אם לא השבעה באוקטובר - כבר היינו במלחמת אזרחים! | תמיר דורטל

תודה רבה. שמחה. מה הלקח המרכזי שלך על השיח הפוליטי בישראל מכל מאות הפרקים שעשית? כן, החובה מאוד מקוטבת באיזשהו מובן. קצת קשה לי להגיד שאנחנו קרובים למלחמת אזרחים, היינו קרובים, אבל דברים יכולים מאוד מהר להידרדר למלחמת אזרחים. אני חושב שהרשתות החברתיות יוצרות מצבים מאוד בעייתיים שבעצם אנחנו כלואים בתוך איזושהי תיבת תהודה. אנחנו לא מדברים אחד עם השני, בטח לא שיחות כאלה של עומק. אחד הנושאים שאחת ההטבות המרכזיות שאתה מקבל בתור פודקסטר זה שאנשים מקשיבים לך במאה אחוז הקשבה בלי פלאפון, בלי הפרעות, שיחה ארוכה.

יש משהו מאוד מקטב ברשתות החברתיות בגלל שאתה תמיד נמצא בתוך אותו אקוסיסטם ואז כל מי שמחוץ לאקוסיסטם הזה נראה לך קיצוני ברמה מחרידה. אתה לא מבין בכלל איך אנשים מסוגלים להחזיק בעמדות האלה. זה בעצם העובדה שהתחלנו לריב סביב רפורמה משפטית או הפיכה, כל תזוזי. אתה רואה, אני מתחבל את האחר. כן, לגמרי. אז בעצם העובדה שרבנו סביב נושא כל כך יבש, כל כך שבעצם לא אמור לריב סביבו. אתה יודע, נושא של חלוקה, אתה כוח בין הרשויות. נראה שאנחנו במצב עדין, אבל מצד שני, השיבה לאוקטובר נתן לנו המון. כלומר, אם הייתי צריך לבחור אם השיבה לאוקטובר היה קורה שוב, הייתי בוחר בשתי ידיים שהוא יקרה שוב.

כי איכשהו קרה. הציל את המדינה. גם מלחמת אזרחים אלימה וגם הציל את המדינה מתקיפה בו זמנית על פי תוכנית... תוכנית השבעלות האיראניה שגם הבדואים תוקפים וגם איראן תוקפים וגם חיזבאללה וגם חותים וגם ערבייה ישראל וגם ישנן עודיבים רבי הפלסטינים תוככנית. ונצלנו מזה. וגם נצלנו מהמלחמת אזרחים וגם מהדבר הזה ביחד. והדבר הזה גם בעצם לקחת את כל החברה הישראלית כמה אוקטבות לימינה. במובן הזה של כל חברה אנושית תמיד תצב לעצמה איזשהו אויב. תמיד יש אויב. האויב יכול להיות המתנגלים, יכול להיות הימין הקיצוני, יכול להיות הקפלניסטים, יכול להיות איראן.

עכשיו אם האויב הוא איראן אז פתאום נראה הקפלניסטים חזרנו לדרכים. וזה מה שבעצם מעורר אותי לאופטימיות כי אנחנו עכשיו באמצע מבצע שגתאויה העשרים ושלישי, עשרים ושלושה במרץ ובעצם כרגע נכון להיום עם כל כמה שאני לא אוהב את אביב דרוקר וחבר נראהב. הם הכי שלי דווקא כי האויב מאיראן כל כך מציק לנו ומשגר לנו טילים ולכן אני חושב שאם יש לקח חד עדיף למצוא אויב חיצוני ולא אויב פנימי. כי אויב פנימי זה מסוכן הרבה יותר וזה גם לא נכון. בסוף כל העם היהודי אחים. חברים רגע לפני שנמשיך עם הפרק הזה רציתי לעצור ולשתף אתכם במשהו.

פתחתי את הנתונים ביוטיוב וראיתי שיותר מתשעים אחוז ממי שצופה בערוץ הזה לא מנוי אליו. אז הבקשה שלי לכם היא מאוד פשוטה. אם אתם לא מנויים לעמוד תעצור רגע, תרשמו לערוץ. רק בזכותכם ובזכות התמיכה שלכם נוכל להרים רמה בהפקה, להביא לכם עורכים יותר מעניינים ולשנות את פני השיח בישראל. אז תעצור רגע, תרשמו לעמוד ובואו נמשיך עם הפרק. כן, ובת אמרת פה כמה נושאים שאני מאוד מעניין אותי לדבר עליהם. לדעתי אולי נתחיל מה... אמרת פה שהיינו ממש קרובים למלחמת אחים ברפורמה. אתה באמת חושב זה עד כדי כך היה נפיץ המצב הזה?

אני חושב שהם מצבים שבהם ציבור רוצה לרחובות, הם מצבים נפיצים מעצם היותם. אתה לא יכול לדעת מי האידיוט כמו בערבשת של קיבוץ חצרים שירים נשק קיראה באוויר. תשמע, המצב אולי הכי מסוכן מבחינה ביטחונית שהיה לנו התרח אחרי שיבה לאוקטובר, זה היה שדה תימן. שדה תימן ממש תיארתי את זה כמצב שבו היינו קרובים לחורבן הבית. עכשיו אם תשאל, אתה יודע, משמאל מימין, רגע, שדה תימן, האירוע המסוכן ברמה של עצם קיומנו. 99% מהאנשים יגידו, אתה קשקשן אם אתה בכלל חושב ככה. אבל אני חושב בראש שכשמרן אני חושב שחברות אנושיות הן מראש לא מודעות כמה הן קרובות לקט או כמה הן קרובות לחורבן עד שהוא לא קורה.

דוגמה, מלחמת העולם הראשונה, איך היא נפתחה? זה מצטנקש בהרביו פרנץ פרדיננד וכל המלחמה הזאת הוצתה. ערב אותו שדה תימן, חברי כנסת מנסים או עוזרים או משלהבים או שותפים, כל אטזו לייק, בניסיון חדירה לתוך הבסיס כדי להוציא משם את עצורי שדה תימן. סגן טיפש יורה. ואז מה? בוא נתרחיש את זה. סגן או שמאל שמרגיש פחד על חייו על זה שפורצים לתוך הבסיס ומשחררים שם מתקן המעצר אנשים שלא אמורים להיעצר. הוא באמת בצדק יורה במפגינים. ואז בטוויטר ובטלגרם מסופר על זה שחיילי צה"ל יורים על מפגיני ימין. מה עושים אנשים מימין שאכפת להם?

עולים על הקרייה אולי. עולים על הקרייה, האיראנים פתאום אומרים, אה, יש פה התחלה של משהו. הכבישים פקוקים, האילנות שסום, הטייסים לא יכולים להגיע לבסיסים, זה הזמן לראות את הרקטות. פתאום הערבים מדברים, עכשיו עולים על הקרייה. ובקריה מתחיל להתפתח קרב יריות. זה סכנה של חורבן בית. זאת אומרת, אנחנו כך קרובים. אם האזרחים מורגלים לצאת לרחובות כדי לפתור סוגיות ומחלוקות, והם לא פותרים את זה בבתי משפט, הם לא פותרים את זה בכנסת, הם לא פותרים את זה בדרך של מסע ומתן, אז אנחנו בחברה שהיא על סף חורבן.

והחברה הישראלית לצערי הגיעה למצב שבו אנחנו כבר לא מדברים. אנחנו קופים על הממשלה החלטות על ידי בג"ץ. אנחנו יוצאים לרחובות ומשתמשים דרך הרחובות, שזה דרך אלימה. המחלוקות אמורות להיפתר בכנסת, בישיבות, בוועדות, בפודקאסטים. הן אמורות להתלבן פה ולעבור סובלימציה, לעבור איזה שהוא עידון מלהיות קופים ואתה יודע, קופי שימפנזה מאוד אלימים, להיות קופי שימפנזה הולכים על שניים, להיות האדם המדבר ולפתור את המחלוקות האלה לא ברחובות, לא באלימות, לא באגרופים ולא בירי. הפגנות הן לא דרך לגיטימית להביע את רצון הציבור?

הפגנות שבהן מופעות מורדכי דוד והפגנות תהילת קפלן הן לא הפגנות, הן אלימות. אני מגנה את מורדכי דוד והם מפרגנים למורדכי דוד בטובונה אחת. אני מגנה את קפלן ומפרגן את קפלן לאקטיביזם ועל החשיבות של להביע דמותם בטובונה אחת, אבל הפגנה זה בעצם להגיד משהו, זה לקחת מיקרופון ולהגיד דברים. הפגנה זה לא לחסום כבישים. חסימת כביש היא אלימות. אם אתה יוצא לרחובות על מנת לגרום נזק לבן אדם אחר, אתה לא מפגין, אתה איש אלים. אתה יכול לצאת פה לפארק, יש כאן פארק מאוד נחמד ביהוד, אנחנו נגלה איפה אנחנו גיאוגרפית, יש פה פארק מאוד נחמד בסייד החתוך השם ליד.

פארק עצמאות נכון? איך הוא נקרא? לא יודע. גן עצמאות. אפשר לצאת לשם ולהפגין. אבל אי אפשר להפגין ברחוב בסייד החתוך ולחסום אותו. בלונדון, שזה המקום שממנו לקחנו את מסורת חופש הביטוי וזה, יש הייד פארק, יש מסורת של בן אדם לוקח ארגז, תפוחי אדמה, הופך אותו ונועם נאום בלי הגברה, בלי כלום, לאנשים שרוצים להקשיב למה שיש לו לומר. מאז שפתחנו טכנולוגיה וכבר יש מיקרופונים נהדרים של חברת שור, ואפשר לדבר ולהביע את ע אבל למישהו אומר, אין הפגנה בלי להפריע לסדר הציבורי, אני מסכים איתה מילה במילה, אבל רק אני רוצה להוסיף מילה אחת שתשבור את כל הטזה.

אין הפגנה אפקטיבית - לא הפרעה לסדר הציבורי זה לא נכון, זו הפרעה אגבית לסדר הציבורי. הרי ברור שהפגנה גם בכיכר רבין מפריעה לסדר הציבורי. אולי חוסמת כמה רחובות ליד, אולי כמה אוטובוסים חונים בכחול לבן, ובגלל שהם רכבים זה גורם לפקקים, יש הפרעה לסדר הציבורי. אבל אגבית היא לא המטרה של ההפגנה, המטרה של ההפגנה היא להביע עמדה, היא מפגן כוח, מפגן כוח במובן הזה של אם תראו כמה אנשים אכפת להם ממה שאנחנו מדברים עליו. אבל אגבית היא לא המטרה הראשית של ההפגנה, זה נחסום את היילון, אז איך הפגנה צריכה להיראות?

לדבר? תקחו ארגז תפוחי אדמה או תקימו במה בכמה מיליוני שקלים באהבה. במקום מתאים, בגן סן קלור, בחוף ירושלים איפה שעודד עשה, עודד מנוסי עשה את הנסןיקה, את הקיץ של עודד והייתה לפה פעם תוכנית. לא משנה, תעשו את זה בפארק הרכוב. תעשו הפגנה, כמו שאומרת המופעים שלו, תזמינו או תזכרו את אצטדיון רמת גן או בלוםפילד ושם תקימו את הבמה הכי יפה שיש, ותגידו אנחנו עושים פה הפגנה למען כך וכך. תמכרו כרטיסים, אל תמכרו כרטיסים, תעשו מה שאתם רוצים, אבל זה לא אמור להיות משהו שמפריע ושיוצר נזק כמטרה בפני עצמה.

זאת הפגנה, הפגין. אתה רוצה תפתח פודקאסט, אתה רוצה תפתח רשתות חברתיות, תפתח קבוצות ווטסאפ. בעצם ההפגנה היא לא מטרה בפני עצמה, היא דרך להביא למודעות הציבורית את המסר שלך, ואין דבר יותר יפה מלהביא את זה בחוץ במקום ציבורי, בספירת ראשים של אילנה מהגיעו 1000 להפגנה הגיעו 20,000 להפגנה, הגיעו 500 איש להפגנה. זה דרך להראות כמה לציבור אכפת, שאתה לא, זו לא חבורת פעילים קטנה כזאת ששילמו לה, אלא מגיעים 1000 איש כנראה אכפת מאוד לציבור בישראל מהסוגיה הזו. ואם מגיעים 1000 איש כל שבת זה מאוד יפה וככה ראוי שיהיו הפגנות, אבל לא אלימות, הפגנות.

אבל נגעת גם בהתחלה שאנחנו חיים בתוך תיבות תהודה, בטח בעידן המודרני עכשיו, ורק הדברים הקיצוניים, הדברים שתופסים את העין זה מה שיראו לנו, זה מה שיכנס לתוך התודעה שלנו. איך מסתדרים עם הקונפליקט הזה? אני חושב שיהיה מאוד קשה לקבל את תשומת הלב של האנשים. בשביל זה מי שרוצה להביא להפגנות, או מי שרוצה להביא מחאה ציבורית, הולך למשרדי הפרסום הכי גדולים שגורמים לנו לרכוש את המותגים הכי גדולים, נגיד על השולחן שלך יש את המותג הזה, ואני מאמין שזה טמפו, נכון אם אני יודע נכון? לא, זה נביעות טבע גליל.

אז זה נביעות. הם רוצים הרי שהם שומרים על המים המינרליים המוגזים קצת יותר, כי הם מאיטליה או לא יודע מה. ואז הם לוקחים אנשי פרסום נהדרים ואומרים, בתוך כל בלי האינפורמציה שאני ואתה חשופים אליו כל יום, אנחנו רוצים שתמירו לשים לב לפרל, לאיטליאן ספארקלינג ווטר. עכשיו, יש אנשים שזו המקצוע שלהם שבתוך כל בלי המידע, בסוף יכפת לנו ממחאת קפלן, מחאת החטופים, מחאת גלעד שליט, או הבן של כולנו, כל המחאות האלה. עכשיו, הדבר הזה לא חייב להתבצע דרך אלימות, ואם הוא מתבצע רק דרך אלימות, ולא מצליחים לקבל את תשומת הלב הציבורית שהם רוצים, אז הם נכשלו במחאה וזה בסדר.

גם הימין נכשל בהמון מחאות. מחאה אפקטיבית זה לא אומר מחאה שמכופפת את ידה של הממשלה. זו מחאה שאנשים שומעים אותה ואחר כך מקבלים החלטות על סמך מיטב שיקול דעתם. ובעידן הזה של הרשתות, של התיבות תהודה הכל כך קשה לצאת, כמו שאמרת, זה יוצר לנו מחנהות של אני וזה האחר, האחר זה לא מי שחושב כמוני. איך אתה ממליך... אלה החיים. גם אני כשהתחלתי אף אחד לא הקשיב לי וזה ב-2019. כשהקום מאות אנשים ולאט לאט עם הרבה התמדה והרבה מאמץ והרבה תרומות של ציבור בישראל שבסוף מחזיקות אותי באוויר והוראות טבע קטנות.

אז סתם לגעש, שלוש מיליון לעזוב בחודש. אבל כאילו אני לא יכול להתלונן לאף אחד. לא מקשיבים לי, אז אני אחסום את הכביש בבאלפור בבית ראש הממשלה ואני אדאג לזה שראש הממשלה יענה לי לטלפונים. לא יהיה עסוק במתן עדות מטופשת בבית משפט אז הוא יתיל סנקציות על השופטים שמשפט נתניהו בגלל שהוא רוצה שנתניהו יענה לו. לא בגלל שהוא בעד משה קונליה או חלק מהימין או חלק מהשמאל, או הוא, אתה יודע, גם הוא היה מועמד לדין עד הבחירות האחרונות. שאז כמו בעצם כשאתה נשיא ארה"ב אסור להגיש נגדך אישומים פליליים. הדרך היחידה זה אימפיצ'מנט, הדחה דרך פוליטיקאים.

מי שופט נשיא ארה"ב? פוליטיקאים. באיזה רוב? שני שליש. עכשיו יגידו לך בתגובות, כן זה גם ה-house of representatives, נכון, נכון, זה גם הם. ברוב רגיל. אבל בעיקרון הבלם המרכזי על הדחת נשיא מכהן זה רוב של שני שליש בסנאט לפי החוק האמריקני. עכשיו, מה שקרה היום, מה שקרה בעקבות החשיפה של הדלפה ליהונת לבי ולכל חבר מרעיה, האמת היא, בוא נבדוק רגע מי בדיוק היו העיתונאים, כי זה כולם עיתונאים מחברת 12, ותגיד, עמית סגל פרסם את זה במתי זה היה? שבוע שעבר שגם הוא חשוד בזה שהודלף אליו הידיעה. אז עמית סגל כתב ככה ועשה איזה פרצוף מוזר כזה.

איזה ידיעה עודלפה? הידיעה הזו שהמתקפה עומדת לקרות וש... הנה, אני לא יודע למה תכף את זה עכשיו, אבל בכל אופן מה שהיה מעניין זה לראות, הנה, בימים האחרונים התקיימה במלמ"ב בדיקה מקדמית בעניין דלף הסוד לגבי המבצע באיראן, כלי תקשורת שונים ביתגלתה ובכן, שזה לא היה הסוד, בבדיקה עלה שלכל הפחות ארבעה עיתונים מחוץ לשתים-עשרה ו- I24 ידעו על התקפה. עמית סגל, יוסי יושע, ירון אברם וברק רביד, וכנראה שיש עוד. עכשיו כל הפרשה היא בעצם שהם הגיעו מוכנים ומאופרים בבוקר שבת לאולפן. ברגע שאיזה כמה דקות מאז שהייתה אזעקה.

עכשיו אנחנו יודעים שלוקח זמן ליונית לוי להגיע מביתה בתל אביב, להתעורר, שהמפיקה תעיר אותה ושהיא אולי תשתפשפפרס של הבוקר, אני לא מאשים אותה, בכל זאת היא צריכה להגיע מוכנה לשידור, להתאפר לוקח איזה חצי שעה-שעה לאישה, גבר אפשר להתאפר אותו הרבה יותר מהר, זריז, ולעשות לה שיער כמו שצריך ולהגיע, אבל היא הייתה מוכנה ברגע שאתה אזעקה הראשונה הם עלו לשידור. עכשיו, אם היא ידעה אז גם הטוויו אני ידע וגם הצלם ידע וגם המערכת ידעה וגם האיש דיגיטל שעכשיו מוציא את הפוש ידע. כולם ידעו. עכשיו איך זה קשור למשק אליה?

כאילו, אוקיי, אז יש פה, זה הדלפה אנחנו מכירים את זה, עיתונים... לא חסר הדלפות. לא חסר הדלפות. כשאתה מסכן חיילים אמריקאים, אתה בצרות. עכשיו כשאתה מסכן חיילים אמריקאים שעומדת להיות התקפה, אולי עכשיו בגלל שעומדת להיות התקפה וההדלפה ל-12 נודעה לאיראנים ואז האיראנים יתנו מכמה קדימה, לא לנו, אנחנו מעניינים את הסבתא, הם יתנו לאמריקאים מכמה קדימה, מבלי שהאמריקאים מוכנים וברגע שהם טסים בדיוק עולים בזה סנכרון, הם בדיוק מפציצים את מטוסי המטוסים באיזה דרך כזו או אחרת, אתה בבעיה. אתה מסכן חיילים אמריקאים.

טראמפ יוריד לך את הראש. עכשיו, אם אתה מסכן חיילים אמריקאים, אז טראמפ ידאג שהחקירה הזאת של המלמ"ב תהיה מוצאת וזה לא יהיה כמו תימן, זה לא יהיה כמו הפצרית, לא לא לא. יתעסק עם טראמפ. עכשיו זה לא הימין שיגיד לך, אנחנו דורשים תשובות מוועדת הרוגלות בראשות השופט דרורי שהתפטרה כי מרחו אותה. טראמפ לא יתן שמרחו אותו כי אתה סיכנת חיילים אמריקאים. עכשיו כשטראמפ יודע לבוא ולמצב את החקירה הזאת ככה שהיא תימצא והיא תהיה חקירה אפקטיבית, כך הוא גם ידע להוציא את נתניהו מהמשפט המטופש הזה כנגדו ושהרצה ויתן לו חנינה כי זה כרגע מפריע לאינטרסים האמריקאים.

משה כהנליה בסך הכל הוא נייר לקמוס שבוחן האם אנחנו בעד התערבות זרה. עכשיו אנחנו יכולים להיות... נגיד שאני מצליח לשכנע את כל גוש הימין שהתערבות זרה זה טוב. זה לא משנה. טראמפ לא יעשה שום דבר שהוא לא אינטרס אמריקאי. הוא לא יעשה משהו כי אנחנו חברים שלו או כי נתניהו חבר שלו יעשה משהו רק כי זה מפריע לו אישית או לציבור האמריקאי. אם אפילו חייל אמריקאי אחד היה משלם בחייו על ההדלפה הזאת ל-12, אנחנו היינו בצרות הרבה הרבה יותר גדולות והיינו במשבר מול אמריקה, אבל זה משבר של מי של צער כי כנראה מי שהדליף זה...

בחירים במערכת. בחירים בצה"ל ולא בחירים בפוליטיקה. תשמע, גם אליי לצערי מדליפים דברים. הרבה פעמים שאומרים לי דברים אני אומר, אני לא רוצה לדעת. לא רוצה. כי מה בעצם, המערכת נראית מאוד פשוטה. נגיד שאני גורם כלשהו בצבא ואתה עיתונאי כלשהו. עכשיו אני בא ומדליף לך ואתה יודע, פעם הבאה שאתה עושה כתבת פרופיל זה לשבח אותי בחצי מילה, בשתיים מילים בזה. כי אתה הרי כל הזמן רוצה להיות מוזן על ידי על ידי בהמשך. פעם אחת אני מדליף לך על שאגתרי, פעם אחת אני מדליף לך על שאגתה לביאה, פעם אחת אני מדליף לך על המבצע הזה ועל המבצע האחר על האוש שרף, האוש יתעסק עם הפקידה.

אתה מלך, כל הסקופים שלך הם ממני. אתה תפרגן לי בזה שאתה תדאג שאני בכתבות שאתה תעשה אני אצא טוב. מכיר כל מיני כתבות של המגדית הראשונה, האלוף פיקוד הצפון שהציל אותנו. כל המסגור הזה בסוף גורם לאנשים האלה להיות המרכלים להתקדם בתפקידים. זה באמת עובד ככה? המערכת עד כדי כך? וסיכור רועד. סיכור רועד זה בעצם הפוליטיקאי נותן הדלפות או איש הצבא נותן הדלפות ובתמורה איש התקשורת מגניב חצי משפט במאמר על אותו אחד. הדבר הזה חוקי? הדבר, אני אגיד את זה ככה, החוק בסופו של דבר זה מה שנאכף. הדבר הזה לא נאכף במערכת הציבורית הישראלית אף פעם.

הוא פקליטים בכירים, מדליפים לכל מיני גיא פלג וגילפמן. גיא גליקמן כמובן, אני לא זוכר את השם. גיא גליקמן? כן. והם בתמורה אומרים, מה, המערכת חשוב להגן עליה וחשוב לשמור עליה וחשוב להצטיות המופרכות שיש להן. כל הזכויות שלהם מוגנות. זה תנא וך. אתה עורך דין, אתה מכיר את העולם המשפטי בחוק הדבר הזה מותר או אסור? אני אגיד לך מה, החוק מתבסס על מנהג. זאת אומרת, המנהג יותר חשוב מהחוק. ואם הדבר הזה זה דבר שנהפך להיות כסקופה נרמסת, זאת אומרת משהו שהוא כבר מנהג מדינה, מאז שנות ה-40, מאז שנות ה-30 בישראל, ומעולם אף אחד לא הועמד לדין על הדלפות כאלה, אז זה חוקי.

גם אם החוק אוסר על זה. החוק היבש הוא בסוף מה שנאכף, הוא לא החוק היבש הכתוב. ולכן כשנתניהו, השם הסיקור רועד על זה שהוא עשה הטבות רגולטוריות לוואלה ובתמורה וואלה נתנה לו סיקור רועד או מה שנקרא, לא סיקור רועד אלא הענות חריגה לבקשות של נתניהו ביחס לכותרות. אבל אף אחד מעולם בכל העולם המשפט הפלילי, לא רק בישראל, בכל העולם המערבי לא נאשם על הדבר הזה. זה לא נחשב שוחד, אז זה לא שוחד. לכן קראתי למשפט נתניהו בתור משפט מומצא. בדרך כלל לא רק אני אומר את זה. גם הרכב השופטים של נתניהו של היום כבר אמר אחרי פרשת ההגנה, תסלחו לי, העניין השוחד, תשתדלו מהאישום הזה כי הוא לא הלך לשום מקום.

אין סיבה שנשרוף עוד משאבים משפטיים עוד מזמנו של ראש הממשלה בשביל להגן בפני השוחד והפרקליטות סרבה. זאת אומרת אותה אשמה שמאשימים עכשיו את ראש הממשלה כבר תקופה מאשימים אותו בעצם זה מנהג, כולם עושים את זה. יכול להיות אפילו כזה דבר, יכול להיות אפילו שנתניהו הדליף הכי פחות. כאילו, עכשיו אנחנו באמת חיים בסין לסין יש איזה שהוא ביטוי מאוד יפה. האיחול לסיני הכי מוזר אולי זה אנחנו מאחלים לך שלא תחיה בזמנים מעניינים ואנחנו חיים בזמנים אולטרה מעניינים. גם כל השינויים מול איראן, כל המאזן האסטרטגי במזרח התיכון, גם שטראמפ פתאום בקדנציה הנוכחית שהוא מתחיל עכשיו את שנתו השנייה הוא התחיל לפני כמה חודשים את שנתו השנייה מתערב ועושה דברים שלא יאומנו.

אנחנו עכשיו אולי על סף הפסקת אש. מדובר היום על כל מיני מה התנאים של האיראנים להפסקת אש וזה לגבי לגופם של עניין בלי להתחמק ממשהו כהנליה אני בעד הצעד הזה ולו כצ'יקן. אני רואה כל הזמן שהימין בא ומוותר בצ'יקן הזה כבר אחרי מטר של דרג רייס אחד נגד השני כבר הוא מתחיל להרגיש די אני לא בדיוק על הקו. תופס מרחק. אתם יכולים להמשיך לדהר קדימה. אם הימין נגיד, המדינה חשובה גם לנו אבל אנחנו לא יכולים תמיד להיות האימא הא את התנצב או מה שזה לא ירינת סבא מה שזה לא ירינת סבא מה שזה לא ירינת סבא מה שזה לא ירינת סבא מה שזה לא ירינת סבא משהו כזה אבל גם זה הוא אמור להגיד לא והוא אמור להציב שוטר בדרגת סמל בפתח של המשרד שלה ולהגיד הוראה ישירה מי מהאסר היא לא נכנסת למשרד והיא לא מקבלת אתה יודע בכרטיס המגנטי היא לא מקבלת הרשאות.

אבל בסוף בסוף נבחר ציבור יכול להגיד משהו בית המשפט יכול להגיד משהו אבל שניהם לא הכוח הפיזי הם לא מוקדי הכוח. לכן אמרתי סמל בסוף ב-25 שידאג שהיא לא נכנסת למשרד. למי הוא מקשיב אני חושב שבסופו של דבר הוא אמור להקשיב למקור הסמכות החוקית שזאת הממשלה בסוף הזרועות הביטחון כפופות לממשלה הם לא כפופות לבג"ץ עכשיו באותה פרשה עם אנדרו ג'קסון באמת הייתה מילה של אנדרו ג'קסון שאמר אין בעיה פקודה או החלטה של נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית יכול להגיד שהוא חוקית והוא מוזמן לאכוף אותה אבל מי שאכוף אותה בפועל זה הממשלה ממשל ארצות הברית הוא אמר אני לא מוכן לאכוף אותה אני לא שולח את המרשלים שלי את השוטרים שלי בשביל לאכוף את מה שהוא מבקש.

אם בית המשפט העליון רוצה לממש את הפקודה שיממש את הפקודה אבל שמענו בכירים מאוד במערכת הביטחון שאומרים שהם יצייתו למערכת המשפט. זה מרידה זה צעד לא חוקי עכשיו אנחנו צריכים בתור אנשים שמדברים למיקרופון ומשתדלים להשפיע על דעת קהל להסביר לאותם שוטרים לאותם חיילים בגולני שיאכפו דבר כזה או אחר לאותם חיילים לאותם שוטרים בתחנת בית שמש שישלחו אותם בשביל לאכוף את ההחלטה הזאת של בג"ץ להגיד להם אתם לא יכולים להישמע להחלטה של בג"ץ שמנוגדת להחלטה של השר אתם אמורים לציית לשר גם אם לימדו אתכם בקורס שוב ושוב ושוב שאתם אמורים לממש מה שכתוב בפסק דין לא אתם אמורים להקשיב לממשלה הנבחרת אחרת זה מרד.

דרך אגב יכול להיות שאם באמת שוטרי תחנת בית שמש יגיעו בשביל לאכוף פקודה לא חוקית של בג"ץ וראש הממשלה יגיד אוקיי המשטרה מורדת בי אני אשלח את צה"ל אני אשלח את חיילי גולני. חיילי גולני אולי יצייתו. אני מסכים זה מאוד מסוכן ומשחקים באש מה שבג"ץ עושים אבל אני אומר אי אפשר כל הזמן לציית לבג"ץ ולחשוב שתיקון חקיקה כזה או אחר או תיקון חוק יסוד כזה או אחר יעבוד למה כי בעצם לתקן חוקי יסוד בג"ץ מתקן את תיקון חוקי יסוד בג"ץ מבטל את זה ואז מה אז מה זכות המילה האחרונה תמיד נשארת אצל בג"ץ כי יש לו את נייר המכתבים המהודר של בית המשפט העליון.

גם לראש הממשלה יש נייר מכתבים מהודר עם אותיות זהב הוא יכול גם לכתוב מכל זרועות הביטחון מצופה להקשיב רק לפקודות הניתנות על ידי השר או הממשלה הנבחרת על החתום ראש הממשלה ואז החיילים בקצה יחליטו שהם נשמעים או לחוק שזה בעצם אומר לממשלה הנבחרת או למי שגנב את החוק למי שגנב את המדינה וזה רק בג"ץ אין שום דרך לעצור את ההתפרעות הזאת אלא על ידי זה שזרועות הביטחון ואנשים בקצה החיילים בקצה והשוטרים בקצה יבינו שהם אמורים להיות נאמנים לממשלה הנבחרת אין דבר כזה אין דבר אחר. לאן נראה לך שאנחנו הולכים עם העניין הזה?

שהימין ייקנה. אני לא תופס שמישהו יקשיב לנו אבל יכול להיות שאם מספיק אנשים במשטרה בצה״ל ידברו על זה בחדרי חדרים שבעצם הם כפופים לממשלה ולא לבג״ץ שרשם המערכת זה ידדה להם והם יבינו גם שהם חייבים להפסיק למתוח את הגבול. זאת אומרת ההצהרת הנאמנות של ראש המוסד ראש השב״ק וראש המפקד וראש המטכ״ל בשנת 23 שהם יהיו נאמנים לפסק הדין של בג״ץ והם יהיו כפופים לשלטון החוק שימו לבנוור שאנחנו נהיה כפופים לחוק ואנחנו נהיה כפופים לשלטון החוק מה זה אומר? זה אומר שהם יהיו נאמנים לבג״ץ היא הצהרה לא חוקית ואני מאוד שמח שכל האנשים האלה שהצהירו נאמנות ב-23 כבר לא איתנו במערכת.

ראש השב״ק זיני לא אמר אמירה מופרכת כזאת שהוא יהיה כפוף לשלטון החוק כנראה לגבי הרמטכ״ל זמיר כנראה לגבי המפקל החדש. הם לא הצהירו את הצהרת הנאמנות שקודם להם בתפקיד הצהירו ועל זה לשבח אותם ולכן יכול להיות דרך אגב שהצד של משה קונלי אלפי דעתי ישיג אפקט מרסן על בג״ץ במובן הזה שהם לא ינקטו צעדים אלימים מדי או מופרכים מבחינה משפטית כי הם יודעים שטראמפ עלול ליפול עליהם או שזרועות הביטחון לא יקשיבו להם כשהם יבקשו לאכוף משהו. מה זאת אומרת צעדים מופרכים מבחינה משפטית? נגיד כמו החיוב למנות את טרינת סבא לתפקיד החדש שלה.

הדברים האלה לפי דעתי שוב אנחנו לא נראה את זה בבום שפתאום עמית חוזר בתשובה ואומר בטח הממשלה נבחרת ואין דבר כזה תיקון חוקתי או תיקון חוק יסוד כזה או אחר יעבוד למה? כי בעצם בג״ץ מתקן את תיקון חוקי היסוד בג״ץ מבטל את זה ואז מה? אז מה זכות המילה האחרונה תמיד נשארת אצל בג״ץ כי יש לו את נייר המכתבים המהודר של בית המשפט העליון. גם לראש הממשלה יש נייר מכתבים מהודר עם אותיות זהב הוא יכול גם לכתוב מכל זרועות הביטחון מצופה להקשיב רק לפקודות הניתנות על ידי השר או הממשלה הנבחרת על החתום ראש הממשלה ואז החיילים בקצה יחליטו שהם נשמעים או לחוק שזה בעצם אומר לממשלה הנבחרת או למי שגנב את החוק למי שגנב את המדינה וזה רק בג״ץ אין שום דרך לעצור את ההתפרעות הזאת אלא על ידי זה שזרועות הביטחון ואנשים בקצה החיילים בקצה והשוטרים בקצה יבינו שהם אמורים להיות נאמנים לממשלה הנבחרת אין דבר כזה אין דבר אחר.

לאן נראה לך שאנחנו הולכים עם העניין הזה? שהימין יקנה. אני לא תופס שמישהו יקשיב לנו אבל יכול להיות שאם מספיק אנשים ידברו על זה בחדרי חדרים שבעצם הם כפופים לממשלה ולא לבג״ץ שרשם המערכת זה ידדה להם והם יבינו גם שהם חייבים להפסיק למתוח את הגבול. זאת אומרת ההצהרת הנאמנות של ראש המוסד, ראש השב״ק, ראש המפקד והרמטכ״ל בשנת 23 שהם יהיו נאמנים לפסק הדין של בג״ץ והם יהיו כפופים לשלטון החוק שימו לב אנחנו נהיה כפופים לחוק ואנחנו נהיה כפופים לשלטון החוק מה זה אומר? זה אומר שהם יהיו נאמנים לבג״ץ היא הצהרה לא חוקית ואני מאוד שמח שכל האנשים האלה שהצהירו נאמנות ב-23 כבר לא איתנו במערכת.

ראש השב״ק זיני לא אמר אמירה מופרכת כזאת שהוא יהיה כפוף לשלטון החוק כנראה לגבי הרמטכ״ל זמיר כנראה לגבי המפקל החדש. הם לא הצהירו את הצהרת הנאמנות שקודמם בתפקיד הצהירו ועל זה לשבח אותם ולכן יכול להיות דרך אגב שהצד של משה קונלי אלפי דעתי ישיג אפקט מרסן על בג״ץ במובן הזה שהם לא ינקטו צעדים אלימים מדי או מופרכים מבחינה משפטית כי הם יודעים שטראמפ עלול ליפול עליהם או שזרועות הביטחון לא יקשיבו להם כשהם יבקשו לאכוף משהו. מה זאת אומרת צעדים מופרכים מבחינה משפטית? נגיד כמו החיוב למנות את טרינת סבא לתפקיד החדש שלה.

הדברים האלה לפי דעתי שוב אנחנו לא נראה את זה בבום שפתאום עמית חוזר בתשובה ואומר בטח הממשלה נבחרת ואין דבר כזה תיקון חוקתי או תיקון חוק יסוד כזה או אחר יעבוד למה? כי בעצם בג״ץ מתקן את תיקון חוקי היסוד בג״ץ מבטל את תיקון חוקי היסוד ואז מה? אז מה זכות המילה האחרונה תמיד נשארת אצל בג״ץ כי יש לו את נייר המכתבים המהודר של הוא אמרו לשתות את הצר האלה מכיוון שהוא בחר לגור בעיר אתונה ובזה שהוא בחר לגור בעיר אתונה הוא בעצם הסכים לקבל את הגזר דין של החוקים שלה. כלומר המסר שהאפלטון מעביר לאזרחים של כל העולם במהלך 2500 השנים האחרונות זה אם אתה גר במקום אתה כפוף לכל החוקים לא משנה אם זה חוק לא מוסרי.

שזה נוגד לחלוטין את המסורת היהודית שלנו אבל באופן כללי אני במסורת היהודית אתה בעצם החוק הוא לא מעל המוסר אלא המוסר והדת מעל החוק. כלומר אתה קודם כל כפוף למוסר לחוק האלוהי ואז אם החוק הארצי מתאים לזה אז אתה מציית כמובן זה גם עלול ליצור אנרכיה במובן השני כי נגיד אני מאמין שאסור לפנות התנחלויות ואז אם יתנו לי פקודה לפנות התנחלויות בתור חייל אז אני אגיד סליחה זה כמו פקודה חלילה לשכב עם איזה מישהי. זה לא שייך אני שומר על הנגד המוסר של המוסר שלי. אז אני כפוף יותר למוסר שלי מאשר לחוק המדינה ודרך אגב צעדים כאלה בעצם המוסר כזה כמו מוסר יהודי מרסן את המדינה מראש משימוש בכוח.

כי אם בעצם לא רוצים שרוצים שכל חייל בדרך כלל יקשיב לכל הפקודות אז צריך מאוד למנן בצורה מדודה איזה פקודות אתה נותן לחיילים ואז מראש אתה נמנע מפקודות לא חוקיות. שים לב זה מרסן מראש את המדינה ואת השימוש בכוח ואז נניח שצריך לפנות איזה התנחלות בגלל לחץ מנסיעה ארצות הברית אין בעיה יש שוטרים שוטר יכול להתפטר להגיד אני לא זה החייל לא יכול להתפטר החייל יכול ללכת לכליאה צבאית. דרך כלל זה ממש סבבה זה ממש משחק ילדים. לא היה לי מרואיין ממש חמוד קובי שוויץ שראיינתי אותו לגבי השהות בכלא הצבאי והוא חרדי לשעבר שפשוט הראה איך כל הסיפור הזה של כלא צבאי פשוט הוא בדיחה.

כן אני שירתתי בבסיס כלא 8 לא זוכר בבתל שם. אז זה חגיגה. הייתי מדברים עם המעשרים בארוחת צהריים באמת יושבים איתם כזה צחוקים. כן כן לגמרי. אז אני חושב שהמסורת היהודית היא גם נכונה יותר, גם אמיתית, גם ניתנה לנו מהקדוש ברוך הוא וגם מאוד מרסנת את השימוש בכוח. בסוף אני בתור ליברל מאוד מעוניין שיהיה כמה שפחות שימוש בכוח על ידי המדינה. אני רוצה שפחות יכפו עליי ניסים, פחות יכפו עליי נורמות של התנהגות. אני רוצה רק שיכפו עליי דברים שהם באמת פוגעים באחר בצורה ברורה. אז אני מנסה לחנך לציבור.

נגיד פיידון וואלה באבונותיי עוד לא הספיק על זה פרק למרות שזה יושב עליי כי זה פשוט יושב פה מול העיניים. אז באמת מומלץ התורה של אפלטון היא זוועה היא היא יביא אבות התאומה. אבל חשוב להכיר אותה כי בסופו של דבר כל מישהו הוא בסטייטיסט שאומר וואלה צריך לנהל את החוק צריך לציית לחוק לא משנה מה. זה דבר שמוביל אותנו לדיקטטורה. אמרת פה שהמוסר היהודי נקרא לזה הימנע מ... אמרת פה סוקרטס העלה לו את הדילמה אם לברוח ולא לשתות את הרעל. נכון. ובדיוק או לציית למה שאמרו לו למרות שהוא ידע... לא חוקית.

בדיוק למרות שהוא ידע שכל העולם הפילוסופי ייפגע מזה שהוא הולך למות. המורשת של סוקרטס היא עדיף לציית למדינה גם ביפגע באמת בחתירה אחר הידע באהבת החוכמה. שים לב זה מסר מאוד מאוד בעייתי. עכשיו אני חושב ששוב אתה שואל רגע איך מתקדמים פה איך בסוף פועלים. אז אני חושב שהדרך הנכונה היא לא חסימת כבישים לא כל הדברים האלה. לפתוח במות כמו הבמה שלך להתמיד בהן לגרום לאנשים לקרוא את הספרים הגדולים לחשוב בצורה ביקורתית על הנורמות ועל המוסר ועל עוד כל מיני דברים. להכיר את ההיסטוריה היהודית להכיר את ההיסטוריה של הדמוקרטיות ומתוך מקום כזה אתה הופך להיות גם מגדלור לכל הסביבה שלך.

כי אם אתה באמת מכיר את פיידון וזה ומתחת סוגיה של רגע נמות ולא נתגייס או נמות ולא מפנה יישובים או נמות ולא נגרום לזה שנשים לא ישרתו בצהל. כל חברה והדבר מקודש לה. פתאום בדיון כזה יש לך מה להגיד יש משהו מבוסס ב-2500 שנה שאתה מסכים איתו לא מסכים איתו. כן. אני זוכר שקראתי את פיידון בגיל 18 והיה לי חבר שלא התגייס ואמר לו שנייה, איך אתה יכול להשתות לך לא להתגייס הרי חיית פה במדינת ישראל במשך ה-18 שנים שלך. יש לך את האפשרות להגר למדינה אחרת אבל עכשיו בתורך להתגייס לשרת וזה. עכשיו אני מסכים עם חלק מהתלות של אפלטון אבל לא עם כולו.

השתמשתי בזה בשיחה בבר מוזס בתל אביב. אתה תמיד יכול להסכים עם חלק מהדברים בסוף זה הנשק שלך. כן ולא חסמת כביש ולא... אתה יודע הרבה פעמים בוויכוחים יש אנשים שחופרים לי. תקשיב, אלי לא נעים לדבר איתך. אני אשמח שנפסיק עכשיו ויש לך את האפשרות להגיד אני אשמח שנפסיק עכשיו. אני כרגע לא במצב רוח לדבר. וואלה בוא נעצור. היה מאוד נעים להקשיב לך. בוא נפרד כידים וזה גם סבבה. אתה לא חייב לחפור לאנשים עד שהם משתכנעים. לפעמים כאילו אתה ניגש מאיזשהו דיון ואתה אומר וואלה הפקתי מה שהפקתי מהדיון הזה.

כרגע זה מעצבן אותי. בוא נלך למדרון אחורי. זה גם בסדר. אתה מדבר פה אבל על ממש להעלות את האוריינות הפוליטית כאן בחברה. קזווה. אני מסכים איתך פה, אבל אנחנו בעידן שמאוד מקדש את הפופוליזם ואת השיטחי. איך אנחנו מסדרים את החזרה לאינטלקטואלים כמו שאמרת על הספרים הגדולים. דבר ראשון מנגישים. הפודקאסטים שלי לפחות נועד ממש להגיש את הספרים הגדולים. אתה יוזביץ' של מדהימים. אז תודה רבה. יוזביץ' גם נהיה חבר שלי. אז אני מאוד שמח על המחבר גם ליוזביץ'. אנחנו חייבים להנגיש גם מי שהוא הורה. אז תייצרו תמריצים לילדים שלכם.

אני מאוד רוצה שהילד שלי ילמד תורה. הילד שלי בכור כבר בכיתה ב'. כבר ממש ממש בוגר. והוא אוהב לקרוא. אבל יש דברים אני לא רוצה שיקרא ספרי ילדים. אני רוצה שכבר ייקרא ספרים רצינים. אז אני אומר תקשיב, תקרוא עכשיו קראת העשרה עמודים האלה. אני אמציא לו ב-chat GPT עשר שאלות. אני כותב שאלות עם מסיכים קשים אמריקאיות. הוא עונה, אני מבזיק את השאלות. אני אומר לו הנה זה אחרי העשרה עמודים. ואז אני, ואם תצליח אני אתן לך גומי, אני אתן לך ארטיק. אני אתן לך אני אלך איתך לגן סקר לשחק כדורגל. אני חושב גם בתור, כאילו כל אחד צריך, אמרתי לא סתם הסמל של סלם מאיר, יש לך פה ספר של סלם מאיר?

נראה לי שכן. יש לך פה. אני חושב שלא סתם, כן, יש לך למטה, לא. לא, זה בלתי. לא משנה. אני חושב שלא סתם הסמל של סלם מאיר זה מגדלור. דבר ראשון כי מגדלור זה אחת, אחת הנקראה מוצר ציבורי. זאת אומרת מגדלור מעצם זה שהוא מאיר. הוא מאיר גם לספינות ששילמו את המס של איגוד הספנים וגם את האלה שלא שילמו. הוא טוב לכולם. אני חושב שכל אחד מאיתנו, שוב כליברל, צריכים להיות מועילים ומקורות ידע לסביבה שלנו ולהעצים את זה. זאת אומרת אם אני רואה שאנחנו בחברה שהולכת לפופוליזם, שהולכת לשיטחי, שהולכת לזה.

אז אני גם פתחתי פודקאסט משלי על חשבוני. באמת מהכיס שלי בתור מורה ללא קביעות. וגם את הילד שלי אני אחנך ואתן לו תמריצים. וגם אני מנסה להיות לדבר בצורה כמה שיותר מעניינת עם משפחה, חברים, לשכנע. לא להיות מהאנשים המציקים. אתה מדבר פה אבל גם על הספרים האלה קשים. הרבה יותר כיף לקרוא רומן, הרבה יותר כיף לצפות בסדרה בנטפליקס. נכון. אנחנו בעידן שיש קושי אתה אפליקציות מתאימות, או צריך למצוא דרך למצוא שקט בתוך העולם הכאוטי שלנו. זה יכול להיות שבת, אבל מי שלא שומר שבת, שוב, אין לי הרבה דברים להציע לו חוץ מהשגנות טלפון טיפש, או לשים ידיים, או לקנות שעון חול כזה, שעון חול של חצי שעה שאתה הופך אותו, ותעמדו בפומודורו.

כלומר, בחצי שעה של העבודה אתם רק עובדים, ובחצי שעה של המנוחה צפו בין לצלצל מחותיים. ותראו כמה פומודורו אתם צריכים לדחוס ביום אחד של עבודה נטו של המטלות שאתם לא מגיעים אליהן. והמטלה יכולה להיות קריאה באנגלית שהיא קשה הרבה פעמים לאנשים, יכולה להיות דברים אחרים. אני נגיד משלב את הכושר יחד עם צפייה במשחקי כדורגל. אין מצב שאני רואה משחק כדורגל ואני לא על הליכון. עכשיו תהליכון, זאת אומרת אני כששופט שורק לסוף המחצית הראשונה, אני דוחס סטופ, עוצר את הפעילות בגרמין, אומר וואו, אוקיי. ואז עולים אל מחצית שנייה, אני עולה עם השחקנים.

תקשיב, זה אחלה דבר. לא חייב להיות רצח. יכול להיות הליכה, יכול להיות סבבה. צריך למצוא איך אתה עושה את זה נגיש ואטרקטיבי. אז את התמריצים תיתנו לעצמכם. תחשוב כמה מתוק זה. אתה אומר רואה משחק כדורגל, זה הפעילות שהאף אחד לא ימליץ עליה מבחינה אינטלקטואלית. אבל אם אתה אומר, תוך כדי שאני רואה משחק כדורגל, אני רץ, או מותר לראות משחק כדורגל רק אם אני רץ, אז פתאום אתה אומר, וואלה, לפעמים יש משחק של ראל בערב. או אתמול היה בערב. אני לרגלת שם. או נגיד, אני רוצה לקרוא ספר, אז אני אומר, אם אני אקרא ספר, אז מותר לצאת עם חברים הערב.

וואלה, שווה, לא? בשביל חצי שעה קריאה אתה יכול לצאת עם חברים בלי לרגלת שם. אז אני אומר, תתנו לעצמכם מתנות על הדברים שאתם רוצים להשיג. כמו שאבא נותן מתנה לילד שלו, אבל אתם הילד ואתם האבא, אתם בכל ביחד, וככה זה. ארבע פעמים עובד, אנחנו מאוד מגיבים לתמריצים. כן. זה משחק כימי במוח ה... לגמרי. קודם כל תעשה את הדבר הקשה, ואז תקבלו את המתנה, ולא קודם כל מתנה ואז את הדבר שקשה. כן, לגמרי. נגיד, אני ממש הכי לא בן אדם של בוקר בעולם, ואמרתי לעצמי, הקשבתי לפודקאסט של ג'וקו ווילינג, שהוא... לא, הוא חריג, חריג בזה.

שנייה, הוא חריג בזה. שמעתי פודקאסט שלו אצל ג'ורדן פיטרסון, והוא אמר שאין מצב שהוא לא עושה ספורט בבוקר. עכשיו, אתה יודע, בן אדם עסוק. הוא טס להיפגש עם ג'ורדן פיטרסון, ובאותו בוקר הוא היה אמור בתשע אפס אפס אצל ג'ורדן פיטרסון במשרד להקליט פודקאסט. אבל הוא לא טס לעיר מראש, לעיר של ג'ורדן פיטרסון וזה, ואז הוא הלך לחדר כושר במלון. אלא הוא אמר, אני עושה אפילו רבע שעה, אפילו עשר דקות. אפילו עשר שכבות צמיחה. אני עושה משהו בבוקר, משהו. משהו. אין מצב שאני קם ומדדהל לשדה תעופה. אני עושה כמה שאפשר באותו בוקר.

אם יש לי באותו, נגיד סאנדיי ויש לי חופש, אז אני יכול עוד שלוש שעות בחדר כושר. ואם לא, ואם אני בלוז אמורוס בפגישות, בישיבות צוות, אז אני עושה משהו. כי כל היום יפתח אחרת, ואתה יותר מרוכז, והמילים פתאום זורמות. אז גם אמרתי לעצמי באותו יום, באמת לא הייתי בן אדם של בוקר, באותו... לא רצתי... כי הוא רצתי מרתון שלם, בלי לרגל פעם אחת בבוקר. הפעם היחידה שרצתי בבוקר היה במרתון. אני שונא לרוץ בבוקר. שונא, אני מרגיש מעוך. אני רק... אני קם ובא לי רק לרחם על עצמי שעתיים ולשכב על הספה ולהגיד למה קמתי.

באמת ברמה הזאת. כן. כן. ובזכות ג'וקו וילינג אמרתי, טוב, רק נעלה על הליכון. לא שמונה קמ"ש, לא עשר קמ"ש, לא כלום. רק נעלה על הליכון. פחותי ארבע קמ"ש, נרד תוך סדרה, נאפס את המחשבות. ואז אני הולך ארבע קמ"ש. אני אומר, וואלה, אני כבר פה. נעלה לשש. נעלה לשמונה. נעלה לעשר. כבר נרוץ. לא חייבים להיות בדופק 100. אפשר בדופק 140. סבבה. כאילו, באמת, אני פתאום נהייתי אחלה... ואני רואה גם את סדרה נהדרת שנקראת שנות ה-80 של שלום ומני אסייג. אחלה סדרה ואני נהנה אז. בא לי כבר לראות מה בפרק הבא. כן, נהדר.

נגעת פה ב... מעניין אותי איך אתה תכלס עובד. אני מאוד מתעניין בתכלס איך אתה פרודקטיבי, מפיק את הזמן שלך. נגעת פה בפומודורו שאני אישית משתמש בזה שנים. אז מעניין אותי איך אתה עושה את זה. אז ככה, דבר ראשון, יעדים זה דבר מאוד טוב. נגיד שיש ספר שאני לא מגיע לקרוא אותו, נגיד לקראת ראיון, אז אני אומר, אני לבן אדם, טוב, בוא נקבע. אני אומר, טוב, בוא נקבע זמן, אני אעמוד בזה. ואז אני יודע שיש לי דדליין עד נגיד אני יודע שעד מחר בשעה 2 בצהריים אני צריך לסיים ספר, חוק פארקינסון. למה? אה, כן.

נכון לחוק הסטפק. חוק פארקינסון הראשון, ככה הספר מתחיל שזה כל משימה תמלא את הזמן שהוקצב לה. בדיוק. אז אני בדלת ברירה קובע את הראיון, ואז אני אומר, טוב, אני חייב לסיים את הספר. עכשיו אני יודע באמת באמת, ככה בינינו אין מצב? שגם אם לא אסיים את הספר, הוא לא ידע והמאזינים לא ידעו. אבל בשביל הכבוד האישי שלי שאני אומר, רגע, אני עכשיו ראיין אותו על הספר, לא יכול להיות שלא קראתי את כולו. אבל זה גורם לי לקרוא את כולו. דבר שני, לאורך שנים באמת אספתי הרבה אנשים שמיטל לכם תודה על התמיכה בהורות קבע, וזה מאפשר בעצם להגדיל את הצוות.

בהתחלה הייתי אני. ולפני שנה וחצי צירפנו עורך וידאו שנקרא שלום טייב, שעושה עבודה מדהימה גם בעריכת צאון, גם בעריכת וידאו, גם בזה, ומעוצבים. ולפני חצי שנה צירפנו את נתן ויזל שהוא המנכ"ל ועזר מאוד בהגדלת העסק. ולפני חודשיים צירפנו את רן חורי שהוא עוסק בסושיאל והגדיל מאוד את התעשייה ברשתות החברתיות. ולפני חודשיים צירפנו איש שיחס שבעצם עוזר לתווך ביני לבין כל הבמות התקשורתיות האחרות, נגיד פרסמתי מאמרים בדה-מרקר, בידיעות במעריב. מופיע גם בתקשורת מוסדית לפעמים. כן, נגיד בארבעה צפון מופיע הערב אחרי הפטריוטים.

אז מי שתיים את זה זה עינון בן דוד שהוא איש שיחס שלנו ובעצם אתה מוריד מעצמך את כל המשימות. אני מוריד מעצמי את כל המשימות ובעצם מאפשר לי להתמקד בתוכן. נגיד היום יש לי ארבעה רעיונות פלוס הופעה בארבעה עשר. אז נגיד חמש רעיונות ביום. קשה לעשות תוך כדי ניהול של עסק. אז בעצם ברגע שהורדתי את זה מעצמי אני יכול לעשות דברים אחרים. אבל זה דורש כמובן את ההתגייסות הכספית של אנשים כי בישראל יש לנו בעיה מאוד גדולה בפילנתרופיה. אנשים לא אוהבים לתרום מההונם אלא מעדיפים להגיד לעצמם שהם תורמים מהונם בא'.

זאת אומרת אני מוכן להתנדב, מוכן לעזור לך בגרפיקה. פתאום אני אומר, רגע, אתה אומר לאותו מתנדב בגרפיקה, חבר שלנו דדליין, אנחנו חייבים להעלות את הפרק בשעה 4. והוא אומר את זה ואני מצטער. בסוף אין תחליף לאנשים מקצוע טובים ואין תחליף לכסף ורק בזכות זה שהצלחתי קצת, קצת, לאט לאט, לאט, לחנך את המאזינים בח הבעיה היא מנגנון של החברה המערבית. המנגנון שאומר, תנסה, אם תיכשל, ניתן לך הזדמנות שנייה. אל תלך לגלות לאישים כמו דרייפוס או כמו נפוליאון. ואני לא מבין את הטיעון הזה של נתניהו חייב להתפטר ולעשות בשום מסוג ציבורי אף פעם.

אבל אם יש לו מה לתרום לחברה הישראלית, אם אנחנו רוצים אותו... שוב, אני לא רוצה אותו, אבל נגיד שיש אנשים שכן רוצים אותו. אם העם רוצה אותו. אם העם רוצה אותו, אני מאמין שהעם צריך לקבל את מה שהוא בשלם. כן, אתה יודע, יש פה קצת אוקסימורון במשפט האחרון, אבל תמודדו. התחלת יוזביץ' יותר מדבר על זה, על כבר סוכנים, חבר'ה שממש העבודה שלהם. אני לא יודע שיש בזה סוכנים עדיין. אני עוד לא יודע שיש בזה סוכנים. אבל אני אתן פה פרסומת סמויה ליוזביץ', יש לו קורס על סוכנים. איך מפעילים אותם. הקורס המתקדם שלו.

הקורס המתקדם, הקורס הוא בסיסי. עשיתי 3 תווים ממנו וזה מאוד עזר לי בשימוש שלי בבינה מלאכותית. אין לי ספק שאני חייב להכיר את הסוכנים. למרות שיש לי עובדים בשר ודם, אבל יכול להיות שהם... אני יכול להגיד לך שהם, זה היכולות לא נורמליות. כאילו כשאתה באמת עובר מהשימוש בג'מינה... השימוש של הזום לשימוש... לשימוש שברבה תוכנה עושה בשבילך את הדברים, כן. זה מטורף באיזה עידן אנחנו חיים ולאן מתקדמים. מי שהוא לא משיחי עדיין בתחום של AI, הוא כנראה לא משתמש מספיק. כן, כן, לגמרי. ככל שאתה משתמש יותר, אתה נהיה יותר משיחי.

באמת במסגרת השיחה עברנו על הרבה דברים. דיברנו פה על השיח הפוליטי בישראל, על העצומה עכשיו שבאמת מסעירה את השיח הציבורי, גם מימין, גם משמאל. לדעתך, במסגרת הזאת יש משהו שהיה צריך להיאמר ולא נאמר? תמיד. אבל אתה יודע, מה שהלב חושק, הזמן אוכש, ואנחנו מגיעים לסיום בגלל מגבלות הלוז שלי. אבל אולי בפעם הבאה נוכל להתקשש על עוד דברים שיעלו. לגמרי. אם אנשים רוצים למצוא עוד ממש מה שאתה עושה, לאן בכלל ללכת? תמיר דרורטל או על המשמעות. אני מאמין שספריפיי ויוטיוב לא יאכזבו אותם. גם לטוויטר, יש עוד הרבה.

יש גם טלגרם. יש לנו את כל הרשתות. אני בכל הרשתות. ברוך השם, בזכות המאזינים שלנו והמשאבים שנותנים, יש עכשיו סושיאל במשרה מלאה שדואג שהכל יהיה שורכב בכל הרשתות. מדהים. תמיר, היה לי תענוג. תודה רבה. גם לי. תודה רבה על הזמנה. יאללה. ברכותיי, הגעתם לסוף הפרק. כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיקטוק ומהאינסטגרם. זה ממש לא מובן בתקופה הזאת. אז אם אהבתם את הפרק הזה, האלגוריתם של היוטיוב שכל כך מכיר אתכם בחר לכם את הסרטון הזה. תלחצו עליו. קדימה.