הג׳יהאד כבר על הגדר - מה באמת קורה בגבול הסורי ? | אלעד בן אחדות

אלעד בן אחדות, ברוך הבא. תודה רבה. שמחה. רוצה שנתחיל והאם ישראל מפספסת הזדמנות היסטורית עם הדרוזים בסוריה? אני חושב שמדינת ישראל מן הראוי שאחרי האירועים של מרחץ הדמים בבוקר שביעי באוקטובר תתחיל לנהל את עצמה ברמה האזורית בצורה שונה. מה זה אומר? זה אומר לייצר בריתות עם כל מי שניתן, במיוחד עם מה שנקרא קבוצות אתניות שנמצאות במה שנקרא ראוי במעמד של קבוצות נרדפות. והדרוזים בג'אבל דרוז, בהר הדרוזים, מה שנקרא היום ג'אבל בשאן, הר בשאן, אני חושב שמדינת ישראל טוב עושה שהיא כן מטפחת את הקבוצה הזאת, צריך לומר, אפשר יותר תמיד, כאיזשהו מה שנקרא אקוח שחוצץ בין כוחות הג'יהאדיסטיים של המשטר, של ג'ולאני, לבין ישראל.

ומעבר לזה ישראל גם נותנת מה שנקרא הכשרות צבאיות בג'אבל דרוז, היא שולחת מדריכים צבאיים מטעם עצמה, דוברי ערבית שמאמנים שם את הכוחות. טוב מאוד שהיא עושה כך. טוב שהיא עושה גם למען זה שהדרוזים תהיה להם את היכולת להגן על עצמם מול כוחות העופל האלה, בטח אחרי מה שהם עברו בקיץ האחרון עם הטבח המטורף שהכוחות של ג'ולאני ביצעו שם. ומעבר לזה גם כדי לשרת את האינטרסים הפרקטיקלריים שלנו בסופו של דבר. אלחד רגע לפני שנמשיך עם השיחה הזאת, הסתכלתי על הנתונים ביוטיוב וראיתי ש-90% מהחבר'ה שצופים בנו עכשיו לא מנויים לערוץ.

המטרה שלנו השנה זה להוריד את המספר הזה בלפחות חצי. אז אם אתם נהנים מהפרקים ומהתוכן שבערוץ, לחיצה על כפתור המנוי זו התרומה הכי משמעותית שתוכלו לעשות לערוץ הזה. בזכות זה נוכל להביא אורחים הרבה יותר מעניינים, להרים את רמת ההפקה כאן וליצור עבורכם תוכן הרבה יותר טוב. אז שנייה לפני שנתחיל קחו את הזמן, תרשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק. כן, נגעת פה בהרבה דברים. כבר נפרק את זה לפני זה. אתה בעצם כזה מזרחן, פרשן לענייני המזרח התיכון בערוצים גדולים גם ביוטיוב וככה זה טיפל לך. נגעת פה על החשיבות בבריתות שישראל תנהל עם מיעוטים, אתנים כאלה ואחרים.

ספציפית ניקח איזה מקרי בוחן את הדרוזים, אבל יש עוד הרבה את העלאווים בחוף שגם קראו במהלך כל התערערות בחוף. העלאווים זה דוגמה לקבוצה שהייתי מאוד נזהר ממנה. לא מדובר בו, אני אומר בלשון המעטה, על קבוצה לאהבי ישראל. צריך לומר, הקבוצה הזאת הייתה למעשה מזוהה עם השלטון של משפחת אסד, למעשה עם האליטה של סוריה במשך למעלה מ-50 שנה. הם חונכו על ערכים עמוקים מאוד של שנאת ישראל. ואז אני אומר, כשהתהפכו היוצרות בתוך סוריה והתחוללה מהפכה של ג'ולאני בדצמבר 2024, נפל דבר. והעלאווים מה שנקרא היום חשופים בצריח כקבוצה אתנית שמזוהים על ידי המשטר כקבוצה מה שנקרא כופרת, אז מתנקלים אליהם שאפילו, אתה יודע, זה נשען, אפשר ללכת מזה אחורה, זה נישאן נתק על החי היסטורי של אבן תימיה מהמאה ה-14, שהוא אמר על העלאווים, אלנוסיירה, קוראים להם הנוסיירים, אלנוסיירה, הגפר מן יהודי ונוצרי, כלומר הם כופרים יותר מיהודים ונוצרים.

אז היום שהם נמצאים באמת, וגם אחרי שהם חוו שם טבח מדמם מאוד במרץ שנה שעברה, במרץ 2025, אז הם היום מה שנקרא רוצים את קרבתה של ישראל, הם מבינים שישראל היא גורם שיכול לסייע להם, אבל אני חושב שבהקשר של העלאוויי אני הייתי מציע לישראל למשל להיזהר. הדרוזים זה סיפור אחר וגם הקורדים זה סיפור אחר. ולי באופן אישי מאוד מאוד כאב לראות מה שחוו הקורדים במהלך, ממש לאחרונה, ממש מתחילת השנה הנוכחית, זה התחיל בחלב, בשכונת אלשרפיה ושייח' מקסוד, ואחרי זה מה שנקרא התגלגל לאזור של האוטונומיה הקורדית בצפון מזרח המדינה, במה שהקורדים מכנים רוג'בה, ולמעשה הצליחו שם הג'יהאדיסטים של ג'ולאני לדחוק את הכוחות הסורים הדמוקרטיים, את הסוריאן, את ה-SDF, את הסוריאן דמוקרטיים, וזהו, אני חושב שחבל נגיד שבאירוע הזה מדינת ישראל לא התערבה.

כן, ניגע בקורדים ממש עוד רגע, אבל חשוב לי להבין את החשיבות של הברית הישראלית-דרוזית הזאת. גם מבחינת המיקום הגיאוגרפי שזה מאוד מסתדר לנו שהם יושבים שם, שאנחנו יכולים ליצור איזשהו אזור חיץ מאוד מפורז. אז מה החשיבות, מה יוצא לישראל מזה? מה יוצא לישראל מזה? קודם כל צריך להבין היום, בהינתן שהיוצרות נגיד באזור המזרחי של סוריה, שהוא אזור עם שבטים ערבים מוסלמים, למעשה היוצרות שם התהפכו, והכוח חזר למעשה לידיים של הכוחות הג'יהאדיסטים. אז אני חושב שזה מייצר לנו חיץ שאותם כוחות למעשה ממזרח לא התחברו למעשה עם הכוחות בדרום סוריה, למעשה עם השבטים הבדואים של שכירי חרב של המשטר, מהשבטים הבדואים של מחוז דרע, וזה שתהיה לנו שם למעשה איזושהי אחיזה צבאית שאנחנו מטפחים אותה, תמנע למעשה חבירה של הכוחות האלה יחדיו ברמה הגיאוגרפית של העניין, זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב.

זה מאוד מאוד חשוב באמת ליום שבו יחליטו אותם מה שנקרא קמיקאזה סונים, אותם שבטים סונים שהם מזוהים עם המשטר, מזוהים עם אידיאולוגיות ג'יהאדיסטיות, לפשוט יום אחד על גדר הגבול הבין-לאומי עם ישראל ברמת הגולן ולהיכנס ולבצע מעשה טבח איומים. אנחנו מכירים כבר את האנרגיות האכזריות של הקבוצות האלה, וטוב שיש את הדרוזים שם, כדי לפחות באיזשהו קרב ראשון לתת איזושהי בלימה, אפילו אם זה תהיה בלימה לכמה שעות, אם הם יעסיקו אותם שם, אז זה מאוד מאוד ישר את האינטרסים הפרקטיקלריים של ישראל. הרבה בזמן האחרון אנחנו שומעים את החשיבות, גם מדיפלומטים ישראלים, החשיבות של דרום סוריה מפורזת, שצבד ג'ולאני לא ירד לגבול עם הגולן.

נכון. ועם זאת אנחנו רואים את משטר ג'ולאני מתחיל לקבל הרבה יותר נורמליזציה עולמית. נכון. איך אנחנו יכולים להמשיך לשמור על מצב כזה שבסוף ג'ולאני מקבל, נקרא לזה, גושפנקה מארה״ב, השלטון שלך סבבה, לגיטימי, אבל אנחנו אומרים, הלו, זה לא זה. תראה, אני אגיד לך מה, אנחנו בסופו של דבר, כואב לומר את זה לפעמים, אבל מדינת ישראל היא מדינת חשוד אמריקאית. ואתה נמצא בכפיפות כמעט מוחלטת לגחמות הדיפלומטיות שלה. ארה״ב היא אחת מהמדינות בתוך המערב, הממשל הנוכחי של טראמפ, הוא אחד הגורמים שנרמלו את המשטר של ג'ולאני.

אלא לא רק הוא, גם הממשל של מקרון בפריז וכדומה ועוד גורמים אחרים בקהילה הבינלאומית. ואני חושב שבסופו של דבר אנחנו נידרש בגלל הלחצים האמריקאים ובגלל שהאמריקאים רוצים לראות איזשהו מזרח תיכון כזה שתפור עם המון הסכמים מלחותיים וכלכליים וביטחוניים, אנחנו נצטרך ללכת להסכם ביטחוני עם סוריה. עכשיו, מה צריך להיות לדעתי, זאת אומרת, המצב הוא אופטימלי. אם אתה הולך להסכם ביטחוני עם סוריה, אחד באמת, אנחנו נידרש כככל הנראה להשיג את כוחותינו למה שנקרא מעבר לגבול. מה שנקרא להסכמי שביתת הנשק מקיץ 1974 שבאו אחרי מלחמת יום כיפור.

כמו שהיינו למעשה עד לרגע המהפכה, ושם נצטרך לייצב את הכוחות החיר, אבל אני חושב שיש נקודה אחת שהיא אסטרטגית מאוד בתוך הנוף, שזה קטר החרמון, שלמדינת ישראל אסור לוותר עליה, זה נלקח ולא יחזור יותר. עכשיו תראה, בסופו של דבר השאיפה של המשטר הנוכחי, כמו של המשטר הקודם, היא שאנחנו נוותר על כל שטחי רמת הגולן, זה שלא בכלל ספק. אז להעביר שרמת הגולן היא מחוץ לכל שיח, וגם קטר החרמון נלקח ולא יוחזר יותר. למה קטר החרמון כל כך חשוב? קודם כל, מדובר על נקודה מאוד בולטת בנוף, מאוד מאוד גבוהה. קטר החרמון הוא בגובה של 2814 מטר.

תצפיות עומק אל תוך המרחב של דרום סוריה עד פתא Damascus. ואני מזכיר לך, בסופו של דבר, פעם אחרונה שמצאנו את עצמנו במלחמה גדולה עם סוריה, אפשר להתווכח על זה, מלחמה גדולה באמת הייתה ביום כיפור עם הסורים, כי איך זה גם היה את הקרבות בפקה במזרח לבנון ב-82', בקיץ 82'. אבל זה אפיזודה קצרה יחסית. אבל באמת, הפעם האחרונה שמדינת ישראל מצאה את עצמה באיזושהי מלחמה קונבנציונלית מדינתית עם סוריה, הייתה למעשה במלחמת יום כיפור. במלחמת יום כיפור, הפשיטה של הקומנדו הסורי על החרמון הישראלי, הגיעה מתוך החרמון הסורי.

כלומר, הם היו באיזושהי עמדת יתרון עלינו. עליונות גבוהה. עליונות גבוהה, בגלל ההפרש בין הפסגה הישראלית לזו. זה אפשר להם למעשה איזושהי יציאה משם וכיבוש של החרמון הישראלי. ואני חושב שבעינתן שזה המצב, אני לא הייתי רוצה לראות היום על הפסגה הזאת כוחות ג'יהאדיסטים של אנשים שאתה יודע שהם יכולים לפשוט עכשיו על המוצבים הישראלים בחרמון. אני חושב שהם טבח. אתה מבין? טבח או חטיפה של אנשי מודיעין. אתה מבין שהם יקחו אותנו תוך שביע בסוריה, יענו אותם, יוציאו מהם מידע. זה דברים שהם כן עומדים מבחן המציאות.

זה כבר קרה בהיסטוריה שלנו. אני נותן כבוד גדול להיסטוריה ואני מאלו שתועים שבהיסטוריה שאין נטייה לחזור את עצמה הרבה פעמים. אני חושב שזו נקודה אסטרטגית בנוף. גם בהיבט הזה של תצפיות פנימה לתוך סוריה וגם בהיבט שאתה לא רוצה שם בנקודה הזאת, ממש מעל ראשך, במרחק של כמה מאות מטרים, כוחות עוינים. אתה מבין? עדיף להימנע מכזאת סיטואציה. לגמרי. גם אחד מהניתוחים שיצא לראות בטוויטר לאחרונה, לא לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם. שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך.

בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב שאם אתה... זה נקודה שממש מעל ראשך, במרחק של כמה מאות מטרים, כוחות עוינים. אתה מבין? עדיף להימנע מכזאת סיטואציה. לגמרי. גם אחד מהניתוחים שיצא לראות בטוויטר לאחרונה, לא לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם. שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך. בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב שאם אתה... לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם.

שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך. בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב שאם אתה... לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם. שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך. בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב שאם אתה... לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם.

שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך. בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב ש... לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם. שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך. בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב שאם אתה... לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, זה היה עניין הפריסת מוקמים שם.

שבעצם ברגע שאתה פורס שם אמצעי תצפית, מוקמים כאלה ואחרים, אתה יכול להסתכל כמעט על כל המזרח התיכון שמאיים אותך מצפון אליך. בגלל שזאת נקודה כל כך גבוהה ואסטרטגית. אז אני חושב שאם אתה... לאחרונה, אחרי כיבוש קטר החרמון, אז אני אומר, אני חושב שמדינת ישראל, בגלל שהיא מגיעה כרגע עם יתרון יחסי למסע ומתן מול דמשק, שהמשמעות של היתרון היחסי הזה היא הדריסת רגל שלנו בתוך האזור של דרום סוריה בשטחים נרחבים של דרום סוריה, אז אני חושב... חושב שמדינת ישראל בגלל שהיא נמצאת באיתרון, היא צריכה לבוא עם דרישות מאוד ברורות שאסור לה להתקפל מהן.

צריך להבין תמיד מסעים ומתנים בתוך העולם הערבי, מול ערבים, מול פרסים גם מול טורקים, זה בסגנון הבזאר. אתה מבין? במדינת ישראל צריכה לעמוד על שאלה ולהבין שמה שמובטח היום יכול להיות שיפרו אותו כבר מחר. כי זה טבעם בעיניי של הסכמים במזרח התיכון, השקר משחק תפקיד מאוד מאוד חשוב. אנחנו, זאת אומרת, כישראלים גם כאינדיבידואלים וגם כקולקטיב, אנחנו תופסים את השקר כדבר היום ונורא ומשקרים אותו. צריך להבין שבסופו של דבר ההסכם שאתה חותם איתם מחר, מחר הם יכולים להפר אותו. זאת אומרת, תמיד צריך לזכור שאומות מוסלמיות, אוקיי?

בטח ובטח עם הציביון שלהם הוא דתי, הם הולכים להתחלף הסכמים, הם הולכים להתחלף הסכמים מתוך ההבנה שהאומה נמצאת בחולשה. ברגע שאתה בחולשה אז אתה למעשה מייצר הסדרים שלאולם לא יהיו הסדרים קבועים. הם יהיו בבחינת מה שנקרא הסדרים של הפסקות אש ארוכות, מה שמכנים אודנה. או מה שנקרא, זה לא הסדרים מה שנקרא קיימים ויציבים שיכולים להחזיק לאורך שנים ארוכות בהכרח. אתה מבין? זה בהקשר הזה, תמיד אתה יודע, אפשר לייצר פרשנות נגיד על הסכם שלום, הסכם בגין סאדאת עם מצרים אגב. הסכם בגין סאדאת נתון פרט מאוד מאוד חשוב שהרבה ישראלים לא מכירים וחשוב לי כל פעם, אתה יודע, לדבר את העניין הזה מחדש.

הסכם בגין סאדאת נשען על פסק הלכה. על פסק הלכה שהוציא בזמנו על-ג'ד אלחק, מי שהיה שייח' אל-אזר, גדול הפוסקים במצרים באותה תקופה. הוא למעשה הוציא איגרת לנשיא מוחמד אנואר סאדאת ואמר לו, אתה יכול לתת הסכם עם הציונים שדינו כהסכם דין חודאי. מה זה אותו דין חודאי? אותו הסכם שחתם הנביא מוחמד עם המשפחות של עובדי האלילים משבט קורייש, מהשבט שלו. שהוא אפשר להם לקבל על עצמם את צורת האסלאם תוך עשר שנים. ברגע שהוא ראה שהמשפחות האלה אינן מוגנות, אוקיי? ואפשר לתקוף אותם ולעשים אותם בכוח החרב והוא עשה את זה.

עכשיו זה, זאת אומרת, הפונקציה הזאת היא פונקציה מאוד מאוד משמעותית ברמה המדינית. אתה, הם בחולשה, הם הולכים להתחלף סכם, הם מתחזקים, הם רואים שאתה בתהליכי רגרסיה, בתהליכי חולשה, הם יתקפו אותך. ככה זה עובד. אז אני אומר, תמיד אתה יודע, אתה יודע שהיום אתה חותם הסכם, מחר ההסכם הזה, אני אומר בהגזמה, כן? בהקצנה. הם יכולים להפר אותו. זה ה-state of mind. שום דבר לא קבוע. הכל הרעי. תראה, היום נגיד לצורך העניין כך, כמה אנחנו? 31, כמעט 32 שנה מאז ההסכמים בין רבין למלך חוסיין, בין ישראל לירדן.

שמע, יש הרבה מאוד קולות בתוך ירדן שקוראים היום לבטל את הסכם השלום. הם הלכת כמה וכמה, הקולות האלה מתי צצו? אחרי 7 באוקטובר. כשהם ראו שישראל חשופה ופגיעה וחלשה, אוקיי? שהם ראו לנגד עיניהם אולי את המפעל הציוני קורס, את המדינה היהודית קורסת. התגשמות חלומם של כל הערבים כולם באזור. אתה מבין? אז הם אמרו, זה הזמן לבטל את ההסכם שלום עם היהודים. בית מלוכה כמובן עשה רגליו האחוריות כי הוא מבין את המשמעויות האסטרטגיות של העניין. אבל באופן כללי, הסכמי השלום שאנחנו עושים עם מדינות ערביות, אוקיי?

עם השכנים שלנו, הם לא הסכמים שמכשירים לבבות בין העמים. מצרים שחתם את ההסכם שלום, החברה המצרית היא האחת מהחברות הסונות ביותר וגם תראה, גם החברה הסורית. החברה הסורית במשך שנים הם עברו מה שנקרא שטיפת מוח מטורפת, תודעה מטורפת, שבליבה מצויה הרעיון של שנאת ישראל, שנאת המדינה היהודית והציונית. אתה לא יכול מה שנקרא להסיר את התודעה הזאת מליבם וראשם של אנשים ברגע אחד. אז ספציפית אתה יודע, גם הסכמי שלום לא בהכרח מייצרים תהליכי דר רדיקליזציה או דה-נאציפיקציה שאנחנו שואפים שהם ייצרו, הם לא בהכרח יוצרים.

תראה, אני יכול להגיד לך בסופו של דבר, קח את מצרים כמשל, תמיד אני אוהב להפנות בהקשרים האלה ספציפית לתת דוגמה דרך מצרים. מצרים דה-פקטו היום אחד מרבי המכר הנמכרים ביותר בתוך מצרים זה מיין קאף. עולים שם אנשים מה שנקרא בתחנות שידור ממלכתיות במצרים או בערוצי תקשורת שהם מיינסטרים שיש להם מיליוני צופים, שיש להם רייטינג מה שנקרא משכיל גבוה מאוד. או בפודקאסטים של כל מיני מעצבי דעת קהל מוכרים בחברה המצרית. אז שווה ועולים שם אנשים ואומרים שהיהודים עד היום למעשה מכינים ערב חג הפסח מצות מדם של ילדים מוסלמים ומוסלמים.

זאת אומרת, תבין כאילו כמה שנאה עמוקה. הם מדברים איתך על עלילות דם של ימי הביניים, כמו של וויליאם מינוריץ' מהמאה ה-12 באנגליה. זאת אומרת, שנאה עמוקה פתולוגית כלפי ישראל. למרות הסכם השלום. למרות הסכם השלום. הסכם השלום הזה אף פעם לא הכשיר, אני אומר, הוא לא הכשיר לבבות, הוא לא הכשיר לבבות לא במצרים, הוא לא הכשיר לבבות גם בירדן. וגם אם נצליח שנשיג הישגים מדיניים טובים עם סוריה ונגיע עם הממשל בדמשק של ג'ולאני להסדרים מדיניים. לעניות דעתי, גם אז זה לא יכשיר לבבות. זה לא, אתה יודע, לנו תמיד לישראלים, אני אומר, הפנטזיות שלנו מאוד מערביות.

אנחנו ישר חושבים על החומוס בסוק אל-חמדיה בדמשק. נבקר במסגד האומיי, נראה את סוריה וכדומה. להנמיך ציפיות. להנמיך ציפיות, בדיוק. זה לא תמיד פוגש, המציאות בסופו של דבר לא תמיד פוגשת גם את המחשבות החיוביות שלנו, אתה מבין? נכון, אבל כן, תגיד לי מה אתה חושב על זה. יש איזושהי נקודת שוני בין סוריה לבין מצרים לדוגמה. העם המצרי הוא יחסית הומוגני מהבחינה הזאת. נכון, נכון. והעם הסורי הוא מאוד הטרוגני. בדיוק. הוא מאוד הטרוגני. בגלל זה... זה מחזיר אותנו לברית מיעוטים הזאת. זה מחזיר אותנו אחד לרעיון של ברית מיעוטים.

תראה, הגחמה שפרצו אירועי אביב הערבי החל מדצמבר 2010, מה שהתחיל במהפכת היסועים בתוניסיה והתגלגל חיש מהר, אותה אנרגיה התגלגלה למקומות אחרים בצפון אפריקה וגם למצרים ואחרי זה ללוב. אז ראינו שמצרים באופן יחסי שהיא מדינה עם רוב סוני מובהק, בערך 90%, 91%, עוד בערך 10% זה נוצרים קופטים. מצרים הצליחה בסופו של דבר לשרוד באופן לא אלים את הפלת המשטר ואת שינוי המשטר שם. לא נשפח הרבה דם ברחובות. כן היה דיכוי אלים והמשטר בשעת הפגנות הוציא את בריוני המשטר שלו, את מה שנקרא כוחות הגבלדייה. כוחות הגבלדייה היו כל מיני מה שנקרא נוודים מהמדבר המערבי וממקומות בנילוס שבאו שם עם גמלים והיכו במפגינים וכדומה.

אבל באופן יחסי האירוע שם לא היה מדמם. בסוריה המדינה התפרקה. כי למה? כי בסופו של דבר הרעיון של לקחת כמה קבוצות שאין ביניהן שום קשר ורבות הקנאות והשנאות ביניהן, אוקיי? ולנסות הרעיון הזה לייצר ביניהן הבעיה היא כשהמדינה, כשהעניינים מגיעים לידי מתח שהוא בלתי נסבל, אז כל אחד למעשה מגן על השבט שלו, על הקבוצה שהוא בא ממנה, ובסופו של דבר הרעיון של המדינה מעולם לא נדע בלבבות, לא של הסורים ולא של העיראקים לצורך העניין. הרעיון של הדאולה, כי הן מדינות הטרוגניות, ואתה קודם כל נאמן לתאפה, לעדה, או שאתה נאמן לרעיון של הקבילה.

עכשיו אם האינטרסים של המדינה, של הממשל, עולים עם אינטרסים בזמן מסוים, בנקודת זמן מסוימת, אם העדה או אם השבט אבסר, אז יכולים לחיות ללא בקפיפה אחת. אבל ברגע שיש מתחים, אז אני אומר, אז גויים הרבה מאוד רגשות, הרבה מאוד אמוציות, והאמוציות האלה מוציאות בסופו של דבר אנשים לרחוב עם נשק ואנשים נרצחים. מבחינת יציבות אז, נניח, המשטר בסוריה של ג'ולאני עדיין מאוד רעוע מהבחינה הזאת. אנחנו רואים את זה גם, ראינו את זה ממש לאחרונה עם הכורדים, שזה היה עדיין איזשהו אזור אוטונומי. תראה, אני אגיד לך מה, אחד הקולות הכי מעניינים שיצא לי לשמוע מתוך סוריה, דיברתי עם בחור ערבי, מוסלמי, סוני, מדמשק.

הוא אמר לי, תראה, אני שנאתי את השלטון הקודם של אסד, כי הרגשתי שהוא כשיטה לאורך שנים, גם אסד הבן וגם אסד הבן וגם אסד האבא חאפז, גם אסד וגם בשאר התנקלו מאוד לסונים, שהיו קבוצת רוב במדינה, והיכו בהם שוקל מלחמת אזרחים וחבל לי לראות את האחים שלי, את הסונים נשחטים במלחמת אזרחים. אבל, אומר לי, תראה, היום אני תמכתי במהפכה של ג'ולאני, אני כאילו שמחתי עליה, שהם שיחררו את דמשק ובאמת אני ראיתי לנגד עיניי איזושהי אפשרות לעידן חדש, בריא יותר בתוך המדינה. הוא הסתכל נגיד על הכוחות של ג'ולאני וכדומה, הוא לא הסתכל עליהם בהיבטים של רדיקליזציה איסלאמית, הוא הסתכל עליהם בהיבטים רומנטיים של כוחות משחררים שבאו להציל את המדינה, באו להציל אותו כמאמין מוסלמי.

אבל הוא אומר, תשמע, בסופו של דבר, אני בחור מזכיר, השיתי את ההשכלה שלי באל-סטוד בדמשק, והוא אומר, היום יש משמרות צניעות בתוך דמשק, נשים מחויבות ללבוש חיג'אב, אסור לגברים ונשים שאינם נשואים לראות יחד בתוך המרחב הציבורי, כלומר אתה, לצורך העניין, בתור בחור רווק, לא יכול לנסוע ברכב אחד עם אישה, אתה מבין? כי מתחילים איסורים דתיים. הוא אומר לי, חלק גדול מהמינויים, נגיד לתחום המשפט, משפט אזרחי, מינויים של כל מיני מקורבים שלו, איסלאמיסטים, אנשי שריה, שלא מבינים שום דבר, מה שנקרא בחוק האזרחי ובחוק הפלילי, מבינים ומנה אותם להיות שופטים.

אז התחיל פה גם הליך של נפוטיזם, אתה מבין? הוא מביא את האנשים שלו לעמדות קדמיות גם בשירות הציבורי וגם בממשל. והוא אומר, אני לא אוהב את זה, אני אומר, הוא אמר לי, אני מרגיש שדמשק הפכה להיות כמו קאבול. זאת אומרת, הם ממש מנסים לבסס רעיון של, את הרעיונות של המשטר האפגני, של הטאליבן, אתה מבין? כן. כשאני גם שמעתי קולות מתוך סוריה, היה, שכחתי איך קראו לבחור הזה, איש דת בסוריה, שאומר שדווקא המשטר של ג'ולאני הוא לא מספיק, נקרא לזה איסלאמי, בגלל שהוא באמת בדיבורים עם ארצות הברית, והוא צריך לעשות התגמשויות מסוימות בשביל לקבל את ההכרה ואת האינטרסים האמריקאים.

אז איך זה נראה באמת, נקרא לזה השיח הפוליטי בתוך סוריה? תראה, יש כוחות בתוך סוריה שהופכים את ג'ולאני מימין. במיוחד החוגים של דאעש. החוגים של דאעש למעשה מאתגרים את המשטר, למרות שרגע צריך פה לעשות סדר עם העניין, המשטר הזה הופלד ולא פעם אחת, כמי שגייס לתוכו, לתוך השורות שלו, ג'יהאדיסטים של דאעש גם. ראינו את זה גם למעשה במרחץ דמים בג'אבל דרוז בקיץ האחרון. ראינו את זה גם ממש עכשיו עם שחרור של האסירים בבתי הכלא במזרח סוריה, באזור דיר אזור, מחנה אל-אול וכלא החדידי וכדומה. ובסופו של דבר המשטר הזה כבר הופלד כמשטר ג'יהאדיסטי שחלק מהיסודות שלו, מהצבאים שלו, הם צבאים שהם מזוהים עם הרעיונות של דאעש.

אבל יש גורמים, בסדר? שמאתגרים את ג'ולאני מימין וקוראים לתקוף אותו באופן אישי ואפילו לחסל אותו. ומה שנקרא למרוד במלוכה בדמשק, לא מלוכה במושג המונרכי, אבל למרוד במשטר. וג'ולאני עשה בחוכמה אגב, כי הוא בחור חכם, אי אפשר לקחת את זה ממנו. הוא עשה בחוכמה שהוא עלה לשלטון, והוא התחיל מה שנקרא בניסיון לייצב את השורות. הוא לקח הרבה מאוד ג'יהאדיסטים מחוגים שמזוהים עם אל-קאידה וגם עם דאעש וגייס אותם למעשה לתוך המנגנונים של ביטחון הכללי. והוא לקח אותם ממש כיחידות אורגניות והשאיר אותם כיחידות אורגניות בתוך הצבא.

עכשיו, חלק גדול מהם הם לא קלאסורים, הם לא מקוריים, אלא הם שכירי חרב שהלכו שבי אחרי אידיאולוגיות הקיצוניות הגלובליות של דאעש שהגיעו מאזורים אחרים, מאזורים במרכז אסייתיים. אז הוא גייס שם מה שנקרא, הוא גייס לתוך המנגנונים שלו לוחמי רויגרים שהיו שם עוד במידן של מלחמת האזרחים, מהאזור של מערב סין, והוא גייס לשם וכל מיני אוזבקים. הם מגיעים, אתה יודע, כל אחד מהקבוצה שלו מפלדן חרסדין, יש כל מיני קבוצות והסיעה האיסלאמית הטורקיסטנית וכדומה. כדי להפחית את המתח מול הקבוצות האלה, אז הוא גייס חלק גדול מהם אל תוך הצבא ואל תוך הביטחון הכללי.

והוא גם יודע שהם קצבים מקצועיים, זה אנשים שאין להם שום בעיה להרוג. אז זאת תמורת הכסף שהוא משלם להם, משכורת עדה לנגיד 800 דולר בחודש, 900 דולר בחודש, הם מוכנים ללכת להרוג ראשים של דרוזים ואלווים ולחטוף נערות ולענוס כורדים, לא יודע מה. הם מוכנים לעשות הכל לאנשים האלה. אז אני אומר, בסופו של דבר, המשטר הזה של ג'ולאני יש בו יסודות בעיניי שקושרים אותו עם הרעיונות הגלובליים שגם של דאעש, למרות שתנועת ה... היה תחריר שם, התנועה של ג'ולאני היא בסופו של דבר גלגול גם של האסלאם הגלובלי, של אל-קאידה, אבל היא יותר לקחה את הרעיון של, אתה יודע, יותר, אתה יודע, אסלאמיזם בהיבטים הלוקאליים שלו, פנימה, בתוך סוריה, אתה יודע, איזשהו תמהיל כזה בין אסלאמיזם גלובלי, גלובלי של אסלאם, לבין עניין של לאומיות סורית.

אבל ג'ולאני דה פקטו הוא לא יכול להתנער מהעבר שלו כג'יהאדיסט. אוקיי? ג'יהאדיסט, בן אדם שנתן פקודות להרוף ראשים, היה משלח בצעירותו בעיראק מחבלי מתאבדים שיעשו בו שווקים משונים פיגועי התאבדות וכדומה. הוא, תשמע, אז, ואני אומר, הוא הבין שהאנשים האלה יכולים לשמש לו, להכניס לו מכלות בגלגלים ולעשות פה פיגוע בדמשק, שם לרצוח אנשי משטר, שם זה. אז הוא ניסה למתן את זה. האם זה עבד לא עד הסוף? עד הקצה לא. עדיין יש כוחות שמאופפים את המשטר מימין, הם בדלנים, הם רוצים לראות את סוריה כמדינת הלכה מוחלטת, והם, אתה יודע, וזה גם כוחות נורא סהרורים בעיניי, הכ הם אבלים לגבי היותם מאמינים מוסלמים וכדומה.

אז אני אומר, הם בגדול, אתה יודע, זה סוג של קבוצה שהיא נגד כולם והיא גם נגד המשטר. אתה מבין? נגד המשטר כי הם רוצים לתת מה שנקרא פרשנות אסלאמית מדינית עוד יותר שמרנית, אתה מבין? למשטר. בסופו של דבר, אני לא... תראה, יש פה... אני אומר, יש פה מה אבסורד הגדול בסיפור הסורי היום, אתה יודע, קודם כל, אני חושב שג'ולאני כדמות, אוקיי? ג'ולאני כדמות, לא מזמן כתבתי איזשהו מאמר, שמתי איפשהו, ג'ולאני הוא אחמד שרה, הוא בעיניי ממש The Strange Case of Dr. Jekyll and Mr. Hyde. כלומר, אתה יודע, שביום אתה זוחן עניין, אדם מכובד עם חליפה ועניבה ופגישות דיפלומטיות ולא יודע מה.

מפגש קוקטייל ונפגש עם מארח אצך בארמון בדמשק את האנשים הכי חשובים בעולם, או שאתה מתארח אצלם בפריז ובלונדון ובוושינגטון. אוקיי? ומצד שני, אתה יודע, ראינו אותו בהקשר של הדיכוי של הבדלנים הכורדים בחלב, באשרפיה ובשק מקסודה, הבן אדם הוריד את החליפה שלו, חזר למדי קרב, למדי צבא, ישב בחמל מבצעי בחלב וניהל שם את הקרב. הוא בתמורש דבר גם איש צבא, אתה מבין? הוא ניהל את הקרב. עכשיו, הוא ניהל את הקרב, הוא בתמצוש דבר, אתה יודע, בסופו של דבר כל מה שקרה בשטח נמצא באחריותו. עכשיו מה קרה בשטח? קרו בשטח מעשים איומים, קרו בשטח מעשים של דאעש, נזרקו אנשים מחלונות של בתים, אתה מבין?

כורדיות נגזרו להן עצמות לפני שהן נאנסו ונורו, או גוררו שם גופות, גרמי מדרגות בתוך בניינים של בדלנים כורדים. אז אני אומר, אז זה באמת סטיינג' כיסא של גולני, עד היום הם עושים את זה. הלבנה וגלוריפיקציה, אז אני חושב שהוא לא דמות שצריך להלבין בעיניי, הוא דמות מסוכנת. הוא דמות מסוכנת ואני אומר, מפה צריכה להיגזר המחשבה של מדינת ישראל ושל הממשל בירושלים איך להתנהל מול הדבר הזה. איך להתנהל מול הדבר הזה. בסופו של דבר, נאמני השלטון, שליחה של ג'ולני זה אנשים שכל יום שישי מה שנקרא מתפללים לנפילתה של ישראל, להשמדה של ישראל, מה שנקרא זועקים בראש גלאי אחרי תפילות יום השישי ברחובות, חיי בר חיי בריה יהוד.

אנשים שרוצים להגיע לירושלים בסופו של דבר. זו השאיפה. צריך להתייחס לזה. איך הקהילה הבינלאומית מתייחסת לג'ולני? איך היא תופסת את התופעה הזאת? אז אני חושב שהקהילה הבינלאומית לא קוראת אותו נכון, כי במערב לא מבינים שום דבר על המזרח התיכון. ואני חושב שאתה יודע, הם רואים בו איזושהי דמות רומנטית שכביכול שחררה את סוריה ממשטר איימים. גם המשטר של אסד היה משטר איום ונורא, צריך לומר את האמת. איום ונורא. תשמע, אתה מסתכל על המשטר של אסד היסטורית, במיוחד בתקופה של האבא, אוקיי? תשמע, היו שם דברים הזויים, גם בהיבטים של דיקטטורות היו שם דברים הזויים.

היו מפגיזים בנשק כימי כפרים. אני לא מדבר על השימוש בכוח כדי לדכא את מחאות בתוך המדינה. אתה יודע, נגיד מה שהוא עשה לאנשי החימושמים בחרמה בקיץ 82. לא. אתה יודע, למשל, דוגמה, אתה עכשיו זוחן עניין בחור צעיר, שמתגייס לצבא הסורי בשנות ה-70-80, אתה צריך להביע נאמנות לשלטון. אתה צריך להביע נאמנות לרייס. הרייס יושב בקהל, הוא רואה אותך בחור צעיר שחי בשיגם איזשהו כפר מהפריפריה הסורית. אתה מחויב לקחת סכין, לתקור גורים של כלבים ולהרוג אותם כדי להביע את הנאמנות. או לתת נשיכה בראש הנחש הרסי.

אתה מבין? עכשיו, זה גם היה משטר מטורלל. מטורלל ומאוד מושחת. מאוד מושחת. והמעורבות שלו בהיבטים של סחר והפצת סמים עם משטר נוראי, נוראי. אבל אני חושב שבסופו של דבר במערב ראו אותו כאיזשהו גורם משחרר שלמעשה שירת את רצון העם הסורי, הדרבו, להשתחרר מהמשטר של אסד. אז הם לקחו אותו והם חיבקו אותו. איזשהו חיבוק דוב. וניסו מה שנקרא לתרבת אותו. וישר, אתה יודע, זה גם נדבר מה שנקרא להופעה אחרת שג'ולני עטל עצמו כל כך חיש מהר. הוריד את מדי הקרב, התחיל לשים חליפות מעודרות, בלייזרים ועניבות וכדומה.

והוא התחיל לשחק את המשחק הדיפלומטי הזה שבמערב מאוד מאוד אוהבים. אתה מבין? עם זקן מטופח, תשרוק את מסודר. במערב מאוד אוהבים את הנראות. אבל הם לא שמים, הם לא יורדים עד הסוף, עד הקצה לעניין של התכנים. הם לא יורדים לעניין של התכנים. אתה מבין? הלב של הבן אדם הזה, בסופו של דבר פועם ג'יהאד. פועם רעיונות של ג'יהאד. עכשיו הם גם, אתה יודע, ג'ולני... עכשיו, הם לא יודעים נגיד לקרוא בין השורות את הרעיונות, אוקיי? הייתי אומר שהם גם רעיונות של ג'יהאד, אבל הם גם רעיונות במהות שהם מאוד טריטוריאליים ואימפריאליים.

נגיד של טורקיה, על השאיפות של טורקיה, אתה מבין, כשחקן מרכזי שגובל בסוריה, כי הרי מי שבסופו של דבר מוביל את המהלך של המהפכה ב-2021-2024 ומכין את הכוחות של ג'ולני, את ה-HTC, את ה... מה שנקרא, משם, הם מכין אותם מהמהפכה. אלה סוכנים טורקים, אלה יועצי מלחמה טורקים, שהיו במחוז אידליב, שזה היה המעוז של ג'ולני ואנשים שלו. הייתה שם נציגות של 10,000 אנשי ביטחון טורקים. עכשיו, חלקם היו לוחמים, מאמני קומנדו וכדומה. חלקם היו יועצי מלחמה אסטרטגיים מטורפים, אני מבין שהגיעו מאנקרה. ישבו שם הרבה מאוד זמן כדי להפשיר את המהלך של המהפכה.

עכשיו, הם בסופו של דבר, צריך להבין, ג'ולני הוא שחקן שמחוגב לרגבות של ארדואן. והוא סוגר מאחורי הקלעים דברים עם ארדואן שאף אחד לא יודע מהם. אף אחד לא יודע מה בגדול, לדעתי, להבנתי, הוא רואה בג'ולני כאיזשהו כוח קדמי שבבו היום אמור מה שנקרא לשאות לכיוון ישראל ולייצר איזשהו ציר מדיני אחד, כמו בתקופה הזאת של האימפריה העות'מאנית במאה ה-16, שחבר את, אתה יודע, תוך עניין חלב דמשק מחוברות היום, כן, אבל שחבר את... במזרח הים התיכון. כן, בדיוק, שחבר את אנקרה, דמשק וירושלים ביחד. אתה מבין? עכשיו אתה רואה על זה גם ביטויים בתוך השטח בירושלים כבר שנים, את החתרנות הטורקית, מפעילים שם כל מיני עמותות איסלאמיסטיות.

את זה עכשיו בעזה היו את הניסיונות בעזה, ואני אומר לך בעיר העתיקה בירושלים עושים את זה כבר שנים, העמותות הטורקיות שם עובדות סביב הר הבית בתוך הרובע המוסלמי. הן מה שנקרא, אתה רואה שם בתי עסק שמזוהים עם ארדואן. תיכנס לבתי עסק ברובע המוסלמי, יש שם מקומות עם תמונה של ארדואן ודגל של טורקיה. יש השפעות בתוך השטח, יש להם סמלנים. אתה מבין? אבל איך זה הגיוני שכאילו עד לפני, לא יודע, חמש שנים היה פרס של עשר מיליון דולר על הראש של ג'ול אוקיי, שים לו פפיון. בסדר? תכלת דימוי. מה הוא יפוך להיות מתורבת?

לא, כנראה שלא, הוא לא הפך להיות מתורבת. יש פה ניסיון מלאכותי, אותו ניסיון מלאכותי עם ג'ולאני. לקחו פרע, אוקיי? בן אדם שגידל וצמח קבוצות ג'יהאדיסטיות מתחת לידיים שלו. בן אדם שהורה לרצוח אנשים, ששילח מחבלים מתאבדים, אוקיי? לקחו את הבן אדם הזה ובין לילה, אתה מבין? עשו לו איזשהו סביבו איזושהי גלוריפיקציה של תפיסות רומנטיזציה כאלה, של סוג של פרע אציל. שמו עליו חליפות, אז הוא מתארח היום בארמון האליזה בפריז, או בבית הלבן בוושינגטון. הוא הפך להיות אדם מקובל מן השורה. והוא לא, הוא לא, הוא רוצח המונים הבן אדם הזה.

הבן אדם הזה הוא רוצח המונים. הוא רוצח המונים ובסופו של דבר, בתוך הלב שלו, בהוויה שלו, פועם רעיון של ג'יהאד. וראינו את זה היטב רק לאחרונה. אני אומר, הרבה פעמים אנחנו פספסים את הניואנסים. אתה נשיא מדינה, אתה היום נשיא מדינה, אוקיי? מה, אתה מבין? אז כנשיא מדינה, אתה פושט את מדי הקרב, שם מדי צבא, והולך לנהל דרך חמל מבצעים את הקרבות בחלד. ונותן פקודות מה להרוג, את מי להרוג, מה לעשות. כן, זה לא מה שאמור להיות מקובל. לא, לא, לא, לא, ממש ממש לא. כן. אבל איך זה שניקח את ארצות הברית לדוגמה, הרי ארצות הברית, אזור ההשפעה שלה בסוריה לאורך שנים, למעלה מעשור, היה רוג'בה, היה האזור של הקורדים.

של הקורדים, נכון. בדיוק. ובלילה ראינו איך הם החליפו את הצדדים שלהם ואמרו, אנחנו עכשיו עם ג'ולאני, וממש זרקו את הקורדים... זרקו את הקורדים מתחת לגלגלים של האוטובוס. בדיוק. ממש. בגדו בהם. בדיוק. בגדו בהם. והייתה פה בעיניי גם, אני אומר, לא נעים לומר, הייתה פה גם בגידה ישראלית. כי גורמים בכירים בתוך הממשל הישראלי, ביניהם שר החוץ גדעון סער, דיבר על החשיבות של הקשרים עם הקורדים בסוריה, עם האוטונומיה, עם קורדיסטן הסורית, עם רוג'בה, ואתה יודע, וזנחנו אותם. ברגע האמת שהיה צריך לבוא ולשים איזשהו מעצור לפשיטות של המשטר שם, ויחדנו ראש יחדנו לעצור.

אם אתה יודע, פה הפצצה, שם הפצצה, איומים, מסוקים שחגים באוויר, פה אתה רואה איזה טיל, איזה... יכולת לעצור את האירוע הזה. הכוחות של ג'ולאני היו מתקפלים אחורה. כן. יכולת לעצור את זה. בחרת שלא. עמדנו מנגד בסיפור הקורדי לאחרונה, ועל כך בושתנו, אגב. על כך בושתנו. אני חושב שמדינת ישראל, אני אומר לא פעם, מייצרת בקרב השכנים שלנו, אלה שהם כן בני ברית פוטנציאליים וחשובים, אנחנו מאכזבים אותם. אנחנו מאכזבים, אתה יודע, גם נגיד כך, בהקשר ההיסטורי של סדד בדרום לבנון. אני אומר, קיבלנו החלטה לקפל אסתגת מדרום לבנון, מגצועת הביטחון.

לא באיזשהו תהליך סדור, אלא הפלסנו קפל שם את כל המוסבים שלנו, להכניס את כל הכוחות שלנו פנימה לתוך ישראל, את החירניקים, את השילונרים, את התותחנים, את כולם להכניס חזרה פנימה. וחשפנו את אנשי סדד שהיו נאמנים לנו במשך שנים. גם אם הם לא היו לוחמים איי יאי יאי והייתה להם בעיות לאורך הדרך, אבל לא משנה. אבל צריך לקחת כזה אחורה, כאילו עכשיו אנחנו רואים את זה בעזה. תמכנו במהלך המלחמה במיליציות, שכחתי איזה מיליציה ספציפית שהיא יחידת הסים של חמאס. ברגע שיצאנו אז זה היה מאזור חניונס. פשוט תבחו בהם.

אז כן, נכון, אנחנו יצרנו מערג של קשרים גם עם כמה חמולות. החמולות האלה האזאטיות ספציפית כמו מג'דיה בחניונס, שהיא חמולה של פתחוים, לא של חמאסניקים. וגם עם חמולה דומוש, שהיא חמולה של אסלאמיסטים מטורפים אגב, ופושעים מאוד גדולים גם ברצועה, של שנים התעלו את חיתתם משפחת פשע מאוד גדולה וטרוריסטים. וברגע הם במהלך המלחמה, מה שנקרא יצרו קשר עם גורמים ישראלים, אולי 504, אולי שירות ביטחון כללי, לא משנה, יצרו קשר עם גורמים ישראלים, עבדו איתנו, לא עבדו איתנו, אפשר להתווכח על זה. אבל אתה יודע, בסופו של דבר, אנחנו, אתה יודע, יודעים באופן הייתי אומר נורא מערבי, נצלני כזה לעשות להשתמש ולזרוק.

זה מכוער. זה מכוער. עכשיו תראה, שעומד לנגד עיניך אבל, פוטנציאל לברית משמעותית. נגיד כמו עם הכוחות הקורדים. כוחות הקורדים הרי קיבלו גם תמיכה אמריקאית. הם קיבלו לאורך השנים ציוד אמריקאי, טכנולוגיות אמריקאיות, לוחמים מאוד מאומנים. המדובר על לוחמים מאוד אמיצים ומאומנים ברמה גבוהה, שבאמת לא פחדו, מה שנקרא, להתעמת בשנים הגדולות של דאעש, בשנות הפריצה של דאעש, להתעמת עם דאעש, אתה יודע, בצורה מפוארת. כי אחרי שהם, בסופו של דבר, קורדים בצפון עיראק נפלו קורבן, הקורדים היזידים בעיקר, הוא פחות המוסלמים הסונים, ליזידים שהם גם קורדים, מקבוצה קורדית.

והקורדים בכלל הם קבוצה איראנית, צריך לומר את זה. הם קבוצה, השפה שמדברים, הקרמנג'י היא שפה איראנית. קורדים בסופו של דבר הם קבוצה איראנית במקור. אבל לא משנה, בסופו של דבר הקורדים ראו שאחיהם נידבכו, אז הם היו הראשונים בשליחות אמריקאית במידה רבה, להיות בחזית המאבק מול דאעש. מי שניהל בצורה הדרגנות הקרבות מול אנשי דאעש והדף את הפולשנות שלהם ואת האכזריות שלהם והכניע אותם, היו הקורדים. והיום אני חושב שמה שגם מדינת ישראל עשתה וגם ארצות הברית אכלה בעיקר, היה מעשה מכוער מה שעשו לקורדים, נכון.

מה ההשפעות של המעשה הזה על האזור כולו? איך עכשיו יסתכלו על מיעוטים יבואו ויסתכלו על המעצמות כביכול באזור? אני אגיד לך מה, אני חושב שבסופו של דבר, תראה, למשל הדרוזים שהתחלנו לדבר עליהם מקודם, אז אתה רואה הרבה פעמים בהתכנסויות ציבוריות של הדרוזים בערב בסווידה, אז בחצר אלקרמה בכיכר הכבוד, ברחבת הכבוד בסווידה, אז אתה רואה שהם ממש עד היום בהודיה על זה שסייענו להם בימי הטבח. גם עם זה שהעברנו להם ציוד רפואי ולוגיסטי, גם עם זה שהפצצנו את המטכ"ל בדמשק ודחקנו את הכוחות אחורה, אז הם בהודיה על זה והם רוצים להמשיך לחזק את הברית איתנו.

אבל כך את הקורדים, הקורדים נשמעים קולות אחרים, הם קורדים, אתה יודע, הם נורא ריאליים. הם ריאליים כי הם גם חיים את השטח, הם לוחמים במהות שלהם. והם קבוצה מדוכאת ונרדפת בכל מדינות הלאום שנמצאים בה, גם באיראן, בעיראק היום פחות, כי יש להם את האוטונומיה שלהם. בעיראק פחות, אבל לפחות בעבר, שנות ה-80, הם אכלו חרא מהשלטון של סאדאם חוסיין ומעלי אחימי, הבן דוד עלי אל-מג'ידי, שזה שירה להם, הפיל עליהם למעשה, ירה עליהם אמצעים כימיים וחנק אותם שם למוות. ואחרי זה, אני אומר, בהתגלגלות של הדברים, הקורדים, יש איזה משפט מאוד מאוד בולט, שהערים, הערים פיזית, אוקיי?

הם החברים הכי טובים שלהם. אתה לך אברהם, לי ברמה האישית, בתור בן אדם נגיד שחי את הסיפור של המזרח התיכון וכדומה, תשמע, אתה רודם תמונות זוועה, ואתה רואה כל מיני פסיכופתים סובבים בדמשק עם צמות של נשים כורדיות שהם חתכו, והחלק מחטיבת הערק, חטיבת הג'יהאד, הרעיון, הרעיון שבאכזריות, הרעיון של להיות אכזרי, ואתה רואה את זה, אתה רותח מדם, אתה אומר, זה דברים שיכולים להימנע. הם יכולים להימנע. אתה יודע, בדקה התשעים, אם אתה לוחץ על דוושת הגז ואתה עושה מה שצריך, אתה יכול למנוע את המהלכים האלה.

אבל אני אומר, תשמע, כנראה שבסופו של דבר גם מקבלי ההחלטות בדמוקרטיות הכי נוראות בעולם הרבה פעמים לא סופים למנוע אירועים כאלה. זה מה שמרתיח ברמה האנושית, כי דמוקרטיות, אני אומר לך, צביעות הגדולה בדמוקרטיות באשר הן, זה שדמוקרטיות תמיד מדברות על הומניות, על אנושיות. ואני אומר, יש פה אירוע שברוך השם ג'יהדיסטים מעורבים בו. זה יהיה אירוע רע. זה יהיה אירוע רע. זה יהיה אירוע דה-אומני. זה אירוע שישפך בו הרבה דם בצורה הכי אכזרית שיכולה להיות. תתערבו, תעצרו את הברדק לפני שהוא מתחיל. תעצרו את הברדק לפני שהוא מתחיל.

זה אחד מהחולי הגדולים של המערב בתקופה האחרונה. אפשר להצביע על נקודות מאיפה זה נובע, אם זה מהאימפריאליזם שהם מפחדים לחזור ולהתערב במדינות אחרות, או מלחמת העולם השנייה שלא רוצים קונפליקטים, אבל זה כבר משהו אחר. מה טראמפ מנסה להשיג בסוריה עם כל המהלכים שהוא עושה עכשיו? האמת היא לא ברור לי. לא ברור לי. תראה, אי אפשר לדבר על סוריה בהשוואה למדינות אחרות באזור, שהן מדינות עתירות משאבים, משאבים טבעיים, גז, נפט וכדומה. אתה יודע, אין פה... סוריה טיפה נפט זה מה שיש. כן, יש טיפה נפט במזרח שהשתלטו עכשיו.

זה היה בידיים הכורדיות, עכשיו זה בידיים של המשטר וכדומה. אבל שוב, היא לא מדינה שאפשר לסמן אותה כאיזושהי מצפקית נפט, מעצמת נפט, אתה יודע, זה לא סעודיה, זה גם לא לוב, זה לא... זה בטח לא האמירויות וקטר וכדומה. אז אני חושב שבסופו של דבר, אתה יודע, יש חלק ברעיונות אימפריאליסטיים, גם מייצג מה שנקרא השפעה. להיות סוכן השפעה בכמה שיותר מקומות, השפעה גם של התרבות שלך וגם של הרעיונות שלך, וזה מה שהאמריקאים מנסים לעשות בסוריה. להיות מה שנקרא סוכני השפעה משמעותיים יותר במשך שנים. באופן מסורתי סוכנת ההשפעה העיקרית בסוריה הייתה רוסיה.

רוסיה אחרי המהפכה יצאה מהתמונה, איבדה את האחיזה ההיסטורית בסוריה, כי גם במשך שנים רוסיה הייתה ספקית הנשק העיקרית של המשטר הסורי. זה היסטוריה עוד משנות ה-60, אתה יודע, בתקופה של מלחמה קרה, אז רוסיה... זה היה גם דריסת הרגל שלהם בים, במזרח התיכון. נכון. כאילו בים התיכון, שם היה להם שני בסיסים, בתרוס ובתקיה, בחבל העלאווי, בחוף הסורי, מה שנקרא לאזורי אחיזה ברורים שלכם. אבל אני אומר, בהינתן... אבל תמיד המשחק, אני אומר, בהיבטים הבינלאומיים שאתה מחל את הבינלאומית, בהינתן שגורם כוח אחד למעשה מסיר את רגלו...

אחד האחר ייכנס. אחד האחר ייכנס. אין ואקום. אז האמריקאים עכשיו נכנסים במקום הרוסים לאירוע הסורי, והם כביכול מקורבים אצל השליט, ומשפיעים על השליט. וגם, אתה יודע, ארדואן בחוכמתו אומר לו שלאנקרה ולוושינגטון יש יחסים מאוד מאוד טובים, כן? בניגוד לאינטרס הישראלי אגב. בניגוד לאינטרס הישראלי יש להם יחסים מאוד מאוד טובים. אז אני חושב שגם ארדואן מאחורי הקלעים כמנהיג מאוד מאוד ותיק, כשועל קרבות כזה ותיק בדיפלומטיה, מנחה את ג'ולאני איך להתנהל מול האמריקאים. לתת להם מה שהם אוהבים וכדומה מבחינת הבטחות ורעיונות ומה שנקרא, אתה יודע...' ושוב, אני אומר, בסופו של דבר בארצות הברית, במערב בכלל, הם לא מצליחים לקרוא את התמונה עד הסוף.

כן. האמריקאים לדעתי רק חושבים שהם איזשהו היום סוכני השפעה בתוך סוריה, אתה לא באמת יכול להיות סוכן השפעה היום בתוך המציאות הזאת, ולבוא עם הרעיונות התרבותיים שלך והרעיונות המדיניים שלך, ולנסות להתמיות במקומות אחרים שנגעו על פי אלכי הרוח שלך, אתה יודע, זה יכול לקרות, אבל זה הכל למראית עין. אין מאחורי זה שום אמת. כן, הרבה במהלך השיחה גם כל העניין הזה של טורקיה, מה האינטרסים של טורקיה מעבר... האם יש בכלל אינטרסים מעבר לחזון הנאו-עות'מאני הזה של ליצור את האזור השפעה שם? תראה, זה קודם כל החזון הנאו-עות'מאני.

קודם כל, בראש ובראשונה. כשאני מסתכל נגיד על השיח הטורקי, במיוחד גורמים שמזוהים עם המשטר או נאמנים למשטר, תומכים במשטר, הם מבחינתם סוריה זה חלק ממולדת אבות. סוריה זה חלק ממולדת אבות. אתה יודע, הם בזיכרונות המשפחתיים שלהם מדברים על זה שאבותינו חיו בתוך סוריה. היו טורקים שחיו בתוך סוריה, סוריה זה הייתה הבית שלהם במשך לא מעט שנים, כל עוד האימפריה העות'מאנית הייתה חיה וזה. ואתה יודע, אז אני אומר גם, אותה זיקה ואותם רעיונות שיש להם לגבי ירושלים, גם ירושלים הייתה הבית שלהם. אתה מבין?

אז אני אומר, זה קודם כל באמת החזון האימפריאלי הזה של ארדואן, שהוא משתלב גם עם רעיונות, זה לא רק דבר, עם רעיונות של אסלאם פוליטי. האסלאם הפוליטי במהותו הוא טריטוריאלי מאוד, והוא לא יכול לסת ולתת. בסופו של דבר... על אדמות אסלאם. כן, על אדמות אסלאם, על אדמות שקדושות לאסלאם, הוא לא מוכן לסת ולתת איתם. זה העניין. כל עוד זה משהו שהרבה פעמים אנשים לא מצליחים להבין בהקשרי החשיבה נגיד של האסלאם, של האסלאם הפוליטי ושל חוגים שלו, ש... once האסלאם דרס את רגלו באיזשהו מקום, דרס רגלו באיזשהו מקום, ולמעשה הצליח לשלוט בו ובנה מה שנקרא מסגרות חיים בתוך המקום הזה, הקים על המקום הזה מסגדים וכדומה.

והמקום הזה נכבש באיזשהו כיבוש נגדי ונלקח מידיים מוסלמיות, אוקיי? ועבר תהליך של גם אמרה רעיונית, דתית, הפך ממוסלמי לנוצרי או ליהודי. האסלאם לא... הוא לא משחרר מזה. הוא לא משחרר מזה. תראה, ספרד, זאת הדוגמה הכי טובה. אנדלוסיה זה דוגמה מצוינת. עד היום יש תנועה בתוך העולם המוסלמי שמדברת על הנכבה של אנדלוסיה במאה ה-15. אתה מבין? אז אני אומר, גם זה נכון גם להקשרים של שטחים עות'מאנים, גם בתוך המזרח התיכון וגם בבלקן, אזורים שבעבר האימפריה העות'מאנית שלטה בהם והיום היא שואפת לחזור להם.

היא שואפת גם טורקיה ו... אני חושב שבחלומות הכתובים של ארדואן, החלומות הנאו-עות'מאנים שלו, היא גם לקחת בחזרה אחיזה על יוון. אתה מבין? ועכשיו אנחנו גם רואים איזשהו מהלך נגדי, ישראל, קפריסין, יוון. יוון, נכון. בדיוק ראינו את הברית הזאת, אנחנו רואים אותה מתחילה להירקם. וכשמסתכלים על מפה הרבה יותר קל לראות את זה, אבל ננסה לצייר את זה. טורקיה בעצם ה היו חיצי ביקורות ראשונים כלפי הדיכוי של המשטר, כלפי מה שנקרא ההפגנות ברחוב, אז אחד הראשונים שמתח ביקורת על המשטר ועל האכזריות שלו היה ארדואן.

ובשם שפער אתה ארדואן, כולם יודעים מה אתה רוצה, אתה רוצה מה שנקרא להשיב את החלומות הישנים של האימפריה העות'מאנית, הוא צדק. ארדואן תמיד אומר את זה משהו שישב ב-State of Mind המדיני שלו. עכשיו תראה, גם אחרי לכתו של ארדואן, אם האחים המוסלמים, מה שנקרא תנועת הצדק בפיתוח, סיעת הצדק בפיתוח שהיא למעשה סיעה של תנועת האחים המוסלמים, תמשיך לשלוט בסוריה גם ביום שאחרי ארדואן, והיא לא תיפוגג עם הכתו של המנהיג הגדול של ארדואן, אז גם היורשים הפוטנציאליים שלו, אם זה שר החוץ הקאנפידן שהיה למעשה ראש שירותי הביון הטורקים, או הבן שלו בילאל ארדואן שארדואן מה שנקרא מכשיר אותו כיורש, כי ארדואן כבר לא יהיה עליהם, הוא לא צעיר כבר, אז גם הם ימשיכו את אותו קו ניצי, אפילו ניצי הרבה יותר.

הקאנפידן בעיניי הוא דמות יותר רדיקלית מארדואן, הוא אנטישמי מוצר, הוא שונא ישראל, ולחשוב שהבן אדם הזה רוצה לדרוס לנו רגל ברצועת עזה, ובסופו של דבר המשמעות של הדבר זה להותיר את חמאס כשחקן רלוונטי בעזה, זה כאב ראש מאוד מאוד גדול לישראל שמתגלגל לפיתחנו, ואם אנחנו לא נדע לשים לו בלם, ואנחנו נהיה מוכנים לסד ולתת עם הרעיון של דריסת רגל של גורמים שמזוהים עם הרעיונות של האיחוד גם בקטר וגם בטורקיה, יהיה לזה השלכות על החיים שלנו, חד משמעית. האם ישראל בכלל מוכנה לעימות מול טורקיה בזירות האלה?

קודם כל, אני אגיד לך מה, תמיד לחשוש הגדול זה הליכה נגיד לעימות צבאי עם הטורקים. עכשיו, הטורקים, אני לא חושב שארצות הברית תאפשר דבר כזה. וושינגטון שעומדת חוצץ בין אנקרה לבין ירושלים, לא תאפשר את זה, בטח לא בעידן של טראמפ, זה לא יקרה. לא יהיה עימות צבאי בין, זה משהו שאי אפשר להסיר מהשולחן. לא יהיה עימות צבאי בין טורקיה לישראל. בעידן של טראמפ. כן, בעידן של טראמפ. אני לא יודע מה יהיה אחרי טראמפ, אני לא יכול, אני יכול לנסות להתנבא באופן מאוד מאוד מוגבל, לעידן של טראמפ הוא לא יאפשר מה שנקרא התנגשויות מדממות צבאיות בין טורקיה לישראל.

כן, מדינת ישראל, אבל אני חושב שהבעיה שלה מול טורקיה זה הבעיה בדרך שבה היא מגדירה את הטורקים. מדינת ישראל לא מגדירה את טורקיה כמדינת אויב. יש איזושהי ביחסים בינלאומיים, יש איזה הגדרה מעורפלת שנקראת באנגלית פרנמיז, חבר שהוא אויב, זה בדיוק ההגדרה. סוריה היא מדינת אויב, סוריה היא מדינה שמאז השביעי באוקטובר אנשי ציבור מרכזיים בה כמו לר ארדואן קראו להשמדת ישראל, לא פחות מכך. באמת רעיונות הייתי אומר אלמיניטיסטיים, איטלריים שקוראים להשמדת ישראל, קוראים למחיקת המדינה היהודית. ראינו לצד זה איך הקהילות היהודיות בערים הגדולות בטורקיה נדחקות, איך יהודים הופכים להיות בתוך טורקיה פרסונה נון גרטה וכדומה, וזה הכל הכל הכל בחסות המשטר, כולל הסתה מטורפת, בובות של נתניהו תלויות על מנופת ליאה באנקרה ואיסטנבול, טורקיה היא מאוד מאוד אויבת אותנו, טורקיה זה דבר שהיא מסתכלת עלינו, אנחנו אויבים מוחלטים.

אנחנו לא מסתכלים עליהם כאויבים מוחלטים, ופה אני מזהה בעיה. אתה צריך להגדיר את טורקיה כמדינת אויב מוחלטת, לסגור איתה כל קשר, כל קשר כלשהו, מדיני, כלכלי, וברגע שאתה מגדיר אותה אתה מציב מה שנקרא רף מדיני, אתה מציב איזשהו סף מאוד מאוד ברור שאתה אומר הטורקים לא נכנסים לעזה. הם אויבים שלי, אין לו ידרסו פה רגל. אין לו ידרסו רגל. המציאות מאפשרת לך לעשות את זה? המציאות כן, היא מאפשרת לך. אנחנו לא עושים את זה. אנחנו לא עושים את זה כי אנחנו עסוקים בעיניי לרצות את הממשל של טראמפ. עכשיו, כבוד, אני רוכש המון כבוד מאוד גדול לשלטון הזה והעדפתי את עלייתו בבחירות האחרונות בארה״ב, מאשר את קמלה הפרוגרסיבית המטורללת.

כן? אבל אני אומר, בסופו של דבר, מדינת ישראל צריכה בטח ובטח אחרי אירוע טבח שכזה להגן על האינטרסים הפרקטיקליים שלה. מה עוד, מדינת ישראל גם צריכה, אני אומר באופן מעשי, להתחיל ולצמצם את התלות שלה הביטחונית-צבאית בארה״ב. כל מה שקשור לייצוא של אמצעי לחימה, בסדר? אנחנו חייבים לחזור לייצר נשק בארץ. יש לזה כמובן עלויות גדולות וכדומה, לא משנה. צריך לעשות את זה. אתה לא יכול להיות שבסופו של דבר אתה במצב של מלחמה ומערכות ההגנה שלך, את הטילים שלהם מייצרים במפעלי ייצור בארה״ב. לא. אתה צריך את מפעלי הייצור האלה בתוך הארץ.

הוא אפילו דברים בסיסיים יותר, על פגזים של 155. כמו מה? של תחמושת. תחמושת לנקם, לנקם, לנקם, לתומטים, לטנקים, למרכבות. אתה צריך את מפעלי הייצור האלה בתוך הארץ. שיעבדו נון-סטופ. אתה מבין? ולא להיות תלוי מה שנקרא באספקה חיצונית. באספקה חיצונית. כן, זו נקודה אחרת. רוצה לחזור שנייה לעניין הזה של טורקיה, לנתק איתה קשרים. אמרת שזה אפשרי עכשיו גם עם התלות הכלכלית-אנרגטית שיש לנו בטורקיה. איך אנחנו עוקפים לדוגמה את עניין הספציפית עניין האנרגיה זה העניין שיותר מעסיק אותי. מאיפה אנחנו מוצאים ספקית אנרגיה חדשה?

כי ברגע שהיא תחסום את הצינור שמגיע מבאקו, שמגיע מאזרבייג'ן, ברגע שהיא תחסום את הצינור הזה שעובר דרכה, בערך 40% מהאנרגיה של ישראל נחתכה. איך אנחנו מגשרים על הפער הזה? תראה, זה שאלה טובה. וזו שאלה שצריכה להתגלגל לפתחה של מה שנקרא אנשי שטח שעוסקים בדברים האלה. אני לא יודע לתת איזה פתרונות. אני כן יודע לומר אבל שבסופו של דבר כל עוד אנחנו מגמגמים מול טורקיה, אנחנו משלמים על זה מחיר. משלמים על זה מחיר. מחיר בסופו של דבר שיתורגם לבקצה, לדם של אנשים. בקצה, לא באופן אבסולוטי ומהיר. זאת אומרת, אתה יודע, אבל בסופו של דבר הטורקים עושים הכל, הקאנסידן והנשב, עושים הכל כדי להשאיר את חמאס שחקן רלוונטי בעזה.

עכשיו אתה מבין, אנחנו לא יכולים לשלות לעצמנו. אתה יודע, איכה מדינת ישראל, הממשל אחרי השביעי באוקטובר הבטיח לציבור שחיסול חמאס זה אחד ממטרות המלחמה. לא עמדנו בזה. עכשיו, טורקיה, אם אנחנו לא נעמוד על זה, על הרגל האחוריות שלנו, שאנחנו לא מאפשרים התערבות טורקית בתוך רצועת עזה, הטורקים ידאגו לפנות את זה בענייני הכוח שלהם מחדש. אותו פרקטיקות שראינו באידליב, שבו יש לך יועצי מלחמה, מה שנקרא כל מיני מאמנים צבאיים, ידרסו רגל בתוך רצועת עזה, 2000-3000 איש כאלה, הם יכולים לשנות את תסדרה עולם.

הם יכולים לחמאס לסייע לו לבנות את עצמו מחדש ובצורה הרבה יותר משודרגת גם. ואז לא עשינו בזה כלום. התערנו את כל ההישגים שהושגו ברצועת עזה. מה שהושג. אתה מבין? איקה לא חיסלת אותם, לא הלכת עד הסוף עם חיים, עדיין יש שם שנאה, גם של ארגון הג'יהאד, גם של האוכלוסייה שמאמצה את ארגון הג'יהאד, ששונאים את ישראל, שנאה עמוקה. זה יכול להצליח לידיים של הטורקים. הטורקים יכולים לעשות מזה מטעמים, אתה מבין? זה באמת יש פה משחק עדין, בטווח הקצר לפחות, לאיך אנחנו מתנהלים עם כל המצב הזה, השברירי, המצב החדש הזה שנוצר כאן.

אין בעיה, תראה, בסופו של דבר, אם אתה רוצה לתת גב לממשלת טכנוקרטים, שזה כל מיני אקס כאלה, יוצר רשות פלסטינית, כמו דוקטור עדי שאד וכדומה. דמויות, אתה יודע, אם אתה רוצה לתת להם באמת ביטוי, אתה חייב לסכל את היכולות הספרטיות של חמאס. חמאס צריך להבין, היא תנועה שלא תתפרק באופן וולונטרי מהנשק שלה. בטח ובטח שהיא מקבלת המון רוח ותמיכה מדינית וכלכלית מקטר וטורקיה. היא לא תמהר להתפרק מהנשק שלה. למה? כי הנשק זה תפיסתם, הוא העצמאות שלהם, הוא ההכרה שלהם, הכבוד שלהם, הוא החורייה שלהם, החופש שלהם, הוא, אתה יודע, הוא נעל המון פרמטרים כאלה נורא סיסמתיים, אלטרואיסטיים, הכבוד, הגאווה שלנו, החופש שלנו.

זה פשוט דבר, זה, אתה יודע, הרומנטיקה הזאת אנחנו יודעים שהיא יכולה להתתרגם לטרור אכזרי. מה שאני בא לומר זה שמדינת ישראל, כבאמת לקחת את עזה למקום אולי קצת יותר טוב, ולא שאני שם את כל היעבי, או שאני סומך, בוא נאמר ככה, על ממשלת הטכנוקרטית, ממשלת עלישאת, אבל אני חושב שהיא אופציה שהיא קצת יותר שפויה מחמאס, ויותר טובה, וזהו, וצריך לתת להם לעבוד. וחמאס ברקע יפרעו. כי בסופו של דבר חמאס ברקע, מה שהם יעשו, הם מוכנים, אוקיי? זה לא עניין חדש, זה עוד היה בעידן של שינוי, אחרי שנבחר כבר בקיץ 2017, הוא דיבר על זה שהעביר את הניהול האזרחי של הרצועה לידי הרשות הפלסטינית, אבל שאזדין קסם, שברור הצבאית, בניין הכוח של חמאס הצבאי, יישאר בידיו, והכספים שהם יקבלו בתוך הרצועה ממיסוי ייכנסו לכיסים שלהם, ותרומות שהם מקבלים בתוך הכיסים שלהם, וכדומה, וחמאס מנסים עכשיו לפעול על פי אותו מודל.

על פי אותו מודל. אין בעיה, אני חושב שאנחנו לא רוצים להתעניין לערים הגדולות ברצועה, לא את רפיח, הרוסה והשבורה, לא את חאן יונס הרוסה והשבורה, לא את עזה סיטי, אין שום עניין להתעסק בענייני ביוב ובריאות ועניינים סוציאליים, אבל הם רוצים אצלם את הנשק והרבה מאוד כסף. זו השאיפה שלהם, זה המודל. זה המודל. זה מודל קלאסי, קלאסי של ארגוני מועקמה, של ארגוני טרור, ואנחנו צריכים להיזהר מזה. עכשיו תראה, גם בכל... עכשיו, ההסכם עם טראמפ, הסכם מ-20 הנקודות, כן? הוא הסכם שמה הוא אומר? הוא מחייב כביכול את חמאס להתפרק מנשק.

אני החשש הגדול שלי הוא מאיסרא בלאף, כלומר שיבוא החמאסניקים, יעבירו דרך גורם שלישי, נגיד איזה כמה אלפי קלצ'ים שיש להם במנהרות, אוקיי? ויגידו הנה, זה כל הנשק שיש לנו בידיים, קחו. בלאף. אנחנו יודעים ש... אני חושש מהאיסרא בלאף הזה. מבין שהאיסרא בלאף הזה גם מרצה את טראמפ בוושינגטון. לא. אנחנו, שבסופו של דבר, אנחנו צריכים לראות, ועדיין לא מאוחר מדי, איך אנחנו לוחצים על פירוק, על פירוקה של חמאס מנשק. אוקיי? ולמעשה מסיימים את הסיבוב של התנועה הזאת בתוך מרכז הכובד ההיסטורי שלה ברצועה, כי משם צמחה תנועת החמאס בשנות ה-80, והמשמעות של זה, זה פגיעה עמוקה להמשיך להעמיק את הפגיעה באופן אנוש בזרוע הצבאית, בעזדין קסם, לפגוע במפעלי הטס המקומיים שלהם במחנות המרכז, לדאוג שהטורקים והקטארים לא דורסים רגל בתוך רצועת עזה, מה שנקרא על פנינו ועל חמותינו, אוקיי?

אז את מי כן אנחנו מכניסים? זאת אומרת, כוחות זרים ייכנסו. ייכנסו כוחות זרים, כי זה מה שלמעשה מועצת השלום שואפת אליו. אין תראה, אני חושב שלכל כוח זר שייכנס, אנחנו צריכים להסתכל ברמה מאוד של ספקנות, מי יותר ומי פחות. צריך להבין, שום כוח מוסלמי שייכנס, ואמר את זה המלך עבדאללה באופן מאוד מאוד ברור, זה אחד ההצהרות בעיניי החשובות שהיו ברמה המדינית בחודשים האחרונים, עבדאללה אמר, שום כוח מוסלמי או ערבי לא יפרק את חמאס מהנשק. אז אני אומר, זה מה שנקרא מלחתנו במלחתנו בלבד. אנחנו צריכים לחדש רעיון של נחמה, להגיד לחמאס, אוקיי, יש לך עכשיו באמת להקציב לו זמן, להגיד לתנועת החמאס, יש לך חודש להתפרק מכל הנשק שלה, מכל האוצרות שלך, אוקיי?

מכל האוצרות שלך, כולל פירוק של מפעלי הטס במחנות המרכז וכך הלאה והלאה. אם אתה לא עושה את זה, מלחמה על השולחן. עשינו את זה עם חיזבאללה, היה דדליין עד סוף דצמבר. כן, אבל חיזבאללה מצאנו את עצמנו, למעשה אישרנו את המטלה הזאת בידי הממשל של עאון ונאווח סלאם. עכשיו, הם פוחדים לעשות את זה שם, כי עדיין לחיזבאללה יש כוח יחסי בולט על צבא מדינה. לא, אבל מה שאני אומר זה שההצהרה הזאת, הרי אמרנו את זה לחיזבאללה, תתפרקו מהנשק, אבל לא היה פולו-אפ, לא עשינו עם זה משהו. הרי הם למדו לנו בדדליין שהצבנו, ולא לקחנו פעולות משמעותיות.

אולי טיפה הרמנו את תדירות ההתקפות, אבל יותר מזה לא ניקטנו באמצעים. אנחנו מפחדים לנקוט באמצעים כמדינה. אנחנו לא עושים את זה. אנחנו, תראה, אני חושב שמדינת ישראל מחויבת ברמה הערכית לדאוג קודם כל לביטחון של אזרחיה. ואם מדינת ישראל ומקבלי ההחלטות בה לא מסוגלים להבטיח למדינת ישראל ביטחון, לא תחושה, ביטחון, אוקיי? אז שילחו הביתה. אני אומר את זה באופן הכי פשוט, גם לא אדם פוליטי. הפוליטיקה הקטנה פה של כן ביבי, לא ביבי, לא מעניינת אותי. אוקיי, מי שאתה יודע, בסופו של דבר, המדינה צריכה להבטיח ביטחון לאזרחיה.

ואם אתם לא מסוגלים להבטיח ביטחון לאזרחים, ואתם עם הפעולות שלכם לא יכולים להבטיח שסנריו של טבח בסדרי גודל של ה-7 באוקטובר לא יחזור על עצמו, אם אתם לא מסוגלים להבטיח את זה, אל תשארו בשלטון. אל תשארו בשלטון. עכשיו, צריך, אני אומר בסופו של דבר, אני אומר, יצאתם כבר לעם ועדה, הבטחתם את פירוק חמאס, הבטחתם את חיסול התנועה הזאת, תעשו את זה. תעשו את זה. גם על זה יושב חלק גדול מהבס שלכם. זאת אומרת, לא כאלה, אתה יודע, של העמים של הממשל בישראל, שהם תומכים בממשלה כי יש פה הבטחה לחסל את חמאס.

לא תעשו את זה, זה עוד סיבה לא לבחור בכם בבחירות הבאות. אנחנו בשנות בחירות עכשיו. אם מדברים רגע פוליטיקה, בסופו של דבר יש פה מה שנקרא מחויבות לשני דברים. אחד, זה לעשות צדק גם עבור עצמנו, עם כל פושעי המלחמה של ה-7 באוקטובר, עם כל הלוחבות והג'יהאדיסטים של שראת אלקוד ושל פלגים אחרים, כל מי שדרס את הרגל שלו פה ב-7 באוקטובר, חטף, אנס, רצח וכדומה, הבן אדם הזה הוא יהיו עוד פעם ממדיצות חמושות ומסוכנות. להבין שמאיימות עלינו. מאיימות עלינו תחת תמיכת טורקית, סיוע טורקי, סיוע קטארי עד פה.

אז מה הפתרון לדעתך לפחות לסוגיה הזאת? גירוש כמו ש... גירוש, תראה, אני אומר, גירוש לבטח של אנשים מזוהים עם הארגונים של חמאס. לוודא לשחרר את השטח מגורמים עוינים, ג'יהאדיסטים, יש הרבה כאלה בתוך הרצועה. כן, פשוט, תראה, אני אנשים ימין הקלאסי, ימין העמוק מדברים על, אתה יודע, על כיבוש, גירוש והתיישבות. אני לא הולך עם זה רחוק עד רעיון של התיישבות, כי אני אומר, נוכח מה שנקרא המצב האקולוגי של הרצועה, לשקם אותה ולייצר שם התיישבות. לשפוט מיליארדי דולרים. וואה, זה באמת, בעיניי זה טירוף. אבל לא שאני לא פרו-התיישבות, אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב.

מה שאני בא לומר, זה שאם להיות ריאלי, צריך לסיים את העבודה עם חמאס ברצועת עזה וגם עם הג'יהאד האיסלאמי שהתנועה מחורבנת, סליחה על הביטוי. עם כל הפלגים האסלאמיסטים. עם כל הפלגים האסלאמיסטים, עם כל הפלגים המילואים בעיקר. יש פה תודעות אדירות עם שוואה יבשה. ואני חושב שבסופו של דבר, הפורטה של ישראל זה חיל האוויר. אני חושב שאולי יום אחד, בהינתן שהטורקים יאיימו עלינו ממשית מהים התיכון וניסו לסגור עלינו דרך הים התיכון עם הימייה המפוארת שלהם. עומד לנו מה שנקרא חיל האוויר מפואר מאוד שיכול לסכל את היכולות הימיות של טורקיה או ליצור איזשהו תהליך של רדוקציה של הפחתה ביכולות האלה.

אבל שוב, אנחנו עדיין לא שם. אני אומר, אני אחזור למה שאמרתי קודם וזה אני אסיים. זה הסייפה שלי. העניין הטורקי הוא דורש מאיתנו תשומת לב. דורש מאיתנו תשומת לב היום גם בחזית הדרומית עם האספירציות שלהם בתוך רצועת עזה וגם בחזית הצפונית עם הסורים. וגם עם השאיפות שלהם מה שנקרא לכבוש בסופו של דבר את ירושלים מחדש, אספירציות איסלאמיות ומילניות. וגם אני אומר בסופו של דבר, לפחות ברגע שלי, מוריד כרגע מהשולחן התנגשות צבאית ממשית בין ישראל לטורקיה כל עוד הממשל של טראמפ קיים. אני חושב שגם אם אחד מה...

נגיד בבחירות הבאות, אחד מקרוביו של טראמפ יירוץ לנשיאות והבחרו אנשים כמו רוביו שהוא מדובר אולי... ג'יי לייבןס. כן, ג'יי לייבןס רוביו. אז אני חושב שגם הם יורידו מהשולחן את האופציה של התנגשות בין אנקרה לירושלים. בסדר? אבל אני חושב שבסופו של דבר אנחנו צריכים ללכת פה לשורה של מהלכים מדיניים שעניינם מלהעביר לטורקים עד כאן. לכאן אתם לא נכנסים, לכאן אתם לא פועלים. וברגע שאתה מה שנקרא תבער מושגים בסיסיים של מי ידיד ומי אויב, אוקיי? אתה תהיה לך הרבה יותר קל לעשות את הדברים האלה. ברגע שהגישה המדינית מול טורקיה היא גישה מעורפלת, היא גישה של הטורקים הם פרנמיז, הם סוג של ידיד אויב, והם קוראים מעל כל במה ציבורית באנקרה להשמיד אותך, אתה מבין?

אתה פה לא במשחק מולם. אתה פה לא במשחק מולם וזה מדאיג אותי. כי הדבר הראשון... שינוי תפיסתי פה ישלם. שינוי תפיסתי, היכולת שלך לקרוא את האויב, אתה מבין? הרי אני אומר מה שהיה פה במשך שנים ובזה אני אסיים, לדעתי, במובן שלי במשך שנים המערכת הישראלית, הרמה המודיעינית הצבאית, הכינה את עצמה לאירוע צבאי מדמם עם חיזבאללה ועם איראן, אוקיי? ועם בעלת הבית האיראני. והיינו במידה רבה עם גבנו לרצועת עזה. לא קראנו באופן נכון למעשה את השאיפות, את האספרציות ואתה יודע ובסופו של דבר דיברו קצת מורפנים בבוקר השביעי באוקטובר, הסכמנו את זה ביושר.

כן, באמת בשיחה עברנו על הרבה נושאים. התחלנו, אתה יודע, מאזור דרוזים, נושא הדרוזים בסוריה. המשכנו איך נראה כל המרקם הזה בסוריה. שלחות עלינו, דריסת רגל של טורקיה. איך העולם תופס את כל מה שקורה שם. קפצנו גם למה קורה לנו פה, נקרא לזה בחצר האחורית. וככה לאורך כל השיחה באמת לווה חשיבות של להתעורר על עצמנו שנייה, להפיק לקחים ממה שעברנו בשנתיים האחרונות וליישם אותם. יש משהו שלדעתך הפספסנו שחשוב שאנשים ידעו? לא, אני חושב שבעיניי לפחות הדברים החשובים נאמרו. אולי יש אם עוד שחקן אחד באזור שאני יכול מה שנקרא להתייחס אליו ואני עושה את זה ממש בקצרה.

זה סעודיה, שסעודיה שינתה את פניה. אם ערב השביעי באוקטובר היה שיח על נורמליזציה עם סעודיה ועל זה שהיא תהיה העוגן המרכזי של העולם הערבי בתוך הסכמי אברהם, אז היא שינתה פניה דרך זה שהיא במידה רבה החליטה התחילה לרקום בריתות עם הסינים, הלכה לפיוס עם האיראנים וכדומה. אני חושב שהיא מתנגדת גדולה היום לתקיפה מרתקת בתוך איראן. אני חושב שהמשחק מה שנקרא המשחק הסעודי הוא מעורר דאגה. אני חושב שהמשחק שלהם, אתה יודע, מבחינה דיפלומטית מדינית הוא משחק לא ישר. מוחמד בן סלמאן, אני תמיד היה לי... אני חייב לומר ספקות לגבי הדמות.

אתה יודע, הוא גם מאוד דמות שהמערב עשה לה גלוריפיקציה וכדומה. בעיניי הוא תמיד היה איזשהו פרה ברבר. שצמח בתוך המידבר הערבי, בן אדם שבמה שנקרא באותה מידה שהוא יכול לקפוץ לי מצווארו עניבה מכובדת, הוא יכול גם לרצוח בן אדם. אז אני חושב שסעודיה היא מדינה שצריך להקשיב טוב למה שיוצא שם מתוך הממשל, מה שיוצא מתוך המסגדים והמסגדים שלה. הם העבירו נגיד, נחשבים ניסונים מאוד מאוד גדולים של תנועת האחים המוסלמים, אם נכון להתחיל לעשות גלוריפיקציה לחמאס, ולדבר על זה שלחמאס יש את הזכות להגן על האדמות הפלסטיניות, הקדושות, המחוללות וכדומה.

ישראל עומדת בשיח מאוד מאוד דוחה, עומד בלב נגיד הדרשות והתפילות במסגדים, וזהו. ואני חושב שסעודיה היא אירוע שגם צריך להביט בו לחשדנות. לחשדנות? לחשדנות ולא, בספקנות, ולא לבוא ולדבר מהר מאוד על נורמליזציה עם סעודיה. אני חושב שלא תהיה נורמליזציה עם סעודיה. באמת, זה מאוד, נקרא לזה, עושים רומנטיזציה על העניין הזה. מסדרון האינדו-ערבי, פריחה כלכלית, קו רכבת מאילת ועד אפילו נלך לאשדוד, מאשדוד ועד לריאד, אז באמת צריך להסתכל לזה גם בעין ביקורתית. עין ביקורתית ולהבין, אוקיי, שלא כל, גם לא כל החלומות יכולים, אתה יודע, יש הרבה מאוד חלומות על פיתוח ועל חדומה ועל שגשוג ושלום וזה.

לא הכל יכול להתגשם גם, צריך לקבל את זה. צריך לקבל שלא הכל יתגשם, לא הכל יכול להתגשם וזה בסדר. אתה רוצה להגיע, אתה ישראלי, אתה רוצה להגיע לסעודיה, תגיע עם דרכון שר. לך תוציא דרכון פורטוגלי, תלך לריאד, לך למסגדים במכה. נו מה אתה... כן, כן. אלי, באמת תענוג. אם אנשים רוצים למצוא אותך ברשת, לאן הם יכולים להגיע? האמת היא... לפייסבוק שלי, אלעד בנחודוד כהן. אני יחסית מרבה לכתוב שם, למרות שלאחרונה קצת בתהליך הפוכה, כי התעסקתי עם דברים אחרים. אבל אם רוצים למצוא אותי, אז יכולים שם למצוא אותי.

מדהים. אלעד, תודה רבה. בכיף, בשמחה.