שעה אחתיו״ר הרבעון הרביעי במסר חירום לישראלים: הכנסת תישרף אם נמשיך ככה! | ד״ר יואב הלר
אורח: ד״ר יואב הלר
❓ האם הציונות הדתית בדרך לקרע - והאם זה סמוטריץ' שמחק לה את הערך? 🔔 לשיחות ישירות ונוקבות על דת, מדינה, פוליטיקה והעם היהודי – הירשמו לערוץ: @Netanelavrahamm 🛑 בפרק חשוף וחד, מתן כהנא - שר הדתות לשעבר בממשלת בנט, וחבר במפלגת "ישר" - מפרק את המנגנונים שמובילים לפיצול בציונות הדתית, את הברית הקטסטרופלית של סמוטריץ' עם החרדים, ואת הסיבות שמרחיקות את הציבור הישראלי מהיהדות. 🛑 כהנא חושף איך סמוטריץ' "עשה מחיקת ערך" לציונות הדתית כדי לשמור על שלטונו ביו"ש, איך הממסד הדתי הופך לחומה שמרחיקה את הציבור מהיהדות, ולמה חוק הגיוס, רפורמת הכשרות והרבנות הראשית הפכו לזירת מאבק על דמותה של מדינת ישראל. מה תגלו בפרק? ⚖️ המחטף של סמוטריץ': איך פוליטיקאי אחד הצליח להשתלט על המותג "ציונות דתית" - ולעשות לו מחיקת ערך מוחלטת. 🤝 הברית עם החרדים: למה סמוטריץ' מוותר על מינוי רבנים דתיים, על רפורמת הכשרות ועל חוק גיוס אמיתי - רק כדי לשמור על הקואליציה. 💍 חתונה בלי רב: הסיפור האישי של כהנא כטייס צעיר - וההבנה למה הממסד הרבני הוא זה שמרחיק את הציבור מהיהדות. 🦐 הפגנת השרימפסים: מה באמת ניסה לעשות שר הדתות ברפורמת הכשרות, ולמה החרדים פעלו במלוא העוצמה כדי לעצור אותו. 🗳️ הבחירות הגורליות הבאות: על איזו דמות של מדינה ישראל הולכת להצביע - מדינת כוח וכבוד או מדינה ששווה לכולם. טימליין הפרק: קישורים רלוונטיים: 🔗 לכל הרשתות שלי: https://linktr.ee/netanelavrahamm 📧 ליצירת קשר ושיתופי פעולה: netanelavrahamm@gmail.com
מבוסס על הכתוביות של יוטיוב — ייתכנו אי־דיוקים.
לצערי הרב, במהלך פוליטי לא רע בכלל, סמוטריץ' הצליח להשתלט על [מוזיקה] המותג ציונות דתית ולדעתי גם לעשות לו מחיקת ערך. היום מפלגת הציונות הדתית בהנהגתו נתפסת כגורם משהא ומפלק בעם ישראל. הם לא שם נרדף לאחדות וחיבור, הם ההפך. כל מה שקשור בדת ומדינה, סמוטריץ' פשוט ויטר ואנחנו רואים את זה עכשיו, אנחנו רואים את זה בחוק הגיוס, בכשרות, במינוי של רבנים. כל הדברים שמרבית מהציונות הדתית שואפת [מוזיקה] למשהו אחד. סמוטריץ' הולך ועושה משהו אחר. לפני כמה שנים אמרתי שבעיניי במדינה דמוקרטית נכון שתהיה דרך למסת זוגיות לא דרך הרבנות הראשית לישראל נוריד חלק מהמונופולים [מוזיקה] האלה ונאפשר לאנשים לבחור מיוזמתם אני מעריך שיותר אנשים יבחרו דווקא לבוא ולהתחתן כדת משה וישראל הן רבנים מהרבנות הראשית חברים רגע לפני שניכנס לפרק הזה אני רוצה לעצור ולבקש מכם משהו התרומה הכי גדולה שאתם יכולים לעשות זה ללחוץ על כפתור המנוי וככה בזכותכם נמשיך להביא לכם את את האורכים הכי מעניינים, את השיחות הכי מעניינות בכל שבוע מחדש.
אז זאת הבקשה היחידה שלי לכם. תשאירו לייק, תירשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק הזה. נתן קהנה, ברוך הבא. >> שלום נתנאל. >> שלום. אני רוצה ככה שנתחיל עם כל מה שקורה בציונות הדתית עכשיו. איך אתה מסתכל על הפער בין הציבור להנהגה? >> ציונות הדתית זה ציבור מאוד מאוד מגוון, שלא לומר אולי לצערי מפולג ומפורד. בעצם נוטים להגדיר אותו החל מהרב טאו עד הרב בן איללאו שזה באמת מרבני הר המור ישיבות הקו ועד הרבנים שיש יקראו להם יותר ליברלים בתוך כל המשרד הזו נמצאת הציונות הדתית א כאשר רוב מנייניה ובניינה של הציונות הדתית מדובר בציונות דתית קלאסית א אורי אורבך בזמנו טבע את המונח דתי נורמלי אבל אתה יודע היום זה מייצר קצת אנטגון גוניזם אה יש באמת לחשוב שהציבור הזה כולו יכול לחיות תחת קורת גג פוליטית אחת א זה מחשבה לא רלוונטית בעיניי כי באמת הרב טאו והרב בן אילאו שלא לומר אפילו דתלשים שמ חושבים שהם חלק מה זה חושבים שהם חלק מהציונות הדתית בראייתם והם לא מכוונים לאותם מקומות ווהם לא שואפים לאותם דברים ולכן לכן לא סביר שיהיה בית פוליטי אחד לכל הציונות הדתית.
לצערי הרב במהלך פוליטי לא רע בכלל סמוטריץ' הצליח להשתלט על המותג ציונות דתית ולדעתי גם לעשות לו מחיקת ערך. אבל סמוטריץ' הוא מייצג אי אפשר להתכחש לא שהוא מייצג סגמנט מסוים בתוך הציונות הדתית. זה סגמנט שאנחנו רואים הוא בערך בסביבות השלושה ארבעה מנדטים. זה האירוע של סמוטריץ'. ויש עוד משהו כמו בין שמונה ל10ה מנדטים של ציונות דתית שמחפשים דברים אחרים שאינם מה שסמוטריץ' מייצג. אתה באמת גם נגעת במנהד הרחב הזה כי לפעמים אנחנו נקרא לזה בציבור החילוני מסתכלים על הציונות הדתית כמקשה אחת א ולא מבינים את הניואנסים שבתוך הזרמים השונים החרדלים ציונות דתית מיינסטרים קלאסיתה ליברלים >> נכון >> איך היית א מחלק עושה את הפילוג הזה מבחינת א נקרא לזה מנדטים שנבין שנייה סדר גודל לפני שנמשיך >> אלקטורט אז כמו שאמרנו יש בערך ארבעה שלושה ארבעה מנדטים שמסתובבים באזור חיוג של סמוטריץ' אב עם האורז יש עוד איזה שניים שלושה מנדטים שהם נמצאים בבן גביר זה זה שונה קצת יש עוד בערך א ארבעה חמישה מנדטים שהם היסטורית מצביעים לליכוד ויש ארבעה חמישה מנדטים של דתי מיינסטרים שמחפשים משהו אחר כרגע לצורך העניין אין להם בהכרח בית פוליטי ואני אומר בפ מלא אני בבחירות הקרובות מנסה לשכנע אותם להצביע מפלגת ישר מתוך אותה הבנה שאנחנו המפלגה שמחדשת את הברית ההיסטורית של בוני הארץ ומגיניה ואנחנו רוצים להיות אותו מקף מחבר עכשיו אני כן רוצה רגע א אה לסנגר על סמוטריץ' אני משוכנע שסמוטריץ' חושב שהוא פועל לטובת א מדינת ישראל ועם ישראל אני אני מפרגן לו את הדבר הזה כל דתי לאומי גדל על איזה משולש אה של עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל.
צמוטריץ' לצערי הרב בחר לשים את כל הפוקוס שלו, כל הפוקוס שלו על ארץ ישראל ודגש על מה שקורה ביוש. וכדי להשיג הישגים מבחינתו ביוש סרץ ישראל, הוא ויטר באופן גמור ומוחלט על עם ישראל ועל תורת ישראל. על עם ישראל איפה הוא ויטר? היום מפלגת הציונות הדתית בהנהגתו נתפסת כגורם משהא ומפלק בעם ישראל. הם לא שם נרדף לאחדות וחיבור, בסדר? הם ההפך. ובתורת ישראל סמוטריץ' הרים דגל לבן גדול מאוד מול החרדים. כל מה שקשור בדת ומדינה, סמוטריץ' פשוט ויטר. ואנחנו רואים את זה עכשיו, אנחנו רואים את זה בחוק הגיוס, בכשרות, במינוי של רבנים, כל הדברים שמרבית הציונות הדתית שואפת למשהו אחד.
סמוטריץ' הולך ועושה משהו אחר. שוב אני חושב שהוא עושה את זה כי הוא רוצה להשיג הישגים ומה שחשוב לו אבל הוא ויטר על שני צלעות אחרות שתי צלעות אחרות במשולש הזה >> שנייה לפני שגם ניגע נגעת פה בעניין הזה של דת ומדינה ואיך זה צריך לראות שניגע משמח מאוד שניכנס לזה שנייה לפני זה עליך למי שלא מכיר אתה בעצם היית שר הדתות בממשלת השינוי של בנט ב-21 זה היה >> כן >> כן ב-21 חבר כנסת גםמחנה הממלכתי מימינה ככה עברת טיפה קברת דרך א בפוליטיקה בדיוק >> אתה יודע גם על זה אגב יש שתי דרכים להסתכל יש כאלה שאני רואה ברשתות שרוצים להשמיץ אותי א אומרים תראה כמה מפלגות עברת אבל מצד שני נכנסתי לפוליטיקה עם בנט עד שבנט עזב אני הייתי איתו עד הרגע האחרון >> ואז הצטרפתי לגדי דיזניקות ומאז אני איתו >> חושב שזה >> לא לגמרי לגמרי >> יציבות פוליטית מרשימה >> לגמרי כן בסוף אבל אתה יודע איך זה ברשתות א מרבים פשוט לזרוק כותרת ודברים כאלה אין מה לעשות זה במיוחד בטוויטר ביקס >> בדיוק כן כן לגמרי אז לפני שניגע בענייני דת ומדינה נגעת בעניין הזה שסמוטריץ' מתוך המשולש הזה של תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל שם את רוב המיקוד שלו בארץ ישראל האם זה לא מה שה >> הבוחרים שלו שלחו אותו לעשות זאת אומרת בסוף הוא הוא גם רץ על הטיקט הזה של ריבונות ביהודה ושמרון >> אני מסתובב באזורים דתיים לאומיים בחוגי בית בציבור דתי לאומי ואני שואל אותם הנה אני חבר כנסת נמצא בכנסת בשביל ליצג אתכם.
מה אתם רוצים שאני אקדם? מה הכי חשוב לכם? הם חושבים, חושבים, חושבים, חושבים ואז הם אומרים לי אחדות. זה מה שהם רוצים. אני אומר לך בתמיד שהיינוילדים בבני עקיבא תמיד ידענו ש שהתפקיד שלנו זה לחבר בין הציבורים, לחבר בין החילוניים לבין החרדים, להיות אותו מקב מחבר. הסיפור ההיסטורי הזה ששאלו את יוסף בורג ממנהיגיגי הראשונים של הציונות הדתית, תגיד, מה אתה אתה יותר יהודי או יותר דמוקרטי? אני המקף שמחבר ביניהם וו וזה מה שאנחנו עכשיו לדעבון הלב סמוטריץ' בחר בדרך אחרת זכותו א יש את האלקטורט המסוים שרוצה את הדבר הזה אבל רבים מאוד מבני ובנות הציונות הדתית רוצים משהו אחר רוצים משהו אחר וההתנהגות הזאת אתה יודע זה שמפלגת המפלגה של סמוטריץ' לקראת עסקת החתופים הראשונה עסקה שבה היינו אמורים לקבל קיבלנו נשים וילדים חזרה תמורת גנבי מכוניות וזורקי אבנים וגם לעסקה הזו הם התנגדו.
אתה מבין איזה מה זה יוצר? איזה תחושות זה יוצר כלפי הציבור. עכשיו כמו שאמרת אנשים האדם הממוצע לא עושה הפרדה בין סמוטריץ' לבין רבני בית הלל אבל יש הבחנה מאוד מאוד ברורה ביניהם. >> אז איך אתה מסביר את הדיסוננס הזה לפחות שאנחנו רואים מהצד החילוני? א אתה יודע בסוף אנחנו כל אחד מאיתנו עסוק ב1000 דברים וכמו שאתה יודע אתה ואני לא בדיוק סגורים על הניואנסים בתוך העולם החרדי חרדים אשכנזים חרדים ספרדים חרדים ליטאים חרדים חסידיים בתוך החסידויות גור ויזניצנז וכולי וכל אחד מהם זה ניואנסים אלף ניואנסים הם בכלל לא מבינים איך אתה יכול להשוות ביניהם בסדר אבל לנו מבחוץ הם נראים אותו דבר אה אתה יודע אללה שפחות פקיעים אותו דבר אנשים שהם פחות פקיעים בין יוואנסים של ציונות דתים מבחינתם כולם סמוטריצ'ים כי הוא עכשיו תפס בעלות על המותג ציונות דתית והוא עכשיו ציונות דתית עכשיו אני אומר לך הרבה אנשים אומרים אנחנו נבוכים מהחיבור הזה אנחנו כל צריכים להסתובב במקומות העבודה שלנו באוניברסיטאות בצבא ולהגיד לא לא אנחנו לא כאלה אנחנו לא כאלה >> בדיוק כי אני חושב שהמחתף הזה שסמוטריץ' עשה לציונות הדתית כמו שאנחנו רואים אנשים שעושים מכתף למילואים ניקים וכאלה שמתיימרים לייצג ציבור שלם בלי להבין את כל הניואנסים אני חושב שזה זה פוגע ואיך מתחילים לתקן את הבעיה הזאתי.
>> אגב, עוד קוריוז א חברים מהציונות הדתית אומרים לי מה זה אחים לנשק? איך הם מיזים להשתמש במותג אחים לנשק? אמרתי, "אתם יודעים, אז בואו תיפרדו רגע מהמותג ציונות דתית ואני אפעל מעולם לפרידה מהמותג אחי לנשק. >> אה אבל כמו שאתה אומר זה הכללות ואנחנו בעולם של א א באמת סיסמאות וופוליזם ואיך איך מתחילים לטפל בזה? א פועלים אתה יודע אני עכשיו מסתובב בחוגי בית במחינות בתקשורת ומראה שיש ציונות דתית אחרת שיש ציונות דתית יותר מתונה שיש ציונות דתית שכן שהברית הזו שסמוטריט קראת עם החרדים יש פה משהו קוריוז מטורף סמוטריץ' בעצם קרא ברית פוליטית עם החרדים שתפיסת עולמם היא נמות ולא נתגייס הציבור הכי משרט נציגותו או מי שמתיימר להיות הנציג שלו קרת ברית של נמות ולא נתגייס ואני בא ואומר לא לא אנחנו חוזרים לאותה ברית ישנה מחדשים את הברית הישנה של בונה הארץ ומגינה אנחנו חוזרים להיות אותו מקף מחבר >> אז איך איך זה נתפס בציבור כי כמו שאמרת רוב ה אם אתה מסתכל באחוזים רוב ההרוגים והמשרטי המילואים במלחמה הם מהציונות הדתית תפקיד >> זה לא זה לא רוב אבל זה ביחסוכלוסייה מאוד גדול.
כן. אין ספק שבמלחמה האחרונה אנחנו רואים את ה כמה התנדבות ורצון לשרט יש בציבור הדתי לאומי. והדבר הזה משתקף גם לצערנו הרב בחלקם הגדול מחלקם באוכלוסיה בהרוגים ובפצועים. א אבל שוב אתה יודע יש כאלה בציבור הציוני דתי שכשרואים בסוף בעד אחד תמונה שכתוב בה 50% ממסיימי קורס קצינים הם ציונות דתית אז יש כאלה שגורים להם לשמחה מאוד גדולה ולי זה גורם לעצב מאוד גדול כי אני אומר זה לא הגיוני זה לא משקף נכון את החברה הישראלית בחברה בצבא צריך להיות שיקוף של החברה ואם אנחנו הציבור הציוני דתי הוא משהו כמו 20% או אפילו פחות מהחברה הישראלית אז גם בבעד אחד רצוי שיהיה אחוז דומה בין מסיימים בעד אחד.
כי אם יש שמה 50% דתיים זה אומר שאנשים אחרים ויטרו על הזכות והחובה להיות קצינים בצהל. א וזה דברים שאנחנו צריכים לוודא שהם מתקנים אותם. מה זאת אומרת ב כאילו בסוף אנחנו יודעים שהציבור הדתי לאומי מקריב במרכאות יותר, משקיע יותר למען המדינה ואנחנו כמו שאתה אומר לא רואים את זה באותו >> רגע אני שוב אני אתה יודע אני א מרבית חבריי א מ מהשמאל הישראלי ומחילונים וליברלים והם אזרחים הכי משקיעים ומתנדבים ותורמים וולהגיד שכאלה תורמים יותר כאלה תורמים פחות אני אני לא במקום הזה כי >> לא כ כי כשהייתי בטייסת בחיל האוויר אז מרבית האנשי צוות אוויר לוחמי צוות האוויר הם לא בהכרח א ממגזר מסוים כמו שניסית לטעון >> כן לא אבל כמו שאמרת אמרת 50 שרואים 50% קצינים זה אומר משהו חברה זה אומר כן ואני שוב אני מאוד גאה בזה שבציונות הדתית על כל גוני מחנכים לשירות משמעותי, מחנכים להתנדבות, מחנכים להיות איפה שצריך אותך.
זה מאוד חשוב אבל בא במידה זה כואב לי שבמקומות אחרים זה פחות נמצא. >> אז למה זה נמצא במקומות האחרים? >> אז שוב יש פה, אתה יודע, זה תהליכים מאוד ארוכים. אפשר עכשיו להתחיל לעשות חשיבה למה התהליכים האלה קרו. אגב, תראה, בוא ניקח למשל את בתחילת המלחמה הרי היו 150% התייצבות בכל היחידות, כולם באו וכולי וכולי. היום שאתה אם תבדוק לעומק את האחוזי התנדבות, תראה שוב לדעון הלב שיש אחוז יותר גבוה של מתנדבים מקרב הציבור הדתי לאומי. תשאל את עצמך א למה זה קורה. בסדר? זה יש פה שאלה. אז יש כאלה שהיתענו שמרגע שהייתה איזה תחושה שהמלחמה מתערכת משיקולים פוליטיים אז אם זה כבר מלחמה פוליטית אז רגע אז א אז עצור עכשיו שוב אני אני לא אומר שזה נכון אני רק אומר שזה משהו ששווה לבדוק אותו ולבחון לעומק אני בכל מקרה שאני מסתובב במחינות גם צבאיות אני פונה ל לכל הקהלים שאני מגיע אליהם ואומר להם חברים התפקיד שלכם זה לקחת אחריות ללכת לקצונה ללכת לפיקוד גם אחר כך להיות מתנדבים להיות פעילים זה התפקיד שלכם >> הבנתי אותך אז לא ניכנס באמת כמו שאמרת זה דיון שלם על למה זה נגרם ואיך זה נגרם אבל בוא שנייה נלך נקרא לזה למיינסטרים של העציונות הדתית האם לדעתך הם יותר מתחברים אליך או לסמוטריץ' ובנגבר >> תראה אה בסוף א נראה את זה בכלפיות מה שנקרא בסדר אה אנחנו רואים עכשיו לפחות בסקרים שסמוטריץ' איפהשהוא מדשדש סביב אחוז החסימה קשה לדעת כמה דתים לאומים יצביעו למפלגה למפלגת ישר או למפלגות אחרות בגוש הזה אה צריכים להבין שהציבור הדתי לאומי הוא ציבור מגוון בסדר ורחב וזה לא אותו דבר ומחפשים דברים אחרים כל אחד מהם מחפש משהו אחר ואני חושב שיש ציבור גדול ומשמעותי שיראה במפלגת ישר הבית הפוליטי שלה >> כן אתה חושב שוכלו להביא את הציבור הדתי לאומי שהיה רגיל עד עכשיו להצביע ל א נקרא לזה מנהיגים פוליטיים מהמחנה הזה >> הציבור שוב חלק מהציבור הדתי לאומי מחפש הנהגה פוליטית שממש מחפש מפלגה מגזרית בוא נגיד ככה חלק מהציבור דתילומי מחפש מפלגה מגזרית אבל חלק גדול מאוד מהציבור דתומי דווקא מחפש מפלגה שהיא לא מגזרית מחפש מפלגה שהיא משקפת את העולם ה היומיומי שלו הרי המרבית הציונות הדתית היא לא ספונה בתוך עצמה במהלך היום יום אלא היא נמצאת בכל מקום באקדמיה בחקלאות בתעשייה בהייטק במשפט ברפואה בפוליטיקה בכל מקום בצבא ולכן מרבית האנשים מהצינות הדתית גם כשהם הולכים להצביע למפלגה הם לא בהכרח מחפשים משהו מאוד מאוד סקטוריאלי מחפשים לא משהו מגוון הם רוצים לראות שבתוך המפלגה שהם יצביעו לה יש גם ייצוג למשהו שהוא העולם הערכי שלהם ולכן כש כשמגיע מישהו כמוני שהוא בפירוש מתוך העולם הערכי הזה, אתה יודע, גדלתי חניך בבני עקיבא, מדריך בבני עקיבא, בוגר ישיבת בני עקיבא אה שר דתות לשעבר הם אני כבר מה שנקרא הוכחתי שאני א מתוך הדבר הזה ואז חשוב לאנשים להגיד כן אנחנו רוצים מפלגה כללית אבל שיש בה גם מישהו ש דומה לנו מייצג את הערכים שלנו >> כן מעניין נגעת גם בתחילת השיחה בקל זה בברית שצינו הדתית המפלגה לא הציבור קרטו עם החרדים וזה נושא מאוד נפיץ היום וכנראה הוא יהיה גם עם משקל מאוד גדול בבחירות נושא הגיוס החרדים אז איך אתה מסתכל על כל התחום הזה >> על הברית שסמוטריץ' קראת עם הציבור של נמות ולא נתגייס אני מסתכל בתדהמה זה פשוט בלתי נתפס שמי שמתיימר לייצג ציבור כל כך משרט בחר לכרות ברית פוליטית עם הציבור שחרת על דגלו נמות ולא נתגייס ה הציבור הדתי לאומי שנמצא באחוזים גבוהים בשירות מילואים המון המון זמן משוע לחילוף שבעצם הפעולות של מפלגתו של סמוטריץ' בכנסת גורמות לזה שזה לא יקרה א שהחרדים לא יתגייסו וזה פשוט בלתי נתפס בעיניי עכשיו זה לא רק זה כי בשביל הברית הזו גם סמוטריץ' מוותר על מינויים של רבנים ציונים דתיים בשביל זה הוא גם מבטל רפורמת כשרות שמרבית את הציונות הדתית חושבת שהיא טובה.
בשביל זה הוא הולך לאיזה חוק יסוד לימוד תורה שיעשה עוד יותר קשה את הסיפור של גיוס חרדים. בשביל זה הוא הולך לתת כסף למעונות, לאנשים שחרטו על דגלם נמות ולא נתגייס. זה פשוט בלתי נתפס. ואת הדבר הזה אני בא לשנות. >> אני חושב שפה אנחנו נסכים שהדבר הזה הוא עיוט של המציאות בצורה נוראית. אבל איך בכלל ניגשים לדבר הזה? כי אנחנו שומעים גם הרבה קולות של אה חייב לגייס את כולם עכשיו שאני חושב שאני ואתה נסכים שזה לא עובד ככה. >> אני כאדם שמרן אני לא חושב שמהפכות זה דבר טוב. אני חושב שתהליכים זה דבר טוב אבל תהליכים הם צריכים להיות מגובים בדברים שיניעו אותם.
>> מקלות וגזרים >> מקלות וגזרים. אתה יודע היה פה ב-2003 שר אוצר לא רע בכלל קראו לו בנימין נתניהו והוא הוכיח לנו שהחרדים כמו כל בן אדם אחר בדיוק כמונו לא שונים מאף אחד גם הם מושפעים מתאמריצים כלכליים. וכשהוא הוריד את הקצבעות ילדים, הם גם הלכו לעבוד וגם הילודה שם ירדה. אנחנו צריכים להפסיק עם הקשקוש הזה של להכניס אנשים למעצר. זה רק שופך שמן על המדורה. צריכים לעבור לסנקציות כלכליות שמכונות לפרט החרדי. צריכים לחזור שהמדינה מול הפרט החרדי. צריכים ל אתה יודע היום ברירת המחדל של נהר חרדי היא השתמטות.
זה ברירת המחדל שלו. הוא עובר בלשקת גיוס, מוציא איזה צטר לפתקה וברגע זה נגמר. הוא על טייס אוטומטי עד גיל הפתור. זה פשוט הזה. צריכים לעשות בדיוק הפוך. אתה אדוני חייב שירות כמוך וכמוני. אם עכשיו מדינת ישראל החליטה שאתה אחד מאותם מתי מעט שילמדו תורה א אז בסדר אז אז אתה תקבל את הפטור הזה. אבל כל השאר שזה הרוב המוחלט מוחלט מוחלט של החרדים כמו כל אחד אחר יהיו חיבי גיוס. ואם הם לא יתגייסו יש להם בעיה מול המדינה. הם לא יקבלו שום הטבה. לא מעונות ולא הנחות בארנונה ולא ואפילו סנקציות של רישיון נהיגה ודרכון וכולי וכולי.
כל הדברים האלה הם מוכרים לפרט וזה הדבר שישנה את ה את ה ישנה את המומנטום. >> למה הגישה צריכה להיות לכוון את הדברים האלה לפרט ולא כמגזר? >> כי בדיוק זה העניין. כי היום כשאתה אתה אתה יודע זה כמו דומה דבר על זה שתגיד לי ביהוד אנשים לא כל כך אוהבים לעצור באדום ואז המדינה תגיד תקשיבו אנחנו לא מצליחים לגרום לכם לעצור באדום מעכשיו אתם תחליטו על 20% מכם שיצרו מהאדום כל השער לא יצרחו לעצור באדום הרי זה לא עובד גם עכשיו תגיד מישהו אתה עכשיו עכשיו עוצר באדום למה אני שהוא יעצור למה זה לא עובד ככה המחשבה הזו שבו אתה יכול לבוא לציבור של נניח 14,000 פוטנציאל גיוס בשנה גברים ולהגיד להם חבר'ה תקשיבו אני צריך מכם 2000 מי 2000 האלה ואם אתם לא תביאו לי 2000 אז אני לא אתן כסף לישיבות שלכם ולא אתן כסף ל זה לא עובד ככה זה אנשים אנשים צריכים אחריות אישית אחריות אישית צריכים לשנות את הברירת המחדל מהשתמתות לגיוס >> אבל בסוף גם יש את העניין הזה של ההסכנות החרדית שאם בין אם נרצה ובין אם לא זה הדבר המרכזי שעומד זה המחסום העיקרי אז איך מתחילים בכלל לתקוף את האירוע הזה בסוף אתה צודק וזה גם מאוד מאוד קשור בחינוך.
בסדר? אז אנחנו במפלגת ישר גם חושבים שצריכים שכל החרדים יעברו לחינוך ממלכתי חרדי וכל ילד חרדי ילמד ליבה. הוא ילמד מתמטיקה ואנגלית ומדעים ואזרחות והיסטוריה והוא יהפוך פה לאזרח תורם עם אחריות למה שקורה פה במדינה הזו וגם הוא ילמד הרבה תורה וישאר חרדי ואנחנו אומרים שמי שלא יהיה בתוך מסגרות חרדיות ממלכתיות תוך כך וכך שנים התקציבים שלהם ירדו למספרים מאוד מאוד נמוכים >> אבל עכשיו הטענה של ה נקרא לזה המפלגות והרבנים החרדיים היא שמנסים לחלן אותם במהלך זה >> אז א תשמע אנחנו רוצים לפתוח בתי ספר ממלכתים חרדים אנחנו לא רוצים לשלוח להם מנהלים חילוניים ומורים חילוניים לא לא תמשיכו ב ב בת בת בת בת בתוך המגזר שלכם אבל תלמדו גם מתמטיקה ברצורה רצינית אנגלית בצורה רצינית א מדעים וזכות והיסטוריה אנחנו לא רוצים לחלן אותם אף אחד לא רוצה לחלון אותם גם לא בצבא בסדר שאנחנו רוצים עכשיו שחרדים יתגלשו לצבא הזה כי אנחנו צריכים אותם איתנו בצבא ואנחנו רוצים שהם יכנסו חרדים ויצאו חרדים ובשביל זה יש מסגרות יש את נצח יהודה ועכשיו מקבים את חטיבת החשמונאים וכשאני הייתי מפקד גם היו לי אנשי קבע חרדיים לילה הוא לאילה שך להגיד את זה גם בסייבר וב בתחום היותר טכני בחויר >> יש שם גיוס חרדים >> יש בבסיס רמת דוד יש דתק אחד לפחות כאילו דיר תת קרקעי שחונים בו מטוסים וזה זה שמי שמפעיל אותו זה חרדים לגמרי ולא נכנסות חיילות והשלישה לא מגיעה אבל אה בסדר אבל אבל יש שמה חרדים לכל דבר ועניין והצבא עושה עכשיו בוא נגיד נגמר הגישה הזו של קור היתוך ועכשיו אנחנו עוברים לגישה שאנחנו צריכים את כולם עכשיו אני מודה פה ביושר שגם אני הייתי מאלה שלפני מלחמת אה לפני 7ה באוקטובר גם אני חשבתי שעזבו את החרדים שילכו לעבוד בסדר תנו להם פתור בגיל 18 שילכו לעבוד ועוד 20 שנה הם כבר יתגייסו מעצמם אבל הבנו שאנחנו חייבים אותם אנחנו פשוט חייבים אותם הסיפור הזה של צבא קטן וחכם הוא לא עובד אנחנו צריכים היום עוד 15,000 לוחמים מאיפה נביא אותם מאנשי מילואים שכבר עושים 300 400 500 ימי מילואים זה טירוף מוחלט >> כן לגמרי נגעת פה גם בעניין הכלכלי מה לדעתך יותר חשוב שהם יתגייסו או שישתבו בכלכלה >> אני חושב ששני הדברים האלה מאוד חשובים אבל בשלב ראשון מאוד חשוב הגיוס כי אתה יודע זה זה הביטחון שלנו אתה יודע בלי ש בלי שיהיה ביטחון לא תהיה כלכלה אז דבר ראשון אנחנו צריכים שהם יתגייסו אבל א באותה מידה אנחנו צריכים גם שהם יהיו חלק מהכלכלה אגב יש נתונים כלכליים שאתה אומר פעם שאחרדים מיות קטן אז יכול עוד לחיות ולהחזיק אותם על על הכתפיים שלנו אבל ב-2065 כבר שליש מהאזרחים ממדינת ישראל הולכים להיות חרדים בסדר כבר היום זה בכיתות א' זה בערך המספרים בתוך הציבור היהודי >> אחד מכל ארבע ילדים בכיתה א' חרדי >> כן תבין זה זה עכשיו ברכה והצלחה מה שנקרא אבל א זה המדינה לא יכולה להחזיק את זה בקצב אם החרדים לא ישתנו ויהפכו להיות חלק מהכלכלה ומהביטחון לא נוכל להחזיר מחזיק את הדבר הזה.
עכשיו תראה היום כבר היום רק שניים מתוך כל 10ה חרדים משלמים מיסים. בציבור היהודי שאינו חרדי שבעה מכל 10ה משלמים מיסים. גם מאלה שעובדים בסדר רק כך 10ה חרדים שעובדים רק ארבעה מתוכם משלמים מיסים כי כל השער לא מגיעים לך למדרגת המס. עכשיו תאמין לי החרדים לא פחות מוכשרים מאיתנו בשום דבר. פשוט אין להם את הכלים להשתלב בשוק העבודה בדברים שראויים ליכולות שלהם ולכן הם הם לא מרוויחים מספיק כסף כדי לשלם מס הכנסה. היום בתוך המס הכנסה בישראל החרדים שהם 15% מאזרחי ישראל משלמים רק 2% ממס ההכנסה.
כל משק בית חרדי מקבל בנתונים שלפני שנתיים שלוש, זה כבר יותר מזה, אבל לפני שנתיים שלוש כל משק בית חרדי מקבל מהמדינה 4,000 שק יותר ממה שהוא מעביר למדינה. וכל משק בית יהודי שאינו או חרדי מעביר למדינה 6,000 שק יותר ממה שהוא מקבל. אם אתה יודע אז כל עוד הם היו באמת מיעוט אז סבבה אבל זה זה כבר לא מיעוט זה הולך להיות חלק גדול מאוד והם אחים שלנו בסדר זה העם שלנו זה האחים שלנו ואנחנו צריכים אותם איתנו >> אז מה התוכנית שלכם במפלגת ישר בשביל לפתור את האתגר הזה >> אז אז א אני חושב שגם החוק הגיוס שאנחנו מציאים שהוא באמת הופך את הבריאת המחדל מהשתמטות לגיוס גם הסיפור הזה של החינוך שילדים חרדים ילמדו ליבה ויוכלו אחר כך להתפרנס בעבודות שראויות להם ומפרנסות דכבוד וגם שינוי כל סדרי העדיפויות נפסיק עם ההנחות האלה במאונות נפסיק עם ההנחות בארנונה א את כל הדברים האלה זה זה גם ישדרג לנו בבת אחת את הכלכלה זה גם יגרום לחרדים להבין שהם לא יכולים יותר להמשיך א להיות על הכתפיים של הציבור שאינו חרדי ולצאת לעבודה אתה יודע זה אח הוגן >> מה לדעתך הדבר הכי משמעותי מתוך השלושה אלה נגעת בחינוך גיוס ושינוי סדרי עדיפויות.
בסוף אני לא יודע אם יצליחו לעשות את כל הדברים האלה ישר בבת אחת. סוף כמו שאמרת צריך לעשות את זה. זה תהליך. >> אז מאיפה מתחילים? >> הדבר הכי דחוף זה גיוס. זה הדבר הכי דחוף. אנחנו חייבים חיילים. תזכור רגע שכל חייל א אתה תכף תתחיל לעשות מילואים. וצריכים להבין שכל חייל סדיר מחליף בעצם 12 חיילים מילויים. החישוב מאוד פשוט. נניח שצריך בגזרה מסוימת גדוד, בסדר? ואז אתה צריך להביא כל חודש גדוד אחר למילואים או שאתה מביא גדוד אחד שנמצא שם 12 חודשים זה זה פשוט כך מילואים אני קולה המון המון כסף למדינה חייל סדיר עולה הרבה פחות כסף למדינה ולכן ברור שאנחנו חייבים את החיילים האלה אגב דמיין זה תרחיש של א ישיבה ומגדל פעם היה חומה ומגדל נעשה ישיבה ומגדל בגבול המזרחי ובגבול המערבי א נשים כל כמה קילומטרים ישיבה והישיבה הזו הם ילמדו ויעשו בטש באותו אזור בלי שאף אישה תתקרב והם יעשו את האימונים הנדרשים כדי להזיק זה מה הבעיה מה הם גם יהיו חרדים וגם ילמדו תורה וגם יעשו צבא יש הרבה מאוד פתרונות אפשריים לדבר הזה אז אני אומר הדבר שהכי דחוף רגע זה הסיפור של הגיוס וגם השילוב בכלכלה הוא מאוד דרמטי >> כן לגמרי נגעת פה פתרון מאוד שאני לא לא שמעתי אותו לפני זה הישיבות חמושות האלה >> ישיבה ומגדל >> ישיבה ומגדל בדיוק למה לא חשבו על זה עד עכשיו או האם חשבו פשוט לא קידמו את זה.
>> אני חייב להגיד שזה לא רעיון שלי. אני שמעתי את זה. בסדר. אני לא זוכר ממי. אז זה מחילה ממי שאני עכשיו לא מזכיר את שמו. אה אבל א כן מה אגב אתה יודע זה די דומה למתכונת של ישיבות ההסדר של הציונות הדתית שהם בעצם בישיבה ואז הם הולכים ומשרטים כמחלקה בתוך מחלקת הסדר בתוך צנחנים גולני גיבעתי שריון הנדסה וכולי. והם באים והם גם לומדים תורה וגם משרטים. אבל פה זה משהו עוד יותר. זה באמת תשים אותם בגזרה מסוימת. ובאמת כאילו הם יש להם אה שמונה שעות שבתש, שמונה שעות לימוד תורה ושמונה שעות מנוחה.
והנה ויאללה וכאילו וככה הם א מתנהלים וה קיצור יש כל מיני א דרכים זה זה עניין של שוב הסכונה החרדית הפוליטיקאים החרדים זה עניין של שליטה הם מבינים שברגע שעכשיו הדבר הזה יפתח הם לא יודעים הם לא יודעים איפה זה יגמר הם לא יודעים איפה זה יגמר ואגב למה כל כך חשוב להם אני אסוציאטיבי קצת אבל אה ב היה רעיון של המכון הישראל דמוקרטיה של אהוד ברק לתת פטור לחרדים בגיל 18 מתוך הג לכו לעבוד מי מי הכי התנגד לפתיחת לפתור בגיל 18 >> מפלגות החרדיות >> המפלגות החרדיות עכשיו למה כי הם מבינים שאם עכשיו נער חרדי בגיל 18 יכול לעשות מה שהוא רוצה הוא עוזב את הישיבה הוא עוזב את הישיבה והולך אבל אם הוא אפילו עד גיל 21 22 הוא בישיבה הוא מתחתן כבר יש לו ילד או שניים די הוא כבר תלוי בהם >> כן >> הוא כבר תלוי בהם ולכן זה העניין הזה של השליטה >> בדיוק גם עוד משהו ששמעתי זה שהמתנגדים הכי חריפים להורדת אחוז החסימה המפלגות החרדיות >> כי אז יקו תקום אולי איזה מפלגה החרדית מודרנית >> בדיוק >> יכול להיות >> בדיוק זה אחד מהדברים אז כמו שנגעת בסכונה החרדית הזאתי בסוף אני חושב הציבור החרדי שלעצמו אני לא יודע כמה הוא באמת מיוצג על ידי ההנהגה שלו או שאתה תחלוק עליי כאן >> אה אני לא מספיק בקי בציבור החרדי, אבל אני נותן להאמין שבסוף זה דמוקרטיה ומצביעים בסוף למי שהם רוצים ואם אצלם הנוהג הוא להצביע לפי מי שהרב שלהם אומר להם אז ככה הם פועלים אני אני לא רוצה לשות להעביר על זה איזשהיא ביקורת יש לא מעט חרדים מודרנים שמחפשים משהו אחר אני מעריך שאם הייתה עכשיו כמה מפלגה א של מה שנקרא חרדים מודרניים חרדים ממלכתיים מהסוג הזה אם אחוז החסימה היה מנדט אחד אני מניח שזה היה עובר >> כן אז איך מתחילים א לפרק את המונופולים האלה.
בסוף יש כמו שיש לנו מונופולים בהרבה מאוד תחומים במדינה, גם בתחום הזה של החינוך החרדי זה הכל מונופולים של המפלגות החרדיות. >> זה התפקיד של המדינה. התפקיד של המדינה עכשיו זה להגיד, חברים אתם חושבים שאתם מתנהלים בתוך איזה אוטונומיה שלכם בהקשר החינוך. האירוע הזה נגמר. אתם רוצים להיות אוטונומיה בתחום החינוך אז אוטונומיה אתם תדאגו לעצמכם גם לכסף. עכשיו אז אנחנו אומרים ילד חרדי יקבל 10% מהתקציב כי אי אפשר לתת אפס אז אבל היום הם מקבלים אפילו 100 אם לא יותר 100% מהתקציב ביחס לילד חילוני או ממלכתי דתי את אומר זה לא הגיוני אז ברגע שאתה אומר חברים תקשיבו נגמר אתם רוצים להיות חלק מהמדינה אז תהיו חלק מהמדינה אתם רוצים לההנות מהכספים של המדינה תהיו חלק מה תקבלו אתם רוצים ל אתם רוצים אה הנחות בארנון אתם רוצים הנחות במעונות אז בואו תעשו שוב ירו צבאי אין אין כזה דבר עכשיו רק לקבל ולא לתת אין דבר כזה עכשיו אתה יודע הם תמיד אומרים וזה גם חוק יסוד לימוד תורה יושב מולך אדם שמאמין לגמרי שהתורה היא הבסיס היא סל קיומנו היא הבסיס לכל מה שיש פה אבל אני חושב שאני מגיע מציבור שם הרי שאפשר גם וגם אפשר גם לשרת בצבא וגם ללמוד תורה אפשר גם א לעבוד להיות רופא עורך דין חקלאי נגר וגם ללמוד תורה לקבוע איתים לתורה וצריך להיות איזה אחוז קטנטן של בכאלה שלומדים תורה, התורה היא כל חייהם, אבל הפטנט הזה של חברת לומדים שכאילו בהגדרה כולם רק לומדים הוא לא הוא לא ראלי >> לגמרי וזה גם זה יוביל אותנו לעניין הזה של דת ומדינה איך אנחנו בכלל משלבים בין א חינוך דתי לתקצוב מדיני א יש כאן גם איזשהם א מטען מסוים >> תראה דת ומדינה זה נושא מאוד רחב והוא מתחיל מהבעצם אמירה שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית.
עכשיו יהודית ודמוקרטית בוא נודע על האמת זה לא תמיד הולך ביחד 100, >> נכון? >> יש פעמים שזה היסטור יש פעמים יש פעמים שיש חיכוכים, אתה יודע, נניח במדינת דמוקרטית שיש בה ששוויון זה הערך הכי חזק, אז אתה אומר א א איך זה יכול להיות שכולם צריכים להתחתן ברבנות הראשית לישראל? אבל בניה יהודית אם עם יעדות הדבר הכי חזק אז ברור שכולם צריכים להתחתן כדת משה וישראל. הנה יש לנו פה חיכוך. בסדר? או במדינה יהודית לא יעלה על הדעת שהמדינה תשלם כסף לתחבורה ציבורית בשבת. בסדר? כסף מדינתי אף אחד לא חושב שלעסור עליך לנסוע באוטו בשבת אבל האם כסף של מדינת ישראל ישמש תחבורת ציבורות בשבת?
אז אם הערך של יהודי הוא גובר אז אז ברור שלא. אבל במדינה דמוקרטית ברור שכן. זה זכויות של אנשים. ולכן עכשיו אם אתה נותן לקצוות להוביל את השיח ומדינה יהודית היא מדינת הלכה ומדינה דמוקרטית היא איזה מדינת מדינה פרוגרסיבית ליברלית בקצה אז כל הזמן יהיה מלחמות אבל אם אתה נותן אתה צם את ה-10% שרק באו ללכת מכות שים אותם רגע בצד ותן ל-80% שבאמצע להגיע להבנות אז אפשר להגיע להרבה הבנות והיו היו כל מיני ניסיונות בעבר כולל אמנת גביזון מדן שהייתה שלב מאוד מאוד משמעותי עם פתרונות מאוד מאוד יפים כולל בתחבורה ציבורית בשבת, כולל במעמד אישי, כולל בשבת הציבורית, כל מיני דברים שהיו מאוד יפים, אבל שוב תמיד קיצוניים משני הצדדים אגב, משני הצדדים באים והורסים לרוב המתון שבאמצע את הפתרונות >> וכשאני הייתי שר דתות בעצם באתי עם גישה של בואו כאילו חבר'ה אני מתעלם מאלה שבקצוות ואני בונה פה משהו שהוא אפשר להסכים עליו הסכמה רחבה >> אבל חטפת על זה >> מהקצוות >> מהקצוות >> כן בסדר היו א >> הם גם אה הם מסוכנים אה א' אתה צודק כי עובדתית הוציאו עליי דין רודף והשבק החליט שצריכים להבטח אותי הבטחה צמודה >> צריך להגיד דין רודף הוציאו >> על רביע >> כן זכרונו לברכה כן זה הנה משהו שאני מקווה שאני אסיים אחרת >> כן >> א אבל אה אבל כן אז אז אז היה ארגון מטורל שבא לעשות לי איזה הפגנה מחוץ לבית ועשו מנגל עם שרימפסים וכאילו היה ניצח כל רפורמת הקשרות שלי למרות שאתה יודע אני לא עשיתי אף צעד בלי לליווי רבני מאוד מאוד א מהותי.
אגב, הממשלה הזו א שבוע שעבר ראיתי איזה ידיעה שבפתח תקווה הרחיבו את התחבורה הציבורית בשבת. עכשיו אני לא עכשיו אני לא קובע מה העמדה ביחס לזה. אני רק אומר מירי רגב, שרת התחבורה, עמדה על מימת הכנסת וצעקה עליי שאני שר מתייוון ורפורמי. אני מעניין אותי לדעת עם איזה רב התייעצרחיבה את התחבורה הציבורית בשבת בפתח תקווה. >> כן, לגמרי. אני תרצה שניגע ברפורמת הקשרות שלך שהובלת כי אני חושב שזה גם זה >> זה מאוד אקטואלי כי ממש בימים אלו שס ומפלגת הציונות הדתית פועלים להחזיר את הגלגל לאחור לא רק להחזיר את הגלגל לאחור לקחת אותו עוד כמה צעדים אחורה >> כמה צעדים אחורה אז תתחיל תיתן טיפה רקעז >> אז תראה במילה אני אגיד שבעצם העיקרון של הרפורמה שהובלתי אגב יחד עם יוליה מלינובסקי ממפלגה של ליברמן היה א להפוך את הרבנות הראשית לרגולטור ולגוף פיקוח ולתת לגופים שנותנים השגחה א להתחרות ביניהם.
הרי צריכים להבין כשרות זה גם השגחה זה המשגיחים וזה גם פיקוח על המשגיחים אז אני אמרתי את את ההשגחה יעשו גופים פרטיים שיתחרו ביניהם על הזכות כלכלית איכותית וכולי והפיקוח והרגולציה יהיו הרבנות הראשית לישראל א אגב זו השיטה שבה הרבנות הריסית לישראל היום נותנת כשרות על מוצרים שמיובאים מחול הרבנות הראשית לישראל קובעת איזה גופים מבחינתה רשעים לתת כשרות והיא אמורה לפקח עליהם היא לא באמת לפקחת עליהם היא אמורה לפקח עליהם והדבר הזה הזיז את המה שנקרא משך את השטיח מתחת לרגליים של הרבה מאוד אסכונה בעיקר שסניקית ששלטה במי יכול להיות משגיח וברהרבה מאוד כסף שיש בתוך האירוע הזה.
אגב, משרד האוצר קבע שהרפורמה שלי תחסוך למשק חצי מיליארד שקל בשנה וומאז הם שמו את זה כדגל לבטל את הרפורמה. עכשיו הם ראו ארבע שנים הם לא באו עם פתרון אחר. כולם יודעים שמערכת הקשרות חולה. אני לפחות באתי מאזה רעיון איך לפתור את זה. אתם יודעים מה? אתם לא אהבתם את הרפורמה שלי? תביאו רפורמה אחרת, תביאו משהו אחר. מה שהם עושים עכשיו זה להחזיר את הגלגל לאחור בלי לתת שום פתרון לבעיות של המערכת. שום פתרון. ובעצם מה שהם עושים, הם רוצים להחזיר חזרה את השליטה שלהם במערכת הקשרות, שזה בגדול בין 4,000 ל 5,000 ג'ובים שיו בידיים שלהם.
זה האירוע. ולצערי הרב מי שמקדם להם את זה זה מפלגת הציונות הדתית. >> כן. זה כבר דיברנו על העסקה הזאתי שמחת ביניהם >> כן הברית הזאת שנמות ולא נתגייס הנה גם הקשרות נופלת שדודה לרגלי הברית הזאת >> כן לגמרי ובעיקרון של הרפורמה הזאתי זה בעצם פתיחת השוק לתחרות באיזשהו מקום >> זה שוק חופשי >> נניח שאתה עכשיו רוצה לפתוח פלאפל ביהוד ואתה לא סומך על הרבנות של יהוד אתה רוצה כשרות הרבה יותר טובה למה שתיקח כשרות של רבנות יהוד אתה רוצה כשרות של בדץ העדה החרדית או אתה רוצה כשרות של הבית יוסף לך תיקח כשרות של הבית יוסף שפעם ראשונה בזכות הרפורמה היא תהיה גם מפוקסת תחת על ידי הרבנות הראשית לישראל מה שהיום לא היום הרבנות הראשית לישראל לא יכולה לפקח על בדה החרדית תחת הרפורמה שלי היא כן אתה מבין זה פשוט הזה >> ואני חושב שדווקא לציבור לפחות אני כשאני מסתכל על זה ומדבר עם חברים יש לנו איזשהיא א סלידה מהרבנות הראשית נקרא לזה ככה בגלל ש א היא ככה שולחת את כל הזרועות שלה ומנסה להשתלט על א >> אז אז לי אין צלידה מהרבנות הראשית ויותר מזה גם כציוני דתי אני רואה במוסד צד הזה של הרבנות הראשית אני רואה בו משהו שהוא חלק מהגאולה שלנו חלק מראשית שמיחת גאולתנו זה שיש לנו רבנות ראשית בישראל עכשיו אני יש לי הרבה ביקורת על איך שהרבנות הראשית לישראל נראית א מי מרכיב אותה היום היא מורכבת ברובה מאנשים שהם א מועצת הרבנות של ישראל ברובה זה רבנים שלא שרטו בצבא >> אני לא חושב שהם יגדירו את עצמם כציונים אני לא בטוח שהם מיוזמתם יגידו הלל ביום עצמאות >> רק עכשיו ראינו בבחירות לרב הראשי בתל אביב את העניין הזה >> זה לא רק הרב הראשי בתל אביב אגב הנה עוד נושא שבו מפלגת הציונות הדתית הלכה יחד עם מפלגת שס ומה שקרה מאז זה שמו כמעט אך ורק רבנים רבני הרים של שס >> זה פשוט אז היה ורבנים שלא שרטו בצבא אגב רבנים גדולים בתורה אין לי מילה אחת רעה להגיד עליהם אבל זה לא רבנים ציונים ששרטו בצבא שמתאימים להרים שלהם בהקשרים האלה וגם ויש פה לחץ פוליטי מאוד גדול בסוף ראש עיר הוא יודע שהוא תלוי מאוד בשר הפנים בעיקר ואם שר הפנים הוא שס ושר הדתות הוא שס אז למה לרושיר לריב עם שס?
טוב, אתה מנה את מי שאתה רוצה. >> אבל בסוף גם אחת מהביקורות על המוסד הזה זה נגיד בעיקר סביב נישואים, לדוגמה, נישוא שחייב להתחתן ברבנות ולהתגרש ברבנות. ו >> אז תראה, יש פה משהו עמוק יותר. בסדר? א אני אחד ה אחד הסיפורים שמלווים אותי זה שהייתי טייס צעיר והחברים שלי בתי התחילו להתחתן. מאוד הופטעתי לגלות שאין בחתונה שלהם רב. אין רב בחתונה שלהם. אמרתי מה הסיפור שלכם? אמר טוב יאללה השמאלנים האלה לא רוצים רב. אבל אז הדבר שעוד יותר הפטיע אותי זה שכשהחופה התחילה היא לא הייתה יהודית. היא הייתה יהודית דתית.
חופה דתית לחלוטין. הכל עם יין ושבע ברכות וטבעת וכוס ום שכח ירושלים הכל הכל הכל. עכשיו אתה אומר חתונה יהודית אבל הם לא מוכנים רב. ואז נפל לי הסימון שמבחינתם הקשר עם היהדות מאוד חשוב להם והמסד הרבני הוא זה שמרחיק אותם היהדות ולכן אני מבחינתי כשהייתי שר הדתות פעלתי לצמצם את השליטה של הממסד הרבני או לפתוח לתחרות אספקטים מסוימים בתוך הדבר הזה כדי לשחרר לשחרר ולגבי נישואים ונישואים בעיקר אז אני כבר לפני כמה שנים אמרתי שבעיניי במדינה דמוקרטית א נכון שתהיה דרך למסת זוגיות לא דרך הרבנות הראשית לישראל.
אגב, היו גם רבנים ראשיים שחשבו שיש ערך הלכתי במה שהם קראו הסכמי זוגיות או נישואים אזרחיים. אה, יש פה איזה אירוע הלכתי שלא ניכנס אליו עכשיו, אבל יותר מרב ראשי אחד חשבו בעבר שיש לפעמים עדיפות למסגרות נישואין שהם לא בהכרח כדת משאל. כי בסוף כמו שאמרת >> שוב בל ברירה הם ברור שהם היו מעדיפים שכולם יתחתנו כדעת משה וישראל אבל בקונסלציות מסוימות הם לא פסלו את האפשרות הזאת >> כמו שאמרת באמת ה פחד נקרא לזה שביני הוא לא הכי מוצדק אבל יש הוא קיים הוא מהממסד הדתי של המדינה >> לגמרי לגמרי >> אז איך רואים איך עושים את בסוף אני חושב שההפרדה בין הממסד הדתי לממסד המדיני הוא משהו שיכול לעשות כאן >> בסדר אז היום אנח אנחנו כבר היום אחרי הרבה שנים שנים שיש את אותו פחד מהמסד, את אותו חשש מהדתה, כל מה שמדברים על הדתה בסדר.
>> חשוב להגיד, אני לא מתכוון פה להפרדת דת ממדינה אלא ממסדים שהממסד לא יהיה מדיני. >> אז נכון, אבל היום אני מסתכל על כל מיני חברים שלי, בסדר, מהטייסת או מהסיירת, בסדר? הם הם מרגישים מאוד יהודים, אבל הם לא יעלו בדעתם שרב יחתן את הילד שלהם. בסדר? כי שוב, כי מבחינתם זה זה סמל לכל מיני דברים רעים שמשויכים היום לממסדים האלה. ואני חושב שדווקא אם אם נוריד חלק מהמונופולים האלה ונאפשר לאנשים לבחור מיוזמתם אני מעריך שיותר אנשים יבחרו דווקא לבוא ולהתחתן כדת משה וישראל עם רבנים מהרבנות הראשית >> כן אני מאוד מסכים איתך שברגע שלא [כחכוח] נחייב >> זה לא יהיה בכפ זה יבוא >> אגב הרב הרב קוק זצל היה ממקימי הליגה נגד כפייה דתית הוא מה אתה אתה אדם מאוד דתי אבל אתה לא חושב חושב ש בדרך של כפייה אתה יכול להביא מישהו להתקרב ליהדות.
>> אז בוא ניגע גם בעוד משהו ש היום יחסית בכותרות זה סביב הזרם הרפורמי. בסוף רוב יהודי התפוצות הם משתייכים לזרם הזה. א לא לא סגור על המספרים בדיוק אבל זה אחוז לא מבוטל. ואנחנו פה כמדינת היהודים די מתייחסים אליהם ב באיזה זלזול מצד ההנהגה. שמענו התבטויות לא נעימות מצד שרים וחברי כנסת מהקואליציה. א אז איך אתה מסתכל על ה איך איך אנחנו צריכים להתייחס לזרם הרפורמי? >> זה באופן כללי אני מציע לא לזלזל. דבר ראשון למה לזלזל? מה אתה מרוויח מלזלזל? הדבר השני אני חייב להגיד אה אתה יחסית צעיר.
כמה רפורמים פגשת בחיים שלך? >> מעט מאוד. >> מעט מאוד. בכלל >> כן >> אני אומר לך שאני אני בן 54ה בקיץ ואני את הרפורמי הראשון בחיים שלי פגשתי בגיל 46 אחרי שהשתחרתי מהצבא בארץ זה קהילה מאוד מאוד קטנה ולכן בארץ הם צריכים לקבל את מה שמגיע להם אגב אני לא הייתי שר הדתות הראשון שתקצב בתי כנסת של רפורמים עשו את זה לפניי שס לאורך שנים ארוכות מימנו ותקצבו בתי כנסת רפורמים בתור מי שסר שירותי הדת היהודית אתה מתקצב אנשים על פי מה שמגיע להם עכשיו מצד אחד הרפורמים הם אחים שלנו אני רוצה לחבק אותם אני רוצה שהם יתמחו במדינת ישראל אני רוצה שהם ירגישו חלק מהעם היהודי אתה יודע רובם מה זה רובם כל מי שנולד להם לודיה הוא יהודי לא משנה מה הוא חושב עכשיו ולכן ברור שהם הם חלק מהעם היהודי עכשיו הסיפור הזה של גיור הוא סיפור אני מודה אין לי פתרון אין לי פתרון כרגע >> לא חד משמעית זה גם >> נושא מאוד מורכב ש >> זה נושא מאוד מאוד מורכב שצריכים א למצוא איזה אגב זה זה טוב אין אין לי אין לי פתרון כרגע >> לא אני בטוח שאם מיתב המוחות ישבו ויחשבו על זה בסוף יגיעו לפתרון אני >> אבל אני כן מציע דבר ראשון לכולנו אחד אחים שלנו שתיים חלק מהעם פעם שלנו שלוש לא לזלזל בהם ולא לדחוף להם אצבעות בעיניים >> בדיוק אני חושב שזה גם >> ומשם נתחיל עכשיו אני אומר לך שגם שאני אורתודוקס וכשהסתובבתי בארצות הברית בקהילות כולל קהילות של רפורמים והם ידעו את השקפת עולם שלי לגבי את התפיסת עולם שלי לגבי גיור רפורמי ואמרתי להם את זה ישר בפנים הם ראו שאני בא ומכבד וזהו ועכשיו נוצר שיח ברגע שאתה מכבד ואתה מבין את הכאבים של כל צעד ואתה מבין מה זה אז דבר ראשון נוצר שיח שהוא לא שיח שהוא שהוא מרחיק, הוא שיח שהוא מקרב.
אז אם כבר נגעת בשיח הזה אז בוא נשליך את זה לתחום הפוליטי גם סוף גם שומעים את זה מגדי אייזנקוט הראש המפלגה שלך שבעצם הוא רוצה להביא ממשלה ציונית אחדות >> זה זה מה שהוא שם ככה על הדגל שלו א לקראת הבחירות הזאתי הבחירות האלה אז איך מביאים למצב של אחדות בעם עם קרע מאוד גדול שיש לנו פה א שנתיים אחרי השביעי באוקטובר >> עובדים על זה מאוד מאוד מאוד קשה ואנחנו במפלגה שאנו מצירים שאין לנו איזה חרמות עקרוניים ואנחנו מדברים על עקרונות שאנחנו מי שיקבל אותם יוכל להיות שותף שלנו להקמת הממשלה הבאה ומבחינתנו מי שמאמין במדינה היהודית הדמוקרטית ברוח חרקי מגילת העצמאות ותומך ויקדם שירות לכל מבחינתנו הוא שותף פוטנציאלי לממשלה ואנחנו וזה לא עניין פרסונלי כזה או אחר אני מקווה שבאמת לתוך המסגרת הזו יצטרפו רבים ונוכל באמת להקים ממשלה ציונית רחבה שתוציא אותנו מהברוח שאנחנו נמצאים בה.
עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. תראה אני המשכתי בחרתי להמשיך א את הדרך הפוליטית שלי עם גדי. אני כבר ארבע שנים עם גדי. מבחינתי זה המשך טבעי. אני גם חושב שנכון שגדי יהיה ראש הממשלה הבאה כי הדבר הכי חמור שיש לנו היום במדינה זה השסע הפנימי ואני רואה איך גדי מתקבל בכל מקום גם בין כאלה שלא מתכוונים להצביע לו מעריכים אותו אוהבים אותו יודעים שהוא פועל בשביל כולם ואני חושב שאם וכאשר גדי ראש ממשלה אז גם אלה שלא הצביעו לו יוכלו לבלוע את זה יותר בקלות וזה מאוד מאוד משמעותי שגם אלה שיפסידו בבחירות הבאות לא ירגישו שעכשיו זה על הראש שלהם.
חושב שהפתרון הוא באמת הצד הממלכתי הזה כי בסוף אנחנו די בתקופה שממלכתיות משני הצדדים די מסתכלים עליה בבוז בשנתיים האחרונות. >> אז נקלנו לתקופה שהיא באמת רעה בהקשר הזה שמי שממלכתי זה נתפס כאילו איזה חלבי או פרווה ולא. ממלכתיות זה ערך שצריך להעווק עליו וזה ערך שצריך להילחם בשבילו כי בלי הממלכתיות הזו אז הלך עלינו כי אם עכשיו כל סקטור יעבוק ככי חזק רק בשביל הדברים שהוא רוצה ואנשים לא יבינו שיש פה משהו שהוא מעל הצרכים הסקטוריאלים והרצונות האישיים אז אז א נחזור למה שהיה פה לפני 2000 שנה ואנחנו עכשיו בתקופה רגישה 80 שנה זה בערךפ בפעמים הקודמות אחרי 80 שנה העסק קרס ואנחנו אה זכינו להיות בהנהגה בעת הזאת של אותם 80 שנה ואנחנו צריכים לראות שאנחנו צולכים את המשבר הזה שהוא הוא נגד עינינו בסדר זה זה רפורמה משפטית וזה דת ומדינה וזה זה המלחמה וכל מיני דברים ש וצריכים לראות שאנחנו פה מקבלים את ה הערך הממלכתיות ומבינים שטובת המדינה היא יותר חשובה מטובה של איזה סקטור כזה או אחר א מאוד מאוד קריטי >> כן אז אז בוא נגע, בסוף כמו שאמרת, יש שיח רמות מאוד משמעותי פה בישראל שציבורים שלמים וערוצי תקשורת שלמים א ממש מחרימים את הצד השני.
איך בכלל מתחילים להוביל שינוי בשיח, בטח בעידן הזה של הרשתות החברתיות שמכתב מטבו? >> אה, עושים הכי טוב שאתה יכול לייצר שיח אחר. אני יודע להגיד לך שיש איזה מחיר לשיח היותר א מתון. אני לפני לפני המלחמה היה לי טוויטר אש באמת כל ציוד 70 80 אל ריץ' קלי קלות והייתי כזה אחד כזה שבא ודוקר ונלחם וכזה פרסונלי מה שנקרא חלק מהאירועי המלחמה קיבלתי על עצמי להוריד את הוליום של איך שאני מדבר יותר לשדר אחדות יותר לדבר על על מה שמשותף לנו והאנגמנט ברשתות שלי נחתח ב3 נחתך ב3 אין ביקוש היום לשיח שהוא שיח מחבר אה ויש איזה מחיר ואבל צריך לעשות את זה שאני מסתובב אגב גם היום באופן כללי הנטייה הציבורית היא בטח אצל צעירים היא נטייה לקיצוניות אני מסתובב הרבה במחינות גם צבאיות אז מי שימין הוא בן גביר ומי ששמאל הוא יאיר גולן חבר'ה תקשיבו בואו יש פה כאילו בואו יש פה הרבה באמצע כן יש פה הרבה הרבה באמצע שהוא יותר מתון יותר יותר בא לחפש פתרונות פחות בא לריב אה >> אבל אין לזה מחיר מסוים שאתם מנסים לדבר על אחדות וזה לא מגיע למספיק אנשים.
>> זה התפקיד שלנו לעשות כלום שאנחנו יכולים כדי שזה יגיע לכמה שיותר אנשים. אין אה אני אומר זה אתגר מאוד קשה, קשה מאוד לשווק את המוצר הזה שנקרא אחדות. קשה. >> ולמה דווקא גדי אייזנקוט למה ללכת אחריו? שוב אני מבחינתי ההמשך עם גדיו הוא המשך ישיר של הארבע שנים האחרונות ואני גם שמח להגיד שמצאתי אדם שהוא מנהיג משכמו ומעלה שהוא באמת א מאוד רגוע מאוד מפוקס מאוד מפוכח מאוד שם את א צרכי מדינת ישראל מעל כל שיקול אחר א ליגמישית נוצרו איתו יחסי אמון מאוד א גבוהים אה ולכן מבחינתי זה המשך טבעי של את הדרך שבה אני צועד כבר א ארבע שנים וכמו שאמרתי קודם אני חושב גם שהוא האדם הנכון להוביל כיום את מדינת ישראל מתוך ה זה שגם ציבורים שלא בהכרח יצביעו לו א יקבלו את המנהיגות שלו ומבחינתם >> אבל עד פה זה ה נקרא לזה פרסונלי מה הערכים שאתם באים לקדם מה ה אה נקרא לזה מה הקווי יסוד של ממשלה עם וג בכל מיני נושאים א' אני חושב שהקידוש של הממלכתיות מעל הכל שבזה ערך שמרחף מעל כל שאר הערכים א ואם זה בחינוך אז זה חינוך ממלכתי שלומדים בו כולם אזרחות ולימודי ליבה וכולם לומדים בחינוך הממלכתי של מדינת ישראל וסופגים את הערכים של מדינת ישראל אם זה בגיוס לכל בסדר שאין כזה דבר יותר של יש ציבורים שלמים שמשתמטים משירות צבאי אם זה בהחלת משילות ורבונות ישראלית בנגב בצפון להפסיק את הפרוטקשן כל ה כל המקומות האלה א אם זה מערכת רווחה שבאמת יודעת לעשות רווחה לאלה שצריכים את זה ולא אללה שבוחרים לחיות חיי דלות ועוני כל הדברים האלה זה דברים שאנחנו נרצה לקדם אבל אני חושב שאולי מעל הכל זה זה עכשיו הבחירות הקרובות זה על איזה סוג מדינה אנחנו רוצים לראות פה אם אנחנו רוצים לראות את מדינת כוח כבוד וכסף א של מיקי זוהר ומדינת היהלומים של מירי רג והמדינה של מה שווה רשות שידורים אנחנו יכולים לא יכולים לשלוט בה ומדינה של מורידים את הסטנדרטים כדי למנות מקורבים או מדינה שבה אנחנו הולכים בדרך הישר ופועלים למען נזכר מדינת ישראל ואנחנו נותנים כבוד למוסדות גם אם צריכים לתקן אותם גם אם צריכים לעשות שינויים אנחנו נותנים כבוד לבית המשפט ולנשיא בית המשפט העליון אנחנו קוראים נשיא בית המשפט העליון ונותנים כבוד לפרקליטות ונותנים כבוד למוסד היועץ המשפטי לממשלה ונותנים כבוד לצבא ולא נלחמים בקצינים הבכירים ולא שלושה חודשים אחרי שרמתקל ממ מונה כבר נכנסים בו ואומרים שצריך לפתר אותו.
כל הדברים האלה זה זה הכיוון. עכשיו השאלה היא איזה מדינה תהיה פה? אני חושב שאנחנו מובילים את הקו הזה של אה ישר. >> כן. אבל בסוף כמו שגם בכנסת ובמשלה יש דברים א נקרא לזה שנרכבו עם השנים בכל המוסדות של המדינה. זה קרה. זה תהליכים שקרו לאורך עשרות שנים. ואולי פתרון הוא לא בהכרח ממלכתיות. אולי כן צריך להיות ניצי בתחום הזה ש >> בסוף בנקודות מסוימות צריכים לקבל החלטות ויהיה לנו את הסמכות לקבל את החלטות נקבל את ההחלטות אין חוכמות אתה לא כל דבר עכשיו אתה מחכה עד שכולם יסכימו ותהיה הסכמה של 95% מהאוכלוסיה לא אבל א אגב אם אתה עכשיו הולך ומשנה חוקי יסוד אז מה אז אתה ואתה רוצה לשריין אותם תניח אתה קובע חוקי יסוד שהוא יהיה משוריין ברוב של 80% ברוב של 80 חבר כנסת אז אז אם יש לך קואליציה של 61 אתה יכול לקבוע חוק יסוד שעכשיו אפשר לשנות אותו רק ב80 אז פה בסדר יש פה >> אני מבין לגמרי יש פה מורכבויות לגמרי צריכים אז צריכים בתוך המורכבות הזאת צריכים לצות ואיפה שיש א אתה יודע מספיק שעכשיו תהיה ממשלה של ארבע שנים שתמנה א תקשיב ליועץ המשפטי לממשלה השרים יקשיבו ליועצים המשפטיים שלהם אה א לא נהיה כל מן במלחמה עם הפרקליטות ו זה כבר נמנה אנשים במכרזים מסודרים ולא מקורבים וואלה תקשיב זה כבר יש שינוי מאוד גדול ביחס למה שיש לנו היום >> כן לגמרי אני כן חולק עליך בעניין הזה של יוץ משפטי אולי נספיק לגעת בזה בטוב >> אפשר גם לדבר על זה לא שאני חושב שהכל שמה טוב ולא צריכים לשנות >> בדיוק אני אני אז ניגע בזה עוד רגע אז כשבמסיבת עיתונאים של יאיר לפיד ונפתלי בנט שמענו קריאות לגדי אייזנקוט לבוא ולהצטרף להקים מפלגה אחת גדולה שתנהיג את א את גוש השינוי הזה הגוש שבא לשנות את ממשלת נתניהו למה זה לא קורה?
האם אתה עדיין מנסה לפעול לאיחוד? >> זה אנחנו יש לנו מטרה אחת לנגד עינינו והיא החלפת הממשלה הרעה הזו. יש כל מיני דרכים שאפשר לצעוד בהם כדי לגרום לזה לקרות. אחת מהדרכים האלה זה איחוד גדול בתוך הגוש הזה ואחד מהדרכים זה גם ללכת כל מפלגה בנפרד. כרגע לא ראינו אף סקר, אף בדיקת עומק שמראה שאייחוד הוא זה שיביא את התוצאה המיוחלת. אולי ההפך. אנחנו רואים שדווקא איחוד כזה הוא יפגע בתוצאה הזאת. א כי היום אתה יודע א הרבה פעמים בפוליטיקה אתה חושב שאם אתה עושה משהו אז א אז אתה מרוויח את היתרונות של שני הצדדים.
לרוב בפוליטיקה אתה רק מפסיד אתה אתה נדפק מהחסרונות של שני הצדדים. ולכן בכלל לא בטוח שאייחוד כזה זה הדבר הנכון לעשות. כרגע לפחות מוכח לגמרי שהליכה נפרדת היא הדבר הנכון. אם בהמשך הדרך נראה ש1+ 1 שווה יותר משתיים אני לא אני לא חושב שנאסס לעשות חיבורים כאלה ומי יוביל את החיבור הזה א לא על זה ייפול דבר. >> כן זה כבר א לקראת הבחירות שדברים יותר זה יותר רלוונט. תראה, היום אנחנו א' אנחנו לא יודעים מתי הבחירות. בטח אנחנו לא יודעים איזה מפלגות בכלל תרוצנה בבחירות האלה. יש עכשיו לפחות אני יכול בקלות למנות יחד איתך חמש מפלגות שמחכות על ה על הקווים כדי להצטרף פנימה.
איך זה יראה? כמהודים שעדיין צריכים להיות >> כמה מהם יצטרפו? איך הם באיזה קונסלטה הם יצטרפו? למי הם יתאחדו? אם הם יתאחדו, כל הדברים האלה. חכה רגע בוא בוא נראה רגע. כרגע אנחנו עסוקים בעיקר בלהגדיל את כוחנו מהצד השני. אנחנו פונים למצביעי לכוד מסורתיים, אנחנו פונים לפריפריה, לכאלה שבדרך כלל לא הצביעו למפלגות שנמצאות היום בגוש השינוי. ואנחנו חושבים שדווקא המפלגה שלנו עם גדי ועם הנבחרת שיש לנו יכולים לגרום להם להצביע לנו וכך נוכל להחליף את הממשלה. >> מצב היפותטי. נתניהו נותן לכם מה שאתם רוצים אפילו רשות ממשלה מתחלפת.
ראינו את זה כבר כמה פעמים בעבר. האם זה משהו אפשרי בעקווי יסוד בער >> מה זה מה זה נתניהו נותן לנו אני חושב שאנחנו הולכים לנצח בבחירות האלה ונתניהו כאילו צטרך לפרוש לביתו ולחזור למשפחתו חושב שזה שזה יה אני חושב שזה זה הכיוון לגמרי בכל מקרה איך שלא תצייר את זה בכל סקר שיש הגוש שלנו זה הגוש היותר גדול ולא רק זה צריך לזכור רגע שהגוש שלנו הוא גוש ציוני בסדר אנחנו גם היום נניח בבין בין 58 ל-61 מנדטים שכולם ציוניים ובגרו של נתניהו יש 17 מנדטים שהם מגדירים את עצמם כ בוא נגיד ככה הם לא מגדירים את עצמם כציונים בסדר המפלגות החרדיות לא מגדירות צמ כציונים אולי בשס יש חלקים שכן המפלגות האשכנזיות בוודאות החרדיות לא מגדירות את עצמם כציונים אה וראינו את גולקנוף רוקד לצלילי השיר א נמות ולא נתגייס בסדר זה זה אז בין כך ובין כך כך נתניהו מחזיק לכל היותר 40 מנדטים ציוניים.
בסדר? אז א השאלה היא איזה ממשלה אנחנו נצליח להקים? היא שאלה טובה. אני משוכנע שאחרי שנקבל, אתה יודע, בעזרת השם נקבל מעל 60 מנדטים ונקים ממשלה ואז גם אחרי שבאמת תקום פה ממשלה, גורמים נוספים הצטרפו גם אלה שהיום בקואליציה ובאמת נרחיב את הקואליציה הזו. אני מצפה שבאמת כל מפלגה ציונית שתאמץ את הקווי יסוד שהגדרנו יצטרפו לממשלה הזאת. ומבחינת המפלגות הערביות האם הם זה על השולחן שהם יהיו האצבע 61? >> אנחנו אמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים יש לנו את העקרונות שלנו שהם מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערקי מגילת העצמאות ושירות לכל.
כרגע אנחנו לא מזהים אף מפלגה ערבית שבאזור חיוג הזה. כשתהיה אחת כזאת תקרא לי שוב. >> כן. ואז הם יכולו להיות חלק. מה? אני לא רואה כזאת מפלגה היום. בוא בוא נראה מה יוליד יום. שוב, אנחנו בשובניין של עקרונות, לא בעניין של פרסונליזציה. ו >> אני חושב שעצם ה להגיד את זה שהפרסונות לא משנות זה הכל משנה. מה שמשנה זה העקרונות ומה מנסים לקדם. כי בסוף השיח הפרסונלי זה מה ש ראינו את את המערכות פוליטיות החוזרות ונשנות בשנים האחרונות. כיתוב הפוליטי אני חושב שזה ה פורם המרכזי זה שיח הפרסונליות והכיתוב הזה שנוצר בעקבותה >> אוקיי אז בוא ניכנס א בוא נראה אם נספיק גם סביב מערכת המשפט וגם א ועדת החקירה שזה גם >> פודקאסטים ארוכים אצלך >> כן כן צריך להגיע לעומק אנשים אנשים מחפשים את זה >> בכיף >> אוקיי אז איך אתם בכלל מסתכלים על מערכת המשפט רפורמה משפטית אני חושב שבארבע שנים האחרונות כולנו הבנו שצריך לעשות פה שינוי במוסד הזה זה אה באיזו רמה כזאתי או אחרת זה כבר דיון נפרד.
>> יש עכשיו קונסנזוס במערכת הפוליטית שנדרשת רפורמה במערכת המשפט נדרש א להגדיר מחדש את אותם איזונים ובלמים בין שלושת רשויות השלטון. כולם מבינים שהמצב הנוכחי הוא מצב לא טוב. אגב [כחכוח] הוא מצב המצב הנוכחי הוא מצב של אנמליה חוקית. גם אין הגדרות. אתה יודע זה שבית המשפט העליון מתערב בחקיקה של הכנסת אה לצורך העניין זה על בסיס פסיקה זה לא שיש חוק שמאפשר לו לעשות את זה א אם היית שואל את אהרון ברק בראשית שנות ה-90 האם יום אחד בית המשפט העליון התערב בחוקי יסוד הוא היה אומר לך השתגעת מה פתאום חוקי יסוד זה חוקה היום בית המשפט העליון כבר מרשה לעצמו להתערב בחוקי בחוקי יסוד מצד שני גם חוקי יסוד הפכו להיות עניין של יום ביומו זה זה המעמד הנורמטיבי של חוקי יסוד הוא כל כך נמוך היום שבית המשפט עליון נרשלה לעצמו להתערב בחוקי יסוד.
מה שאני בא לטעון פה באמת זה שיש קונסנזוס שאת כל הדבר הזה צריך לשנות. צריך להגדיר מחדש איך מחוקק חוק רגיל, איך מחוקק חוק יסוד. א מה הסמכות של בית האם לבית המשפט יש סמכות להתערב בחקיקה רגילה? באיזה רוב בית המשפט יכול להתערב בחקיקה? בהאם לכנסת יש אפשרות לעשות אוברייד, מה שנקרא פסקת התגברות? באיזה רוב הכנסת יכולה לעשות אוברייטיד? איך נבחרים שופטים? כל הדברים האלה זה צריכים דברים שצריכים לקבוע אותם. עכשיו מבלי להיכנס אני יכול להגיד לך את הדבר הבא. מתחת פני השטח בכל מיני מכוני מחקר א מתפצאות עבודות שמעורבים בהם גם אנשי ימין משפטי וגם אנשי שמאל משפטי כדי לנסות להגיע לאיזשהיא תוכנית מקובלת על שני הצדים.
אני יודע להגיד לך גם שבבית הנשיא כבר היינו מאוד קרובים לזה. אני לא הייתי שם אבל היו מאוד קרובים לזה ולצערי הרב זה לא עשה את החיבור האחרון. אבל אם אני אתה יודע אני לא לא יודע כמה צופים הם בקיים בשמות משפטים אבל בוא נניח שניקח את פרופסור יוניב רוזנאי כמי שיצג את השמאל האקטיביסטי המשפטי ואת פרופסור גידי ספיר כמי שמייצג את השמרנות הימנית המשפטית נכניס אותם לאותו חדר ונגיד ל חברים תקשיב בעוד שבוע תצאו בבקשה עם רפורמה שאתם שניכם מסכימים עליה אני די משוכנע שהם יצאו מרפורמה שהם יכולים להסכים עליה >> כן אתה חושב אז למה זה לא קרה >> כי כי זה לא קרה אני כאילו אני לא הייתי בחדר הסגור ואבל אני חושב שהיה נדרש שמה עוד איזה קוץ' משני הצדים וזה היה קורה ואת הקוץ' הזה חייבים לעשות >> כן כידברים ש שמעתי אנשים שהיו שם שמתבטים פרופסורים כאלה ואחרים פוליטיקאים כאלה ואחרים הם אומרים שהמחלוקות היו יחסית עמוקות אני שומע דברים אחרים אני שומע שדווקא היו מאוד קרובים א לפיצוח ובאמת היה נדרש שכל צד יעשה עוד איזה אקסטר מייל ולא היה שם את הטע העצומות משני הצעדים לעשות את ה כמה הצעדים האלה אחד כלפי השני וותראה לאן הגענו ואני אני יודע להגיד לך שכשאני מדבר אדברים הייחודיים במקום הפוליטי שאני נמצא בו שאני באמת עם רגל פה רגל שם במובן הכי עמוק של המילה ואני מדבר עם אנשים משמעותי משני הצדים והם יודעים להגיד לי שזה פטיר >> אוקיי אז ככה לקראת סיום בוא ניכנס לוועדת חקירה שזה אני חושב אחד מהנושאים הכי חשובים לקראת הבחירות האלה איך בעצם מתחילים לחקור כל המחדל המטורף שהיה לנו פה?
א' היה מחדל מטורף שיש כאלה שלקחו אחריות עליו שקרי הצד הביטחוני הצבא והשבק ויש צד ש פשוט מנסה להתנהר מהאחריות באופן בוטא ובאופן נלוז בסדר הצד הפוליטי ראש הממשלה קבינט הביטחון שר הביטחון זה פשוט הזיה שהם בורחים מהאחריות במיוחד ראש הממשלה שהוא 17 שנה היה פה ראש ממשלה אם זה שנה של הפסקה באמצע אבל 17 שנה הוא ראש הממשלה אתה אחראי אתה אחראי לכל מה שקרה כאן, אתה מפקד הצבא, זה פשוט בלתי נדפס שהוא מנסה לברוח מאחריות. עכשיו, אתה יודע, יש לכאורה א ציבור שמתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אז אחרי שבמשך שנים הממשלה עושה כל מה שיכולה כדי לקעקע את מעמדו של בית המשפט העליון, מה הפלא שעכשיו יש ציבור שלא מוכן לקבל את ה את ה את הניטרליות של בית המשפט העליון בנושא?
הכי גרוע בזה זה שבעצם כבר הייתה איזה הסכמה שנשיא בית המשפט העליון יחד עם השופט סולברג שהוא השופט הוא הנשיא הבא הוא שופט דתי מתנחל שמרן נחשב מהצד הימני של המפה הפוליטית היה בקונסנזוס בצד הימני של המפה הפוליטית פתאום כבר הוא לא מספיק טוב אתה מבין יש פה מתוך הניסיון הזה של נתניהו לבריחה מוחלטת מאחריות הם כבר כבר מבחינתם שום דבר לא טוב זה פשוט הזה עכשיו רק תראה כמה מה חוסר תום לב יש בהצעות שלהם? הם אומרים נקים את זה הצעת ועדת חקרה פריטטית שניים מכל צעד שאם האופוזיציה לא תבחר תוך שבועיים את מי הם רוצים מי יבחר את השניים האלה מבקר המדינה מי זה מבקר המדינה העורך דין הפרטי של נתניהו זה פשוט הזיה עכשיו אני אומר לך על רבי לא הזה אני שומע המון דברים טובים אבל בסוף הוא גם בן אדם הוא גם בן אדם ואתה מערכת יחסים של שנים ארוכות כל כך אינטימית עם ראש הממשלה אתה לא בבת אחד הופך להיות המבקר הכי גדול שלו זה זה לא זה לא פה אני מסכים איתך 100% ראינו את המינוי מינוי מוחתם >> זה ממש ושוב אני אומר לך אין לי מילה רעה להגיד על א על רבלו עד הרגע שהוא הסכים לקבל את המשרה הזו אבל ה אבל זה לא הגיוני >> לא אני גם שומע עליו מקצוע יכול להיות הבן אדם הכי מקצועי בעולם אבל תהליך המינוי >> אפילו למדנו באותה ישיבה >> וואלה >> כן אז ככה מגיע מאותם ערכים אני בטוח שהוא בן אדם ערכי אבל ה >> התהליך מינוי היה דבר לגמרי >> ממש גם הסיפור הזה של הצילומים >> לא אני מסכים איתך פה אבל מה שכן, יש ציבור לא קטן בעם שלא ישמוך על שופט שיעמוד בראש ועדת חקירה כזאתי.
>> אגב, אתה לא צריך שופט שעמוד בראש ועדת חקירה כזאת. אתה צריך שנשיא בית המשפט העליון ימנה את ועדת החקירה הזאת. אין הגדרה ששופט עומד בראש ועדת החקירה. >> כן. >> אז הם אומרים, לא, אני גם לא סומך על מי שנשיא בית המשפט הזה. אומרים לו, טוב. אז נועם סולברג ימני יחד איתו. לא, גם על נועם סולברג אנחנו לא סומכים. אני יודע להגיד הנה תראה למשל עוד נושא שהוא כאילו עלה לכותרות ובאותה מהירות ירד אבל הסיפור הזה שבית המשפט העליון הכריח את מדינת ישראל לאפשר ביקור של הצלב האדום אצל מחבלי הנוכפה בסדר ואז זה ספין מה זה זה ספין לא אבל העניין הוא שהספינים האלה הם אלה שבונים את חוסר האמון של הציבור בבית המשפט כי אם בית אם שבע דקות אחרי פרסום פסג הדין אחד מהכתבים של ערוץ 14 א סולברג א סולברג נגד מדינת ישראל אני לא זוכר מה הייתה הכותרת שלו משהו מאוד מאוד חזק נגד סולברג עכשיו ברור שהוא לא קרא את פסק הדין כי מי שקורא את פסק הדין רואה שסולברג אמר תקשיבו חבר'ה כבר שנתיים אנחנו אומרים לכם תשנו את החוק שנתיים החוק מחייב החוק מחייב כל מדינה לאפשר פגישה עם הצלב אדום כעבור שלושה חודשים אתם מחויבים לחוק הזה זה חוק בינלאומי שאתם מחויבים אליו וכחתמתם על אמנות כאלה ואחרות תעשו מה שאתם רוצים תשנו את זה אבל כל עוד זה החוק עכשיו מה הבעיה שהממשלה היא רוצה צאה את זה אתה מבין היא טוב לה >> אני חושב ש >> טוב לה שבית המשפט >> אני חושב שהמינוי של רוליו זה הילו >> של רבילו סליחה >> בא לעשות את הדבר הזה בא ליצור עוד חיכוך עם מערכת המשפט זה ה >> אני אני לא יודע אה אבל בהרבה מאוד מקומות תראה גם בנושא דיברנו קודם דת בנושא הגיור בית המשפט הייתה הטירה של לקבל גיור רפורמי במדינת ישראל לעניין חוק השבות בסדר עניין המרשם הנישואין אני לא רוצה להיכנס פה לפרטי פרטים אבל זה זה התירה של נדונה במשך 14 שנה.
14 שנה בית המשפט העליון כל פעם בא למדינת צריכה אמר תשנו את החוק תשנו את החוק תטפלו בחוק תטפלו בחוק אבל בסוף המדינה לא רוצה כי כי לאב פוליטיקאי לא נוח אז הוא מחכה שבית המשפט יפסוק ואז יכנסו באים אמא של בית המשפט ויקעקאו את האמון של הציבור בבית המשפט בסדר אבל בואו הנה אתם תחליטו תשנו את החוק יש אתם קבעתם מהחוק >> הבנתי אותך אה אוקיי אז למה לא בעצם לתת לעם לבחור את מי יחקור את הדבר הזה באופן הכי ישיר שיש יש במשעל העם לדוגמה לפתור את כל ה >> יש יש חוק א חוק ועדות חקירה ממלכתיות שאם עכשיו א הקואליציה הכל כך רעה הזו לא הייתה יוצאת ב1000 קמש כבר במשך ארבע שנים נגד כל המוסדות האלה אז אז לא היינו במקום הזה ושוב בבית המשפט אתה יודע מהתקים ובתור בית המשפט העליון א שלושה שופטים מהימין השמרני הם אלה שיעצו לנשיא בית המשפט העליון מי את מי להקים ועדת חקרה יש דרך להקים ועדת חקירה ממלכתית נורמלית בלי שאתה עכשיו שם שמה את עורך דין הפרטי של נתניהו זה לא יעבוד >> לא העניין הוא למה לא לתת לעם לעשות את זה >> מה זה לעם מה זה אי אפשר לעם אנחנו לא בדמוקרטיה מהותית שבה כל אחד בסוף על כל סוגייה מצביע א >> כן אבל בנושאים מאוד כבדים זה אחד מהביקורות שיש להרבה אנשים פה גם מימין וגם משמאל זה העניין הזה שלא עושים פה משלי עם בכלל >> אגב אני אני מאלה שהציאו לי זה הצעה פעם משנה איך שכל כל חוק יסוד צריך לעבור בסוף משאל עם שזה זה משהו מאוד מאוד מעניין אני לא אני לא מביע פה עמדה אתה שנגרם מפול אותו ציקותרת אבל א אני לא מביע פה עמדה אבל הרעיון הזה שבו אגב ה הוא גורם לזה שאתה נניח חוק יסוד לימוד התורה בסדר אם עכשיו בוא נניח שחוק יסוד לימוד התורה משווה בין מעמד של חיילים למעמד של לימוד התורה מה הסיכוי שבמשעלם החוק הזה עובר >> אפס >> אפס נכון >> כן >> אז ברגע שאתה יודע שאתה הולך לעשות משעלם על כל חוק יסוד אז מי שמחוקק את חוק יסוד הוא מראש יודע שאין לו מה לבוא עם חוק אה שהוא לא יעבור את העם.
בסדר? >> אבל למה מלכתחילה לא לבוא ולהגיד העם צריך לבחור? סוף העם העם בוחר בסוף יש לנו פה מערכת של חוקים. אתה אתה יודע זה יש חוק ועדת חקירה ממלכתית. בואו כאילו יש חוק חוק ועדת חקירה ממלכתית. מה יותר הגיוני מזה? גם כשיש לך סגן נשיא בית משפט העליון שאמר אני אהיה חלק הנשיא מוכן שאני והוא נמנה ביחד את יושב ראש הוועדה. די כאילו אי אפשר כל הזמן להילחם בדברים האלה. ואנחנו רואים גם ש א לצערי הרב לנתניהו אי אפשר לייחס תום לב אי אפשר לייחס תום לב הנה וראינו את זה עכשיו בבחירה של המבקר המדינה >> טוב אבל גם פה יש נינס החוק עצמו לא מזכיר ממלכתית זאת אומרת זה אקסטר ששמו עליו אה קראתי לו מזמן את החוק עצמו זה לא מוזכר שם אבל מה שכן אני אומר צריך להחזיר את הערך ממלכתיות הזאת >> נכון >> אבל עצם השיח על חקירת א ועדת >> אגב אתה יודע שוועדת חקירה ממלכתית אז נשיא בית המשפט העליון קובע את הקבורום קובע מי יהיה בוועדה והממשלה קובעת מה הוא יחקור >> אז בהקצנה בהקצנה נשיאים ממש אתה יכול לבחור איזה ועדה שהוא רוצה ואז המשטו אתה חוקר רק מה שקרה בשעה 6:29 לא בשעה 628 ולא בשעה 6:30 >> בסדר הממשלה יכולה לקבוע בסדר אז יש פהזה כן יש פה איזה מערכת של איזונים ובלמים >> נכון אבל אחד הדברים ואני חושב שעם זה גם נסיים שצריך לתת בנושאים כל כך רגישים כמו הדבר הזה.
חושב שצריך להתחיל להביא את זה לשיח בכלל את העניין הזה של משעל עם מה לחקור מה מה צריך לבדוק שהעם יחליט את הדברים האלה בפני עצמו כי זה ה >> אוקיי זאת עמדתך אני חושב שצריכים פה ועדת חקירה ממלכתית כי זאת הדרך לחקור אירועים בסדר גודל כזה אגב משעשע שביבי היה זה שדרש ועדת חיה המלכתית ביותר עם פעם אחת על דברים הרבה הרבה פחות חמורים מהטוח של השבעה באוקטו >> לא לגמרי פה אנחנו יכולים להיכנס גם הוא אמר שראש ממשלה צריך לקחת אחריות >> בסדר בסדר אז אמר >> כן הרבה בפוליטיקה אומרים אומרים >> אז אמר >> אז ככה לקראת סיום >> עם איזה מסר היית רוצה שהצופים יצאו מכאן >> אני הייתי רוצה שהצופים יבינו שבחירות הקרובות אנחנו בעצם הולכים להצביע על דמותה של המדינה איזה מדינה תהיה לנו כאן מדינת כוח כבוד כסף יהלומים מינויים מקורבים א מדינה שבה בזים לכל ערך ממלכתי או מדינה שבה האזרח לפני הכל טובת האזרח לפני הכל הכל אין חשיבה סקטוריאלית.
מדינה באה שכולם מתגייסים, מדינה שבה כולם נוטלים חלק בעול הכלכלי א וזאת האלה שתי הבריאות שיש עכשיו ושכשהם יעשו כשהם יעמדו בקלפי הם יחליטו האם הם רוצים מדינת כוח כבוד כסף נמות ולא נתגייס או מדינה של כולם מתגייסים כולם חלק מהכלכלה שעובדים ביושר. >> כן. הבחירות האלה גורליות. >> כן. >> כן. >> לגמרי. >> לגמרי. אז ככה, אם אנשים רוצים לראות עוד ממה שאתה עושה, עוד ממה ש מהמפעל הפוליטי שלך, לאן הם יכולים ללכת? אז א' יש את האתר של מפלגת ישר שבתוכו גם יש את כל הדברים של המפלגה וגם יש לשונית שהיא שלי עם ה קישור לרשתות שלי בבת גם אפשר לעקוב אחריי אני מוציא בערך סרטון עד שניים ביום בעניינים אקטואליים א ממליץ מאוד לצפות >> כן תן תודה רבה לי תענוג >> תודה רבה נתנל >> ברכותיי הגעתם לסוף הפרק כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיק טוק ומהאינסטגרם זה ממש ממש לא מובן בתקופה הזאתי.
אז אם אהבתם את הפרק הזה, האלגוריתם של היוטיוב שכל כך מכיר אותכם בחר לכם את הסרטון הזה. תלחצו עליו. קדימה. Ah.
57 פסקאות
מהשטח · הניוזלטר
כשעולה פרק חדש אני שולח סיכום קצר, ומדי פעם מכתב אישי על מה שראיתי בשטח ומה שבדרך. בלי ספאם — רק כשיש משהו אמיתי.
רשימת התפוצה נפתחת ממש בקרוב
אני מקים עכשיו את ׳מהשטח׳ — רשימת תפוצה אמיתית. חזרו בעוד כמה ימים, ובינתיים אפשר לעקוב ביוטיוב.