יהדות רציונאלית: האם ניתן לקיים אורח חיים דתי המבוסס על היגיון בלבד? | פרופ׳ שלום צדיק

פרופסור שלום צדיק, ברוך הבא. ברוך הנמצא, תודה על ההזמנה. בשמחה. אני רוצה שנתחיל ונבין מה זה בכלל יהדות רציונלית. אז יהדות רציונלית זה תפיסה שאומרת שהפילוסופיה היהודית, שאני חושב שזו הגדרה יותר טובה, זה עמדה שחושבת שהיהדות היא בנויה רק על עמדות רציונליות שניתן להוכיח אותן. עכשיו כמו שנדבר בהמשך, יש כאלה שחושבים שיש על טבעי, יש כאלה שחושבים שאין על טבעי. בסדר גמור לחשוב שאין על טבעי. אבל זה לא עיקר העניין. עיקר העניין שגם אם יש על טבעי וגם אם אין על טבעי, השאלה הזאת צריכה להיפתר באמצעות הקשים סכליים.

זאת אומרת, התפיסה של יהדות רציונלית היא תפיסה שאומרת שצריך לשאול את כל השאלות, צריך לבדוק באופן סכלי כדי לקבל את התשובות, לעשות את זה באופן נוקב, באופן ברור, והיהדות היא התשובה הנכונה לבעיות. זאת אומרת, בניגוד לתפיסות דתיות רגילות שחושבים שבן אדם כדי להיות יהודי דתי צריך להניח את היהדות כאקסיומה ולצאת מנקודת הנחה. כשיש דברים שאסור לחשוב עליהם ויש דברים שאסור לדבר עליהם ובטח אסור לשאול את אותם שאלות ואסור לבדוק אותם, אז היהדות חצנית חושבת בדיוק הפוך. שאנחנו לא מפחדים, לא רק שאנחנו מפחדים, אנחנו בעד ביקורת, אנחנו בעד בירור סכלי, אנחנו בעד בירור סכלי כמה שיותר נוקב, כמה שיותר ברור, כמה שיותר חד, מכיוון שאנחנו פתוחים שהיהדות הדתית היא התשובה הנכונה לבעיות, הן לשאלות המטפיזיות, זאת אומרת מהות אלוהים מתבררת על ידי ניתוח והבנה סכלית, והן גם על ידי קיום מצוות.

שקיום מצוות היא הדרך שבה האדם יכול לחיות בצורה המוסרית הטובה ביותר והמתאימה ביותר למבנה האנושי, הן מבחינת האדם הבודד והן מבחינת החברה. אז זה ברגע אחד ההגדרה אני חושב של היהדות הרציונלית או הפילוסופיה הדתית. חברים, רגע לפני שנמשיך עם הפרק הזה, הסתכלתי על הנתונים ביוטיוב וראיתי שיותר מ-90% ממי שצופה בערוץ הזה באופן קבוע לא מנוי. אז הבקשה היחידה שלי אליכם היא תעצור רגע, תרשמו לערוץ ותצטרפו למסע הזה לשנות את השיח בישראל. בזכות זה שתרשמו נוכל להעלות את רמת ההפקה, נוכל להביא עורכים הרבה יותר מעניינים ופשוט לעשות את הפודקאסט הזה הרבה יותר טוב.

אז תעצור רגע, תרשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק. מדהים, באמת נגעת פה בהרבה דברים, החל מהדיבור הזה לתבונה, לשכל, החקירה הרציונלית, עד למצוות, אל טבעי, ניגע בהכל. שנייה לפני זה, אתה בעצם חבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, מתמחה בהגות יהודית מימי הביניים ויש לך ערוץ יוטיוב נהדר נקרא הפילוסופיה הדתית. ככה זה עליך, זה הרקע שאתה מגיע ממנו. נשמח כמובן שכולם יראו סרטונים בערוץ יוטיוב, יצאנו אותו בגלל זה. לגמרי לגמרי. נשלח גם אנשים אחר כך לעמוד שלך, נשים קישורים והכל. באמת מומלץ.

אני רוצה שנתחיל ונפרק את זה. האם הדת והאמונה לא שזורים יחד עם אל טבעי? לא, אני חושב שלא. זאת אומרת, קודם כל צריך לראות מה זה דת ומה זה אמונה, ואז נראה אם זה מתאים לאל טבעי או לא. זאת אומרת, ככה אני חושב שראוי לפתור בעיות או מוקשים פילוסופיים. כי אנשים מניחים הגדרה לא נכונה של דת, הגדרה לא נכונה של אמונה, ואז אומרים טוב, זה מוביל לאל טבעי. אז אני חושב שקודם כל צריך לברר את זה והתשובות תתבררנה לאחר שנבדק את הנושא לעומק. אז נתחיל מדת. מה זה בעצם דת? הדת, או יותר נכון הדת היהודית, היא קבוצה חברתית מסוימת שמאופיינת על ידי קיום מצוות, שבתוך הקיום מצוות האלה זה כולל גם אמירות מסוימות כמו זה שיש אלוהים, האמונה בתורה, בנבואת משה, בחזל אצל היהודים הרבניים וכל הדברים האלה.

עכשיו הדברים האלה לא קשורים לאל טבעי. זאת אומרת, אפשר להגדיר את אלוהים בכל מיני דרכים, וזה לא חלק מהותי מהגדרת הדת. מה שמאפיין את הדת היא קיום מצוות ואמונה באמירות מסוימות שהתוכן שלהן ניתן להתפרש על ידי דרכים רבות. אני אסביר ואני אדגים. אם אנחנו אומרים לצורך העניין שאלוהים הוא דבר ספציפי, לצורך העניין ישות פרסונלית שעושה ניסים, אז מה לעשות? אנחנו צריכים מיד לוותר, בוא נגיד, על מחצית מהראשונים. זאת אומרת, יש שלוש ראשונים שהם כנראה הגדולים מכולם, רש"י לפחות מבחינת השפעתם, רש"י, הרמב"ם ואני חושב לצערינו הרב, גם מי שכתב את ספר הזוהר, הם לא מסכימים כמעט על כלום.

זאת אומרת, כל הגדרה מהותנית שנתן ליהדות, צריך לעשות אחד מן השניים. או לזייף שני מהאנשים האלה, או להוציא שניים מהם. זאת אומרת, מעט מאוד דברים נגיע אפילו לרוב של שניים מתוך שלוש. מעט מאוד. דברים כלליים מאוד. ולכן יש גישות שונות ביהדות, והיהדות כדת היא מכירה בגישות שונות. אני לא אומר שיש גישות כולן נכונות, כן? יש גישות לדעתי נכונות יותר ונכונות פחות בנושא רוב הנושאים, אני אחרי הרמב"ם ובטח לא אחרי הזוהר ובדרך כלל גם לא אחרי רש"י. אבל יש גישות נכונות ויש גישות לא נכונות. אבל הדת היא איננה מאופיינת על ידי תפיסת עולם נכונה, אלא על ידי קיום מצוות וזה בכלל לא קשור לאל טבעי.

אפשר להגיע לקיום מצוות על ידי הבנה שהמצוות הן טובות מבחינה חברתית, מבחינה מוסרית, מבחינה חברתית ופנימית. עכשיו נדבר גם דקה על המילה אמונה, שזה נושא יקר לליבי. זה הנושא של הספר הבא הבא שלי, שבדיוק סיימתי בקיץ, זה הגדרת האמונה. יש תפיסות היום שאמונה היא מתנגשת עם הדת. יש ידיעה ויש אמונה. זה שני דברים שונים. מה זה אמונה? זה דבר שהוא מעבר לידיעה. יש שיר של עידן רייכל אני חושב, לדעת בלי להאמין או משהו בסגנון, להאמין בלי לדעת. אז זה בדיוק המשמעות המודרנית של המילה אמונה, וכמו בנושאים רבים עידן רייכל מגדיר אותה קולעת, אבל אבל אבל האמונה הזאת, הגדרה הזאת של האמונה היא מאוחרת מדי.

אם אנחנו מסתכלים בתנ"ך או בחז"ל, אמונה זה ביטחון. מה זה אמונה? אני נותן ביטחון, אני סומך על מישהו. במאה התשיעית נכנס מונח חדש, אמונה אצל רבי סעדיה גאון, אצל הרמב"ם, אצל רבי יהודה הלוי, אצל רבי חיזאי קרסקס, אצל רבים רבים מהראשונים. בנוסף לביטחון שלא נעלם, אמונה זה גם ידיעה של דבר נכון. הרמב"ם מגדיר את זה קלעה בפרק 111 של מורה נבוכים, אמונה מה זה? את זה כשנאמח חושב שמשהו נכון. מה זה אמונה אמיתית? זה אומר שזה מתי שהוא צודק. קרי, כאשר הדברים במוח שלו מתאימים למה שיש בעולם החיצוני.

התפיסה של אמונה בניגוד לידיעה היא קיימת אצל יהודי בעייתי במיוחד, חשוב מאוד מבחינת השפעה עולמית, אבל בעייתי במיוחד, והוא המציא את ההגדרה הזאת בתקופת חזל, וזה פאולוס. פאולוס השליח שהוא מטרקיה, הוא הבן אדם שהמציא את הסיפור הזה של התנגשות בין אמונה לידיעה. הדבר הזה לא נקלט אצל ההגות היהודית עד המאה השתים עשרה שם שמתחיל לחדור טיפה טיפה רק אצל יהודים שהם חיים באזור הנוצרי, ללא ספק מהשפעה נוצרית. זה הופך להיות דבר הרבה יותר מרכזי במאה הארבע עשרה ובמאה החמש עשרה ואילך זה הופך להיות נורא מרכזי.

מה שאני מנסה להגיד על ידי הזכירה ההיסטורית, זה אחר כך, בחלק החמישי בספר, ממש בסוף, סימן כ', שם הוא אומר שבכיוון שאנחנו יודעים שיש התערבות אלוהית בגלל ההיסטוריה של עם ישראל, אז אנחנו יכולים גם לחשוב שיש התערבות אלוהית לגבי דברים אחרים בחיים של כל אחד מאיתנו, ששם הרבה יותר קשה לדעת ולהבחין מתי יש התערבות אלוהית ומתי אין. ולכן, ככה המהלך של רבי יהודה הלוי, הוא מאוד מקפיד ואומר שההוכחה הזאת איננה הוכחה מופתית, בוראן בערבית, אלא רק על פי הסבירה. סביר יותר להסביר את הקיום של עם ישראל ואת ההיסטוריה שלה על ידי התערבות אלוהית מאשר באמצעות הסברים, אפשר להגיד, רציונליים, סוציולוגיים, חברתיים, שאנחנו נצטרך על כל שאל ושאל, זאת אומרת, למה שרדנו את הגלות ולמה חזרנו לארץ ולמה ולמה ולמה להסביר את הדברים שהם יציאה מן הכלל באופן בולט מאשר החוקים הרגילים של העולם, ולכן לדעתו הרבה יותר קל להניח את זה.

ובעצמו אומר שהטענה הזאת היא לא מופתית והיא רק סבירה. שאלה טובה אם זה ישכנע בן אדם שאין לו חוויה של על טבעי אבל לבן אדם שיש לו חוויה של על טבעי בהחלט זה כן. זו עמדה אחת שהיא עמדתו של רבי יהודה הלוי ורבים אחרים. הרמב"ם יש לו תפיסה אחרת לגמרי. לדעת הרמב"ם, האל הוא מושג מופשט שמגיעים אליו דרך השכל וברא את העולם על ידי פעולה חד-פעמית של יציאה מהכוח אל הפועל שלו עצמו. זאת אומרת הוא תמיד בפועל, זה לא בדיוק שהוא יצא מהכוח אל הפועל, אבל העולם הוא פועלו ולמה הוא עשה את זה אנחנו לא כל כך יכולים להבין.

אבל על ידי ניתוח של העולם אנחנו מבינים שיש לו בורא, יש לו יסוד, לא בורא, יש לו יוצר. והאל יצר את העולם ומאז הוא מקיים את העולם על תדר קבוע. קחי, הוא לא חורג מחוקי הטבע והדרך להבין את אלוהים זה על ידי הקשים שכליים. עכשיו בנושא הזה, רבי יהודה הלוי והרמב"ם בסך הכל מסכימים עם המתודה, עם הדרך שצריך לחפש את האמת. הם חלוקים מאוד לגבי התוצאה. הרמב"ם חושב שהתוצאה היא אל טבעי שמשפיע על העולם רק את חוקי הטבע ואין חריגה מכיוון שאם היה חריגה הרצון שלו היה משתנה ואם הרצון שלו היה משתנה הוא היה שלם פחות.

וכך הלכו רבים רבים מהרמבמיסטים אחריו, אני מציין כמה, רבי סטיבינקסקי, רבי משה מילרבון, רבי שמטובה השני ורבים רבים אחרים עד המאה ה-15 תחילת המאה ה-16. זה היה זרם גדול מאוד וחשוב מאוד ביהדות היהודית שחשב שאין על טבעי. אז בנושא הזה יש גם בקרב הפילוסופים שמסכימים עם השיטה יש פער מאוד גדול. הרבה פעמים בטעות חושבים שרבי יהודה הלוי הוא אנטי-פילוסוף, הוא לא אנטי-פילוסוף, הוא פשוט פילוסוף שמגיע למסקנות שהן מסקנות שמרניות יותר מאשר הרמב"ם, אבל הוא מדבר את אותה שפה של הרמב"ם והוא לא מדבר את השפה לצורך העניין של הזוהר או של רשי או של הרמב״ם או האנשים מהסוג הזה.

נגעת פה במונח נראה לי יהדות רדיקלית שפנית על הרמב״ם, מה זה אומר? פילוסופיה יהודית רדיקלית זה מונח שאני חושב מתאר היטב זרם שהיה קיים מהרמב״ם ואילך שהם מפשנים את הרמב"ם כאומר שאין על טבעי. הרמב״ם וזה נושא רחב אחר, הוא כותב כידוע בסתירות. הוא אומר את זה במפורש בתחילה של מורה נבוכים, ולכן הפשנות של הרמב"ם מתפצלת ברגע כתיבתו עם פשנות שמרנית יותר שמדגישה אמירות בעד מיסים וכו' מול פשנות רדיקלית יותר שמדגישה תפיסה נטרליסטית, הסבר על פי חוקי הטבע וכו'. אני בעוונותיי נמנע עמוק בפשנים הרדיקלים ובנושא הזה אני חושב שהם צודקים.

זאת אומרת, אני חושב שהיה על זה ויכוח איך להבין את הרמב״ם שהתחיל שוב ממש עם כתיבתו של מורה נבוכים. רבי שמואלי בן קיבון, המתרגם הראשון של מורה נבוכים, הולך בגישה הרדיקלית. רבי יהודה הלחרי, המתרגם השני של מורה נבוכים עשר שנים אחר כך, הולך בעמדה הנגדית. ויש פער גדול בין התפיסות. מה שחשוב להדגיש, וזה הדבר שחשוב להדגיש לצופה של ימינו, הוא שהעמדה הזאת שהייתה קיימת מכל הפחות 1150-1200 עד 1500-1600 מראה שאפשר להיות יהודי דתי בלי להאמין בעל טבעי. אחר כך אפשר לדבר אם יש על טבעי או אין על טבעי וזה נושא מעניין שאפשר לדבר עליו פעם אחרת או בהמשך השיחה אם אתה רוצה, אבל השאלה המרכזית, וזו הנקודה החשובה, היא שהרבה פעמים היום אנשים נוטשים את הדת ומפסיקים לקיים מצוות בגלל שהם חושבים שאם הם לא מאמינים בעל טבעי אין סיבה לקיים את המצוות.

והמטרה המרכזית שלנו, גם שלי בשיחה הזאת ובכלל בפועלי הציבורי וגם בערוץ שפתחנו, היא לנסות לשכנע אנשיםשבלי שום קשר לאל טבעי יש סיבות טובות לקיים מצוות. הנושא של האל טבעי אפשר לדבר עליו. אני תומך בעמדות מסוימות, אבל מה שחשוב מאוד בנושא היא להבין ולהפנים שגם אם אין אל טבעי קיום מצוות הוא דבר טוב. למה הוא דבר טוב? כי הוא מאפשר חיים טובים. לאנשים יכולים להתחתן בגיל צעיר, להקים בית חזק ויציב וחברה מסוימת שתהיה יציבה וכו'. וכל הדברים האלה הם קיימים גם ללא אל טבעי וזה גם ההסברים שמביא הרמב״ם במורה נבוכים בפרק ג' כ"ה עד מ"ט לקיום המצוות.

אז בואו ניכנס שנייה לכל עניין המצוות. כי אמרת עוד כששאלתי אותך בהתחלה והגדרת מהי דת, אמרת שיש פה עניין מאוד חשוב של קיום מצוות. אז בגישה של הפילוסופיה היהודית שאתה בא להנגיש, מה התפקיד של המצוות? התפקיד של המצוות בגדול זה כמו שאומר הרמב״ם בפרק ג' כ"ז כ"ח זה תיקון הגוף. המצוות המעשיות, אני לא מדבר על המצוות לדעת את השם, זה סיפור אחר, נדבר עליהם פעם אחרת, או בהמשך השיחה אם אתה רוצה. אבל המצוות הרגילות, קחי המצוות, כל המצוות חוץ ממצוות שקשורות בידיעה תיאורטית, ארבע-חמש מצוות כאלה.

אז לדעת הרמב״ם, כאות שהמצוות, תפילה, תפילין, כשרות, כיבוד הורים כמובן, ודברים כאלה, קשורים למעשה בבניית חברה שהיא טובה יותר ומוסרית יותר. אני אדגים את זה באופן שאני חושב שכל אדם היום יכול לראות אותו באופן ברור. אם בן אדם בגיל של נתנל, לצורך העניין אני כבר עברתי את הגיל שאפשר לעשות שינויים כאלה בקלות, אבל אם בן אדם צעיר מחליט לחיות חיים דתיים, הוא יחיה חיים דתיים מאוד שונים מאשר אם הוא מחליט לחיות חיים חילוניים. זאת אומרת, ההשלכות של ההחלטה הזאת הן קריטיות. כמה יחסים זוגיים יהיו לו, כמה ילדים יהיו לו, מתי יהיו לו ילדים, מהם הסיכויים שלו שהוא יתגרש, מלא מלא מלא דברים, באיזה גיל הוא יראה לך דין, כמה אלחדים וכו'.

האם הוא רואה את הילדים הרבה או פחות. כל הדברים האלה הם קשורים באופן סטטיסטי מובהק, לא מאה אחוז, אבל באופן סטטיסטי מובהק לכך שהבן אדם יקיים מצוות או לא יקיים מצוות. ולדעת הרמב״ם זה מטרת המצוות. זאת אומרת, כאשר בן אדם צריך לחשוב האם הוא צריך לקיים מצוות או לא, אז הוא צריך לחשוב איזה סוג של חיים הוא רוצה. פה אני אסייג ואגיד משהו אחד. אם בן אדם מאמין בזה שיש אל מעניש בעולם הזה ובעולם הבא, או גם באחד מהם זה מספיק, אז כדאי לו מאוד שהוא יקיים מצוות. על זה אני לא מתווכח. אבל בואו נגיד עכשיו שאין, אין אף אחד שייתן עונש אף פעם.

לדעת הרמב״ם זה עדיין ותלמידיו הרדיקליים, יש עדיין סיבות מאוד טובות לקיים את המצוות. הסיבות הטובות לקיים את המצוות זה כדי שלבן אדם יהיו חיים טובים בעולם הזה. הוא עלול למצוא נשים שלא מחפשות להתחתן מעבר לפינה, אלא לחיות ביחד, לגור ביחד, לעשות דברים ביחד, ואחר כך, אם הכול יהיה בסדר, אולי להתחתן, כן? אז אם הבן אדם רוצה להתחתן בטווח הקרוב, הפתרון שמציעה לו הדת זה להיראות מספיק ייחודי כדי שבחורות, או שוב, אם זה בחורה, בחורים, יחשבו על שהוא לא מעוניין ביחסים חולפים, אלא בזוגיות יציבה.

עכשיו, בנושא הזה הוא ימצא על ידי סממנים חיצוניים שכולנו מכירים אותם, זה יקל עליו את החיים. זאת אומרת, האישה שמחפשת בן זוג, וזה קורה לא מעט, בן זוג יציב שייתן לה טבעת ויתחתן איתה, אז אם היא נראית מאוד לא דתייה, היא עלולה למצוא דברים אחרים. ואם היא נראית מאוד דתייה והיא שומרת נגיעה, אז הסיכוי שהיא תמצא את זה הוא הרבה יותר גבוה. כמו שאומר הרמב"ם בגימל למדאלת, לא מדובר במאה אחוז, אבל מדובר בהרבה מאוד אחוזים. ולכן, החברה, המצוות נועדו ליצור מערכת שעובדת בבחינה של האדם הפרטי וגם בבחינה של החברה כולה.

וזה למעשה, לדעת הרמב"ם, תכליתם. לשם כך המציאו אותם, כן? כן, לגמרי. אז בעניין הזה של המצוות באמת הבאת הגישה ומה המטרות של המצוות. נגעת פה גם בעניין הזה של השגחה, ואתה גם את הגישה של רבי יהודה הלוי והרמב"ם. כי אני יודע שלשניהם יש גישה שונה על השגחה גם. אם תרצה להסיג את זה. כן, זאת אומרת, התפיסה של אלוהים והתפיסה של איך הם מסתכלים על העולם מובילה לעמדה מאוד שונה לגבי ההשגחה. אני אתחיל מההתחלה. זאת אומרת, הבסיס של ההבדל ביניהם הוא לא נקודות הנחות פילוסופיות שונות. כי שניהם מסכימים דווקא בדבר אחד על זה שצריך להבין את אלוהים על בסיס הבנה נכונה של המציאות הארצית.

זאת אומרת, האדם צריך לפרש את התורה על פי ההקשים השכליים. הן רבי יהודה הלוי והן הרמב"ם אומרים את זה. והוא צריך להגיע לאמת על אלוהים אחרי ההבנה איך צריך בעצם להבין את העולם. העניין שהם רואים את העולם מאוד שונה. ופה אני חושב שמייצגים קבוצות פחות או יותר שוות בגודלן. אני לא אתווכח מי 40 מול 60 אחוז, אולי יש לאחד מהם. אבל יש אנשים, אין אנשים דתיים ואין אנשים חילונים, שיש להם חוויה של אלטיווי. זאת אומרת, הם רואים אלטיווי, הם חשים אלטיווי, הם מדברים עם אלוהים, אלוהים עונה להם וזה מאוד נוכח בחיים שלהם.

ויש אנשים אחרים שאין ובשבילם כל הדבר הזה הוא סינית. אני חושב שזה דומה פחות או יותר למצב אם היה חצי מהעולם עיוורי צבעים וחצי מהעולם רואים צבעים וכל אחד חושב אלה שרואים צבעים חושבים שזה טעם החיים והאחרים מסכנים שלא רואים כלום. ואלה שלא רואים צבעים חושבים שיש חבורה רע של עזויים שרואים כל מיני דברים שהם אינם קיימים. מכיוון שמדובר בשתי קבוצות בערך באותו גודל, מאוד קשה לדעתי להגיע להוכחה ברורה מצדק. מה שפתוח שיש יהודים דתיים משני הצדדים. ומה שקרה בתהליך התפתחות שאני מתאר גם ביוטיוב וגם בספר, מה שקרה הוא שהחל מהמאה ה-16 אנשים שלא חושבים שיש אלטיווי, לא חשים שיש אלטיווי, הוצאו, נדחפו החוצה הן על ידי החילונים והן על ידי הדתיים השמרניים מהדת.

ולדעתי זה תהליך מאוד עצוב. כי יש בסופו של דבר גברים ונשים רבים שהיו רוצים את הסחורה הדתית מבחינה חברתית, אבל מכיוון שהם לא מאמינים באלטיבי, הם מוצאים את עצמם החוצה. וזו תפיסה מאוד לא נכונה. זאת אומרת, אני אגיד את זה יותר. יש מחלוקת מאוד גדולה בין רבי יהודה הלוי לרמב״ם לגבי מה האמת. יש מחלוקת גדולה, נוקבת, ברורה, אפשר ללמוד את הספרים של שניהם ולהבין את עולמם ובאמת רבי יהודה הלוי רואה אל משגיח כל הזמן. בזמן יציאת מצרים, בתקופתו ובטח בתקופתנו. והרמב״ם רואה אל משגיח באופן אחר. הוא ברא את הטבע ומאז הטבע לא זז.

גם בזמן יציאת מצרים, גם היום וגם בתקופתו. שתיהם בנושא הזה הם הגווים מאוד וחכמים מאוד וחדים מאוד. מה שהם לא חושבים זה שעמדה נורא נורא מוזרה לדעתי, שהיה פעם ניסים והיום אין ניסים, לדעתי זו עמדה שנועדה בעיקר כדי להסביר לאנשים מה הפער בין מה שהם רואים כתוב בתורה למה שהם רואים במציאות. ולדעת הרמב״ם ורבי יהודה הלוי הדבר הזה לא קיים. זאת אומרת, אתה אמור להבין את העולם לפי מה שאתה רואה במציאות, ולכן אם יש ניסים במציאות היום, אז היה פעם. אם אין ניסים היום, אז גם לא היה פעם. בזה הם מסכימים.

מה שאני חושב, בנוסף שהם היו שמחים מאוד שניהם, זה שאם הם לא היו משכנעים בן אדם, הם היו מעדיפים שהוא יסכים לשני ולא יהיה חילוני. ובנושא הזה אני חושב בכל זאת היה ביניהם קרבה יותר גדולה ממה שנוטים לחשוב, כי גם רבי יהודה הלוי חושב שיש טעם שכלי למצוות, גם אם אין אלטיבי, הוא מדבר על זה בכוזרי, בחלק השני, בחלק השלישי, וגם הרמב״ם חושב שיש אנשים שיש להם צורך באמונה באלטיבי גם אם היא לא נכונה. ולכן בנושא הזה צריך לדעתי להבין אותם, לא לטשטש את ההבדל המהותי ביניהם, אבל מצד שני לא לשים את רבי יהודה הלוי בטעות באופן של תומכי הזוהר או אפילו תומכי היהדות האשכנזית האנטי-פילוסופית, כי הוא לא היה שם, הוא לא היה שם בכלל.

כן, הרבה במהלך השיחה על העניין הזה של האלטיבי, ובעצם לפחות מאיך שאני תופס את זה גם אם נלך למקרא, כל הזמן מתארים ניסים וניסים, וכשאני תופס אותם כאלטיבים, איך הפילוסופיה הדתית מגשרת על העניין הזה? אז פה צריך להבין מה התנך מנסה לעשות. הרמב״ם אומר את זה פעמים רבות, איפשהו אומר את זה בקיצור אמנם, אבל בבירור, זה בהלכות יסוד התורה פרק א', הוא חוזר על זה אחר כך פעמים רבות בפרק א', כפי במורה נבוכים בחלק השני, בחלק השלישי, בפרקים רבים אחרים. אבל מה שהוא אומר הוא אומר את הדבר הזה, את גימל כו', גם מי שאפשר לבדוק שם.

מה שהוא אומר הוא אומר את הדבר הזה באופן ברור וחד. לא צריך לחשוב שהתנך בא להסביר לנו מה שנכון. המקרא בא לחנך. זה שתי דברים שונים. זאת אומרת, כאשר אני מפנים שהמקרא בא לחנך או חזל, זה הרמב״ם אומר בהקדמה לפרק חלק, אז אני מבין אותם בהקשר אחר. זה ברור, לפחות לרמב״ם, בזה הוא מסכים עם אפלטון ולא מסכים עם קאנד, זה ברור שיש לפעמים צורך בלהסביר או לתאר משהו בצורה לא נכונה, לא בגלל שזה נכון, אלא בגלל שזה נכון להגיד את זה. שתי דברים שונים. זאת אומרת, אם עכשיו יכלתי לבוא ולהגיד לבן אדם, לכל המעשנים, עזוב, לא לכל המעשנים, ל-90 אחוז מהמעשנים, שפעם ראשונה שמציעים להם סיגריה או סמים או מה שזה לא יהיה, והייתי משכנע אותם שהבעיה זה לא יהיה עוד 40 שנה, הריאות שלהם יסתמו והעורקים יהיו מלאים בזבל והם ימותו בכאבים, אלא אני אגיד להם שזה מה שיקרה היום בערב לכולם.

כי אוסף של שדונים גרה בחפיצת סיגריה והולכת להתנפל להם על הריאות היום בערב. והייתי מצליח לשכנע את כולם, אז בסך הכל הייתי עושה שירות טוב לציבור גם אם הייתי אומר דברים לא נכונים. ופה צריך להבין הבדל בין התפיסה המודרנית של הפילוסופיה שהיא בנויה על קאנד בחלק גדול מהמקרים כולל בזה, לבין התפיסה של הרמב״ם שהוא בנוי על אריסטו ועל אפלטון ולדעתי הוא צודק בהרבה. קאנד אומר שהדבר הרע מכולם זה לשקר. הרמב״ם לא חוש נתן תשובה בתכלית, תחת הקטן שלו בגיל חמש עשרה, עזב את חברה, עזב את התיכון החילוני ועבר אל המעיין של ש"ס.

אז אותו ילד מגיע לרב ואומר, תשמעו, עבדתם עליי, אתם חבורה של שכנים. מה הרב אמור להגיד להם? אז הרב, לפי הרמב"ם, מה שהוא אמור להגיד להם, הוא אמור להגיד לו, תשמע, זה נכון, אמרנו לך משהו לא נכון. למה אמרנו לך משהו לא נכון? כדי להגן על עצמך. וחוץ מזה, הנה, יש עכשיו הרבה סיבות למה המצוות בסך הכל הן טובות. זאת אומרת, הרבה פעמים שאנשים נתקעים במצב שמרגישים מבואי סתום, הם מרגישים שאין להם מה להפסיד, כמו ההורים בסיפור שתיארתי, הם מוכנים לעשות דברים קיצוניים ולא נכונים כדי לקבל אשליה של תקווה.

והאשליה הזאת שהם מרגישים שאין להם מה להפסיד, הם טועים. יש להם להפסיד את כל החיים שלהם ושל המשפחה אחרי שהילד הקטן לא עלינו ימות. ולכן חשוב לרכד, לשים את ההחזרות ואת התסכול של ההורים למקום חיובי במקום למקום שלילי. מצד שני, צריך לאפשר גם לאנשים שמבינים שהאמונות ההכרחיות, קחי האמירות הלא נכונות שכתובות הן בתורה והן ברמבם, הן באמת לא נכונות, צריך לאפשר להם גם להבין את זה כדי שהם יישארו בדת אחרי שהם יבינו שזה לא נכון. כמו הבן אדם שאומרים לו שענן של שדים יתקוף אותו ומה לעשות? אחד מתוך 100, אחד מתוך 10, הוא הולך לנסות את זה בכל זאת ואז לספר לכולם שזה לא עובד.

ולכן צריך לאפשר את שני הרבדים בדת וזה מה שהרמבם עושה ולדעתי זה גם מה שהתורה עושה. בעצם אם המטרה היא טובה וזה לטובת החברה והאדם, אז יש את הגמישות הזאתי כמו שאמרת, השקר, אם השקר הוא למטרה טובה אז אפשר לשקר בגדול? נכון, וצריך לראות לפי התוצאה, כן, זאת אומרת לשקר זה רע, אני לא מתווכח, אבל יש דברים הרבה יותר רעים. אנשים היום מחפשים צו קטגורי של קאנט, דבר שאף פעם לא צריך לעשות דברים שתמיד אפשר לעשות. טרנד צריך לעשות. אני חושב שזו תפיסה, בין השאר הדברים שאני לא מסכים עם קאנט ומסכים עם אריסטו, וזה גם הנושא הזה.

החלטות מוסריות מורכבות הן תמיד בתחום האפור. התחום האפור מתאפיין בכך שמה שאתה לא תעשה, אתה תעשה משהו לא בסדר, אין ספק. אבל השאלה היא אם האופציה השנייה היא לא בסדר הרבה פחות. אם אתה יכול להציל בן אדם באמצעות שקר מחיים גרועים, אז זה דבר רצוי. צריך למזער את הנזקים במקומות אחרים וזה הסברתי איך התורה עושה את זה והרמבם עושה את זה. אבל המטרה היא לא בהכרח לספר את האמת אלא לספר מה שיגרום לבן אדם לתפקד בצורה נכונה. עוד משהו שרציתי שניגע בו זה כל העניין של איך הפילוסופיה הדתית מתייחסת לכל עניין עמידה, חוקי הטבע, העניין הזה.

תראה, הפילוסופיה הדתית בימי הביניים הסבירה את התנ"ך לפי המדע של ימי הביניים. עכשיו צריך לציין שהמדע של ימי הביניים בחלקו הגדול עבר עליו הקלח והוא לא עדכני כיום, כן? וזה אחד הדברים שגרם למשבר של הפילוסופיה הדתית החל מהמאה השש עשרה בעיקר כשהמדע האריסטוטלי התחיל להתפרק דרך הקוסמולוגיה, התחיל דרך מבנה היקום עם זה שאנחנו מסתובבים סביב כדור הארץ ולא הפוך. בסדר, נכון, אז הפילוסופיה הדתית בעד לפרש את התורה לפי המדע. עכשיו צריך לציין, אני מודה שלי אין צורך נפשי או דתי להתחיל להסביר את התנ"ך לפי הפיזיקה המודרנית.

אני חושב שיש כאלה שעושים את זה והם עושים את זה נהדר. בגלל שאני חושב שבסופו של דבר הפיזיקה עלולה להשתנות כמו שקרה לא מעט במאות שנים האחרונות, אז אני מעדיף להשקיע את כוחותיי בנושא מוסר או מטפיזיקה שהם משתנים פחות או לא משתנים בכלל אפשר להגיד. מאשר להשקיע את כוחותיי בפחשנות של הפיזיקה דרך התנ"ך, אבל מי שרוצה לעשות את זה, הרמבם עשה את זה, רבים אחרים עשו את זה, צריך לציין שגם בנושא הזה הרמבם אמנם עשה את זה אבל זה לא התחום בו הוא חידש. זאת אומרת הרמבם חידש בהרבה תחומים, בנושא הזה רבי חזי קרסקס אומר בצדק שהוא לקח את המדע האריסטוטלי כמו שהוא היה והוא הדביק אותו על התורה באמצעות דרשות שבהחלט אפשר לעשות דרשות אחרות.

ובנושא הזה הבעיה הגדולה זה שהמדע לא היה נכון. אז אפשר לעשות את זה מי שרוצה, אפשר להסביר את תורת ההתפתחות בתנ"ך, אפשר להסביר את מה שאתם לא רוצים בתנ"ך, שארי פירושים לא נוהלו כמו שאומרים הרמבם בפרק ב' כף א' של מורה נבוכים ולכן אפשר לעשות את זה ואולי כדאי לעשות את זה למי שטוב לו. אני לא מרגיש צורך אין דתי ואין נפשי ואין חברתי לעשות את זה ולכן אני עוסק בדברים אחרים אבל מי שרוצה שיהיה לו בהצלחה. בעצם אם המטרה היא טובה וזה לטובת החברה והאדם אז יש את הגמישות הזאתי כמו שאמרת השקר, אם השקר הוא למטרה טובה אז אפשר לשקר בגדול.

נכון. וצריך לראות לפי התוצאה כן, זאת אומרת לשקר זה רע, אני לא מתווכח, אבל יש דברים הרבה יותר רעים. אנשים היום מחפשים צו קטגורי של קאנט, דבר שאף פעם לא צריך לעשות דברים שתמיד אפשר לעשות, טרנד צריך לעשות. אני חושב שזו תפיסה בין השאר הדברים שאני לא מסכים עם קאנט ומסכים עם אריסטו, זה גם הנושא הזה. החלטות מוסריות מורכבות הן תמיד בתחום האפור. התחום האפור מתאפיין בכך שמה שאתה לא תעשה אתה תעשה משהו לא בסדר, אין ספק. אבל השאלה היא אם האופציה השנייה היא לא בסדר הרבה פחות. אם אתה יכול להציל בן אדם באמצעות שקר מחיים גרועים, אז זה דבר רצוי.

צריך למזער את הנזקים במקומות אחרים וזה הסברתי איך התורה עושה את זה והרמבם עושה את זה. אבל המטרה היא לא בהכרח לספר את האמת אלא לספר מה שיגרום לבן אדם לתפקד בצורה נכונה. עוד משהו שרציתי שניגע בו זה כל העניין של איך הפילוסופיה הדתית מתייחסת לכל עניין עמידה חוקי הטבע העניין הזה. תראה הפילוסופיה הדתית בימי הביניים הסבירה את התנ"ך לפי המדע של ימי הביניים. עכשיו צריך לציין שהמדע של ימי הביניים בחלקו הגדול עבר עליו הכלח והוא לא עדכני כיום, כן? וזה אחד הדברים שגרם למשבר של הפילוסופיה הדתית החל מהמאה השש עשרה בעיקר כשהמדע האריסטוטלי התחיל להתפרק דרך הקוסמולוגיה התחיל דרך מבנה היקום עם זה שאנחנו מסתובבים סביב כדור הארץ ולא הפוך.

בסדר, נכון, אז הפילוסופיה הדתית בעד לפרש את התורה לפי המדע. עכשיו צריך לציין, אני מודה שלי אין צורך נפשי או דתי להתחיל להסביר את התנ"ך לפי הפיזיקה המודרנית. אני חושב שיש כאלה שעושים את זה והם עושים את זה נהדר. בגלל שאני חושב שבסופו של דבר הפיזיקה עלולה להשתנות כמו שקרה לא מעט במאות שנים האחרונות, אז אני מעדיף לא לעשות פחשנות פיזיקלית היום לתורה, גם אני לא פיזיקאי בניגוד לחלק ניכר מהמשפחה שלי ולכן אין לי צורך דתי או נפשי לעשות את זה. מי שרוצה יכול לעשות את זה, זאת אומרת את ליכחו אטומים ותורת ההתפתחות בתנ"ך וזה לא יותר מסובך מאשר ליכחו ארבע יסודות וגלגלים כמו שעשה הרמבם.

אני פשוט פחות מרגיש צורך לעשות את זה, אבל לדעת הרמבם צריך לפרש את התורה לפי המדע. אני מעדיף לעסוק במטפיזיקה ומוסר שלדעתי הם דברים נצחיים הרבה יותר ונצחיים בכלל מאשר במדע שהוא יש לו נטייה להשתנות לפי ההתפתחות הטכנולוגית מה שבסך הכל טבעי בנוגע למדע הפיזיקה. בעצם שני הדברים מתקיימים ביחד ולא אחד סותר את השני. כן, נכון, כמו שצריך לפרש את התורה לפי האמת המטפיזית, גם צריך לפרש את התורה לפי הא כל עוד שאם יש לנו תפיסה דתית שהיא תפיסה דתית נכונה, שמבינה שהמצוות הן דבר חיובי ואפילו הכרחי כדי להגיע לאורח חיים מוצלח, אז אנחנו לא נפחד משום ביקורת כוונתית ואותו דבר לגבי מושג אלוהים.

אם אנחנו מתארים את האל באופן שהוא סותר את ההיגיון באופן בולט, קחי איזושהי ישות שמשפיעים עליו כשאשר או שנמצאים איתו במגע או שאפילו חלק מאיתנו הוא חלק מאיתנו, ולכן המצוות שלנו משפיעות על כל הקוסמוס. אם בן אדם לצורך העניין יקיים שבת או יעשה דבר תמה, אז זה ישנה את פני היקום כולו. אז אם זה הבסיס של התפיסה אז ברור צריך להגיד לבן אדם לא להשתמש בהיגיון, כי אם הוא ישתמש אפילו טיפה בהיגיון הדבר הראשון שהוא יבין זה כל זה שטויות ולכן אנשים מסוימים מנסים להגיד הינה אם אתם תשתמשו בהיגיון אתם תגיעו לכפירה.

הם צודקים במובן רב, רק ההבדל שהם לא יגיעו לכפירה בדת אלא בתפיסה הדתית הלא נכונה שאותם אנשים מנסים למכור כי היא תפיסה קבלית וכו'. זה מאוד בולט לצורך העניין עם האדמורים או בבאות בגוש, שהדבר הראשון שהם אומרים זה שאסור לחשוב, אסור ללמוד, אסור לעסוק בפילוסופיה, אסור לקרוא את הרמב״ם, אסור לעשות דברים כאלה. למה? כי הם מפחדים שאנשים יפתחו את המוח באופן ביקורתי, מתוך מודעות נכונה ללא ספק שאם הם יפתחו את המוח באופן ביקורתי הם יגיעו למסקנה שמה שהם אומרים, כל התפיסה הדתית היא כפירה. פה אני צריך לציין נקודה שהיא נקודה חשובה.

אמנם ביקרתי רבות את המקובלים ואת הפילוסוף ואת האדמורים ואני עומד מאחורי הביקורת. צריך לציין שלא מעט גישות חילוניות נוקטות בעמדה לא פחות דוגמטיות ולא פחות מתנגדת לתבונה לגבי תפיסות עולם חימיות קלאסיות. אני אתן לצורך העניין שתי דוגמאות, יחס ללאטהבים ותפיסות של הגדרה מסוימת של המילה דמוקרטיה שאם אתה כופר בהן אתה הופך להיות מוקצה מחמת מיאוס בחלק מהחוגים מסוימים. ובנושא הזה חילונים מסוימים שטוענים שהם נאורים וטובים בסך הכל לא פחות דוגמטיים ולא פחות ברורים ולא פחות נגד חשיבה ביקורתית מאשר הגרועים של המקובלים, הבבות והאדמורים.

נציין אפילו בהמשך לליאור שטראוס שאפילו כשבן אדם נאור עם תואר של פרופסור אומר לך משהו שאסור לפקפק בזה דבר, לא רק שהוא מציג עמדה לא נכונה, הוא גם מזייף את התבונה. זאת אומרת לפחות הבבה הוא אומר לך אסור להשתמש בתבונה. העוגה החילוני אומר שהתבונה אומרת ככה ואסור לחשוב אחרת והוא בזה יוצר בעיה שהיא בעיה כפולה. אתה צריך פתאום להבין שגם האמונה התפלה של החברה הלכאורה נאורה היא תפלה לא פחות מאשר האמונות התפלות של החברות השמרניות וזה דורש מחשבה שהיא אפילו קצת יותר מורכבת. יש אנשים מסוימים שלצורך העניין גדלו בחצר חסידית, מבינים שכל זה שטויות ואז הם חוזרים בשאלה, הופכים להיות מאמינים בשטויות הלא פחות שטויות שיש בחברה החילונית רק יאמרו להם שכל האנשים החכמים חושבים לכאורה ככה וזה דבר שכשמסתכלים עליו מן הצד הוא נראה פתטי ברמות על.

אז האמונה העיוורת היא הבעיה והאמונה העיוורת היא קיימת אצל כולם. כן וזה חוצה מגזרים. צריך להשתחרר ממנו. כן וזה בעצם נכון, זה חוצה מגזרים והאמונה של כן. כן, תמשיך, תמשיך. כן, האמונה התפלה של החילונים על הדת היא לא פחות תפלה מאשר האמונה התפלה של הדתי. זאת אומרת אם בן אדם יש דבר אחד שמשותף לצורך העניין לבבה המקבלי ולהוגה החילוני זה שהוא יגיד שאין שום סיבה לקיים מצוות אם הבן אדם לא מאמין באל טבעי וזה בדיוק הנקודה שהיא הנקודה הלא נכונה והמזיקה. זאת אומרת ההוגה החילוני הפילוסוף הליברלי והחילוני למעשה תומך בתפיסה הדתית שהיא תפיסה דתית של השמרן הדתי ועושה כל מאמץ כדי שהתפיסה של התפיסה הפילוסופית של הדת לא תתקבל אצל אף אחד.

בנושא הזה יש סוג של ברית של אינטרסים ביניהם. השמרנים הדתיים מקבלים מונופול על הדת תמורת לזה שהחילונים הליברליים מקבלים מונופול על התבונה. כל אחד מסתדר עם זה מצוין. רק הבעיה הזאת שזה שתי התפיסות האלה ביחד מועכים בתנוחת מלכחיים בעייתית במיוחד את הבן אדם שמנסה לפתח ביקורת באמת עמוקה וביקורת חופשית על המונחים הן של החברה החילונית והן של החברה הדתית וזה מה שאנחנו מנסים לעשות בפילוסופיה הדתית שאנחנו מנסים להחיות, לקיים, להמשיך. כן. לרמב״ם גם יש את העניין הזה שהוא אומר שהבינה זה החלקיק האלוהי באדם, כן או תאים אם אני טועה.

כן, הוא אומר את זה בפרק הראשון של מורן נוכים שהצלם אלוהים שבאדם זה השכל היוני שלו. הוא משתמש במילה מסוימת בדרוויצ'ק כמו שכל. זאת אומרת הידיעות של האדם. אז כן, זאת אומרת לדעת הרמב״ם אין לנו ניצוץ אלוהי בתוכנו אלא יש לנו את הדבר שחשוב ביותר בעולם שלנו כי הצכל האנושי שהוא הדבר הנסגב ביותר עלי אדמות ולכן קוראים לזה צלם אלוהים. לא כי זה דומה לאלוהים אלא כי זה הדבר הגבוה ביותר והחשוב ביותר. זה לדעת הרמב״ם נכון. בעצם השכל זה הכלי להתקרב לאלוהים ולאמונה על פי הגישה הזאת? כן, זאת אומרת נכון, השכל זה הכלי להתקרב לאלוהים, להבין את אלוהים, להתקרב לאמונה והדרך שבה מפתחים את השכל זה על ידי ביקורת ולא על ידי הפנייה או לימוד בעל פה של יסודות אמונה.

זאת אומרת אם הבן אדם רוצה להגיע לאמת הוא צריך להשתמש בשכל באופן ביקורתי ולדעת הרמב״ם, הרמב״ם גם פתוח שהוא יגיע למסקנות הנכונות בסוף מכיוון שהמסקנות הן נכונות ולכן אנחנו לא מפחדים מביקורת. זו השיטה של הרמב״ם. אוקיי, בוא ניקח עכשיו את כל ה-40 דקות האלה שדיברנו עכשיו על מה זה בעצם הגישה הזאת, מה היא באה להביא לעולם ונוריד את זה לקרקע לימינו, לימים שלנו. אז מה בעצם המטרה שלך? נקרא לזה עם הערוץ. למה הרגשת שצריך להנגיש את הגישה הזאת? הסיבה לכך היא שאני חושב שיש הרבה מאוד אנשים, יחידים ומכיוון שהם קבוצה קיימת זה גם פוגע בסוף בחברה, שזקוקים או שרוצים לדעתי מסיבות טובות, כן?

זה האמת, את הסחורה של הפילוסופיה הדתית הרדיקלית ואני אסביר לאיזה אנשים אני מתכוון. זאת אומרת, יש אנשים, נתחיל עם אולי המקרה הטיפוסי יותר ואחר כך נלך למקרה הנפוץ לדעתי לא פחות בחברה החילונית. אז נתחיל עם הבן אדם בחברה הדתית. יש אנשים בחברה הדתית שנולדו דתיים, אוהבים את אורח החיים הדתיים, הם חושבים שהם רוצים להתחתן בגיל צעיר, להקים משפחה גדולה, יציבה ולא לחיות באופן שחיים אנשים אחרים. רק מה לעשות, הם הגיעו למסקנה בגיל 16, 25, אפילו בגילים מבוגרים הרבה יותר לפעמים, שהתפיסות הדתיות שהם גדלו עליהן הן תפיסות לא נכונות.

והאנשים האלה מרגישים כחואים, כמו הנבוך של התחילה של מורה נבוכים. בין מצד אחד הרצון להגיע לאמת שלדעתם היא אמת שאין בה על טבעי והיא סותרת את הדת, לבין התפיסה שהם רוצים לחיות לפי אורח חיים שהם מכירים ואוהבים, כן? והאנשים האלה מרגישים במצב מאוד בעייתי. הרבה פעמים הם פונים לרבנים שחלק מהרבנים לצערנו הרב אומרים להם שבאמת אם הם לא מאמינים באוסף מאוד רציני של שטויות, לא יודע מה, נבואה במובן על טבעי וזה עוד סבבה, אבל השפעות של בבות, כל מיני ניסים בגוש, לא יודע דתיים ואני פועל עם כל מיני אביזרים שאולי מושכים תשומת לב אצל הדתיים אבל מקטלגים לא טוב אצל החילונים ולכן הקבוצה השנייה שאני חושב שהיא לא פחות גדולה ושוב יותר קשה להגיע אליה היא תפיסה החילונית.

יש אנשים חילונים שהם לא מאמינים באל-טלוויזיה הם לא מאמינים באל-טלוויזיה לא האמינו אף פעם באל-טלוויזיה. הם מרגישים מיאוס וסיעוב רב מהאורח חיים שהם רואים בחברה החילונית. הם לא רוצים להחליף בני זוג בתדירות גבוהה. הם גם לא רוצים אפילו אם הם לא מחליפים בני זוג לחיות במצב שכדי לחשוב על להתחתן אתה צריך לצאת שנה עם הבן אדם ואחר כך לחיות איתו שנתיים ואחר כך אולי אתה נבחר ואולי לא וזה דבר שיכול להימשך מכיוון שכל התהליך הזה לוקח שלוש ארבע שנים בהגדרה זה יכול להימשך אם אתה עושה אותו שלוש פעמים במשך עשור, עשור וחצי שני עשורים אם מדובר לצורך העניין על בחורה שנמאס לה אחרי שהבחור השני זרק אותה אחרי שהיא הייתה איתו שנה וגרה איתו שנתיים וזה כבר קרה לה שלוש פעמים והיא בת 28 ונמאס לה אז הפתרון הקל הפשוט המנוסה שאגב עובד נהדר זה היה לשים חצאית ולהגיד לכולם שהיא שומרת נגיעה עדיף גם להתחיל לשמור שבת וקשרות ואם היא עושה את זה אחריות עליי אני מוכן להתחייב לכולם תוך שנה וחצי היא נשואה.

כן ואני מקבל את תלונות אחר כך ועוד לא קיבלתי תלונה אני מכיר כמה שניסו וכולם הצליחו ולכן בנושא הזה זה היה פשוט מאוד זה היה פותר את הבעיה זה היה שוב דיברתי על בחורה כי זה אולי טיפונת נפוץ בגלל הקטע הביולוגי אבל זה לא פחות נפוץ לגבי גברים שהם יוצאים זכותיים מזה שהבחורה השנייה זרקה אותם הם חשבו כבר להתחתן ולהקים משפחה והיא אמרה שלא מתאים לה היא לא בשליי לא פה היא לא שם היא מצאה מישהו אחר והם היו רוצים לסיים את הסיפור הדבר הזה לחזור בתשובה זה היה הפתרון הנהדר זה פתרון שעובד זה פתרון שמנוסה זה פתרון שקיים אלפי שנים והוא עובד נהדר ולכן זה היה צריך להיות האופציה בשביל כל האנשים האלה הבעיה ששוב אומרים להם שאם הם יחזרו בתשובה הדבר הראשון שהם יצטרכו לעשות זה לעבור ניתוח שיחתוך להם חצי מהמוח כדי להאמין ברצף של שטויות ולכן הם בכלל לא סוקלים את האופציה ולדעתי המטרה שלנו הן בערוץ והן כאן היא להנגיש את התפיסה הזאת לאנשים הן דתיים והן חילונים שבנושא של האנשים חילונים זה לדעתי קבוצה מאוד גדולה שלא מעוניינת באורח החיים המתירני פרוגרסיבי ליברלי שקיים בארצנו והופך להיות כל הזמן יותר ליברלי ויותר פרוגרסיבי בקרב האוכלוסייה החילונית והמצב שאנחנו רואים באירופה ששם אפשר לראות את אירופה ולהבין מה יקרה לעולם החילוני אם לא תהיה השפעה דתית עוד 50-60 שנה כן?

כן החלק השני של ה... נקרא לזה החילונים שמחפשים את ההיגיון ולא מוצאים את זה באורח החיים החילוני פרוגרסיבי הזה אני יכול להגיד שחוץ אני מאוד מתחבר למה שאמרת עכשיו באמת אני לא מוצא את החיבור הוא תצטרף זה תהליך ארוך אני מאמין ניגע בזה לדעתך אתה מרגיש אם אתה מרגישים ארוכים כן האם אתה מרגיש שבאמת לפי דעתי בגלל המלחמה והדור הזה שעכשיו נלחם ובאמת עבר דברים לא פשוטים ומחפש את המשמעות הזאת אתה מרגיש שיש עלייה בכמות החילונים שמתעניינים בזה? כן אני חושב שכן זאת אומרת אני חושב שיש אנשים היום שמחפשים זאת אומרת מלחמה זה מצב קיצוני אני אין לי פרופיל קרבי ולעולם לא הייתי בקרב אבל אני דיברתי כמובן כמו כל אחד מהישראלים הרבים עם שכנים וחובי משפחה שהיו בקרב ומה שמעניין בקרב מה שכולם אומרים זה שהזמן עובר מהר זאת אומרת אתה יכול להיות חודשיים עם מישהו בעזה ואתה מרגיש קרוב אליו כאילו היית חי איתו 20 שנה והחוויות עוברות מהר וזה מביא לנקודת חיתיכה את האדם ואני חושב שבכלל מה שקורה בארץ בשנתיים האחרונות ואולי אפילו טיפה לפני מביא אחר לא מעט אנשים לנקודת חיתיכה זאת אומרת יש אנשים שמבינים שאם לא מתחברים להיסטוריה היהודית וכו' אז אין באמת סיבה להיות פה והאנשים האלה מתחלקים לשתי קבוצות אלה שתפים לחול ואלה שמתחברים יותר ברוך השם אני חושב שאלה שמתחברים יותר עולים פי כמה על הקבוצה שתעשה לחול ולכן יש חיפוש של חיבור לאמונה היהודית לתפיסה היהודית החיבור הזה מי שמוצא אותו הרבה פעמים זה הדת השמרנית בגלל שהיא קיימת אבל אני חושב שגם יש אנשים שהיו רוצים להתחבר להיסטוריה היהודית לארון הספרים היהודי לרמב״ם לשורשים הלאומיים אבל הם אינם מסוגלים לעשות את זה דרך הדת השמרנית ולכן אני חושב שגם בשילם הפילוסופיה הדתית יכולה להיות פתרון נהדר מכיוון שהתהליך רק התבשל עכשיו קשה לדעת עד כמה מלחמה משפיעה אבל לדעתי זה בהחלט יכול להיות חלק מהפתרון של אנשים שהם לא מאמינים באל-טלוויזיה לא רואים אל-טלוויזיה אבל רואים את עצמם כיהודים וכיהודים שרוצים להתחבר למה שהיה ב-2500-3000 שנים האחרונות ולעשות את זה בדרך רציונלית זה הרמב״ם הוא בהחלט יכול להיות גשר נהדר לנושא הזה זה בהחלט נכון כן, לגמרי במסגרת השיחה נגענו פה וניסינו להנגיש לפחות את הבסיס לגישה הזאת של הפילוסופיה הדתית מה המטרות שלך לפחות עם המפעל הזה שהתחלת בשנים האחרונות במסגרת השיחה הזאת יש לדעתך משהו שהפספסנו וכן היה צריך להיאמר?

לא, אני חושב שנגענו בסך הכל ברוב העניינים אני כמובן אשמח אם אנשים רוצים להתעמק בנושא הזה עוד דרכך עוד דרכיי אפשר להיכנס למקומות גם לערוץ שלנו וגם למאמרים שאנחנו כותבים בנושא יש אתר ולנסות לראות לשקול באופן רציני אם זה הדרך שבאים רוצים לעשות וכמובן אני חושב שבשיחה הזאת ניסינו לעשות את זה טוב בשעה או קצת פחות אבל בסופו של דבר זה דבר כמו שאמרת זה תהליך שלוקח שנים ואנחנו נשמח גם אני באופן אישי וגם שאר האנשים שעובדים איתנו להיות חלק מהתהליך ואנחנו קוראים לכם לחשוב ביקורתי ואני אולי כן יוסיף משהו חשוב לעשות את הדבר הזה שאנשים צעירים הזכרנו את זה אבל יש גיל הגיל שלי לדוגמה בניגוד לגיל של נתנאל שלחשוב ביקורתי על אלוהים זה תמיד אפשר ותמיד טוב אבל לחשוב ביקורתי על איך אתה רוצה לנהל את החיים בגיל 50 בגיל 45 זה כבר לא נגיד חסר טעם אבל חסר לפחות שני שלישים מהטעם בניגוד לזה לעשות את זה כאשר אתה בן 20 בין 15 בן 20 בין 25 אז זה בדיוק הזמן לעשות את זה אז אני קורא לאנשים במיוחד בגילאים האלה לפעול ולשקול את הדברים בכובד ראש כן לגמרי הרבה יותר קל אני רואה את זה על עצמי הרבה יותר קל לי עכשיו לשנות את האמונות את התפיסות שלי את מה שאני עושה כי אין לי משהו מאחוריי שאני צריך לסחוב אני עדיין בהתחלה אז באמת זה מאוד נכון מה שאתה אומר עכשיו אם אנשים רוצים למצוא אותך או לראות עוד ממה שאתה עושה לאן הם יכולים ללכת?

אז יש אפשר לעשות בגוגל אני מקווה פילוסופיה דתית שלום צדיק ואז יש את הערוץ שלנו שם יש את הסרטונים שם גם אפשר בקישור למצוא את האתר של השאלות ותשובות אנשים שואלים אותי שאלות אני עונה יש גם קבוצת ווטסאפ אתר עם מאמרים יש כל מיני דברים שהמקום הקל ביותר זה להיכנס ליוטיוב שלום צדיק פילוסופיה דתית או פילוסופיה דתית שלום צדיק ולחפש אותנו שם תודה רבה ממש נהניתי בשיחה שלום והלוואי והיה לנו יותר זמן לצערי אנחנו ככה היינו לחוצים טיפה באמת תודה רבה לך מאוד נהניתי בשמחה רבה ואם יש לך שאלות בעצמך תמיד נשמח לדבר יום טוב איזה כיף נהדר תודה רבה לך שלום היה לי תענוג אחלה תודה רבה רק ברכותיי הגעתם לסוף הפרק כנראה שהמוח שלכם לא עד כדי כך נשרף מהטיקטוק ומהאינסטגרם אז אם אהבתם את הפרק הזה האלגוריתם של היוטיוב שמכיר אתכם כל כך טוב הציע לכם את הפרק הזה קדימה תלחצו עליו כן לגמרי הרבה יותר קל אני רואה את זה על עצמי