ד"ר נמרוד מדרר: מיתוסי הדמוקרטיה, שלטון ועדי העובדים והאקטיביזם של בגץ

יש הרבה דברים שמנסים להגיד [מוזיקה] לנו על הדמוקרטיה בישראל וכל מיני אנשים מנסים לשכנע אותנו לגבי הדמוקרטיה. אחד הדברים שאוהבים להגיד לנו זה שהיא שוורירית מאוד. אני אתען עובדתית שזה לא נכון. השיטה מעדיפה הרבה מאוד טיפשים על איש חכם אחד. כי הסיכוי של הרבה מאוד טיפשים לעשות נזק קרדינלי לאורך זמן קטנה מהסיכוי של איש חכם אחד. ישראל המדינה היחידה בעולם שבה מספיק ששליש מהעובדים חברים בארגון מסוים הוא הארגון היציג. כלומר יכול להיות שיש שני שליש שאומרים אני לא רוצה שארגון הזה ייצג אותי וברגע ששליש יתאגדו הם קופים ייצוג על שני השלישי אחרים כשהמשלה באה להעביא רפורמות להביא את וויזר לארץ להקים בסיס של וויזר מרגב ניסתה לפני כמה זמן עם וויזר זה היה יותר קיצוני אומר שאם הוא ברגע שמיר רגב הכריז על זה באים ועד עובדים ומכריזים על שביטה עומדת ותלויה שתיקח ברגע שהדבר הזה קורה הבעיה עם מילת הסבירות היא שהיא חרב פיפיות היא לחלוטין דרך מכובסת להגיד זה בא לשופט בר שוב אני מזכיר את כל אותם אנשי שמאל שזה כואב להם אני לוקח אותם שלוש ארבע שנים קדימה ליום שבו יש 10ה שופטים שמרנים חובשי כיפה שמתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת והמעיר קובעת שעכשיו יש תחבורה ציבורית בשבת ולדתם זה נראה להם לא סביר לאור זה שמדינת ישראל מנה יהודית חברים רגע לפני שניכנס לפרק הזה אני רוצה לעצור ולבקש מכם משהו התרומה הכי גדולה שאתם יכולים לעשות זה ללחוץ על כפתור המנוי וככה בזכותכם נמשיך להביא לכם את האורחים הכי מעניינים את השיחות הכי מעניינות בכל שבוע מחדש אז זאת הבקשה היחידה שלי לכם תשאירו לייק, תירשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק הזה.

דוקור נמרוד מדרר, ברוך הבא. >> ברוך הנמצא. >> תודה רבה. בוא נתחיל ככה עם מה אנחנו הציבור לא מבינים על הדמוקרטיה בישראל. >> אה אז אני חושב שיש הרבה דברים שמנסים להגיד לנו על הדמוקרטיה בישראל וכל מיני אנשים מנסים לשכנע אותנו לגבי הדמוקרטיה. אחד הדברים שאוהבים להגיד לנו זה שהיא שורירית מאוד א ואוהבים לספר לנו סיפור שתי רשויות. להגיד שבישראל יש כנסת בממשלה שאין רשות אחת ובגץ שהיא רשות שנייה ולכן אין באמת שלוש רשויות בישראל. א אני אטען עובדתית שזה לא נכון כי אתה רואה לצורך העניין ב בזמן הקורונה על חוק הגיוס על רפורמות כמו רפורמות החלב שכשהכנסת רוצה היא יכולה לעשות הרבה מאוד צורות לממשלה אני עדיין בטח נדבר על זה גם לתוך הפודקאסט יש שינויים שאפשר צריך לעשות כדי לחזק את הכנסת אבל זה נגיד לוף אחד מאוד גדול א בעיניי שמספרים לנו ויותר מזה אני חושב שמתייחסים לדמוקרטיה הישראלית בתור איזשהו דבר שנמצא על בלימה כאילו תמיד תמיד הייתה כאן דמוקרטיה תקינה ואז בשנים האחרונות קורה איזה משהו והדמוקרטיה הנה עוד רגע חומקת לנו מהידיים בלי להזכיר לציבור בלי או אפילו לפעמים עם ניסיון להסתיר מהציבור את זה שישראל התנהלה בתור מדינה דמוקרטית גם בלי אקטיביזם שיפוטי שיש היום בבגץ א וגם כשבגץ לא פסל חוקים ולא התערב בחוקים והרבה פעמים כשמדברים על הדמוקרטיה הישראלית לא חושבים על האופן שבו היא נולדה ועל איך שהמתכננים של ההתכוונות שתהיה, שזה אחר מאוד ממה שמנסים לספר לציבור היום.

>> אז בוא ניכנס באמת להיסטוריה הזאתי שאני חושב שעל זה נוכל לבנות את ההמשך של השיחה בצורה הרבה יותר טובה. אז איך בעצם היא הוקמה על איזה ערכים? מה היה העקרונות של הרשויות? >> אז אני חושב ש אם לדחוף את כל ההיסטוריה הארוכה של ישראל הדמוקרטית לכמה שבטים קצרים >> ישראל הוכמה על בסיס מודל בריטי שאומר ששני דברים אין. אין חוקה ואין אף גוף שיכול לשנות החלטות של המחוקק. זה המצב בבריטניה. נכון? בבריטניה יש שני בתים, אפשר לדבר גם על זה אחר כך, אבל זה מה שתוכנה להיות פה בישראל. ב-58 עלתה הצעה של הכנסת להפוך לייצר גוף שיודע לפסול חוקים, לתת את הכוח הזה לבג"ץ.

ההצעה הזו נפלה ברוב של 4317. כלומר הכנסת אמרה אקטיבית לא רוצים גוף שיכול לפסול חוקים. שוב שנת 58 ישראל הייתה גם לטענת המקטרגים על הרפורמה המשפטית של לוין גם לטענתם היא הייתה דמוקרטית אז א והיא הסתדרה בלי שבגסיתב בחוקים אה ויותר מזה בשנת 2001 לדעתי מודי זנברג מעלה הצעה להקים בית דין חוקתי שיפסול חוקים הוא הציע רעיון הוא אומר תשמעו התעסק בחוקים זה סוגיה שהיא לא משפטית אלא סוגיה שהיא פוליטית לכן הוא הציע גוף שיש בו אנשי רוח אנשי אקדמיה כל מיני דברים כאלה את ההצעה הזו פסל דם בשם אהרון ברק א שחשב שזה לא ראוי שיהיה בדין חוקתי שהוא לא בגץ אז אז ככה גם לאלה שאומרים הימין לא רוצה שיתרבו לו בחוקים זה לא הימין בסדר גמור עם זה הוא פשוט לא רוצה שמי שיעשה את זה יהיה אוסף של שופטים א שלא נבחרו שלא מונו ולא רוצה לערבב בין סוגיות משפטיות לבין סוגיות ערקיות מהותיות אז זה ברמת ההיסטוריה של הל ההיסטוריה הפרלמנטרית נקרא לזה של ישראל ולזה צריך להוסיף כמו שאמרתי עד שנות ה-90 לא נגעו בחוקים בגץ לא התערב בחקיקה והתקדימים היו באמת תקדימים של אהרון ברק שבא וכל פעם נגס עוד קצת בסמכויות של הכנסת קבע שלבגץ מותר לדון בחוקים קבע שלחוק יסוד יש עדיפות על פני חוק רגיל גם זה דבר שמעולם לא התכוונו שיקרה אמ וקבע הוא התבסס על שני חוקי יסוד שהכנסת חקה על חוק יסוד חופש האדם וחירותו ועל חוק יסוד חופש העיסוק כשח כבוד ורותו וחופשוק ולשני החוקים האלה גם הייתה פסקת הגבלה שקבעה לגבי החוקים האלה ספציפית שאם יש חוק שסותר אותם החוק הזה לא יכול להתקיים וברק בא ואומר פסקת הגבלה כזאת צריכה להיות לא רק לחוקי היסוד האלה אלא לכל חוק יסוד כלומר ברגע שחוק סותר חוק יסוד לבית המשפט מותר לבוא ולהגיד החוק ההוא בטל א ומשם כל פעם הורחבה צת הסמכות עד שהגענו למצב שבו בגץ משנה נה חוק יסוד >> א >> זה כבר גלגול הרבה יותר מאוחר של >> האקטיביזם השיפוטי שהולך שהלך והתעצם עם השנים שני לפני זה נגעת פה ב א מונח שאני חושב שמאוד חשוב להבין אותו בנוגע לדמוקרטיה בישראל וכמו שאמרת על השיטה הבריטית של א נקרא לזה על ברקיה אנחנו קמנו שזה עליונות הפרלמנט שהיום א הרבה מטילים את הדבר הזה בספק אז אני אשמח שניכנס לזה איך אתה רואה את העניין הזה א >> מגניב.

אז אני חושב שהרעיון יש שני בעיני יש שני עקרונות חשובים שעומדים בבסיס העיקרון של עליונות הפרלמנט. עיקרון אחד הוא אין דבר שהוא על זמני. אתה לא יכול ליצור מצב שבו מחוקק היום קובע משהו שיהיה תקף לנצח. מתוך מחשבה שהעולם משתנה. אמות המוסר משתנות. תחשוב על זה שלפני 200 שנה עבדות הייתה דבר לגיטימי. יכול להיות שעוד 200 שנה אכילת בשר תהיה דבר לא לגיטימי. אתה לא רוצה לקבוע חוקים ומסמרות היום. שהם אתה יודע תקפים לנצח. אז זה עיקרון אחד. ועיקרון שני הוא שאין אף אדם. אתה יודע דיברנו פעם שעברה ש היה לי כבוד להתרח כאן דיברנו על שוק חופשי.

א אחד הדברים שמובילים תפיסה של שוק חופשי אומרת שאף אחד מהשחקנים לא יודע את כל הכללים. לאף אחד את התמונה מלאה ולאף אחד אין בעלות על הידע. התפיסה הבריטית שאומרת עליונות הפרלמנט מתבססת גם על ההנחה הזו. כלומר, אין אף אדם, אין אף מתכנן על שיודע בצורה הכי טובה מה הכי נכון לכל אחד מהפרטים. והדרך הכי טובה להגיע לאורך הרבה מאוד זמן לתוצאה הכי טובה היא דמוקרטיה. היא לאפשר להרבה מאוד אנשים לקבל החלטות. אני אפילו אקצין ואומר, השיטה מעדיפה הרבה מאוד טיפשים על איש חכם אחד כי הסיכוי של הרבה מאוד טיפשים לעשות נזק קרדינלי לאורך זמן קטנה מהסיכוי של איש חכם אחד.

וזה הרי כלומר תינת טעויות גם אם מתכנן גדול חכם אחד תינת טעויות גם עם פרלמנט אני מעדיף גוף שמייצג את העם שיכול להיות שהוא טועה לפעמים שיכול להיות שהוא מקבל החלטות גרועות מאוד אבל הן הפיכות על פני גוף שהוא על זמני שיודע הכל שאומר לכולם מה לעשות >> אני כן רוצה להתגר כאן טיפה כי א בסוף כמו שאמרת יש הבדל בינינו לבין א שיטת הממשל הבריטית וזה שש ששם יש שני בתי פרלמנט, יש בית עליון, בית תחתון. אה ופה בישראל אין את זה, >> נכון? >> ויש כאן איזשהו קונפליקט, כאילו בסוף אין הרבה בלמים על המחוקק שזה לא בהכרח מה שאנחנו רוצים.

אנחנו לא רוצים להעניק סמכויות יתר לאחת מהרשויות. >> אז איך אנחנו מטפלים בדבר הזה? כי בסוף אתה לא יכול שהפרלמנט יהיה עליון אם אין עליו יותר מדי בלמים, >> נכון? אני אני אפילו הוסיף לאתגר ואגיד שגם מתוקף זה שבישראל אין שני בתים זה אומר ש ברגע שיש ממשלה שצריך 61 אצבעות כדי להקים אותה זה אוטומטית אומר שלהחלטות שחיפה את הרשות המחוקקת >> כן אז על פניו יש רוב אוטומטי לרשות המחוקקת שוב ראינו מקרים בהיסטוריה של ישראל שזה לא קורה א אבל אתה צודק שכ כ יצדק מי שיגיד ש כפועל יוצא מזה שהממשלה והרשת שהמשלה נולד מתוך הרשת המחוקקת יש לו רוב אוטומטי אז המענה המענה לשתי השאלות האלה מבחינתי הוא אחד.

קודם כל אין שאלות לגיטימיות וין טענות לגיטימיות. ומי שרוצה לפתור את הבעיה הזו אני מברך אותו ואני אשמח להיות שותף לדרך של הפתרון לפתרון הזה. מי שזה מטריד אותו לא יכול לבוא ולהגיד אני אפתור את הבעיה הזאת באמצעות בעיה אחרת. כלומר אם זו בעיה שאני מסכים עליה שהיא בעיה קיימת אמיתית בישראל היא לא תיפטר ב באמצעות זה שבגץ יהיה כל יכול. א איך פותרים את הבעיה הזאת? אז אני טוען, שוב, לא איזה רעיון שאני קמתי אותו בבוקר, זה רעיון שמדברים עליו הרבה, גם בימין הישראלי הרבה מאוד זמן, של הקמת בית שני בישראל.

א יש הרבה מאוד הצאות א לסגי ברמרק יש הצעה אחת. >> כן, דיברנו עליו ככה לפני ה אה לפני השיחה. יש פה את הספר שלו שהוא בעצם מציע ממש סנט ישראלי, כן? >> א 71 א כזה סימבולי אה >> כמו הסנהדרין. >> סנהדרין בדיוק. אה אה חבר'ה יותר מיושבים, יותר מבוגרים, חבר'ה שעברו שירות ציבורי א ממש לעשות את זה א קדנציה ארוכה יותר. זאת אומרת איזון דמוקרטי. >> נכון? אז אז זו הצעה אחת. אני אני דיברתי איתו לפני כמה זמן ואני הצאתי הצעה אחרת. אני הצעתי שהבית השני יהיה בית שהרוב שלו יהיה שיהיה בנוי על חלוקה גאוגרפית.

כלומר שעל כל סתם בישראל יש כרגע 10ה. אחת אחת הבעיות בכנסת זה שיש לנו 120 חברי כנסת. שזה המספר שנקבע כשבישראל היו 600,000 אזרחים. היום יש 10 מיליון כלומר סדר גודל יותר מסדר גודל יותר עם אותה כמות חברי כנסת אז זה ההצעה שניצתי >> מה המשמעות של זה שנייה עלינו על האזרחים לפני שנמשיך >> מה על זה ש >> על זה שיש כל כך קצת חברי כנסת לעומת >> בעיקר ש המשקל הסגולי שלך בתור אזרח הוא קטן יותר כי אם פעם הקול שלך הכניס הקול של איקס אנשים הכניס לכנסת חברי כנסת אחד היום בשביל להכניס חברי כנסת אחת אתה צריך לך הרבה יותר אנשים א כשיש יותר אנשים יש הרבה יותר קבוצות לחץ יש הרבה יותר אנשים א שצריך לרצות אותם את יודע אתם מסתכל מקרה קיצון של הדבר הזה אתה יכול לראות בארצות הברית א כשיש לך 50 ומדינות אבל בפועל יש חמש מדינות בערך שה הפוליטיקאים האמריקאים מתחרים אליהם כי הן המדינות המתנדדות המדינות שהן כחולות והמדינות שהן אדומות לא צריך לרצות כן בדיוק תשאר אדומות אז מתחרים על החמש מדינות שהן מתנדנדות א ואז הכוח שלהן בהשפעה על החלטות הוא הרבה יותר גדול אז גם פה כשיש לך כל כך הרבה אזרחים כל כך הרבה קבוצות לחץ על כל כך מעט חברי כנסת אז הפופוליזם הוא הרבה יותר גדול והיכולת לקבל ייצוג אמיתי של מגוון הדעות שיש בעם הוא קטן יותר אז אני מציע מערכת בית שני שהוא עם רוב גיאוגרפי א שבו לצורך העניין על כל 100,000 אזרחים בשכונה או בעיר באזור גיאוגרפי תחום יש נציג אחד הנציג הזה יודע שהוא חייב את האמונים שלו ואת הכהונה שלו לאותם 100 א000 איש הוא לא חייב אותם לממשלה הוא לא חייב אותם לשר כזה או אחר הוא לא חייב אותם לקואליציה הוא חייב אותם לאנשים האלה וזה מגדיל את היכולות שלך לייצר פיקוח ותשוט אתה יכול לשחק אתה יודע כמו בארצות ברית יש לך בחירות אמצע אפשר לוודא שהחלופה של שני הבתים האלה קוראת לסירוגין ככה שיש לך איזשהיא בקרה ש ויכול של האזרח להגיד רגע רגע אני לא אוהב את מה שהממשלה והכנסת עושות אני מכניס עכשיו דם חדש או אחר א אבל שוב יש עוד שיטות אחרות ועוד הצאות שונות כרעיון הדבר הזה בעיניי הוא בריא ואם מישהו רוצה לפתור את זה שלכנסת אין מספיק כוח בעיניי זו הדרך ולא בגץ חזק >> בדיוק אנחנו נוגעים כאן ב אני חושב הבדל מהותי בין המחאה שהתנהלה פה לעומת הרפורמה שזה בעצם רב הוא בעצם על בית המשפט למי יהיה שליטה על בית המשפט ועדת שופטים מילת המילה האחרונה בסוף הרצון שלי ושלך כי אנשים שמאמינים בדמוקרטיה זה לחזק אותנו את העם >> נכון >> כן אני אגב סליחה אני אגיד יותר מזה כשאני נותן יותר כוח לכנסת על פני בגץ אני מגן גם על אנשים בשמאל שחושבים הפוך ממני כי תחשוב שעכשיו נגיד הליכוד גדולה לשלטון ממנה תשעה שופטים שמרנים ואז הכנסת רוצה בעוד חמש שנים יש כנסת שהיא כנסת שמאל והיא רוצה לחוקק חוק של הסכם אוסלו נגיד הוא רוצה לחוקק חוק של תחבורה ציבורית בשבת ויבוא בית המשפט הזה בעקבות הטירה ויגיד חבר'ה חבר'ה רגע רגע מדינת ישראל מדינה יהודית אתם לא יכולים א לאפשר תחבורה ציבורות בשבת או יבוא ויגיד רגע שיתכם מדינת ישראל אי אפשר לחלק אותם וכולי כלומר יש פה סכנה אמיתית לדמוקרטיה מבחינתי ולא רק לי בתור איש ימין בזה שיש בגץ חזק מדי אז אני מגן לא עליי בתור שלטון הימין או עליי בתור ימני אני מנגן גם מגן גם על אזרחים שמצביעים לשמאל אה >> כן לגמרי א בסוף אבל אנחנו כן רוצים לשמור על רשויות עצמאיות זה אחד מהדברים הכי חשובים בדמוקרטיה אתה לא רוצה א שרשות אחת תחפיף רשות אחרת אז איך שומרים על רשות שופטת עצמאית שתקן אותי אם אני טועה אני ואתה רואים בזה ערך חשוב מאוד >> חשוב מאוד >> כן אז איך אנחנו עושים את זה >> אז אז בעצם כשאתה מדבר על איך הופכים רשות לעצמאית מבחינתי אתה מדבר בעיקר דרך המינוי של השופטים א כי ברגע שהשופט שם אז בישראל לצורך העניין אין א שימוע אין פיתורים השופט נבחר עד גיל הפרישה שלו >> אבל בסוף אם אתה ממנה מישהו א אם לך יש את הכוח למינוי אז זה אומר שהוא נותן לך דין וחשבון הוא צריך לענות אתישול שלך >> כן נכון ה צריך לזכור שאין אף פתרון שהוא מושלם כלומר תמיד יש חסרונות בפתרונות המוצאים והשיח הוא תמיד שיח של אלטרנטיבות לצורך העניין בשיטה הנוכחית אה אז אולי אולי ניתן רגע חצי שנייה של רקע ה >> מינוי השופטים היום הוא מינוי של באמצעות ועדה שכוללת תשעה חברים שצריך רוב של שבעה מתוכם כדי למנות שופט הוועדה כוללת שלושה נשים בית המשפט העליון ועוד שני שופטים שר המשפטים ושר נוסף שני חברי כנסת אגב לא מחויבים לפי החוק היום להיות אחד קואליציה אחד אופוזיציה >> אתה יכול להיות שניים מהקואליציה שניים מהאופוזיציה בהת כן >> ושני נציגים של לשקת עורכי הדין א וככה עובדת ככה עובד מינוי השופטים היום גם פה אני יכול להצביע על מספר פגמים לצורך העניין לשקת ורכי הדין ראינו את זה היום עכשיו עכשיו יש כנס שלקת ורכי הדין באלת יושבים אנשים שיום אחד השופטים האלה יצטרכו אה השופטים שרוצים לבחר צטרכו לרצות אותם.

הם מגיעים לכנס, הם רואים את הדברים שעכשיו נשמעים נחמד לראש לשקת עורכי הדין הנוכחי ולאנשים שלא שיושבים שם. א אז גם פה יש איזשהי מערכת. בסוף אנשים שמייצגים הטירות מסוימות אל מול שופטים צריכים לבחור מי יש שופט שמונה. אז אז בוודאי שיש שופט ש שהוא היה טראבל מייקר או שופט שהלך איתך או וכולי וכולי. אז גם פה השופט יודע שהנציג הזה של נשקת עורכי הדין א כדאי להתנהג איתו נחמד בעתירות משפטיות. אמ והבעיה השנייה היא שהיום בבית המשפט יש עדיין רוב לשיטה של אקטיביזם שיפוטי. אני לא מדבר על ימין ושמאל.

זה לא מעניין אותי מה דעתו של השופט אם הוא ימני או שמאלני. אותי מעניין אם הוא אקטיביסט או שמרן. א והוא יכול להיות איש שמאל שמרן. זה לא מעניין אותי מה תפיסותיו ומה איזה פתק הוא שם בקלפי. ויש עדיין רוב לשופטים אקטיביסטים. האופוזיציה באופן טבעי רוצה למנות שופטים אקטיביסטים כי הם מעדיפים חלשה ככ אופוזיציה נוכחית מעדיפים החלשה של הממשלה ו חושבים שבגץ יגן עליהם אפשר להיכנס לכל התינים הסוציולוגיים שבעתיים זה קורה. א ולכן בשיטה הנוכרחית כשהאופוזיציה רוצה למנות שופט מאוד מאוד קלה. כשהקואליציה רוצה למנות שופט החיים שלה מאוד מאוד קשים.

א אז גם זה יוצר איזשהי הטייה של של בית המשפט העליון. השינוי שקרה שיכנס לתוקף מהכנסת הבאה הוא שינוי שאומר נשארים תשעה שופטים בוועדה צריך רוב במקום של שבעה >> של תשעה סליחה חברים תודה >> שוב של תשעה חברים בוועדה במקום שהרוב יהיה רוב של שבעה מספיק רוב של חמישה במקום שני נציגי לשקת עורכי הדין יש שני נציגים אזרחיים שממונה אחד על ידי האופוזיציה אחד על ידי הקואליציה יותר איזון ממה שהיה קודם א וצריך מתוקף זה שצריך רוב רגיל יכול להיווצר מצב שבו הקואליציה והאופוזיציה במנות ביחד שופט הגם ששופטי בית המשפט העליון לא מסכימים עליו.

תגיד רגע מה מה עם דעתם של השופטים? בהיבט הזה אין עניין שהשופטים יגידו יותר טוב מי צריך להיות שופט או מיי יכול להיות שופט. אם יש אדם מדבר בית המשפט העליון כן אם יש שדן בסוגיות שהן ערכיות מהותיות לצערי הרב הרבה פעמים אם יש אדם שגם הקואליציה וגם האופוזיציה מסוגלות להסכים עליו אדרבה שיש שפת א והם לא בוכים מישהו ברחוב כמובן צריך לענות על קטריוונים של של תקופת שירות מסוימת במערכת המשפט וכולי >> סוף אחד הדברים החשובים גם שצריך להבין זה שכרגע בשיטה הנוכחית השופטים לא נותנים דין וחשבון לאף אחד בעצם כאילו בסוף זה לציבור נכון?

>> וא >> אגב, גם לא באמת, >> גם לא באמת >> כאילו אין שוב אגב צריך בסוף צריך להיות מישהו שלא נותן אין מה לעשות כאילו אתה לא אתה לא יכול עכשיו להקים בית משפט לשופטים כדי לשפוט שופטים שקיבלו החלטות גרועות אתה כי אתה לא תצא מזה כי גם לבית משפט הזה אתה יכול הפרדוקס הזה של מי יחקור את את השוטרים >> בדיוק מישהו צריך להיות בסוף האדם האחרון שאומר חבר'ה זה הדין וכשזה המצב אז כן שופטים לא יכולים לת לא נותנים באמת דין וחשבון אבל אני רוצה לוודא שהמינוי שלהם הוא מינוי מי בטח שהם נוגעים בסוגיות של רק פירוש החוק שהמינוי הזה הוא מינוי שמשקף את המתחים שיש בעם את את הדעות שיש בעם ויותר מזה ש אני הייתי שמח יותר מזה שההרכב של בית המשפט העליון ישקף את הדעות בעם יותר חשוב לי שבית המשפט העליון לא יגע בדברים שאף אחד לא הסמיך אותו לגעת בהם >> כן כן זה אחד מהדברים ש באמת כמו שאמרנו עליונות הפרלמנט בסוף אה בדמוקרטיה העם הוא הריבון אזכ כאילו היום היום זה טיפה מתאוות זה >> זה זה יותר מתא אתה זה בעסימתזה זה עובת באופן אקטיבי על ידי כל מיני אנשים שבאו וניסו לקחת את הדבר הזה של נקרא דמוקרטיה ולהגיד לא לא אתם שם בימין אתם רוצים דמוקרטיה חלולה אתם רוצים דמוקרטיה רובנית א פורמלית בלבד של פעם בארבע שנים בחירות ומעבר לזה שבית המשפט שהממשלה יהיה לה כוח בלתי מוגבל שזה א' לא מה שאף אחד רצה וב' זה כאילו לקחת 60 ושנות קיום של מדינת ישראל ולהגיד הייתה פה דיקטורה כאילו 148 עד שנות ה-90 בג"ץ לא פסל ולא התערב באף חוק רוז פלא אף אחד לא לא הרגיש שיש פה דיקטורה גם במצב הנוכחי עם החוקים של הממשלה לא עבר אף חוק ולא יעבור ספוילר אף חוק שומר מבטלים את הבחירות מבטלים את רצון העם מבטלים זה לא קורה.

א ורחבו כאן על בעיניי על סנטימנט ציבורי של פחד מאוד גדול מהדתה ואמרו להם אתם תראו הם יקחו בתור התחלה את השופטים ואז לא יודע מה יהיה פה ממדינת הלכה או כל מיני סביב א כל הסגה הזאת עם בתי הדין הרבניים דוגמה >> זה אגב דוגמה מעלפת >> חוק בתי הדין הרבניים קובע ששני אנשים שרוצים יכולים ללכת לבית דין רבני בתור בורר במקום ללכת לבית משפט בתנאי שמתקיימים שני התנאים הבאים שני הצדדים מסכימים בסמוך למעמד השפיטה כלומר אתה לא יכול להכניס לחוזה דירה לצורך העניין סעיף שאומר הדירה הזאת תדאון רק בבית דין רבני אתה לא יכול ועדיין זה לא מנה מהרבה מאוד מפיצי כזבים לבוא ולהפחיד את הציבור שלי הנה הנה הנה הדת שהבטחנו לכם בפרק א' הנה היא חוזרת בפרק ב' >> וזה אתזה אף אחד לא מצפה מהציבור להיות מומחה וזה בסדר גמור, אבל אני מצפה א' מהתקשורת ליושר אינטלקטואלי.

א ואני מצפה, הייתי מצפה מאנשים להיות ישרים ולהגיד, אוקיי אתם לאים את הממשלה, אתם חושבים שהממשלה היא לא טובה, אתם לא אוהבים דמויות בממשלה, בסדר גמור. אל תעשו משינוי מסוים שמוצע קרדום לחפור בו כדי להפיל את הממשלה. ואתה יודע אני חושב על הדברים שנעשו בשם ההתנגדות לרפורמה והם דברים שבאף מדינה דמוקרטית לא יכולים לעבור בשקט ופה הם קוראים בשם הדמוקרטיה פגיעה בחופש התנועה אתה יודע חסימות של כבישים אמבולנסים שצריכים להגיע מקום למקום פגיעה בחופש התנועה אנחנו מדברים על פגיעה בפרלמנט עכשיו לפני כמה זמן דיברו על זה שהאמין כן או לא יעשה קפיטול בבחורות הבאות במסגרת הרפורמה המשפטית באו אנשים שהתנגדו קשרו את עצמם לדלתות של של הכנסת, מנעו מחברי כנסת להגיע להצבעות במליעה.

כאילו אני חושב שיותר מזה כלפי נבחרי ציבור אני עוד יכול להבין >> טולרנטי מה שעשו בעיניי לפור קולת בין אם בין אם אני מסכים עם מה שפורם קולת עושים ובין אם לא הם חברה אזרחית בסוף ש לא בסוף היא לא צריכה לתת דין וחשבוןזרקים מה למי שלא מכיר אז באו אנשים חבר'ה מארגון אחים לנשקסמו את הדלתות של פורום כועלת עם סקים עם תלטליות מנועו כניסה של אנשים פרטיים למקום העבודה הפרטי שלהם. אגב, יש השמות של כולם, כולם מטועדים הכל בוודאו. לא הוגש כתב אישום אחד כנגד האנשים האלה. אם מישהו היה מעז לעשות דבר כזה למשרדי בית סלם או למכון הישראלי לדמוקרטיה, היו פה כבר אנשים יושבים בכלא.

אז אז זה הזוי. אנחנו מדברים על שמשות הרכבים שנופצו במסגרת הפגנות. אנחנו מדברים על שריפות פחים במקומות ציבוריים. אתה יודע עיבוד כל רסל. אנשים שבאו ולחצו על תורמים לא לתרום לפה וכן לתרום ל לחלוטין איבוד של הגבולות הלגיטימיים של השיח הייתה פה מחאה עלימה אגב אני חושב ששני הדברים האלה הם הם עוד עדינים בהשוואה לשני הדברים בעיניי הבוטים ביותר שעשו בשם הדמוקרטיה אחד זה קריאות להוציא כסף מישראל באו אנשים ואמרו אנחנו נמוטט את השוק של ישראל במסגרת כנגד הרפורמה סליחה שלושה דברים דבר שני זה לקחת את ההסתדרות ולקרוא להשביט את המשק, לקחת ועד עובדים ולעשות ממנו גוף פוליטי ששובט באופן פוליטי אגב בגרמניה, בשוויץ, בארצות הברית, בבריטניה, שביטות פוליטיות אסורות בחוק.

בישראל אין חוק שעוסר את זה. יש נוהג של בית הדין לענייני עבודה שזה אסור. אין חוק שעוסר את זה. באים אותם אנשים מאחים לנשק, מנצלים את זה, משביטים את המשק במחאה על צעד פוליטי, שזה הזוי. הזוי ובעיניי החטא הגדול ביותר קריאה לעכשיו אתה תבחר את המילים הכי נקנדבות כן לא אכפת לי איך קוראים לזה קוראים לאנשים לא ללכת לצבא בעקבות ויכוח פוליטי עושים מהביטחון של ישראל קלף מקח פוליטי כדי להשיג מה שאנשים רוצים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות וזה בודע בהתנתקות אני הייתי ילד הייתי בן 15 אני הלכתי והפגנתי האנשים שקראו לא לשרט בהתנתקות.

עזוב אנשים שקראו לא לבוא למילוים. האנשים שקרו לא לקחת חלק בעשייה הצבאית של ההתנתקות רובם הוקאו על ידי מנהיגי הציבור הימני. כשברפורמה המשפטית האנשים שקראו לא לשרט בצהל, בין אם זה לא להתגייס ובין אם זה לא להתנדב לשירות מילואים, הפכו להיות גיבורי תרבות שמקבלים פריימטיים באולפנים. וזה מבחינתי אתה יודע זה זה פשיטת רגל ערקית משוגעת. את האנשים האלה היום רצים לכנסת ברשימות שמתיימרות להיות אלה שמייצגות את הדמוקרטיה הישראלית. >> לא, על זה אפשר לפתוח דיון אח >> שלם נפרד. >> כן. אני כן ארצה להתעכב איתך על שלושת הדברים האלה.

בוא נתחיל מהעניין הזה של ההתנדבות. צרבנות כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה. אני במהות של העניין לא רואה בעיה שבן אדם יבוא ויגיד אני לא משרט אם אתם עושים ככה וככה. זה זכותו המלאה של אזרח. כל עוד הוא נושא באחריות למעשים שלו. וזה אני חושב אפילו אני אלך ואגיד פסגת הדמוקרטיה יש לך את האפשרות לעשות את זה אנחנו לא קופים עליך אז מה הבעיה כאן >> אז יש יש שתי בעיות קודם כל בעיה אחת כמו אם חסימת כבישים אין לי בעיה אתה רוצה לעשות עבירה זה אגב אריאל דד לצורך העניין דיברנו על התנתקות אריאל דד אה חסם כבישים >> מושף אייגלין באזורצנו >> ואמר כן ואמר יכול להיות שישי אותי בכלא בתור עונש ואני בסדר עם זה אני הולך לבצע עבירה ואני אתן עלי את הדין כשאיבוא לדרוש אותו ממני אז אז לחלוטין אני בסדר עם זה שמישהו יבצע עבירה מה זה בסדר ברור לי שמדינה דמוקרטית אנשים מבצאים עבירות ונותנים אלה את הדין יותר מזה מרגיז אותי ה יש איזשהי התעממות כזו שאומרת הם לא סרבו הם רק הפסיקו להתנדב כמו שאתה אומר זכותו של כל אזרח להפסיקו להתנדב מבחינתי אין לי בעיה שתבוא תגיד אני לא יכול להתנדב אני לא יכול לשרט ולהתנדב כי גדול עליי כי כואב לי כי קשה לי אבל ברגע שהפסקתי להתנדב הפסקת להתנדב.

זה לא אני אחזור לשירות בתנאי שתעשו א' בגד. תודיע לצבא. אני לא משחק במשחק. אל תבנו עליי מעכשיו עד הנצח. לא אם תעשו משהו אחרת. אני לא משחק, אני לא יכול, אני גדול עליי, לא מתאים לי. שוב, כל הדברים שאמרנו. וצאה הלידה על הבן אדם הזה לא לבנות. אבל לבוא ולהגיד אני אבוא לשרט בתנאי שמה שאני רוצה יקרה זה לעשות שוב מהביטחון של המדינה קלף מקח פוליטי בייחוד שגם באים כל מיני אנשים ואומרים לא זה תפקידים התנדבותיים אז טייס הוא תפקיד התנדבותי ומישהו שמשרט בהמן הוא תפקיד התנדבותי את הגולנצ'יק אף אחד לא שואל אם מתאים לו או לא מתאים לו לבוא אם הוא לא הגיע לגיל כי הוא לא תפקיד התנדבותי אז כשהוא נותן 40 50 60 יום בשנה זה ברור לכולם שזה לא התנדבות וצהל יכול לבוא ולקרוא לו בצב שמונה לבוא ולהתייצב אבל הטייס בגלל שקורס טייס הוגדר באותו תפקיד נדבותי אז א אז זה בסדר גמור ושוב אין לי זה לא שאיני צרה בטייסים אני רוצה שביטחון המדינה לא יהיה נושא שעושים באמצעות המקח >> אני שוב אני חושב ש לא נכון להשים את מי ש אה לדוגמה ארגון אחים לנשק לדוגמה אוקיי הבעיה היא באכיפה אם זאת אומרת המעשה שהם עשו הוא לא פסול כשעצמו.

אוקיי? >> זאת אומר, למה לא נתנו את הדין על זה? למה לא ישבו בכלא? או לא >> למה לא אחפו את הדבר הזה? אתה לא יכול להשים אותם. הם יכול להיות אני לא יודע שהם היו מוכנים לשת בתוצאות. יכול להיות אם הם עשו את הדבר הזה אבל מערכת האכיפה לא >> אז אז >> עלה לפי החוק. >> אז אז אני מסכים שזה ביקורת נקודתית וגם היו הרבה מאוד מצננים שבאו ואמרו רגע רגע אלה שרצו להדיח אותם כי הם אה קראו לסרבנות או קראו להתנדבות אל תדיחו אותם כי אנחנו צריכים אותם. אל תדיחו אותם בסוף הדבר הזה מייצר כבר את ה את הנזק הבא בעוד כמה שנים אגב מימין משמאל לא יודע אבל הקדח הזה עכשיו מונח על השולחן אה ועדיין כן יש לי ביקורת נקודתית גם להחים לנשק וגם לתקשורת שוב שני גופים פרטיים אתה צודק מותר להם לעשות מה שבא להם התקשורת היא תקשורת פרטית מותר להלל להמליך את מי שבא לה יש לי ביקורת מוסרית עמוקה על שני הגופים האלה כי גם היום אחים לנשק לא מרגישים שהם צריכים לתת דין וחשבון אל הדבר הזה מבחינתיים הם עשו דבר שהוא בסדר גמור שהוא הם לא מתחרטים עליו הם אומרים את זה ברשגלי ב ברשגלי בתקשורת וגם כלפי אותם גופי תקשורת שבאו והעמידו את האנשים האלה שעשו מם גיבורי תרבות שלקחו אזרחים שבאופן טבעי לא מכירים את הנושאים האלה, לא מבינים מההשלכות ש ושיתפו פעולה עם אותם אנשים בהפחדה של האזרחים ביצירה של איזשהו דמון שמוציא אנשים לרחוב הרי בסוף זה הישג הנדרה שאם אתה רוצה להפיל ממשלה תוציא את האנשים לרחוב וזה מה שהיה כאן.

כ הניסיון בוטא להוציא אנשים לרחוב להפחיד אותם ועל הדבר הזה אני כועס כי אותם אנשים לא רק שהם לא נתנו דין וחשבון מוסרי ולא רק שהם לא נתנו דין וחשבון פלילי הם היום רצים לכנסת ומתיימרים לייצג את העם ולבוא ולהגן על הדמוקרטיה בתור מחוקקים מבחינתי אתה יודע זה שיש בכנסת אנשים שלא עשו צבא או שירות לאומי זה הזוי זה שיש אנשים בכנסת עכשיו שוב זה מותר אני אני לא אני לא רוצה רוצה לסור את זה בחוק. >> כן. >> ברמה ערקית מוסרית שלי מוזר לי אנשים שלא עשו לפחות שירות לאומי שהולכים ליצג את האזרחים בכנסת.

להכניס לכנסת בן אדם שקרה לא להתנדב לשירות מילויים כדי לעשות מביטחון המדינה קלף מקח פוליטי כדי לשחות ממשלה לבצע צעד מסוים. זה בעיניי השתנה מהמקפצה מהקומה הכי גבוהה של המקפצה. >> אני אני מבין ואני מסכים איתך מאוד. אני חושב שהנשק הזה כמו שתירת אותו מלכתחילה לא היה צריך להיות מונח אבל כשהוא הונח >> מישהו היה צריך לבוא בוזה אתה צודק >> לא זה דבר כזה לא משחקים עם זה ולא היה את הדבר הזה מצד ממשלת הימין מלא מלא מלא שיש להמון ביקורת >> בעיקר על זה שמעתי שיחה של א ארז תדמור שהוא ממש מתאר את זה שהוא אמר לגלנט עוד כשר הביטחון יואב גלנט עוד כשזה היה >> בחוליו >> בדיוק תעצור את זה שם אל תתן לזה לג גדול והם לא עשו אז אי אפשר להשים פה רק ארגון אזרחי שבסוף אוקיי הניח פה איזה נשק אבל בסוף הריבון צריך לבוא ולהגיד לו אין דבר כזה >> נכון 100% נכון אתה צודק אני אגיד מהצד השני >> שאני מסכים איתך על העניין המוסרי אני אתה פה אני מסכים אני אומר מעבר לזה הקושי בלבוא ולעשות את מה שאתה אומר אני לא אומר שלא היה צריך לעשות את זה היה צריך לעשות את זה ברכת תחילה המחיר נקרא לזה של לעשות את זה של לעצור את אותם אנשים ואה קודם כל ברמה החוקית את מי שמתנדב לצערי הרב אתה לא יכול לעצור כי הוא נמצא בתפקידותי ולכן לפי החוק מותר לו היה צריך להדיח אותו להדיח אותו משירות להגיד לכם שזה לא עשו >> נכון נכון נכון נכון וכשעשו את זה עם הטייסים אז קראו והחזירו אותם לשירות א ואני חושב ש אני לא בטוח שהדבר הזה היה משקיט את המחאה ולא מוציא עוד אנשים אני לא יודע להגיד חוכמה שבדיעבד אר אני לא יודע להגיד אם הדבר הזה לא היה מוציא עוד אנשים לרחוב והופך את אותם אנשים להיות איזה קדושים מאים שחטפו אחד בשביל הצוות בשביל להגן על הדמוקרטיה כמו שהם ניסו אה >> בסדר זה היה קורה ככה או ככה ראינו את זה עם רונן בר איך שהוא הוא היה עילוי בןסף העליון אני כן חושב לצורך העין עם הסרבנות אני לא יודע להגיד אם זה היה פותרת הבעיה בעולמות של חסימת כבישים לצורך העניין אני מסכים לחלוטין הפתרון היה צריך להיות אכיפה 100% של החוק הזה ביום הראשון חסמת כביש אדוני כנס במקום חסמת עוד פעם כלא כאילו מעצר אין כמו אגב כמו שידעו יפה מאוד לעשות בהתנתקות ולזרוק גם בנות שחסמו כביש בצדק הגיע להן הן עשו עבירה על החוק >> זרקו אותן לכלא זה מה שהיה צריך לקרות כאן >> לגמרי פה אני מסכים איתך בסוף אם אזרח עובר על החוק במודע צריך לעמוד לדין על זה כמו ש יכול להיות שיהיה סיטואציה שאני אגיד אוקיי אני מכיר בחוק הזה אני לא מוכן לצייט לו >> נכון אני אגיד יותר מזה שהחוק אומר שגם אם עזר חברה לחוק לא במודע הוא כפוף לדין כבר גם אם חבר טוב שכנה אותך ללכת להפגנה והפגנה הזו חסמה כביש ולא ידעת שזה אסור אדוני אתה חסמת כביש תן לזה את הדין >> העניין פה הוא שאציות הוא כלי דמוקרטי בסוף אני אני רואה ערך מאוד חשוב בדבר הזה מעולה סבבה אז דיברנו על העניין הזה אני חושב שגם מצינו פה את העניין בצורה בצורה טובה בוא ניגע בעניין הזה של ועדי העובדים שזה גם משהו שאתה מרבה להתבטא עליו.

אנחנו יודעים שזה גם בעיה רצינית פה בישראל. א אז >> שלך תתחיל מאיפה שאתה רוצה לתת רקע עניינים. >> אוקיי. אז אז אני חושב ש אני אקדים במה לא. אני לא רוצה לאסור התאגדות. לא מפריע לי שיש ועדי עובדים היכולת הזכות להתאגד היא זכות חשובה בכל חברה דמוקרטית מתוקנת. מה הבעיה? הבעיה היא שיש בישראל חובת התאגדות. בעיה שאתה יכול להיות אני אני יש שלושה חלקים לפרדוקס הזה. חלק ראשון הוא שישראל המדינה היחידה בעולם או דם נעשה צד אחורה סליחה בישראל יש דבר שיש בהרבה מדינות שנקרא ארגון עובדים יציג שזה אומר זה הארגון שמייצג את העובדים מול המסיק איפה מתחיל הפרדוקס אמרנו שלושה חלקים חלק ראשון של הפרדוקס ישראל המדינה היחידה בעולם שבה מספיק ששליש מהעובדים חברים בארגון מסוים הוא ארגון היציג כלומר יכול להיות שיש שני שליש שאומרים אני לא רוצה שארגון הזה ייצג אותי וברגע ששליש שתגדו הם קופים ייצוג על שני השלושה אחרים עכשיו מה זה קופים יצוג קופים יצוג אומר בתנאי השכר שלהם קופים יצוג אומר במתי לשבות קופים יצוג אומר בחופשות בתנאים הכל השליש האלה מנהלים משא ומתן בשם שני השליש האחרים כן >> חלק ראשון חלק שני של הפרדוקס יכול להיות מצב בוא נגיד כמו עדינות אחרות בעולם לא לא שליש 50% א הופכים להיות ארגון נציג גם אם יש לא 50 אני אגיד אפילו 60% מהעובדים, חברים בוד עובדים למה 60% צריכים לקבל החלטות עבור ה-40% הנותרים?

למה מתוך נגיד סתם 100 עובדים זה סביר ש% יקבלו תנאים שהוכתבו להם על ידי ה-60 האחרים? עכשיו יבואו לא יודע תחשבו על ארגון שקיים שיש בו 40 עובדים מצטרפים אליו 100 מצרפים אליו 60 עובדים חדשים הופ משנים אתני העסקה קובעים שרק החדשים מקבלים משכורת ווהישנים מקבלים משכורת הרבה יותר נמוכה זה לא סביר ברמה הזאת והחלק השלישי של הפרדוקס הוא שגם מי שלא מיוצג על ידי אותם 60 עובדים על ידי אותם סליחה שליש על ידי אותו ארגון יציג גם אותם עובדים משלמים דמי חבר מופחטים לאותם אלה, לאותו ארגון שמייצג אותם בהמטלה שאומרת הם עושים בשבילי שירות, הם עושים בשבילי מסר ומתן, אז אני משלם להם אז זה לא דמי החבר המלאים אלא דמי חברים המופחטים א עכשיו לפני שאני שאני מדבר על מה הפתרון למה זה כואב לך כאזרח אוקיי יש עובדים האלה אל תהיה עובד בארגון הזה איפה זה פוגש אותך ואותי בתור אזרחים הפרדוקס הזה אנחנו רואים את זה כשהמשלה באה להעביר אפורות אני מדבר עכשיו בעיקר למגזר הציבורי כשהמשלה באה להביא רפורמות להביא את וויזר לארץ להקים בסיס של וויזר מרגב ניסתה לפני כמה זמן של אובר למשל בשני המקרים האלה ועדי עובדים חושב אז נגיד באובר ועד העובדים אמרו אנחנו עשרה שאנחנו פה פה פה אם וויזר זה היה יותר קיצוני אמר שאם הוא ברגע שמי רגב חריז על זה באים ועד עובדים ומכריזים על שביטה עומדת ותלויה שתיקח ברגע שהדבר הזה קורה כלומר הם הולכים באופן אקטיבי לפגוע במחיר שאזרח משלם בישראל על טיסה כדי שעבודתם לא תיפגע.

עכשיו, שוב, כמו שאמרת קודם, זה זכותם של ועדי עובדים לדאוג לאינטרסים של העובדים. זו תחליטם לשם כך הם קיימים. אבל הכוח שיש להם במדינה הוא כל כך לא פרופורציוני שהם באמת באופן אקטיבי יכולים לפגוע במחיר שאתה משלם בסופר, במחיר שאתה משלם בטיסות. באגב, כמו שראינו, טוב, ניגע בזה עוד שנייה, אני אדבר לא על המחיר הפוליטי, תכף נדבר גם על המחיר הפוליטי של זה ונחזור למה שהתחלנו להגיד קודם. אתה רואה את זה למשל בזה שאתה לא יכול ליבא לארץ דבש, אתה לא יכול להביבה לארץ ביצים, חלב, גבונן, אתה לא יכול לייבא פירות לארץ וזה אומר שהמחיר בארץ הוא יקר יותר.

עכשיו באים כל מיני אנשים תחמנים ושקרנים שאומרים אתם שרוצים לבטל את ועדי העובדים, אתם הולכים לפגוע באדם מעניסדרות. מי שפוגע באדם מעניסדרות, זה אותו אדם שמוכן שלא יודע נועם מסדרות ישלם יותר על תפוח כדי שהמשפחה של מגדלה תפוחים תרוויך יותר. ושוב אני לא פותח עיניים על מגדל התפוחים אני רוצה שהם יחיו טוב אגב אני רוצה לדאוג לחקלות הישראלית כי איפה שתעבור איפה שיעבור הטלם שם יעבור הגבול אני אתן להם כסף אני לא רוצה שיבוא ועד עובדים שפוגע במחירים שהאזרח משלם אגב ופוגע גם בחקלאים אחרים אתה רואה דבורנים שרוצים לגדל כברות ולא נותנים להם >> אני לא יכול לפתוח כברת עכשיו >> אתה לא יכול זה עבירה על החוק זה עבירה על החוק שאתה תפתח כברת אגב העולם נמצא בצב קטלסטרופלי יש חוסר בדבורים בעולם אתה אתה לא יכול לעשות את זה >> מטורה >> וזו דוגמה לכך כמו עם הרפורמה המשפטית שבאים אנשים שיש להם אינטרס כסף ונגישות לתקשורת וקובעים כאן דעת קהל ואנשים הולכים סליחה כמו אידיוטים שימושיים יורים לעצמם ברגל יורים לעצמם ברגל כי אנשים יותר מפחדים מבי ממה שאכפת לה מהחיים שלהם אז הם לא תוכים להתעמק במה המשמעות של הדבר שהם צועדים וקוראים לטובתו עכשיו >> כן לגמרי בסוף אה עכשיו אנחנו בעניין הזה של ה א ועד עובדים ואחד מהדברים פה שבסוף ועד עובדים מתבו כמו שאמרת דואג לחברי הארגון שלו וזה כשלמו בסדר גמור אוקיי הבעיה כאן מתחילה כשמשלבים את זה עם כוח פוליטי ששמה אתה קופא את אינטרס של קבוצת לחץ מאוד קטנה >> על כלל האוכלוסיה לדוגמה ראינו את זה ברפורמות החלב שניסו להעביר ממש סוף רפטנים כמה רפטנים יש כבר כמה אלפים >> כן >> כמה אלפים אוקיי כמה כמה זה עולה?

>> כל אחד ממעריך אותם מך שיצליחו ויסגסגו אסמך שייצאו לחול ויתעשרו >> חד משמעית אני פה אני מסכים איתך וגם אני רואה בחקלאות ערך עליון פה בארץ כמו שאמרת קו התלם זה קו הגבול לגמרי מאמין בזה ואבל בסופו של דבר ה לאזרח הישראלי זה כמה זה עולה כבר בחודש כזה הרבה >> נכון >> אבל זה מצטבר אבל לקבוצת הלחץ הזה זה כל ה >> נכון זה כל הפרנסה שלהם >> זה כל הפרנסה שלהם אז איך אתה בכלל מצפה שלאנשים יהיה אכפת מהדבר הזה. >> אז אני אני אנהן לך על זה. אני אגיד אני אתן רק עוד דוגמה לפני זה כי הרבה פעמים חלב לא כואב לאנשים.

ואני רוצה לתת עוד דוגמה אחת שאנשים יבינו למה זה כואב. המקום שבו זה כואב בעיניי לאנשים בלי שהם יודעים זה החינוך. >> אמ כי ישראל היא מדינה שבה תחשוב על הורים שיושבים ושומים עכשיו את הפודקאסט הזה בבית. היא מדינה שיש בה את חוסר הטימות הגבוה במדינות הECD בין ימי חופשה של הורים לימי חופשה של הילדים שלהם ורק לגרום לזה ששני לוחות השינה האלה יחליקו אחד ביחד עם השני ושכשיש חופש להורים יהיה חופש לילד ולהפך הרפורמה הזאת לא עוברת כי ארגון המורים מתנגד לה באים אנשים שוב אני לא מדבר על אפילו על הכסף שהמורים מקבלים אני מדבר על תנאי העסקה שאמורים לייצר להורים שקט בבית ולוודא שכשהוא בחופש הילד שלו בחופש והדבר הזה נבלם כי ליפה בן דוד זה בא ברע זה האירוע אה אגב שלא לדבר על להשיג מורים בחוזים אישיים וכל מיני דברים כאלה שיהיהפכו את החינוך כאן להרבה יותר טוב ויפטרו בעיות מהותיו היום סליחה שאני מתקב לדבר הזה זה כן מותי ואני אחזור למה שאמרת קודם היום בישראל שני אנשים היחידים שיכולים לפתר מורה אה >> שר החינוך >> ומנקל משר החינוך וה ראש מיוצת העובדים של הזה מנהל בית ספר לא יכול לפטר עזוב מורה שהטריד או עיקר או משהו כזה לא רוק כזה פה בייעוד לא מזמן א עובד אני לא יתן יותר מדי פרטים אבל עובד בית ספר א עיקר עובד אחר >> למשל אתה מבין >> בא לעבודה היום אחרי זה >> אתה מבין אז אני אפילו יותר מזה לא נלך למקרה קיצון מורה גרוע מורה שפ במקרה קיצון זה הכי נכון נכון אבל אני אומר גם הדברים שפוגשים את ההורים יום יום יש לכם מורה שהתלמידים אצלו נכשלים בבגרות כי הוא מורה לא טוב ולא מכין אותם לחומר אי אפשר לפטר אותו אי אפשר לפתר אותו גם אם ההורים עכשיו יעשו חרם ובאגנים ויזרקו אותו מבית הספר הוא יעבור לעיר אחרת משרד החינוך מחוייבות תנאים >> ממש וזה הזוי זה הזוי זה דופק אתכם זה דופק את הילדים שלכם ואת דור העתיד שלנו וזה קורה כי לבד המורים יש יותר מדי כוח אז אז שאלתם מקודם מה אנשים צריכים לעשות איך פותרים את הבעיה הזו אז בעיניי פה שאלה אחת שהיא שאלה של מה המחוקק צריך לעשות ושאלה שנייה של מה האזרח צריך לעשות כדי שהמחוקק יעשה את זה הרי בסוף >> בסוף האזרח המחוקק יעשה מה שהאזרחים רוצים לעשות >> בדיוק והאזרח הכלי שלו זה שניים פעם בארבע שנים ללכת לקלפי ולשים פתק ופעם שנייה זה לתת את הגב הציבורי את הרוח לצעדים של המחוקק אז מה שמצופה מהמחוקק לעשות זה לבטל את חובת ההתאגדות בישראל אמרנו מקודם כשהתחלנו לדבר על הדבר הזה שבישראל יש שחשובה לזכות ההתאגדות בישראל יש חובת התאגדות לבטל את חובת ההתאגדות, למחוק מהלקסיקון את הדבר הזה שנקרא ארגון יציג.

כל קבוצת אנשים שרוצה שתוכל להתאגד כגוף ולייצג את עצמה אל מול המעסיק. ואז אין לך פתאום גוף אחד ענק שמייצג את כל העובדים באותו ארגון. אלא יש לך האנשים האלה מדברים על התנאים שלהם. האנשים האלה מדברים על התנאים שלהם ואתה לא יוצר את ה את האין לך אף אדם שמרכז כזו כמות של כוח. זה חצי אחד. חצי שני הוא שהמחוקק צריך לבוא ולהכריז שגם בישראל כמו בשאר מדינות הל מתוקות שביטה פוליטית היא אסורה בחוק לא כשבית הדין לעבודה מגיע ועוצר אותה אלא מראש מה האזרחים צריכים לעשות אז האזרחים צריכים בעיניי לבוא ולהסתכל על הרפורמות וזה נכון לא רק לגבי ועד העובדים אני מצפה מאזרחים לבוא ולהסתכל על מה טוב לי ולא מה אה ה המקבילים במחנה הסוציואקונומי שאני משתייך עליו צועקים זה שאתה אתה עובד במקום שבו רוב האנשים הם מצבי אופוזיציה.

הגוף זה שאתה בעצמך מצבי אופוזיציה זה לא משנה. ה איבדנו קצת את היכולת לבחון מקרים לגופם. אנחנו מרגישים שאם הממשלה הזאת שאני לא הצבעתי לה עשתה א' בגד אני אני אתנגד כי הם כי הם אכי לא אני הצבעתי להם וכי הם נגדי. >> כן. הכל חייב להיות לעומתי. >> כן. עכשיו יכול להיות שהמשלה מעבירה חוקים שלנו טובתך. אגב יכול להיות שהיא עושה את זה. אני אפילו הקצין ואומר יכול להיות ש עושה את זה בטעות מעבירים חוק שאתה מרוויח ממנו תתמוך בו או לפחות אל תצא כנגדו ויותר תלמד אותו שתהיה האוריינות הבסיסית של לבוא ולהבין על מה החוק ולא אתה יודע יש שם הרבה אנשים אוהבים בשמאל לקרוא לאנשים שלמכו ברפורמה ביביסטים אתם באתם כל מה שביבי יגיד אתם אומרים כזאת רעה וקדש מבחינתי לבוא ולהגיד כל מה שביבי אמר הפוך זה תמונת מראה הזהה של הדבר הזה.

לא, אם אתם לא מסוגלים לבוא ולהגיד הדבר הזה משרט אותי ולכן אני תומך בו. ומה שאתם אומרים זה אם ביבי אמר אני נגד, אתם בבייסטים מהצד השני. >> כן. כן. זה השיח הפוליטי בישראל שידרדר למצב הזה שאנחנו כבר לא רואים את השטח האפור ששם הכל ששמה הכל קורה. ושוב אף אחד לא מסתכל על טובתו. זה מה שמה מה שאנשים מסתכלים עליו זה מה מביא כבוד לקבוצת הייחוס שלי ואיפה אני דורס את השני או איפה השני מנסה לדפוק אותי בלי שאני שם לב. קח את החוק, תקרא אותו, תבין מה מציאים, תבין אם זה טוב לך או לא טוב לך. אין אם תחושב שזה רע, תתנגד, תתנגד, אבל תבין למה אתה מתנגד לפני שאתה מתנגד.

>> כן, לגמרי. אז בעניין הזה של ועדי עובדים נגענו בעניין הזה של א חבר שכולם משלמים, בעצם כולם כפויים א לשלם במידה כזאתי או אחרת, גם אם הם לא רוצים. זה ממש מנוקה להם מה >> באופן אוטומטי. דיברת על העניין הזה שבסוף שליש עובדים יכולים לכפות את רצונם על שני השלישים האחרים. אז נגעת פה, התחלת לגעת באיך פותרים את זה בעצם. מבטלים את חובת ההתאגדות וא מה זה עוד היה? מונעים עוסרים בחוק שביטה פוליטית. >> עוסרים בחוק שביטה פוליטית. בעניך הדברים האלה מספיקים כשלצמם? תראה זה זה מחזיר אותנו לשאלות של בגץ שדיברנו עליו מקודם כי בהרבה מהדברים האלה כשאני שואל מספיקים לגבי מה כשמדבר על תנאי העסקה ועל איך משפרים את תני העסקה ואת איכות השירות הציבורי את איכות החינוך את יכולת של המשק להתמודד עם דברים שני הדברים האלה הם הם בעיני קפיצה דרך משמעותית שסוגרים הרבה מהפ >> הם הצעד הראשון ברפורמה בשביל לתקן את ה >> אני אפילו אגיד יותר מזה הם עושים בני הפטרו 60% מהבית >> וואו אוקיי >> אמ א לא ביום >> חד משמעית >> אבל אבל זה בדיוק דבר שאני בתור שמרן לא רוצה איזשהי הפיכה שמתקנת הכל אתה תתקן את זה ואז יקום ארגון עובדים חדש שלא רוצה לשחק את המשחק הישן שרוצה לדאוג לתנאים של האנשים שלו תהיה תחרות בין ועדי העובדים ואז באופן אוטומטי גם הכוח מתבזר ולכן אין אף אדם שמרכז כוח וגם עוד אינטרסים מיוצגים ואתה לא רואה עכשיו רק נגיד מורים מקודמים על פי ותק אלא גם על פי מצוינות וכולי אמ ברמה הפוליטית לא ברמה הפוליטית זה לא יעזור זה לא יפתור את הבעיה זה יפתור מצב כמו שהיה לנו ב-20223 וב-20224 של השבטת סליחה של השבטת המשק על אירוע פוליטי א ושוב יכול להיות שיש פה אנשים בבית שיושבים ואומרים אני מסכים עם ה עם הנושא של השבטה של המשק אני חושב שזה היה בסדר שהיה צריך לא לעשות את הרפורמה או שהיה צריך להשביט את המשק למען החטופים יכול להיות שיש אנשים שאומרים אני חושב שזה ש הסיבה היא סיבה נכונה האמצעי מבחינתי הוא לא כשר ומי אם אתם אם אתם מכשירים את האמצעי הזה עכשיו הוא יתהפך עליכם ובעוד שנה שנתיים שלוש יכול להיות השבטה של משק מה שאתם לא חושבים שהוא נכון >> אני חושב שיש כאן עיקרון מאוד חשוב להבין אותו זה שגם עם א צעד מסוים אתה מסכים איתו מבחינה ערכית אבל הוא לא נקרא לזה אתה לא רוצה שצד המחנה הפוליטי השני אשתמש בו אתה לא יכול לתמוך בו >> נכון יש בסוף בנינו פה מגדל מאבנים והמגדל הזה הוא מגדל שביר אם אתה תוציא אבן מבסיס מבסיס המגדל המגדל הזה יתמוטט ואתה לא יכול להגיד כשאני מוציא את האבן הזו זה בסדר כשהצד השני עושה את זה זה ממש לא בסדר >> כן >> א וזה השיח זו רמת השיח היום וזה ה כל האנשים שמצדיקים את הצעדים האלה שהולכים היום ומהללים אנשים שקראו לסרובנות ולהתנדבות פוגעים בעתיד של הילדים שלהם במדינה הזאת >> בסוף הם הכשירו את הצד הזה ולמה עכשיו שלא יודע סתם דוגמה ניקח את זה מתנחלים מאיק לא יעשו שביטה ביחידות שלהם בגלל שלא יודע לא סיפחו את >> למשל נכון למשל יבוא עכשיו >> על פניו הכשירו את הקרקע לזה זה לגיטימי >> נכון נכון נכון יבואו עכשיו אנשים ויגידו דוגמה מצוינת יבוא עכשיו אנשים ויגידו עד שלא כובשים את כל עזה אין לכם צבא לא תוקפים בלבנון >> כן >> עכשיו לא עזוב שהמחנה הימני לא יעשה את זה נכון >> אבל אבל ואם זה יקרה אי אפשר לעשות מהדברים דברים האלה יש פרות שהן קדושות ושאסור לשחוט אותם והחלק של הציבור של כל אחד ואחד בבית הוא גם אם אתה לא קראת להתנדבות וגם אם אתה לא ישבת ושרפת מדורות ביילון אם אתה נותן במה ומחזק את האנשים שקראו לצעדים האלה אתה מכשיר את התופעה הזו >> כן לחלוטין אוקיי א נחזור אה לעניין הוצאת הכספים שזה עוד משהו שנגעת בעניין הזה של א של כל המחאה סביב הרפורמה שזה גם משהו שאי אפשר לעשות.

למה? אז שוב כשאני אומר אי אפשר אני מדבר אי אפשר מוסרית ביום שבו מדינת ישראל תעשור בחוק הוצאת כספים אנחנו עבדנו זה זה אסור אסור לא ברור לי חשוב לי רק להדעת כן כן א אוי ואבוי אם אנחנו נעסור בחוק על הוצאת כספים ישראל אבל כשבא מישהו עכשיו אני חוזר למישור המוסרי ואומר אני מוכן לפגוע בכלכלת מדינת ישראל כדי שיקרה מה שאני רוצה אני רוצה שהמגזר שלי אה שיש לו כסף, אין מה לעשות, הרבה מאוד מהכסף נמצא אצל הייטק ובררבה זאת אומרת האחוז מהתמג של ישראל שמי שמייצר אותו זה המגזר העסקי הוא אחוז גבוה ההתקיסטי הוא אחוז גבוה מאוד וברגע שאנשים באים ועושים את זה א' הם פוגעים בעצמם בילדים שלהם בעם א כי הם פוגעים בתמג של מדינת ישראל ומעבר לזה זה הם שוב כמו עם קריאה לסרבנות הם מכשירים כאן צעד שבו אנשים באים ואומרים אני הופך את הכלכלה של ישראל לקלף מקח פוליטי עכשיו אין לי בעיה בדיוק כמו סרבונות אדם שיגיד תשמעו הצביון של ישראל השתנה אני לא יכול לחיות כאן אני לא רוצה לחיות כאן אני הולך שוב הדיון הוא דיון מוסרי ברמה הפיזית שכל אחד עושה מה שהוא רוצה ברמה המוסרית אין לי בעיה עם אדם שאומר דבר כזה יש לי בעיה עם אדם שאומר אני מוכן לחיות כאן ולתרום לכלכלת ישראל ולשלם מיסים וכולי בתנאי שקורה א' בגד או שאתה משחק לפי הכללים או שאתה לא משחק לפי הכללים אתה לא יכול לנצל את זה שיש לך משקל סגולי גבוה יותר מאזרחים אחרים ברמה הכלכלית כדי לכפוט את רצונך עליהם לזה קוראים הרצות המט >> כן >> א ובטח אל תעשה את זה בשם הדמוקרטיה אגב א כי זה לא צע דמוקרטי זה נקרא אריסטוקרטיה מצב שבו האנשים עם הכסף קובעים מה קורה מהמדינה ה התר טרמינולוגיה לזה השם הטרמינולוגי לזה הוא אריסטוקרטיה >> לגמרי >> א ברומא אם לא הייתה לך נחלה וקרקעות לא יכולת להצביע זה מצב זה מה שאתם רוצים שיקרה בישראל שר שיש לו כסף יצביע >> ושוב ושוב אם הם היו באים ואומרים את את בדיוק מה שהנחת עכשיו אנחנו רוצים שרק אנשים עם קרקעות רק אנשים עם עסקים אנשים זה דיון לגיטימי בעיניי זאת אומרת אבל ברגע שהם מסביבים את העניין הזה בעניין דמוקרטי זה כבר בעיה >> כי על שיטת המשטר אפשר להתווכח >> מפה ועד מחר א גם הליברלים הראשונים ככה הם חשבו ככה הם חשבו הם חשבו שרק מי שעצמאי יש לו קרקע מיושב בחור מבוגר יכול להצביע זה לגיטימי בעיניי לפחות >> נכון נכון אגב אני אני אגיד יותר מזה שהרבה מאוד מאותם אנשים שחשבו שזה בסדר להוציא את הכסף שלהם מהארץ כדי להשפיע על שיטת המשטר בישראל על האופן שבו המנהל בישראל מתנהל הרבה מהאנשים האלה לא חושבים שזה בסדר שבא בחור חרדי מארצות הברית קונה קניון מערד וקובע את אורח החיים פתאום בעיר.

שוב, הדיון הוא לגיטימי, אבל אתה לא יכול לאחוז את המקל הזה בשני הקצוות. אתה לא יכול להגיד כסף הוא לא דבר שצריך להשפיע על איך שאני חי בישראל, אבל עם הכסף שלי אני אשפיע על איך שכל שעזר חי ישראל חיים. >> כן. הבעיה זה פה הסטנדרט הכפול עיני. א בסוף אם אתה משתמש בכלי אחד שגם המחנה השני יכול להשתמש בו. זה לגיטימי. אתה לא יכול לבוא אליו בטענות כשהוא לא כשהוא משתמש בו. א ואז אתה באיפח מסברה כזה מוזר. אז בוא נחזור שנייה למערכת המשפט. נגעת פה ובכללי לשיטת הממשל בישראל, נגעת פה בהצאות שאתה העלית, בסוף יש כאן בעיה.

כולם מכירים א ואני חושב שזה משהו טוב שקרה בשנים האחרונות, כולם מבינים שיש בעיה כזאתי או אחרת. גם מהשמאלה אני עכשיו שומע א קולות כבר שאומרים אוקיי אנחנו מבינים שמערכת המשפט צריך תיקון. אני חושב שזה משהו חשוב שה אז >> איזה צעדים מה הצעדים בתור שמרן אתה לא רוצה מהפכה >> נכון >> אז מה הצעדים הראשונים שאפשר לעשות >> אז קודם כל אפשר לגעת בצדים שכבר קרו במסגרת הממשלה הזאתי >> אז בוא נגע מה קרה ו >> ומה צריך לעשות מצרה זה אה שינוי מה שדיברנו קודם על שינוי שיטת הבחירה של השופטים הבחירה של השופטים א זה שינוי אחד שקרה שינוי שני ש זה שאלה אם הוא קרה או לא קרה, תלוי את מי אתה שואל שהוא פסקת ההתגברות שלך שהוא פסקת הסבירות >> סבירות >> א שבאה ואומרת אם תפתח את ספר החוקים של ישראל הטקסט מופיע שם בגץ פסל אותו הטקסט מופיע בספר החוקיםזה זה שאלה אגב זה הזוי שהגענו למצב הזה שבגץ אומר דבר אחד והממשלה והחוק אומר דבר אחר אגב מבחינתי מה שחשוב זה מה שקורה בחוק בהיבט הזה א אבל הפסקה התגברות באה ואומרת פסקת הסבירות סליחה באה ואומרת לא ניתן לפסול החלטה של דרג ממו של דרג נבחר אוקיי לא >> בגלל שזה לא סביר >> נכון עכשיו זה לא אומר שבגץ לא יכול להתערב בחלטות בממשלה >> לא הפך הוא גם יכול לפסול >> נכון >> בפשוט לא תמש בילת הסביב >> לא בדיוק עכשיו צריך להגיד יש הרבה אנשים שאומרים מה אבל אם דברים לא סבירים קורים חבר'ה דברים לא סבירים יכולים לקרות אני לא רוצה הבעיה עם מילת הסבירות שהיא חרב פיפיות ה היא לחלוטין דרך מכובסת להגיד זה בא לשופט ברע >> לא גם מי מי מה שלי ס >> מה מי סובר בדיוק בסוף יבוא ושוב אני מזכיר את כל אותם אנשי שמאל שזה כואב להם אני לוקח אותם שלוש ארבע שנים קדימה ליום שבו יש 10ה שופטים שמרנים חובשי כיפה שמתנגדים לתחבורה ציבוריות בשבת והעיר קובעת שעכשיו יש תחבורה ציבורית בשבת ולדתם זה נראה להם לא סביר לאור זה שמנת ישראל מינה יהודית >> לאורך דין פתר יש א ע אורך דין דוד פטר א משפטן שמרן יש לו אנלוג אה כן אנלוג לוגיה שאני מאוד אוהב זה א מה יקרה אם אבי מאוז יהיה נשיא בית המשפט העליון ותקווה שלא יודע א הומוים זה רע >> נכון >> על פניו מדינה יהודית ודמוקרטית על פי היהדות אוקיי אם נלך ב זה כשר >> נכון >> אז מי קובע הוא משתמש בדיוק באותם כלים שכרגע משתמשים >> אז יש פה יש פה משהו שצריך אה >> לפחות לחוקק אותו או לעלות לשיח הציבורי שיש כאן א בעיה של איך הרשות הזאתי פועלת.

אז אוקיי, נגעת בעניין הזה שלפחות עכשיו ועדת הוועדה למינוי שופטים א תוקנה, >> נכון? יש אירוע נוסף שהוא אני אני מקווה יעבור עוד בכנסת הזאתי שהוא סוגיית היועציה המשפטת לממשלה פיצול תפקיד א גם אירוע הזוי שישראל מהמדינות היחידות בעולם שבו הכובע הזה של תובע כללי ויועץ משפטי נמצאים אצל אותו אדם שהוא לא פוליטיקאי. יש מדינות שבהם יש אדם אחד שמחזיק את שני הכובעים האלה. במדינות האלה האדם הזה הוא שר המשפטים. הוא איש פוליטי. פוליטי פוליטי נבחר איש פוליטי המ מ מדינות שבהם מי שמחזיק את את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא אדם לא פוליטי הם מדינות שבהם התפקיד הזה מפוצל א ישראל בני היחידה היחידה שבה אדם פוליטי מחזיק את שני שאדם סליחה לא פוליטי במרכאות מחזיק את שני הקובעים האלה >> גם יש כאן עוד שני דברים שחשוב שאנשים ישמעו דיברתי עם זיב מאור על זה שיחה מאוד ארוכה ובשורה התחתונה הדבר הזה גם קרה בטעות >> נכון >> זאת אומרת זאת אומרת בגלל כל הבלאגן סביב הקמת מדינה המדינה מלחמה עניינים היה צריך א היועץ המשפטי הראשון חיים שפירה אם אני לא טועה פשוט לקח גם את הכובע של התובע הכללי כי לא היה מי שיעשה את זה באותו זמן א ולקח את הסמכות הזאתי ומשמה זה פשוט התגלגל והדבר השני זה שפקיד יש מדינות שיש פקידים לא נבחרים אבל אין להם שיקול דעת >> נכון >> פה הוא גם פקיד לא נבחר וגם שיקול דעת >> יצא משר שיקול דעת חידוש מהמשלה הנוכחית, מתקופת הממשלה הנוכחית, יצחק אמית קבע שלא רק שיש לה שיקול דעת, הוא קבע שדעתה מחייבת, שזה >> לא, זה כבר עוד אהרון ברקב >> לדעתי המית עכשיו א >> גם דיברתי על זה, אני לא זוכר בדיוק באיזה פסק דין, אם אני לא טועה גם בדרי פנחסי, א הוא גם השחיל את הדבר הזה שחת הדעת של היועץ המשפטי מחייבת.

אז וזה הדבר הזוי א שפוגע במנהל התקין יש כאן שני כובעים אחד מהם אמור לחור אנשים שביצעו עבירות האדם הזה צריך להיות איש לא פוליטי אדם שלא חייב אמונים לאף אחד אפשר לדבר על איך מנים אותו זה יכול להיות עבדה לבחרת שופטים זה יכול להיות גוף אחר הוא אדם צריך להיות ללא שום זיקה פוליטית ואמור לוודא שהחוק בישראל נאחף האדם השני הוא יועץ משפטי הוא אמור לעשות שני דברים ואם הוא אמור להגן על הממשלה אל מול בג"ץ במקרה שבג"ץ טובע את הממשלה שאגב מספר על דעתי חמש פעמים בקדנציה הזאת היועץ המשפטית לממשלה עמדה בבג"ץ בצד של הצובע ולא בצד של הממשלה שהיא אמורה להגן עליה חמש פעמים אגב חמש פעמים אם אני זוכר את המספר נכון חמש פעמים היא נזרקה מכל המדרגות אל ידי בגד שאמרו לה את >> מה את עושה טועה את טועה במה שאת עושה אגב אני אומר את גם מועלת בתפקידך אבל את טועה את טואה את אומרת משהו שהוא לא נכון.

אז אז האדם הזה אמור לייצג את הממשלה בבג"ץ ואמור לתת לממשלה ייעוץ של פוליטי משפטי שבמסגרתו הממשלה באה ליועץ ואומרת לו אני רוצה שיקרה א' בגד ויועץ אמור לבוא ולהגיד לה תראי בזה בדברים האלה יש כאן מסוכה בצורה כזו או אחרת של החוק אם את רוצה שהדבר הזה יקרה צריך לעשות את זה ואת זה ואת זה ואז יהיה אפשר לעשות את זה ברמת החוק אגב לעזור לממש מדיניות ולא להיות נגד המדי >> נכון וגם יכול להיות מצב וזה תקין ברמת המנהל שבו היועץ אומר תשמע אתה לא יכול לעשות את זה כאילו ברמת החוק החוק לא מאפשר לך לעשות את זה והממשלה אמורה להיות מסוגלת להגיד לו עץ תודה שמעתי אני עושה את זה בכל זאת ואם יש בעיה עם מדיניות הממשלה שפוגשת את החוק יש בגץ ובגץ יכול כל זמן שהשיקול הוא לא שיקוי של סבירות לפסול את האירוע הזה >> ועם זאת אני כן רוצה להתגר כאן כי בסוף א אני ואתה די חושבים כאן אותו דבר, אבל אני חושב שהאדגור יהיה טוב א לשיח.

בסוף, כמו שאמרנו, אין הרבה איזונים ובלמים במערכת הנוכחית. אוקיי? ותרצה או לא תרצה, היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד הבלמים הכי חזקים א כיום על הממשלה. עכשיו, אפשר לדון אם זה טוב או רע, אבל בסוף אם אתה מוציא אותו מהמשוואה, אז בעצם אתה באמת מוריד עוד בלמים על הממשלה. אתה מעניק עוד כוח לממשלה שממלא כבר אפשר להגיד ממש שולטת בכנסת אז אתה גם מוריד את הבלמים על הדבר הזה. יש כאן סכנה לריכוז כוח בראשות אחת אה שבסוף אתה לא רוצה את זה. >> אז תראה יש פה דיון שהוא הוא הוא מהותי והוא לגיטימי של האם אני מעדיף בלמים או משאילות?

האם מה שמנפחה אותי זה ממשלה מתפקדת שיכולה ליישם מדיניות או שאני רוצה ממשלה מרוסנת ועדינה. בסוף לכל דבר כזה יש מחיר. המחיר של ממשלה מרוסנת הוא שדברים לא קורים, לא קורים בקצב סביר, ששינויים שהציבור אמור להרוויח מהם קורים באופן איתי או נתקעים. והמחקיר של ממשלה א מושלת מאוד ולא מרוסנת שהממשלה יכולה לעשות תעיות מדי פעם לי מבחינתי ככ כשמרן ליברל שמעדיף דמוקרטיה אני מוכן לקחת את הריזיקה הזאת את הסיכון שתהיה ממשלה שאחת לכמה זמן תעשה טעות מאשר ושוב אני מזכיר זה לא שזה נתון שהיא תעשה טעויות כי בסוף יש בגץ יש יכולת לעקב החלטות בממשלה גם ללא היועץ המשפטי לממשלה אז זה לא שאני מסיר כל רסנד מהממשלה זה נכון שיהיה יותר קשה או יקח יותר זמן או יהיו פחות תהליכים שהממשלה תרצה לעשות שיבלמו ויכול להיות שמתוך כל התהליכים שלא נבלמו על ידי בגץ יהיה תהליך מסוים או כמות מסוימת של תהליכים שהם יהיו טעות אני לוקח את הסיכון הזה ואני מעדיף את זה על פני ממשלה שבה כל מדיניות שהממשלה רוצה לקדם ואתה רואה את זה עכשיו אתה רואה עכשיו איך כל מדיניות כל מינוי כל דבר שהמשלה משלה רוצה לקדם.

היועץ המשפטית לממשלה היא רועץ שמעכב החלטות בממשלה. אגב וחמש פעמים בגץ אומר לה, את עושה עבודת יתר, את טועה, את את פוגעת פה בעבודת הממשלה ואת חורגת מתפקידך ומסמכויותך. אז זה לא שהסיכון כאן הוא רק זה שדברים לא יקרו, דברים שהיו אמורים לקרות, שבגץ אם הם היו מגיעים לפתחו היה מכשיר אותם ואומר שבסדר, לא קרו כיועצת משפטית הממשלה תקעה את התהליך הזה ושוב הדבר הזה יכול לקרות גם לכיוון השני יכול להיות שעכשיו הממשלה הבאה תמנה יועץ משפטי הנופחית אולי אפילו ימני ותיבחר ממשלת שמאל והוא לא ייתן להם לתפקד >> ואת זה גם סיטואציה כזאתי אתה לא רוצה >> לא רוצה >> כן אבל שוב בסוף אני מג החשש הזה אני חושב שיש דברים א רציניים החשש הזה של ריכוז יתר סמכויות בממשלה בסוף אוקיי עכשיו יש ממשלת ימין אני מסכים איתה לא מסכים איתה זה לא משנה גם אם היה מפלגת שמאל בשלטון יכול להיות שלא הייתי רוצה שיהיה לה כל כך הרבה כוח יכול להיות שאני גם מה אם אני שם את הכובע השמרני יכול להיות שאני רוצה אולי ממשלה טיפה יותר מרוסנת נכון שינויים יקרו יותר לאט אבל עם זאת אה ה אני לא מרכז יותר מדי סמכויות בראשות אחת.

>> אז אז אני יש פה שני דברים. שאלה אחת היא שאלה של א א שחיטות. יכול להיות שתהיה ממשלה שתעשה משהו שהוא מושחט, שיועץ משפטי היה פוס לא עוצר מינוי מקורב, מינוי לא יודע מה, שזה בעיה. אבל טיפול בבעיה הזו בעיניי לא מצדיק את הפטיש 5 קילו הזה שנקרא יועץ משפטי כל יכול. הבעיה השנייה היא בעיית מדיניות שבה אתה אומר יכול להיות שמדינה שהממשלה מעבירה מדיניות שהיא מדיניות לא טובה או מזיקה אני תען שבה מהמקרים כשאזרח אומר המדיניות הזאת היא לא טובה מזיקה פעמים הוא שוכח להוסיף את המילה הקרדינלית לי אני בתור אזרח לא מתחבר למדיניות וזה בסדר גמור שאתה לא תאהב את המדיניות זאת זה המדיניות אמורה לשקף את דת הרוב בהבת הזה וזה בסדר מבחינתי שאזרח ירגיש גיש שהוא לא מיוצג על ידי הממשלה באופן מיתבי.

הוא יכול בפעם הבאה ללכת ולהצביע לממשלה אחרת ויכול גם להיות מצב שבו כן צעדים מסמים של הממשלה יהיה מיעוד שלא אוהב אותם. אין מה לעשות. כלומר אין אין אני עדיין מעדיף את שלטון הרוב הדמוקרטי שבו רוב אזי המדינה יכולים לקבוע איך נראית המדיניות. ושוב אחת לארבע שנים יש בחירות. בדרך כלל פחות מזה כי מדינות ממשלות מסכן כן. אז שוב אין אין מושלם אני חושב כשאני מסתכל וזה דיון לגיטימי לחלוטין כשאני נמרוד בוחן את ה את המוזניים האלה אני מעדיף מצב שבו הבלם על הממשלה הוא בגץ ולא יועץ משפטי לממשלה >> אני חושב שעצם זה שאנחנו רוצים שהרשות השופטת תהיה הבלם המרכזי על הממשלה אני חושב שכאן יש טעות א מהותית אני חושב שהבלם המרכזי אם כבר צריך להיות המחוקק ריבו >> נכון מסכים מסכים מסכים אה ה הוא גם מקבל לחלוטין תיקון חשוב משמעותי א זה גם חלק מתפקידו מתפקידה של הכנסת לבקר על חלות בממשלה חלק ממה שעושים חברי כנסת בוועדות א ולפקח עלות הממשלה לבוא להביא שרים להביא דרג דרג א >> אבל גם ה מצפצפים על הועדות האלה אני חושב שאם כבר אם אנחנו רוצים אה >> צריך לחזק אותנו >> בדיוק אני מאוד מאמין באיזונים ובלמים בסוף סוף אני כאזרח אני רוצה כמה שפחות מדינה אני רוצה כמה שהמדינה תהיה כמה שפחות חזקה ויהיה לה כמה ש פחות כוח עליי אוקיי ואם זה אומר שאני מחזק את הכנסת שזה אני בסוף זה העיצוג הכי טוב שאני יכול לתת לי אני רוצה שהיא תפקח על הדברים האלה אז למה לא למה אף אחד לא מדבר על זה >> אז אני יודע להגיד שהיו כמה עצאות החוק א בנושא הייתה אחת אפילו שאני הייתי שותף לכתיבה שלה א שמציאה לאפשר לרש שב ועדות שיניים אל מול דרג פקידותי מהממשלה שלא מגיע לתים וחשבון יש הרבה פעמים בוועדות שמזמינים נגיד מנכל של משרד אז הוא שולח איזה פקיד זותר יותר לענות אני אומר את המילה אגב פקיד לא לא מתוך זלזול הפקידים האלה הם עושים עבודה חשובה הם אני מעריך אותה מאוד א דרג מקצועי נקרא לזה לצורך העניין שולח מישהו מדרג כן בצבא הרבה פעמים לא מגיע אלוף מגיע סגן מגיע מישהו לתת דין וחשבון אה ושוב זה לא שיש בעיה עם הסגן את הדין וחשבון צריך לתת האלוף צריך לתת המנכל צריך לתת האדם שמקבל את ההחלטות בקצה אז זו בעיה אחת א הרבה פעמים ה נציגים של הממשלה נדרשים להחזיר תשובות ומתחמקים לא מחזירים אותם מחזירים תשובות חלקיות >> או אפילו מצפצפים על עבדה נכון אז הייתה הצעת חוק שאני הייתי שותף לה שניסתה לתת יותר כוח לראשי ועדות א בדברים כמו למשל דרג א מקצועי שלו מגיע לתת עדות בוועדה או לתת דין וחשבון בוועדה אחרי איס פעמים נשלל לו רישיון הכניסה לכנסת עם א עם רכב למשל סנקציות כאלה שלא פוגעות במנהל אבל הן נותנות מוטיבציה >> זאת אומרת בסוף אני מסכ >> אתה לא יכול לחייב אותו הרי להגיע אתה לא יכול בצב בית משפט להכריח אותו להגיע לשם אתה יכול הגיור הכנסת לדעתי יכול בצב בית משפט להכריח אבל אתה גם לא רוצה לצר מערכת שהיא שאלימה מדי אז אנחנו אנחנו יצאנו איזשהו אוסף של א לשלול ראשון כנסה עם זה משרד שלא מתייצב לא ידעונו בנושאים שלו בוועדה >> אבל פה פה יש אני חושב שיש כאן מחלוקת ביני לבינך בסוף אני חושב שנסכים על העיקרון הזה כולם כפופים לכנסת >> נכון >> כולם >> נכון >> כל משרד הצבא >> אגב גם ברמה ה לסבר את האוזן זה לאנשים מה שמגדיר מה סמכויות הממשלה ומה סמכויות הכנסת הם חוק יסוד הממשלה א סליחה בית המשפט הם חוק חוק יסוד הממשלה וחוק יסוד השפיטה.

שני חוקי יסוד שהכנסת קבעה. היא עוצלת להם את צמכויותם. היא קובעת מה מותר להם ומה אסור להם. אפילו פירוק הכנסת שאנחנו פרוק הממשלה שאנחנו רואים עכשיו והרכבת ממשלה הם חוקים שעוברים בכנסת. אז לחלוטין מסכים מחזק אתם. >> גם תקציב הכל. הכל צריך לעבור דרך הכנסת בסוף. אז עם כל הדרג הצבאי, דרג אפילו משרדים, שרים, בסוף גם שר בממשלה הוא צריך לתת דין וחשבון לכנסת והיום אנחנו רואים צפצוף על הכנסת שוב ושוב ושוב. אז >> למה לא לתת שיניים יותר מסתם? ראשון נשק כנסות >> לא ראשון נשק ראשון כניסה ראשון כניסה סליחה ראשון כניסה לכנסת דברים הרבה יותר אתה יכול דיברנו על זה יש שם מסוכות משפטיות בלת כנסות על מישהו שלא מתייצב אה וזה גם שאלה של אני לא אומר שזה לא נכון קטגורית צריך לראות שאתה לא שזה לא קיצוני מדי עכשיו להשיט קנס על מנכל שלא מתצב כי הרבה פעמים יכול להיות שהמנכל לא מתיצב כי מי שאמר לו לא להתבשר כן >> ואז אני לא רוצה להניש את המנכל אני אבל את השר תיתן כנס לשר אוקיי תיתן קנס לשר כאילו שקוף לו כן אה >> לא אני מסכים איתך שיש כאן בעיות אני חושב שבעיקרון אנחנו צריכים להחזיר לתודעה שהכנסת היא עליוניה על כל הדרג הפקידותי פקידותי עכשיו בסוף כולם כולם בשיבורים הם פקידים אבל בסוף מי שקובע להם מי שנותן להם את הזכות קיום זה אנחנו כנסת אז אז לצורך העניין הפתרון הטוב לזה הרבה יודע בכלכלה אומרים תטפל בבעיה שאתה רוצה לטפל אז אם אתה רוצה לחזק את הכנסת בעיניי זה חוזר למה שאמרנו קודם תוסיף עוד בית תוסיף עוד מחוקקים שלא תלויים בממשלה למשל הרוב הגאוגרפי שאני מציע התמיל הגאוגרפי שאני מציע התמיל שסגים מציע שאנשים אחרים מציעים מייצר מצב שבו הממשלה הרבה מהחוקים שעוברים בכנסת הם חוקים ממשלתיים חוקים שמי שמעביר אותם זה הממשלה כדי לקדם את המדינות שהממשלה רוצה לקדם >> אמ ואז ברגע שיש כנסת חזקה שהיא עצמאית יותר מהממשלה היא יוכלה לבוא ולהגיד הממשלה זוכר את החוק שאתה רוצה לקדם אחר תן דין וחשבון על הדבר הזה וזה וזה ונדבר על החוק הזה >> א כן >> לגמרי אז בואו נלך לפרקטיקה כי בסוף אנחנו מסכימים על זה שני חושב שגם יש אה הסכמה יחסית רחבה על זה שהכנסת צריכה להתחזק א אני חושב זה גם לאחרונה עולה יותר ויותר לשיח שבסוף א זה צריך לקרות אז איך עושים את זה בפועל אתה יצאת מודל שונה מבית עליון א אלא להוסיף אנשים לכנסת על פי אזורים גיאוגרפיים.

אז אם אתה רוצה לדבר על זה >> שובזה מה שאני יצאתי היה לקחת לפלג את ישראל לקבוצות של לשכונות או ערים או או צבר של מועצות מקומיות של 100 א000 איש על כל 100 א000 אישה בוחרים נציג א והנציג הזה הוא נציג שנבחר גיאוגרפית יושב בכנסת ואז יש לך אדם שמתחלף אחת לארבע שנים הוא נציג גאוגרפי חייב את הדין וחשבון לאנשים האלה שהוא פוגש 100,000 איש זה אגב קבוצה יחסית קטנה אנש אנשים שהוא פוגש אותם, שהוא יודע שלהם הוא חייב א את המשרה הציבורית שלו. אני מציע מצב שבו החלופה של ארבע השנים האלה תהיה לסירוגין עם עם הבחירות של 120 בחברי הכנסת שנבחרים באופן מפלגתי.

ואז אתה יכול לעשות שני דברים. קודם כל יש אנשים שהם לא חלק מהמשלה בהיבט הזה. כלומר הם לא חייבים בחשבון לממשלה ויכולים לתת קונטרה. וגם היכולות שלך מול בג"ץ היא הרבה יותר גבוהה כי אתה יכול לבוא לבגץ ולהגיד חביבי אם חוק עובר ברוב בשני הבתים האלה אין שום סיבה שתערב בזה אם יש קונסנזוס ברמה הזאתי אין סיבה שתתערב בזה >> נכון אני חושב שזה גם פותר עוד בעיה של מינויים שאנחנו רואים היום א לדוגמה סגי שדיברנו עליו הוא מציע שהבית העליון גם יאשר מינויים א שבסוף אני אני לפחות בתפיסה שלי אני חושב שמינויים צריכים להיות פוליטיים כי >> הם צריכים לקדם אג'נדה פוליטית >> בדיוק וגם מינוי לא טוב יש למי לתת דין וחשבון >> שזה עוד א שלב מהותי בכללי איך אתה רואה את עניין המינויים פה בישראל >> בדרג הציבורי לצורך העניין הרבה מהקשיים שלנו אמ אנחנו נורא נורא מג אנחנו כן מדינת ישראל נורא מנסה להגן על האזרח ועל המדינה מפני שחיתות שלטונית שזה בריא ונכון וחשוב רק צריך לראות איך איך איך אנחנו לא שופכים את התינוק עם המים?

כי לצורך העניין המכרזים שיש עכשיו והיכולת חוסר היכולת לבצע עסקה ישירה גם בדרג הציבורי גורמת לכך שהרבה פעמים אנשים טובים ומצויינים לא רוצים ללכת לשירות הציבורי ואתה לא יכול להשיג אנשים שהם שהם טופ במקצוע שלהם א ואתה יכול אפשר להגיד תמיד בסדר אנחנו רוצים שיבוא אידיאליסטים אנחנו רוצים הכל נכון אני רוצה שיבואו הכי טובים >> זה מה שהכי חשוב לי כאילו יש שם וזה לא שאני אומר שאנשים שהם לא טובים יש שם אנשים מצוינים אבל אם אני רוצה שתעשה שם עבודה מצוינת יותר אני צריך להיות מסוגל להשיג שהם אנשים בשכר גבוה בתנאים סבירים והדברים האלה לא הולכים יד ביד עם מכרז מורכב ומסורבל ועם תנאי העסקה שמוכתבים על ידי ארגון עובדים שקובע מה תני העסקה של הדרג הציבורי בישראל >> לגמרי צריך להגיד למה שלא יודע א מנכל או סמנכל של חברת הייטק דולה ירצה לבוא לעבוד בשוט הציבורי בסוף זה זה לא מתגמל >> באותה צורה >> נכון ואני גם מכיר אישית אנשים שבאו ואמרו חשבתי ללכת לכנסת או חשבתי לכת לשירות הציבורי אני אפסיד על זה כסף אני לא רוצה >> כן >> א אז אז הפתרון הוא באמת לשחרר את ה את ה את הפקק הרגולטורי הזה וכן צריך לזכור ולהבין כל הזמן השיח הוא שיח של חלופות יש לזה מחיר יכול להיות שאחת לכמה זמן יבוא שר ומנה מישהו מושחט ווא יודע מה הוא יכתוף כסף על חשבון הקופה הציבורית זהזה זה רע אבל זה בדיוק כמקום שבו הציבור יכול לבוא ולהגיד אני את השר הזה לא רוצה יותר ולהגיד למפלגה שהשר הזה משתייך אליה אנחנו לא נצביע לכם אם אתם תמשיכו למנות אנשים שהם מושחטים כלומר אין מה להגן על הציבור מפני עצמו אין מה וזה חוזר גם לאותה סוגיה של בגץ מקודם הרצון הזה של אנשים שיהיה איזשהו אבא איזשהי תפיסה פטרנליסטית של מישהו ששומר עליי מפני עצמי היא מזיקה היא מזיקה לדמוקרטיה והיא היא נותנת בהמטלה של להגן מפני אריץ מייצרת עריץ אחר שלא חייב דין וחשבון לאף אחד.

זה יכול להיות ועד עובדים, זה יכול להיות בגץ. אבל האנשים האלה, דווקא הגורמים האלה, הם גורמים שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד. הם גורמים שהפעולות שלהם הן הרבה פחות שקופות והיכולת של הציבור להשפיע עליהן היא הרבה יותר פחוטה. ואנשים ממש רצים בזרועות פתוחות לעבר שלטון סמדיקטטורי. לפעמים [נחירות בוז] כדי שיגן אליהם מדמוקרטיה שהם לא מרוצים בתוצאות שלה. >> כן לגמרי. לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו האמא, כמו אמרת התפיסה הפטרנליסטית הזאתי, אנחנו האמא והאבא של הממשלה, של ה מדינה, >> נכון? >> ולא ההפך.

סוף אנחנו נותנים לה את זכות הקיום. אז גם צריך לזכור את הדבר הזה. נגעת גם בעניין הזה של התקשורת שמאוד מעניין אותי. אה, נלך גם מהצד הממשלתי וגם מהצד האזרחי. אה, ראינו שניסו להעביא רפורמות א בתקשורת. הרשות השנייה, כל הדברים האלה א ולא הצליחו בשורה התחתונה ניסו לסגור גליצה ניסו לעשות הרבה דברים שלא עבד אז מה זה בגץ פסלכו >> בסופו של דבר משורה תחתונה זה לא קרה >> לא נכון נכון זה לא קרה לא כי כאילו ניסו וזה לא הסתייע זה לא קרה כי מישהו באופן אקטיבי עמד על הרגליים ואמר זה לא קורה >> נכון שורה תחתונה ממשלה לא עשתה את זה נכון >> א אז איך בכללי איך אתה מסתכל על כל העניין הזה עם התקשורת אני סתם אני אוהב לראות את התאגיד אבל בשנים האחרונות אני רואה אותו יותר ויותר נהיה פוליטי לצד מאוד מסוים שזה חורה לי נכון אני אני אגיד אז תראה לא מה שמפריע לי יש פה כמה רבדים של דברים שמפריעים לך יכול להפריע לך בצדק שאתה תגיד הוא פוליטי לצד מסוים זה מפריע גם לי >> לא בכללי הפוליטיזציה של >> נכון אז אומר זה זה מבחינת יש שלושה רבדים אתה יכול לבוא ולהגיד מפריע לי שתגיד תופס עמדה פוליטית מסוימת הייתי רוצה שהוא ייצג את העם ואז ייצג עמדות מורכבות.

אתה יכול להגיד מפריע לי שתגיד הוא פוליטי בכלל. הייתי מעוניין שהוא לא ייצג שום פוליטיקה בכלל ולא התעסק בפוליטיקה אלא רק בתחנים אחרים. אני אבוא ואגיד רוב אחד מתחת אין דבר כזה. אנשים עם דבר פוליטי משמ >> יש לדות פוליטיות ולכן הפתרון הוא שהוא לא יהיה מכספי המיסים. זה מבחינת הפתרון מבחינתי הוא לא להגיד אני רוצה תאגיד ימני או אני רוצה תאגיד מאוזן. אני לא רוצה לשלם על התאגיד. אני לא רוצה שאזרח יוצא מה זה אפילו לא שאזרח אני לא רוצה שהמדינה תכניס את היד שלה לכיס של אזרח תיקח ממנו כסף ותיתן אותו לתרבות כדי שתהיה בארץ תרבות ולא אכפת לי איזה יכול תרבות שלי זה לא מעניין אותי אם מי שרוצה לצרוך תרבות שיצרוך אותה מכספו שלו אתה יודע המחיר לצורך העניין של להפריט את התאגיד ולהפוך אותו מגוף ממשלתי לגוף אזרחי הוא שתכן הפרסומות ושאנשים יצטרכו במסגרת השידורים שהם נהנים לראות לראות גם דברים שהם שיווק של חברה כזאת או חברה אחרת.

אה זה המחיר וזה מחיר סביר מאוד לשלם >> לגמרי. >> אה עכשיו יבואו כל כל מיני נשים ויגידו אבל יש היום כל מיני יצירות מקור שקורות היום בתאגיד שלא יהיו קורות אחרת. יכולים אפילו לבוא אנשים ולהגיד הנה יש אנשי פריפריה שמיוצגים בתאגיד שלא היו זוכים להיות מיוצגים אחרת. חבר, אם הממשלה רוצה לחזק יצירה בפריפריה, תקח כסף, תלך לפריפריה ותיתן כסף ליוצרים מהפריפריה. לא צריך ללכת ככה כדי לפתור את הבעיה הזאתי. זהו, זה האירוע. אה ובטח לא לייצר כל מיני גופית אם אתה רוצה לתת כסף. אתמול אמר לי חבר גוף של יש איזה לא משנה אחת העדות בישראל שהיא עדה מאוד מאוד לא מיוצגת ולעדה הזאת יש איזשהו מועדון שאמור לתגבר ספורטאים מהעדה והמועדון הזה בא לבקש כסף מהמשלה ובאו ובדקו כמה ספורטאים מהעדה הזאת יש במועדון אחד אז הכסף שמגיע למועדון הזה הולך בדרך לאנשים שבאים לארגן את המועדון לנהל את המועדון לזה ובסוף פיין עצ מתוך הדבר הזה מגיע לאותו אחי כסף תנו לו אותו בן אדם ביד לא צריך עכשיו תאגיד שלם שייצג את הפריפריה >> כן לגמרי זה גם חוזר לעניין הזה עם החקלאים שדיברנו בהתחלה אם אנחנו רוצים לחזק חקלאות כאן בישראל אנחנו לא צריכים לתת את זה לארגונים ודרך מכסות דרך פה >> תן את הכסף לחקלי >> כן תן את הכסף לחקלאי א אז אז וזה נכון גם לגבי תקשורת גם לגבי התאגיד גם לגבי גלץ אין סיבה שלמדינה יהיה גוף תקשורת ואני אגיד יותר מזה אין סיבה שלמדינה תהיה היום במה21 יכול להיות שפעם זה היה נכון היום במאה 21 אין סיבה שלמדינה תהיה של המדינה של המדינה יהיה איזשהו סי ואיזשהי יכולת התערבות במה התכנים הפוליטיים בכלל מה התכנים עזוב פוליטיים שנאמרים בטלוויזיה או ברדיו כמו שלמדינה אין שום סי במה נאמר בפייסבוק באינסטגרם בטוויטר בטיק טוק מי שרוצה להקים ערוץ שיקים ערוץ אם הוא יודע להביא את הכסף ולהביא את הצופים שיביאו לו את הכסף סילבופלא אין סיבה שנתעסק עם לדרג את הרייטינג של הדבר הזה.

אין סיבה שנתעסק עם לרגולציות של מי שפותח ערוץ צריך שיהיה לו איק שעות של חדשות מול איק שעות של טלוויזיה איכותית. לא להתעסק בזה. להוציא את הידיים של המדינה מהדבר הזה. לתת לה תקשורת להתנהל לבד. תהיה תקשורת טובה יצרכו אותה. לא תהיה תקשורת טובה. לא יצרכו אותה. זהו. >> אז למה זה לא קורה? כי בסוף זה נשמע מאוד הגיוני. א שתי סיבות בעיניי. סיבה אחת היא שאנשים הרבה פעמים מזהים נכון את הבעיה ומזהים גם סנטימנט ציבורי ומנסים לרכוב על הסנטימנט הציבורי ולא לפתור את הבעיה כי זה מה שיביא להם רווח פוליטי.

אז אנשים במקום לדבר על להפריט לחלוטין את התאגיד ולבטל את הדבר הזה, שזה הייתה ההמלצה של הוועדה, באים אנשים ואומרים אני רוצה לוודא שהתאגיד מאוזן, שהתאגיד מגוון ואז לאנשים מהצד השני הרבה יותר קל לבוא ולהתנגד ולהגיד אתם בוא מנסים לדחוף לי ימין לגרון או מנסים להפוך את התאגיד לפוליט כל מיני שטויות כאלה ש שאם אתה תסתכל על מה שקרי ניסה להעביר זה ממש זה ממש לא מה שהוא ניסה להעביר וזה גם אפשר לקרוא את החוק הבעיה השנייה בעיניי והיא יותר מהותית היא חוזרת לאותו דבר שעובר כחוץ שאני לאורך כל השיחה הזאתי.

הרבה אנשים בציבור מוכנים להיות מתנדבים להיות האידיוט השימושי שיוצא כנגד משהו שאמור לעזור להם. אנשים רואים שהם הממשלה שהם לא אוהבים, שהם לא הצביעו לה, עושה משהו, הם לא יעצרו לבדוק אם הדבר הזה משרט אותם עם לו. יגידו, אם הממשלה הזאת עשתה את זה, זה בטוח רע. ואז אתה מקבל רוח תקשורתית חזקה מאוד. אגב, ברור שהתקשורת תתנגד. לצעדים האלה כי אתה אתה פוגע פה בכאן אתה פוגע במקור הפרנסה שלהם אתה פוגע בגללץ במקור פרנסה שלהם ברור שהם התנגדו לזה ואתה מקבל רוח תקשורתית ורוח ציבורית מאוד חזקה שמתנגדת לתהליך הזה בלי להבין שהתהליך הזה משרט אותה גם בסוף אני חושב ש אם נגעת גם בעניין הזה שאנשים לפעמים לא מבינים את המהלכים עד הסוף א אנשים גם לא מבינים אנשים גם לא יודעים לצרוך אה חדשות בצורה נכונה א כי בסוף לא יודע אה יש הרבה מסרים שמעבירים דרך התקשורת שזה יכול להיות לעין בלתי מזויינת זה לא בהכרח ברור א >> איך אנחנו בכלל מתחילים לעשות את השינוי הזה בציבור זה נראה לי הדבר המרכזי פה >> מסכים אם אתה תתקן את יכולת החשיבה הביקורתית של אזרחי מדינת ישראל עשית 80% מהעבודה אה אני מסכים תראה או אנשים אוהבים להסתכל זה זה דבר לא יפה להגיד אבל דעות זה קצת כמו מכונית כולם רוצים יד ראשונה הרבה אנשים עובדים יד שנייה א אנשים מסתכלים על התקשורת או על אדם שמייצג אותם באיזשהי מחאה או על שופט בגץ אומרים הנה אדם ללא מסופנים >> גם חשוב להגיד גם על גם פוליטיקאים אותו דבר >> אז אז אני אגיד למה לא למה אני לא אומר את זה על פוליטיקאי בגץ התקשורת אוגרים הנה אדם לא מסוים הוא רוצה שיהיה לי כאן טוב הפוליטיקאי הוא פוליטיקאי אני יודע שמה שהוא רוצה זה להיבחר הוא גם אומר לי מהדעתו הפוליטית אז אני יודע שהוא איש פוליטי האנשים האלה הם לא אומרים מהדעתם הפוליטית הם לא אומרים לך שהם רוצים לבחרר הם לא באים ואומרים אני צריך את הרייטינג שלך כדי להרוח כסף והם לא אומרים אני רוצה את האהבה הציבורית התמיכה הציבורית כדי לקדם מהלך שאני רוצה אז זה נראה לורה במבט ראשון כאילו מדובר בר אדם לא פוליטי ללא שאיפות פוליטיות שאיפות פוליטיות לא אומר שהוא רוצה להיות חבר כנסת ללא שאיפות פוליטיות אומר רוצה לשנות משהו במדינה וזה בסדר אין בעיה עם שאיפות פוליטיות אבל אזרח צריך להבין שהוא מסתכל על בגץ על שופט כשהוא מסתכל על איש תקשורת כשהוא מסתכל על מוביל מחה הוא צריך להבין מהשמאל מהימין זה לא משנה הוא צריך להבין שאדם הזה לא נוצר מהניילונים אתמול יש לו דעות יש תפיסות עולם יש דברים שהוא רוצה לקדם ואם הוא לא אומר אותם זה לא אומר שהוא לא מנסה לקדם אותם ווברמת התפיסה הביקורתית אנשים צריכים להיות מסוגלים לבוא ולהגיד אני צריך לקרוא בין השורות ולהבין לא רק מה הוא אומר לי אלא לאן הוא לוקח אותי והאם הדבר שהוא מוכה עליו מקדם אותו פוסל אותו קורא לו משרט אותי בתור אזרח או לא בלי קשר לאיזה מחנה אני משתייך עליו בלי קשר למי הצבעתי בבחירות האם זה משרט אותי זהו תהיו אגואיסטים כן כן, לגמרי.

אה, בוא נדבר טיפה על שמרנות בישראל, כי אנחנו רואים גם כביכול הליכוד שצריך להגיד אתה רץ בפריימריז של הליכוד, גם ליקוד שעל פניו צריכה להיות מפלגה שמייצגת עמדות יותר שמרניות א קלאסיות, לא עושה את זה. יש הרבה קבוצות לחצים שם. אה, מדינות כלכלית א מאז 2003 לא ראינו פה באמת מדיניות כלכלית שמרנית. א למה למה לדעתך יש את הפער הזה? א גם אגב נובע משני הדברים שנגענו בהם עכשיו וגם כי אנשים לא מספיק עושים את המאמץ בעיניי האלה שמחזיקים בתפיסות האלה לא תמיד מצליחים לדלור או לשקף לציבור למה הדבר הזה משרט אותם ואז לאנשים שמתנגדים לתפיסות האלה מאוד מאוד קל להגיד אה הנה הוא חזיר קפיטליסטסט הוא רוצה שיקרה ככה וככה הוא רוצה לדרוס את זכויות העובדים הוא רוצה וכולי וכולי אבל יותר מזה כי החיסרון נקרא לזה בדמוקרטיה היא שפשט הרוב קובע ורוב האנשים בליכוד היום כשמדברים על לכוד צריך להבדיל בין המצביעים של המפלגה לבין המתפקדים של המפלגה >> זה שני דברים >> שונים המצבים זה מי ששם מחל בקלפי ביום הבחירות והמתפקדים הם האנשים שמשפיעים על מי יהיו חברי הכנסת אלו שמרכיבים את הרשימה של המפלגה אה כמה חודשים לפני הבחירות ה כשאנשים באים ושמים מאחל בקלפי בלי להתפקד הם מוותרים על זכות מאוד גדולה שלש משפיע על איך שהמפלגה נראית סוף המפלגה מפלגה דמוקרטית התפקדו עליה עוד אנשים שזו תפיסת עולמם שזה הערכים שהם רוצים לקדם חברי הכנסת התיישרו לדבר הזה או שיוחלפו בחברי הכנסת אחרים שמייצגים את התפיסות הכלכליות השמרניות המשפטיות השמרניות אגב הרבה פעמים גם תפיסות ביטחון שני אני אתען שלא תמיד מספיק ימין של חברי כנס מסוימים א אבל אני לא רוצה לא הפתרון מבחינתי לדבר הזה הוא שעוד אנשים שזאת תפיסות עולמם יתפקדו למפלגה בטח אנשים ששמים מאכל בקלפי כאילו תתפקדו למפלגה, תשפיעו כדי שתהיו מרוצים מחברי הכנסת שאתם מכניסים לכנסת.

>> זה גם עלה בשיחה הקודמת שלנו שאני חשוב שאני חושב שצריך לומר את זה כאן. ברגע שמתפגדים למפלגה מסוימת, כוח הפוליטי שלך עולה משמעותית. בסוף אתה גם משפיע על המפלגה עצמה ואיך היא תראה בצורה אם אתה הולך יחסית בצורה הרבה יותר גבוהה מאיך שאתה משפיע על איך שהכנסת תראה. >> וזה גם בעיניי נכון לכל מפלגה. אני >> לגמרי לא אמרתי עכשיו לקרות >> לא אני מחזק כאילו אין הרבה מפלגות עם פריימריז היום אבל אני מחזק >> כל מי שמפלגה שלו יש לה פריימריies שהוא מצביע לה שיש לה פריימריies פקדו לו מפלגה ותשפיעו עליה ואם אתם מצביעים לו מפלגה שאין לה פרימריies תנסו ללחוץ על המפלגה לקיים primרימריז >> אה בוא ניגע שנייה באמת ספציפית במדי במדיניות של הליקוד כי על פניו א התפיסות שלי האידיאולוגיות מאוד קרובות לתפיסות שאמורות להיות של הליכוד א בסוף שמרנות ימין כלכלי, ימין ביטחוני קלאסי.

איפה זה נופל לדעתך? למה אנחנו לא רואים את זה כבר בליקוד של היום? >> אז אז דווקא לגבי השמרונות אני מרגיש שכן יש התעוררות בטח מאז תקופת הרפורמה ורצון לחזק את השמרונות השיפוטית. >> אני אני מסכים. אה סבבה. >> לא אגב אני אומר הרבה פעמים א זה מגובה באמירות שאין פופוליסטיות שאין שאין פוגעות בתהליך. אני אומר את זה לחלוטין אבל גם ציבור הבוחרים והמתפקדים הרבה יותר עם אוריינות הרבה יותר גבוהה ברמה המשפטית מאז הרפורמה א והליכוד הרבה יותר תפסה קו משפטי שמרני שוב אני מזכיר שמי שהביא עלינו במרכאות אפילו בלי המרחאות את ההפיכה משפטית של אהרון ברק א של אקטיביזם שיפוטי קיצוני זו הליכוד זה אוריאלין ומרידור שני חברי כנסת של הליכוד שהביאו חוקים שהיו הפתח של הדבר הזה א וויה הייתה פה בעיניי התפקחות יפה של הליכוד וחזרה לצעות בתלם השמרני המשפטי ברמה הביטחונית א אני חושב שהליקוד היא דווקא עוד יפסית ימין בהרבה דברים אתה יכול להגיד יותר פחות היא משקפת בעיניי את מה שחושב רוב העם שמחזיק מעצמו ימני ברמה הביטחונית ברמה הכלכלית שוב זה לא זה לא מספיק על סדר היום זה לא מספיק באג'נדה אנשים כשאתה עושה סכרים ושואל אנשים על מה הם יצביעו בבחירות רוב אנשים אומרים יוקר מחיה >> זה לא קורה >> והם לא מצביעים על יוקר מחיה ואני מדבר לא רק בבחירות הכלליות גם בפריימריז אנשים לא מספיק מצביעים ליווקר מחיה ואני אומר בחילות גם לי במפלגה יש אנשים שהם סוציאליסטים שיש להם תפיסת עולם סוציילסטית שאני חושב שתפיסת עולמם מזיקה לכלכלת ישראל אני שואף להחליף אותם בפריים אריך קרובים באנשים אחרים שאני חושב שיש תפיסת עולם בריאה יותר א אבל זה שוב אני חז זה על מה שאמרתי קודם שאנשים שרוצים לראות כלכלה שית משפט מרוסן ומדניות ימין התפקטו ויש ביו ויש פיו >> רק ככה אפשר לעשות >> כן כאילו כל התערבות בעיניי שהיא יותר מזה היא היא יש סיכון גדול שיש שפיכת תינוק עם מים >> בעיניי אה >> באמת המצב כאן טריקי כי בסוף כמו שאמרת פוליטיקאים מתיישרים לפי הציבור ציבור הבוחרים וזה הסוף זה תמיד חוזר גם לארוחסה.

אם הציבור ירצה את זה, זה יקרה. א ואם הציבור לא ירצה את זה לא יקרה. ואנחנו רואים כמה זה משמעותי. תשמע, הציבור באמת משפיע על המדיניות של הממשלה. אגב, הרבה פעמים אנחנו רואים גם אופוזיציה, הציבור שצביע אופוזיציה משפיע על המדיניות של הממשלה. בין אם זה בגלל בגץ, בין אם זה בגלל תקשורת, בין אם זה כי יש חקים מהקואליציה שרואים את הביקורת מהאופוזיציה ואומרים רגע רגע רגע ולוקחים רוורס ו כשדבר כזה קורה לצורך המחיטי הרפורמה המשפטית זה שחקים הליכוד באו והתנגדו לה כי הם ראו >> מה קורה ברחוב >> כן אני מבדיל את מה קורה ברחוב מלחמת אחים מדבר רע פסול צריך להימנע ממנו בכל מחיר אבל כשחקים רואים שיש התנגדות ואומרים רגע רגע רגע אני לא רוצה את ויושבים אנשים שהפגינו ואומרים תפיחה על השכם שיניתם מדיניות אני אומר לו חברה אתם הזקתם לעצמכם אתם בלמתם משהו שהיה מיטיב איתכם אתם אין אין פה במה להתגאות הייתם הובלתם למשהו שאני לא בטוח שאתם מבינים עד הסוף מה המשמעויות שלו >> כן זה נקודה אחת אבל אני חושב שעצם זה שמחאה משנה מדיניות זה דבר טוב >> חיובי לחלוטין אני פשוט אומר בהקשר הרחב, >> בהקשר הנקודתי לדבר הזה, אני חושב שמה שכואב לי זה לא שמחאה משנה בדיניות, זה דבר חיובי.

מה שכואב לי זה שאנשים לוקחים חלק במחאה בלי להבין על מה הם מוכים ומה הם מקדמים. >> גם ב נקרא לזה בימין הביטחוני כאן יכול להיות שאני יחסית חלוק עליך כאילו א אני לא מרוצה מאיך שהתנהלנו בשנתיים האחרונות. היה הרבה ביקורת על הדבר הזה. א בעיקר סביב זה ש בסוף הצבא רופי הביטחון צריכות להיות כפופים לממשלה >> לחלוטין >> וזה לא בדיוק הצבא שם רגליים במהלך המלחמה מערכת הביטחון בכללי אז גם פה יש את העניין הזה >> זה שאלה טובה זה שאלה טובה אני אני עונה עליה בזהירות כי אני לא מספיק יודע להגיד כו שאף אחד מאיתנו לא מספיק יודע להגיד מה קרה שם >> בחדרים בחדרים סכורים כןכ >> אין עוררין על זה שכל מערכת הביטחון היא דרג מבצע.

היא צריכה לקבל הוראה ולהגיד הישר. יכולה לשקף לדרג הממונה מהמחירים של זה או מה ההשלכות של זה. אם הם חושבים שדגל שחור מתנוס על הפקודה אני מצפה מאותו בכיר להתפתר. ואחרי שהוא יתפתר להגיד אה זה קו אדום. קו אדום שאני לא הייתי מוכן לעבור אותו. אבל בהחלט לא לתפוס עמדה פוליטית א ובהחלט לא להתנגד למדיות ממשלה באופן פומבי. קיבלת הוראה, אתה מבצע אותה, אם אתה לא יכול לבצע אותה, זוז הצידה. אה וזה בעיה לחלוטין א וזה לא רק שאלה האם יש פה סוסים דוארים או לא. כלומר, גם אם אותו מצבה היה מאוד מאוד רוצה ללכת לאן שהוא ובלי שאמרו לו, היה צריך לעשות מה שאומרים לו, >> נכון?

א כן אז אז אני הביקורות ואני גם בסדר גמור עם זה שתהיה לך ביקורות ותגיד אני חושב שהיינו צריכים להיות תקיפים יותר בעזה בלבנון א זה ביקורת של לגיטימית אני אגיד שהרבה פעמים זה קשה כי בסוף אנחנו כן לא חיים בווקום אין מה לעשות ויש השלכות ל אמר לי בכיר בכיר מאוד בערכת הביטחון בצבא לא מזמן שדיברנו על מערכת יחסים בינן לבין ארצות הברית מה אתה יודע איך עוגדים טנגו עם דוב איך שהוא רוצה זה עכשיו אז אז זה תפיסה שהיא אולי קצת קיצונית כי בסוף אני חושב שישראל יכולה וצריכה וגם עושה דברים שארצות הברית לא בהכרח אישרה ואני חושב שההתנהלות עכשיו בלבנון היא מקרה קלאסי של עדיף לבקש סליחה מהשל לבקש רשות >> למרות שעדיין גם שם יש לי ביקורת >> לא אני אומר כאילו הייתי מעדיף לבקש סליחה מאשר לבקש רשות >> כאילו לפוש עוד קצת ולהגיד אוי סליחה סליחה לא לא התכוונתי ואגב לא לצאת בהצרות פומפוזיות ולהגיד אנחנו משתינים על מדינות ארץ הברית ועושים מה שבא לנו אבל כן בשטח לעשות את הדברים אחרת חלק מהדברים כן עשו בשטח אחרת ראינו כמו עכשיו על הבופור א שזה לא היה >> נראה זה מאוד סמלי אבל זה פחות טקטי זה >> זה זה כן טקטי ברמת הזה ברמה הזו של אני שולט על נבתיה בתצפית ובאש ולא שולטים על מתול בית עצפית ובאש א אז באמת הזה אני מסכים זה לא ההישג ש עכשיו יהפוך אבל אבל עצם זה שאני לוקח את המלחמה לתוך החצר האחורית של חזבלה לתוכנב בתי ישו אזור שחסבלה מאוד מאוד חזק בו ואני עכשיו מסתכל בעיניים למטה לתוך חסבלה א זה מחזק אותי וזה צעד משמעותי וזה גם שם את חזבלה במצב שהוא הרבה יותר מגנטי ממה שהוא היה קודם >> אהזה זה לא מוריד את חסבלה על הברכיים עדיין לחלוטין להוריד את חסבלה על הברכיים בלי לכבוש את כל המדינה יהיה לך מאוד מאוד קשה א ואני חושפתרון פה הוא גם באמצעות הכיבושים האלה והתקיפות בדחי אני מקווה להחזיר עדיין לא קרה מאז >> מאז אתמול צ'אטירו על זה נכון אני אומר שצריך לקרות הדברים האלה גם יחזירו לממשלת לבנון את המוטיבציה שהיאבדה לעשות את מה שהיא הייתה אמורה לעשות ולפרק את החזבלה למהנשק שלו אמ וגם כל הזמן שזה לא קורה להחזיר את הביטחון לישראל לוודא שאין אין פה את ה את כל המשוואות האלה שחזבלה מנסה לייצר >> אני חושב שמלכתחילה האי ה החלטיות הזאתי בניהול של המלחמה היה דבר שגוי ועל זה אני חושב הרבה אנשים הסכימו גם א גם מימין גם משמאל ההתנהלות כאן >> בסוף ישראל לא בנויה למלחמות כל כך ארוכות >> אף מדינה >> אה לא יודע תשמע רוסיה אוקראינה עכשיו א >> הם הם הם א' הם סובלות מזה ב השטח שאתה נלחם בו הוא כל כך רחוק מהעורף >> אה העורף לא בנוי באף מדינה להתמודד עם מלחמה כל כך ארוכה גם הארצבית יכולה להחזיק מלחמה שנים אבל כשהמלחמה קרובה לעורף אף מדינה לא מסוגלת להחזיק מלחמה כל כך ארוכה >> כן אתה חושב פה בעורף יש אה א כאילו אני מאז שאני כבר לא בצבא אני לא מרגיש את זה.

>> אתה רואה את זה? אני >> לא באמת מרגיש את זה. תראה אני חושב ש אתה מרגיש אנשים מרגישים את זה בזקות של מלוואים ליקים באותר לפרסומים כוליזה לעורף אין מה לעשות קטגורית לעורף קשה מלחמה ארוכה אני עדיין חושב שהאורף בישראל עושה עבודה מצוינת בלהתמודד ממלחמה ואני חושב שהדבר הזה לא צריך להיות שיקול כאילו אם יש משהו ואת גם אני נזהר כשאני אומר את זה כי אני לא תושב הצפון אבל אני יודע ש ואני מכיר תושבי צפון שיבואו ויגידו אנחנו מוכנים להחזיק עוד כדי שיסיימו את הדבר הזה הם הם אומרים את זה גם >> נכון אנחנו מוכנים להחזיק עוד תסיימו את הדבר הזה אחת לתמיד א אז בהיבט הזה העורף בישראל אני דווקא נותן לו ציון מאוד גבוה בנתינת רוח גבית א למלחמה הזאתי אבל כן מלחמה ארוכה היא דבר קשה אין ספק >> כן לגמרי בוא ניגע עוד טיפה בעניין הזה של הביטחון שמעתי אותך גם מתבטא טיפה ליהודה ושומרון כי זה משהו שחשוב גם בסוף אתה רץ בפריימריז חשוב שאנשים ידעו מה אתה חושב על הסוגיה הזאתי שהיא חשוב תשובה לאנשים >> נכון אז אני חושב שיהודה ושמרון יש לה יש שתי סיבות שורה תחונה אני רוצה לשלוט שם >> לשלוט לא ב ליד לא בערך לשתות בפועל מדינת ישראל אמ אני חושב ש יש סיבה אחת שהיא סיבה שהרבה מהציבור הישראלי יגיד לא קשור עליי לי חשובה זו ארץ אבותיי שאנשים בגלות חלמו על ארץ ישראל הם לא חלמו על תל אביב ועל חיפה ועל אשקלון הם חלמו על מה שקורה ביהודה ושמרון זו ארץ אבותינו שם נוצר פיזית נוצר שם העם היהודי א ההיסטוריה שלנו כולה מרוכזת רובה יש בגליל תקופת המשנה אבל רוב ההיסטוריה שלנו מרוכזת דרך הסערים הזה אמ אז אז בהיבט הזה פיסת הארץ הזאת היא מהותית לי יבואו אנשים ויגידו לא מעניין אותי בסדר בסדר גמור.

השיקול השני והוא צריך להיות רלוונטי לכל אזרח ישראלי הוא שיהודה ושמרון שולטים בתצפית ובאש על כל מי שרחוף הישראלי. מי שילך למרפסת של המדינה למשל, ליד קדומים וסתכל, רואים משם את נטבג, את כל תל אביב, את חדרה, הכל במתחבי קשת, במרחק יריה. מי שיושב שם שולט בישראל. ואם אחר, חס וחלילה תקום שם מדינה שמדינת טרור, שום מקום בישראל לא יהיה בטוח. ואם ישראל חפצת חיים, היא צריכה לשלוט שם. בפועל, לא בתיאוריה, לא ליד, לא מסביב, לשלוט שם בפועל, שזה יהיה חלק מדינת ישראל. א ובהבת הזה אני חושב שהסיפוח הזה הוא מהותי מאוד.

אגב, כנל גם >> תרפח את כל השטחים האלה. >> אז אז עכשיו אפשר לעשות א אתה יודע שיח של מה גבולות הגזרה, האם הכל בבת אחת, כמה מהר, כמה לאט. כי בסוף גם לסיפוח יש צדדים שליליים שאני ואתה לא רוצים, אנחנו לא רוצים לספח את התושבים, יהיו כמה שיהיו שם הערבים ששם. זה בעיה לזהות של המדינה. נכון אז אני אגיד ככה קודם כל אתה יכול להתחיל בקלות מלספח את כל המורדות של יהודה ושמרון את החלקים כל שטחי בגדול אז יש שם גם יש גם שלטחים שהם אני אני לא אומר כל שטחי כי יש שם גם שלטחים שהם שטחי a וBת יכול לספח שאין שם ערבים >> א ושהם שולטים את ספיתש ואפשר וצריך לספח אותם ויש שטחי סי לצורך העניין שנמצאים במקומות שהם הם אני אספך לספח אותם הם פחות קריטיים לי מהבית הביטחוני הזה אבל כל המורדות של יודה ושומרון גוש הציון אריאל א צפון השומרון כל הבקעה א הר חברון בדרום שואלת על נבטים שואלת על דימונה כל הנגב הצפוני >> כל האזורים האלה לספח אגב יש שם משהו כמו 100 אל ערבים >> פחות אני שמעתי אפילו 50 א000 דברים כאלה כן >> זהו זה הכל >> מבחינה מהותית זה לא משנה את ההרכב א >> שום דבר כלום אגב יותר מזה שאני אספח את זה גם יהיה לי הרבה יותר קל להיות שם בסיס של מלמים ולודא שהמקומות האלה נשק.

מה עושים עם כל האזורים הפנימיים יותר ששם יש את הריכוזים הגבוהים? אז עלתה הצעה שקודמה מתחילה קצת להיות מקודמת בממשלה הזאתי של אמירויות של מודל שבו יש לך אמירות חברון, אמירות שכם, אמירות ג'נין, שהאמירויות האלה מקבלות איזשהי אוטונומיה מסוימת. א אני חושב שאם עושים צעד כזה הוא צריך להיות מלווה בשני דברים מהותיים. קודם כל במנדט של מדינה ערבית ידידה. חוד אמירויות סעודיה שתשב ותפקח שם על התכנים החינוכיים שעוברים בבתי הספר כדי לעשות דינציפיקציה למה שקורה שם והצעד השני הוא שכל דבר כזה שישראל עושה היא צריכה לבוא לעולם ולהגיד לו חבר'ה אנחנו עושים פה ויטור מדיני אם אתם רוצים שהדבר הזה יקרה ישראל דורשת להיות חברה בעלת זכות וטו חברה קבועה בעלת זכות ותו באמת הביטחון של האום בלי זה אין אה זה ואה וכן תחשב חושב זה זה משהו ראלי לדרוש בכלל >> העולם רוצה שנפתו את הבעיה הפלסטינית זה המחיר שעולם המחיר הוא לא רק לישראל ולא רק לפלסטינים המחיר הוא גם לעולם ביטול של אוונראה ביטול מוחלט של אוונראה סגירה מוחלטת גריטה של הדבר הזה וישראל הופכת להיות חברה קבוהה במצב ביטחון של היום בלי שני הדברים האלה אל תדברו איתי על פתרון אתם רוצים לפתור את הבעיה תשלמו >> מעניין זאת הצעה מאוד מעניינת לא ש לא חושב ששמעתי מישהו ש >> כנל >> שדורש לשבת במועצת הביטחון אני חושב שגם זה נותן לישראל מעמד בינלאומי הרבה יותר חזק וגם יכולת להטיל לטו על כל מיני החלטות מטריפות ומרתיחות שקורות שם שבסוף באות לשים רגליים לישראל >> אבל הזכות וטו יכול להיות זה טיפה >> החברות הקבעות יש להם כאילו יש להם >> כן >> יש להם זכות ותטו כרגע אז אני אומר אני רוצה מעמד שווה לארצות הברית ל >> הוא החדרישה מעניין >> העולם רוצה פתרון זה המחיר שעולם צריך שלם >> כן מה אתה חושב עלידוד הגירה >> בעד מבחינה ממש א מדיניות מדיניות של עידוד הגירה אין לי בע תשמע כאילו בעד יש הרבה אנשים אגב עם מדיניות בלי מדיניות זה קורה לא רק בהזה גם ביהודה ושמרון אנחנו יודעים להגיד שהרבה אנשים יהודה ושמרון עוזבים לחול כי הם רואים שהם חיים כרגע תחת שלטון מושחט של רשות פלסטינית שאת הכסף לא שמה עליהם בסוף צריך לזכור ביום שבו הונחו הרובים ב19 בסוף ב19 בסוף מלחמת בסוף מלחמת העצמות כשהונחו פו הרובים היו פה שני עמים שלכל אחד מהם הייתה יכולת לסגסג ולצמוח.

עם אחד החליט להשקיע כסף בצמיכה ובהתפתחות, עם שני השקיע כסף בטרור ולקח אנשים ש ברחו מהמקומות שהם גרו בהם ואמר להם במקום להתערות ולהשתלב אתם תהיו פליטים אתם תגרו במחנות פליטים ואנחנו נעשה מכם קלף מכוח מול ישראל ומי שחבן סליחה את החיים לא אתם פליטים זה לא ישראל זה המדינות הערביות שקלטו אותן במרכאות אז יש היום ערבים ביהודה ושמעון שעוברים לחול אגב מספרים די גדולים בטח בדור הצעיר בטח המשכילים אמ יש לנו סרן כמו שאומרים כאילו אין לי >> אני שמעתי אבל הצעות של ממש א להקציב לזה א ממש תקציב א אם מישהו רוצה אנחנו נעזור לו אין לי בעיהני אני לא חושב אני באמת לא חושב שזה מה שישנה כאילו מי שרוצה לעבור לחול שם אני בעד לעזור לו.

אני לא חושב שהתקציב הזה שאתה תציע הוא מה שישנה דעתו של מישהו יגרום לו לעבור כאילו לעבור לחול. >> כן. אתה חושב? כי בסוף זה תמריץ. א >> השאלה זה איזה תקציב תשים שם. >> כמה אתה מתכוון לציל מישהו? 1000 דולר. מישהו יעבור לחול בשביל 1000 דולר? >> 10,000 דולר. גם זה יכול להשתלם לך? יכול להיות אני שאלה טובה. אתה יודע מה? שאלה טובה. יכול להיות שכן אני >> בסוף אם אתה מסתכל אה 10,000 דולר פרוס את זה 15 שנה לכל אחד שם. לא חושב שזה יותר מדי. אה >> לא המחיר אני לא דואג כאילו על כמה 101,000 דולר זה לא זה לא כואב לשוק הישראלי אני מס לכיס הישראלי אני מסכים אני לא יודע אם 10,000 דולר היה משכנע מישהו לעבור לחול אם כן אחלה >> תשמע כאילו הם לא חיים >> זה הרבה כסף שם זה הרבה כסף >> מה זה הרבה זה המון המון אם 10,000 דולר ישנה משום >> אחלה >> מעניין ובוא עכשיו נאתגר את הדבר הזה במידה והדבר הזה לא קורה ככה או ככה יש כאן אה מאות אלפי מיליוני ערבים שחיים בלי בלי מדינה והעולם רואה את זה ווא לא אוהב את זה בלשון המעטה הוא לא אוהב מה שקורה פה אה ככה או ככה זה חבית נפץ שמחכה להתפוצץ >> היה צריך להגיד הרבה מהנש כאילו הרבה מהעולם שלא אוהב את זה לא דרך פעם אחת ביהודה ושמרון ולא ראה איך אותם ערבים א מסכנים במרחות חיים שם אני לא מדבר על מחנות הפליטים במחנות הפליטים הרע הסיבה שרע במחנות הפליטים >> הם בוחרים >> זה כי הרשות הפלסטינית קובלת אותם לשם ולא נותנת להם לגור מקומות אחרים.

א אבל הערבים ביהודה ושמעון חיים בבתים סבבה. יש כסף לרשתות הפלסטינית שהיא מקבלת מהעולם. יש חשמל שהיא מקבלת מישראל. היא פשוט לא עושה עם הכסף הזה את מה שצריך כדי לגרום לאזרחים שלה לחיות טוב יותר. א אני זה לא שלא אכפת לי מה העולם חושב, אבל באיזון בין מה שהעולם חושב לבין מדינה טרור ששולטת על ארץ ישראל בי בתפית ובש אני אני מטפל בבעיה הזאתי זה איום אני חושב יום קיומי לא פחות זה בידוד עולמי אתה לא יכול לחיות >> נכון נכון נכון אני אני לא חושב שך אני רואה מתקנות אני לא חושב שאנחנו שם אני חושב שאתה רואה אם תסתכל נגיד אפילו על אירופה עזוב ארצות הברית על הבחירות הקובות בצרפת המועמד המבטיח כרגע הוא ג'ורדן ברדלה סתכל על הבחירות בהונגריה אורבן לא הכלף בא שמאל >> נכון >> סתכל על הבחירות ב >> הולנד אפילו >> הולנדס >> נכון סתכל על כוחות בספרד עכשיו שעולים שהם כוחות יותר ימניים זה נכון שיש לך ציבור פרוגרסיבי שרואה בעצמו צ'גורה א בלי לדעת מי היה צ'גברה ומה הוא עשה אמ שארץ ישראל היא אל נגח היא דבר שמאוד נוח להתנגח בו אני חושב שאירופה לא בהכרח צועדת לכיוון הזה וגם אם כן שוב אני אני מוכן לדבר לצורך העין חטי הפתרון של האמירויות הוא פתרון שעונה לעולם על הבעיה הזאתי א בלי לשלם מחיר שאני בתור מדינת ישראל לא מוכן לשלם >> כן והמדינות שכנות הערביות שבסוף הם השכנות הקרובות שלך פה במזרח התיכון נראה לך שהם יזרמו עם דבר כזה >> אני חושב שהרב הסעודית קרלס מה קורה עם הערבים הם ישמחו שלא יהיה שיהיה רשום שהם טיפלו בבעיה כאילו לא אני לא חושב שזה באמת מטריד שמישהו בטח לא מהשלטון אולי ברחוב כן אבל בשלטון כלום פוד המרויות אנחנו יודעים שלו אה ירדן הפחד היחיד שלו זה שיפילו אותו אמ ולכן הוא רוצה לספק את הצרכים של הרחוב הערבי שם כדי שלא יבואו ויגידו לו אתה משתף פעולה עם ישראל כי השלטון שלו שם תלוי על בלימה אבל אה אני חושב שאין אין יותר מדי לבנון זה לא אירוע שלהם לבנון כבר האזרחים לבנונים כבר גם ככה מרגישים שנלחמו מלחמה לא שלהם במשך מספיק זמן אה אני חושב שהאירוע הזה עובר בסדר במדינות הרב מסביבנו >> כן לגמרי אני פה אני מסכים איתך שהשלטונות הערביים באזור לא אכפת להם באמת הם רק רוצים לסיים עם האחר הזה זה ושיהיה אה יחסים עם ישראל כי בסוף זה האינטרסים שלהם.

ראינו את זה עכשיו במלחמה איראן >> כן לגמרי. טוב אז ככה לסיום יש משהו שהיית רוצה שהצופים יצאו איתו? איזה מסר מרכזי? >> אני חושב שדיבר דיברנו על זה לאורך כל הפודקאסט. תהיו אובייקטיביים ותדאגו כשאתם שופטים סוגיה תחשבו מה משרט אתכם בתור אזרח ולא מה משרט מחנה או מה דוחף עץ בעין למחנה השני. תלמדו את הסוגיות לפני שאתם מגבשים דעה לגביהן ותדחפו למה שיעשה טוב לכם ולילדים שלכם וזהו כן להיות הרבה יותר ביקורתיים ולחשוב על כל דבר לגופו כל עניין לגופו >> בדיוק >> כן לגמרי באמת אני מאוד מאוד נהניתי בשיחה ואתה יודע אני מאוד אוהב לדבר איתך על הנושאים האלה אם אנשים רוצים לראות עוד ממה שאתה עושה לאן הם יכולים ללכת ברשת >> אז יש אתר תכתבו נרוד מדרר בגוגל מגיע לאתר יש שם דרכים לצירת קשר טלפון פייסבוק טוויטר וכולי אני זמין ושמח לשמוע תגובות דעות >> מדהים תודה רבה היה לי תענוג >> תודה רבה ברכותיי הגעתם לסוף הפרק כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיק טוק ומהאינסטגרם זה ממש לא מובן בתקופה הזאתי אז אם אהבתם את הפרק הזה האלגוריתם של היוטיוב שכל כך מכיר אתכם בחר לכם את הסרטון הזה תלחצו עליו קדימה ‏No.