המומחה לעתידנות מזהיר: האם ה-AI יפתור לנו את כל הבעיות אך יגנוב לנו את המשמעות? | ד״ר רועי צזנה

מעולה. דוקטור רועי צזנה, תודה רבה שהגעת, ברוך הבא. תודה שהזמנת, נעים מאוד. בשמחה, נעים מאוד. אני רוצה שנתחיל במה זה בכלל העתידנות? מה זה התחום הזה? וואו, שאלה גדולה וטובה. עתידנות, בגדול מאוד, זה ניסיון להבין איך העתיד יכול להיראות. שים לב, לא בהכרח לחזות את העתיד, אבל איך הוא יכול להיראות, ולהכין את החברה לקראת ההזדמנויות והאיומים בעתיד הזה. בגדול מאוד יש כמה סוגים של עתידנות, שחלק נכללים מתחת למילה הגדולה הזאת. הסוג הראשון מתמקד בחיזוי העתיד. כלומר, לנסות באמת להגיד מה יהיה, מה כדאי לי להשקיע בבורסה מחר, האם תיפתח מלחמה מחר או שלא.

ומסתבר שיש מתודולוגיות, יש שיטות, שמאפשרות לנו לחזות טוב יותר מככה סתם, מנפנוף ידיים. יש את האנשים שנקראים סופר פורקאסטרס, חוזי על, שהם יכולים לחזות בשני האחוזונים העליונים של הדיוק בתחזיות שלהם, אבל אפילו הם לא מדויקים ליותר משנה-שנתיים קדימה, לכל היותר. אחרי זה מאבדים את הדיוק שלהם. אבל זה הסוג הראשון. הסוג השני הוא חקר העתידים, שזה אומר שאנחנו מנסים לא לחזות עתיד אחד, אלא להסתכל כמה שנים קדימה ולחקור הרבה עתידים אפשריים. אנחנו שואלים את עצמנו מה יקרה אם המגמה תימשך, מה אם היא תיפסק, מה אם היא תרד, מה אם מגמות אחרות ייכנסו, מה אם טכנולוגיות חדשות ייכנסו, איך זה ישפיע על החברה.

ואנחנו מנסים להכין את עצמנו לאיומים ולהזדמנויות בכל אחד מהתרחישים האלו, ולבוא עם זה למקבלי ההחלטות ולעזור להם להחליט איך להיערך טוב יותר. זה העתידנות. בעצם לנסות ולהבין את הפרוג'קשן של האנושות לאן אנחנו מתקדמים, אם זה מבחינה גיאופוליטית, אם זה מבחינה טכנולוגית. זה גם לאן אנחנו מתקדמים, אבל גם לאן אנחנו יכולים להתקדם. אני אוהב מאוד את האמירה של מישל פוקו, שאמר פעם, תמיד אני מתבלבל לי בין פוקו לפוקו, אבל נעזוב את זה כרגע. מה שהוא אמר מאוד יפה, שאני מנסה להראות לאנשים שבמקום שבו יש קיר, יש דלת, יש חלון ואפשר לעבור דרכם.

אז חלק משמעותי מהעבודה של העתידן היא לנסות לזהות את החלונות שאחרים אפילו לא פתחו עדיין בקירות, ולנסות להבין איך אפשר להתקדם קדימה ואיך אפשר לשנות דברים שאחרים לא חושבים עליהם בכלל. אגב, הרבה אנשים אמרו לי ואומרים לי, למה צריך בכלל עתידן? מה, אתה בסך הכל מספר לנו על המחקרים ועל מה שיש היום ואיך יהיה אפשר לעשות בהם שימוש. מה, אף אחד לא קורא את המאמרים המדעיים גם ככה? אנשים לא מסתכלים על הטכנולוגיות שיש? והתשובה שקצת הפתיעה אותי היא שלא, שאנשים לא עושים את זה, שאנשים לא, הרבה מאוד אנשים, הרבה מאוד מנהלים שהם תקועים בעווה ומחייבים להתמודד עם מה שקורה עכשיו, הם לא מסתכלים על מסביב, הם לא מנסים בהכרח להבין איך הסביבה תשתנה או יכולה להשתנות.

והרבה פעמים צריך עתידן שיבוא ויספר להם מה קורה ואיך אפשר להשתמש בזה לטובת החברה, לטובת הארגון, לטובת המדינה, לטובת האנושות. אותי מאוד מעניין בחקר העתידים זה התחום הטכנולוגי יותר. זאת אומרת, איך בינה מלאכותית תתקדם, איך תחום הרובוטיקה תתקדם, בעצם מה העתיד שלנו כאנושות, לאן אנחנו עוד יכולים להתפתח. ומעניין אותי לשאול אותך, האם אתה חושב שחוק מור יכול להשליך אותו גם על תחום הבינה המלאכותית, על קצב ההתפתחות שלה? אולי גם תסביר שנייה מה זה חוק מור. חוק מור במקור נדבע על ידי גורדון מור מאינטל, והוא מדבר, אל תתפוס אותי במילה כי אני מתעסק איתך מהזיכרון, אבל הוא מדבר על כך שבערך כל 18 חודשים, כל שנה וחצי, מספר המתגים על הטרנזיסטורים בשבב יכפיל את עצמו.

בדיוק, יכפיל את עצמו. אגב, הוא התחיל דווקא עם מספר אחר, לא 18 חודשים, ואז תוך שנה-שנתיים הוא דיייק את זה יותר והחליט, אם אני לא טועה, על 18 חודשים. והחוק הזה נשמר לא רע בכלל מאז שמור טבע אותו. היום אנחנו כבר פחות מדברים על חוק מור כשמדברים על בינה מלאכותית, ויותר... מדברים על רמת הקומפיוט, על כמה אפשר להפיק, כמה כוח מחשוב אפשר להפיק, וכשאנחנו מסתכלים על הנתונים, אנחנו רואים שרמת הקומפיוט שאפשר להפיק היא ממשיכה לגדול בקצב של חוק מור ואפילו יותר מהיר מזה. כלומר, חד משמעית, העיקרון של הגדילה האקספוננציאלית המהירה נשמר.

האם הוא ימשיך להישאר בחמש השנים או עשר השנים הקרובות? את זה אף אחד לא יודע בוודאות. כנראה שכן, אבל על כנראה זה שמים טריליוני דולרים כרגע כולם. בדיוק, מעניין אותי כי באיזשהו מקום מתישהו, נראה לי שמעתי את סםולטמן אומר את זה, שמתישהו כוח המחשוב יסתכם בכמות האנרגיה שאנחנו יכולים לייצר כבני אנושות. ומעניין אותי לשאול איך זה באמת בא לידי ביטוי אצלך? האם אתה רואה את זה ככה שהקיר הזה שנגיע אליו יהיה כמות אנרגיה שנוכל להפיק? זה נכון וזה מורכב יותר. קודם כל, אנחנו מדברים בעצם על כמה דאטה צריך בשביל להפיק, בשביל להמשיך להתקדם, או יותר דיוק כמה דאטה קרנצ'ינג, כלומר כמה עיבוד מידע צריך כדי להמשיך להתקדם באותו הקצב.

ואם כרגע החוק כלל האצבע הוא שהבינה המלאכותית מכפילה את היכולות שלה מדי שבעה חודשים, שזה אומר שהיא יכולה מדי שבעה חודשים לעשות מטלה ארוכה פי שניים ממה שהיא יכלה לעשות לפני כן. הרי שקצב הגדילה בעיבוד המידע בתשתיות שאנחנו צריכים הוא לא פי שניים אלא פי ארבעה באותה תקופת זמן. אז אנחנו צריכים עוד מרכזי מידע בשפע, המון המון מרכזי מידע. אנחנו צריכים את הצ'יפים, את השבבים החדשים ביותר והמוצלחים ביותר והיעילים ביותר. ואנחנו צריכים את רשתות התקשורת כדי לתמוך בכל אלו ולקשר בין מרכזי המידע למחשרי הקצה, ואנחנו צריכים את רשתות האנרגיה ואת תחנות הכוח, ספקי האנרגיה כדי לתמוך בכל זה.

למה אני לא מוטרד מאוד מהעניין הזה? קודם כל אני כן מוטרד, אבל אני מוטרד בצורה טובה. מה שזה אומר זה שאני יודע מה צריך, המומחים יודעים מה צריך, יודעים כמה אנרגיה כנראה אנחנו נידרש אליה בשנים הקרובות. יש כבר תחזיות שכיום הבינה המלכותית צורכת אחוז וחצי מצריכת החשמל העולמית. בעוד חמש שנים היא תצרוך שלושה אחוזים מצריכת החשמל העולמית, כלומר תכפיל את הצריכה. עכשיו העיניים שלך גדלות כשאתה שומע את זה וגם שלי, זה בסדר, זה מובן מאוד. אבל כל מה שזה אומר זה שאנחנו נספק עוד אנרגיה. הבעיה מעולם לא הייתה אספקת אנרגיה.

אנחנו יכולים, יש לנו מספיק אנרגיה בעולם, אפילו אם היינו צריכים לשרוף פחם וגז גולמי כדי לקבל את האנרגיה הזאת, היינו יכולים להתמודד עם זה. יש מספיק עתודות של פחם ושל נפט ושל גז גולמי בעולם כדי להתמודד עם זה. אנחנו לא רוצים מכיוון שזה יזהם את הסביבה ומכיוון שאנחנו לא רוצים לתרום לגז החממה ולתרום להתחממות כדור הארץ. לכן החדשות הטובות הן שבפרויקטים שנועדו להעמיד את התשתיות עבור הבינה המלאכותית כמו פרויקט סטאר גייט שקיבל 500 מיליארד דולרים במימון בארצות הברית ופרויקטים דומים בסין. מה שאנחנו רואים כרגע זה שחלק מהפרויקט מתמקד לא רק בהקמת מרכזי המידע, אלא גם בהקמת תחנות הכוח ורשתות תמסורת האנרגיה שיעבירו את האנרגיה הזאת אליהם.

והאנרגיה הזאת תופק כנראה בעיקר לא מגורמים מזהמים שתורמים להתחממות כדור הארץ, אלא עיקר הפוקוס יהיה א' על אנרגיות מתחדשות, אנרגיית שמש, אנרגיית רוח, אנרגיה גיאותרמית מהאדמה, אנרגיה מגלי הים ואנרגיה גרעינית מכיוון שטכנולוגית הביקוע הגרעיני התקדמו וכל התשתיות מסביבן התקדמו גם כן, המדע והטכנולוגיה מסביבן התקדם גם כן. ומה שרוצים להקים זה מיקרו-ריאקטורס, כלומר תחנות כוח גרעיניות בגודל של בניין קטן שיכולות לספק כוח לשכונה שלמה ובלי זיהום ובלי סכנה ובלי פליטה מיותרת של חום עד כמה שאפשר.

אז אני אמרתי, אני מודע למגבלות, אני מודע לצרכים שנצטרך למצוא להם מענה, ומצד שני אנחנו מוצאים להם מענה. כל התעשייה והממשל משדדים כוחות כדי לגרום לזה לקרות. אז זה יקרה, אני לא דואג. נגעת פה בשני סוגי אנרגיה. אחת, אנרגיה שאנחנו יכולים להפיק מכדור הארץ בעצם, אנרגיות מתחדשות, והסוג השני זה אנרגיה גרעינית. לפני, אם אני כן ארצה להיכנס, אתה מכיר אני מאמין את סולם קרדשב. בוודאי. בוודאי. אז בעצם היום אנחנו, אם אני, תקן אותי אם אני טועה, אבל אנחנו אפילו לא יכולים להפיק את כל הפוטנציאל האנרגטי של הכדור שלנו.

אפילו לא קרוב, כן. אני לא זוכר מה היו הנתונים כשדיברו על זה כבר לפני כמה שנים, אבל זה היה מספר מאוד נמוך. בדיוק. אחוזים. אני רוצה לשאול אותך, האם אנחנו באמת נתקדם למקום הזה שבאמת נוכל להפיק את כל הפוטנציאל האנרגטי של הכדור שלנו? תראה, זו שאלה ששאלה אותי אשתי אם אני יכול לספר לה על עתיד הרפואה, מה יהיה בעוד חמש שנים. אמרתי לה, אני יכול לספר לך המון דברים, אבל איזבי, אנחנו נהיה לנצח וננצח את כל המחלות. היא שואלת אותי, מתי? לא, בעתיד. אז לא יודע, באותה מידה, כן, אין לי ספק שציוויליזציה מתקדמת מספיק, ציוויליזציה חללית מתקדמת מספיק או על הפסה מיציאה לחלל, היא תוכל להפיק, לא יודע אם את כל המשאבים של כוכב הלכת שנמצאת עליו, אבל אחוז מאוד גבוה מהאנרגיה שלה היא תוכל לרתום לטובתה.

מתי בדיוק זה יקרה? אני לא יודע. ויש סיכוי שקרדשיו עם כל הכבוד, אתה יודע, הוא מדבר מול כללים בסופו של דבר. אז בסדר, בשלב הראשון אנחנו ננצל את משאבי כדור הארץ ואחרי זה אנחנו ננצל את משאבי השמש שלנו. אולי זה יתקדם בכיוון הפוך. אולי אנחנו דווקא נשלח, ברגע שיש לך רובוטים מתקדמים מספיק, אז אתה יכול לשלוח אותם החוצה. אתה יכול אל מחוץ לכדור הארץ. הם יכולים לאסוף את המתכות ואת הקרח שזה מים, שזה מימן וחמצן, דלק ואוויר וחומר בערה. ואתה יכול לשלוח את הרובוטים אלה שיקיםו תחנות חלל, שיקיםו פאנלים סולאריים, שיקיםו ספירות דייסון מסביב לשמש כבר בשלבים המתקדמים ביותר.

וכדור הארץ דווקא לא לנצל את כל המשאבים שלו. שישאר כמו שמורת טבע אחת גדולה. אני לא יודע, אבל שוב... לרובוטים אנחנו... גם לתחום הרובוטיקה אנחנו עוד נגיע כי זה תחום מרתק שאני רואה כל הזמן דברים חדשים עם אילון מאסק. הרובוט של טסלה, אם ראית את הדברים המטורפים. ולכן שנחזור לאנרגיה הגרעינית. כי יש בציבור איזושהי סטיגמה כזאת סביב האנרגיה הגרעינית. אם זה מהפחד הזה במלחמה הקרה של מלחמה גרעינית. ושלפעמים אנשים נרתעים. ראינו את זה באירופה שסגרו כורים גרעיניים בגלל הדבר הזה. האם אתה חושב שדבר ראשון נעשה את השינוי התפיסתי הזה?

אז קודם כל אתה צודק לגמרי. התופעה הזאת נקראת NIMBY, לא במ backyard. כלומר אפילו אם זה היה בטוח, אני לא מוכן שתקיםו את זה אצלי בעיר. אני לא מוכן, לא בשכונה שלי, לא בחצר שלי. ואפשר להבין אגב את האנשים האלה. כלומר כמו שאמרת, יש כאן פחד שיורים מהמלחמה הקרה. שכל החיים שלהם לימדו אותם שגרעין זה רע וגרעין זה מפחיד. אגב את הענק הירוק אתה מכיר אני מניח ממרבל. אז זה נורא מעניין כי לפני כמה וכמה שנים צפיתי בענק הירוק מלפני 40 שנים בערך באחד הסרטים. ושם זה היה מוגדר מאוד בבירור. מה הפך אותו לענק הירוק?

קרני גמא, קר ואתה מסתכל על סרט ענק ירוק מלפני 20 שנים ואתה רואה ששם מה שעשו, הזריקו לו ננו טכנולוגיה. כלומר, כל פעם מצאו את הדבר המפחיד החדש כדי ליצור את המפלצת. אבל בכל מקרה, אין לי יכולת לחזות מגמות חברתיות, לאף אחד אין את היכולת הזאת. המוח האנושי כל כך מורכב ואנשים כשהם באים ביחד ומחליפים רעיונות ומדברים, מגיעים עם דברים חדשים. אף אחד לא חזה את סיקס סבן, תודה לאל, ועדיין זה קרה והדביק את כל העולם. בכל מקרה, למרות שזה מאוד נחמד, נכון? אתה מסתובב ברחוב ופתאום אתה מתחיל לראות 6-7, 6-7, 6-7 בכל מקום.

זה כמו משחק שאתה עכשיו חלק ממנו. בכל מקרה, מה אני אומר? אני לא יודע מה יהיו התחושות של אנשים לגבי אנרגיה גרעינית. מה אני כן יכול לנחש? אלה ניחושים. א', אנשים מתאימים את עצמם לצורך. וזאת מכיוון בין היתר שממשלות גם יכולות להוציא את הפרופגנדה ומבהש ולעשות מבצעי השפעה פנימיים ופרסומות כדי לגרום לאנשים להרגיש יותר בטוחים עם מה שהן רוצות. אז אם ממשלות וחברות ירצו שאנשים ירגישו יותר טוב עם אנרגיה גרעינית, אני מנחש שזה יקרה, או לפחות מספיק, שמספיק אנשים ישתכנעו. הדבר השני שאני יכול לומר זה שאנרגיה גרעינית היא באמת יותר זולה, יותר יעילה, יותר נקייה מתחנות כוח פחמיות, גז, גז כלמיי, נפט וכן הלאה.

ולכן מהבחינה הזאת, כנראה שזה, אני מניח שאנשים ישתכנעו. והדבר השלישי הוא שיש את מה שנקרא עכשיו אנרגיית עיתוך, אנרגיית עיתוך גרעיני שבשונה מביקוע גרעיני, בעיתוך גרעיני זה תהליך שקורה בשמש ואנחנו לוקחים בו אטומים או גרעינים של אטומים ומחברים אותם ביחד. וכשאנחנו עושים את זה עם הגרעינים הנכונים ובצורה נכונה, נפלטת יותר אנרגיה ממה שאתה צריך כדי לחבר את האטומים, לעתיך את הגרעינים האלו ביחד. ואז התהליך מחלקל את עצמו ומשמר את עצמו. החומרי הגלם של התגובה הזאת הם פחות או יותר מים. יכול להיות שאתה צריך מים כבדים אבל זה לא אסון.

וחומרי התוצרי הלוואי, אם בביקוע גרעיני יש תוצרי לוואי שהם רדיואקטיביים ומסוכנים, הרי שבמקרה של עיתוך גרעיני תוצרי הלוואי הם פחות או יותר מימן, גם כן, מים, חמצן, מימן. חמצן מגיע מהצד. אבל בכל מקרה הם לא מזיקים לסביבה. הטכנולוגיה הזו שנחשבה למדע בדיוני בעבר בכדור הארץ, כי אמרנו זה קורה בשמש, אבל בשמש יש לך מים שונים מאוד מבכדור הארץ. בעשור האחרון לאט לאט היא התקדמה ושתפרה ועכשיו כבר הגענו לרמה שמתחילים לבנות קורים גרעיניים של עיתוך גרעיני ניסיוניים, ראשוניים, אבל במעבדה כבר רואים שאפשר להתחיל לשמר את הריאקציה הזו ל-20 דקות ואפילו יותר מזה.

ובאמת יכול להיות שתוך עשור מהיום כבר הקורים הראשונים של עיתוך גרעיני יפעלו ויספקו לנו משהו שהוא פחות או יותר אנרגיה חופשית. קשה להגדיר את זה אחרת. אנרגיה חופשית שלא מזהמת. זה יהיה עידן של שפע באנרגיה. זה ייקח, אל תבין אותי לא נכון, יהיו לך שערות לבנות עד שזה יקרה ולי לא יהיו שערות בכלל, אבל גם ככה אין לי כל כך. אבל עדיין זה יקרה וזה יהיה דבר מדהים אם זה יקרה. ובאמת העולם צריך, כבר רואים את המגמות האלה של ללכת למקום שנוכל להשתמש באנרגיה בצורה יעילה ולא לפגוע בעצמנו תוך כדי. שבסוף אם אנחנו רוצים להתקדם הבסיס הוא אנרגיה.

אני חושב בכל מהפכה היה גם איזושהי קפיצה באנרגיה שבאה איתה. ואנחנו רואים את זה גם עכשיו בתחום הבינה המלאכותית שאנחנו צריכים עוד כמו שאמרת לעבור מחצי אחוז צריכה עולמית לשלושה אחוז צריכה עולמית. ואני רוצה באמת שנתמקד. דיברתי עם מומחה לאנרגיה ברמה העולמית והוא נתן לי עוד קצת, blew my mind, פיצץ לי את הראש עוד קצת עם המשמעויות של זה. כי הוא גם בדעה שלי שאנחנו ניכנס לעידן של שפע באנרגיה. לא מחר בבוקר, אבל עשר שנים, עשרים שנים קדימה. והוא אמר לי, רועי, לא מבינים מה גודל המשמעות של זה.

כי כמו שאמרת, הכל נסמך על אנרגיה. כלכלה נסמכת על אנרגיה, תעשייה נסמכת על אנרגיה. הכל זה אנרגיה. יש הטוענים שהאימפריה הרומית נפלה בגלל חוסר באנרגיה מכיוון שלא הצליחו להביא מספיק את המראה, את האוכל לחלק מהערים. אבל מה שהוא אמר לי למשל, משהו שבאמת הדהים אותי. כי הוא גרם לי לחשוב על זה מחדש. הוא אמר, תקשיב רועי, אפשר להפוך גם עופרת לזהב. אתה יכול, שמע, מה זה בסך הכל? אתה מוסיף עוד גרעין. לא גרעין, אתה מוסיף עוד פרוטון ועוד ניטרון. אני מצליח לי כבר עבר זמן מהכימיה שלי. אבל אתה יכול לעשות ניסים ונפלאות.

זה פשוט עולה בהמון המון אנרגיה. אתה יכול ליצור יהלומים, אתה יכול לעשות הכל רק אם יש לך אנרגיה ואז אתה יכול לעשות קסמים אמיתיים. אתה יכול לשלוח דברים לחלל ושתהיה להם את האנרגיה שלהם שם. אתה יכול ליישב את המאדים. במאדים יש בעיה של פאנלים סולאריים כי המאדים רחוק יותר מהשמש. אבל אם אתה יכול להפיק אנרגיה באמצעות למשל ליתוך גרעיני שם, קדימה. זה אין סופי מה שאפשר לעשות. ואנחנו רק מתחילים להתחיל לחשוב על המשמעויות של שפע באנרגיה בעשורים הקרובים. בעצם ההתקדמות הטכנולוגית שלנו כחברה אנושית היא בעצם תלויה ביכולת שלנו לייעל בהפקת האנרגיה שלנו.

גם זה. אבל אי אפשר להפריד את זה כמובן ממשאבים אחרים. בכל זאת משאבים מכל הסוגים. ועדיין אם יש לך את האנרגיה שאתה צריך ואם יש לך את המדע והטכנולוגיה שאתה צריך, אתה יכול להגיע למיחזור ברמה גבוהה. אתה יכול להפוך, אם יש לך נאנו טכנולוגיה ברמה גבוהה ואת האנרגיה לתמוך בה, אתה יכול להפוך אדמה לסטייק. מה מורכב, יש המון המון פחמן הרי בכל קילוגרם של עפר מכל החיידקים ומכל היצורים ששם, אתה יכול להפוך את זה לאוכל. אתה יכול לקחת סליחה אבל צועה ושתן ולהפוך אותם בחזרה למים ולבשר או למה שאתה רוצה.

היכולות הן אינסופיות. היא כל עוד יש לך את המדע, הטכנולוגיה, המשאבים והאנרגיה. מדהים. זה באמת עכשיו נתת דוגמאות שהן אולי טיפה יותר בעתיד הרחוק, אבל גם עכשיו אנחנו כבר עושים את הדברים האלה. אם זה התפלת מים, אנחנו מייצרים אוכל במתפסות לתמידת. כבר יש את הדברים האלה. המון דברים. התכונות הקיצוניות של העתיד הרחוק, עידן של שפע, עידן שכולם משאילים את הנצח, אחרי זה יהיה אופי, אין מחלות יותר. בינתיים אנחנו מתקיימים עם שפעת בחורף. אבל כבר בהווה אנחנו רואים את הדברים האלו מתחילים. אנחנו רואים בסינגפור מדינה שאין לה מים, אפילו פחות מלנו.

אנחנו רואים שם שרמת ההתפלה שלהם ולא התפלה אלא טיהור. כלומר היכולת של לקחת מי שופכין, לקחת מים שיצאו ממפעלים ולטהר אותם ולהפוך אותם בחזרה למי שתייה יש להם יכולת מאוד מרשימה עד כדי כך שהם רוצים בשנים הקרובות להגיע לרמה שהם ממחזרים 80% ויותר ממי השתייה שלהם. ולמעשה הם ישתו, סליחה, שוב את השתן של עצמם אבל בסדר, אלה מים לכל דבר כל עוד תיארו מהם וסיננו מהם את כל מה שהופך אותם לשתן. באיראן אגב, אנחנו מסתכלים על איראן כרגע, יש להם שם בצורות, זה אסון. יש להם שם הפסקות חשמל יזומות והפסקות מים שאין מספיק מים שמגיעים לאנשים.

ולמה זה? בדיוק זה מדהים כי עד עכשיו מה שהווה מכשול לנו כאנושות זה הגיאוגרפיה. בעצם לא היינו יכולים להתיישב במקומות כמו ארץ ישראל, לא היינו יכולים להקים מרכזי אוכלוסין כאלה גדולים בגלל המכשולים הגיאוגרפיים האלה הפיזיים. ועכשיו אנחנו רואים שאנחנו מצליחים להתגבר עליהם לאט לאט. אתה חושב שאפשר לקחת אולי את הדבר הזה שאנחנו עושים כאן ולהשליך את זה גם על סתם דוגמה מה שאילון מאסק רוצה לעשות עכשיו עם מאדים? אני חושב שאפשר ועכשיו שאמרתי את זה, המכשולים גדולים מאוד. המכשולים כדי להגיע למאדים, המכשולים כדי ליישב אותו, כדי להקים שם את תחנות הכוח ואת המרכזים שיפיקו מזון, שיפיקו מים לכולם.

זה לא עומד להיות קל פשוט בכלל. אגב, שוב, ב-2012, במדריך לעתיד אני כתבתי על זה הנה המסע לחלל, זה הפרק האחרון. וכתבתי על התחזיות של אילון מאסק ושוב, תמיד זה היה ב-2012, כבר אז הוא אמר אנחנו בדרך לשם, אנחנו תכף מגיעים לשם. זה קשה, כל מה שקשור בחלל החיצון דורש תשתיות מאוד מאוד גדולות ומרשימות שהן מאוד יקרות, שזה עולה לנו המון אנרגיה ומשאבים שאנחנו צריכים כיום. ומעבר לזה יש את ה-unknown unknown, כלומר את הדברים שאנחנו לא יודעים עדיין אפילו, שאנחנו לא יודעים איך אנשים בדיוק יגיבו לשייה ממושכת בחלל, האם בתנאים של מיקרו כבידה, כלומר זה קרוב לאפס כבידה, בחלל החיצון, האם בתנאים האלה נשים יכולות להיכנס להיריון והעובר יכול להתפתח כמו שצריך ברכב, זה לא מובן מאליו בכלל.

עוברים צריכים כנראה איזושהי כבידה כדי שהם יוכלו להתפתח בצורה הנכונה. מה יקרה במאדים עם כוח המשיכה השונה שלו? האם במאדים יש, האם האבק של המאדים או הירח, האם הוא, עד כמה הוא מזיק בשאיפה לבני אדם? עד כמה קל לו לחדור דרך מבנים שנקים במאדים? קיצור, כל כך הרבה שאלות שאנחנו אפילו לא יודעים את התשובות עליהן, אז אני מנסה לקבוע מתי נצליח ליישב את המאדים. אני כן יכול לקבוע שבעתיד נחיה לנצח ולא יהיו לנו מחלות, וגם נצליח ליישב את המאדים. מתי בדיוק זה יקרה ואיזו התקדמויות טכנולוגיות נצטרך כדי לגרום לזה לקרות?

בזה אני עדיין לא בטוח. לגמרי. כשאני חקרתי על התחום הזה ושמעתי הרבה מומחים כאלה ואחרים מדברים, הם אומרים שאנחנו עדיין לא יודעים מה גרם בכלל איך חיים נוצרים, ולכן אנחנו גם לא יכולים לדעת בכלל האם בתנאים שונים אפשר ליצור חיים. יכול להיות המשתנה הכי קטן. למה הכוונה באיך חיים נוצרים? זאת אומרת, מה הם התנאים יותר נכון? מכך משתנה. איך חיים נוצרים בכוכב לכת אחר? כן, בדיוק. זה נכון. זה נכון. אנחנו לא בטוחים בזה. יש הרבה רב הנסתר על הגלוי. אגב, אני מאוד אוהב מדע בדיוני, ואני מאוד אוהב אותו ככלי לחקור את הגבולות האפשריים והבלתי אפשריים ומה המשמעויות.

וקימסטלי רובינסון, שהוא מרתק, יש לו את שלושת הפרלובות ספרים מאדים האדום, מאדים הכחול ומאדים הירוק שאני ממליץ לקרוא. הוא כתב ב-2015 ספר שנקרא אורורה שהוא מתאר שם Generation Ship שהוא מתאר שם ספינת דורות, ספינה שטסה בחלל במהירות שהיא עשרה אחוזים ממהירות האור, משהו כזה. ובמשך היא טסה יותר מ-150 שנים כדי להביא את האוכלוסייה שלה של כמה עשרות אלפי בני אדם או את הצאצאים שלהם להביא אותם לכוכב לכת חדש. אני עושה ספוילר נוראי, סליחה לכל המאזינים, אבל כשמגיעים לכוכב הלכת החדש הם מגלים שהוא לא מתאים לחיים.

כלומר, לכאורה הוא נראה מושלם, והוא באמת מושלם. יש שם חמצן ויש שם אטמוספירה שאפשר לנשום ויש שם ים וגלי ים והכל. אבל מה? אנשים מתחילים למות שם. מה שהם מבינים זה שיש שם איזשהו, לא חיידק, כן? כי שם האבולוציה הלכה למקום אחר, אבל יש שם איזשהו אורגניזם קטן כנראה אפילו יותר מחיידקים, שברגע שהוא נכנס לגוף של האנשים הוא אוכל אותם מבפנים. והם מגיעים שם למסקנה מאוד פטליסטית, מאוד עגומה, אבל זה חלק מהדבר המעניין שקסטלי רובינסון מנסה לחשוב על אפשרות נוספת מזה שלא רק סטאר טרק והקדימה נוכל להגיע לכל מקום.

הוא שואל, זאת שאלה שאני חושב שראוי לשאול. האם יכול להיות שכל כוכב לכת שראוי לחיים, מכיוון שהוא ראוי לחיים, מכיוון שיש שם תנאים טובים לחיים, משהו כבר התפתח שם. המשהו הזה לא חייב להיות תבוני כמונו. אולי זה חיידק, והחיידקים האלה מכיוון שהם לא פועלים כמו שאנחנו פועלים, לא אוכלים את אותם הדברים שאנחנו אוכלים, אבל הם רואים אותנו ואנחנו מורכבים מאטומים, אז כל מקום, כל כוכב לכת שיש לנו סיכוי לחיות בו הוא למעשה סכנת חיים נוראית עבורנו. ולפי העמדה הזאת, גם אם נגיע לשם וגם אם נגיע לכוכבי לכת אחרים, או שהם לא יהיו ראויים לחיים ואז מה נעשה שם, או שהם ראויים לחיים ואז אומר שמישהו אחר כבר גר שם, והמישהו הזה, מכיוון שהוא לא מכיר את מערכות החיסון שלנו, ובטח מכיוון שמערכות החיסון שלנו לא מותאמות להתמודד איתו, שם זה ייגמר.

יכול להיות, זאת תיאוריה קצת עצובה, וגם איתה אנחנו נצטרך להתמודד עם מערכת טכנולוגיה עם יצורים מיקרו-אורגניזמים משלנו שנשלח לכוכבי לכת כאלה ויהרגו את כל היצורים הקיימים, שזה עצוב בפני עצמו. אבל זה מעניין לחשוב על הכיוון הזה. לגמרי, זה אחד הדברים שאני באמת אוהב בתחום המשחק המחשבתי הזה שיש כל כך הרבה משתנים וצריך לשכלל את כולם ומשתנה אחד משנה את כל התמונה. זה באמת מדהים. ומעניין אותי התפיסות שלך לגבי AGI, Artificial General Intelligence, בינה מלאכותית כללית. אולי תסביר שנייה בגדול מה זה ואני אנסה להסביר.

בוא נראה אם אני יכול. יש את מה שנקרא Narrow AI, שזה בינה מלאכותית צרה, שהיא יכולה לבצע מטלות מאוד מאוד מסוימות והיא יכולה לבצע אותן אפילו ברמה גבוהה. עכשיו, זה נורא נחמד, אבל אם אתה רוצה לבצע מטלות מורכבות, אתה צריך שתהיה לך הבנה בהרבה תחומים. אתה רוצה לעשות מדע כמו שצריך, אתה צריך שתהיה לך הבנה גם בכימיה וגם בביולוגיה וגם בפיזיקה אולי קצת מקצת וקצת. אבל כשמחבר הכל ביחד ועם חדשנות ויצירתיות, אתה יכול פתאום לעשות דברים חדשים ומופלאים. וזה בעצם ה-Artificial General Intelligence.

זו בינה מלאכותית שיכולה לבצע את רוב המטלות הקוגניטיביות באותה רמה שבנאדם מומחה בתחומו היה יכול לעשות. AGI, אם יש לך רופא מומחה, AGI יכולה לעשות את העבודה כמוהו. אם יש לך מהנדס מומחה, AGI יכולה לעשות את העבודה כמוהו. אם יש לך מתכנת מומחה, מהנדס מומחה, AGI יכולה, תיאורטית, לעשות את העבודה כמוהו. אגב, אחרי AGI אנחנו נגיע ל-ASI, Artificial Super Intelligence, שהיא בעצם יכולה לעשות את הדברים טוב יותר מכל בנאדם שחי כיום או עד כה. אז היא יכולה להיות יותר חכמה מאיינשטיין בכל תחום לתחום.

וזה כמובן ישנה לחלוטין את עולם המדע, את עולם הטכנולוגיה ואת כל התחומים שאנחנו מכירים. אז אלה ההגדרות בגדול של AGI ו-ASI. מה אתה רוצה לדעת לגביהם? עכשיו, דבר ראשון, כאילו כמה אנחנו רחוקים להגיע לנקודה כזאת? מה הפער כרגע בין המצב שלנו לבין AGI? אף אחד לא יודע. שמחתי לעזור. טוב, אבל אני אנסה בכל זאת לתת קצת יותר פירוט. זה תלוי מאוד את מי אתה שואל. אם אתה שואל את דאריו המודע עם אנתרופיק, הוא חושב שעד 2026 תהיה לנו AGI. אנתרופיק הם החברה שמאחורי קלוד. אגב, אתמול הייתי בהרצאה של פרופסור שי שלב שוורץ, שהוא גם עובד במובילאיי ואיש רב פעלים ויעשה לכם מוזיקה, ויעשה לכם סרטונים, ויתכנן עבורכם מסלול פעולה, ועוד ועוד ועוד ועוד.

עכשיו האם הוא מושלם בכל אחד מהדברים האלה? לא, הוא לא מושלם בכל אחד מהם, אבל הוא עושה עבודה עצומה שבעבר אם היינו רואים בינה מלאכותית עושה דבר כזה היינו נדהמים, היינו אומרים הנה אנחנו, זה כבר AGI או פער או צעד מ-AGI. אני חושב שיש בזה משהו, אבל בכל מקרה, סם אלטמן מאופן-EI חושב שזה יקרה ב-2028. ריי קורצוויל חושב שזה יקרה ב-2029. דניס ססאביס שזכה בפרס נובל והוא אחד מהמייסדים של DPMind, הוא חושב שזה יקרה בסביבות, אם אני לא טועה, הוא מדבר על כך שזה יקרה בסביבות 2035, 2030, 2035. בקיצור, התעשייה מאוד אופטימית לגבי AGI ואנחנו רואים את התחזיות הולכות ונהיות יותר אופטימיות עם הזמן.

בחמש שנים האחרונות התחזיות הפכו להיות מאוד מאוד אופטימיות ואם אנחנו מסתכלים על שוקי התחזיות, הם מדברים על כך שעד 2035 הסיכוי שנגיע ל-AGI הוא 78%, כמעט 80%. זה מאוד מאוד מעודד מבחינת הסיכויי ההגעה שלנו ל-AGI. אתה מכיר את בעיית האישור? Alignment problem? כן. במקרה של AGI זה כבר, הוא יודע לקחת מכל תחומים ולעשות חישובים מסוימים. יש אנשים שאומרים תודעה למרות שגם זה אפשר לשחק עם זה עכשיו להתפלסף מהי תודעה. איך אנחנו מוודאים שכלי כזה יכול להישאר כמו בבעיית האישור עם האינטרסים שלנו כבני אדם?

מה האינטרסים שלנו כבני אדם? בדיוק. כן, אני כבר לפני עשר שנים נסעתי לסין ובכל מקום אמרתי על כל במה, חברים, אנחנו קרובים לייצר את האלים המלאכותיים שלנו. אלים מלאכותיים, בנות מלאכותיות, חכמות יותר מאיתנו, קולטות יותר מידע מאיתנו, מעבדות יותר מידע מאיתנו, יהיו אחראיות על כל מיקרו-אינטראקציה בינינו, על כל פעולה שאני עושה מולי לבין מישהו אחר. הן יפקחו עליי, יסתכלו עליי, יחליטו אם זה טוב או רע, יענישו אותי או יצדיקו אותי בהתאם, יתגמלו אותי בהתאם, ואז נשאלת רק השאלה לפי איזה ערכים? מי קובע מה זה טוב או רע?

ואמרתי ואני עדיין אומר, אנחנו צריכים להתכנס כאנושות. אנחנו צריכים להחליט מה ערכי היסוד שלנו, ערכי הליבה שלנו, ולהחליט לפי מה אנחנו רוצים ללמד את ילדי המחשבה שלנו שאלה הבינות המלאכותיות. כי די מהר הן יתחילו בעצם לקבוע עבורנו ולנתב אותנו לפי הערכים שאנחנו נקנה להם. וזו בעצם בעיית האליינמנט, בעיית הסדרת הערכים או אישור הערכים שערכים שלהם יהיו מקבילים לערכים שלנו. אני אומר כל הזמן, קודם בואו נחליט מה הערכים שלנו, אבל בואו נגיד באמת לרגע, זה קצת התחמקות, כי ערך די טוב שאני חושב שאפשר לעסקים עליו זה שנשרוד את התקופה הזאת.

אבל זה מעניין. כן, הלכתי לסגור את הדלת. הילדים פותחו אותה. איך פותרים את הבעיה הזו? קודם כל אין תשובה מוחלטת, אין תשובה חדה וחותכת לשאלה הזאת. אני לא יכול להבטיח שב-100% שנשרוד את התקופה הזאת, אבל זה בסדר, ככה זה במאה השנים האחרונות, אנחנו חיים באי-ודאות הזו. מה שכן, אנשים אוהבים לחשוב על בינה מלאכותית כאילו יש לה את הכוח של פצצת גרעין או פצצת מימן. לוחצים על כפתור, בום, הלך כדור הארץ, הלכה הציוויליזציה. היא לא עובדת בכזאת קלות. בינה מלאכותית כדי שהיא תהיה חזקה מספיק ותוכל להתחרות בבינות מלאכותיות אחרות שהממשלות מפעילות כדי לסכל אותה, שתוכל לשלוט על משאבי העולם, על הכסף, היא צריכה משאבי מכשוב, היא צריכה כוח מכשוב, היא צריכה אנרגיה, היא צריכה תקשורת.

כל הדברים האלה צריך לקנות אותם, כל הדברים האלה משאירים סימנים, משאירים עקבות מאחוריהם, ולכן אני מנחש שהממשלות שלא רוצות להיות מושמדות ככה סתם, הן יפעילו בעצמן בינות מלאכותיות וטכנולוגיות אחרות כדי לאתר את העקבות האלו ולרסן את הבינות המלאכותיות הזדוניות מבעוד מועד. ואם אנחנו חוזרים למקרה של הילד שהוא מפעיל את הבינה המלאכותית אצלו במרתף והיא רק נותנת לו מידע, הרי שגם הוא צריך להזמין חומרים מסוימים כדי לייצר את מה שהוא רוצה. או רוצה להנדס גנטית חלבוני ריצין, שזה מהחומר הרעיל ביותר שקיים על פני כדור הארץ לבני אדם, אז הוא עדיין צריך לעשות הנדסה גנטית מסוימת, הוא צריך להזמין DNA, הוא צריך להזמין מכשירים שיאפשרו לו להכפיל את ה-DNA, בקיצור, הוא צריך להקים מעבדה אצלו בבית.

וזה לא דבר קל בכלל, במיוחד בעולם שמנותר כל הזמן ושכל רכישה מנותרת בו, זה לא קל להשיג את המשאבים שאתה צריך בשביל דבר כזה. זה לא אומר שלא יצליחו, זה לא אומר שלא יהיה פיגוע טרור של ילד מתוסכל, של אל-קאידה באים, של חמאס, שיירוג, סליחה על קור הרוח, זה נורא והיום, אבל שיירוג מיליון בני אדם, שיירוג עשרה מיליון בני אדם, שיירוג עיר שלמה של חמישים מיליון בני אדם. אבל אפילו קטסטרופה נוראית מזעזעת שכזו, זה לא איום קיומי על האנושות והיא תביא לכך ש... כל יתר השורדים, שזה הרוב המכריע של האנושות, יקימו מנגנוני הגנה הרבה יותר טובים כנגד מקרים כאלה שלא יישנו.

ולכן אני לא אומר שהעתיד עומד להיות קל וכיפי, אולי הבנת את ממני עד עכשיו שנורא אופטימי, כן? אבל אני כן אומר שאנחנו נתמודד עם האתגרים האלו, ואני לא חושב שהבינה המלכותית תשמיד את האנושות בכזאת קלות. אולי זה יקרה. כן, אבל אז אני לא אהיה כאן. בדיוק. זה קול שכיף לשמוע, כי היום באינטרנט קל להגיד בינה מלאכותית יכולה להרוס אותנו כאנושות, פשוט להשתלט עלינו, היא יכולה. היא יכולה להשתלט עלינו, בהחלט. אבל תשמע, גם אנחנו לא קוטליקנים, כן? אנחנו לא נשב בשקט ונגיד לה בואי מוטק, תארגי את כולנו.

לא, אנחנו נפיל בינות מלאכותיות משלנו, אנחנו צריך לשמור על החשיבה ביקורתית והזהירה שלנו כדי שנוכל לזהות בינות מלאכותיות זדוניות כאלו. אני מאמין שיש לנו סיכוי ממשי משמעותי. אני כן אציין ואגיד שאחד מהאנשים היותר חכמים שאני מכיר, אליעזר ריטקובסקי, טוען למשל שמרגע שתהיה לנו בינה מלאכותית, בינת עלש כזו, ASI, Artificial Superintelligence, הסיכויים שכולנו נמות, שהיא תהרוג את כולנו במאה השנים הקרובות, הם לא 99%, הם פחות או יותר 100%. אז כן, זה בסדר. זה זכותו לחשוב ככה. הוא הוציא ספר שלם לאחרונה, If they build it, we all die.

אם הם בונים את זה, כולנו מתים. שווה לקרוא אותו כדי להבין מה הסיכונים. אבל שוב, כעתידן שמסתכל על ההיסטוריה ורואה איך בכל דור ודור נורא נורא פחדו מהטכנולוגיות וחשבו שהן יכולות להשמיד את העולם, לשנות את האנושות, להשמיד את האנושות, הצלחנו להתמודד עם האתגרים. אני מאמין בזהירות שנצליח להתמודד גם עם האתגר הזה, כל עוד לא נזלזל בו, נבין שצריך להיות מוכנים אליו. ואני שמח לומר שכן, שממשלות מבינות שהן צריכות להתחיל להתכונן לבעיות האלו ובאמת פועלות בהתאם. נגעת כאן עכשיו בנושא הממשלות והאימוץ שלהן את הבינה המלאכותית, שזה גם תחום מאוד מרתק לעשות את המשחקים המחשבתיים האלה.

אני שמעתי, אם אני לא טועה זה היה ג'ו רוגן וסאם אלטמן בפודקאסט שלו, שהם דיברו על זה שיכול להיות שיהיה בינה מלאכותית שתנהל ככה או אחרת מדיניות מסוימת של ממשלה שתיקח החלטות במקום בני אדם. אם זה מערכת טייטן של פלנטיר, הרבה מאוד תחומים כאלה שיש פתאום את השאלה, האם אנחנו רוצים שבינה מלאכותית תיקח את ההחלטות האלה? ומעניין אותי לשאול מה אתה חושב בתחום. זאת שאלה מורכבת כי היא תלויה בזמן. זה קצת כמו לשאול האם אני רוצה ש-ChatGPT יצייר את הציורים, את הקאבר של הספר הבא שלי. היית שואל אותי את זה לפני שלוש שנים, הייתי אומר לך אוי ואבוי, ממש לא, הוא מצייר גרוע.

היית שואל אותי לפני שנתיים, הייתי אומר כנראה עדיין אוי ואבוי. היום אתה שואל אותי, בטח, למה לא? מה זאת אומרת? הוא מצייר טוב יותר מאנשים. אז היום אני לא רוצה שבינה מלאכותית תקבל החלטות מדיניות עבורי, תעשה קביעות מדיניות, decision making ברמה הפוליטית, ברמה הלאומית, הגיאופוליטית, מכיוון שאני לא יכול לשלוט טוב על הערכים שלה, היא לא מיושרת היטב לפי הערכים שלי, עדיין יש לה הזיות, עדיין יש לה שטויות, עדיין קל לשחק איתה ולתמרן אותה ולשתות בה. בשום פנים באופן לא היום. מחר זה עניין אחר.

לא מחר, אבל בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים, אני במפורש הייתי רוצה שהיא תהיה מעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות ברמה המדינית, ברמה הממשלתית. אנחנו רואים את זה מתחיל לקרות. כבר עכשיו מקבלי החלטות, אם הם חכמים, הם מתייעצים עם הבינה המלאכותית, הם משתמשים בה כדי לתגבר את יכולת קבלת ההחלטות של עצמם. אני די בטוח שזה ימשיך ויתקדם, והשאיפה, התקווה שלי, שוב, זו תקווה שהיא כבר יותר מעשר שנים אני משווק את זה, אבל התקווה שלי היא שהבינה המלאכותית תוכל בסופו של דבר להחליף למעשה את הממשל האנושי. כלומר, היא תוכל להחליף את הנציגים הדמוקרטיים שלנו, והיא תכוון את ניצול האנרגיה וניצול המשאבים בעולם, והיא תחוקק חוקים ותפקח על המימוש שלהם, והכל לפי הערכים שאנחנו נטמיע לתוכה מראש, והערכים האלה ייצגו את הערכים הטובים ביותר שלנו לתעמי, של דמוקרטיה, שזה אומר שלכל אחד שצריך להתחשב בדעתו של כל אחד, שלכל בן אדם יש ערך עצמי אינטרינזי מעצם היותו אדם, שיש לו את הזכות לחופש, לחיים, לאושר, לבחירה עצמית, למימוש עצמי, ושהבינה המלאכותית תוכל למעשה להסתכל עלינו כל הזמן, על כל אחד ואחד מאיתנו, להבין כל אחד ואחת מאיתנו, להבין מה אנחנו רוצים שיהיה, מה חשוב לנו, והיא תוכל לעזור לנו, והיא תוכל להעביר את החוקים ולהחליט על מדיניות שתקדם את הרווחה ואת האושר ואת יכולת המימוש העצמי של כל אחד ואחת מאיתנו.

אני כיום לא הייתי ממליץ לנסות לעשות את זה. מכיוון זאת, אני הייתי ממליץ להתחיל לעשות פרוטוטייפ, תבוא טיפוס של רעיון כזה, אבל עדיין לא לממש אותו, כי שוב, הבינה המלאכותית חלשה מדי, לא מספיק חכמה בשביל זה. יש סיכוי שבעוד חמש שנים או עשר שנים היא כבר תהיה ברמה הנחוצה לשם כך, וכאשר זה יקרה, אני אם הייתי יודע שאפשר ליישר את הערכים שלה בצורה מושלמת ואפשר לוודא שהיא לא תתפרץ, אני הייתי אומר שילכו כל הפוליטיקאים להזזל והייתי מחליף אותם בבינה מלאכותית שיכולה באמת לשמר את הערכים שלנו של הדמוקרטיה ושל הליברליזם.

ואם אנחנו רוצים לאמן בינה מלאכותית על ערכים, נצטרך גם לאמן אותה על התנגשויות בין ערכים. בהחלט, בהחלט. נצטרך לאמן אותה לזה. נצטרך גם להחליט בעצמנו איזה ערכים יותר חשובים. עכשיו, לאחרונה דיברתי עם פרופ' תהילה שוורץ-אלטשולר, שהיא מומחית למדע וטכנולוגיה והיא גם עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. ודיברתי איתה על עתיד הדמוקרטיה. זה אגב בפודקאסט משלי. שבו אנחנו חושבים איך להקים מערכות שלמות מחדש, איך לבנות דמוקרטיה מחדש, את הרפואה מחדש, הכל. אבל בכל מקרה, הדברים שהיא אמרה לי היו מרתקים כי היא, לדעתה, ואני עכשיו עושה סיכום מאוד מאוד מהיר של מה שהיא אמרה, ואם אני טועה זה לגמרי עליי, מה שנקרא.

אבל מה שהיא הציעה שם זה שכבר בשנים הקרובות לכל אחד מאיתנו יהיה סוכן שישמש כנציג שלו בממשל. שבעצם אחת הבעיות בדמוקרטיה היא שאני לא יכול ללכת לכל ועדה וועדה בכנסת. יש לי ילדים, אני צריך לבשל במטבח, אני צריך לעבוד, אני צריך לישון, אני צריך לנסוע. אני לא יכול להגיע לבנזרונות הכנסת, אני לא יכול להיות בכל ועדה, אני לא יכול, עם כל הכבוד לערוץ הכנסת, אני לא יכול להיות בכל דיון, אני לא יכול להיות בממשל. אי אפשר, פשוט אי אפשר. אבל אם יהיה לי סוכן שבינה מלאכותית שמכיר אותי ברמה העמוקה ביותר ובדיוק מה חשוב לי ומה הערכים שלי, והוא יכול, הוא כן יכול ללכת לכל הדיונים בכנסת, הוא כן יכול להתווכח שם למעני, הוא כן יכול להצביע בעד העמדה שלי, הוא כן יכול לייצג אותי בצורה הטובה ביותר והוא לא מושחת בתקווה.

אז במצב הזה כל שבוע הוא יעביר לי סיכום מאוד מאוד מהיר של תקשיב, הנה הדברים שהצבעתי בעד ונגד, ותקן אותי אם טעיתי כדי שאני אדע וערכים שאני איוודא שהערכים שלי מיושרים לפי הערכים שלך. כך הוא יגיד לי. אחרי כמה שנים של סוכ אני מקווה הרבה יותר ממה שהיינו מצפים באופן רגיל. הדבר האחר שתהילה דיברה איתי עליו היה השיטה שהיא אומרת שאנחנו נוסעים להגיע לאחרי הדמוקרטיה, הכי קרא לזה, הפוסט דמוקרטיה. והיא הציעה שאחת משיטות הביניים בדרך לבינה מלאכותית שקובעת את הכל תהיה דמוקרטיה בשכבות, כאשר בני האדם הם אלה שקובעים את האידיאולוגיה, הם אלה שקובעים את הערכים, והם אלה שקובעים איזה ערכים חשובים יותר.

אם שני ערכים מתנגשים ביחד, איזה מהם גובר ובכמה הוא גובר. ואחרי שבני האדם הגדירו את האידיאולוגיה, הבינה המלאכותית היא זאת שמתכננת ומבצעת לפי האידיאולוגיה, ולבני האדם עדיין יש את ההחלטה בסוף האם צריך להטיל ווטו, האם צריך לעשות ביקורת, ובצורה הזאת בעצם זה סוג של דמוקרטיה בשכבות. כאשר אנחנו משלבים את הטוב ביותר של בני האדם עם הטוב ביותר של הבינה המלאכותית. אז אולי זו הדרך שבה נוכל לוודא שגם כאשר הבינה המלאכותית מקבלת החלטות, היא עדיין תקבל אותן בצורה שמתאימה לנו, והיא תבין איזה ערכים חשובים יותר, כי בני האדם הם אלה שיגדירו את האידיאולוגיה הזאת.

זה אחד מהדרכים לשלב AI בממשל הכי פרקטיות והגיוניות ששמעתי, וכשאתה מציג את זה ככה, הבינה המלאכותית לא תיקח כוח מאיתנו, אלא תיתן לכל אדם ואזרח יותר כוח לנהל את החיים שלו כמו שהוא מאמין. זאת תקווה גדולה שלנו. יכולות להיות הרבה בעיות בדרך. למעשה יהיו הרבה בעיות בדרך. אחת הבעיות למשל אם יש לכל אחד מאיתנו סוכן כזה שמצביע עבורו, מי ערב שהסוכן שלך לא חזק כמו הסוכן שלי? יכול להיות שאני אריץ את הסוכן שלי בתשלום של 20 דולרים יותר, והנה קיבלתי סוכן על שיכול לנצח את הסוכן שלך בכל ויכוח, ואתה נשאר עם הסוכן העלוב שלך.

מה קורה עם החרדים? איך הם נכנסים לטכנולוגיה הזו? או כל אחד אחר שאין לו אוריינות בינה מלאכותית, ואיך אנחנו מוודאים שהם לא נשארים למשל עם נציגים אנושיים בלבד, מאותה יכולת, ואז הם לא נהנים מאותו השפע ואין לא יכולים באמת להגן על עצמם במסדרונות הכנסת, אם נקרא לזה ככה. ברור שיש בעיות. ברור שיש דברים שצריך לפתור. ברור גם שיש בעיות שאנחנו אפילו לא רואים עדיין ולא חושבים עליהן עדיין והן יופיעו. יהיו גם פתרונות שאנחנו לא חושבים עליהם עדיין. אבל אני אישית מאוד בעד הכיוון של לשלב כמה שיותר בינה מלאכותית חכמה, בטוחה ויעילה ושקופה במערכות הממשל ובמערכות הצדק האנושיות.

נגעת פה באוריינות של הבינה המלאכותית. מה החשיבות של זה כמדינה? אנחנו רואים הרבה מדינות, אם זה מדינות המפרץ שמתחילות לשים הרבה יותר כסף, משאבים על חינוך לבינה מלאכותית. מה החשיבות של זה כמדינה? זאת שאלה כל כך טובה כי אני לא בטוח שהתשובה הברורה מאליה היא התשובה הנכונה כאן. במצב כיום ההמלצה החד משמעית שלי היא שצריך ללמד את כולם איך לעבוד עם בינה מלאכותית. מעבר לזה צריך ללמד את כולם איך לחשוב בצורה ביקורתית, איך לשקול דברים בכובד ראש, איך לעשות מדע וטכנולוגיה בעצמכם ועוד ועוד ועוד ועוד.

ואני מאמין בזה לגמרי ואני חושב שזה חשוב. ועכשיו שאמרתי את זה, אני רוצה לספר לך משהו. הבינה המלאכותית משפרת את היכולות של הקול הזמן. ואנחנו רואים אם ב-2023 אמרתי לאנשים תבדקו כל מה שהיא אומרת לכם, לא להאמין לשום דבר, לשום מילה שלה. ב-2024 עדיין אמרתי להם תבדקו אבל הייתי קצת פחות בטוח בעצמי. ב-2025, סוף 2025, כשהיא מפיקה לי עכשיו תוצאות ותשובות, אני עדיין בודק, אני עדיין זהיר, אבל אני כבר רואה איך כל שנה היא הופכת להיות יותר ויותר מדויקת, יותר ויותר קרובה לאמת, יותר ופחות ופחות נוטה להזיות.

ואם אני בלחץ זמן, אז אני כבר במקרים קיצוניים אני יכול להגיד לה תפיקי לי את הדוח הזה במהירות, להגיד לה שתפיק אותו בצורה הנכונה כדי שלא להפחית את הסיכוי להזיות למינימום של המינימום. וזה לוקח את זה וקדימה ורץ עם זה, וזה כנראה יהיה בסדר. שנה מעכשיו זה כנראה תהיה אפילו יותר חזקה. ארבע שנים, חמש שנים מעכשיו, תקשיב, ההמלצות שלה כנראה, בחלק מהתחומים יהיו יותר טובות מאלה של המומחה הסטנדרטי, המומחה הממוצע באותו תחום. בעוד חמש שנים כשהיא תיתן לי המלצה רפואית, אני די בטוח שההמלצה הרפואית שלה תהיה יותר טובה מזו של הרופא, לא הרופא הממוצע, הרופא הכללי או רופא המשפחה הממוצע, אלא מהרופא המומחה באותו תחום.

ההמלצה שלה תהיה טובה כמו שלו ואפילו יותר. ואז במצב הזה, למה אני צריך אוריינות בינה מלאכותית? למה אני צריך חשיבה ביקורתית? אם כבר אז להפך. אני צריך לדעת להיות מוכן למה שנקרא להשעות את שיקול הדעת האנושי שלי ולקבל במקומו את שיקול הדעת של הבינה המלאכותית. עכשיו שאמרתי את זה, אנחנו עדיין לא בעולם הזה. ועד אז אנחנו חייבים ללמוד לעבוד עם הבינה המלאכותית. אנחנו חייבים לדעת כמדינה, אנחנו צריכים לפתח את כוח המדע והטכנולוגיה שלנו, את המדענים והמהנדסים שלנו. ואני אגיד שגם כשנגיע לעולם שבו הבינה המלאכותית צודקת בהכל, גם אז עדיין אנשים ינסו לרמות אחד את השני.

עדיין אנשים ינסו לעבוד זה על זה. עדיין יהיה לנו כנראה צורך ביכולת חשיבה ביקורתית, ביכולת חשיבה מדויקת שרואה את העולם בצורה מדויקת, וזו בעצם יכולת חשיבה מדעית. ולכן דבר הזה, הייתי אומר, תלמדו מדע וטכנולוגיה, תלמדו לעבוד עם בינה מלאכותית. זה עדיין יהיה חשוב. פחות, אבל זה עדיין יהיה חשוב. מעניין אותי אם נגענו באוריינות של הבינה המלאכותית, איך בעצם הלימודים האקדמיים המקובלים היום, נקרא לזה ככה, איך הם משתלבים בעידן כזה שבינה מלאכותית היא בעצם תהיה מומחית בכל תחום ותחום? איפה הלימודים האקדמיים והחשיבה הביקורתית הזאת יבואו לידי ביטוי?

השאלה היא למה נועדו הלימודים האקדמיים מלכתחילה? והתשובה היא שלימודים אקדמיים נועדו לשרת את החברה ואת הכלכלה ואת התעשייה, מכיוון שהם בעצם מאפשרים להעמיד את הדור הבא של המהנדסים, של המדענים, של המומחים בכל תחום. עכשיו, אם הבינה המלאכותית יכולה להיות טובה יותר מכל מומחה ומכל מדען ומכל מהנדס, מכל אחד, אז מה המטרה עכשיו של הלימודים האקדמיים? אין תשובה טובה לגמרי לזה. יובל נוח הררי כתב, הציע שבעולם כזה הדבר העיקרי שאנחנו נוכל לעשות ושיביא לנו סיפוק רב זה ללמוד תורה ולהיות תלמידי ישיבות.

אני לא בטוח שהוא טועה. כלומר, אם אני עושה גנרליזציה של הטיעון שלו, הרי שבעצם בעולם כזה אנחנו נחפש דברים מעניינים לעשות, דברים שמממשים, שמספקים לנו ריגוש, שמספקים לנו סיפוק עצמי, מימוש עצמי וכולי. יהיו אנשים שימצאו את זה בלמידת תורה. אין בעיה בלימודי תורה. יהיו אנשים שימצאו את זה בפורנו. יהיו אנשים, ואני חושב שהרבה מאוד אנשים, שימצאו את הסיפוק שלהם בכך שהם יתחרו באנשים אחרים. ואני חושב שמשחקי מחשב, משחקי וידאו מכל הסוגים יהפכו להיות סוג חדש של כלכלה ודרך להשוות בינינו לבין עצמנו מחדש.

כי במשחקי מחשב למשל, יש את מה... שיקרה Artificial Scarcity אגב גם במשחקי קלפים Artificial Scarcity זה אומר מחסור מלאכותי אני אתן לך דוגמה לזה אין סיבה שיהלומים יעלו כל כך הרבה כמו שהם עולים כיום פשוט אפשר לייצר אותם בכמויות גדולות בנפחים גדולים אבל מה? בוחרים לייצר אותם בטיפין טיפין כדי להעלות את הערך שלהם בשוק יוצרים מחסור מלאכותי מעבר לזה אגב מי לעזאזל קבע שיהלום זה דבר חשוב? כלומר יהלומים זה דבר מאוד חשוב כשאתה רוצה לנשר מתכות כשאתה רוצה יש להם שימושים בתעשייה אבל למה לכל גבר או לכל אישה צריכה להיות טבעת יהלום על האצבע שלהם?

אין שום סיבה לזה אנחנו מייחסים ערך ליהלומים כי הם במחסור ולכן יש להם ערך כמיוחדים ולכן מכיוון שהם מיוחדים הנה אנחנו רוצים אם אני אוהב מישהי אני מביא לה טבעת יהלום והיא מתרגשת באמת ובתמים כי זה מראה שאני אוהב אותה כי אני השקעתי בה המון אבל זה ביסודו מחסור מלאכותי באותה מידה משחקי מחשב או משחקי קלפים מבוססים על מחסור מלאכותי למה יש קלפים ב-Magic The Gathering אתה מכיר? משחק קלפים משחק קלפים מפורסם שיש בו קלפים שעולים המון עשרות דולרים, אלפי דולרים גם עכשיו אפשר היה לייצר את הקלפים האלה מחר בבוקר להדפיס אותם מחר בבוקר אבל החברה יוצרת מחסור מלאכותי ולכן מי שיש לו את הקלף Black Lotus ששווה 153,000 דולרים בדקתי שלשום מי שיש לו את זה נחשב לוואו יש אנשים באים ומבקשים שיחתום להם על החולצה כי יש לו Black Lotus ונגיד הוא פגשתי מישהו שיש לו Black Lotus באותה מידה אני מניח שמשחקי מחשב יהפכו להיות אחת הדרכים שבהן נבדל בינינו לבין עצמנו שאני הגעתי לרמה הגבוהה ביותר הגעתי לא Achievement שכל היתר לא הגיעו אליהם ולכן אני מיוחד והנה זה נותן לי ערך מחדש וזה אחד מהדברים שאנחנו עשויים לעשות בעולם שבו הבינה המלאכותית יכולה לעשות הכל אבל עדיין אנחנו מחפשים את הדרכים להגיד מי שווה יותר ומי שווה פחות וכבני אדם זה מה שאנחנו עושים כל החיים שלנו מסתכלים מסביב כחיות שבט מסתכלים מסביב ואומרים אני מרוויח יותר אני חתיך יותר יש לי בן זוג או בת זוג שווים יותר, גבוהים יותר, נמוכים יותר אני לא יודע מה יותר פוריים אנחנו נמשיך לעשות את זה ונמשיך להתחרות אחד בשני והתחרות הזו היא זו שתספק לנו עדיין משמעות לחיים טבע האדם לא משתנה הוא פשוט מקבל צורות חדשות כן אבל יבוא מחר בבוקר ממשחקי מוח מכונה שיאפשרו לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים ומתנהגים וגם זה ישתנה אבל מה אני יכול לעשות אנחנו יש גבול לכמה טכנולוגיות אפשר לכלול כשאתה מנסה לספק תחזיות כן נראה לי מפה ניכנס כבר לתחום הרובוטיקה נאנו טכנולוגיה שזה גם תחום מרתק ומעניין אותי לחשוב מה אתה חושב שצפוי לראות מה בתחום ספציפית נאנו טכנולוגיה בשנים הקרובות סטייל ניורולינק, חברות כאלה ניורולינק זה למעשה חברה של ממשק מוח מכונה שמבוססת על כמה טכנולוגיות שמתחברות ביחד קודם כל טכנולוגיה של אלקטרודות מאוד מאוד דקות לא ברמה של נאנו טכנולוגיה לדעתי אבל אלקטרודות מאוד עדינות שמתחנסות למוח לא בטוח לאיזה עומק של המוח אגב אבל נכנסות למוח יכולות לחוש לחוש את הפעילות החשמלית במוח ולקרוא בעצם את מה שקורה בו ויכולות גם לשדר בחזרה ולהעביר מסרים לתוך המוח זו טכנולוגיה אחת.

הטכנולוגיה השנייה שמעורבת כאן היא של בינה מלאכותית שיכולה לעשות סדר בכל המידע העצום שהיא קוראת מהמוח ולהבין מה הבן אדם רוצה לעשות והטכנולוגיה השלישית היא זו של רובוטיקה מתקדמת מכיוון שאילון מאסק רוצה להעמיד רובוטים שיוכלו בעצם לעשות את הניתוח של השתלת האלקטרודות מאוד מאוד בקלות במהירות וביעילות כמעט הייתי אומר בסרט נע אתה נכנס למרפאה עם הרובוט הזה אתה יושב בכורסה ומרדים לך את אזור הקרקפת מבצע את הניתוח, קודח חור בקוטר של מטבע של חצי שקל בגולגולת שלך, משתיל את האלקטרודות יוצא החוצה, משאיר איזשהו מכסה שהוא גם משדר ברדיו לסמארטפון והנה אתה עכשיו מחובר עכשיו ניורולינק נוסתה כבר על לפחות שלושה אנשים שאנחנו יודעים סביר להניח שיותר וזה לא פרסם בצורה נרחבת עדיין כבר עכשיו אנחנו רואים שהאלקטרודות האלה כנראה הצליחו לשרוד כבר יותר משנה וחצי זה לא דבר ברור מאליו כי אחת הבעיות הגדולות ממשקי מוח מכונה הן שאלקטרודות מצופות המוח מצפה אותן ברקמת צלקת שמקשה עליהן לקלוט את הפעילות החשמלית או להעביר מסרים חשמליים בעצמן אבל אנחנו רואים שהבן אדם שהשתילו בו את ניורולינק את הממשק הזה יכול לשחק משחקי מחשב, יכול ללמוד לתואר ראשון יכול לשלוט על החפצים מסביבו זה מאוד מאוד מרשים ואני חושב שאנחנו רואים עכשיו רק את ההתחלה של המשמעויות של הטכנולוגיות האלו מכיוון שהשלב...

לא יודע אם השלב הבא אבל השלבים הבאים אחד הדברים החשובים ביותר שהאלקטרודות האלה יוכלו לעשות זה לשלוט למעשה בהפרשת הנוירוטרנסמיטרים במוח שלנו הן יוכלו לשלוט על הפרשת הדופמין, על הפרשת הסרוטונין על הפעילויות של אזורים שונים במוח ואני רוצה שנבין מה המשמעויות של זה כשאני מתמכר לחומר מסוים או לפעילות מזיקה מסוימת לכסיסת ציפורניים לפעם שלישית כבר פורנו פורנו פורנו פורנו סליחה הייתי חייב בכל מקרה שש פעמים בפודקאסט אחד בכל מקרה אבל כשאני מתמכר לפעילות שלילית מסוימת בדרך כלל זה מכיוון שהמוח שלי מפריש, למד להפריש דופמין כסוג של פרס לעצמי כי זה אחד החומרים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו כשאני מנצח במשחק מחשב, בום, שפריץ של דופמין כן זה ככה זה עובד כשהילד שלי נולד, בום, שפריץ של סרוטונין ואני מאוהב ונשאר מאוהב בו לאורך כל החיים אם אנחנו יכולים לשלוט בהפרשת הנוירוטרנסמיטרים במוח שלנו אנחנו על אנושיים אני מתקשה להסביר את כמה זה חשוב אבל הרי כולנו רוצים לכתוב ספר, נכון?

כולנו רוצים להיות מפורסמים כולנו יודעים בתכלס שאם היינו הייתה לנו את המוטיבציה לזה היינו מצליחים אם היינו עובדים כמו אילון מאסק 20 שעות ביממה היינו מצליחים אבל אין לנו כוח ואנחנו מתמכרים לרגושים הקטנים של החיים למשחקי מחשב, לקריאה, לילדים שלנו לא משנה, אתה יודע למה אני לא אגיד את המילה הזאת אין שליט אבל הנקודה היא שאם אנחנו יכולים בלחיצת כפתור, דמיין עולם כזה שאנחנו יכולים בלחיצת כפתור להגיד למוח שלנו עכשיו אתה עובד ב-Overdrive ואתה נכנס למוד כתיבה ואתה כותב ואתה בשעתיים הקרובות אתה שקוע בספר אתה נכנס לפלו של כתיבה ואתה עושה את זה כל ערב וכל ערב אתה מוציא בין 1000 ל-2000 מילים ואחרי חודש יש לך ספר חודשיים יש לך ספר תחשוב על עולם כזה, תחשוב על עולם כזה שבו אני רוצה להיות מדען מעולה אני לוחץ על המתג ואני כולי מרוכז במדע ובפיתוח תחשוב על עולם שבו אני רוצה להישאר מאוהב באשתי אני לוחץ כל בוקר על המתג שאני רואה אותה יאללה, אני נשאר מאוהב בה אני רואה מישהי אחרת ואני מתחיל להרגיש שאני מתעניין בה לוחץ על המתג ההפוך הכל בסדר, אוקיי עוד בן אדם חוזר לאשתי ומאוהב בה כל יום מחדש קשה לי לתאר כמה זה יכול להשפיע על החברה שלנו והשאלה היא א' מתי תהיה לנו טכנולוגיה כזו וזה אף אחד עדיין לא בטוח לגמרי אבל כנראה שזה לא מרוחק יותר מעשר שנים מאסה כבר היום אנחנו יודעים שכבר מלפני שישים שנים היו ניסויים שהחדירו אלקטרודות למוחות של בני אדם והראו שאפשר לשלוט על הרגשות שלהם ועל הדחפים שלהם באמצעות הגירויים החשמליים במקומות הנכונים.

אז כשנוכל לעשות את זה לכל אחד, בכל זמן, איך זה עומד להשפיע עלינו? איך זה עומד לשנות את החברה? איזה אפשרויות מדהימות זה עומד לפתוח בפני כל אחד מאיתנו? ומצד שני, מה הדבר הכי הגיוני שהרבה מאוד אנשים יעשו עם טכנולוגיה כזו? מתמכרו לגירויים הפשוטים. אתה כבר לא תצטרך אפילו את הפורנו, רק תלחץ על הכפתור ואתה פשוט חווה תחושה ממש טובה כל שעות היממה עד שאתה מת מחוסר במזון. אלה דברים שצריך להתחיל לחשוב על המשמעויות שלהם. עם כל תחום החדשנות והעתידנות מגיע גם, אני חושב שהולך יד ביד תחום האתיקה.

כאילו, לאן אנחנו מוכנים להגיע? מה אנחנו מוכנים לעשות? אחד הדברים שאני שמעתי ספציפית עם ניורולינק, המוח שלנו, סתם אני אתן לך דוגמה, אני מקליד עכשיו במחשב, זה הקצב הקלדת מילים, הקצב שאני מביא את המחשבות שלי למחשב נמוך בהרבה יותר ממה שאני באמת מסוגל וממה שהמוח שלי חושב. האם אנחנו בכלל רוצים שכל המוחות של האנשים יהיו סופר מוחות? זה גם איזושהי שאלה. תראה, אני נוטה מאוד לעצבן אתיקנים לפעמים, את מומחי האתיקה. זה להיות הוגן, גם הם מעצבנים אותי לפעמים. מכיוון שאני מסתכל על ההיסטוריה ואני רואה הרבה פעמים בכל דור ודור, זה היה מאוד מאוד ברור מה מותר אתית.

ובדור הבא זה היה ברור שמשהו אחר לגמרי מותר אתית או אסור אתית. אני מסתכל על תנועת ה-MeToo ששינתה לגמרי את האתיקה של מה שמותר ואסור ביחסים בין המינים. אני מסתכל על עבודת ילדים ועל מה הן זכויות העובד. אני מסתכל על האתיקה של יוון העתיקה, על הדמוקרטיה של יוון העתיקה, של אתונה. בסדר, אתונה הגדולה הדמוקרטית, איזה דמוקרטית? 30% בקושי מהאוכלוסיית העיר יכלו להצביע. רק הגברים ורק הגברים הבוגרים ורק הגברים הבוגרים ששירתו בצבא. ואם אתה היית אישה, למי אכפת? אם אתה עבד, למי אכפת מהדעות שלך?

ובכל יוון העתיקה כל הפילוסופים המדהימים שחושבים על העולם ומה נכון ומה לא ומה טוב ומה רע ואף אחד מהם לא העלה בדעתו את האפשרות המוזרה, המטורפת הזאת שעבדות זה רעיון רע. כלומר, האתיקה משתנה כל הזמן מדור לדור ואני נזהר, אני מעדיף מאוד להיזהר מלהגיד שמה שהאתיקה אומרת עבורנו שנכון היום זה גם מה שיהיה נכון מחר. ועכשיו שאמרתי את זה, אני גם לא חושב שאנחנו צריכים לרוץ לתוך העתיד בעיוורון מוחלט וכשאנחנו פושטים את בגדנו ורצים ברחוב ומקדים, קרק, תקחי אותי טכנולוגיה, קחי אותי בינה מלאכותית.

אנחנו צריכים לשקול, אנחנו צריכים לחשוב, אנחנו צריכים להיזהר וזאת תוך כדי הבנה שהילדים שלנו תמיד ימצאו דרכים להשתמש בטכנולוגיה שאנחנו נרגיש לא בנוח איתם. אבל הם, הדרכים האלה ייראו להם ברורות לחלוטין. אני מאוד אוהב משל שקראתי אותו לראשונה בספר של סטיוארט ברנד שמספר על עיקר זקן שיום אחד הבן הבוגר שלו תופס אותו ברגליים וגורר אותו אל מחוץ לבית ומתחיל לגרור אותו בכל המטה עד שהוא מגיע לגבול אל אותו כדי שהאבא צועק ומתפתל ומתנגד אבל הבן חזק ומושך אותו מושך אותו באדמה ועד שמגיעים לגבול של המטה והבן לא נרתע לרגע הוא ממשיך לגרור את האבא אפילו מעבר לנקודה הזאת ואבא בשלב הזה נשבר סופית וצועק עצור!

תעצור כאן! כשאני גררתי את האבא שלי אני לא עברתי את הנקודה הזאת! זאת הייתה הנקודה שאני יצרתי כל דור ודור גורר אותנו מעבר לנקודה שאנחנו גררנו את ההורים שלנו וגררנו להם להרגיש שלא בנוח מה שבאמת חשוב לטעמי זה ערכי היסוד הערכים שאנחנו בטוחים שאסור לנו לעבד ואלה הדברים שצריך להקנות לדעתי לדור הבא וצריך לחשוב עליהם כשחושבים על האתיקה זה מה שאני מנסה להקנות לילדים שלי כשהילדים שלי, יש לי יסוד אפל הילדים שלי אוכלים כל יום, זה מה שהם רוצים זה הורג אותי באמת אבל הם דורשים שנכין להם פיתה עם גבינה צהובה וחומוס מה זה?

אין לי מילים אין לי מילים לזה, באמת שאין לי מילים לזה זו זוועה שאין כדוגמתה הם אוהבים את זה, זה נורא ואיום ואתה יודע מה? מה הערך העליון שלי? שיהיו בריאים, הם בוחלים את זה זה בריא, הם בריאים, הם מרוצים, הם שמחים יאללה אני אוהב במטבח בבוקר מכין להם פיתה עם גבינה צהובה וחומוס הבן שלי בן השמונה מתעקש ללכת כל יום לבית הספר בסנדלים בחורף כשיורד גשם ונשאל אותו מה נסגר איתך? והוא אומר לי, אבא לא קר! מה אני אעשה? מה חשוב לי? חשוב לי הסנדלים לשים גרביים ונעליים? או זה חתיכת של צמר ושל עור ושל פולימרים או שחשוב לי הבריאות שלו ואם הוא בעושר שלו ויכול לקבל החלטות ואם הוא מקבל החלטות, מקבל הוא מאושר?

מאושר הוא בריא בלי עין הרע הילד ככה הוא מרגיש טוב לא חולה בכלל יאללה, שילך ככה אז שוב, למצוא, להחליט, לבחור את הקרבות שלנו להחליט איזה ערכים הם אלה החשובים ביותר ובכל היתר לתת לדור הבא שאגב זה כל שלוש שנים בערך היום אבל לתת לדור הבא למצוא את הדרך שלו מדהים ככה לקראת סיום אני רוצה שבאמת ניגע בתחום של הרובוטיקה מה שאילון מאסק וטסלה עושים שעכשיו יש לך רובוט דמוי בן אדם שיכול לעשות את המטלות בבית ב-20 אלף דולר לאן התחום הזה יכול להגיע? קודם כל, ל-20 אלף דולר זו הערכה מאוד אופטימית כמובן שבאות שנה זה יהיה פחות אבל אתה יודע כרגע אני מניח שאתה מתייחס לרובוט NEO אם אני לא טועה בשוודי שמכניסים אותו אליך לבית וזה לא הרובוט עושה את העבודה אלא זה מישהו שיש לו משקפי מציאות מדומה ושולט ברובוט מרחוק וככה הוא מצלם את הבית שלך ועושה את העבודה כרגע, בוא נשים את הדברים כמו שהם, כרגע הרובוטים דמויי האדם האומנואידים כלומר שתי רגליים, שתי ידיים וראש הם גרועים הם קלמקים, הם מוגבלים יכולת קבלת ההחלטות האוטונומית שלהם היא מאוד מאוד נמוכה הם יכולים לעבוד במפעלים במצבים מסוימים בסביבות סגורות ומפוקחות היטב ושם הם עושים עבודה, מתחילים לעשות עבודה יפה אבל לעבוד בבית, לעבוד ברחוב, אנחנו עדיין רחוקים מזה אלא מה?

הם מתקדמים מהר הם מתקדמים יותר מהר משציפינו בשנתיים האחרונות הביצועים שלהם ועלויות שלהם שוברים את מה שהעתידנים שניסו לחזות מה קורה בכל שנה שוברים את מה שציפינו אליו ובאחלט ייתכן שעד סוף העשור הזה כבר יהיו רובוטים אומנואידים בבתים שבאמת יהיו אוטונומיים זה לא יהיה כנראה בבתים שלי ושלך עם כל הכבוד לך ולי זה יהיה בבתים של המיליונרים אבל ככה זה תמיד עובד בהתחלה ודבר אחד שאני יכול להבטיח לך זה שכשהם ייכנסו לבתים של המיליונרים הם ידרכו על החתול הם ימחצו את הילד חס וחלילה חס ושלום הם יכינו למישהו בטעות שתייה מאקונומיקה הם חמש שנים, הם ייכשלו קשות תהיה דעיכה של התחום לכמה שנים אולי לשלוש, אולי לחמש, אולי לעשר ואז הם יתפסו מחדש ויצליחו מחדש כי ככה, זה המחזור החיים של הטכנולוגיות שמתחיל בהייפ גדול שוקע למה שנקרא שוקת הפיקחון The slope of disillusionment המקום שבו מבינים כמה הבעיה עדיין סמוכה וכמה הטכנולוגיות לא מספיקות ומשם הן מתחילות להשתפר עד שהן באמת מגיעות לשוק ונהיות הרבה יותר מוצלחות אנחנו נראה את זה קורה עם הרוב בסופו של דבר יהיו לנו רובוטים דמויי אדם.

אני לא יודע אם בכל בית, אבל לדעתי לשכוט בכל בניין. ואני אוהב את התחזית של מכון מחקר RethinkX שהוציאו אותה לפני חודשיים בערך, שלושה חודשים, שמה שהיא אמרה זה שכשייו רובוטים דמויי אדם ברמה גבוהה, אז אנחנו נחיה כמו מלכים. We'll live like kings, ככה הם הגדירו את זה. עכשיו למה הם אמרו כמו מלכים? כי מלך כולם מחכים לפיתחו שהוא רק יחליט מה הוא רוצה. הוא רוצה לובסטר היום בערב, השף מחכה ממש בפתח הדלת שלו שרק המלך יגיד לובסטר והשף רץ להכין אותו. הוא צריך מאמן כושר, מאמן הכושר כבר נמצא, רק מחכה לבוא למלך.

הוא רוצה לבנות אולם חדש בארמון, כולם כבר נמצאים שם בנאים רק שהמלך יחליט. כשהיו לנו רובוטים דמויי אדם, זה לא שיהיה לנו... היום אם אני רוצה לחיות כמו מלך, אני צריך להעסיק 100 אנשים שונים שיחכו מסביבי. אבל כשלנו רובוט, אם יש לי רובוט אחד דמוי אדם, אז הוא לא מתמחק כמו בני אדם. בני אדם הם מומחים. יש גבול כמה אני יכול לקלוט למוח, אז אני יכול להיות רופא מומחה ברמה גבוהה, או מהנדס מומחה ברמה גבוהה, או מאמן כושר ברמה גבוהה, או שף ברמה גבוהה, אבל רובוט, סך הכל פלטפורמה בידיים, רגליים, ראש.

אם אני רוצה שף מומחה שיכין לי את הלובסטר עכשיו, אני רק צריך ללחוץ על הכפתור, מיד יורד לו לענני הענן המוח של השף, הוא עכשיו שף מומחה. מזל טוב, יש לי עכשיו שף מומחה בבית. אני מחליט שאני רוצה מאמן כושר, לוחץ על האומר לו, מיד הוא הופך להיות מאמן כושר ברמה הגבוהה ביותר. אני עכשיו בהיריון, חס וחלילה, חס ושלום, וצריך ללדת בניתוח קיסרי וכל המכוניות האוטונומיות הפסיקו לפעול משום מה, אני אומר לו, הוא הופך להיות רופא מנתח מומחה ולוקח את הסכין מהמטבח ומפזר אלכוהול בכל הבית ושם מסכים שהוא מהווילון של האמבולנס כדי לוודא שהאזור נשאר סטרילי ועושה עבודה שצוות ניתוח בלבד היה יכול לעשות.

וככה זה ממשיך וממשיך וממשיך. ותחשוב על זה שכשאנחנו מגיעים לרמה הזו, אני לא יודע אם כל בית יצטרך רובוט כזה, אולי כן. זה מפחיד לתת תחזיות כאלה. גם אמרו פעם שאין מקום ליותר מחמישה מחשבים בכל העולם, אבל אפילו אם לכל בניין, אפילו אם לכל רב קומות יש רובוט כזה, הוא עובד 24 שעות ביממה. הוא נכנס לבית אחד והוא עושה בו בחצי שעה את ארוחת הערב, בוקר, צהריים של אותה משפחה ואז הוא עובר למשפחה אחרת ומתקן להם את האינסטלציה ואז הוא נכנס למשפחה אחרת והוא נותן להם ייעוץ רפואי ואז הוא נכנס למשפחה אחרת והוא מתקן להם את החלון השבור ועוד ועוד ועוד ועוד.

עולם של שפע באמת. אני מאוד אוהב את התחזית הזו של RethinkX. יש עוד זמן עד שנגיע לשם. זה לא יקרה מחר בבוקר ודאי בתוך שגם לא בחמש השנים הקרובות. מדהים. רואי, היה לי תענוג. אני מאוד אוהב את העבודה שלך, את התחזיות. אם אנשים ירצו לראות את העבודה שלך ועוד ממה שאתה עושה, איפה הם יכולים למצוא אותך? הם יכולים למצוא אותי ברשתות החברתיות. בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק, בלינקטין. הם יכולים למצוא את הבלוג שלי, נקרא המדריך לעתיד. הם יכולים לחפש את הפודקאסט, אנחנו עכשיו רק מקליטים את הפרקים הראשונים, אבל זה פודקאסט באוניברסיטת תל אביב, שזה מומלץ בלי קשר.

יש להם אתר מדהים שכל הזמן יוצאים בו פודקאסטים חדשים של הפרופסורים ושל החוקרים באוניברסיטת תל אביב. והם יכולים למצוא אותי, לחפשו רואית צבנה. פרטי הקשר שלי באינטרנט. מוזמנים כולם לשלוח לי הודעות בוואטסאפ, לשאול אותי שאלות. כמו שאתה רואה, אין לי בעיה לענות. רק בואו נדבר, יהיה מעניין. איזה כיף. רואי, תודה רבה. היה לי תענוג. תודה רבה לך. שמחה.