המומחה לאיראן חושף: למה בטהרן משתמשים ב"בזבוז זמן" ככלי נשק אסטרטגי נגדנו | בני סבטי

בניסבטי, ברוך הבא. היי, תודה. אהלן, שמחה. אני רוצה שנתחיל. מה לדעתך הציבור הישראלי לא מבין בנוגע למלחמה עם אירן? אני חושב שעם ישראל הוא הפך להיות הרבה יותר אינסטנט בשנים האחרונות ואין לו את האורך רוח כמו עמי המזרח התיכון וגם במיוחד האיראנים. הם בעצם ימדו את האחרים להיות כאלה לבזבז זמן או להאריך בדברים באלף. אתם קוראים לזה סבלנות, זה לא באמת סבלנות, זה סוג של בזבוז זמן. ואני מאוד מבין את הישראלים, זה הדרך שלנו היא הדרך הנכונה, שיהיה ברור. צריכים להיות תוצאות בזמן, צריכים לטוס בזמן, צריכים לקבל את המוצר בזמן, זה מצוין.

פשוט במזרח התיכון זה לא עובד. ואז כשנכנסים למלחמה וחושבים שזה ייגמר תוך כמה ימים ואז מגלים אצל הצד השני שהוא לא מכבד דברים שאנחנו כן מכבדים למשל. ערך החיים זה אחד הדברים הכי חשובים בעניין הזה. הם מכוונים לאזרחים, הם מכוונים לפגיעה בבניינים ובתים למשל. אנחנו מחפשים את הבכירים האיראנים וזה למשל לוקח זמן. ואז הדברים הם לא במקביל. אולי אנחנו גם קצת מסוממים במובן החיובי של המילה ממלחמת ששת הימים למשל. אבל אז נלחמנו במדינות, מדינות מסודרות חילוניות שלא דגלו בהקרבה, בהרס ערך החיים. הם כן היה אכפת להם, עד כמה שאני מדבר על אויבי ישראל, כן?

נאצר וכאלה. אבל להם כן אכפת היה להם מחיי החיילים בחזית. למשטר האיראני לא אכפת מאנשים שנהרגים, מאנשי הבסיג' בתחנות הבידוק במחסומים, מעוד כמה חיילים של משמרות המהפכה. אפילו מהבכירים במעגל השני, שלישי פחות אכפת לו. מה שאכפת לו זה באמת רק המעגל הראשון, קצת כמו חמאס והבכירים ביותר. ככה שהמשטר האיראני עבר גם חמאסיזציה והיה לו את האלמלא להסתכל מי שיבא באוקטובר למשך שנה, שנה וחצי. אז קצת יותר קשה. חברים, רגע לפני שנמשיך עם הפרק הזה, הסתכלתי על הנתונים ביוטיוב וראיתי שיותר מ-90% ממי שצופה בערוץ הזה באופן קבוע לא מנוי.

אז הבקשה היחידה שלי אליכם היא תעצור רגע, תרשמו לערוץ ותצטרפו למסע הזה לשנות את השיח בישראל. בזכות זה תרשמו, נוכל להעלות את רמת ההפקה, נוכל להביא אורחים הרבה יותר מעניינים ופשוט לעשות את הפודקאסט הזה הרבה יותר טוב. אז תעצור רגע, תרשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק. כן, לגמרי. למי שלא מכיר, רק שנייה לפני שנמשיך, אתה בעצם מומחה לאירן, פרשן מהמובילים בארץ בתחום. גם נולדת שם, אז ככה יש לך קשרים מיוחדים עם המדינה הזאת. ונגעת לנו בעניין הזה שאנחנו והם מפרשים סבלנות בצורה אחרת. אתה יכול להרחיב על זה טיפה יותר?

תראה, למשל, דבר הזה נלווה גם מוטיב הסבל, או סוג של תקווה שיום אחד אני אשיג את התוצאה. בעולם המערבי, כששמים למשל כסף בבורסה, משקיעים במשהו, רוצים לקנות מכונית כי צריך עכשיו מכונית, אז פשוט עושים את זה עכשיו וגם מודדים את הזמן עד לתוצאה. רוצים שהתשואה בבורסה תגיע בתוך שלושה חודשים כי אני צריך את הכסף לטובת משהו, תוך שלושה חודשים מוצאים את הכסף. האיראנים הם מוכנים לסבול הרבה מאוד בדרך לאותה תוצאה. ומשם גם זה מתחבר לסבלנות שלהם, התקוות שווא הזאת לפעמים שיום אחד יהיה בסדר. מה זה יום אחד?

תראה, בתחילת המהפכה חומייני היה אומר, אנחנו נשמיד את ישראל. רק באוקטובר 2023 האיראנים אחרי 46 שנה מתחילים להגיד, הנה תראו, החזון של חומייני מתממש. אגב, ליום אחד בלבד וגם זה לא קרה תודה לאל. ככה שהתקוות שווא הזאת או הסבלנות המיותרת הזאת או הסבל שמוכנים לסבול בדרך, תראה מה קרה בדרך הזאת. גם מדינה האיראנית, למשטר האיראני, לעם האיראני, איבדו מקורות מים, האינפלציה מרקיעה שחקים, הדולר, כשאני הייתי שם ילד והמהפכה הגיעה היה 70 דולר, 70 ריאל לדולר בכסף שלהם. היום אף אחד לא יודע מה מחיר הדולר.

זה כנראה נושק ל-1.8 מיליון ריאל. ואף אחד לא יודע אם כמה כסף צריך ללכת למכולת בשביל בקבוק חלב. כל רגע המחירים משתנים. רק בינואר במחאות וגם השיח שלהם על המלחמה שהתחילה, אז המחירים קפצו פי שלוש, פי שלוש. אם החלב היה עולה 5 שקלים, אז עכשיו זה עולה 15. אבל האיראני עדיין יושב בבית עם התקוות שווא, עם הסבלנות, לא כולם, לא כולם. הבעיה שרובם, אלה שבאמת היה אכפת להם יצאו למחאות, אלה שבאמת אכפת להם תומכים במלחמה, אבל עדיין מאוד קשה להם לצאת. אבל חלק גדול הוא האוכלוסייה האפורה שיושבת אומרת, יום אחד יהיה טוב.

אבל אנחנו לא צריכים את היום אחד, אנחנו צריכים את זה עכשיו. וזה ההתנגשות בין הסבלנות והסבל, שהוא שורש אפילו, לבין המהירות וההישגיות שלנו הייתי קורא לזה. מעניין, מעניין באמת לשמוע את הקשר הזה מהצד האיראני של סבלנות וסבל. ואני רוצה שניכנס שנייה לניסיון הזה שלנו להפיל את המשטר מרחוק. האם לדעתך זה משהו אפשרי? זה משהו אפשרי וייקח קצת זמן, צריך להבין את זה. אני גם נפלתי בהערכות של תוך כמה ימים המשטר יכול להיפגע מאוד עד כדי נפילה, אבל כשפוגעים במעגל הראשון ואנחנו עכשיו פוגעים במעגל הראשון, כל השמות האלה שאתם שומעים עכשיו שמחוסלים לריג'אני ושר המודיעין וכל מיני עסקנים שלהם ומפקד הכוחות הדיכוי הבסיג' הזה שהיה באמצע נסיעה.

אגב, תראה את ההיבריס שלהם, הם חיו חושבים שהם מוגנים, שאלוהים שומר עליהם, שהם חסינים כמו אגדות איראניות מלפני האסלאם. אני לא יודע מה פוקד אותם, זה סוג של היבריס מאוד מוזר. אולי קצת כמו חמאס. כן, היבריס. מה זה המונח הזה? סוג של גאווה, סוג של שחצנות עיוורת, שאני כל יכול, אלוהים איתי, אני בן המהדי, בן המשיח המוסלמי השיעי. אגב, זה מילים שלא שלי. המנהיג האיראני התחיל להגיד את הדברים האלה בשנה, שנתיים האחרונות. והוא רואה את טראמפ נבחר והוא לא מבין את הרמז. והמלחמה הראשונה מתרחשת מול ישראל וגם ארה״ב והוא לא מבין את הרמז.

וגם הרבה בכירים איראנים אחרים, כי הם באותו סל מבחינת האינדוקרינציה, מבחינת היבריס המחשבה, הם כל כך נכנסו למקום הזה של אנחנו חסינים, אנחנו המנצחים לא משנה מה ונשאר עוד מייל אחד לסיום המרתון שהם באמת לא הבינו את המציאות בשום שלב. לדעתי השנים של ההקלות של ביידן, ממשל ביידן, זה מאוד הביא אותם למקום הזה. הם חשו שהם עברו את המסוכה של טראמפ, שכבר לא שום דבר לא יפגע בהם. הנה, האמריקאים התייאשו, הישראלים הם יתוש, הם לא יפגעו בנו. ואז מגיעים לתוצאות כאלה של חשיבה לא נכונה. אבל אם אנחנו נמשיך...

איך הם מתנהלים עם הדיסוננס הזה? זאת אומרת עכשיו המשטר, מנהיגי המשטר רואים אותם מחוסלים אחד אחד והם עדיין מחזיקים בהיבריס הזה? כן, הם עדיין מנחמים את עצמם שזה עוד קצת סבל וחבלי לידה בדרך לגאולה הטוטלית. זה עכשיו פתאום מונח אחר. אגב, ככה היו מדברים במהלך מלחמת איראן-עיראק. כשמשהו קטן היה מצליח הם היו משתגעים והם היו ממש עולים לממדים אחרים כזה ברקיע וממש אותם שיח משיחי ככה היה עולה לרדיו או לטלוויזיה האיראנית. וכשקרה פתאום משהו שנכשל, העיראקים היו מחסלים דודים שלמים של האיראנים, אוי, זה ניסיון אלוהי, זה מכשול קטן בדרך, אנחנו נעבור את זה.

תשמע, אנשים שמשכנעים את עצמם ברמה הזאת, עכשיו לא, ממש כבר לא, ובגלל חיבור הדת למדינה, האסלאם הפך להיות דבר מגונה. במחאות האחרונות ראינו משהו שלא ראינו מעולם. הם שרפו מסגדים, הם שרפו מכללות דת, סוג של ישיבות, סליחה על ההשוואה, אבל בשביל להקל על השומעים. זה אומר כמה הציבור האיראני התרחק מהמשטר. לפני המחאות האלה ואחרי, קצת אחרי המלחמה עם ישראל ביוני, היה להם סקר סודי בתוך המשטר האיראני שלא היה אמור לדלוף, הוא בטעות דלף, והוא מגלה לנו שתשעים ושתיים אחוז מהציבור האיראני לא מרוצה מהמשטר, שונא את המשטר.

ותשימו לב לאיזה סיסמאות גם היו בתוך המחאות האחרונות. יחיה המלך, כאילו שהמשטר הקודם יחזור, הם כל כך מתחרטים. זה לא רק העניין הזה של בוא נחליף אותו. הם אפילו מתחרטים על מה שהם עשו. זה אגב דבר שהאיראנים לא עושים אף פעם. אין להם ועדות חקירה, לא מתחרטים על שום דבר. אם אתה תופס דוד שלי מבוגר, הוא תמיד עשה את הדבר הנכון, הוא אף פעם לא מכר את הבית בזמן העלון. אף פעם אין הודעה בטעות אצל האיראנים. זה ממש מסורת כזאת בעייתית. והם מודים בטעות ורוצים את העניין הזה חזרה וגם צועקים סיסמה שמאוד מוזרה, היא לא בשבילם, היא בשבילנו.

לא לעזה ולא ללבנון, אני רק למען איראן. כלומר, לא להשקיע בחיזבאללה, לא לתת את הכסף לחמאס. מיליארד דולר עברו בשנה, בעייתית הזאת של איראן לחיזבאללה. ו-400 מיליון הם ניסו להעביר דרך טורקיה לחמאס, אתה לא מאמין. ואיראן במצב מאוד קשה, ממש על ארץ דווי, אבל הם בשלהם. ולכן המדינה הולכת לאיבוד, הם באמת הופכים לסוג של חמאס, שלא אכפת להם מה כבר נפגע, ועזה ההיבריס הזה בעצם ככה הוא מתורגם בשטח. יש גם את העניין הזה שהדור הקודם עשה את המהפכה ועכשיו יש דור חדש באירן. עד כמה זה משפיע, נקרא לזה, על המרקם החברתי האיראני?

הוא מאוד משפיע. איראן הייתה בעלת אחוזי ילודה הגבוהים ביותר בעולם. סביב המהפכה וכמה שנים בתוך מלחמת איראן-עיראק הם הביאו משהו כמו 6.7 אחוז ילדים. זה קצת כמו עזה. ואפילו באיראן האסלאמית ב-92, אתה לא מאמין, אני הייתי חייל ביחידה של מודיעין הגלוי פה במודיעים. עבדנו על עיתונים, רדיו, טלוויזיה של פעם באיראן, ואחד הדברים המדהימים שנתקלתי בהם בסדרה של מאמרי עיתונים, אני יודע שזה נשמע מגוחך, אבל המשטר האיראני התחיל להצדיק מניעת ילודה. זה בניגוד גמור לאסלאם. סדרת מאמרים שבאים לשכנע את העם לא להביא ילדים, ופירטו את הנושא הזה ודיברו על זה גם מבחינה מדעית וגם מבחינה אפילו סוג של הלכתית.

המציאו איזה פסק הלכה בניגוד לאסלאם המקורי, כשנמצאים במצוקה וסכנה, אז כן, מותר לשנות את החוק ולהביא פחות ילדים. אגב, הם עשו את זה גם בסוף מלחמת איראן-עיראק והפסיקו את המלחמה עם הסדאם הקופר. אתה אמור להילחם עד סוף החיים עם הקופר, אבל כשרואים שהחרב על צוואר עושים הפוך. וככה הגענו לאחוזי ילודה של אחוז פסיק שלוש, כמו דנמרק. איראנים היום לא מביאים ילדים. אגב, גם בגלל הייאוש. זה לא רק העניין הזה של החינוך מחדש, אלא גם הייאוש. אבל בינתיים אותם אלה שגדלו ופיצצו את האוכלוסייה האיראנית אפשר להגיד, הם היום 50 ומשהו אחוז מכלל האוכלוסייה.

אלה שבני ה-45 ומטה, הם לא ראו את המהפכה, הם לא מבינים על מה הם נלחמו במלחמת איראן-עיראק, הם לא מבינים את האינפלציה, הם רוצים לצאת עם בנות או בנות עם בנים, רוצים ללמוד באוניברסיטה ופתאום יש מישהו עוקף אותם. בני משפחות השאידים, בני הבחירים, בלי פסיכומטרי, אתה לא מאמין. אין מגבלות לפרוטקציונרים ויש המון המון מגבלות לאנשים שבאמת יש להם את השכל ועל זה לא נמדדים באיראן גם כן. לכן אגב יש בריחת מוחות מאוד מאוד גדולה מאיראן, הרבה מאוד מהנדסים יוצאים מאיראן, רופאים, נגרים, אחיות, טייסים, הם בבעיה מאוד מאוד קשה.

אפילו המהנדסים של הטכניון האיראני הפגינו במחאות נגד המשטר וזה הדבר הכי טוב אגב לישראל. אין מהנדסי גרעין וטילים בעתיד, אבל כמובן שזה ייקח יותר זמן. לכן האוכלוסייה הצעירה הזאת לא מקבלת את מבוקשה, יוצאת למחאות כל פעם, הם הרוב באיראן וגם יחד עם האבות שלהם שכבר מתחילים להתחרט כמו שאמרתי, הם באמת רוצים שינוי ולא רוצים לשנוא אותנו כי זה עולה להם המון המון כסף. הם באינסטגרם, הם ברשתות חברתיות, רואים את ישראל, רואים כמה שטוב פה, שמח פה, בתי קפה, כיף, פנים בנות. עוד סקר אגב, לפני שלוש וחצי שנים עוד סקר דולף מתוך המשטר האיראני החוצה.

מסתבר ש-75% מהאיראנים אוהבים את היהודים. לא רק את בני לאד ישראל, אוהבים את היהודים. מה זה ה-75%? זה אותם אלה שרוצים לצאת עם בנות, שרואים מה קורה במערב. הצעירים באיראן רוצים שיהיה כיף, לא מעניין אותם. ולכן ההתנגשות בין הדור הצעיר לבין הדור המבוגר ובכלל המשטר שהוא עוד יותר מבוגר מהם, הוא מאוד מאוד גדול. מתי לדעתך נראה את כל הדור הזה יוצא לרחובות? עד עכשיו לא ראינו את זה. כן, אני חושב שאחרי המחאות ואחרי גל הרצח שהיה שם, אז כמובן יש רתיעה. אבל בואו אני אחדש לכם בעוד משהו. איראנים לא מאמינים בבטיחות.

לא אכפת להם ללכת החוצה להיפגע אם מישהו אומר להם. הנשיא טראמפ בתחילת המלחמה אמר להם שבו בבית, אנחנו נעשה קצת עבודה ואז נגיד לכם מתי לצאת. הם מחכים להוראה. הם עם מאוד סייתן. הם עם שבאמת גדל, זה אי אפשר לשנות בינתיים, לפחות בדור הנוכחי, זה לא מופיע באינסטגרם לשנות את הוראות ההפעלה של קבלת הוראות. זה דבר יותר מסורתי. ולכן בגלל שהנשיא טראמפ אמר להם שבו בבית, חכו, הם לא יוצאים. אפילו כשישראל עכשיו בימים האחרונים אומרת תצאו כי היה איזשהו חג איראני ותעשו משהו אחר, תביאו את התקווה בחזרה, הם לא מקשיבים לנו כבר.

ולכן הנשיא טראמפ על פי יגזר העניין, אם זה גם הפסקת המלחמה, החתמת המלחמה, להוציא את האנשים, אולי הוא אפילו לא מבין את העוצמה של עצמו, אבל בגלל שהאיראנים ממאמינים במנהיג יחיד כל הזמן, כי ככה הם גדלו 2500 שנה, מי החשברוש ועד היום תמיד המלך. והיום המלך הוא טראמפ. אני מאוד מאוד מקווה שהוא יכלה להם. מה לדעתך צריך לקרות בשביל שטראמפ יצא בקריאה כזאת? אני חושב שאנשים נכונים צריכים ללחוש לאוזנו יותר מאשר אלה שפוחדים ממחלקת המדינה. תראה תמיד יש גורמים שהם מסויגים בכל מדינה. משרדי החוץ הם נחשבים לגורמים יותר שמרניים, גורמים שלא רוצים לשנות יותר מדי דברים.

ואני מכיר את משרד החוץ האמריקאי ומחלקת המדינה והם באמת אנשים שלא כל כך רוצים להזיז את האבן. גם כשזה מול העיניים שלהם, הם לא כל כך רוצים להזיז. ככה היה גם בימי המהפכה באיראן. אני אפילו לא מתייחס למה שהם עושים לישראל. אבל הם תמיד נזהרים מלהתערב. זה גורם אחד. יש גם הרבה יועצים שהם איכשהו קשורים למשטר האיראני או ללובי האיראני בארצות הברית שנקרא ניאק. והם מה לעשות? לוחשים לאוזנו של הממשל שלא טוב, לא כדאי, צריך להפסיק. המשטר האיראני חזק, עצום לא רק הידע הדמוקרטי ומדוקגים המדויקים הם גם מדוקעים דרך אגב, אז הם נמצאים בחוץ אבל הלב שלהם עם המשטר.

ולמשל יש לובי איראני בשם ניאק שהוא אגב זה נשמע כמו אפאק נכון? אבל שלנו קצת יותר סימפתיה, אנחנו לא דוגלים ברמיסת האחר בשביל להרים את עצמנו. האיראנים כן והם פיזרו הרבה מאוד מרצים ברחבי ארצות הברית בכל מיני אוניברסיטאות, הם מדברים כל הזמן בעד איראן והם קונים לבבות ואז מתקופה לתקופה אחד כזה מתמנה להיות יועץ בבית הלבן, יועץ במשרד החוץ האמריקאי, במשרד ההגנה, יש המון שמות כאלה, המון המון. אנשים שהיו שרים, שרים, או ראש המלאל האיראני, סגן ראש המלאל, סליחה, הוא מרצה בפרינסטון והוא מקדם את המשטר האיראני.

הוא בזמנו נחשד כמרגל אמריקאי, איכשהו ברח מאיראן אבל איכשהו חזר בתשובה, הראה להם שהוא יכול להיות סוכן טוב גם מבחוץ ועכשיו הוא רוקד על שתי החתונות, גם הוא והמשפחה שלו נמצאים בחוץ, רחוקים מהמשטר וממעלליו וגם עושה תעמולה למשטר. תקשיב, העסקה הכי טובה שהמשטר האיראני יכול היה להשיג, תכפיל את זה בעשרות ומאות וקשה מאוד לעמוד מול דבר כזה. ויש גם כאלה באירופה, בשבדיה, בגרמניה, בכל מיני אגונים האיראנים מנסים להקיא אותם, לחשוף אותם, להוציא אותם. זה מאוד קשה. בנוסף, וזה בכלל בושה וחרפה למערב, יש גם את בני הבכירים האיראנים שהיום אנחנו מחסלים אותם, או רודפים אחריהם.

הבת של רג'אני היא רופאה ומרצה בארצות הברית. מה תגידו על זה? איך יכול להיות שהממשלים האמריקניים שתקו על הדבר הזה? סוכנת בת של בכיר במשטר האיראני, הכי בכיר שיכול להיות, רק חסר שאת הבן של חמנאי יקחו גם וישימו בארצות הברית בחיים. אולי שהוא ישלים את דרגת העייתולה שלו בארצות הברית בכלל וגם יקבל טיפול רפואי, כי לפי השמועות הוא פגוע. אולי נעשה גם את זה. הרחמנות הזאת המיותרת היא פשוט מגדלת הרבה מאוד צמחים שוטים בתוך המערב ואז מה לעשות? הם קודחים למוחות גם של הממשל, גם של הציבור ואז אתה מקבל תופעות כאלה.

לדעתך יש קשר בין נייאק וכל הלובי האיראני במערב לשינוי הזה בדעת הקהל שאנחנו רואים עכשיו? כמובן, כמובן. מתחשבו גם שמרבית הציבור נגד המלחמה הזאת. נכון. המשטר האיראני גם לא מסתפק רק בארגון אחד. יש 16 ארגוני תעמולה באיראן והם פועלים במקביל. ועכשיו בשנים האחרונות היה נדמה לנו שיש ביניהם תחרות. אגב, גם בתחום הטרור זה ככה. כל מיני גופים אמונים על לעזור לחיזבאללה, לא רק כוח קוץ. ואתה אומר, מה זה? רגע, אולי ניצור ביניהם תחרות, אולי נסכסך ביניהם, אולי נרוויח משהו. לא, התחרות היא על מי עוזר יותר.

וגם בנושא הזה של התעמולה ושטיפת המוחות של המערב, יש 16 ארגונים שהתחרות ביניהם זה מי עושה יותר. לא איך אני פוגע באחר. כן, יש קצת פוליטיקה ביניהם, אבל לא עד כדי כך. והם פותחים באמת סמינרים לשטיפת מוחות. הם מקימים מסגדים, מקימים מרכזים אסלאמיים. באירופה זה מאוד חזק וזה ממש מתפשט ברחבי העולם המערבי. ואז מביאים את האנשים התמימים. זה הרבה מהגרים מהמזרח התיכון, אבל גם אנשים מקומיים. מביאים אותם לחוג ציור חינם את הילדים. אני ראיתי ילדים שבדים בלונדינים יושבים עושים ציור במרכז האסלאמי בשטוקהולם, אבל יש להם בנדנה של חמאס על הראש.

בוא נהיה שחית כזה. הילד לא מבין. אבל מולו גם שמים סרט מצויר של אימאם חוסיין, הנביא השיעי הראשון שגם חוסל הקריב את עצמו לפי הסיפור, מול הסונים. הם גדלים בתוך השיח של שנאה ומחאה נגד הכופרים וכל הסיסמאות האלה באוויר. עכשיו בדיוק כמוני כשאתה מגיל 7 סופק סופק סופק, אנחנו היינו יהודים ברוך השם, לא השתנו. אבל כשילד איראני מוסלמי סופק כמה שנים ברמפולים ברחובות, או אם זה בחול אז דרך המסגדים, דרך האוכל החינם, דרך האוניברסיטאות האלה שנקנו, מקבל את התעמולה הזאת, הוא הופך להיות חייל ואז אתה מקבל אנשים שבשמיני באוקטובר יוצאים החוצה, הם אפילו אולי לא יודעים כבר, אבל הם עם כפתור אוטומט.

ברגע שהם יודעים שצריך, הם רואים איזה אירוע, הם יוצאים החוצה. ככה איראנים בנו מערך ומערג, לא הסתפקו רק בנייאק. זה קצת אפילו בנושא הגרעיני הוא גם דומה. אני יודע שאני הולך למקום אחר לגמרי, אבל איראנים לא פועלים רק בשיטה אחת ואני לא פקי בזה. אבל יש גם את הנושא של ההעשרה של האורניום, גם נושא של השגת פלוטוניום ועוד איזה משהו אירוע מאוד מאוד מוזר של ביקוע בלייזר. עזוב, אני לא יודע אפילו בשלב הזה על מה אני מדבר. איראנים, הדרך שלהם זה ללכת בהרבה מאוד דרכים. במה שתופס תופס. וככה אתה מקבל תעמולה.

בסוף אחד הארגונים יצליח. בגרעין בסוף אחד הארגונים יצליח. וככה ולצערי אנחנו קטנים והם גדולים מאוד. אתה אומר שזאת אסטרטגיה כזאת לראות לכל הכיוונים ולראות מה פוגע. ממש. בנוסף לבזבוז הזמן, אחד הדברים הנוספים שהאיראנים עושים זה בזבוז משאבים. אם מישהו חושב שלאיראנים אכפת מהכסף, אולי בגלל כל מיני בדיחות שהוא שמע בילדות, ממש לא. כשזה מגיע לנושא של תעמולה, פגיעה ביהודים במערב, ממש לא אכפת להם מהכסף. הטקטיקה הזאת של לראות לכל כיוון, זה השורש לאסטרטגיה הצבאית האיראנית שאנחנו רואים עכשיו, שהם יורים לכל המדינות האלה.

מדויק, מדויק. כמובן שזה יושב גם על שנאה קדומה שהמדינות האלה באמת הן גם מהגזע הערבי, האיראנים הם איראנים. ובנושא פעם כל השטחים האלה היו פעם שייכים לאימפריה האיראנית, הם לא שוכחים את זה, הם לא מכירים בגבולות של המדינות האלה. ואז יש את הסיבה המודרנית שרובן של המדינות האלה הן גם בנות ברית של ארה״ב, אפילו ישראל, יש בסיסים אמריקאים. ואז הכל מתחבר יחד. השנאה לערבים קיימת, אני השתתפתי בטקסים, פשוט חילקו שם גם עוגיות חינה, אל תאשימו אותי, גם כילד, מה לעשות? עוגיות חינה. ושיושבים ומקללים את החליפים, את ראשי האימפריה הערבית של פעם, כי הם היו סונים.

היו המון טקסים כאלה, עד היום אפשר לחפש ביוטיוב, גם ב-2023-4 אתה רואה שיותר מקללים את הסונים ואת הערבים מאשר את ישראל. ישראל זה מובן מאליו, אבל את הערבים המוסלמים האחים שלנו זה לא מובן מאליו. לכן אם מישהו חשב אגב שאיראן בקתל חברים עד הסוף, או איראן בטורקיה חברים עד הסוף, ממש לא. את טורקיה הם עדיין לא תוקפים כי היא חברה בנאטו והיא אימפריה בפני עצמה. היא הייתה האימפריה העות'מאנית, הם נלחמו תמיד. האימפריה האיראנית והעות'מאנית תמיד נלחמו ביניהם. מטורקיה הם עדיין מפחדים, אבל אני לא אתפלא כמו שלושת הטילים שעפו גם לעבר טורקיה, אני לא אתפלא שהם גם יתגרו בהם עד כדי אימות גדול.

מה איראן מנסה להשיג בהצתה הזאת של כל האזור? להחזור להיות אימפריה. היא לא שוכחת את זה. האירוע הזה של מגילת אסתר ומהודו ועד כוש לא עובר להם. אני יודע שאני חוזר הרבה מאוד אחורה ואתם, שוב אני אומר אתם הישראלים, כי אנחנו רק 80 שנה פה באזור הזה מחדש. ואומנם חזרנו בגלל אירוע היסטורי, אבל אנחנו לעקוב ולפקח על תנועות האוניות. עכשיו איראן היא המדינה היחידה שיש לה את כל החוף הצפוני של המפרץ הפרסי, מיצרי הורמוז וים עומאן. היא שולטת על כל החוף הזה וזה 1300-1400 קילומטר. דרך אגב, זה המרחק שהטיל עושה ממערב איראן לישראל.

שתבינו עד כמה איראן גדולה. רק החוף הזה הוא 1400 קילומטר. ולכן מאז המהפכה המקום הזה הפך להיות למקום של מתח. כל מתקני הנפט של סעודיה, קטר, אחרים, גם של איראן עצמה נמצאים ממערב למיצרים האלה. איראן הרבה פעמים מאיימה גם במלחמת איראן-עיראק, גם בשנים אחרות, שאם יציקו לה יותר מדי היא תסגור את מיצרי הורמוז. מאוד מאוד צחקנו עליהן בשנים האחרונות של שנת 2003-2004, כשפעם ראשונה הסיח הזה עלה להבין מחדש, חוץ משנות ה-80, אבל אז הם היו יותר זהירים. הלכו להסכמי גרעין גם ב-2003, גם ב-2014, ולא הלכו על הצעד הזה.

זה חוזר למה שמעתי קודם, הם עכשיו כל כך עיוורים, כל כך עם ההיבריס, עם הגאווה העיוורת הזאת, שהם חושבים שהם יהפכו להיות שודדי דרכים ויסגרו את המיצר הזה, אז הכל יהיה בסדר. לדעתי, סבבה, אז היינו לפני זה בעניין מיצרי הורמוז. נגעת בזה שרוב הנפט העולמי עובר שם. איך המנוף לחץ הזה משפיע על ארה״ב עכשיו בשיקולים שלה? אז בטווח הקצר אנחנו רואים עליית מחירים שכנראה מאוד מפריעה לציבור האמריקאי, והקרדיט של הנשיא טראמפ נפגע כי הוא הבטיח שיפור הכלכלה, הורדת מחירים וכאלה דברים, והם, הציבור האמריקאי קצת כמונו, כמו שאמרתי קודם, הם חסרי סבלנות, הם רוצים לראות ירידה כל הזמן ולא עליות ושיבושים בגרף כל הזמן.

אגב, באמת לפני המלחמה המחירים היו בירידה והנפט מאבד בכלל, באופן כללי בעולם, מהמקום שלו. כמו שאמר מישהו אתמול, המשבר הזה הוא למשל לא כמו המשבר הנפט בשנות ה-70, כי כשמדינות ערב עשו חרם על העולם בגלל המלחמה עם ישראל וסגרו את הברזים, המחירים הגיעו למשהו שהיום אפשר להשוות יותר לסביבות 160-170 דולר. אז אנחנו גם לא שם. האירוע הוא יותר פסיכולוגי, אבל באמת כמובן בשביל הציבור צריכים לעשות פה איזה מהלך לשחרר את הפקק הזה במיצרי הורמוז, אולי גם יותר לפגוע בבכירים אירנים שזה ירתיע את אלה שישארו שם אז להחליט החלטה אחרת, יותר מושכלת, יותר גם לטובתם להציל את עצמם, להיכנע או משהו כזה.

יש כאלה, ואם אנחנו נוגעים בעניין הזה של איך אירנים יכולים לסיים את העניין, יש בתוך איראן אנשים שאולי מחכים להזדמנות שהם קצת יותר ריאליים, לא מתונים אבל ריאליים. סוג של ג'ולאני איראני יכול להיווצר פה מצב של הפיכה צבאית או הפיכה ביחד עם כמה אנשי ממשל לשעבר שהיו קצת יותר ריאליים בשעתו כמו הנשיא רוחני או אחרים. למשל מנהיג המחאה של 2009 הוא גם כן יכול להיות באירוע הזה, או אחרים שנמצאים בכלא בכלל. וככה לשנות את הדרך של המשטר האיראני לוותר, להיכנע, להשתלט על המשטר כמובן, להעיף את הקיצונים יותר, את האלה עם ההיבריס, ולעשות משהו ממקום יותר מושכל.

זה יכול לקרות אגב תוך יום יומיים. זה לא חייב להיות משהו שיימשך שנים, כי כולם סובלים עכשיו מהמצב הזה. ואירנים סובלים הרבה יותר מסגירת מיצרי הורמוז מאשר אנחנו. גם להם לא ייכנסו דולרים. אירנים הלכו למהלך התאבדותי של אף אחד לא ימכור, אבל הם שכחו את ההתחלה של המשפט של גם אני לא אמכור. לכן יש פה דווקא איזה נזק שהם כנראה לא התחשבו בו, וככה אפשר אולי לזרז את העניין ולהפיל אותם. וכמובן שברמה פיזית ארה״ב וישראל פוגעים ביחידות הימיות של איראן, אלה שרוצים להציק למכליות הנפט, וככה גם להסיר את האיום בצורה פיזית.

באמת ככה שנייה לפני שאנחנו מסיימים, האם לדעתך אפשרי לפתוח את מיצרי הורמוז בכלל? אני חושב שכן. אני ממש חושב שכן. אם ארה״ב פועלת בצורה יותר מאסיבית ואלימה כלפי אותן יחידות שקרובות לחוף, זה ממש ברמת להסיר את האיום המיידי. לדעתי הם לא הספיקו לזרוק מוקשים בים כדי לסכן את המכליות. ארה״ב טיפלה בנושא הזה לפני שזה קרה. ולתפל בצמרת האירנית כמה שיותר ולקסח את הדשא ממה שנשאר מהאנשים הקיצונים, זה הדבר שבוודאי יעזור הרבה יותר מהר לפתוח את האזור הזה. בסוף זה עניין של החלטה. אם יחידה ליד מיצרי הורמוז מחליטה לסגור, אז אפשר לטפל ביחידה באותה שנייה.

זה מגיע מלמעלה, מתהרן. ואם נטפל בתהרן בבכירים בצורה יותר טובה, לדעתי נפתור את העניין הרבה יותר טוב. מעניין. באמת בני, היה לי תענוג. לדעתך יש משהו שבשיחה הזאת לא עלה והיה צריך לעלות שאנשים צריכים לדעת? אני חושב לסיום שאנחנו הישראלים צריכים להיות גם קצת עם אורך רוח, וגם לזכור שבצד השני יש מיליונים, ככל הנראה 80 מיליון מתוך 90 מיליון האירנים הם אוהבים אותנו, הם רוצים להיות בשיח איתנו. אפילו גם בימים הקשים האלה הם שולחים תגובות ברשתות חברתיות, והם תומכים בהפצצות האלה בכלל. נכון שהם אולי פיזית נמצאים בסכנה, אבל דווקא מבחינת רוח אנחנו נותנים להם תקווה.

אני חושב שאנחנו צריכים להתחזק בגלל ההתחזקות שלהם, אולי ללמוד מהם קצת שוב, לא עכשיו להפוך להיות כאלה סובלים ומקריבים, אני לא רוצה את זה בכלל. אבל קצת קצת להיות עם אורך רוח עד שבאמת נוכל לחסל כמה שאפשר את המנהיגים האירנים ואז העם האירני לדעתי כן ייצא, אולי אפילו לא יחכה להוראת טראמפ, וכן יהיה לנו שחר חדש באמת באמת סוף סוף במזרח התיכון. באמת נסיים עם המסר האופטימי הזה. אם אנשים רוצים למצוא אותך ברשת, לראות עוד ממש שאתה עושה, מפרסם, לאן הם יכולים ללכת? יכולים ללכת לאינסטגרם, לטוויטר, טיקטוק אפילו.

הנה, נכנסתי לצעירים. בני סבטי ברצף. B-E-N-I-S-A-B-T-I אפשר לחפש אותי ברשתות האלה. לעקוב, להזמין הרצאות גם, מי שרוצה, אשמח מאוד. נהדר בני, תודה רבה על התענוג. תודה. ברכותיי, הגעתם לסוף הפרק. כנראה שהמוח שלכם לא עד כדי כך נשרף מהטיקטוק ומהאינסטגרם. אז אם אהבתם את הפרק הזה, האלגוריתם של היוטיוב שמכיר אתכם כל כך טוב, אצליח לכם את הפרק הזה. קדימה, תלחצו עליו.