מומחה ללוחמה פסיכולוגית חושף: למה ישראל הפסידה בזירת התודעה עוד לפני שהמלחמה התחילה | ד״ר רון שלייפר

דוקטור און שלייפר, ברוך הבא. שלום שלום. שלום שלום. אני רוצה שנתחיל בשאלה האם ישראל הפסידה בחזית התודעה הבינלאומית? התשובה המקובלת היא שכן. מה שנקרא התשובה נמצאת בשאלה. אבל צריך לקחת את זה בסך הכול הכללי. השאלה הגדולה היא מה ההבדל בין הנראות ובין האמת האובייקטיבית. אז אומרים שאין היום אמת ואין אובייקטיבית. זה לא נכון. זה צריך להילחם בתפיסה הזו. אבל בוא נשווה בין נראות לבין פיזיקה. אז בפיזיקה אנחנו שולטים ב-60% מעזה. הרגנו דור של מחבלים. זה מהתנ"ך, זה אותו סיפור. כברות ישקו את הארץ 40 שנה.

אז היום היא לא תשקו את 40 שנה, כי צריך להרוג הרבה יותר. אבל בגדול המציאות הפיזית היא לטובתנו. המציאות התדמיתית היא מחיר. עכשיו פה זה מעניין, כי יש שאלה בתלמוד על עין הרע. אבל המסקנה שם זה מי שלא מאמין בעין הרע זה לא משפיע עליו. אז זאת אומרת, אם אתה לא נמצא ברשתות, מה אכפת לך שיגידו מה שיגידו. אבל היום כבר קשה מאוד לא להיות ברשתות. ואומרים עלינו הרבה. עכשיו, זה נבנה כבר לפני הרבה שנים. זה לא דבר שהתחיל ערב המלחמה. ואנחנו בפיגור. רגע לפני שנמשיך עם השיחה הזאת, הסתכלתי על הנתונים ביוטיוב וראיתי ש-90% מהחבר'ה שצופים בנו עכשיו לא מנויים לערוץ.

המטרה שלנו השנה זה להוריד את המספר הזה בלפחות חצי. אז אם אתם נהנים מהפרקים ומהתוכן שבערוץ, לחיצה על כפתור המנוי זו התרומה הכי משמעותית שתוכלו לעשות לערוץ הזה. בזכות זה נוכל להביא אורחים הרבה יותר מעניינים, להרים את רמת ההפקה כאן, וליצור עבורכם תוכן הרבה יותר טוב. אז שנייה לפני שנתחיל, קחו את הזמן, תרשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק. כן, נגעת פה בכמה דברים שאני ארצה לפרק, אבל לפני זה, אתה מומחה בעצם ללוחמה פסיכולוגית, אתה מרצה באוניברסיטת אריאל, כתבת ספרים בתחום. פרשתי לאחרונה, יש לציין שיצאתי.

פרשתי לגמלאות, אבל אני ממשיך. החמאס לא פרש וגם החיזבאללה לא פרש, וגם האנטישמים עדיין ממשיכים. יש הרבה עבודה. לגמרי, לגמרי. אז זה כזה עליך. ואולי נתחיל באיך ישראל מלכתחילה הגיעה לזירה הזאת, לזירה התודעתית. כן, באנגלית יש ביטוי Screaming and Kicking, זאת אומרת נגד רצונו. והשאלה שתמיד אני מגיע אליה, לא משנה באיזה פורום, מה שאני מתבקש לדבר עליו, היא למה זה קורה. זאת אומרת, למה אנחנו עוד לא טובים בהסברה או בפרופגנדה או מה שלא יהיה. וזאת שאלה גדולה. אם אתה רוצה לפתוח את זה, אין לי בעיה.

כן, לגמרי. כן, אתה יודע, בגדול מה שעובד נגדנו זה התפיסה ש... אתה יודע מה, אני אשאל אותך שאלה בחזרה כמו יהודי טוב. כמה כסף לדעתך צריך להשקיע על מנת לחסל את האנטישמיות בעולם? מיליארדי דולרים. אוקיי, וזה אפשרי? לא חושב. אוקיי, הנה קיבלת את התשובה לשאלה שלך. זאת אומרת, יש לנו תפיסה, ממילא כל האנטישמיות וממילא מה שנעשה זה לא יעזור, אז שמה להיכנס לזה. אז אנחנו נתמקד בפיזיקה. אבל לאט לאט אנחנו מבינים... דרך אגב, זה לא תפיסה חדשה, זה לא תפיסה מראשית ימי הציונות, זה תפיסה עוד מיציאה לגלות.

אבל אתה יודע מה? עוד אפילו לפני זה, מהתקופה ההלניסטית כבר התחילו לתקוף את הדת שלנו. ואז התחלנו להתנצל. תשמע, זה לא ככה, זה יוסף אוסלביוס, יוסף בן מתתיהו כתב על זה ספר שלם שנקרא עד היום, כן? תרגומו מיוונית ללטינית ומשם לכל שפות העולם. זה נקרא נגד אפיון. אפיון היה הוגה דעות הלניסטי שכמובן עובד אלילים וכדומה ולא מבין את כל הסיפור הזה של דת שלא רואים את האל שלה. אז יוסף בן מתתיהו מתנצל, זה לא הדת שלנו לטובה. ומאז אנחנו לא מפסיקים להתנצל. זה בעצם ההסברה הזאתי? כי נגעת פה גם בהסברה וגם בפרופגנדה תעמולה.

אין הבדל ביניהם. אין הבדל ביניהם? לא. הסברה זה... פרופגנדה היא מילה נוצרית וממילא משרוטה לקחו הקומוניסטים והנאצים אז היא קיבלה משמעות מאוד מאוד שלילית. מובן? תדמית מאוד מאוד שלילית. אז אנחנו מצאנו לא, אנחנו הסברה. אוהבים שלנו עושים תעמולה ואנחנו עושים הסברה. מה זה הסברה? אנחנו מסבירים להם למה אנחנו צודקים. עכשיו, זו פשרה קלאסית. זאת אומרת שלא טובה לאף אחד. והיא גם לא טובה לנו כי... או שאתה במשחק או שאתה לא במשחק. איך אמרה ראש ממשלת טורקיה דמירל במזרח התיכון, אם אתה לא יושב לשולחן סימן שאתה חלק מהתפריט.

אז או שאנחנו משחקים או שאנחנו לא משחקים. אי אפשר לשחק רק עם... להיכנס לזירת איגרוף אבל עם יד אחת קשורה מאחורה או בלי... או שאני יודע מה, עם עיניים קשורות וכדומה. אז זו הפשרה, אנחנו לא משחקים אבל כיוון שאי אפשר בלי, אז אנחנו עושים משהו. מה ההשלכות של זה? שאנחנו כזה רגל בפנים, רגל בחוץ במשחק הזה. ההשלכות קודם כל הן על הקהילה היהודית בעולם. ויש דבר כזה למרות שישראלים לא רוצים לחשוב ככה. והתפיסה אומרת טוב שמקסימום שבואו לארץ זה בעיה שלהם. כן, אבל אנחנו ביקשנו מהם את הסיוע החל מהקמת המדינה ועוד הרבה קודם.

דבר אחד. דבר שני הם מסייעים לנו בידע מקומי על איך להתנהל בזירה הבינלאומית. כיוון שאנחנו לא מספקים את כל צרכינו החומריים והרוחניים אלא אנחנו קשורים בעולם הגלובלי, אז אנחנו חייבים לשחק בזירה הזו וזה יוצר נזקים. אז נתחיל מהדבר הכי פחות חשוב זה החלק הפסיכולוגי. אף אחד לא אוהב שיצביעו עליו, שישימו אותו בצד, שיעשו עליו חרם. נקרא בלשון כיתה ג'. זה דבר אחד. דבר שני יש לה חרמות השלכות. השלכות כלכליות. אני יכול להגיד לך שבדור איש האקדמיה סוף סוף התחילו לשים לב אצלנו גם תומכי החרם נגד ישראל שבישראל שלא מקבלים מאמרים שלנו ולא מקבלים גם מימון למחקרים ולא...

אז זה גם לא נעים וגם זה קצת פוגע. וה-BDS הידוע הולך וצובר יותר ויותר. עכשיו עד עכשיו זה לא נזק ממשי. אבל מי יודע, לך תראה. הוא בסך הכל מכפיל את עצמו עוד חברה ועוד קרן ועוד מדינה. ועד לנזקים הממשיים שלא מגיעים חלפים לקנות נשק שלנו. אמרת בהתחלה שאין עדיין נזקים ממשיים. איך זה מסתדר? יש לך צו מעצר על ראש הממשלה שלך. כבר עכשיו יש דיבורים על אמברגו נשק עניינים. איך זה? זה לא נזק ממשי? בסדר, תראה. מדי פעם טוב לתרום דם. זה דבר שעוזר לגוף כיוון שזה מעורר וממריץ. אז אותו דבר בהשללה גם לתחום הביטחוני.

טוב שאנחנו נמצאים מדי פעם במצוקה קטנה כיוון שזה מעורר אותנו ומעודד אותנו למצוא פתרונות ולא להסתמך ולהיות באותו מצב כל הזמן עם אותם לקוחות ועם אותם ספקים. זה מוביל לקיפאון וזה מוביל לשיתוק. ולכן אנחנו עומדים על בהונות רגלינו כל הזמן וזה טוב. כן. אז זה פחות או יותר התשובה. נכון שבריטניה עשתה איזשהו אמברגו, צרפת עשתה אמברגו, אז בנינו לבד. אז צריך למצוא חלפים אחרים. אז זה טוב. וזה מבחינת... זה קשה, כן? אבל הרבה יותר נוח לשקוע בקלות הזאתי. כן, או בנוחות הזו שקיימת עכשיו. אבל בגדול זה לא נעים.

אבל תראה גם באקדמיה. אתה יודע למשל אגודות הספורט שלנו, מכבי ואני יודע איך וכו'. איך הם הוקמו? הם הוקמו בגלל החרם נגד ספורטאים יהודים. באירופה, מזרח אירופה, מרכז אירופה, אז היהודים אמרו טוב, אנחנו בחירום נעשה לעצמנו. ומשם אנחנו מגיעים לאליפויות. זה כאילו מונע את הסטגנציה הזאת, שאנחנו נשבים למצב המוכר הנוח ולא משתנים ומשתפרים. נכון מאוד, נכון מאוד. שאלה כמובן על איזה מידה, כמובן זה גם מגביל אותנו בהרבה פעמים להתפתח. בסדר, אלה, זה המתח, זו ההשכלה של המתחות שבה אנחנו נמצאים. אז זאת הדבר.

אז מדינה, לתדמית זה דבר מאוד חשוב. גם ברמת הפרט וגם ברמת הארגון וגם ברמת מדינה. ואנחנו משקיעים בזה המון. לא רק נשים, גם גברים משקיעים המון בתדמית שלהם. אנחנו יכולים, גברים יכולים לצחוק על הנשים שאין להם מה ללבוש ואין לזה, והנשים יכולות לצחוק על הגברים שרכב אחד שאתה מחליף ללא צורך עולה כמו, אני יודע מה, עשרים ארונות מלאים מלאי שמלות שלי, אז מה אתה מדבר? אבל התדמית גם לגברים חשוב, גם לנשים, לנשים ודאי חשוב. ולמדינה גם כן חשוב. מדינה רוצה השקעות, מדינה תיירות היא העסק שמניע הכי הרבה כסף בעולם, אז אנחנו רוצים תיירים, אנחנו רוצים עולים, אנחנו רוצים מבקרים, אנחנו רוצים שיתופי פעולה כלכליים.

וכל זה קשה לעשות כשהתדמית היא מאוד שלילית. אולי שנייה לפני, מה המטרה בכלל בלוחמה פסיכולוגית? מה מנסים להשיג? לוחמה פסיכולוגית זה השימוש בתדמית במהלך מלחמה. או לא בתדמית, במהלך, השימוש באמצעים לא אלימים במהלך מלחמה כדי לתרום לניצחון. עכשיו השאלה כמובן איך אתה מגדיר ניצחון ואיך אתה מגדיר לא אלימים. אז האינתיפאדה הראשונה בהגדרתה היא לא אלימה. רק זרקו אבנים ובקבוקי תבערה. גלעד שליט, בהערכתי, זה לוחמה פסיכולוגית, זה קמפיין לוחמה פסיכולוגית אדיר שניהל החמאס במשך חמש וחצי שנים. אבל אם אתה זוכר, הוא התחיל באלימות, בחטיפה, בה נהרגו חייל וקצין וכדומה.

אז מה זה, בוא נסייג את זה, לא אלים בעיקרו. וכדי להשיג רווחים שיעזרו לניצחון. אז כל פרשת החטופים והשיתוק הצבאי האסטרטגי שהם גרמו לנו, זה הכל תולדה והפרקת לקחים של גלעד שליט. ונכון שחטיפת החטופים, כלומר שביית החיילים והאזרחים, גברים ונשים וכדומה הייתה אלימה. אבל הקמפיין עצמו, שהתנהל עצמו, הוא לוחמה פסיכולוגית ממדרגה ראשונה. ואתה לא יכול להתכחש לעובדה שצהר הגדול והחזק, חיל האוויר, חיל הים, צוללות, טילים, לוויינים, היה חסר אונים נגד מה? עשרים, שלושים אלף איש שהיו במנהרות. אז זה, הנה יש לך דוגמה ללוחמה פסיכולוגית מוצלחת.

זה בעצם הלוחמה הפסיכולוגית בסכסוכים שהם אסימטריים, שאנחנו נלחמים מול ארגון טרור בסופו של דבר, לא מול מדינה. אסימטרי זו מילה נפוצה, אבל היא לא נובעת מעצם האסימטריה. הלוחמה הפסיכולוגית נובעת מכך שלמי שאין את האפשרות להשתמש בברזל, בקינטיקה, בנשקים, בחומרי הנפץ, אז הוא משתמש במה שהוא יכול להשתמש. דהיינו, משהו שלא עולה הרבה כסף, משהו שמשפיע, זה דהיינו לוחמה פסיכולוגית. אז שנייה להעברה, מה המטרה של השימוש הזה? המטרה היא לתרום לניצחון. איך אתה מנצח? או בוא נאמר ככה, מה זה ניצחון? ניצחון או הפוך, אחורה יותר, מה זה מלחמה?

מלחמה בעצמה, לא מלחמה בין המינים או מלחמה בין קוקה-קולה לפפסי, המלחמה עצמה היא התלת כאב כדי לכפות את רצונך על הצד השני. שהיא קשורה באובדן של חיים, באלימות קשה, באובדן שטח, באובדן הון ותשתית וכדומה. עכשיו, כל זה כדי לכפות את רצונך. ואז בא, נעשה איזה מין קפיצה, ואז נגיד, אם אני יכול לכפות את רצוני באופן לא אלים, אני יכול לכפות את רצוני, אני יכול להפחיד, אני יכול להרתיע, אני יכול להטעות, אני יכול לעשות הרבה דברים באופן שהחפה את רצוני בלי כל השלבים הכואבים הללו שלוקח לעשרות או מאות שנים להחלים מהם.

וזה הרעיון של הלוחמה הפסיכולוגית. זאת אומרת, באופן הכי פשוט, אם אין לי רובה ולך יש רובה, אז האופציה היחידה שלי, אם אני רוצה להילחם ואני לא נכנע, היא לשכנע אותך לא ללחוץ על ההדק. אם אתה לא לוחץ על ההדק, אז עשיתי את שלי. זאת אומרת, כאילו שאין לך רובה. ואז אנחנו נתחיל להתווכח במישורים האחרים. מי יותר צודק? עכשיו, איך אני משכנע אדם לא ללחוץ על ההדק? אני גורם לו כל מיני רגשות שיגרמו לו להחלטה להיסס או ימנעו מהדולחוץ. אחד מהם זה רגשות אשמה. אם בן אדם רואה מה התוצאות של לחיצה על ההדק, אז יכול להיות שזה, כיוון שהתוצאות הן נוראיות ומלחמה זה הדבר הכי מכוער בתופעה האנושית בעולם, אז בוא נראה לך את הכיעור של המלחמה.

אתה יודע מה? לא רק לך, אולי להורים שלך. ושהם ישפיעו עליך. מי משפיע עליך? אשתך, הילדים שלך, ההורים שלך, החברים שלך, המדינה שלך על כל הקהלים האלה אני אתמקד. אבא, מה עשית במלחמה? אני לא רוצה שישאלו אותך מה עשית במלחמה. הרגתי אנשים. הילד שואל אותך בעיניים עגולות, למה הרגת אנשים? הם היו אנשים רעים. זה לא תשובה מספיקה. עכשיו אתה לא רוצה לחשוף אותו לסווארות שהאנשים הרעים האלה עשו לך או חשבו ש... ואז זה מתחיל להביא אותך לחשיבה, בעצם למה אני עושה את מה שאני עושה? ברגע שחייל מתחיל לחשוב למה, הוא גמר להיות חייל.

זה הטלת ספק בצדקת הדרך, זה המטרה? בין היתר. איזה עוד כלים יש בסכסוכים כאלה של לוחמה פסיכולוגית? אני אשכנע אותך שאין לך סיכוי. ואז אני אגרום לקצר בסדר הפעולות שלך. ואם אתה נלחם בתנאים קשים כרגע, זה סימן שיש לך מורל גבוה ואתה מוכן להשקיע עכשיו כדי שיהיה טוב. כי מי שמעליך אומר לך, תלחם עכשיו, תסבול עכשיו כדי שהעתיד יהיה טוב. אז מה שהתפקיד שלי זה לשכנע אותך שהעתיד יהיה רע. אז א', או שאתה לא צודק, וב', אתה סתם סובל. ואז מגיע הטיעון מאוד מאוד מוצלח שגם הקומוניסטים השתמשו בו. הוא אומר ככה, הרי בסופו של דבר אתם תפסידו.

אז למה להאריך את הסבל? שזה טיעון שנשמע לכאורה מאוד רציונלי, והוא משכנע. הרי בסופו של דבר, או המנהיגים שלך מושחתים. עכשיו, בהשוואה לאנשים פשוטים, האנשים השולטים הם באמת מושחתים. הם נוסעים ברכבים, לא נוסעים באוטובוס. הם נוסעים ברכבים, הם גרים בארמונות, הם עומדים לרשותם סכומי כסף מה שלאדם הפשוט לא... מה שאני צריך להראות זה רק את ההבדלים בינך לבינו. ואז ממילא אתה מקבל את התדמית של שחיתות. ואז אתה אומר, בשביל זה אני לא נלחם. יש כאן מעבר, כאילו, בעניין הזה של הפגיעה באמון במוסדות, נקרא לזה, שליטים, במי שעומד בראש, אם זה בראש של הצבא, ממשלה, מוסד וכו' וכו'.

איך בעצם, אולי נעשה איזה מקרה בוחן מהמלחמה או לפני, איך ניסו לתקוף את הדבר הזה? מי? האויבים שלנו אוקיי, קודם כל הם בהונאה העצומה שנעשתה נגדנו רק שתבין, מדובר בעשרות אלפי אנשים שמקבלים במשך עשרות שנים עשרות מיליארדים כדי לנבא בדיוק את זה וזה לא קרה, הם לא הצליחו עכשיו, את זה נעשה באמצעים די פשוטים אבל על פני משך זמן ארוך דוגמה קטנטנה, שבועיים לפני השבעה באוקטובר סינואר הודיע למנהלת השון או למי שממונה אז לטפל באורן שאול שהם נוסעים לכתב כדי לדון בהחזרה של שרידיו של אורן שאול זה היה שבועיים לפני אז זה נועד להרדים אותנו, זה מה שנקרא הונאה אוקיי?

שלא לבלבל אותה עם לוחמה פסיכולוגית, אבל גם הונאה היא חלק מהקומפלקס הזה של אמצעים פסיכולוגיים שנועדו לעזור להשיג עמדה אז זה הונאה אחר כך הרגלה, מעומות הגדר היו חמש שנים לפני השבעה באוקטובר זאת אומרת, לאט לאט מתחיל להגיע אל הגדר ואנשים ואזרחים וכדומה וכל זה מגורם שזוהה שזו נקודת חולשה של האויב דהיינו שלנו ומהי נקודת החולשה שלנו? זה הצורך הבלתי נשלט שלנו להיות נאהבים אז הם זיהו שישראל עושה המון כדי לייצר תדמית חיובית על עצמה היא שולחת משלחות לרעידות אדמה בחו"ל, היא מקימה בתי חולים ניידים והיא מלמדת עיקרים אפריקאים לעבד את האדמה יותר טוב והיא שולחת רופאי עיניים כדי להילחם במחלות כל זה כדי שאוהבו אותנו זה נקודה, בוא נגרום לכם שלא יאהבו אתכם ואז זה מסית הרבה מאוד משאבים זה גורם לתחושה רעה גורם לכך שעולים לא רוצים להגיע זה גורם לכך שישראלים מתחילים לפקפק בצדקת הדרך הציונית זה גורם לכך שאנשים רוכשים דרכון נוסף והדרך אני לא עשיתי שום מחקר על זה, אבל האינדיקציה שלי היא ברורה אני פותח אתרים פופולריים, אתרי חדשות ותמיד קופצת איזושהי מודעה של צאצאי היקים, צאצאי הפולנים, צאצאי זה, צאצאי פה המלך המרוקאי אומר שהוא יגן על עמו, על הקהילה היהודית שלו וכדומה אז הנה, וככה אתה מצליח להזעזע את חברת האויב בלי שהלחצו על אלת אחת כשאמרת פה, נקרא לזה מין שגם אנחנו רצינו מאוד להיות נאהבים על ידי העולם נכון מאיפה אתה חושב שהדבר הזה נובע?

למה? מאז מאז, וואו מאז כן, היחידים שלא אכפת להם מהתדמית החיצונית שלהם בהסתייגות מסוימת זה החרדים אתה מבין? עכשיו אנחנו לא רוצים להיות חרדים אנחנו, תראה איך אנחנו יפים, אנחנו אין לנו זקן, אין לנו פאות אלא אם כן זה זקן היפסטרי או כזה אבל אנחנו לא... תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים, יש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על המודע הראשון של על המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו?

אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על השער על המודע הראשון של על המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על השער על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר?

לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו?

אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על המודע הראשון של על המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר?

לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו?

אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר?

לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו?

אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האתוס השוויוני לצדק מה היה על העמוד הראשון של המשמר? לציון סוציאליזם ואחוות עמים אוקיי? אז תראה כמה אנחנו משקיעים בזה איך אנחנו רוצים שיואבו אותנו? אנחנו יש לנו קיבוצים ויש לנו חיילות עם מכנסיים קצרים ויש לנו את כל האת וכו' וכו'.

אנחנו עוסקים, אני סוגר את כל המעגל הגדול שפתחתי. למעשה כל השאלה של התדמית שלנו, שההסברה נובעת מהסיפור של הזהות היהודית. ואם נאמץ את הזהות הזאת, נוכל, זה הצעד הראשון להילחם בחזית הזאת? של הפסיכולוגיה? כן, להערכתי כן. אם אתה יודע מה שאתה רוצה, אז יש פתגם אמריקאי שאומר, אם אתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע, אתה תגיע למקום אחר. אוקיי? אני הייתי משתמש בפתגם הזה כשלימדתי רטוריקה או דרכים של הופעה בפני קהל. אם לך לא ברור, אז לקהל בטח לא יהיה ברור. ואם לנו לא ברור מה התדמית שלנו, מה אנחנו רוצים, איזה...

יש לנו את מצעד הגאווה, מה אנחנו למעשה, מה עומדת מפרחי הפרסומים שלנו, של משרד החוץ שמיחצן את מצעד הגאווה בתל אביב בירושלים, תראו גם לנו. תראו כמה אנחנו... כמו כולם. כמו כולם, כמוכם. אבל איזה פגיעה זה גורם, א', בחלקים של הקהילה היהודית, ב', הקהילה האוונגליסטית וכל שמרני העולם, אוקיי? וגם אני רוצה להחזב את כל מי שעדיין חושב שזה משפיע, אז המתנגדים שלנו המציאו מושג מאוד מאוד יעיל שנקרא פינק וושינג. זאת אומרת, אנחנו משתמשים בלהטבים שלנו כדי ליחצן כמה אנחנו יפים וזה, אבל זה לא יעזור, כיוון שאנחנו רואה מזוקק, רואה פנימי.

אנחנו בעצם משתמשים בהם. בדיוק. ככה הם תופסים את זה. כן, אז לכן, זאת אומרת, גם לאלה וגם לאלה אתה יוצר נזק. אוקיי? אבל בישראל עדיין לא הכרענו על זה, ולהטבים רוצים להציג את עצמם ואת הישגיהם וכדומה. והם משיגים אפילו, אני יודע, איזושהי תמיכה בינלאומית מסוימת. אבל שוב, אתה רואה את הספקטרום. זה בעצם הכניסה הזאת של מושגים פוסט-מודרניים כאלה, ערכים פוסט-מודרניים כאלה ואחרים למדינה שלנו. איך לדעתך אפשר לחסום את זה, להיאבק בזה? בפוסט-מודרניזם? כן. למעשה מה אתה שואל? תראה, היום מתגלה מה שלי כבר היה ברור לפני עשרות שנים, אבל היום מתגלה ההיקף של ההשקעה של מדינות המפרץ באקדמיה המערבית.

כתבתי על זה גם לפני הרבה שנים. זה השקעה. זה השקעה. הראשונים שהגיעו מהמזרח התיכון, היה צריך ללמד אותם איך להשתמש בדברים הכי בסיסיים. אבל הם למדו מהר, והם גם קיבלו הדרכה מהסובייטים, שעדיין היו ועדיין אלופי העולם בנושא של הנעת קהלים. והם למדו והשקיעו. אז מדובר על עשרות מיליארדים. עשרות מיליארדים. קנייה של פקולטות, קנייה של מרצים, קנייה, לא קנייה אלא קנייה בכסף. והמוני טוקס. אז לפני כבר לפני 30 שנה הגיעו למצב שאתה לא יכול לכתוב עבודה פרו-ישראלית באקדמיה האמריקאית. בבריטית זה היה עוד קודם, בצרפתית זה מ-68' וכדומה.

זה מלחמה, זו זירת מלחמה. אז איך אנחנו יכולים בעצם לתקוף את הדבר הזה? אוקיי, אז אנחנו צריכים להילחם בחזרה. בהשקעות כספיות? כן. עכשיו אין לנו את העשרות המיליארדים, אבל אם אנחנו נגדיר את זה שזה צורך הגנתי או ביטחוני אסטרטגי עבורנו, אז יהיה כמו שיש לנו לצוללות ולאף ולחמקןים ולכל ה... אז אם אנחנו נגדיר שקמפוסים זו זירה, אז אנחנו נצטרך לעביר לשם מיליארדים, אבל אנחנו בפיגור של עשרות שנים כמובן. כן. כשדיברתי עם דוקטור אריאל אדמוני, בחור חוקר ספציפית את קטר, וכשדיברתי איתו הוא באמת הסביר לי את ההיקף הזה של ההשקעות הקטריות ספציפית, שזה במאות מיליארדי דולרים לאורך עשרות שנים.

נכון. זה לא משהו שאפשר להפוך אותו ביום אחד או אפילו בכמה שנים או בעשור. אני רק אוסיף על זה שהסעודים היו לפני הקטרים. כן. הקטרים הם הראשונים שהבינו את החשיבות ה... הסעודים. הסעודים. כן, הם עשו את זה דרך הווהאביזם. נכון. דרך ההתפשטות האסלאם הווהאבי והם התחילו לפי כל הכללים הבסיסיים עם ילדים קטנים והתחילו להיכנס לבתי ספר יסודיים. וכמובן הכשרת מורים. ואז אתה... זה נדבר כבר על שנות ה-60'. ואז הקטרים נכנסו אחר כך. עכשיו לפני הסעודים זה היו הקומוניסטים. ברית המועצות. אני יכול להגיד לך שמשנות ה-20' מיד אחרי, אולי אפילו במהלך המלחמת האזרחים בתוך ברית המועצות, שקטלה מיליונים כולל מאות אלפי יהודים, לאנשים לא היה מה לאכול, תוכניות החומש נכשלו וכדומה, הם השקיעו מיליונים ביצירת רשת של אולפני קולנוע, של הוצאות ספרים, של עיתונים, של עיתונאים, של כל דרכי התקשורת להפיץ את הקומוניזם.

ובא להם מה לאכול. הם בזזו את הכנסיות כדי... כן, כי זו עדיפות. אשכרה. זה מה שהם ראו עדיפות. אז נחזור שנייה לשאלה המקורית, מה הצעדים שאנחנו יכולים לעשות כדי לנסות להפוך את זה או לפחות להיכנס לזירה הזאת? אנחנו צריכים להבין את הזהות היהודית שלנו. אנחנו צריכים להבין, זה כולל גם כן את ההבנה של הקהילות היהודיות, ואנחנו לא מבינים בגדול. זה כולל את הבנת האוונגליסטים, זה כולל את הבנת כל סקטור שאנחנו רוצים לרכוש אותו, אז צריך. וזה כולל גם כן הפעלה של מנגנוני הביטחון נגד האנשים שמוכנים להפעיל אלימות נגדנו.

באנטישמיות, בקמפוסים וכדומה. בדרבן, שבה התחיל הגל הנוכחי ב-2001, אז הצברינו היפים הגיעו עם פרחים לדרבן והגישו פרחים לזה, והפעילים אמרו, אני צריך להיזהר בלשוני, אבל השתמשו בניבולי פה נגד ישראל ונגד היעדרות ונגד... הם היו בשוק, הם לא יצאו מהשוק עד היום. עכשיו אני כבר לא מדבר שאנחנו צריכים להכיר את העולם הערבי, אנחנו צריכים להכיר את האסלאם והאכזבה העצומה של פעילי השלום מהאוונגליסטים. אנחנו צריכים ללמוד את כל הקהלים האלה. אז הצעד הראשון זה צעד פנימי, צעד אצלנו. האם אתה רואה שזה משהו שאפשרי היום עם הפילוג והקיטוב הזה בחברה הישראלית?

הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית זה תוצאה של קמפיין. הדבר הראשון צריך לחשוף את הקמפיין. ואנחנו צריכים להבין את החולשה שלנו כפרטים וכקולקטיב. אנחנו הגענו מ-70 גלויות ואנחנו מקימים קולקטיב יותר לעומק, לא בשליטה מלמעלה כמו שהיה עד שמתי שהגענו. זו תופעה עצומה בכל קנה מידה אנושי. ויש לנו מכנה משותף ומטרה משותפת. אנחנו צריכים להבין את זה. וזה בשלב הראשון. בשלב השני צריך להבין איך גורמים... אלים לנו להגיע לתסכולים של הורינו וסבינו. וזה מאוד קל, זה מאוד קל לסכסך בינינו. יש דתיים, חילונים, אשכנזים, ספרדים, עשירים, עניים, עולים, ותיקים, וכולם שייכים לאיזשהו משבצת בתוך המתח הזה.

ואז דרג כותב איזושהי דברת, חושף מעצמך טיפה באיזשהו טוקבק או באיזושהי תגובה, ומיד קופץ אליך מישהו ואומר, טוב, בטח אתה כזה או אחר. ומה שאנחנו צריכים להבין שזה אוטומטי, זה בוט. זה בוט שתוכנת, האיראנים כבר לפני שנים פתחו עשרות אלפי חשבונות פיקטיביים וזה נשק. לגמרי. יצא לי שבוע שעבר להיכנס לראות את זה, השוותי בין תגובות בטוויטר לדוגמה לתגובות ביוטיוב, ואותו קטע תגובות שמיים בארץ. בטוויטר זה, אתה יודע, המונחים המפלגים האלה, ואתה רואה גם את ה, נקרא לזה את היוזרים, גם מאיפה הם, גם מה, איך קוראים להם, ואתה מבין שמפעילים פה נגדך מערך שלם בדבר הזה.

אז אני חושב שאי אפשר להילחם בתופעה הזאת, אנחנו יכולים לשנות את איך שאנחנו תופסים אותה, חשיבה ביקורתית בעצם, להסתכל... זה גם נכון, פה אתה מדבר על הטיעון עצמו, אני מדבר על הכלי, אתה מדבר על התוכן. גם זה חשוב, ומאוד חשוב וגם זה מאוד חשוב. אתה חושב שאפשר להילחם בכלי עצמו? כן, אתה עושה בוטים בחזרה, אתה תקים אתה חשבונות, אם ידעת לעשות וירוסים לכל מיני... סוקס נגיד וכו'. מרכזות ולשרוף קורים, אז תשתמש בגאונות הזאת לצורך שליטה. אנחנו עושים את זה עכשיו? מאיפה אני לדעת מה, אני לא במוסד ולא במשרד החוץ, אני לא יודע, אני יודע שאנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו.

וכיוון שאני לא רואה את ההשפעה האדירה, אני לא רואה את האיראנים מתלוננים, אז זה לא בגלל שיקולים יסודיים או משהו כזה, או ביטחוניים שלהם. אני מניח שאנחנו עושים את זה פחות, שזה מגיע אותנו לבעיה, שוב בעיה בסיסית בזהות שלנו, למה אנחנו לא עושים? למה אנחנו לא עושים? זאת אומרת מגיבים לזה שהגענו לבילוג וקטוב כתוצאה מהתערבויות חיצוניות. ברגע שאני ראיתי את האלימות בכפלאן, הבנתי שזה לא משהו מקורי, מקומי. ראיתי את הדגלים והאשלתים על מקלות עץ עבים. זה לא דגל לנפנף פה, זה כלי נשק. מישהו, עכשיו, הדרך בלוחמה הפסיכולוגית היא גאונית.

זאת אומרת, אתה לוקח אנשים שטוענים שבאמת באמת רוצים לעשות שינוי, או באמת יש להם תחושות כאלה ואחרות, ואתה פשוט מנצל את זה. זה בדיוק מה שרציתי שניכנס לזה טיפה יותר. כי אני רוצה לשפוט את כולם לקו זכות, והם רוצים מה שטוב למדינה. איך בעצם משכנעים אנשים כאלה טובים להאמין בדרך הזאת? איך זה קורה? בקלות. זאת אומרת, לוקחים תורה של יהודי אמריקאי בשם סול אלינסקי, שפעל בשנות ה-50 וה-60 וה-70 בארה״ב לשינוי חברתי, למשל זכויות השחורים, דרך גיוס הקהילה. הוא היה גאון. הוא היה גאון. והוא ניסח כמה עקרונות מאוד בסיסיים.

ואחד מהם זה פולריז, כתב. כתב, זאת אומרת, אתה מתהפוך את זה לטובים נגד רעים. זה לא שהממשלה עצלנית או הממשלה לא יכולה או לא מסוגלת. הממשלה היא שטן. וזה דבר, או האויב שלך, יכול להיות העירייה, לא חייב להיות הממשלה. או שזה יכול להיות חברת תעופה או חברת תחסאות שעושה מקומות נפרדים לשחורים ולבנים. הם לא קפואים חשיבה, הם שטן. הם שטן. וזה יעזור לגבש את האנשים שלך, וזה יפחיד את היריבים שלך עד לקנייתם. אז תיקח את זה אלינו. אז תנצל כמובן זרמים קיימים. למשל זרב חשיבה שאומר הדמוקרטיה היא דבר מצוין עד שזה מגיע לביצוע.

אתה לא יכול להיות שהבסטיונרים יחליטו כמו בוגרי אוניברסיטה. וזה בעיה בדמוקרטיה שקשה להתמודד איתה. אתה יכול לדבר עד מחר על חוכמת ההמון וכדומה. אבל ההמון זה מישהו עם גופיה או עם מכנסיים גולשים עד הברך, החגורה נמצאת בדרך לברכיים. זה יקבע את גורלי. זה ברור שצריך להיות מישהו אחר שמוכשר. עכשיו הוויכוח הזה הוא ויכוח עוד מראשית התהוות השליטה האנושית במשטרים. אז אתה לוקח את זה ואז אתה מכתב. אתה אומר, הצד ההוא הם כולם בסטיונרים. עכשיו זה, מניח שהם בסטיונרים, אבל בסדר, אנשים טובים וכדומה, רק הם לא מוכשרים.

עכשיו לא, אתה צריך לזה שהם מונהגים על ידי בן אדם רע, איש רע, כמו רמטכאל לשעבר או ראש ממשלה לשעבר, או ראש ממשלה נוכחי שהוא כולו רע והוא כולו שטן והוא כולו זה. עכשיו זה שאתה הופך את היריבים שלך לשטן, זה עוזר לך א' לשנוא אותו ולהשקיע יותר וזה, כיוון שהשטן צריך, אין כפרה, אין זה, אותו צריך להשמיד. וגם זה מרתיע אותו. זאת אומרת, מה אפשר לעשות נגד דבר כזה? זה משתק. כן, זה משחק על איזשהו משהו בטבע האנושי. כאילו, אנחנו, אני מאמין, אנחנו מנסים לסלוד מהרע ולהרחק אותו ולהילחם בו. מה אנחנו, לדעתך, יכולים לעשות עם זה?

כי זה אחד האתגרים הגדולים. אנחנו צריכים להבין בראש ובראשונה כמה קל לעשות עלינו מניפולציה. להבין את ההטיות האלה שיש לנו. לא, זה השלב הבא. אבל קודם כל, אני ואתה חושבים אותו דבר מבחינה זו. אתה מראיין מנוסה, אני אקדמאי מנוסה, יש לנו אנשים חושבים, משתדלים להיות רציונליים, יודעים איפה המגבלות שלנו. זה שטויות. זה שטויות. הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. בדיוק, אנחנו בובות על חוט. אנחנו נשלטים על ידי רעב צמא, אנחנו נשלטים על ידי אהבה שנאה, אנחנו נשלטים על ידי כבוד, אנחנו נשלטים על ידי רצון לתדמית.

בא מישהו עם השקעה לא גדולה ואומר, אתה רוצה להיות שייך? בוא אני אגיד לך איך להיות שייך. וזה כל כך קל. יש ספר בסיסי בפרסום בישראל שנקרא עם הכותרת הקצרה, אימא שלי אמרה שלא ייצא מני שום דבר, אז החלטתי להיות פרסומאי. מלי פוגל, דוד פוגל כתב אותו. ואז כל מי שאומר לו, עליי פרסומת לא משפיעה, אז הוא אומר, לך למקרר ותפתח אותו. ואז תראה כמה פרסומת לא משפיעה עליך. אז זה אותו דבר, אנחנו צריכים למקרר הדעות ולמקרר הידיעות שאנחנו נחשפים אליו. ולראות, זה מאוד קשה, אבל זה הצורך. שלב הראשון זה להכיר בזה שלא בהכרח כל הדעות הן באמת שלנו.

נכון מאוד. ומה לדעתך הצעד הבא אחרי זה? איך מתחילים... חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית. זה דבר מאוד מאוד חשוב כדי לזהות את הטכניקות הרטוריות, אחרי שיש מידע, עכשיו מה המידע הזה בא להגיד? ופה נחשו לקרוא מאמרי דעה. קודם כל שמישהו אנחנו לא מסכימים איתו, ואז לראות מה המנגנונים שבו הוא משתמש כדי שאחר כך, השלב הבא, תוכל לקרוא מאמר דעה שאתה כן מסכים איתו, וגם לבדוק מה המנגנונים שהוא משתמש. יש שתי קבוצות, אחת גדולה ואחת קטנה של אנשים שיכולים לעשות את זה. הקבוצה הגדולה היא בחורי ישיבה, שהתלמוד כולו בנוי על הסקת מסקנות לוגיות, למעט המקרים שלא, כי הוא אומר ככה כתוב, מה אתה עושה?

פה יש מילה ושם מילה, שתי מילים דומות וזה אומר אתה עומד חסרוני. אבל זה המיעוט, רוב ההסקות הן לוגיות. זאת אומרת, אז בחורי ישיבה מסתכלים ורואים מאמר דעה, ותכף יכולים לזהות, או בהשקעה קטנה, בהכוונה קטנה, יכולים לזהות את דרכי המניפולציה. לא שעל בחורי ישיבה אין מניפולציה. זאת אומרת, העיתונות החרדית או העיתונות הדתית, זה אותם הכללים. הקבוצה השנייה זה תלמידי פילוסופיה שלמדו קורס בלוגיקה. והם, אז הקבוצה קטנה מאוד, מי אתה הולך ללמוד פילוסופיה, ולד פילוסופיה מי כבר לוקח לוגיקה. אבל כל האחרים הם טרף קל, כולל אנשי אקדמיה מנוסים ווותיקים.

כולם טרף קל. החשיבה הביקורתית הזאת היא בעצם המגן שלנו מפני הדבר הזה. כן. איך אפשר לעבוד על החשיבה הביקורתית הזאת? כי בסוף גם מאוד חשוב לי שיהיה איזשהו פרקטיקה כזאת שנוכל להשתמש בה יום יום. יש קצת ספרות על זה. יש קצת ספרות על זה, קצת מאוד בעברית על זה. צריך לפתח את הדבר הזה. צריך לפתח. אנחנו צריכים להגיע לחשיבה לוגית ואנחנו נמצאים כבר, מתי התחיל הקולנוע? בסוף המאה ה-19. 120, 130 שנה של שכנוע דרך ויזואליה ורגש. ואנחנו צריכים לנסות לנטרל כמה שאפשר. את הרגש. את כל מה שלא רציונלי.

הבעיה הגדולה היום זה מה, אולי סליחה, מה שבאופן אבסורדי, פרדוקסלי, יפתור לנו את הבעיה זה ה-AI. שאתה כבר לא יכול להאמין לתמונה או אתה לא יכול להאמין לרגש. בדיוק. ולמה שנשאר לך זה הלוגיקה. יכול להיות שבין משהו הפוך על הפוך, ה-AI יעזור לנו להגיע לחשיבה רציונלית הרבה יותר. וואו. וואו, זו דעה מאוד מעניינת. כי לא שמעתי הרבה אנשים שבאים ואומרים, כי זה כזה הפוך על הפוך ממה שחושבים היום. שאנחנו פשוט נהיה משוכנעים ממה שה-AI יגיד לנו. אבל אתה אומר בעצם הפוך. אנחנו צריכים, אתה מחפש אמצעים להילחם במה שנקרא שטיפת מוח, בטעות נקרא שטיפת מוח, או באמצעי שכנוע יעיל.

אז אני אומר לך, אני לא יכול להגיד לך ללכת ללמוד גמרא. זה עניין שלך אם אתה רוצה או לא רוצה. אבל אני בהחלט חושב שאתה או הצופים או אנשים שמתעניינים צריכים לפתח את חוש הביקורת. הבעיה היום שגם זה נוצל לצרכי מניפולציה. זאת אומרת, תפתח את חוש הביקורת כלפי הצד ההוא. לא ביקורת אובייקטיבית. כן, לא כלפי מה שאתה חושב ומה שאתה שומע. זה בדיוק, התשובה הלך לחלק מהמנגנון השכנוע. מה הקורלציה פה, מה הקשר בין הדן הזה שאנחנו כל כך מוצפים במידע לבין החשיבות הזאת של הפיתוח החשיבה הביקורתית? איך... התשובה נמצאת בשאלה.

שוב, ברור, ברור. שוב, קורים היום כל מיני דברים כאלה. המחישוב והאוטומציה נותנים לנו יותר ויותר זמן פנוי. מה אנחנו עושים בזמן הפנוי? מבזבזים אותו על ניסיון להכניס איזושהי מבניות או הבנה, תובנה מכל ים המידע שתוקף אותנו. אתה נתקע, אתה פותח רילז אחד ואתה סוגר את הטלפון אחרי שלוש שעות. וזה הרבה חשיבה, הרבה חשיבה מופקת בזה. תובע פסיכולוגים ואנשים שמנסים לפצח את המנגנונים האלה. כן, זה נכון. לימדתי פעם קורס על משחקי מחשב. לקחתי את הסטודנטים לאיזושהי חברה, זה היה משהו כמו קנדי קראש, היא חברה ישראלית.

עשרות רבות של אנשים יושבים וחושבים לך ננו שניות של איך התגובה שלך לכדור ורוד ואיך התגובה שלך לכדור צהוב ואיך הדומה. אז תזכיר לי מה דנו קודם, איך הגעתי לזה? על הצפת המידע הזאת. כן, אנחנו מנסים לעשות איזשהו... עכשיו ה-AI גם כן תורם לייצור של ה... זה כבר הרבה שנים שחדשות החוץ נכתבות על ידי AI. והלחץ גובר כיוון שהמעסיקים מבינים שזה יכול לחסוך בכוח אדם. אז עוד יותר אנשים יש להם הרבה מאוד זמן פנוי וכדומה. אז מה תעשה עם הזמן הפנוי הזה? כן, אז הרצון להנאה באלף הוא קטלני. כן, זה בעצם להבין את המנגנון הזה.

כי בסוף, נגעת פה ברילז, אבל גם הרבה מאוד מהתוכן שאנחנו צורכים בסוף עובד על המנגנוני התגמול האלה במוח. נכון מאוד. זה מה שמשאיר אותנו, שאמרת, שואב אותנו לפתאום שלוש שעות ואנחנו מוצפים. נכון מאוד. זה נעשה על ידי MRI. כן. מודדים את הדברים האלה דרך סקירה של מוח. הדרך באה דרך פולים. זאת אומרת, האמצעים הכי מתוחכמים נועדו לשכנע אותנו לצרוך, לקנות, לבלות או הכי חשוב לפעול פוליטית ואו צבאית. אנחנו צריכים להבין איך המנגנונים האלה פועלים. בזה זה אינטרס קיומי שלנו. מצד שלישי, זאת אומרת, שהייתי מדבר על צריכת תקשורתית או על איך לצפות בסרט או לצפות בפרסומת, אומרים, תעזוב, תן לענות.

תעזוב אותך, מה אתה מקלקל? כן. וזו תגובה מאוד אנושית. עכשיו אפשר להשתמש בזה ללחומה פסיכולוגית. כן, בדיוק. זה מאוד מעניין איך, כי כל התוכן הקצר הזה, הרילז, הטיק טוק, כל המכנים האלה שאתה עובר מאות, יכול להיות ביום אפילו. נכון. איך... כי זה כלי חדש שהתווסף ללחומה הפסיכולוגית. זה משהו שהוא מה, עשור במקסימום. נכון. איך זה משפיע על כל העניין הזה של לחומה פסיכולוגית? מאוד פשוט. כיוון שהכל ויזואלי, טיק טוק הפך אצל... טיק טוק ואינסטגרם הפך להיות מנוע חיפוש. אוקיי? אצל קהלים צעירים. עד פעם מה שהיה גוגל שכולם הזדעקו נגדו, הדור שלי, זאת אומרת, המבוגרים מעליי הזדעקו נגד הגוגל שמייתר את החיפוש האמיתי.

נדבר כרגע באקדמיה. כן. אני הייתי קורא מאמרים מודפסים בכתבי עת, נבחרים, יקרים, שהאוניברסיטה פרחה. אז אמרתי בטקס הפרידה שלי מהחלקה לתקשורת, ושיהיה לכם בהצלחה עם ה-AI. כן, כל הסיפור הזה של העבודה הוא כבר לא רלוונטי. כן. הוא כבר לא רלוונטי. זה עניין של זמן. זמן? כן, העניין הזה של עבודה בסוף זה רק הולך ומתפתח. לא, עבודה אקדמית. עבודה אקדמית. מה זה, מה הרצון... מה העבודה אקדמית? לא רק תשנהן לי מתי הייתה המהפכה הצרפתית. וזה לא, תעשה עבודה. ודרך העבודה גם תרגיש את הסיפוק וגם אתה תיחשף ליותר מקורות וייתן לך יותר משמעות, מה שהיה זה שר החינוך אחד שכתב למידה שניסה לפתח מה שנקרא למידה משמעותית וכל מיני כאלה שטויות.

ואז אתה מגיע ל-AI. שטויות, אתה כותב לי עבודה, הוא כותב לך עבודה, תוך עשר שניות הוא כותב לך עבודה. אז בוא נחזור לתוכן הקצר. נגעת פה שזה בעיקר על הדור הצעיר. איך, אולי נשאל את זה ככה, איך, נקרא לזה האויב, צד אחד בלוחמה פסיכולוגית משתמש בזה? נגעת בוויזואליה בנגיעה. נכון. אז הכל ויזואלי. הכל ויזואלי, הכל טיקטוקי, גם הלחימה. עכשיו הלחימה הלא אלימה. הלחימה האלימה זה חייל הורג חייל. הלחימה הלא אלימה זה מי שמצלם את תהליך ההרג. אוקיי? ואחר כך הוא מפיץ אותו. כיוון שהצילום היום הוא קל מאוד, וההפצה היא עוד יותר קלה, מה שצריך זה רק לדעת למי לשלוח את מה.

איך לתרגט את הקהל יעד הספציפי הזה. כן, ולכן אתה צריך גם להכתיב לו את דרך ואת המדיום של ההפקה של הסיטואציה. אוקיי? זאת אומרת, לחמאס היה, ללוחבות היה גופור שיצלמו את העונס ואת הרציחות ואת האלימות ואת העינויים וכדומה והוצאות להורג. אוקיי? וזה צולם, זה מגיע בו זמנית למפקדה, ואז צריך לשלוח לשם. זה נשלח לשם. בדיוק, בדיוק. זה צריך להיות מנוסה בזה, כיוון שזה קל להפקה, מהיר להפצה, גבוה בהשפעה, אבל כל זה יכול להתהפך עליך בחלקיק שנייה. ולכן צריך להיות מנוסה לדעת מה אתה מפיץ ולמי אתה מפיץ.

אוקיי? זה צריך לבוא מתוך תוכנית מראש. ופה חמאס עשה תוכנית מראש. בהכוונה איראנית כמובן. זאת אומרת, קודם כל אתה מייצר זוועות ואחרי זה אתה מיד למחרת אתה עובר להיות קורבן. אוקיי? וזה תוכנית. המשחק הזה של הנרטיב. כן. איך אנחנו, כי זה גם נושא שהרבה דיברו עליו, גם העסיק אותי מאוד. איך להימנע מלצרוך את התוכן הזה ככה או ככה? כי אין מה לעשות, זה מערך הרבה יותר גדול מאיתנו של להתנגד אליו זה כמעט ובלתי אפשרי. אלא אם כן אתה קונה טלפון כשר ומתנזר מהעולם, שלא עושים את זה. הרוב לא עושים את זה וגם המיעוט, שאלה גדולה כמה הם יכולים להחזיק.

יש כאלה שבאמת באמת לא צופים בטלפון לא כשר. אבל זה לא ריאלי. זה לא ריאלי. אז מה הצעד הבא אחריו? אנחנו לא יכולים להילחם בזה אם נראה את זה או לא. כשאנחנו רואים את זה, מה אפשר לעשות? תראה, אפשר לשבש את זה גם כן. אפשר לשבש את זה. אפשר לשבש את זה אתה מתכוון להקים מערך נגד. את הסיגנל מבחינה פיזית. אפשר לשבש את זה יותר ברמה של האינדיבידואל, יותר ברמה של אני בא ואני רואה את זה. לא, לא, תערוץ. הצידר יש פעילות ואומרים, זה נכון, אנשי טלגרם, נכון שאתם לא עושים צנזורה אבל את זה אסור לכם. את זה אסור לכם.

עכשיו, הוא אומר, לא, אנחנו לא עושים צנזורה. אז צריך להכין קשת של אמצעים למה כן. עכשיו, בעבור הליברליים אומרים, אה, צנזורה וכדומה וזה. אז תראה, שוב, הליברליים להבנתי מחריבים את החברה האנושית. כי יצר לב האדם רע מנעוריו, לא מלידתו, מנעוריו. ואם אנחנו נראה, אם יהיה פדופיליה באינטרנט, אז אנשים יראו לראות פדופיליה. עכשיו, כיוון שאולי זה הקונצנזוס האחרון שפדופיליה זה רע, אז מה אני עושה? מה אני עושה? אז יש עוד מחסומים אנושיים שאומרים, זה אני יכול בהקשות מקש להגיע לכל מקום ולצפות בכל דבר, אבל זה אני לא צופה.

כמה אנשים יכולים לעמוד בזה? אני לא יודע. הדרך היחידה היא להילחם במפיצי החומרים האלה ולהכיב להם. בעיקר בכיס או בכל מיני צורות אחרות. אז אותו דבר, אנחנו רוצים אונס של תושבות עוטף עזה, אתם תשדרו את זה, אנחנו נכיב לכם במה שאפשר. במה שאפשר, תמיד יהיה אחד. אתה מבין שברגע שאתה, שזה שם, מה אתה עושה? אז מה הצעד אחרי זה? ההבנה הזאת שיש, אני אצלוך את התוכן הזה ככה או ככה. הם אמרו, לא נפיץ. התרגמתי הרבה במהלך המלחמה הפיזית. לצפות אנחנו אומרים, אנחנו לא נצפה בסרטוני החמאס של החטופים וזה. מה אתה מדבר?

ראינו את זה ברשתות התקשורת הכי גדולות. בטח, מה זה? אתה הולך לטלגרם. אז אנשים לא יודעים מה זה טלגרם. מסכנים כמוך לא יודעים מה זה טלגרם. אבל כל האחרים יודעים מה זה טלגרם. זה היה באינסטגרם, בטיקטוק הרבה. בדיוק, בדיוק. אז זה שם. ואנחנו רוצים לצפות. אני אגיד לך, אתה יודע מה? פה בלפטופ הזה, אחרי שאני אלך, יש סרט או סרטון ממש מדהים על הפעילות המינית בבניין השני. אבל אסור לך לצפות בזה. יהיה, יהיה, יהיה. אוקיי. אז עכשיו, אחרי שהבנו שנצפה ככה או ככה, כי אין מה לעשות, זה מערך הרבה יותר גדול מאיתנו של להתנגד אליו זה כמעט ובלתי אפשרי.

אלא אם כן אתה קונה טלפון כשר ומתנזר מהעולם, שלא עושים את זה. הרוב לא עושים את זה וגם המיעוט, שאלה גדולה כמה הם יכולים להחזיק. יש כאלה שבאמת, שבאמת באמת לא צופים בטלפון לא כשר. אבל זה לא ריאלי. זה לא ריאלי. אז מה הצעד הבא אחריו? כאילו, אנחנו לא יכולים להילחם בזה אם נראה את זה או לא. כשאנחנו רואים את זה, מה אפשר לעשות? תראה, אפשר לשבש את זה גם כן. אפשר לשבש את זה. אפשר... לשבש אתה מתכוון להקים מערך נגד? את הסיגנל מבחינה פיזית. אפשר לשבש את זה. יותר ברמה של האינדיבידואל, יותר ברמה של אני בא ואני רואה.

לא, לא, את הערוץ. הציידר יש פעילות ואומרים, זה נכון אנשי טלגרם, נכון שאתם לא עושים צנזורה, אבל את זה אסור לכם. את זה אסור לכם. עכשיו, הוא אומר, לא, אנחנו לא עושים צנזורה. אז צריך להכין קשת של אמצעים, למה כן. עכשיו בעבור הליברלים אומרים, אה, צנזורה וכדומה וזה. אז תראה שוב, הליברלים להבנתי מחריבים את החברה האנושית. כי יצר לב האדם רע מנעוריו, לא מלידתו, מנעוריו. ואם אנחנו נראה, אם יהיה פדופיליה באינטרנט, אז אנשים יראו לראות פדופיליה. עכשיו, כיוון שאולי זה הקונצנזוס האחרון שפדופיליה זה רע, אז מה אני עושה?

מה אני עושה? אז יש עוד מחסומים אנושיים שאומרים, זה אני יכול בהקשת מקש להגיע לכל מקום ולצפות בכל דבר, אבל זה אני לא צופה. כמה אנשים יכולים לעמוד בזה? אני לא יודע. הדרך היחידה היא להילחם במפיצי החומרים האלה ולהכיב להם. בעיקר בכיס או בכל מיני צורות אחרות. אז אותו דבר, אנחנו רוצים אונס של תושבות העוטף עזה, אתם תשדרו את זה, אנחנו נכיב לכם במה שאפשר, במה שאפשר, תמיד יהיה אחד. זאת אומרת, אתה מתכוון לחסום את זה בצורה מאורגנת, משהו מדיניות מסוימת? משפטית, כלכלית, טכנולוגית. צריך למצוא ולהשקיע בזה.

זה דבר אחד. יבואו ואומרים, אתה חוסם. אז יש דברים שאני חוסם, יש דברים שאני לא חוסם. אבל זה ברמה הגדולה, כאילו, לא ברמה שלי. אני לא יכול לעשות את זה. נכון. האם בכלל יש משהו שאני יכול לעשות נגד זה? כן, תקרא את הספר שלי ותבין איך מנצלים אותך על ידי המראות הללו, מה ההשפעה של זה ומה... זה יכול לעזור לך להתמודד עם החומרים האלה שאתה רואה. השלב הראשון בלפתור את הבעיה זה קודם כל להכיר בה. נכון. ולהבין איך מנצ אנחנו צריכים לקבוע את המחיר הזה. אפשר לקבוע אותו באמצעים טכנולוגיים, באמצעים משפטיים, אבל צריך להבין את הזירה הכוללת.

לגמרי. עברו, באמת גם התחום שאתה חוקר מרתק וגם בשיחה מאוד נהניתי. אם אנשים רוצים למצוא עוד ממה שאתה עושה, לאן הם יכולים ללכת ברשת? כתבתי די הרבה ספרים בעניין. בגלל האילוצים האקדמיים, רובם הם באנגלית, אבל כתבתי גם שני ספרים בעברית על הלוחמה הפסיכולוגית. אחד נקרא "לוחמה פסיכולוגית" והשני נקרא "פוסט לוחמה פסיכולוגית". ועכשיו אני מעדכן את הספר השלישי, אבל זה ייקח לו זמן עד שייצא, שבו יהיה על המלחמה כולה, לא רק במבט על. יש לי הרבה הרצאות ביוטיוב וריאיונות וכדומה. אני מעודד אנשים ללמודו, תעשו עבודות MA, תעשו דוקטורטים, זה עניין קיומי.

צריך להשקיע בזה. מדהים. דוקטור רון שלייפר, תודה רבה על איתי.