עו"ד זיו מאור: מיתוס שומרי הסף, חיסול הדמוקרטיה הישראלית ומהפכת אהרון ברק

המיתוס הזה של שומרי הסף שבשמו מבחינה ציבורית כביכול מצדיקים את הקיום של הדבר הזה הוא לא קיים במחשבה הדמוקרטית והוא לא קיים בשום מקום אחר בעולם הקשקוש הזה שפקידים שלא נבחרו מתוקף יותם פקידים בלתי נבחרים הם נאמנים יותר ישרים יותר נקיי כפיים יותר ולכן יש מקום להפקיד בידיים שלהם את המעמד של שומרי הסף כאילו להם ולהם לבדם נתונה הסמכות להגן על הציבור מפני אינטרסים זרים של נבחרי ציבור זה שקר זה מיטוס ואף על פי כן למרות שבית המשפט הטיל עלינו אל מגבלות שמנאו מצד לנצח כפי שהוא צריך היה בכל זאת זאת אנחנו נמצאים במציאות שבה ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר שהיה שותף לפשע הזה של בגץ נרדפים בעולם ולא יכולים לטוס לאן שהם רוצים בגלל שיש נגדם צבי מעצר שיצאו על ידי אותו גוף אנטישמי אהרון ברק חטף את הדמוקרטיה הישראלית גנב אותה בחושך עקרונות היסוד של השיטה הקיימת נקבעו על דרך של גניבה של גזל לא לגיטימי של סמכויות מסוימות שהציבור באמת הפקיד בידי בית המשפט בית המשפט גזל סמכויות נוספות >> חברים רגע לפני שניכנס לפרק הזה אני רוצה לעצור ולבקש מכם משהו התרומה הכי גדולה שאתם יכולים לעשות זה ללחוץ על כפתור המנוי וככה בזכותכם נמשיך להביא לכם את האורכים הכי מעניינים, את השיחות הכי מעניינות בכל שבוע מחדש.

אז זאת הבקשה היחידה שלי לכם. תשאירו לייק, תירשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק הזה. אורך דין זיבמור, ברוך הבא. >> אללה נתנל. איזה כיף להיות פה. >> זה כיף לגמרי. א אני רוצה ככה שנתחיל עם מה לדעתך הציבור פה בישראל לא מבין על כל מערך היעוץ המשפטי. >> יש הרבה. הדבר הכי חשוב להבין אותו, הרבה ישראלים כבר מבינים את זה אבל צריך להעמיק בו והוא והמשמעות שלו זה שאין דבר כזה בעולם אין פונקציה כזאת המיטוס הזה של שומרי הסף שבשמו מבחינה ציבורית כביכול מצדיקים את הקיום של הדבר הזה הוא לא קיים במחשבה הדמוקרטית והוא לא קיים בשום מקום אחר בעולם כאשר אנחנו עוסקים בשאלה מה הוא שלטון אנחנו עוסקים או מה היא דמוקרטיה עוד יותר מזה מה היא דמוקרטיה דמוקרטיה היא לתת את השלטון למי שאנחנו סומכים עליו עכשיו זה נכון שצריך שהשלטון כש שאנחנו נותנים אותו למישהו יהיה מוגבל אבל לשאלה היא מי מגביל וכאשר מדובר בדמוקרטיה אז שלטון של נבחר ציבור אחד מוגבל על ידי נבחר ציבור אחר הקשקוש הזה שפקידים שלא נבחרו הוא מתוקף יוותם פקידים בלתי נבחרים הם נאמנים יותר ישרים יותר נקיי כפיים יותר ולכן יש מקום להפקיד בידיים שלהם את המעמד של שומרי הסף כאילו להם ולהם לבדם נתונה הסמכות להגן על הציבור מפני אינטרסים זרים של נבחרי ציבור זה שקר זה מיטוס והוא שובה לב, הוא מותמע עמוק עמוק עמוק בתפיסה שלנו, אבל הציבור הישראלי שוחר הדמוקרטיה חייב להתנהר מהדבר הזה.

בסוף יש לנו, אתה יודע, טיון, כן, ראש המוסד, לא ראש השבק, איך בוחרים שופטים. בסוף השאלה יורדת, שיורדת לשורש העניין, השאלה הערכית, המקום שבו אתה פוגש את התיון הנגדי שאותו, אתה צריך לאדוף ולהגיד זה פשוט לא נכון, אין ויכוח בכלל. זה הסיפור הזה של שומרי הסף. בדמוקרטיה רק נבחרי ציבור מושלים. אתם יכולים לעזור להם או שאתם יכולים ללכת הביתה? אלה שתי האפשרויות שיש למי שכרגע מחזיק בתפקיד פקידותי. >> אוקיי, אז באמת ניכנס לכל העניין הזה של שומרי סף. זה גם יכניס אותנו לכל עולם ה פקידות, פרקליטות, יעוץ משפטי, כל העניינים האלה.

לפני זה, שנייה עליך, בעצם אתה היית או עדיין יושב ראש האגודה ל לזכות הציבור לדעת? א כבר לא היית. כן. צריך לעתכן את זה קצת. אז אני אומר הפסקתי בתפקיד הזה כשקיבלתי ביולי 2023 תפקיד כחבר במועצה לקבלים ולויין ויש איזשהו ניגוד ענייני בין שני הדברים אז עזבתי את את האגודה ו היום היא נמצאת בידיים טובות ועושה דברים חשובים >> נהדר וגם אתה הורך הראשי של מהדורת חדשות ברדיו גלי ישראל א בדיוק אז זה ככה טיפה עליך בוא ניכנס באמת לעניין הזה של שומרי סף כי גם פה אמרו לי שזה בלוף אחד גדול א ואני באמת ארצה לצלול שנייה על העומק הזה האם לדמוקרטיה לא צריכה להיות שומר רסף >> הדמוקרטיה יש ב במגנון עצמו לפני שנתנו לפקידים לחבל בו יש א שכבות על שכבות של איזונים מובלמים מותמאים בתוך עצמם אני קצת באריכות כי זה גם הכותרת של הפודקאסט הזה אני אתחיל ממשהו טריביאלי שכל מה שמי שלמד מדע המדינה או אפילו א למד אזרחות בתיכונים בישראל מכיר אותו אני קצת ארנן את הזיכרון ואז אני אצלו לעוד שכבה כולנו מכירים את המושג הפרדת רשויות והפרדת רשויות ות בגדול האקסטרפולציה על המחשבה של מונטסקיא שיוסמה בחוקה האמריקאית באופן שפורש בהגות של שמופיעה בפדרליסט א אז הרעיון הוא שיש שלושה תפקידים שלוש מהויות של השלטון עצמו וכדי שהשלטון יהיה מוגבל מספיק באופן שמגן על חירויות האזרח צריך להפריד בין שלושת התפקידים הללו וכולם יודעים מהם הראשות המחוקקת הרשות המבצעת והרשות השופטת עכשיו סתם לשם הדוגמה בשבוע שעבר יצא לרעיין לאיזשהו פודקאסט אחר יצר המשפטים ריב לוין ושאלתי אותו שאלה פשוטה האם לדעתו ונותק ממה שהחוק אומר מה שלדעתו ראוי וצריך שהחוק יאמר האם לדעתו ראוי שלשר המשפטים תהיה סמכות להתערב בתיק ספציפי בחקירה ספציפית בכתב וישום ספציפי והוא אמר לי שלא ובנקודה הזאת ויש לי הרבה הערכה להריב לוין דרכינו נפרדות מבחינה אידיאולוגית >> מה הכוונה השנייה להתערב א >> לדוגמה האם מותר לשר המשפטים להגיד אני מורה לפרקליטות לס סגור את התיק נגד קובי יעקובי הכוונה אני שם בצד תיקן נתניהו שם הפרסה הכי גדולה אני מניח שאנחנו נדבר עליהם בהמשך ניקח את את החקירה את הרדיפה הפוליטית הביזיונית הזאת נגד נציב שבס חסר תקדים לחלוטין חסר בסיס לחלוטין האם מותר לשר משפטים שמתרשם כמוני שמדובר ברדיפה להגיד לפרטלית המדינה אדוני אתה עובד אצלי אני נותן לך הוראה והרועה הזו מחייבת הכתב אישום הזה לא מוגש והיא מוגש מוסר באותו רגע >> לדעתי וודאי שצריכה להיות הסמכות לשר המשפטים לעשות את זה אני גם טוען שהס הסמכות הזו קיימת בחוק יסוד לא בחוק רגיל ויריב לוין חושב אחרת ממני הוא חושש שמה נבחרי ציבור השתמשו לרעה ביכולת שלהם להתערב בתקים ספציפיים כדי לקדם את עניינם כלומר הוא מאמין במיטוס שומרי אסף אבל הרעיון של הרשות מבצעת היא שהיא מבצעת שהשר שנבחר על ידינו הוא זה שמקבל את ההחלטות רק אחרי שגיבשנו ביססנו העמקנו את הרעיון הזה אפשר לדון בשאלה מה עלול לקרות אם הוא יעשה שימוש לרב הסמכות שלו ומה המנגנון הנכון להגן לציבור מפני מצב כזה אבל בראש ובראשונה צריך להבין שאחריות של הרשות המבצעת זה לבצע וזה אומר שלש המשפטים יש את הסמכות להתערב בכל תיק ולשר המשטרה יש את האחריות ואת הסמכות להתערב בכל תיק משטרה ובכל חקירה הוא לשרה הבריאות יכולה וצריכה להיות הסמכות להתערב בכל ניתוח למרות שזה שם זה מורכב יותר כי באמת יש שיקול מקצועי ואתמריצים עם אחרים לחלוטין אבל בוודאי באותם שני משרדים שעוסקים בפגיעה מכוונת בחירויות האזרח משרד המשטרה או משרד המשפטים חובה של השר תהיה את הסמכות עכשיו נשאל את השאלה איזה איזה ביקורות יש עליו באופן מהותי?

אז הביקורת החשובה ביותר היא העובדה שהראשות השופטת היא רשות עצמאית. ששופט שיושב בדין יודע שהוא יכול לקבל החלטה עצמאית ושלא יבולה לו אם הוא יקבל החלטה שלא מוצתכן בן שר המשפטים. שר המשפטים החליט להגיש את כתב האישום. הוא עומד מאחורי הדבר הזה. הוא מאמין באישום הזה. בא השופט בודק את הראיות ואומר סליחה אני מזכה את הנאשם הזה. זה מאוד מפריע לשר המשפטים אבל החוק או החוקה שאין לנו וגם על זה אנחנו נדבר בהמשך מגנים על אותו שופט השופט הוא עצמאי ולכן יש לנו בעצם שלוש מדרגות אחת היא הרשות המחוקקת שקובעת את הכללים באופן רחב הרשות מבצעת שמבצעת עניינים ברמה פרטיקולרית באופן ספציפי שר משפטים שקובע אני מורה לפרקלית המדינה לפתוח בחקירה בתיק הזה או לסגור חקירה בתיק הזה ושופט שבסופו של דבר בודק האם המעשים כפי שהוצגו לפניו במסגרת ההליך משפטי מבססים או לא מבססים הרשעה זה הרעיון של הפרדת הרשויות כל אחת מהרשויות הללו באופן עקרוני צריכה לפעול באופן עצמאי והעצמאות הזאת היא נקודה שצריך טיפה להתעכב עליה כ כי בשיח הישראלי זה טיפה מבלבל איךשהוא העובדה שגם הרשות המבצעת צריכה לפעול והמחוקקת צריכות לפעול תוך עצמאות והגנה לעצמאות שלהם מפני הרשות השופטת כאילו נשמטת מהשיח בדיוק כמו שברור לנו שאין מציאות שבא השר המשפטים מרים טלפון לשופט ואומר לו הלו אתה שומע אדוני השופט אני מבקש שתזכה את הדבר הזה ואם לא דיר בלק ברור שמציאות כזו היא מהפכת קרביים בדיוק באותה מידה אסור בשום פנים ואופן שהשופט יגיד לכנסת את שומעת כנסת לא מוצכן ביני החוק שלך אני זורק אותו מהחלון יש קשר מאוד ברור בין הזכות של שופט לשפוט בעצמאות לבין העובדה שהוא קולה את עצמו לכתחילה בד המותב של החוק שופט שמחליט שהוא נמצא מחוץ לחוק מעל החוק לא אמור להיות זקאי לעצמאות ויותר מזה כאשר מדובר בדיונים חטרנים לא חוקיים שפוגעים בביטחון המדינה כמו הדיון שהתקיים בשבוע שעבר בניינו של רומן גוף הציפייה שלי מראש השבק דוד זיני היא להפעיל את סעיף שב לחוק שבק ולמנוע בכוח את הדיון לפגוע באופן מושכל ומכוון בעצמאות השופטים שבעצמם מתיימרים לפגוע בעצמאותה של הרשות המבצעת שהיא קדושה לא פחות ובניגוד לחוק וסעיף שבע לחוק השבק אומר בדיוק את זה תפקידו של הסבק זה להסתכל ולמנוע פעולות לא חוקיות שחותרות אחת המוסעות הדמוקרטיים של המדינה בדיוק בשביל זה שבא קיים וזה מה שמצופע ממנו לעשות וברגע שנתחיל לראות פעולות נחרצות מהסוג הזה נגד העבריינים לובשי הגלימות אז אנחנו נתחיל לראות את המערכת נסוגה טיפה לאחור >> אוקיי יש פה שנייה אני א רוצה לכוון אותך טיפה א נגעת פה בשיחה שהייתה לך עם שר משפטים יריב לוין >> ואמרת של יש סמכות א אתה מה שאמרת סמכות בחוק א בחוק יסוד אם אני לא טועה להתערב בנעשה להורות לפרקליטות לעצור חקירה א או א לפתוח בחקירה אמ למה אז זה לא נעשה אם יש לו את הסמכות בחוק >> במקרה של יריב לוין זה משום שהוא התמיע עד לשעד עצמותיו עד לערכיו וזאת הנקודה לגבי יריב לוין כי בניגודים אחרים הוא באמת אדם ערכי הוא התמיע את מיטוס שומרי הסף הוא מאמין שאין לו סמכות מוסרית לעשות את מה שהחוק מסמיך אותו לעשות זאת הסיבה שזה לא נעשה אני גם >> עניין חוקתי מסוים א >> העניין החוקתי אומר בדיוק את ההפך מה שאומר סעיף 34 לחוק יסוד הממשלה זה שכל שר אני לא זוכר לך את המילים מדויקות סעיף קצר מאוד מאוד פשוט מוסמח להחליף את שיקול הדעת של כל פקיד במשרדו למעט בעניין בעל אופי שיפוטי זה מה שאומר סעיף 34 לחוק יסוד הממשלה בצורה מאוד מאוד פשוטה עכשיו אמר לי יורם שפטל גם כן באיזשהו פודקאסט אמר לי מה מה זאת אומרת נגיד ששוטר עוצר בן אדם זה סמכות בעל טופי שיפוטי לא נכון המשטרה זה הלוז של הרשות המבצעת אין יותר רשות מבצעת מהמשטרה ברור לחלוטין שכאשר לדוגמה קצין מחליט לעצור ל24 שעות שזה מה שמותר לעצור בן אדם לפני שהוא רואה שופט כןקצין משטרה מחליט לעצור בינם הוא עושה פעולה שיך לרשות מפצעת לא לרשות השופטת ולכן הוא כפוף לשר שממונה עליו בשומר החומות 2021 היה מקרה שבו יהודי מילוד היה נתון ללינץ' של ערבים שלף את האקדח והראה כמה כדורים באוויר וכמובן שבהתאם לנורמות שהיו במשטרה אז ולצערי עדיין יש בחלקים מהמשטרה היהודי הזה מצא את עצמו במעצר והערבים שתקפו אותו לא היו במעצר ויי אז קשר עם עם מי שהיה שרית אמירחן נה ואמרתי לו תלך תשתמש בסעיף 34 לחוק סת הממשלה תלך לטעם מעצר תפתח את טעם מעצר ותשחרר אותו אתה מוסמח לעשות את זה הוא לא עשה את זה לא לא התקיים בין הנוסיג ושיח ברמה שהוא נימק את הדבר הזה אבל ככל הנראה גם לאמיר אוחנה יש את הבעיה הזאת שהוא התמיע את מיטוס שומרי הסף עד לעומקו אגב זאת המשימה שלנו לעקור את הדבר הזה מהשורש אין דבר כזה שומר הסף היחיד של הממשלה בדמוקרטיה זה הציבור בקלפי >> זה המנגנון היחיד שצריך לאזן אותו ולרסן אותו בסוף הם נותנים דין ודין וחשבון לציבור >> וזאת הדרך לרסן ולא >> וזאת הדרך לרסן עכשיו היא בוודאי הדיפה אלטרנטיבה כלומר תשאל את עצמך למי עונה מטיסמה למי עונה גלי הרב מיער בשם מי הם מפעילים את שיקול הדעת שהם מפעילים הם הורסים את הדמוקרטיה הישראלית הורסים את החברה הישראלית ושוב עם מי מי יש לנו לדבר מה אנחנו יכולים לעשות ושוב ושוב אנחנו מתקלים בנבחרי ציבור שמעמידים את עצמם חסרונים מול הדבר הזה >> נגעת גם בעניין הזה של עצמאות הרשויות אנחנו מאוד תופסים את החשיבות של רשות שופטת עצמאית אבל נגעת פה בעניין הזה שאנחנו לא תמיד מתייחסים ככה גם לרשות המבצעת.

אני אשמח שתר ניקח דוגמה אקטואלית. ביום שישי ניתן ניתנה החלטה שעוסרת על מועצת הראשות השנייה להתכנס ויותר מזה מכניסה לחאונה את מועצת הרשות השנייה הקודמת שכהונתה הסתיימה. התקבלה החלטה כזו. שוב לא חוקי לא בסמכות ו שום דבר וכלום. עכשיו זה נקודה מאוד מעניינת שנוגעת לעצמאות. כי למה הרשות השנייה בכלל קיימת? השנייה זה גוף שנועד לחצוץ בין שרי התקשורת שהאמונים מבחינה טכנית על רגולציית התקשורת לבין כלי התקשורת אנחנו לא רוצים מציאות שבא עיתונאים מסתובבים בעולם ואומרים מה אני אשדר אני אשדר את מה שמצן בעיני השר אם השר מוסמח להעניש כמו שהרשות השנייה מוסמכת להעניש כלי תקשורת על מה שהם משדרים אז זה מה שיעשו כלי תקשורת אנחנו לא רוצים להיות שם אז חוק הרשות השנייה הקים מועצה שברגע שהשר ממנה אותה היא עצמה היא תשגרוך לשר אסור לתת להוראות בשורה של דברים מאוד מאוד מצומצמים שהחוק קבע אותם וגם מה זה לא הראות לבצע להראות לדון בשאלות שהשר מכתיב וזהו למה כדי לשמור על עצמו את הרגולציה בא עם השופטים ואומרים לא אנחנו לא מכבדים את עצמאות הרשות השנייה לא מוצא חן בינינו ההרכב ש שהשר והממשלה מינו אחרי שהם קיימו את כל שלבי החקיקה ואנחנו מפזרים את המועצה הציפייה שלי והקריאה שלי קראתי אותה גם בפומבי מפת בן חי סגב ושבט הראש למועצה החדשה ומיתר 14 חברי המועצה החדשה זה תתכנסו ותודיעו לבית המשפט שאתם לא תתנו לאף אחד לא פוליטיקאי ולא שופט לפגוע בעצמאות של המועצה.

גם השופטים בדיוק מהפוליטיקאים רגישים למה שאומרים עליהם בתקשורת וגם הם בדיוק מהפוליטיקאים אוחזים בנתח מהשלטון אפילו נתח גדול מדי מהשלטון ולכן הם ראויים לביקורת הציבורית כאשר שופט עושה את הפשע הזה ואומר להשות השנייה את לא תתכנסי כי אני החלטתי הוא שולט בפועל ברגולציה של התקשורת וזה מעשה שלא יעשה >> מה תעזור הביקורת הציבורית כי בסוף הם לא הרי הם לא נותנים כמו נבחרי הציבור דין וחשבון לציבור אז מה ה א למה צריך את הביקורת הציבורית הזאתי אם היא לא, בסוף היא לא תשנה משהו. >> הביקורות הציבורית יוצרת את האקלים שיאפשר בסופו של דבר כאשר תהיה כאן ממשלה שמבינה את גודל האירוע ותתחיל לפעול בדרכים הנכונות לפעול בצורה נכונה.

זה לא עניין טריביאלי לעצור את האוץ המשפטית לממשלה ואת פרקלית המדינה של ניו דעתי שניהם יחד עם מפת מר ירושלמי צריכים להיות במעצר מנהלי עד אשר תיקון כאן פרקליטות שתאפשר להגיש גם כתב אישום. כלומר כרגע הם עברו עבירות שלושתם עברו עבירות ביטחוניות מאוד מאוד חמורות גם רונן בר אגב בשוטפות שלו עם עם גלי ברב מירה בעניין הריגול נגד נגד יתמר בן גביר ארבעתם עברו עבירות ביטחוניות חמורות התוצאה של העבורות הללו צריכה להיות כתב אישום ו אי אפשר כרגע להגיש נגדם כתב אישום משום שכל האנשים שאחראים על על כתב האישום א על הגשת כתב אישום כפופים לאותם ארבעה אנשים אז או כפופים או נמצאים בקשרים מקצועיים עכשיו בשביל זה קיים בחוק חוק כלי שנקרא מעצר מנהלי.

מעצר מנהלי אומר ככה, בעיקרון בן אדם רואה שופט שרואה ראיות ראשוניות אחרי 24 שעות. אם יש פגם כל כך גדול בהליך הזה, אז אז אז יש מצר מנהלי שבו בסך הכל נותנים לשר הביטחון או לראש הממשלה את שיקול הדעת להחזיק בן אדם במעצר מבלי שהוא רואה שופט, מבלי שמוגש כתב אישום עד שמוסר את המגבלה שמונעת לשפוט את בן אדם הדרכים הרגילות. את השימוש הקלאסי במעצר מנהלי זה מחבלים ערבים שבניגוד לעבריינים רגילים הם מקבלים גיבוי מהקהילה שבה הם נמצאים ולכן הכלים החקירתיים הרגילים שמאפשרים לגופי חקירה לאסוף ריות ולהציג אותם לבית משפט הם לא ניתנים לייסום זו הסיבה שבגלל יש מצרים מנהלים נגד מחבלי המערבים כל הסיבות האלה מתקיימות גם נגד ארבעת האישים הבכירים שהזכרתי ולכן הם צריכים לשבת במעצר מנהלי לפחות עד שתהיה כאן פרקליטות שתקבל את אמון הציבור ותוכל להגיש נגדם כתב אישום בצורה מסודרת עכשיו אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה אתה שאלת אותי על המון הציבורי.

שוב זה לא טריביאלי. וכדי שהפעולה הזאת תוכל להתבצע מבלי שמרד השמאל יפרוץ עוד פעם אז צריך שיהיה אמון ציבורי. אמון ציבורי שב בין השאר הציבור מכיר בכך שאין אמון בשופטים שאמורים לדוגמה להעריך את מעצרם. הרי חלק מהעניין יהיה שבית המשפט יתן צב לשחרר מידית את גלי בערב מרה ואמיתי סמן. ואנחנו מצפים מהמשלה ומראש שבק להגיד סליחה אתם שותפים לפשע ולכן הצב שלכם לא יקוים. אתם נוגעים בדבר. אגב, זה בדיוק מה שקרה בין אברהם לינקולן לבין נשיא בית המשפט העליון שלו רוג'ר טני ב-1863. סיפור שאני מפרסם מספר אותו הרבה מאוד וזה בדיוק המתח ואנחנו נמצאים בדיוק שם.

גם ג'ון מרימן, הבן אדם שנעצר במעצר מנהלי באותו אירוע באמצע מלחמת האזרחים, הוא לא היה איזה פרכרח. הוא היה חצי מעמד צולה, פוליטיקאי בבית הנבחרים של מדינת מרילנד, אדם מאוד מאוד עשיר. הוא היה אדם רציני. זה לא איזה מישהו שאספו אותו מהרחוב עוצו במעצר מןלי הוא יותר לבית המשפט העליון בית המשפט העליון מוציא צב שאומר תשחרר אותו מיד ולנקו לא יקרה מה תעשה לי אז נשיא בית המשפט העליון שולח כוח של מרשלים כדי לחלץ אותו בכוח מהכלא ולינקולן שולח בתגובה כוח של הצבא כדי להגיד לנשיא בית המשפטי העליון אדוני לא יקרה אני מחליט לא אתה >> כן אבל שמה היה גם א זה הכוח הזה של המרשלים היה כפוף לבית המשפט באיזשהו מקום >> הכוח של המרשלים היה כפול לבית המשפט >> בדיוק א זה לא זה לא כזה זה ה נקודת שוני ופה פה אין כוח חמוש שיכול להפעיל כוח שכפוף לבית המשפט.

>> על פניו דווקא חושב שתגיד את ההפך שאין כוח חמוש שלא כפוף לבית המשפט. זאת אומרת כל הגורמים המזוינים בדינת ישראל לדעווננו רואים את עצמם כפופים לדרגים משפטיים שבעצמם רואים אותם כפ את עצמם כפופים לבית המשפט >> על פי חוק. >> זה לא על פי חוק. זה לא על פי חוק. זה על פי הנורמות המעוות שהתכבו כאן וזה באופן שמנוגד באופן חזיתי לחוק. לדוגמה המכתב המעניין שריב לוין כן שלח בסוגיה של א אה אני לא זוכר אם זה היה אה בסוגיה של הכהונה של של איתמר בן גביר שלח מכתב לממשלה ואמר לפי לפי חוק לפי פקודת המשטרה כתוב שםמשטרה כפופה לממשלה לאמור המשטרה לא כפופה לבית המשפט ולכן אם בית המשפט נתן צב והצב הזה לא מוצא חן בני הממשלה ממשלה תקיים את מה שהיא רוצה לנכון כל עוד החוק מאפשר לה את זה ולא את מה שבית המשפט אומר עכשיו יש פה איזשהו ריבקון שצריך לקפוץ מעליו כי אנשים אומרים טוב אז הממשלה תיתן פקודה למשטרה.

המשטרה לא תבצע. זה לא נכון. המשטרה זה לא אותה שכבה דקה ומושחטת של מפקדים שרואים כבר את קורסות האור, את הפנסיות השמנות ואת הקתדרות באוניברסיטאות בחוץ לארץ. ואותו דבר אני אומר גם לגבי הצבא. הפיקוד של הצבא מושחט עד ליסוד. הסטנדרטים והעילות שלפיהן מקדמים אנשים במדרגות הדרגות גם במשטרה וגם בצבא לא משרטים את האינטרס הציבורי. להפך. ככל שאתה נאמן יותר למערכת המושחטת הקיימת, למערכת המשפטית, לפקידות, ככה הסיכוי שלך לקבל קידום הולך וגובע ככל שעו ועולה ככל שעובר זמן. אבל מתחת לשכבה הדקה והמושחטת הזאת יש אלפי שוטרים ועשרות אלפי לוחמים שיצייטו לממשלה אם הממשלה רק תיתן את הפקודה.

וזהו. ובאותה נקודה נפטרה הבעיה. אין אין לשופטים ואין לפיקוד המשטרה ואין ל א לבי פיקוד הצבא כוח מול אלפי שוטרים וחיילים. וברגע שאלה יהיו יחסי הכוחות האירוע נגמר מבלי שהלימות נפתחה בכלל וזה גם לא מלחמת אזרחים כי כאשר ממשלה נבחרת אופת את החוק נגד עבריינים זה לא נקרא מלחמת אזרחים זה נקרא אכיפת חוק זה מה שממשלות נועדו לעשות רק צריך ממשלה שיש לה את האומץ לקיים את החוק של כלשונו ולהבין שה סיסמה הזאת שומרי אסף שלופטת את הדמוקרטיה הישראלית בעסורים האחרונים פשוט צריך להיפטר ממנה ברגע אחד ובשנייה זה נעלם אני אפילו אספר סיפור שקראתי במקרה השבת אני קורא עכשיו ספר על הכרוניקה של פרשת דרייפוס בסוף 1899 זה קורה חמש דקות אחרי ש שדריייפוס הורשה בשנית כן הוא הורשה ב-1894 הלך לארבע שנים באי השדים חזר במשפט חוזר שזיכה אותו אבל בשלושר מהאירוע ומיד אחר כך נבחר ראש ממשלה חדש בצרפת שקוראים לו ולדה קרוסו כל הסיפור של פרשת רייפוס הוא על המתח בין יוקרתו של הצבא לבין העובדה שכבר כולם יודעים שדרייפוס לא עשה את זה ואסתרזי כן עשה את זה זאת אומרת זה זה זה הסיפור שיש שם.

חסלדקרוסו ופשוט הוא עושה שידוד מערכות בצבא בתוך שלושה חודשים מגלח עשרות קצינים חלק מהם הוא שולח הביתה חלק מהם שולח לחורים הכי נדרכים על הגלובוס כדי שיתרחקו מפריז הוא מרכז קבלי החלטות ממנה אנשים שנאמנים לו אותו דבר הוא עושה גם במשרד הדתות הכנסייה הקתולית הייתה גורם בעל השפעה גדולה מדי מבחינתו וגם אותם הוא מגלח כי הייתה לו לגיטימציה לעשות את זה הוא הבין שהצבא והכוח הלא פורמלי הגדול שהוא צבא הפך להיות בעיה בשנייה אחת הוא פשוט הטיח את כולם אותו דבר יחזור ויעשה ב-1961 א ארל דגול כאשר כוחות צבעים יאיימו לפשותט על פריז מאלג'יר בגלל שהם לא אהבו את החלטות של הממשלה באלג'יר אז אז שר דגול עמד על פודיום ואמר אני קורא לעם הצרפתי לחוז בן נשק נגד צב צרפת ברגע שהממשלה תיתן את הפקודה הצד השני יבין בשנייה שאין לו כוח מול העם והציבור רק צריך שהממשלה תעשה את זה >> אני שנייה לפני שבאמת ניכנס לעניין הזה של היעוץ המשפטי אני רוצה טיפה לאדגר כאן כי בסוף אה אני בדיוק יצאתי מהצבא אוקיי ואותנו מלמדים בסוף אנחנו כפופים למפקדים שלנו.

לא משנה מה. א עם המפקדים בסוף זה שרשרת פיקוד מאוד היררכית מסודרת. א פקודה יורדת יורדת יורדת ואין לך יותר מדי ברירה אם לצייט או לא. איך אז איך תוקפים את הדבר הזה? כי בסוף מפקד בכיר אומר משהו כולם מתחתיו חייבים לצנקודה מסוי. קודם כל האירוע הזה זה לא יהיה אירוע פשוט. זה אירוע שיפרק את הצבא שבהרבה מובנים. ראינו לפני השב באוקטובר הוא גם ככה שלושתו. כבר כי השמאל פירק אותו בניגוד לחוק אבל אה ברגע שיעמוד ראש הממשלה מול המצלמות ויגיד אני נותן הוראה לכל מפקדי המחלקות או לכל מפקדי הפלוגות לכל הסמגדים ולכל המגדים תצייטו לי ותציטו למפקד שלכם רק אם הוא מקיים אתה הוראה שאני נותן אז כל מפקד כזה או שהוא יצטרך להתעיצב מול ברירה או שלא זאת אומרת אם לצורך העניין הממם שלך יקבל פקודה או יתן יתן יקבל פקודה מהמפ שלו שתואמת את מה שאומרת הממשלה אז אין אין דילמה בכלל ואם הוא יקבל פקודה שבא לצורך העניין המפה יחליט להיות נאמן למגד שלו שמורד נגד הממשלה אז אז תהיה לו דילם אבל הוא יצטרך לקבל את ההחלטה הנכונה מאחר שצהל הוא באמת צבעם ומאחר שהעם באמת נמצא בצד של הממשלה ולא בצד של הפקידות המורדת אין לי ספק שהצבא יצא שלם ומחוזק מהאירוע הזה ושאותם גורמים מורדים בסופו של דבר ימצאו את עצמם בפינה ויאנשו כפי שמגיע להם להענש כמו שולדה קרוסו העניש את את הדרולד ואת הבוגדים באירוע שלו ובעוד מקרים אחרים של אה של מרידות צבאיות שנעשו לאורך השנים.

זאת אומרת אתה תצטריך להחליט האם אתה מצייט לראש הממשלה שאתה יודע שהוא ראש הממשלה כן זה לא איזה משהו מגיע בזה לפקודה פומבית שהוא נותן או למפקד שלך ואני מאמין שרוב מוחלט מהחיילים רוב מוחלט מהלוחמים יצייטו לממשלה הנבחרת כי הם מבינים שבסוף זה מה שמצופה מהם לעשות זו המשימה שלהם >> מעניין גם ניגע שנייה נתת את הדוגמה הזאתי שמקצים את כל ראשי הצבא משטרה כנסייה ניגע בזה גם בהמשך אני מאמין אה אני רוצה עכשיו שניכנס למערך היעוץ המשפטי איך איך זה נראה? אנחנו שומעים הרבה בתקשורת מפה ומפה ולא באמת מצליחים להבין מה עומד מאחורי כל מסך העשן הזה.

אז אם אתה יכול להסביר א >> תראה בסוף מסך העשן כבר התפזר. כלומר, מסך חשן מהותו הייתה שבן אדם בא ואומר לך, תקשיב נתנאל, אני אני יודע, אני עורך דין, זה המקצוע שלי וזה מה שהחוק אומר. ובגלל שאתה לא עורך דין אז אתה לא יודע, אז אתה לא יכול לעשות את משו. עכשיו, אחד ה מהנקודות שבראו את המפלצת הזאת זה פסק דין מאוד מפורסם שנקרא דרי פנחסי, שהיו בו שלוש הוראות לא חוקיות שהחריבו את הדמוקרטיה הישראלית, א שאחת מהם הייתה המיטוס שקובע ש או שמתר לי קבוע שהיועץ המשפטי הוא הפרשן המוסמך של החוק בפני הממשלה.

כלומר שהממשלה חייבת לעשות את מה שהיו משפטי אומר לה שהחוק מחייב אותה לעשות אחרת היא פועלת בניגוד לחוק. עכשיו זה מוטציה שלא צריכה הייתה לבוא לעולם כי בסוף מי שמוסמך [‏צחוק] לתת הוראה לממשלה נמצא בשלטון. עכשיו יש משפט מאוד מאוד יפה שהוא בעצם תמצית של הפדרליסט 57 שכתב אותו ג'יימס בדייסון ואני חוזר עליו כמעט בכל הרצאה. הוא הסביר ככה, כשאנחנו כתבנו את החוקה האמריקאית, אומר ג'יימס פלייס, אז את כל התפקידים, נשיא ארצות הברית, שופטי בית המשפט העליון, חברי בית הנבחרים, חברי הסנט, אנחנו הגדרנו את הסמכויות ואת ההגבלות עליהם מתוך תקווה שיאישו אותם האנשים הראויים ביותר, אבל מתוך הנחה שיאישו אותם אנשים המושחטים ביותר.

משפט מאוד מאוד מאוד עמוק כדאי להתעמק במשמעות שלו. בהקשר שלנו בא אהרון ברק וזורק איזשהי הוראה שמצויה בתוכה ההנחה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא אדם לעולם טהור ונקי כפיים אין שום סיכוי שהוא יקבל החלטה ממניעים זרים כך מניח אהרון ברק שנתיים אחר כך קיבלנו את רוני ברון והסיפור הזה התפוצץ בפנים אולי נדבר על זה כמה דקות אחר כך אבל זאת הנחת היסוד מי יגן על ציבור נגיד שהעיקרון הזה של שומרי הסף שיתכבע בפסק דינדרי הוא פנחסי הוא עיקרון נכון ואם מגן לציבור מפני שחיתות של היעוץ המשפטי לממשלה אנחנו רואים עכשיו אף אחד אף אחד לא מגן עלינו מפני שחיתות כזאת אז אז זה לגבי ה זה שורש פורי ראש ולאנה של מה ששאלת של מה שעומד שם אומר הוא אומר היוצפטי גם אני בטוח חבר מועץ הכפנים ולויין היו לי אימותים היוצפטי של המועצה הוא אומר לי זה החוק אני אומר לו אדוני אני עורך דין זה לא החוק לא בלבד שאני עורך דין זה דיני תקשורת זה זה אזור המחיה שלי אתה לא תגיד לי זאת אומרת זה אומר לא לא כשזה יגיע לבגץ אם אתה לא עושה מה שאני אומר אתה תפסיד בעתירה.

כמובן שלקחתי את הסיכון אבל אבל זאת נקודת המוצא שלהם. הם לא אומרים יש לנו יתרון משום שאנחנו בעלי מקצוע ויש לנו ידיעה משפטית. יש לנו יתרון כי בגץ אמר. כי בגץ החליט. זה ה זה הסיפור. זה מה שעומד בבסיס כל המגנון. וברגע שהממשלה תשכיל לגזום את הגבעול הזה כל האירוע [כחכוח] הזה קורס. הפרשן המוסמך של החוק הוא הפרט שאליו החוק מופנה. ברגע שאתה עומד ברמזור אדום בצומת אתה מבצע פעולה של פרשנות של החוק. אתה לא צריך יועץ משפטי שישב לידך בקוקפיט ויגיד לך עכשיו אתה נוסע עכשיו אתה עכשיו אתה עומד.

זה לא צריך אתה רואה הוראה רמזור הוראה חוקית אתה מקיים אותה או שאתה מחליט שלא לקיים אותה אבל אבל בסוף אתה הפרשן המוסמך של חוק בעני עצמך קרה אירוע מישהו הפנה את ההחלטה שלך לבית משפט אז בית המשפט יבחן האם קיימת את החוק האם התכוונת לקיים את החוק מה היו הכוונות שלך אבל הבחינות הללו בדיעבד ברגע האמת כאשר הממשלה כאשר שר בממשלה מוסמך לבצע פעולה פותח את החוק הוא קורא את החוק החוק כתוב בעברית הוא יכול להחליט שהוא נעזר ביועץ משפטי אבל יועץ כמשמעו יועץ הוא לא מקבל את ההחלטה במקומי ואין משמעות לעצם זה שסיר רבתי להיותם השאלה היא רק האם החוק קוים או החוקר ככה זה צריך להיות וזה השורש של המלגנון של >> כן בדיוק גם אחת הסוגיות ה א שהרבה מדברים עליהם זה האם היועץ הוא כשמו מייעץ או שזה העצה שלו מחייבת את השר או המשרד שאליו הוא מייעץ והאם למה בכלל אנחנו רואים את הדיון הזה הרי זה בשם בשם של התפקיד זה ייעוץ אז למה אנחנו אנחנו תופסים את זה כמשהו מחייב.

אז יש פה זה הכל חוזר לאותן שלוש החלטות שבדריו פנחסי אחת מןטרתי היוצפטי הפרשנות המוסמך של החוק יש עוד אחת מוכרת ועוד אחת לא מוכרת אחת המוכרת היא שכאשר יועץ משפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד שר השר חייב להתפתר מתפקידו כשר עכשיו שוב זה נהדר אם אנחנו מניחים שכתבי אישום נכתבים בידי מלאכי שרת האפשרות שכתב אישום יכתף מתוך מניע פסול שוב לא צריך לעוף לשמיים. כתבה ישוב נגד נתניהו, נגד קובי יעקובי, נגד אבי שמו, נגד כל הכברת של נתניהו, כל הדברים האלה זה בדיוק זה. זה שימוש בכל כתב האישום כדי להתנגח משפטית וכדי לטפול פלילים על אנשים.

אגב, בצל זיני זה הדוגמה הכי מסוכנת בעיניי. בא ראש התביעה, מקליט המדינה וטופל עליו השמה בסיוע לאבישת מלחמה, אחת העבורות החמירות בספר החוקים. למה הוא עושה את זה? כדי להשפיע על שיקול הדעת של ראש השבק. זה בגלל זה אני אומר שהוא עברי על ביטחוני אם אני הייתי לוקח את בצל זיני כיוון הרובה נועל אותו אצלי במרטף ואומר לדוד זיני אדוני תעשה ככה וככה וככה ובלי להגיד אם אתה רוצה לראות שובת אחיך אז כמובן שהייתי עברין ביטחוני מאוד מאוד מסוכן זה בדיוק מבחינה משפטית מה שעשה אמיתיסמן אז אז אז דבר ראשון ברגע שאתה אני אומר לא אני רק יועץ אני רק אבל אבל מעבר לזה שאני יועץ אני גם מוסמח להגיש נגד כתב אישום אז יבוא החבר כנסת והסר ויגיד אתוני היוצא המשפטי בוא שב תנוח יש חוק החסינות אתה לא יכול להגיש שנגבישום אתה צריך לבקש רשות מהכנסת קודם והכנסת תחליט האם עשיתי את הפעולה שבגינה אתה רוצה להשים אותי במילוי תפקידי או לא בא אהרון ברק באותו פסק דנדרי פנחסי ואמר משהו קטן פחות מוכר על החסינות הוא אמר החסינות היא תהיה תקפה רק אם החבר כנסת או השר הם עברו על החוק באופן הגבי לשים לב קצת חצו את הקווים אם הם עברו מלכתחילה על החוק מאחר שתפקידם הוא לא לעבור על החוק אז ברור לחלוטין שהחסינות לא עומדת להם כי החסינות רק מה שהם עשו תפקידם.

כלומר, הכנסת כשכתבה את חוק הרסינות אמרה, אנחנו נותנים לחבר כנסת לעבור על החוק במילוי תפקידו. לדוגמה, אם אומר א שר המשפטים אמיר אוחנה חוסף את הפרטים של פרשיית המאהבת מעל מליית הכנסת, אז הוא עבר על החוק, הוא הפרא צב איסור פרסום שקבע בית המשפט, אבל הוא אומר, אני חבר כנסת, יש לי חסינות, זה במילוי תפקידי. אומר אומר אהרון ברק עוד לפני זה בפסק נדרי פנחס אומר לא לא אמיר רוחנה היקר תקשיב זה חייב להיות באגביות כי לאחר יד בלי כוונת מכוון אם זה הכוונת מכוון מאחר שהתפקיד שלך הוא לא לעבור על החוק אתה לא יכול לעבור על החוק במילים אחרות מרוקן מתוכן את חוק כחסינות ואז קיבלנו לפיטת מלקחיים עם שלוש זרועות נגד נבחרי הציבור היוץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק אם אתה לא עושה את מה שהיו המשפטי אומר לך אתה חשוף לכתב אישום ולמקרה שחשבת שחוק החסינות שחוקקה הכנסת עוזר לך אז תדע לך שגם את חוק החסינות אנחנו מרוקנים מתוכן בגלל שאסור לך לעבור על החוק בכוונה או מי שמחליט אם עברת על החוק בכוונה או לא זה השופטים בבגץ בסופו של דבר שידונו ב שראינו בפרשת גורולובסקי שהם אלה שידונו בשאלה האם החסינות הוא סרק הדין או לא סרק הדין ומעניין כי אנחנו הולכים לראות שידור חוזר של האירוע הזה עוד מעט בפרשת הליגות >> א גם למקרה בוחן האלה אנחנו ניכנס ממש עוד רגע מעניין אותי מה את חושב באמת על כל הדיונים עם רומן גופמן פיטורי השר בן גביר קידומים של צינים במשטרה אנחנו ניגע בכל המקרים האלה אה מעניין אותי גם למה בישראל מערך התביעה והייעוץ המשפטי הם אותו מערך >> נקודה שוב נקודה מאוד מאוד מעניינת יש לי איזה סיבה היסטורית שמתוארת בספר מאוד מעניין שכתב תוכילי גוטמן א הוא היה אחד מעוזרב של אהרון ברק הוא נחשב להיסטוריון הכי חשוב של מוסד היוץ המשפטי לממשלה פרסם את הספר לראשונה בשל ה-80 תחת שם היוץ המשפטי נגד הממשלה ואז קראתה פרשת קב 300 א והוא הוסיף לה פרק אבל היא הייתה כל כך חשובה שהוא שינה את השם של הספר ספר וגרם לעצמו נזק בגלל שעכשיו קוראים לספר טלטלה בשבק וזה כאילו מסתיר את העובדה שהליבה של הספר זה דווקא ההיסטוריה של היוצא המשפטי מאז תחילתו אז מה זה הדבר הזה שנקרא יוצא משפטי לממשלה השר הראשון השר המשפטים הראשון בישראל קראו לו פנחס רוזן והיה לו מנכל שקראו לו יעקב שמשון שפירה ופנחס רוזן הייתה לו אישיות קצת קצת רופסת קצת אולי מאוד אסרטיבי לעומת זאת יעקב שמשון שפיר היה חתיכת כריש עכשיו נקודת הפתיחה היא כזו.

שמעת פעם את המושג ועדת מצב? >> לא. >> לפני שהוא קמה המדינה, דוד בן גוריון הטיל על אנשי מקצוע מתחונים שונים לסרט איך לדעתו נכון וכדאי שיו יבנו התחומים האלה. אז הייתה ועדת מצב בנייני שלטון מוניציפלי וועדת מצב בנייני משטרה והייתה ועדת מצב בנייני משפט שברושה עמד חיים כהן משפטן שלימים יהיה גם שר המשפטים גם יוצא משפטי לממשלה וגם שופט בית המשפט העליון. א והוא אמר ככה. הוא הסתכל על עולם ואמר יש את ה את העולם הצרפתי גרמני הקונטיננטלי שבו ראשי התביעה אינם נבחרי ציבור אבל אין להם שיקול דעת בכלל >> אינם >> אינם נבחרי ציבור זאת אומרת זה פקיד אבל הפקיד חייב להגיש אתישום על עבירת חניה הכי קטנה ואז פוגשים שופט שופט חוקר שהוא השער הראשון ואז בא מישהו מהרשות השופטת שהיא מאוד פוליטית בצרפת ואומר האם האם אנחנו ממשיכים כתב הישום הזה שאנחנו פוסלים אותו כאן זה מגנון אחד ואומר חיים כהן אני מסתכל עלמגנון האחר שקיים בארצות הברית הוא בריטניה הוא בעצם ברוב העולם הדמוקרטי שבמסגרתו התביעה הפלילית היא פוליטית במובהק.

ראש התביעה בהרבה המדינות בארצות הברית נבחר בעצמו על ידי הציבור במקומות שלו הוא מינוי פוליטי מובהק ומלא. בבריטניה לוודאי יש שלושה אולי אפילו ארבעה שרים נפרדים כי בסקוטלנדי יש מערכת טיפה שונה א א תפקידים נפרדים שהם שרים בממשלה של בריטניה של הממלכה המאוחדת שהתפקיד שלהם הוא ראש התביעה. דיברנו קודם על השיחה עם יריב לוין. ככה זה בבריטניה. אומר חיים כהן, אני מעדיף את המודל השני של נבחרי ציבור, פוליטיזציה של המרכת הפלילית על פני המודל הראשון. זאת הייתה נקודת הפתיחה. מוכרזת המדינה, פורצת מלחמת מלחמת העצמאות בוקה ומבולקה.

א יש א סופר בשם יונתן פיין שנפטר, הוא כתב ספר שנקרא כך נולדה והוא מתאר את ה איך איך כל המודל הזה של ועדות המצב א התפרק לחלוטין אל מול הכאוס שיצרה המלחמה. הסתיי את המלחמה וכל התוכניות נעלמות. בינתיים המערכות הללו אחרי שהבריטים עוזבים מין ממשיכות אורגנית כזה ובסוף נוצר מצב ששר המשפטים הראשון פנחס רוזן מבחינה חוקית קיבל את צמכויות ראש התביעה הכוונה המקורית של חיים כהן הייתה שיהיה שר משפטים שאחראי על התפקוד המשפטי של הממשלה ושיהיה שר נפרד שעונה לממשלה והוא יהיה ראש התביעה בסוף זה לא קרה יש שר משפטים אחד שמחזיג את שני התפקידים וחיים ופנחס רוזן הנרפה הוא פונה למנכל האסרטיבי שלו יעקב שמשון שפירה הוא אומר לו בוא אדוני אתה תהיה ראש התביעה ובמקביל לקח לעצמו יעקב שמשון שפירה עוד תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שבסוף הוא העורך דין של הוא גם באמת היה עורך דין בכונן א והוא יעץ הוא עמד בראש מערך של היוצפטי לממשלה שניסח עבור הממשלה המון המון חוזים של שכר דירה ושל התנהלות בינלאומית הוא ממש היה הגבעול שממנו צמח המשפט המנהלי בישראל יש מגיע לו הרבה קרדיט על הדבר הזה אבל בגלל חוסר כוונה שני התפקידים הללו התלקטו בדמותו של אדם אחד שמסיבות פרסונליות היה הרבה יותר אסרטיבי ודומיננטי מאשר השר הממונה עליו וכך קיבלנו את המודל המעוט הזה שבו פקיד בלתי נבחר מחזיק בידיו את שתי הסמכויות >> יש לזה דוגמאות בדמוקרטיות אחרות >> בשום מקום אחר בעולם אין את דבר כזה >> אין >> אין שום עכשיו זה שוב זה אפילו לא אני אומר זאת אומרת חיים א חיל גוטמן חקר את הדבר הזה בחן עשרות מקרים אחרים וגילה שאין דבר כזה וזה לא בכדי גם אצלנו זה התפתח בטעות עכשיו יש פה יש פה היגיון רע זאת אומרת הוא ה הוא עומד על כך שיש שיטה שיטה לגליסטית ושיטה אופורטוניסטית.

בשיטה הלגליסטית שקיימת בקונטיננט באירופה אין לראש התביעה שיקול דעת. הוא לא נבחר אבל אין לו שיקול דעת. שיקול דעת הולך עם אחריות כלפי הציבור עם מבחרות. אלה שני המודלים היחידים שקיימים בעולם. המודל שקיים אצלנו לא קיים בשום מקום אחר בעולם. >> אין פקיד עם שיקול דעת. >> אין פקיד עם שיקול דעת בשום מקום ולא צריך שיהיה. אגב יש בזה גם הגיון רב כי יבוא לצורך העניין בוא ניקח א טובע מחוזי במחוז בארצות הברית. והתובע הזה יש לו הרבה אנשים שהצביעו לו והם נורא נורא מותרדים מבעיית האומלסים והשמים ברחובות אז הוא יגיד אוקיי על זה אני שם לב ואז עבר דור ופתאום יש לו הרבה מאוד אזרחים שהם עניים יותר ונורא נורא מפריע להם בעיות של שחיטות שלטונית ושל כסף גדול שמחליף ידיים אז בות טובה אחר נבחר ציבור וגדת בזה אני מטפל ולכן לכן עכשיו זה נקודה קריטית כי זה ברור שהסמיכה קצרה ושאי אפשר לטפל בכל העבירות ברור לחלוטין שכאשר מדינה אופת את רחוק נגד עבריינים היא מבצעת שירות לאזרחים שאינם עבריינים ולכן בדיוק כמו שאתה נכנס למסעדה ואתה מחליט אם אתה אוכל פיצה או המבורגר ככה הממשלה צריכה למצוא את המנגנון שיאפשר להגיד אני אחליט אם אני אוכפת עבירות סמים או עבירות צורון לבן על בסיס מה שרוצה הסועד על בסיס מה שרוצה האזרח אצלנו זה לא השיטה אצלנו יש פקידים שאף אחד לא בחר אותה אמר אני אחליט שאני מטפל עכשיו בעבירות שחיטות כי מה שחשוב לציבור זה לרסן את נבחרי הציבור אבל מי אתה שתגיד מה שחשוב לציבור למה הציבור בחר מך לא לא לא אני משאר את האינטרס הציבורי כי ככה בגץ אמר וזה עיוט של הפרדת הרשויות בבסיס שלה כי בסוף הפרקליטות הופכת לתפיסתה הלא נכונה גם הפריורית להיות הזרועה הארוכה של הרשות השופטת במקום להיות הזרוע של הרשות המבצעת שזה מה שהיא אמורה להיות כן א ויש גם את העניין שבסוף היא אמורה לייצג את הממשלה בכל ההרכאות השונות בעיקר עכשיו אנחנו רואים את זה סביב הדיונים בן גבייר גופמן אנחנו רואים עורכי דין פרטיים מייצגים את הממשלה א וזה לא אמור >> להיותן ככה כאילו התפקיד שלה בחוק זה לייצג את הממשלה לא >> נכון שוב התפקיד שלה בחוק זה לייצג את הממשלה לאורך השנים שוב זה התחיל בדריו פנחסי התכבה השקר הזה שהיוצא המשפטי לממשלה אמון על האינטרס הציבורי כאילו שהאינטרס הציבורי זה מושג נבחר סליחה מושג נפרד משיקול הדעת של הממשלה הנבחרת עכשיו אם יש אינטרס ציבורי בצד אחד והממשלה נבחרת בצד שני והיועץ המשפטי לממשלה אמון על האינטרס הציבורי אז הוא יצג את האינטרס הציבורי גם אם הוא לא לעומתי לממשלה נבחרת.

זה לא החוק. זה גחמה שיצאה לארון ברק. ברגע שהוא ראה מולו את פרקליטת המדינה דורית בינישטוענת שני טיעונים סותרים בפרשת דרי פנחסי. נתעכב טיפה על הסיפור ההיסטורי של דריו פנחסי כי זה באמת מכונן ואנשים לא מכירים מספיק את האירוע. הימים הם ימי אוסלו ורבין צריך את האצבע של אריה דרי להעביר את אוסלו. אבל יש כתב אישום נגד אריה דרי. והיוצא משפטי לממשלה שלו יוסף חריש אומר לרבין אתה חייב לפתר אותו כי גשתי כתב אישום רבין אומר איפה זה כתוב זה לא כתוב אני לא רוצה אני תגיש תבישום תגיד תבישום הוא סרה חסינות תלך לבית משפט הכל בסדר בינתיים הוא השר שלי ודרי אומר לרבין אדוני אם אתה רוצה את האצבע שלי אני שר אתה תפטר אותי לא יהיה לך אתה הולך אתה הולך לבחירות עכשיו פרקלית המדינה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה פרקידת המדינה באותו זמן קוראים לה דורית ביניש והיא הולכת לבגץ וטוענת שתי טענות סות סוטרות עכשיו צריך להגיד פה נקודה מהותית לפי כללי הטיקה שלשת עורכי הדין שגם היוקפים גברה זה אסור אסור לעורך דין לייצג שני עניינים סותרים בבית משפט הוא חייב להיות נאמן ללקוח שלו הוא חייב לבודד את האינטרס של הלקוח שלו באופן מאוד מאוד ממוקד ורק אחרי שהוא עושה את זה הוא פונה לבית משפט מציאות שבה אה עורך דין אחד עומד בתפקידו כעורך דין וטוען שתי טענות סותרות בפני בית המשפט היא מציאות שהיא מעל הכל עבירה מאוד מאוד חמורה שאותה עברה דורית בינישפקליטת המדינה באותו מעמד אבל בסוף היא עשתה את זה ואז השופט אהרון ברק נתקל בדילמה למנישיב לדורית בינישע עורכת דין של רבין או להורית לדורית בינישה עורכת דין של חריש ואז הוא קבע את הקשקוש הזה שהיוצא המשפטי לממשלה או הפרשן המוסמך של החוק בפני הממשלה ומתי שיש סתירה בין היוצא המשפטי לממשלה לבין א א לבין ראש הממשלה אנחנו נשמע את עמדתו של היוצ משפטי לממשלה עכשיו זה סותר את החוק החוק הרלוונטי בהקשר הזה זה סעיף 22 ללשקת עורכי הדין א שקובע שכל אדם שעומד לדין זכאי למנות את העורך דין שלו.

עכשיו הממשלה מינתה את העורך דין שלה. זה היוצ משפטי לממשלה. וברגע שמינינו את את היוצא משפטי אז חלות על העורך דין הזה חובות הנאמנות שמופיעות במקום אחר בחוק לשקת עורכי הדין. הוא חייב להיות נאמן לממשלה. בית המשפט לא מוסמח לקבוע שהיו המשפטי לממשלה ביותר עורך דין של הממשלה פטור מחובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו. כי בית המשפט חייב להיות כפוף לחוק. אוקיי? וברגע שבית המשפט קבע את הדבר הזה אז היוצים משפטים לממשלה עושים את מה שהם רוצים. עוד דבר שנקבע באותו דריו בנחסי זה המנגנון המעובד שבו כשהמשלה רוצה יצוב בני נפרד צריכה לבקש רשות מהיוצפטי לממשלה שוב התנגשות חזית לממשלה יש זכות מלאה להחליט מי מייצג אותה וחשוב מכך מי לא מייצג אותה אם גלי הרב מירה או מישהו מהכנופיה של המופיעים בבית המשפט בלי עיפוי כוח של הממשלה הם עוברים על החוק מותר לעצור אותם צריך לעצור אותם כי הם עוברים על החוק הם מבצאים פעולה לא חוקית רק הממשלה נשמעת בבגץ נגד הממשלה הסיפור ההזוי הזה ש ש א בגץ מחכה לגלי ברב מרה שתועיל בטובה אחרי שהכרעה כבר 10 פעמים להגיש את העמדה שלה שלא באמת מייצגת אף אחד.

יש את האותרים, יש להם עורך דין, יש את הממשלה שקיבלה ברוב חסדה של גלי בערב מר את הזכות לייצוג עצמי. את מי ביוטיוק את מייצגת? גברת לפי החוק אף אחד. אבל השופטים אומרים לא, אנחנו נחכה שגברת אינטרס ציבורי תשמיע את עמדתה. >> ולמה היא לא מוכנה לייצג את הממשלה ב בכל המקרים האלה? תראה, הסיבה שהיא תגיד לך זה בגלל שהעמדה של הממשלה סותרת את האינטרס הציבורי ואת החוק כפי שהיוצת משפטית לממשלה תופסת אותו הבעיה שהיוצד משפטית לממשלה תופסת את החוק כמה שהשמאל מאמין בו זאת אומרת זה זה מבחינתם המהות ליבת החוק לוז החוק זה מה שהשמאל מאמין בו אם החוק מתיישב עם מה שהשמאל מאמין בו החוק יקוים ככתבו וחלשונו יזרקו א מפגינים נגד ההתנתקות לקטינים למעצרים ממושכים ב במעמד סיטונאי של ערכת מעצר שזה חיזיון דספוטי לחלוטין של מדינות חשוכות בגלל שהמפגינים הללו הפגינו נגד מדיניות שהשמאל הסכים לה אבל כאשר אותן פעולות בדיוק יבוצעו במסגרת מרד השמאל ב-2023 נגד מדיניות שהשמאל רוצה שהיא לא תתקיים אז פתאום אין אין מכאה אפקטיבית בלי הפראה לסדר הציבורים מבחינת גלי ברב מירה באמת בלוז של העניין חוק זה מה שהיא מאמינה בו מה שהיא לא מאמינה בו מנהל מערכת יחסים מורכבת כזאת עם לשון החוק אם החוק מתיישב מה שהיא מאמחוק תקף אם לא אז הוא לא תכף.

זה הסיפור. >> נגעת פה כבר כמה פעמים בעניין הזה של אה שהיא בוחרת לייצג. זה השיקול שלה זה או לייצג את הממשלה או את האינטרס הציבורי. אבל הממשלה הרי הושמחה על ידי הציבור. אז איך הם מצדיקים את העניין הזה? יש פה סתירה מובנת. >> זה אתה נוגע בלוז העניין. עוד לא יצא [כחכוח] לי לשמוע מ או ממשפטן שעובד שם או ממשפטן שמצדד באלה שעובדים שם. את התשובה לשאלה הזו. מי הסמיך אותך לקבוע את האינטרס הציבורי? הרי בינך לביני יש מחלוקת בשאלה האינטרס הציבורי והמנגנון שבו אנחנו קובעים איזה מהעמדות שאלה שנמצאות במחלוקת יכריע זה המנגנון של הבחירות.

מי שמנצח בבחירות מקבל את הזכות למשול כלומר לכפוט את דעתו על הצד שהפסיד בבחירות ולא שמעתי אפילו התחלה של תשובה ל לעניין של הדבר הזה בעצם כן שמעתי הטענה שלהם היא אתה טועל הם אומרים לי אתה טועל לגבי הגדרה של הדמוקרטיה דמוקרטיה היא הגנה על זכויות המותט >> מה >> דמוקרטיה היא הגנה על זכויות המיעותט וזה א' שוב זה זה כמובן נכון אך ורק כאשר המיות הוא השמאל כאשר השמאל ברוב פתאום ראינו את זה בתקופה של בנת לפיד א פתאום זכויות אמיות לא חשובות אבל דמוקרטי הרבה דברים. אחת התוצאות החיוביות של דמוקרטיות מבחינה אמפירית זה שמיעוטים במשטרים דמוקרטיים נהנים הרבה יותר מאשר מיעוטים במשטרים דספוטים.

וזה נקודה מאוד מאוד מעניינת כי זה מתכתב זה נקודה שרציתי להגיד אותה בהתחלה. אמרתי יש שתי רמות לגבי הפחדת הרשויות. אחת כולם מכירים העצמאות של כל הרשויות. השנייה אמרתי פחות מוכרת. את זה אני הולך להגיד עכשיו. כשאני רוב ואני מקבל החלטה שהיא נועדה לכפות את רצוני על המיעוט, אני עושה את זה מתוך ידיעה שאני רוב באספקט המסוים הזה, אבל אני מיעוט באספקטים אחרים. ולכן יש לי תמריץ מובנה לא להיות דורסני כלפי המיות, כי מתי ש בסוגיות אחרות שאן חשובות ללמוד ואני אמיעות בהן, אז הרוב ידרוס אותי. אני אמנם רוב בזה שאני יהודי אבל אני מיעוט בזה שאני דתי אני מיעוט בזה שאני גבר אני מיעוט בזה שאני תושב ירושלים >> כולם הם גם מיוט וגם רוב בנושאים מסוימים באבטים שונים זאת אומרת אתה אתה אתה אתה בו זמנית מיעוט ורוב בכל מיני דברים עכשיו בגלל שאתה יודע שאתה מיעוט בהיבטים אחרים מהאיבט שכעתי עומד על הפרק שאתה מקבל החלטה יש לך תמריץ מובנה להיות אדיב להיות מתון לראות את האינטרס של המיעווד שמולו אתה עובד ולנהלית שיח בשאלה איך אני מגשים את האינטרס של לשמוע אני רוצה לקבל את ההחלטה מבלי לפגוע בזכיות עמיות יש לי דוגמה מאוד יפה על הדבר הזה א כשעבדתי כעוזר פרלמנטרי של אורי אריאל לפני 13 14 שנה יום אחד קמתי מוקדם בבוקר נסעתי לעבודה וראיתי נערים בני 12 13 יושבים על מכונת סיגריות ומאשנים כאשר רחוק מצד אחד עוסר למכור סיגריות מתחת לגד 18 הוא כבר עשר את זה אז מצד שני זו מכונת סיגריות אין שם אף אחד שעבר את העבירה וסיפרתי על זה לאורי שב שבעצמו היה מאשן כבד אבל היה גמול בתקופה שבה שבה הצגתי לו את הסיפור הזה ואמרתי לו בוא בוא א נוציא מחוק את מכונות הסיגריות איזה יופי רעיון מצוין הגשנו הצעת חוק מסתבר שבדיוק במשרד הבריאות עבדו על הצעת חוק זהה ולכן הם כבר תפסו טרמפ למרות שאין לנו חברי כנסת מאופוזיציה ואמרו יאללה נרוץ קדימה מגיעים עוברת קריאת רומית מגיעה לדיון בבדת הבריאות ופתאום אנחנו רואים אנשים שהמכונות האלה שייכים להם ותן לי לגלות לך אף אחד מהם לא גר לא בוילה בסביון ולא במגדלי צמרת ברמה מתביב זה אנשים כשהיום שלקחו הלבואות מהבנק כדי לפתח עסק הם עשו מעשה חוקי לחלוטין אולי מי שמתנגד לאישון חושב שזה מעשה לא מוסרי אבל זה לא משנה הם פעלו בהתאם לחוק ופתאום ביום אחד בא הכנסת ואת כל השווי של הנכסים שלהם שהם לקחו הלוואה מהבנק >> היא מרסקת את זה >> ופתאום השוויז זה לא אוקיי אז לא יהיה מכונות אני אמכור את זה אף אחד לא יקנה את זה כי זה הופך להיות לא חוקי וחבר'ה הם מגיעים לכנסת ואומרים הלו אתם הורגים אותנו עכשיו אנחנו הורי אריאל ואני כולנו ברבק שלנו איזה יופי הולכים להציל את הילדים מסיגריות לא היו מכונות סיגריות נהדר אבל פה מגיעים אנשים כשי יום עסקים קטנים מה מה עושים איתם אה א והטיעון שלהם היה לגיטימי היה שם איזשהי דינמיקה בגלל שהם גם הגיעו לשם והם לא ידעו לדבר בכנסת זה גם חלק מהעניין תמיד תמיד אני מספר את הסיפור הזה כשמתווכים איתי עלוביסטים אני אומר לוביסטים זה סופר חשוב למה כי גבר'ה בישיבה ראשונה בכנסת צעקו קיללו אחד מהם אפילו זה רק כיסא אוקיי ווכאילו צועקים עלני רואה את הדבר הזה ואני ברור לי מה הבעיה ניגשתי ללוביסט שעבדתי איתו הרבה שנים אה גם בתקופה של אורי גם לפני זה כשהייתי מקיטן אמרתי לו בוא תראה אם אתה יכול לעזור להם להיות הפה שלהם ובמסגרת הזו נהיה לנו את המסע ומתן הסיכום שהיה זה שאנחנו נתח את היסום של החוק בכמה שנים קדימה כדי שהם יוכלו להחזיר את ההלוואות ובינתיים הם ימצאו להם עיסוג אחר ודברים אחרים לעשות עם עם הדברים וכך קרה כן בזכות הדבר הזה הסיבה שאני מספר את הסיפור הזה היא בגלל שמה אתה מריץ הרי אם הייתי רוב דורסני מה שהשמאל קורה להרוג את כל הג'ינג'ים מה אכפת לי שאתה צועק מה אכפת לי שעוקרים אתכם מגוש כטיף מה אכפת לי מה אכפת לי אני עושה את מה שאני מאמין בו יש יש לי רוב, יש לי סמכות.

תראו משרד הרבריאות פה, הציבור פה, כולם פה, אתם תקפצו לי, מה אכפת לי מה הרכוש שלכם? אבל מרגיש שאתה אזרח ואתה מבין שאתה עושה דברים ויום אחד מישהו עלול לראות בעין לא יפה את מה שאתה עושה. אז יש לך תמריץ לגשת לבן אדם שסובל ממה שאתה עושה כגורם שלטוני ולנהלתו שיח. וזה אמצעי להגנה על הממיות שמוותמה בתוך המנגנון הדמוקרטי. >> אז בעצם המנגנון הדמוקרטי מונע את המונח הזה הריצות הרוב. מעצם מעצם >> הריצות הרוב זה מטוס. אין דבר כזה הריצות הרוב. הרוב בהגדרה לא יכול להיות אריץ כי הרוב מורכב מהרבה מאוד אנשים המשמעות של מילה של המילה אריצות זה שלטון שמרוכז בידיים של גורם אחד שמפעיל שיקול דעת תוך אימנות מתחשבות שיקול דעת של הגורמים שמושפעים מההחלטות שלו ברגע שאתה אומר רוב באופן אימנטי אתה אומר מספר גדול מאוד של אנשים אמרת מספר גדול מאוד של אנשים אמרת מספר גדול מאוד של שיקולי דעת ואם יש הרבה שיקולי דעת שצריכים להתפשר ביניהם כדי לקבל החלטה אין פה אריצות ולכן המושג הריצות הרוב הוא מושג שכולל סתירה פנימית מיני ובה ריצות המיו בוודאי יש ריצות הרוב זה מיטוס הוא לא זה לא קיים >> כי בסוף גם פירקת את המיטוס הזה של שומרי סף וגם הריצות הרוב אלה דברים שאנחנו שומעים לא מעט שנקרא לזה מפמפמים לנו בתקשורת או הגורמי מקצוע כאלה ואחרים א האם יש עוד מיטוסים כאלה שלדעתך >> יש עוד כל מיני אבל לפני שאני מפרק לגורמים את מיטוס הרצות הרוב אני רוצה להתעכב שניה על גרעין אמת שיש בו כי אני זאת אומרת זה חלק מהעניין כי יכול להיות שחלק מהצופים שלנו שמעו את הטיון הזה ושמו את טיון הנגד שהוא עוד יותר שובה לב יש מקום להפריד בין המושג הלא קיים המיטוס שנקרא ריצות הרוב לבין מושג אחר שההוגים של הפדרליסט מאוד מאוד היו מודגים ממנו שזה שלטון נעמון מה שנקרא מob rule יש מציאות בטבע אדם שבה א המון של אנשים המון מוסט מאבד את שיקול הדעת ה באתי להגיד שיקול הדעת הרציונלי אבל אני לא מכיר בלגיטימיות שלי בלי לשפוט את הרציונליות של המון, אוקיי?

שיפור של אדם אחד אני לא אני לא א הם מקבלים החלטות או תומכים במדיניות או במעשים שמנקודת מבט היסטורית רטרוספקטיבית נראים לא מוסריים. הדוגמה הקלאסית כמובן זה התמיכה המונית של הגרמנים בנציזם אבל יש עוד הרבה דוגמאות אחרות לאורך לאורך ההיסטוריה וההעה של ה של הפדרלי של החוקה האמריקאית ולפניהם הוגע המנה החברתית העשיקו את עצמם בשאלה הם ראו את המובר לנגד עיניהם ראו את שלטון המון המוסט והנזעם והלא רציונלי לנגד עיניהם ושאלו את עצמם איך אנחנו מונעים את הדבר הזה והתשובה שלהם הייתה בניגוד לתשובה השקרית של השמאל הישראלי שהמהות של הדמוקרטיה זה הגנה על המיעוד ויצירת ערבוב לא נכון מושגית בין מושג של טונה אמון שהוא מושג אמיתי שאנחנו צריכים להיות מודגים לבין מושג הריצות הרוב שהוא מושג שקרי שלא קיים הדרך שלהם להתמודד עם זה הייתה ביזור הכוח באמצעות גזירה שלו של כל מיני זוויות דמוקרטיות מה הקלאסית כמובן בית הנבחרים בארצות הברית על 435 נציג נבחר לפי מחוזות והסנט נבחר לפי מדינות לפי נציגים של שני א של שני נציגים לכל מדינה שניהם בית המתם חוקקים אין חוק חוק פדרלי שעובר בלי הסכמה של שני הבתים האלה.

שניהם נבחרים על פי הרוב אבל הזוויות של הרוב, הזוויות הרובניות, >> הרוב שם משתנה >> הן משתנות והאחד מבסט את השני. ולכן אם בזווית שנמצאת בתחום השיפוט של רוב אחד יש שלטוני המון, יש המון מוסט שמקבל חלטה לא טובה, יבוא תבוא הרמה האחרת ותבלום את זה. וזה קיים. כמובן דיברתי על שני מונחים אופקיים, בית הנבחרים והסינט בארצות הברית. בעצם ברוב מוחלט של הישראל היא אחת הדמוקרטיות היחידות בעולם המערבי שיש בה מעל מיליון תושבים והיא לא מבוזרת פדרלית ברמה כלשהי אנחנו אנחנו דמוקרטיה >> ריכוזית ביותר במערב בפער מאוד מאוד מאוד גדול אחד הדברים שהם מאוד מאוד טובים בויסות של שלטון המון זה שלטון פדרלי אפקטיבי אם יש רובד אחד של השלטון שבו יהיה שלטון המון יבוא שלטון יבוא רובד אחר וישתמש בכוח אמיתי למשטרות המדינות בארצות הברית יש כוח על הFBI למשטרות העירוניות בארצות הברית יש כוח על FPF על המשטרה המתינתית.

הם הם מסוגלים והם עשו בעבר לפתוח בנשק אחד על השני. זה קורה לפעמים זה לא נעים. זה לא נועד לקרות ככה אבל אבל זה מנגנון הגנה מפני א א מפני שלטוני המון. אז הריצות הרוב זה מיטוס. זה לא קיים במציאות. שלטון המון זה כן קיים. יש מנגנונים שקיימים קווים שקיימים בשלטון פדרלי. רוב המדינות הדמוקרטיות בעולם יש בהם את המגנונים האלה. אבל השקר כאילו התוצאה של הריצות הרוב צריכה להיות לתת למיעוט להחליט בכל מחיר או כמו שהשמאל קרא לזה בשקריות בזמן מרד השמאל של 2023 הסכמה רחבה זה כמובן לא הפתרון אם המיעוט שולט זה לא דמוקרטיה >> אבל נגעת פה בזה שהשלטון בישראל מאוד ריכוזי אז אנחנו כן באיזשהו מצב ששלטון האמון זה מה שקורה כאן ומזה יש להיזהר אז איך נזהרים מהדבר הזה >> איפה אתה רואה ששלטון שלטון שלטון המון אתה יכול להגיד זה מה שקורה כאן באירועים מסוימים כן לדוגמה כאשר ראית את ההמון המוסד של מרד השמאל סותם את האלון ושורף עליו מדורות הוא מכריז בצורה הכי אקספרסיבית שיכולה להיות אנחנו לא מקיימים את החוק כאשר הממשלה הנבחרת שחוקקה אותו היא לא הממשלה שאנחנו בחרנו אז יכול לבוא להגיד יש כאן המון מוסט ומאחר שהגופים שמונים על אכיפת השלטון שזה המשטרה והפרקליטות החליטו שהם לא אוחפים נגדות החוק אז היית יכול לראות כאן תופעה של המון מוסד אני לא מכיר בהיסטוריה של מדינת ישראל אירוע אחר של שלטון המון של מו ברול אבל אני פתוח לשמוע.

זאת אומרת אני גם לא מוציאים מכלל אפשרות שהיו אירועים של ימין שבהם זה קרה. לא מוציא את זה מכלל אפשרות. אבל נדון בכל מקרה היסטורי לגופו. המקרה שהיה במרד השמאל ב-2023 הוא מקרה מובהק משום שהם הכריזו שהחוקים לא תקפים לגבי. >> אוקיי א הבנתי את הנקודה כאן. אז אני רוצה עכשיו שניכנס למקרה בוחן שדיברנו שניכנס אליהם בהתחלה. א מה אתה חושב על כל העניין הזה שעכשיו בית המשפט העליון א מתערב בפיתורים של שיער או במינוי ראש מוסד? >> קודם כל זה לא חוקי. אוקיי, ההחלטה, עצם החלטה למינוי היא בקושי החלטה מנהלית.

בוא בוא נסביר רגע את המושג מה התפקיד של בית המשפט בהליכים כאלה ולאן הגענו. יש הבחנה שארון ברק יצר אותה בפסק דין לא חוקי חטרני שנקרא פסק דין דפי זהב. א וזה המושג סבירות. ככה הוא זרק לתוך העולם המשפטי שלנו. וה והפסק דין הזה אומר יש ציטות אחר מופיעים פסק דין אחר. סמכות סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. סמכות לחות שקודת לחות זה לקוח מידי ריו פינחסי אוקיי מה זה אומר זה אומר שנגיד שהחוק אומר ש א שר השר לביטחון לאומי מוסמח למנות את המפקל זה לא בדיוק מה שהחוק אומר אני מפשט דברים מוסמח למנות את המפקל ובלבד שמדובר יהיה באדם עם אזרח ישראלי מעל גיל 18 עם תיק פלילי ללא רבב נגיד שזה מה שאומר החוק נגיד שזה מה שאומר החוק א ואז א מגיע השר השר לביטחון לאומי וממנה מישהו שהוא אזרח אמריקאי ומנה ומחזור על זה בגל שתראיד אותי עם הטלפון >> כן כן >> אז נגיד שהחוק אומר שסר לביטחון לאומי מוס הוא שמח למנות מפקל מישהו שהוא אזרח ישראלי מעל גיל 18 לפחות שיש לו עבר פלילי ללא רבב ובא השר לביטחון לאומי הוא ממנה אזרח אמריקאי לתפקיד הוא מינה שלא בהתם לחוק חוק עכשיו צריך לבוא מישהו לדוגמה מועמד אחר לתפקיד המפקל שכן עומד בתני אסף ולעת לבגץ ולהגיד המינוי לא חוקי ואז התפקיד של בית המשפט זה לעשות עבודה מאוד מאוד פשוטה מבחינה מהותית האם החוק אומר שהוא חייב את אזרח הישראלי כן יופי האם האיש הזה הוא אזרח ישראלי לא זהו נגמר אני פוסד את המינוי >> הפרוצדורה לא הייתה כמו שצריך >> נכון ה הוא שוב פרוצדורה זו מילה מורכבת מדתר האם מניתה בהתם למה שרוק הכנסת קבעה את הכללים אתה השר מוסמך לבצע את הכללים ואני בית המשפט בודק האם יש התאמה בין מה שהכנסת קבעה לבין מה שאתה עשית.

אלה ה זאת אומרת זה המבחן וזה מבחן שהוא מאוד מאוד פשוט לביצוע ו א וכאן נגמר התפקיד של בית המשפט בפסק דין דפה זהב בית המשפט קפץ עוד מסוחה ואמר אני בוחן לא רק האם הפעולה שלך היא חוקית אלא גם האם היא סבירה האם זה מה שהיה עושה שר ביטחון ביטחון פנים סביר הבא נניח שיש לנו שני מועמדים שניהם בעלי אזרחות ישראלית מעל גיל 18 ו א ללא עבר פלילי אבל האחד מהם הוא בא ניסיון של 20 שנה בעבודת משטרה והשני הוא בא לניסיון של 10 שנים ובא אדון 20 שנה ש מועמדותו נדחתה והולך לבית המשפט ואומר סליחה המינוי שלי יותר סביר מה שצריך לעשות ב בית משפט במדינה שומרת חוק זה להגיד למעמד הזה תשמע אנחנו משתתפים בצערך זה באמת לא נעים יכול להיות שמגיע לך אבל השר פעל במסגרת מתחם הסמכות שלו החוק לא אומר שהוא צריך למנות את המועמד הוותיק ביותר.

הוא אומר שהוא צריך למנות מועמד שעומד בשלושת הקריטריונים האלה. זה מה שאומר. ולכן העתירה צריכה להידחות. זה לא מה שגורה כאן. כאשר בית המשפט דן וכאן אני אני מפשט תהליכים מורכבים שכבות על שכבות של עובש וצנה שהועמסו על תהליך המינוי שאמור להיות מאוד מאוד פשוט. כאשר בית המשפט אומר אני דן במינוי של רומן גופמן אני דן בהדחה של רונן בר אני דן במינוי של דוד זיני אני דן בהדחה של גלי ברב מרה הוא בעצם אומר אני לא בוחן רק את השאלה האם הממשלה מוסמכת לעשות כי אין ספק שהממשלה מוסמכת לעשות אני דן בשאלה האם ההחלטה היא סבירה זה זה הסיפור עכשיו שים לב לגבי המינוי של רומון גופמן זה אירוע נורא נורא מעניין כי בהתחלה הממשלה מנ ביצעה מינויים שהייתה מוסמכת לעשות ואז באו אנשים ואמרו לא לא היא יש תופעה של מינויים מקורבים זה נורא נורא מושחט.

צריך להגן על הציבור מפני מצב שבו הממשלה ממנה את הבן דוד של מישהו. כן, בן גוריון מינה את הבן שלו דפקיד מפקל למשלה. אבל נרוץ 50 שנה קדימה כשסניקים התחילו למנות שסניקים אחרים רק בגלל שהם שסניקים לתפקיד של מנכלי משרדי ממשלה שמשרטים לא עלינו גם אנשים שהם לא שסניקים אז פתאום השמאל ניזק ואמר לא יקום ולא יהיה. אז הפתרון שנמצא בשנות ה-90 היה להקים ועדות איתור. ועדות שלא נוגעות למנוי הספציפי הן יושבות באופן קבוע. משתנה. אני א לא לא מדייק לגמרי אבל אני רק מפש את האירועים ובאה הממשלה ואומרת הממשלה תקשיב או או בא כל אדם שרוצה למנות שר שרוצה למנות מופקל ואומר לועדת האיטור ועדת יתור יקרה אני רוצה למנות את האיש הזה לפני שעורים לבגץ תגידי לי בבקשה שהמינוי כשיר ואז ועד עכשיו לוודת ידור בהתחלה יש מעמד מיעץ ועדת יתור אומרת לא זה לא קשיר והיא מכינה חבד דעת ואומר השר תשמעי וד היקרה שמעתי את עמדתך אני חושב שאני דוחה אותה כ כי אני יודע טוב ממך אחרי שעשית את עבודתך שלב ראשון בית המשפט אומר אתה יכול לסתות מהעמדה של הוועדה אבל אתה חייב להתייעץ איתה שלב שני בית המשפט אומר אם סתית מהחלטה של הועדה אתה צריך לבוא ולהסביר לי בבית משפט מה היו הטעמים שמצדיקים את הדבר הזה כי חזקה על זה שסתית מהחלת הועדה שזו החלטה לא סבירה שלבישי שלישי בית המשפט אומר אתה לא יכול לסתות מהחלטה של הוועדה הסיפור של רומן גופמן הוא כבר סיפור פסיכי לחלוטין למה כי הוועדה הרלוונטית אשרה את המינוי של רומן גופמן אבל אחד מחברי הוועדה הצביע נגד ועכשיו עכשיו הממשלה צריכה להסביר לבית המשפט למה המינוי הזה הוא כשר למרות שזה עבר את אישור הוועדה אבל לא בקונסנזוס [נחירות בוז] זאת אומרת כבר קפצנו לשלב ה-16 עכשיו ברור שזה מופרח לחלוטין כי כל הוועדה הזו קיימת בכלל כי הממשלה החליטה שהיא תהיה קיימת אם המשלה רוצה על פי חוק מחר אם מיפת הממשלה הזו מכל המדרגות וממנה את רומן גופמן קיבלה >> לא אבל במקרה הזה העתירה היא לא על א עצם זה שהאנשים שישבו בוועדה לא היו אה נקרא לזה מקצועיים מספיק >> זה אחד הרכיבים ב בעתירה.

רכיב נוסף זה שהם לא ראו את כל החומר של פרשת אל מקייס. רכיב אחר זה שהם כן ראו אבל לא יכסו לו מספיק תשומת לב. רכיב שלישי היה שהיה שם חומרים סודיים ולחלק מחברי הוועדה לא היה את הסיווג הביטחוני המספיק כדי לראות ושהוועדה לא בחרה להזמין את אל מקיס. ששוב >> היא לא חייבת. >> עוד פעם זה כבר לא הסבירות של הממשלה. זה הסבירות של הוועדה. עכשיו כל המושג הזה סבירות הוא מושג טמא. >> בדיוק רציתי שתסביר מה זה בכלל מי קובע מה זה סבירות. זה מושג א ב כאילו אני לא מה שלי סביר לא לך סביר כאילו בהכרח >> בדיוק סבירות זה מושג סובייקיבי התשובה לשאלה מי קו מהסביר זה אתה או אני או כל אחד אחר למעשה כל השאלה במה עוסקת דמוקרטיה זה לא בהגנה על זכויות המט זה בשאלה אם אתה ואני חלוקים בשאלה מה סביר מה נכון מה ראוי איך איך איך מחליטים מי מחליט זה זה לוז השאלה הדמוקרטית והתשובה אם מי שזוכר בבחירות מחליט מהסביר ומי שמפסיד בבחירות מקבל את מלא הזכות להשמיע את עמדתו לגבי מסביר אבל הוא לא החליט מחליט מה סביר רק מי שזוכה בבחירות מחליט מהסביר והעובדה הכל כך טריביאלית הזאת הכל כך פולעת להגדרה של הדמוקרטיה היא לצלינים בני השמאל ששוב ושוב מפסיד בבחירות והמגמות הדמוגרפיות מלחיצות אותו עוד יותר אז הוא הפך את הסבירות ממושג סובייקטיבי ערקי אידיאולוגי למושג משפטי ומאחר שלשמאל יש שליטה במנגנון המשפטי עדיין וזה לא צפוי להשתנות כל עוד לא משנים כל עוד לא עושים פוליטיזציה מלאה מובהיקת מהמקפצה של הועדה לבחירת שופטים השמאל ימשיך לשלוט בודה לבחירת שוט שופטים גם אם מחר נותנים לפינחס ולרשטיין ולזמביש למנות את כל השופטים במדינה, זה לא משנה.

א כל עוד הפוליטיקאים לא בוחרים שופטים כמו בכל מדינה דמוקרטית נורמלית אחרת וכל עוד חבר מושבעים לא מקבל את ההחלטות במשפטים פליליים אז אז אז המשפט יהיה מותל לשמאל אולי נצלו אחר כך לאירוע הזה בגלל שלשמאל יש ליטה במערכת המשפט אז השמאל החליט שהשאלה מה סביר היא לא שאלה ערקית אלא שאלה משפטית ועכשיו שופטים מחליטים מה סביר אז התחלנו בלבדוק את הסבירות של הממשלה ציענו את הממשלה בחיים כמו ועדת איתור שנועדו לעזור לממשלה לקבל החלטות סבירות ואז אחרי שהממשלה השתמשה בכלים האלה אבל הסבירות של הוועדה לא מוצאת חן בינינו אנחנו כבר עוסקים בזה שהוועדה סבירה לא הייתה מקבלת את ההחלטה הבלתי סבירה הזאת ולכן ההחלטה של הממשלה לא סבירה כי כל זה כמובן לא קיים כי אחד הדברים היחידים שהכנסת הנוכחית הצליחה לבצע במסגרת הרפורמה זה לתקן את חוק יסוד הממשלה ולהפקיע מהשופטים את הסמכות להכריע בענייני סבירות זה נכתב במפורש בתיקון חוק יסוד אבל חמש דקות אחרי השבעה באוקטובר נורא נורא בהר לאסתר אחריות לתת פסק דין בפעם הראשונה בהיסטוריה שמבטל חוק יסוד >> וזה חוק היסוד שהיא ביטלה והיא אמרה לא אני מחליטה השופטים מחליטים מה סביר אתם משנים את הקונות היסוד של השיטה >> כן לא זה כבר צעד אחר שמערכת המשפט לקחה כאילו א אני לי אמרו פה זה היה מהפכה על חוקתית כאילו הם שמו את עצמם מעל המעמד החוקתי שהם בעצמם קבעו לא ניכנס לזה כי זה גם זה נושא של שעתיים >> האמת היא שזה לא נושא של שתיים זה נושא נורא פשוט >> ממש בקצרה יש שלוש מדינות דמוקרטיות בעולם שאין להן חוקה ישראל ביטניה וניו זילנד ושתי המדינות אחרות שאין בהן חוקה אם אתה תגיד גיד שלשופט מותר לבטל חוק יזרקרו אותך מכל המדרגות.

אם אין חוקה שהתקבלה על הציבור והיא נמצאת במעמד היררכי מעל החוק, ברור לחלוטין שלשופט אין אין סמכות לבטל חוק. ב-1885 היה הוגה של שניתח את המשפט הבריטי הדמוקרטי והישם עליהם אותם את אותם כלים ש שהורגים מאותה תקופה ניתחו באמצעותו את החוקה האמריקאית. והוא אמר לנו אין חוקה ולכן אני לא יכול לנתח מה יש לנו? הוא קבע עיקרון שזה עיקרון מפתח מדהים במשפט הבריטי ובמשפט הניו זילנדי עד היום פרלמנטלספרמסי עליונות הפרלמנט מה שאף אחד לא מעלה בדעתו להשיג על החלטותיו של הגוף הנבחר העליון במדינה שהוא הפרלמנט אף שופט זה המאפיין של דמוקרטיות נתולות חוקה כמו ישראל בריטניה וניו זילנד ישראל היא מידה היחידה מבין השלוש הללו שהיא הכריזה שהיא רוצה חוקה זה מופיע במגילת העצמאות ויחידה מבין השלוש הללו שלמרות שאין לנו חוקה השופטים החליטו שמותר להם לפסול חוקים סעיף שתיים לחוק יסוד השפיטה קובע ששופט כפוף למהותו של הדין אין שופט שמותר לו לבטל חוק אין דבר כזה בית משפט שמבטל חוק חוק שבוטל ידי בית משפט הוא עדיין תקף וקיים הפסק דין לסוג מפני החוק כי במדינת ישראל החוק תמיד עליון לפסק דין ז זאת המציאות המשפטית נורא נורא פשוט להסביר אותה רק צריך להפנים שה הדוקטרינה הנוגדת שהיא הדוקטרינה השלטת כרגע מבוססת על גזל ולא על תהליך דמוקרטי א א מחושב שמוליד חוקות כפי שהיה במדינות אחרות ברגע שמפנימים את הדבר הזה מאוד מאוד מאוד מאוד קל לראות את המציאות לאשורה.

>> מעניין. לא לא הכרתי את ההשוואה הזאתי לבריטניה וניו זילנד שבסוף א א כמו שמה זה היה עליונות הפרלמנט פה את זה. שוב להלכה יש את זה. יותר מזה אני אגיד לך אני נתקלתי לאחרונה במסמך א שנלווה לתהליך חקיקת חוקי היסוד א ב-1992. אוריאל לי יושב ראשת חוקה המשפט הכי מפורסם שאומר ב-17 למרץ 92 היה שאנחנו לא נותנים לבית המשפט סמכות לבטל חוקים. אבל אחר כך בין לקראת בחירות 92 הליכוד סיכם את עשגיו ואחד הדברים שנכתבו בבסמך פנימי של המצודה אני צריך למצוא אותו הוא הבליח לי למחשב לאיזה רגע צריך צריך לשחזר אותו זה שאנחנו מתנתקים מהשלטון הבריטי מהנורמות של השלטון הבריטי כי לליכוד לנושאי הלפיד של מנחם בגין וזאב ג'בוטינסקי נורא נורא חשוב להתנתק מכל משהו בריטי בגלל ההיסטוריה של המרד ולכן אנחנו מבטלים את עקרון עליונות הפרלמנט ויוצרים כאן של חוקה וחוקי היסוד כבוד אדם וחרות וחופש העיסוק הם מצד הראשון בדרך לחוקה כלומר הנחת היסוד כאשר הממשלה של הליכוד ניגשה לשבת ולחוקק את חוקי היסוד הנחת היסוד שלהם הייתה ש א שהם צריכים א א שיש עליונות הפרלמנט כלומר זה לא איזה מושג שהעובדה שאני מצאתי אותו לפני כמה שנים באיזה ספר מעלה אבק מ-1885 זה לא שהוזר לנו עוגה המשפט אנשים כמו אוריאל לין כמו זרך וחקדיב כמו א אה אנשים אחרים שעסקו במשפט החוקתי במדינת ישראל כמו איזררי הכירו את המושג הזה האמינו שזה המושג שחל במדינת ישראל כל עוד אין בחוקה אבל כחלק מתהליך ההדפשה שארון ברק ומטה קרמניצר העבירו את הציבור הישראלי אחל מהמחצית השנייה של ה של שנות ה-90 אז מחקו לחלוטין את המושג הזה שהוא מאוד מאוד יסודי בהבנת המבנה המשטרי שלנו לאשורו >> בעצם שינו פה את ה אה אני שמעתי אנשים אומרים שינו את שיטת המשטר בפועל הלכה למעשה אוקיי אז מעניין אותי נחזור שנייה למקרה בוחן א נגענו פה במינוי ראש מוסד בסוף על פי חוק ראש ממשלה ממנה א פקידים בסוף זה זה הסמכות של המוסד זה הממשלה לא >> זה הממשלה אוקיי א דיוק חשוב אבל בסוף זה נבחרי הציבור ממנים את הקידים האלה למשרות אמון אז למה מה ההתנגדות פה בכלל למה דנים במקרה הזה >> א קודם כל א זה ראש המוסד זה לא משרד אמון ראש המוסד זה מינוי מקצועי אבל העובדה שהוא מינוי מקצוע צועי א' לא אומרת שהוא לא אמור להנות מאמון הממשלה לרבות הקביעה שכאשר ממשלה מתחלפת נורמטיבית צריך שהמשלה תהיה מסוגלת להחליף אותו א ושנית זה ברור לחלוטין שהחוק קובע שממשלה ממנת ראש המוסד וזהו ופה נגמר הדיון ופה בית המשפט צריך להפסיק את הדיון ואם בית המשפט לא מפסיק את הדיון אז בית המשפט עובר על החוק ושבק צריך להיכנס לתמונה ולמנוע את זה כי יש פה נקודה מהותית שצריך להבין עבד את פעם כסכיר >> כן >> בוא נגיד שבוסק קיבל אותך לעבודה.

בת שנה שנתיים הבוס הזה קיבל קידום. הוא כבר לא הבוס שלך נכנס בוס חדש. האם אתה מקשיב לבוס שמנה אותך לבוס החדש שלך? >> בוס החדש. >> למה? אבל הוא לא מנה אותך. >> הוא הבוס שלי בפועל. >> הוא מסוגל להדיח אותך. זאת הנקודה. ראש מוסד וראש הבר כמו כל בן אדם שהוא כפוף למישהו אחר רואים את עצמם ככפופים למי שמסוגל להטיב איתם או להרע להם. ואם בבדינת ישראל כל החלטה של הממשלה לרבות לענייני מינויים ו קידומים בסוף תקופה לבית המשפט. מי שנמצא בשלטון זה השופטים. כי מי שמחזיק בהשפעה על ראש המשטרה, על ראש המשטרה החשאית, על ראש רשות הביון של מדינת ישראל שפועלת בחול, מי שמחזיק בגופים האלה על הצבא כמובן, מחזיק בשלטון.

מה זה שלטון? שלטון זה מונופול על האלימות הלגיטימית. זה שלטון. מי שמחזיק ביכולת להפעיל את הדבר הזה, מי שמחזיק בהשפעה הרבה ביותר על מי שאמון על הפעלת הדבר הזה, הוא זה שמחזיק בשלטון. אם אתה מעקר את יכולת קבלת ההחלטות של הממשלה בשאלה מי יהיה ראש הבק, מי יהיה מפקל, מי יהיה רמתכל, מי יהיה ראש מוסד, מי שמחזיק את ההחלטה הזו בפועל הוא מי שמחזיק בשלטון וזה וברגע שמי שמחזיק בסמכויות האלה הוא לא נבחר ציבור אנחנו לא דמוקרטיה מהנקודה הזו ואלך >> אחת הטענות גם זה שאלה מינויים פוליטיים א אבל בסוף א איך שאני רואה את זה ומעניין אותי גם איך אתה זה כל המינויים הם פוליטיים בסופו של דבר כאילו >> אוקיי אז בוא בוא נרד לעומק המושג המשוקץ הזה קודם כל אה אתה יודע לפני כמה שנים קראתי את הספר את הביוגרפיה של אלברט אלברט היה שר הפנים של היטלר >> כן יש פה את הספר שלו >> בתוך בתוכחי הריך השלישי אז אז אין קרשו הביוגרף של היטלר גם כתב את הביוגרפיה שלו >> וזה דמות זאת אומרת זה קריאה מאוד מאוד מעניינת כי הוא גם לא מאוד מוכח והוא גם לא היה הוא היה מעוררב במידה מסוימת הפתרון הסופי אבל אבל במידה פחוטה הרבה יותר מגבלס וגריינג ואדמויות אחרות שאנחנו מכירים מהתקופה היא ואחד הדברים בפרקים הראשונים של הספר שתסו ליצום את הלב זה שבילדות שלו בתוך רפובליקת וימר המילה דמוקרטיה הייתה מילת גנאי היא הייתה מילה שנלווה לה ניכוח שלילי ובקלים הזה אפשר להבין איך הקלים הזה מאפשר למפלצת הנאצית לצמוח כי אם דמוקרטיה זה דבר רע אם מבחינה מוסרית שלטון זה עניין שנכון יותר להשאיל אותו בידיים של להחזיק אותו למסור אותו בידיים של אנשי מקצוע שמבינים ולא בידיים של הפלבאים אז ברור לחלוטין שהפשיזם ירים ראש אין שאלה בכלל ו היום אנחנו נמצאים במציאות שבה השמאל מנסה לעשות למילה פוליטיקה את מה שנאצים וגורמים אחרים עשו למילה דמוקרטיה לפני 100 שנה בגרמניה ולא פחות חשוב מכך את המשמעות האמיתית של המילת דמוקרטיה הם גנבו על זה כבר דיברנו קודם קשקושים כמו א א זכויות המיעות אבל דמוקרטיה או יותר נכון הפוליטיקה זה מה שקורה מתחת למכסה המנוע של הדמוקרטיה בדיוק מה שקורה מתחת למכסה המנוע של האוטו שלך זה לא תמיד נעים לא נעים לגעת בזה זה מלכלך יש לזה ריח לא טוב אבל בלי זה האוטו לא נוסע לשום שום מקום.

עכשיו, כאשר אנחנו משמיצים מינויים פוליטיים, אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו מה האלטרנטיבה. יש את המשפט האלמותי של ווינסטון צ'רצ'יל דמוקרטיה שיטה הגרועה ביותר. חוץ מכל השיטות האחרות שנוסו. יש מלא סיבות למה מינוי פוליטי זה רע. מה אתה מציע? מה הדרך האלטרנטיבית? מה שהשמאל מציע זה הפוליטיקאים שנבחרו אין להם תפקיד כי כל מינוי שהם עושים הוא פגו מעצם העובדה שהם מינו אותו. ומי שימנה זה אנחנו. אנחנו טאורים בגלל שאנחנו לא נבחרים. זה שלטון המיעוד, זה אנטי דמוקרטיה. ברור שזה רע ואנחנו אוכלים את פירות הביאו של הדבר הזה.

כי היעוץ המקצועי שמונו אותם אנשים שעוד לפני שאני מדבר על מרד השמאל ועל השרבונות בצבא, אני מדבר על הקונספציה ועל המיסקולציה. צורת החשיבה המעוותת הזאת שהיא הגיעה מפיהם של אנשים מקצועיים שהתמנו לאחר שעברו את מסוכת המינויים הקשרים של הפקידות. זה לא היה מינויים פוליטיים. כל צמרת הצבא מונתה לפי שיקולים מקצועיים טהורים. אף אחד מהם לא מונע בדרך פוליטית. וקיבלנו את השבעה באוקטובר שהתפרוצס לנו בפרצוף לא כי נחת מתאור מהשמיים לא כי אף אחד לא צפה את הדבר הזה כן זה זה אחד הדברים המדהימים שאנשים לא מבינים גם מה שקורה פה אנחנו צעקנו על אוסלו וצדקנו צעקנו על הגירוש וצדקנו צעקנו על עסקת צינו וצדקנו צעקנו על החתחת שב1 בסיום מלחמתלנו שנייה כל תחזיות הבי התחזיות השמד שלנו כולן התגשמו בשבעה באוקטובר צדקנו שוב ושוב ושוב ושוב וזה לא מזיז להם כי מבחינתם מה שחשוב זה לא הם המינוי מקצועי במובן שהוא נותן את הפירות המקצועיים שלך לדעתו אלא אם הוא משלנו עצם העובדה שהחיזוי שלי ושל חבריי לימין הוא רק ננכונה היא לא חשובה חשוב המניע שלנו המניע שלי הוא ארץ ישראל השלמה ועם ישראל להבדיל מהמניע הקוסמופוליטי ושלום בעולם אז אז אז הדבר הזה מוכח כפסול אז זה אז עכשיו שוב אמרנו שהשאלה הדמוקרטית היא בשאלה מי לא מי צודק כאשר יש מחלוקת ערקית אלא מי מקבל את הסמכות להחליט בסופו של דבר כאשר יש מחלוקת ערקית על זה הדיון בשאלה הדמוקרטית זה האירוע ואין אין בלתו ולכן מינוי פוליטי הוא הדרך הטהורה ביותר למנות.

מי שממנה מינוי פוליטי משלם מחיר על החלטותיו הגרועות אם מינכן גרועות הוא מקבל תמורה אם החלטותיו ה אין טובות ולכן זה אחד הנקודות שחייבים להבין אותם וחייבים להנחיל לממשלה הבאה. דמוקרטיזציה לכתחילה. פוליטיזציה לכתחילה. אחד הדברים שפטרו את הבעיה זה פוליטיזציה מופגנת של שיטת מינוי השופטים. כמו בכל דמוקרטיה אחרת, שר המשפטים הפוליטיקאי מציע מועמד והכנסת, הפוליטיקאים שבכנסת מחליטים אחרי שימוע פומבי האם המועמד הזה רשע להתמנות או לא. ההחלטה תהיה פוליטית טהורה ויתהי החלטה טובה כי כל הדמוקרטיות האחרות שבהן מערכת המשפט שלהם מתפקדת בצורה הרבה יותר טובה מקבלות החלטה בצורה הזו.

>> היה איזה משפט שאמרת באחד מהפודקאסטים שלך עם תמיר דורטל שאני רוצה א רוצה שתפרק את האמירה הזאתי ותסביר אותה. עצמאות פקידותית זה רע. זה לא ערך שיש להילחם עבור. זה א זרקת, אני לא זוכר באיזה פודקאסט בדיוק, אבל מעניין אותי א אנחנו רואים עכשיו את נקרא לזה השמאל הישראלי ממש נלחם על זה ערך בשבילו העצמאות הפקידותית. למה זה לא >> זהו? אז עצמאות שיפוטית זה אגבזה זה לא ערך מצד עצמו אבל זה תנאי לתפקודה של מערכת משפט הקינה. כלומר תנאי לזה של הפרידת הרשויות זה שאף שופט לא העיר את עצמו אף פעם כעושה דברו של הפוליטיקאי.

זה ברור לחלוטין בתהליך המינוי. יפה בתהליך הקידום זה סיפור אחר אבל בתהליךה השיפוטית המיידית ברור לחלוטין שצריך להפריד בין הדברים עצמאות פקידותית מה מה זה משרט הפקיד הוא ידוע ארוכה של לבחר ציבור הוא לא אמור להיות עצמאי בדיוק השם שאם יש לך חברה שיש בה 1000 עובדים והחברה הזו מייצרת מיקרופונים והתקבלה החלטה על ידי המהנדסים שהספוג של המיקרופון צריך להיות בצורה כזאת ובא הפקיד בא פועל רצפת הייצור ואומר לא אני חושב שזה צריך להיות בצורה אחרת איזה ערך יש בלת עצמאות לפקיד הזה? עכשיו יש ערך באיזה שהוא יוכל לבוא למדסים ולהגיד לדעתי זה ישרט יותר טוב את ההיגיון של המוצר ברמת השיח בוודאי שכן בגלל זה למייעוט תמיד יש חופש ביטוי אבל ברור לחלוטין שאחרי שהדיון התקיים ויתקבלה החלטה הוא מחויב לקבל את ההחלטה והוא יקיים את ההחלטה בצורה לא עצמאית הוא יקבל את ההחלטה של הממונים עליו אגב חלק מזה גם זה שאם הוא ביצע את ההחלטה כפי שהממונים עליו הנחו אותו הוא מדובר היה בהחלטה גרועה הוא לא משלם מחיר מי שמשלם את המחיר זה מי שקיבל את ההחלטה אם הוא היה עצמאי לקבל את ההחלטה אבל לא משלם את המחיר.

ברור ש שיש פה תמריץ לקבל החלטות גרועות, החלטות שמונעים מאינטרסים זרים, החלות שמונאות מאינטרסים זרים. >> זה מחזיר אותנו לעניין הזה של הפקיד עם שיקול דעת >> בדיוק. זאת אומרת מה זה שיקול דעת? שיקול דעת זה עצמאות. הפקיד התפקיד שלו זה לבצע, זה המשמעות של המילה פקיד. התפקיד שלך זה לקבל פקודות, לבצע את הפקודות שאתה מקבל. ואם אתה עצמאי אז אתה לא מקבל פקודות, אז אתה נותן פקודות או שאתה או שאתה פשוט עושה מה בראש שלך. עכשיו כל בני אדם פועלים על פיסטמריצים. מערכת דמוקרטית היא מערכת שבה תמריץ שפועל על פקיד שמבצע את פעולת השלטון בפועל מסתנחרנת עם הפעולה של נבחר הציבור והאינטרס של נבחר הציבור מסתנחרן עם האינטרס של הציבור שבחר בו.

אם אתה מנתק את החוליה הזאת בין הציבור לבין הפקיד שמבצע אז זה לא דמוקרטיה אבל מאחר שפועלים תמריצים על הפקיד הוא בהכרח יבצע פעולה פעולת שחיטות כי הוא לא משלם מחיר על זה שהוא פועל נגד האינטרס הציבורי אבל הוא כן מקבל תמורה ישירה מאוד מאוד ברורה על פעולת שחיטות אוקיי אם הוא זה הפקיד שאחראי על השאלה איזה קבלה נבנה מגדל עבור משרדי משל במקום מסוים אז הוא יתן את התפקיד לבן דוד שלו כי הוא עצמאי וזה מה שקורה כל הזמן זה זאת אומרת זה האירוע ולכן לכן הפקידות פקידות העצמאות פקידותית לא זו בלבד שזה לא ערך שיש להילחם בניגוד למיטוס שלמיטוס שומרי אסף צריך להילחם בתפיסה של עצמאות פקידותית אתם לא יכולים להיות עצמאים אתה רוצה להיות עצמאי רוץ לכנסת או שתהיה מנכל של חברה >> יש גם פקידים שקיבלו את עצמאותם מהכנסת זאת אומרת לדוגמה א נגיד בנק ישראל >> היחיד >> הוא היחיד >> הוא היחיד >> הוא היחיד שיש סעיף מפורש בסעיף חמש לחוק בנק ישראל שקובע שהוא יבצע את תפקידו בעצמאות או במילים אחרות הכנסת באופן ספציפי לאירוע של של בנק ישראל הפקיע מהממשלה את היכולת לתת את הפקיד המסוים הזה אור ראות ביצוע אין עוד פקיד כזה אין וזה נקודה שקריאתי להבין אותה עכשיו זה גם זה גם חלק מעניין למה הכנסת החליטה ככה משום שניסיון העבר מלמד שההחלטות שמקבל נגיד הבנק בסוגיות מוניטריות כלומר בסוגיית גובה הריבית האינטרס הציבורי יוצא נזכר אם לא מתחשבים בלחצים פופוליסטים ולכן כל מדינה ששואפת שתי כלכלה נורמלית יש לה גם נגיד בנק וגם הוא נהנה בחוק ובחוקה מרמת עצמאות מסוימת וגם אצלנו יש את הדבר הזה אבל אצלנו נוצרו כל מיני עיבוטים לדוגמה מפקח על הבנקים שהתפקיד שלו זה לשרט את הציבור אל מול הממסד בכל מדינה הבנקים הם ממסד התפקיד שלו זה להגן על הציבור מפני האינטרסים של הממסד הבנקאי הוא כפוף לנגיד בנק ישראל על עצמאותו והתוצאה היא שלא הבנקים ולא המפקח על הבנקים משרטים את הציבור הם כולם משרטים את את האינטרס הציבורי אגב זה דוגמה יפה למה שאמרתי קודם כי מה האינטרסים שפועלים על המפקח על הבנקים ולפקידים הבחירים שלו.

הם יודעים שהם יסימופקח על הבנקים בדרך כלל מסיים את הקדנציה שלו בגיל 50 55 יש לו עוד 20 שנה של קריירה לפניו יש לו ניסיון בבנקאות משכורות מטורפות אז הוא ילך וירצה לעבוד בבנק בתפקיד סמנכל בתפקיד מניל מחלקה בתפקיד דירקטור אחלה משכורות אחלה תפקידים כיף לא נורמלי אבל אם הוא יהיה המפקח על הבנקים שיפעל לטובת הציבור ונגד הבנקים אף אחד לא יעשיק אותו הוא יחשב פרובלמטי עכשיו אם מלכתחילה הוא מתמנע על ידי פוליטיקאי או אפילו חמנצלן טוב טוב מכה המפקח על הבנק אם הוא פוליטיקאי בעצמו הוא נבחר על ידי הציבור הוא שר בממשלה סמכות המפקח מופקדות בידיים של שר האוצר או של שר הכלכלה אם זה המצב אז הוא נותן דין וחשבון לציבור נכון שהוא רוצה יום אחד לעבוד כמנהל בנק אבל לפני זה הוא רוצה להימחר עוד פעם כי הוא פוליטיקאי זה מה שהוא עושה אז הוא יפעל בשביל הציבור שאמור לבחור בו שוב זאת דוגמה קלאסית לנזקים שהעצמאות הפקידותית גורמת אותם נזקים קיימים גם כאשר הועדה מונטרית של בנק ישראל מקבלת התחלתות בסוגיות של ריבית אבל במסגרת המגבלות של התחום הסופר רגיש הזה נכון לנתק בין האינטרס הציבורי הישר וקצר הטווח לבין זה.

עכשיו מה שקורה כרגע היום זה שנגיד בנק ישראל קפלניסטל מלא מקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי גם ארוך הטווח. אה וזו שאלה מה יכולה כנסת וממשלה לעשות בדבר הזה מבלי לפגוע בעצמאות שלו שיש לך חשיבות גם בהיבטים אחרים. זה קצת ורג מה מהנושא שלנו. >> כן. אה נגענו בעניין הזה של המינויים, אבל גם ראינו עכשיו ממש בכמה חודשים האחרונים גם את העצם זה שבית המשפט לוקח לו את הסמכות לקדם קצינים במשטרה. א מה דבר כזה גורם ל בסוף יש שר שאחראי הוא מחליט את מי לקדם את מי לא. זה בחוק מוקנה לו. אז מה מה קורה כש מה קורה בהתנגשות הזאתי?

>> זו שאלה מצוינת מה עושים עם הרב פקדרין עצבן שעותה בניגוד לחוק דרגוסקה ניצב. יש פה כל מיני שאלות מעניינות לדוגמה באגף השכר באוצר איזה משכורת היא מקבלת אם היא מתאמתת עם עם רב פקד מישהו שהוא בן הדרגה שלה אבל הכתפיים שלה בניגוד לחוק יש דרגות של סגן ניצב אוקיי לפי העקרונות לפי הפקודה א מי שיש לו דרגה גבוהה יותר נותן דרגות לפקודים שלו אבל זה ההתנגשות הזאת היא היא מעניינת ב באירוע עמוק יותר האירוע שכמעט קרה ואני מצטער על כך שלא קרה ולא מוצא בגלל שאם אם המשבר היה פוריץ ומתמצא מתי שהוא היה צריך ב-2021.

אזינו מקום יותר טוב היום שזה ההחלטה הלא חוקית של בית המשפט לולי אדלשטיין ביותר יושב ראש הכנסת לכנס את המלייה כדי למנות את אמיר פרץ ליושב ראש הכנסת ועמדו בפני יהיו לידשטין שלוש אפשרויות אפשרות אחת להרכין ראש בפני ההחלטה הלא חוקית של בית המשפט אפשרות שנייה לא להגיד לבית המשפט אתה לא מוסמח לקבל אתה פוגע בעצמאות שלי בתור ראש הברשות המחוגקת ולכן אתה תשב בשקט ואת תחכה בסבלנות עד שאני אחליט להכנס את המלייה כי הסמכות שלי להכנס את המלייה היא אמנטית זה השאלה של הפרק באפשרות השלישית הפחדנית שיהיו לי שטין קיבל אותה ובסוף וגזר על עצמו עד עד היום הוא לא התאושש בסופו של דבר כן עם כל מה שעבר מאז הוא הופך להיות עבר מדלדל של הימין הוא כבר לא חלק מהימין זה להתפטר ובעצם לברוח מהאחריה מהחראה ומאחריות שנובעת כך עכשיו בוא נגיד לצורך הדיון שיולי עדשן היה עושה את מה שמצופה ממנו ולא מכנס את המלייה ואז היה ניגש אמיר פרץ ואומר אני מכנס את המיה ואז היו מגיעים כל חברי הכנסת מהשמאל שתומכים כן במיר פרץ מזכיר לך לבחירות 2021 הבחירות שהמליחו את נפטלי בנט מה היה קורה אז אז היו לך שתי כנסות זה מצב משברי לחלוטין ושוב זאת שאלה שאני לא יודע מה יכול מה יכול היה להיות הפתרון שלה זה היה לדוגמה היה יולי דשטין אומר עכשיו צריך להבין אני לא אני לא מכרח ריב ורוצה הלימות אבל בסופו של דבר אני מכיר ברמה האנליטית בזה שמהות השלטון זה מי מפעיל את הכוח יושט היה קורא לקצין הכנסת והוא אומר לו אדוני אני נותן לך את האורות לא בית המשפט ואתה עכשיו נועל את המלייה ולא מאפשר לאמיר פרץ ולכניפו את המורדים שלו א להתכנס עד שההליך הדמוקרטי מוצא אם זה מה שהיה קורה קרוב לוודאי ששם האירוע היה מסתיים אוקיי זה וזהו ולא היינו מגיעים לזה בגלל שבית המשפט היה פוגש את גבולות כוחו בדרך של אימות לא עלים זה מה שאני מניח שהיה קורה בסופו של דבר יכול להיות שאני טועה יכול להיות שקצין הכנסת היה הולך עם השמאל המורד בניגוד לחוק ומאפשר למיר פרץ א א זה לא שוב אני לא יודע מה היה קורה בסיטואציה הזאת אבל זה דוגמה הרבה יותר כואבת למה שקרה עם אירוערי סבן העובדה שיוולי אדלנשטיין לא קיימת לאת הזאת הגעת למלכות וברח מהכראה הולידה את המציאות שבה אנחנו נמצאים כרגע >> אבל עצם זה שהם מתעסקים במינויים זה לא פוגע בעצמאות הרשות המבצעת >> בדיוק זה מה שאמרתי קודם בסוף בן אדם מצייט למי שמסוגל להדיח אותו למי ש מסוגל להטיב עמו למי שמסוגל להרעמו וכאשר עקיד בפרשות מבצעת יודע שבסוף לא רק התוצאת ההחלטה שלו אלא גם שאלת הקידום שלו כפופה לא רק לשופטים אלא גם לייעוץ המשפטי לממשלה אז א אז אז הוא יודע למי הוא אמור לצאת >> ומה אתה חושב על זה שהם דנים בפיתורים של שר כאילו זה ה פגיעה בעצמאות הרשות המבצעת >> אני חושב שהשבק צריך להיכנס לתמונה >> כן נגעת בזה >> ולנעול את את אולם הדיונים בכוח זה מה שצריך לעשות וברגע שזה פעם אחת יעשה זה לא שיפרוץ פה מר שהשמאל יבין את קבולות הכוח שלו כי הוא יתקב בקיר וזה זאת הנקודה שהממשלה הנוכרית לא מצליחה להבין מאז על תלנה אנחנו נמצאים בתופעה שבה יש פלג אחד של הציבור שלא מכיר בלגיטימיות של זה שיש לו את הסמכות להפעיל כוח ויש פלג אחר של הציבור שלא מכיר בלגיטימיות לקחת ממנו את הסמכות להפעיל כוח הממשלה הזאת לא מבינה שהמהות של זה שהיא בשלטון זה הסמכות להפעיל את הכוח נגד האויבים שלנו מבית נגד האויבים שלנו בחוץ אבל גם נגד העצמה אין להם את המנדט להשתמט מהחובה שלהם להפעיל כוח נגד המורדים גם אם המורדים מחזיקים בתואר שופטי בית המשפט העליון זה זאת אומרת זו המציאות וברגע שפעם אחת הם יעשו את הדבר הזה שמאל יבין את מקומו ואת גבולות כוחו לא תהיה מלחמת אזרחים לא תהיה אלימות ברחובות יהיו אלימות בשוליים אנשים יעצרו א א ואירוע יסתיים אגב זה גם מה שהיסטוריה מלמדת כאשר אה אה בנקודה מוקדמת מספיק ממשלה הנבחרת הסמכותית הסכילה לעצור מרידות ולעצור א אירועים עלימים שהיו א א התחלות של מלחמות אזרחים אז המלחמות לא פרצו לבסוף יש לזה ספור דוגמאות הראשונה שקפצתי לראש כרגע זה 1967 ביוון בא המלך ויצר את את מרד הקולונלים 1931 בספרד גם כן המלך שם עצר עצר מרידה של קצינים זאת אומרת זה זה יכול לקרוע >> זה קורה >> נגעת פה בעניין הזה ששבק א יש לו את הסמכות לסגור את אולם הדי דיונים אה מי נותן לו את הפקודה הזאתי מי אמור לתת >> חוק שבקובח חד וחלק ששב כפוף פרסונלית לראש הממשלה ניגוד למוסד שהתמונה שם קצת יותר מורכבת בסופו של דבר הסמכויות המיוחדות שיש לשבק סמכויות הפוגעניות הללו צד אחד סמכויות מאוד מאוד פוגעניות כלפי אזרחים כולל א סמכות לפגוע בפרטיות של אנשים ללא צב שיפוטי אה ומצד שני אה א קיצור העוצמה של הפגיעה ותחומי האחריות שלו אומרים אה זאת אומרת צד אחד זה העוצמה של הפגיעה צד שני זה החובת החשאיות המנגנון שאליו לא רק הכנסת הגיע אלא גם מחכה מודלים דומים של משטרות חשיות במדינות דמוקרטיות אחרות זה שראש הרשת המבצ נושא באחריות בלעדית ישירה להפעלת משטרה חשית הפנימית ובגלל שהוא אדם מאוד מאוד מוכר שנתון לביקורת ציבורית מתמדת בשלל נושאים מתוקף תפקידו אז עליו מטל את האחריות הכבדה להחליט האם מפעילים את המשארה החשאית ומתי ולא על איזשהו פקיד נעלם שהציבור לא באמת יודע מי יהיו זאת הסיבה שבגלל זה מתנקז לראש המשלה ולכן מי שצריך לתת את ההוראה לשבק להתחיל לפעול נגד בראשון שבראשונה שלישיה הזאת או הרביעיה הזאת גלי ברב מאריפתומר ירושלמי אמית איסמן ורונן ברגע שראש הממשלה נותן את נותן את הפקודה לדעתי המרד הסתיים באותו >> למה הוא לא נותן את הפקודה הזאתי >> ב-1960 היו בחירות בארצות הברית ניקסון הפסיד לקנדי ויש קונסנזוס בקרב החוקרים של הבחירות הללו שהבחירות זוייפו ושמשפחת קנדי שהיו לה קשרים מאוד מאוד מאוד ענפים גם במשפחות פשע וגם בתאגידי עובדים הם זייפו את הבחירות בשתי מדינות מפתח אלינוי ותקסס וניקסון קיבל מידע על כך ממש בליל הבחירות בסיום הבחירות והוא קיבל החלטה מעניינת א הוא אמר אם אני עכשיו אקראתגר על הלגיטימיות של מנגנון הבחירות התוצאה תהיה מלחמת אזרחים בלתי נמנעת ותקדים היסטורי מאוד מאוד מסוכן שהמסקנה שלו זה שאנשים תמיד יוכלו כשהם לא מוצאים לא מוצא חן בין תוצות הבחירות גם אם הן כשרות לקרוא אתגר על הלגיטימיות של השלטון בדבר הזה זה אמר ניקסון, המהות של שלטון דמוקרטי זה היכולת להעביר את השלטון מאדם אחד ליריבו בדרכי שלום.

והוא אמר, אני יודע שזויפו הבחירות נגדי. אני יודע שניצחתי בבחירות, אבל אני אחריב את המדינה אם אני אמרותחת הדבר הזה. האלטרנטיבה או ה האפשרויות שעומדות בפני ראש הממשלה כרגע הן מאוד מאוד לא פשוטות. כי לבוא ולהגדיר עכשיו את ראש התביעה ואפילו שופט בבית המשפט העליון שקורא לעצמו נשיא בית המשפט העליון כעבריינים בשעה שבכל רגע נתון בישראל מאות אולי אלפי אנשים עומדים לדין על על עבירות פליליות בחומרה משתנה לתת להם לצייט אותם באמירה אתה ששופט אותי אתה עובד במערכת שבראשה עומד עבריין אפילו ראש הממשלה אמר זה משהו שהוא מאוד מאוד טריביאלי והוא מסכן את יסודות השלטון שאלת אותי בהתחלה ממש בהתחלה של השיחה שלנו מה החשיבות של המערכה על דעת הקהל אם השופטים גם ככה לא שמים עלינו אם הציבור מודע מספיק למטרה שלשמע נתניהו יכריז בבו העת אני מקווה שעל השבק להתנפל על חבורת העבריינים הזאת אז אנשים יבינו שהעובדה שפלוני עומד עכשיו לדין בגין אונס או רצח לא מושפעת מהעובדה שעכשיו אמית יסמן ראש התביעה והצת המשפטית לממשלה ראש התביעה בעצמה על פי החוק הם עכשיו בעצמם במעצר זה לא מושפע זה לא משנה כי ברור לחלוטין שהם עברו לא רק על החוק אלא גם על לקונות המוסר של הציבור אבל לפני שנחצה הרויקון הזה, לבוא ולהכריז עליהם כעבריינים זה לזעזע את עמות הסיפים של המערכת הפלילית כולה.

אני בדעה שהרוביקון הזה כבר נחצה. אני בדע שהציבור כבר בשל להחלטה הזו. כנראה שראש הממשלה סבור אחרת ממ. >> אנחנו ממש צעד לפני המשבר החוקתי הזה שכולם מדברים. >> לא, אנחנו במשבר החוקתי מ-195. >> אנחנו נמצאים משבר החוקתי מהרגע שבו ארון ברק הכריז בניגוד לחוק שאין רשות מחוקקת בישראל ושהחוק מפסיק להתקיים ברגע שנכנסים לבית המשפט. אנחנו נמצאים במשפח חוקתי. אגב, אחת הנקודות גם כן שמאוד מאוד חשוב לחזור עליה כאשר מתווכים אנשי שמאל עם הסוגיה הזו, כשהכנסת הנוכחית התחילה לדבר על הרפורמה, אמרו, "כן, אבל אתה באמצעות רוב רגיל רוצה לשנות את שיטת המשטר, צריך לזכור על איזה תהליך מתבסס המשטר הקיים, על איזה תהליך ביזיוני.

מה עשה שם אהרון ברק? קודם כלפסק הדין המזרחי שזה הפסק דין שבו הוא מכריז את ההכרזה הנפשעת שלו שהכנסת מפסיקה להתקיים ושהשופטים הם מעל החוק א מחזיק נראה לי 537 עמודים הפסק דין הזה הדבר הכי חשוב מה הרכיב הכי חשוב בפסק דין הזה >> מה >> התאריך אתה יודע מתי היום הוא ניתן >> לא >> תשעה בנובמבר 1995 בזמן שאנחנו עדיין על השיבה על רבין מדינת ישראל מאוד מאוד עסוקה בלקק את הפצעים מהמשבר הזה והדבר האחרון שיש לו שיש של אנרגיה לעסוק זה זה שיחקתי מלומד בשאלה האם החוקי היסוד עליונים לחקיקה רגילה או לא אהרון ברק חטף את הדמוקרטיה הישראלית גנב אותה בחושך עקרונות היסוד של השיטה הקיימת נקבעו על דרך של גניבה של גזל לא לגיטימי של סמכויות מסוימות שבית שהציבור באמת הפקיד בידי בית המשפט בית המשפט גזל סמכויות נוספות אם השינוי שהכנסת הזו הייתה רוצה לעשות היה מתבסס על חוקה כמו שיש במדיניות אחרות שהתקבלה ברוב במשלי עם בתהליך הידברו מבוסס אז לא ולהגיד אתם לא יכולים לשנות את זה בחקיקה רגילה זה היה טריביאלי אבל לא זו בלבד שהמצב הנוכחי לא מבוסס בחוק הוא מבוסס על גזל הוא מבוסס על הדבר ההפוך מדיון ציבורי מעמיק ולכן הייתה לכנסת הזאת הזכות בניגוד למה שהשמאל שיקר בנושא הזה זה נקודה שקריטי להבין אותה גם לגבי הלגיטימיות הציבורית וגם לגבי המשימות שלפנינו >> נגעת במשלי עם שמעניין אותי ככה ב א שנייה למה אין פה בישראל משלי עם הרי זה משהו בהרבה מאוד דמוקרטיות בעולם עושים משלם על בסיס קבוע.

>> למה פה זה לא קורה? >> א רק מסיבות רעות. אין לזה שום שום זאת אומרת שום הצדקה. א אתה מסתכל אי אפשר שלא לקנא במניות אחרות שיש בין משלי עם לדוגמה אה שוב זה זה קשור גם לשלטון הריכוזי שיש לנו בשוויץ הקסק הקימו את מנרת גוטהרד המנהרה הגדולה ביותר באירופה לדעתי אז זה נגע לאנשים בשני מחוזות בלבד שנדרשו לשלם מס או להטיל מס עלמכוניות שנוסעים בהן באופן שמשפיע על הכלכלה שלהם והם לבד הכריעו בשאלה האם יהיה גבי מסיוחד עכשיו בדיוק כמו שאתה מקבל חשבון מחברה מהסופר כשאתה יוצא קניתי ככה קולה ככה חומוס ככה פיטות אזרח במדינה שיש בו משלי עם מקבל חשבון מהרשויות שמשלה משלי מס זה משלם התאריך הזה בנושא הזה זה משלם תריך הזה זאת אומרת כל מס אנחנו יודעים להצביע מתי התבצע משל העם שמטיל את המס ומתי זה צפוי לבכוע אם אכן יש לו תאריך פקיעה אי אפשר שלא לקנא בדבר הזה אה ה הדמוקרטיה אנחנו יודעים היא שלטון העם ויש את החזון האופטימלי או את הנקודת איכוס התיאורטית של דמוקרטיה ישירה כן זאת אומרת שכל העם כל בעלי הסמכות מתכנסים באולם, מקבלים החלטה.

זה זה לא מעשי, זה גם לא אידאלי. אה אבל אחת התוצאות של זה שהקשר בין הרצון של הפרט לבין החלטה שלטונית הוא בסופו של דבר מטושטש. ודנים בשאלה מה רמת הטשטוש? כאשר לדוגמה ארצות הברית בוחרת בשיטת שלטון שהיא מבוזרת גם הנכית עיר, מחוז, מדינה, שלטון פדרלי וגם היא מבוזרת תופקית לדוגמה שני בתי שני פרלמנט. אגב, יש מעט מאוד מדינות בעולם שאין להם שני בתי בתי נבחרים. אנחנו אחת מהם >> אנחנו אחת מהן אה לדעתי אנחנו אחת הגדולות שבחינה דמוגרפית אני חושב ש אני צריך לבדוק את זה אבל לדעתי אנחנו מדינה הדמוקרטית הגדולה בעולם מבחינה דמוגרפית שיש לה רק בית אחד בפרלמנט איפה אנחנו ביחס להולנד אני לא בטוח צריך לבדוק את זה אבל לדעתי זה >> הולנד ברך בסדרי גודל טיפה טיפה יותר קטנה מאיתנו >> טיפה יותר קטנה מאיתנו אז לדעתי זה רק אנחנו שאנחנו מדינה הדמוקרטית הגדולה בעולם שאין לה שני בתי פרלמנט א אה איפה היינו בהקשר הזה אז אז אז כאשר ארצות הברית עוסקת א בריבוט של דבר זה היא בעצם עוסקת בלמקד את הקשר באמצעות הבואה שלו מכל מיני כיוונים בין הרצון של הפרט לבין העשייה השלטונית אגב אחד הדרכים שבהן עושים את זה הכי טוב זה פשוט אומרים לשלטון לא אם לא התקבלה את הפוזיטיבית אתה לא עושה את מה שרצית ואז הפרט יודע שאם הוא רוצה משהו עושה את זה בעצמו ולא באמצעות כוח שלטונה זה המשמעות של חירות אה משלי עם זה כלי שקיים בידיים של רוב הדמוקרטיות בעולם כדי למקד את הדבר הזה וכאשר משלי עם לא קיימים אז אז אז אז אתה לא באמת יודע מה התשובה שהציבור רוצה להחלטה שלטונית מסוימת וזה נותן פתח מאוד מאוד רחב לפרשנים לנסות להשפיע על נבחרי הציבור בדרכים כאלה ואחרות שיקבלו החלטה שהם רוצים אחד מה מהדברים הנחלולים שנעשים בהקשר הזה זה השימוש המניפולטיבי בזכרים הדוגמה ההיסטורית המובקת בהקשר הזה מה שהיה לפני הגירוש כן התחלנו בחצי חצי לפני לפני הגירוש ממש שיקרו לנו ש 80% מהציבור תומך בגירוש קשקוש זה אף פעם זה אף פעם לא היה מצב יש סיבה למה לסקרים אין מאמץ טטוטורי >> ברגע שאתה עושה משעל עם אז אתה אז אתה לא נמצא בדילמה הזו אבל אנשים שרוצים לגרום לממשלות לעשות לפעול נגד הרצון של הבוחרים שלהם אז יש להם תמריץ לשקר לציבור באמצעות שקרים באמצעות שקרים שהם מבוססים על סקרים זה העניין צריך שיהיו פה משל >> אז היינו בעניין הזה שיש מדינות שממש יכולות א העם עצמו יכול לחתום על הצומאה כמות מסוימת ולדרוש מהשלטון משל עם למה פה בישראל אין את הדבר הזה או שיש >> מאותה סיבה אין את הדבר הזה זאת אומרת אני תומך בזה יש שאלות אני חייב לומר שהרזולוציות העמוקות של איך גורמים לדבר הזה להיות אפקטיבי הן צריכות עיון איך א איזה איזה מגבלות מטילים על נוסח השאלה לא בגלל שהשאלה של הפרק היא לא טובה ביני מכינה מוסרית כן להרוג את כל הג'ינג'ים אלא אתה צריך להיות א א לנסח שאלה שמשליכה בהכרח על פעולה שלטונית שצריכה להתבצע בקצה שלה וזה נורא נורא מורכב כי אתה יכול להגיע למצב שתה שואל שאלה האם מדינת ישראל אתה יודע מה קח את חוק הלאום לדוגמה כן חוק יסוד מדינת הלאום של עם היהודי זה דוגמה לשאלה גרועה אם הייתה מופיעה במשאל עם כי מה זה אומר בתכלס >> כן >> אין לזה שום א >> אבל אם אתה אומר האם על בית המשפט להעדיף את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל על פני זכויות אזרח בסוגיות של חופש דת לדוגמה זאת שאלה שמנחה את בית המשפט לקבל החלטות מסוימות עובד המשפטי מחוייב ליישם אותן או אם נחזור למנרת גוטהרד האם א א א מציגים לאזרח מינרת גוטר צפויה לעלות שלושה מיליארד פרנאנק שוויצרי א ולעלות למשלם המיסים שלושה יורו לחודש ל-20 השנים הקרובות האם הממשלה רשעית לקבוות את המס לשם ביצוע המנהרה או לא אוקיי אז שוב זה אופרטיבי מאוד מה קורה אם בסוף החלטנו לבצע את הדבר הזה וחרגנו מהתקציב שני מיליארד דולר שאלה שאלה שבוודאי יש לה תשובה בדברי ממשלי העם אני לא מרגיש מוסמח לענות עליה בגלל שאני לא בקי אני חי במדינה שבה אין משלי עם ואני לא יודע איך עונים על על התגובות האלה יש משעל עם אחד שבוצע בצרפת ב-1962 שאני מאוד אוהב >> כן של שרדגול >> של שר דגול כן ש שבוצה נגד החוקה זאת אומרת עסקתי בשאלה איך איך איך איך מבצעים את משל העם כאן הוא פעל במפורש נגד ה נגד הנחיות האלה אבל בגלל שהשאלה הייתה כל כך ברורה בית המשפט שנדרש לפסול את משל העם כי הוא לא היה חוקי אמר מה אני יכול לעשות שאלו את העם אמר רבחו שזה נגמר האירוע >> נראה לך שפה בית משפט יענה באותה צורה שבית המשפט שם ענה?

>> לא. בית המשפט הנוכחי לא סופר את העם לא סופר את הרחוק לא סופר את הדמוקרטיה. דבר היחיד שהוא מתעניין בו זה המגזר שמתוכו הוא א הוא מגיע ואליו הוא נותן ד חשבון. >> גם לפני שבועיים או שלושה התפרסם תחקיר בקן 11 אמרת שלא ראית אותו. אני אתן לך א סקירה קצרה על מה שנאמר שם. בעצם הם דנו בשאלה אם בית המשפט העליון התערב במדיניות המלחמה הנוכחית, אם זה מצור, אם זה סיו הומניטרי, כל הדברים האלה והנקרא לזה המסקנה שהם הגיעו אליו זה שבית המשפט לא התערב. א מה אתה איך אתה מסתכל על זה? >> אה אוקיי, [‏צחוק] את זה לא הצגת קודם.

כן. טוב, קודם כל מעניין לי קצת ציפורן מה מה אומר פטאון השמאל תאגיד השידור הישראלי שאגב מכנה את עצמו בניגוד לחוק כאן 11 שמו של התאגיד לא זו בלבד שמופיע בחוק הוא גם נקבע אחרי ויכוח מאוד מאוד אינטנסיבי בשאלה איך קוראים לו ואז הוא קם וקם בוקר אחת וחית קוראים לכאן 11 לא קוראים לו תאגיד השידור הישראלי מדובר בביטאון מגזרי שמייצג את השיח הפנימי במגזר הולך ומדלדל לא רלוונטי מה שכן רלוונטי בהקשר הזה זה מחקר שביצע תנועה למשילות ודמוקרטיה תחת הנהגתה של עורכת הדין עסקה בינה שהוא תפטיל ההגשה בימי שישי בגלי ישראל אה והכותרת של ה של המחקר א של עסקה שוב לא קראתי את המחקר את התחקיר של התאגיד הוא גם לא מעניין אותי א אז זה די טריבילי להגיד מי שקובע בסופו של דבר לכל הפחות שותף לגביעת המדיניות הביטחונית במדינת ישראל זה שופטי בגץ אלא שבניגוד לממשלה שיש לה את הצמכות לקבוע את הדבר הזה והיא נוסאת באחריות להצלחות ולכשלונות בחזית הזו שופטי בגץ לא נוסעים באחריות בכלל ושוב דיברנו קודם על מי שמפעיל את הכוח המזוין בסופו של דבר נמצא בשלטון.

זה רלוונטי להרבה הרבה הרבה מאוד דברים. אחד מהם זה שאלת מטרות הלחימה. האם האם ניצחון או מטרה לגיטימית? ואז השאלה היא מה הן המגבלות שצבא מטיל על עצמו. אחד ההשקרים הנבזיים של אהרון ברק שחלחלו עמוק עמוק עמוק למחקה לדין בנאומי במשרד המשפטים זה שאנחנו צריכים להטיל מגבלות באמצעות הדין הפנימי על חופש הפעולה המבצעי של הצבא כדי שבית הדין בהג לא יפגע בנוח שמכרח שבית הדין בהג הוא לא באמת בית משפט שפועל על פי חוק במובן המקובל של הביטוי אלא הוא הסופה של אנטישמים לחופשי פאות ולובשי גלימות שמשתמשים ברטוריקה משפטית כדי כדי לתמוך בערג יהודים אז הטיון הזה היה שקרי מלכתחיל ובדיוק כמו עסקת סינור וההתנתקות גם כאן מנצעק את זה אלף פעם לפני לפני ואחרי שארון ברק אמר את הדברים אבל לא הקשיבו לנו ואף על פי כן למרות שבית המשפט הטיל עלינו 11 מגבלות שמנעו מצעל לנצח כפי שהוא צריך היה בכל זאת אנחנו נמצאים במציאות שבה ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר שהיה שותף לפה הזה של בגץ נרדפים בעולם ולא יכולים לטוס לאן שהם רוצים בגלל שיש נגדם צבי מעצר שיצאו על ידי אותו גוף אנטישמי כאשר בית המשפט מתיימר לקבוע את מדיניות הביטחון של ישראל לעתים תוך פגיעה ישירה בביטחון כמו אותה דוגמה שבה ניתן צב שעוצר הפגזה על בית חולים כביכול או הדוגמה שבה אהרון ברק עצר אוטובוסים שהיו בהם 400 מחבלים שהיו בדרכם לגירוש בלבנון ב-1995 כן פעולה של הצבא שנועדה לגרש מחבלים אהרון ברק אומר עכשיו אתם תעצרו כאשר אלה הדברים פשוט אסור לבצע את הפסיקה של בית המשפט וצריך לבוא חשבון עם העבריינים א בוודאי כאשר מדובר באותו לפעמים כאשר מדובר גם אין מנוס כאשר מדובר במקרים קיצוניים זה עלול לבוא למצב שבו השופטים עצמם יצטרכו לשלם מחיר.

עכשיו, באופן ספציפי א ומאוד מאוד אקטואלי יש את הסוגיה של ועדת החקירה. אה השבעה באוקטובר התרחש בגלל הרבה מאוד סיבות בראש ובראשונה בגלל הרצחנות ואאנטישמיות והגזנות של האויב הערבי א שלובש את ה את ההצטלה של חמס בהקשר המסוים הזה. אבל זה לא רק חמס זה לא רק האנשים שקוראים לעצמם פלסטינים. זה האויב הערבי בכללותו. אה ואז השאלה מי בצד שלנו עזר? מי בצד שלנו אפשר? אי אפשר להתווכח עם העובדה שההתנהלות, לא ההחלטות, ההתנהלות של בג"ץ בסוגי הפרמיטר, אם היא לא הייתה קוראת, אם בגץ"ץ היה מתנהל אחרת, אם בג"ץ היה מכבד את החלטות הצבא שמקבל אורות ממשלה נבחרת, השבעה באוקטובר לא יכול היה להתרחש כפי שהוא התרחש.

והשופטים צריכים להיבחן, אחריותם צריכה להיבחן. הציבור צריך לקבל הסברים על ההחלטה המופקרת הזו. ועל שורה של החלטות מובקרות אחרות, גם נועל שכן, גם מקש בגג, כל הדברים הללו שפגעו במבצועיות של צהל כביכול בשמו של דין בינלאומי מונפץ שבסוף הליבה שלו הייתה הגשמת ערך השמאל הקיצוני של חלק מהשופטים, כל הדברים האלה הציבור יצטרך לקבל תשובות וזה יצטרך להחקר. הקשר של ועדת החקירה שגם בא לבושתנו בית המשפט מרשה לעצמו לדון צריך להבין השופטים כבר הוכיחו בפרשת מרון שאין להם את היושרה הנדרשת כדי לחקור את עצמם להחלטות שיפוטיות ביזיוניות ולא חוקיות יש אחריות ישירה לאסון שהתרחש במרון ב-2021 והוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט צריך לומר הממלכתית מאיפה זה בא הביטוי ועדת חקרה תלו ביטוי משפטי הוא לא קיים בחוק התכנסה ועדת חקר ברשות שופט הזכירה את אותה החלטה בעתירה של של ההקדשים שניתנה ב-2016 החלטה שפסלה את ההבקעה דפאקטו הזכירה אותה כאילו זה לא רלוונטי אבל אבל מה עם האחריות של השופטים להחלטה הזאת הרי אם השופטים היו מאפשרים למדינה להפקיע כפי שהחוק אומר אז המדינה הייתה נכנסת משפצת את המקום הופכת אותו לבטיחותי יותר ומחזירה אותו להקדשים זוהי מה שהממשלה התכוונה לעשות השופטים מנעו את זה אסון לא היה קורה אף מילה על זה בדוח עצמו אם זאת רמת היושרה שלהם אי אפשר לסמוך עליהם שיחקרו ללא מסו פנים את האחריות שלהם ל1ל1 החלטות ביטחוניות שהם היו מורבים בה עד האףו למעלה ממנו זה ה זאת אומרת זאת הנקודה לגבי ההתערבות של זה עכשיו זה שהתאגיד שבעצמו חי בחסדו של בגד צריך לומר התאגיד הנוכחי הוא קם ב-2014 מיד עוד לפני שהוא התחיל לשדר הכנסת חוקר חוק הבינה את התורות שעשתה שמפריד בין התאגית לבין שידורי החדשות בא בגץ ואמר לא מה פתאום אני אני פוסל את החוק הזה הוא לא חוקי תגיד שדר גם חדשות כל התאגיד הזה קיים בחסדו של בגץ אז מה אתה מצפה שהם יעשו תחקיר שאומר שבגץ כן אשם בשבוקטובר שבגץ כן מעורבחלטות ביטחוניות אנחנו קצת בוגרים מדי בשביל לקבל את את האפשרות הזו כמובנת מאליה ולכן אני לא מתפל שהמסקנות שהתאגיד הגיע אליהן סותרות את המסקנות שעסקה בינה הגיעה >> כן א בעניין נקרא לזה היושרה של התאגיד זה משהו דיון אחר שגם ראינו לא לא ניכנס לזה אבל יש גם את הזרוע הפרקליטות הצבאית שיושב שבת בכל השולחן מקבלי החלטות במתכל יש לך את היועץ המשפטי שגם שמה א נקרא לזה העמדה שלו די נקרא לזה לא יודע אם להגיד מחייבת א אבל יש לה משקל מאוד משמעותי א איך אתה תופס את כל העניין הזה של הפרקליטות הצבאית א בענייני מלחמה האם זה משהו שבכלל צריך לשים עליו איתגש זה נושא שהוא שהוא הוא מורכב ועמוק אני אנסה להכניס כמה שיותר בזמן הקצר שנות נותר לנו המילה מלחמה האתמולוגיה של המקור השורשי שלה זה המילה להלכים מערכת חוק של מדינה נמשלת למין כלוב ברזל כזה שבתוכו מותר לאזרח לעשות מה שהוא רוצה מלחמה מתרחשת כאשר שתי מדינות קרי שתי מערכות חוק מתנגשות אחת בשנייה ויוצאות חום עד כדי ש שהכלוב הזה מותח בשני מה זה יועץ משפטי יועץ משפטי בא לבן אדם ואומר לו לפי החוק אתה מותר לך לעשות ככה ואסור לך לעשות ככה כאשר אנחנו במלחמה כל העיקרון הזה כל הרציונל הזה מפסיק להתקיים.

הוא מפסיק להתקיים. אין חוק שאומר שצריך להתייחס אלאב הערבי בצורה כזו ולא בצורה אחרת. לכל היותר תפקידו של היוצפטי לממשלה ולחזות מה תעשה הקהילה הבינלאומית ומה יעשו בהג בתשובה לדבר הזה. אבל כמו שאמרנו קודם, הגפעל תעמולה אנטישמית במסווה של בית משפט. ומאחר שלא מדובר בבית משפט, הגורם במכלול של משלת ישראל שצריך לטפל בהג זה לא המחלקה לדין בינלאומי. במשרד המשפטים זה המוסד. ברגע שאנשים שחושבים שהדרך הנכונה להגשים את הזיות האנטישמיות שלהם זה באמצעות להטיל לצבי מעסר אחרי זה מזרח מדינת ישראל והם פשוט התחילו להעלם בצורה מסתורית אז אנשים פשוט הפסיקו להתעסק בתחביב הזה.

זאת הדרך להתמודד כי מבחינה משפטית אין לדין לבינלאומי שום דבר להגיד על הדרך שבה צהל נלחם. עכשיו אני רק רוצה להעמיק את התיון הזה קצת מעבר לרובד הדמגוגי שהשתמשתי בו כרגע. יש מושג שנקרא הדין הבינלאומי ההסכמי והדין הבינלאומי המנהגי. דין הבינלאומי ההסכמי זה אמנות שנכתבות בחולים לפורומים ואז מדינות מחליטות האם לאמץ אותן תהליך אימוץ או אישרור של המנה הוא דומה מבחינה משפטית לתהליך חקיקה הפרלמנט מחוקק את הדבר הזה והוא מאוד מאוד ברור או שזה כתוב באמנה או שזה לא כתוב באמנה ואו שהאמנה הושררה או שזה לא לא הושרר בהמנה ואז הממשלה כישות סוברנית לגבי מה שהיא עושה איך שהצבא שלה מפעיל את עצמו היא פטורה ממה שכתוב באמנה שהיא לא השררה אף פעם ואז במושג הדין הבינלאומי המנהגי שהוא קיים בדין הבינלאומי הוא לא הוא בניגוד להרבה דברים אחרים זאת לא הנפצה של אהרון ברק זה קיים גם במקומות אחרים הבעיה עם הדין הבינלאומי המנהגי זה שאי אפשר לשנות אותו זה באמת מה שרוצה השופט באותו רגע עכשיו אם אהרון ברק בפסק דין של בגץ או ה הוא או החברים שלו שהקיינו אחריו מחליטים שהדין הבינלאומי המנהגי אומר לדוגמה שנועה שכן או נועל פסול למרות שאין דין בינלאומי כזה אין אמנה כזאת זה קשר למהדרין נגיד נדבר על מה דין הבןלאומי כן אומר אז אז א אם הוא אמר שזה הדבר אז כל היועצים המשפטיים שיושבים על הכתפיים של הקצינים הם לא ישבו ויפתחו החלטות של בית הדין בהג או אמנות רלוונטיות הם יפתחו את הפסק דין של אהרון ברק אהרון ברק אמר הוא אמר נכון שחוקי מדינת ישראל אומרים ככה אבל הדין הבינלאומי המנהגי אומר אחרת זה לא הדין הבינלאומי המנהגי שוב הדין הבינלאומי המנהגי הוא מושג קיים אבל כל כך הרבה ממה ששופטי ישראל אמרו שהוא הדין הבינלאומי המנהגי זה לא זה פשוט השקפת עולם המעוותת השמאלנית קיצונית הרדיקה ליתה חומלת על האויב של עובשי הגלימות וזה מה שמנחה את אותם פרקליטים.

הדיין הבינלאומי במהות שלו אומר דבר פשוט אל תפגע בחפים מפשע בכוונה. אם הכוונה של הפעולה שלך זה לפגוע בחפים מפשע היא פסולה על פי הדין בינלאומי. אם הכוונה של הפעולה שלך היא לקדם את האינטרס המלחמתי שלך באמצעות פגיעה בכוחות המזוינים של האויב, מזוינים בפועל לא לפי פרמטרים משפטיים אובייקטיביים. אז אם כשעשית את הפעולה הזו פגעת בחפים מפשע, זה אולי מאוד מאוד מצאר, אבל זה מותר על פי הדין הבינלאומי. ואם אתה מתעלה מזה שזה מותר על פי הדין הבינלאומי, אתה קושר את הידיים של הצבא שלך באופן שנגזר עליו א א להפסיד להיקשל.

למה? בגלל שברגע שהאויב שלך מבין את הדבר הזה, יש לו פתרון נהדר מגן אנושי. הוא פשוט עוטף את עצמו באזרחים. אם מדינת ישראל החליטה יותר נכון אהרון ברק החליט שאסור לפגוע באזרחים אפילו לא בכוונה אז כל מה שהאויב צריך לעשות זה פשוט לאטוף את עצמו באזרחים ואז אתה נצרת את הנשק של האויב שלך ואתה תנצח והוא יפסיד וזה מה שקורה פה בדינת ישראל אבל אם המשפטנים יבינו שפגיעה באזרחים היא מותרת ללא גרם אחד של נקיפות מצפון כל עוד המטרה היא ניצחון במלחמה באמצעות פגיעה באויב כלומר הפגיעה באזרחים משמעותית ככל שתהיה היא אגבית לפגיעה באויב הפעולה הזו מותרת על פי הדין הבינלאומי וכל מי שטוען אחרת עושה את זה בגלל שהוא רוצה שמדינת ישראל תפסיד תושמד משמע הוא אנטישמי משמע דעתו לא לגיטימית ואם הוא נוקף אצבע כדי להפריע למדינת ישראל ללחום את מלחמתה הוא בעצמו האויב והוא יעד לגיטימי לקנים של המוסד זאת הדרך להתמודד עם האירוע שקורה בהג לגבי הפרקליטים הצבאים שנכנסים לתוך המטה אצלנו בסוף זה אותו אירוע אם הם התנגדו יתקלו בחומה בצורה של קצינים שבהנחיית הממשלה נבחרת אומרים חבר'ה הטיון הזה לא מעניין אותנו פסק הדין שאומר שפגיעה באזרחים היא פסולה פריורית גם אם היא לא בכוונה כמטרה עיקרית אנחנו לא מקיימים אותו וזה לא שיקול אם אתה נותן לי עצה אדוני הפרקלית שמתבססת על פסק הדין הזה אתה יכול לשבת בחוץ אתה לא חלק מהאירוע אנחנו נילחם לבד תודה רבה אנחנו נסתדר עם הגבד באמצעות המוסד ברגע שהם שהם עשו את הדבר הזה בגלל שהם רוצים לעשות דברים רוצים להיות מעורבים הם מתחילו לבדוק מה באמת הדין בינלאומי אומר ואז התמונה כולה תשתנה >> נגעת פה אז מה הדין הבינלאומי כן מחייב אותנו בסוף אנחנו כן חלק מהקהיל לה בינלאומית וכן כפופים לאמנות מסוימות אז מה אנחנו כן כפופים להם >> שוב זה זה נושא מאוד מאוד גדול א הדין הבינלאומי עוסק באיזה נשק מותר ואסור להשתמש הוא עוסק בשאלה מהעמדם של הגבולות בכל מקום בעולם לרבות באזור שלנו זה שאלות מאוד מאוד מהותיות שבהם אגב סוגיית הגבולות לדוגמה היא משליכה על הניצחון יש מוסכמה בדין הבינלאומי שהגבולות הם קדושים שאסור לשנות גבולות בינלאומיים ללא ללא הסכמה של כל הצדדים הנוגעים בדבר זאת אומרת שהעולם לא מכיר בגבולות ששונו בצורה הזאת ואז נשאל את השאלה א' מי אמור להסכים בצד השני ומה מה עם הגבולות המסורטטים ויש ויכוח מאוד מאוד גדול בנושא ה העמדה של הימין הישראלי שבתור ימני לאני יודעתי גם העמדה נכונה בדין זה שהגבולות התקפים הם הגבולות שסורטטו בסנרמו ב-1922 ולכן הם כוללים בהכרח תחת ריבונות ישראלית לפי הדין הבינלאומי גם את הירדן המזרחי גם את מה שהיום הוא חלק ממלכת ירדן עכשיו העובדה שאנחנו ויטרנו על זה וזה בסדר שיטרנו על זה הופכת את השלטון של ממלכת ירדן לתקף מבחינה משפטית אבל כל מה שמערב לא ירדן 100% שלנו לפי הדין המנז שאלה אחת מה אומר הדין המלומי לשאלה נוספת עוסקת בסוגי הנשק יש נשקים שהם בוודאות לא קונבנציונלים יש נשקים שהם לא קונבנציונליים בתנאים מסוימים יש נשקים שהסיבות שבגלל נגדיר הם לא קונבנציונליים נגו למאפינים שלהם שהיו תקפים באקלים טכנולוגיים מסוים אבל היום לדוגמה אפשר לעשות שימוש בנשק מבוזהסורניום לא כדי להטיל פצצת אטום שתשמיד את הירושים אבן הגסקי אלא כדי לחגור כדי לחדור בונקרים בצורה אפקטיבית יותר האם זה מותר או אסור נכון יש שם קרינה במידה מסוים מסוימת, אבל האם העובדה שזה יביא לסיום העיר של המלחמה א מה המשמעות שלה?

כל הנושא של פינוי אוכלוסייה יש עמדות מאוד מאוד מבוססות בדין הבינלאומי לכאן ולשם. טרנספר זו לא פעולה שהיא אסורה קטגורית לפי הדין הבנלאומי. היא יכולה להתבצע בתנאים מסוימים. אדרבה, היסטורית הוכח שזה אחד הדרכים האליות ביותר להביא שלום. ואצלנו עומדים המשפטנים בגלל שזו מדיניות שסותרת את הפתרון שהם רואים לנגד עיניהם שזה פתרון שתי המדינות. כל מה שסותר מבחינתם הוא פסול על פי הדין הבינלאומי. הם ימצאו את האמירה במסגרת הדין הבן לאומי שמביאה לפסילה של הפתרון. >> אז הבעיה עצמה היא לא הדין היא לא הדין עצמו אלא איך אנחנו כאן במדינת ישראל איך המערך המשפטי אצלנו מתייחס לדין.

>> נכון הדין עצמו הוא לא קיים הוא מיטוס. זאת אומרת צריך להבין את הדבר הזה דין חוק במדינת ישראל אומר שאסור לרצוח. יש סעיף נכ 300 לחוק העונשין שזה מה שהוא אומר ואז אתה רוצה להגיד שמותר יהיה לרצוח אז אתה הולך לכנסת ומנסה לשכנע אותה והכנסת או תשנה או לא תשנה והדיין הוא בינרי ברגע שהדיין הוא המורפי ברגע שנקודת המוצא שלך היא שאתה בתור מדינה דמוקרטית ריבונית כפוף למערכת תינים שאין לך באמת השפעה עליה או שאתה צריך לקבל את הסכמתם של קים ג'ונג אוון לולדימיר פוטין וצ'יג'ינג פינג כדי לשנות את החוק של האום אז זה לא באמת חוק וזה לא באמת מחייב אותך כי זה סותר עקרונות דמוקרטיים בסיסיים של מה היא דמוקרטיה ומה זה שלטון זה זאת אומרת זה המצב ולכן זה לא מחייב אותך זה לא באמת דין אתה סוברני המשמעות של זה שיש לך נשק זה שאתה סוברני לעשות את מה שאתה מאמין שאתה צריך לעשות >> מעניין לא ניכנס לזה יותר לעומק כי ככה אנחנו קצרים בזמן באמת עברנו כאן על כל סוגיית שומרי הסף ייעוץ משפטי מערכת המשפט ב נקרא לזה א בכללותה איך זה נראה עכשיו [נחירות בוז] במדינת ישראל במשבר שאנחנו חווים כבר תקופה מאוד ארוכה מה לדעתך לא אמרנו בשיחה שחשוב שאנשים ידעו.

הרבה שנים שואל את עצמי מה קרה בבחירות 2006? מה הציבור כל כך אהב את ההתנתקות? פתאום עברנו ממצב של 40 מנדטים לליכוד על דין נצרים כדין תל אביב למצב של 13 מנדטים לליכוד וכל המנדטים הולכים לזה. אני אני חייב לודות שהמחשבות על זיוף בבחירות האלה עברו לי בראש לא פעם ולא פעמיים ואז גם נכנסת הנוכחית והבנתי מה קרה ב2006 אחרי שהליקוטניקים נתנו את האמון לאריק שרון כדי שימנע את ההתנתקות כן צריך לומר דין יצרים כדין תל אביב זה אותה התשובה של אריק שרון להצעה של אמר מצננה שהתמודד מולו באותן בחירות לפנות לא את גוש כטיף צפון שמורון רק את נצרים ועל זה שרון קיבל 40 מנדטים הציבור נתן לשרון את כל הכוח כדי למנוע משהו הרבה יותר קטן זה והוא קיים את המדיניות ההפוכה והסיבה שקדימה עלתה ב-2006 ועולמר תה ראש ממשלה וקיבלנו את מלחמת לבנון השנייה ואת אחת שבפס אחד ואת כל מה שקרה אחר כך הסיבה לזה הייתה שמי מי שנתן לליקוד את 40 המנדטים ב-2003 הבין שאין לו מה לכת לכלבי זה לא שהציבור השתנה זה שהציבור פשוט נשאר בבית כי לא הייתה לו אלטרנטיבה שהוא יכול היה לסמוך עליה זה מה שקרה לפני תחילת שהאגת הארי הייתה לי שורה אם אנחנו מגיעים ליום הבחירות והיוצת המשפטית לממשלה היא עדיין ג לי בערב מירה הליכוד יקבל 10ה מנדטים שאותי זה מאוד מצייר כי אני מתמודד בליקוד א עכשיו אנחנו נמצאים מצב ביניים כזה מצב פתוח האם נתניהו יצליח להגיע לקמפיין הזה כאשר יש זירה ולו אחת מלבד הכזרת כל החטופים שזה מה שהשמאל רצה כל הזמן אנחנו רצים כמובן את כל החטופים בבית אבל הוא החזיר אותם לא בדרך שהימין דרש אלא בדרך שהשמאל דרש מלבד הניצחון הזה שהוא נתן לשמאל קצת באופן שמזכיר את ההתנתקות האם יש משהו אחד שיכול לבוא לבוחרים שלו ולהגיד פה ניצחתי שהגעת הריקרב אותנו למקום הזה אני לא יודע אם אנחנו באמת נגיע לשם אבל יכול להיות שלא יכול להיות שאנחנו נגיע למצב שבו אנחנו מגיעים לבחירות וגליבה הרב מר עדיין מחנת עצמה יוצאת משפטית לממשלה ויצחק אמית עדיין מחנה את עצמו נשים את המשפט העליון ואמית סמול מחוץ לכלא ולכת לדע מי מהכברת של נתניהו כן יהיה בכלא והם משפטי נתניהו עדיין נמשכים והרפלקס של הרבה מאוד מהאנשים שנתנו לליכוד ולימין את הכוח שלו בבחירות 2022 יהיה להישאר בבית כי כי למה לצאת?

שאלת אותי אם יש משהו חשוב שצריך לומר ולא נאמר, אל תיקנו לרפלקס הזה. יהיה טוב, תנו יהיה בוודאי הרבה יותר טוב מאשר מה שחווינו רק לפני חמש דקות ככשנשארנו בבית וא יודע מה זה לא נכון שנתן כוח להפטלי בנת כי מי שהצביע לבנט על פי הבטחתו הוא הצביע לנתניהו א אבל בכל זאת הוא היה ראש ממשלה עובר לפי דראש ממשנה שלב וחצי וראינו מהלך אז לא להיכנ לתחושות האלה וליאוש הזה וגם אם בכנסת הבאה זה לא יהיה מושלם ולא נשלים את כל הליך השיקום של דמוקרטיה הישראלית את מעט הכוח שיש לנו שמתגלם בזכות שלנו ללכת לקלפי ולדאוג לכך שלפחות הכנסת והממשלה יהיו קדמותנו אסור לנו להפקיר גם אם אנחנו מרגישים שהנבחרים שלנו הבקירו את המשימות שהתעלנו עליהם >> אתה אופטימי >> ברור שאני אופטימי כל יום אני תמיד אופטימי >> נהדר באמת נסיים עם האופטימיות הזאתי דין זיבמור תודה רבה לי ממש תענוג ואני מודה על הקול שלך א >> משכיל מנמק בצורה נהדרת באמת תודה רבה אם אנשים רוצים למצוא עוד ממה שאתה עושה לאן הם יכולים ללכת אז אז קודם כל בגלל שהתחלתי עכשיו קמפיין אז אז יש צוות שעוזר לי ברשתות החברתיות תחום שקצת התקשאתי בו א והחומרים יהיו יותר יותר נגישים חוץ מזה כל לילה בין 10 ל-1 תוכנית בגלי ישראל א גם ביום שישי מזכה בינה א ערוץ טוב יש הרבה מאוד תכנים א רעיונות עומק מהסוג שדנו בהם כעת הרבה פעמים אצל תמיר דורטל הופעתי אצלו דעת תשע או 10 פעמים אה הרבה מאוד תוכן מעמיק אז אה וכמובן תפנו נו אליי דרך הרשתות החברתיות אני תמיד פתוח לדיון תזמין אותי לחוגי בית להרצאות לדיונים ויכוחים עם אנשים עם דעות שונות הדברים האלה תמיד מעשירים תמיד טובים ותמידים מועילים >> נהדר זיב תודה רבה >> תודה נתנל >> ברכותיי הגעתם לסוף הפרק כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיק טוק ומהאינסטגרם זה ממש לא מובן בתקופה הזאתי אז אם אהבתם את הפרק הזה האלגוריתם של היוטיוב שכל כך מכיר אכם בחר לכם את הסרטון הזה תלחצו עליו קדימה