יורם אטינגר: כישלון ההסכם עם איראן, הבגידה של טראמפ וניצחון האייתולות

עצם ניהול המסע ומתן מלכתחילה היה ניצחון גדול למשטר היתולה ותבוסה קשה לצד האמריקאי עצם ניהול המסע מתן 47 שנים שמשטר הייתולה מקיים מלחמת חורמה בסטן האמריקאי הגדול אבל זה לא מפריע לנשיא האמריקאי לקיים מסע ומתן עם הגוף הזה ולהעניק לו על פי המדווח אם זה נכון מתנות שאפילו משטר היתולה לא חלם עליהם, לא ציפה עליהם. נשיא טראמפ עושה סיבוב פרסה וממהלך צבאי שנועד לדעתו להביא לשינוי משטר לרווחת האוכלוסיה האזרחית האיראנית. נראה שהוא עושה סיבוב פרסה. זו שגיעה נוספת במסגרת השגיעות השיטתיות של ארצות הברית.

חברים, רגע לפני שניכנס לפרק הזה אני רוצה לעצור ולבקש מכם משהו. התורמה הכי גדולה שאתם יכולים לעשות זה ללחוץ על כפתור המנוי וככה בזכותכם נמשיך להביא לכם את האורכים הכי מעניינים, את השיחות הכי מעניינות בכל שבוע מחדש. אז זאת הבקשה היחידה שלי אלכם. תשאירו לייק, תירשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק הזה. >> יורה מטינגר, ברוך הבא. >> טוב. שלום. >> תודה רבה. >> שמחה. אני רוצה ככה שנתחיל לעשות סדר בכל מה שקורה. מה באמת קורה עכשיו עם רן? מה שקורה הוא שיש לנו מדיניות אמריקאית שכנראה אני אומר כנראה כי עדיין לא ברור מה יהיה סוף התהליך הזה אבל כנראה שכמו מסורת המדיניות האמריקאית המזרח התיכון שוב פעם יש כישלון כי מי שבוחן את המדיניות של ארצות הברית המזרח התיכון א בעיקר לא רק מחלקת המדינה א אנחנו רואים שלפחות מהקמת המדינה ועד היום מחלקת המדינה ולכן ארצות הברית סועדת מכישלון לכישלון במיוחד בנושא האיראני אסור לשכוח שהגורם שסלל את הדרך לתפיסת השלטון באיראן על ידי משטר הייתולה אז היה החומני היה נשיא אמריקאי ג'ימי קרטר שב-1978 עד פברואר 79 הוא למעשה תקה סכין בגבו של השער הפרסי שהיה בעל הברית החשוב והנאמן ביותר של ארצות הברית במפרץ הפרסי במזרח התיכון ו חיבק את הייתו לחומני ולמעשה א לחץ על הצבא האיראני שהכיר את חומני ולכן הביע את התנגדותו לשובו לאיראן.

הנשיא קרטר אי הצבא האיראני שאם הוא יתמיד בהתנגדותו לשובו של חומני לאיראן הוא הנשיא קרטר ישלול מהצבא הזה כל ציוד כל מערכות נשק אמריקאיות והשאר זה זה היסטוריה אבל זה לא הפעם הראשונה שהם טעו ובגדול ארצות הברית גם חיזרה אחרי סדם חוסיין. למעשה עד יום הפלישה לקויט ב אוגוסט 1990 הם ראו בסדם חוסיין בעל ברית מודיאיני. היה הסכם של שיתופי פעולה מודיאינים בין ארצות הברית לסדם חוסיין. העניקו לו מערכות שיש להם שימוש כפול, מערכות מתוחכמות, בעלי שימוש ביטחוני ואזרחי והעניקו לו גם כן סיוע פיננסי עד ממש יום הפלישה לקויט, למרות שהכתובת הייתה על הקיר.

ב-2011 זו הייתה ארצות הברית שיזמה מתקפה צבאית על קדפי באלוב וקדפי אז כבר לא היה טרוריסט קדפי אז נלחם בצורה חריפה נגד הטרור האיסלאמי העביר את תשתית הגרעין שלו לארצות הברית אבל לפי המדיניות האמריקאית הוא לא נהג לפי כללי זכויות האדם המערביות האמריקאיות ולכן דנו אותו לקליה ובעצם כך למעשה הפכו את לוב לזירת טרור איסלאמי אנטי אמריקאים ובוא לא נשכח ארצות הברית א לצערי יחד עם ממשלה ישראלית חיבקו את יסר ערפת הרעיפו עליו מתנות אין ספור על אף ולמרות המהות הברורה מאוד של ערפת של אשף אז כמו גם היום לכן מה שקורה היום כאשר נראה עוד פעם אני לא בטוח שזה סוף התהליך אבל נראה שהנשיא טראמפ עושה סיבוב פרסה וממהלך צבאי שנועד לדעתו להביא לשינוי משטר לרווחת האוכלוסיה ה האזרחית האיראנית.

א נראה שהוא עושה סיבוב פרסה. זו שגיעה נוספת במסגרת השגיעות השיטתיות של ארצות הברית. אם כי פה להערכתי מדובר ודאי לא השפעת מחלקת המדינה שבתקופת טראמפ אין לה תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות, אבל כנראה כנראה מדובר פה על השפעה מאוד מאוד שלילית לדעתי של חתנו ג'רד קושנר שאמנם הוא מבקר בכל הבירות הרביות אבל הוא מנותק מהמציאות הרעיונית, הפוליטית, האתנית של המזרח התיכון. וג'רד קושנר כמו הנשיא טראמפ הם בעלי הלך רוח עסקי ועבורם סכסוכים בינלאומיים, סכסוכים אזוריים הם במהותם סכסוכים עסקיים ובסכסוך עסקי אתה יושב ובא בדברים עם היריב שלך או עם בר השיח שלך מגיע איתו לפשרה מסוימת תוך כדי ויטורים הד הדדיים ואתה רואה במסע ומתן אמצעי להגיע להשלמה להגיע להסכמה זו לא הגדרת מסע ומתן של משטר היתולה משטר היתולה כמו הרבה מאוד גורמים במזרח התיכון כמו חמס וכמו חזבלה וכמו אשב ברמלה לא שונה בהקשר הזה.

רואים בכל משע ומתן הם רואים בו תהליך שהוא המשך המלחמה אלא באופן שונה. וזה תהליך שנועד להרוויח זמן. להרוויח זמן כדי ללקק פצעים. להרוויח זמן כדי להימנע ממכה צבאית קשה עוד יותר. להרוויח זמן כדי לשכם ולשדרג יכולות לפני שחוזרים למסלול המלחמה שהוא מחוייב המציאות על ידי האידיאולוגיה המנחה אותם ולגבי משטר היתולה האידיאולוגיה היא בת 1400 שנים היא גם אפוקליפטית אגב והיא מנחה אותם דבר ראשון להפיל את כל המשטרים שהם קוראים להם המשומדים הבוגדנים כלומר הסוונים ואחר כך לפנות למערב הכופר ובמיוחד לשטן האמריקאי ה הגדול ויש פה פרבנת המציאות לא רק בהבנת המציאות האסטרטגית אלא גם הטקטית.

ההתנהלות של משטר הייתולה היא לפי מיטב הטקטיקות האיסלאמיות או מסורת האיסלאם שלמעשה לא רק מאפשרת להם אלא מנחה אותם להשתמש במה שהם קוראים התקיע השימוש במלל להתעיה של היריב להתעיה של האויב לערב פול המטרות האמיתיות ולהשיג לא הסכם שלום סופי כפי שנהוג במערב אלא להשיג הודנה שמשמעותו התנחתא במלחמה הדברים הבסיסיים האלה או שהם לא ידועים לטראמפ ולחתנו ושאר המעורבים בהסכם הזה זה אה אלא שייתכן מאוד שהם מודעים לכך אבל הם משוכנעים שכמו במערב הכסף מדבר ואין דבר שגוי מזה מאשר להכיל על משטר היתולה או על חמס או על חסבלה את הסיסמה את המונח הכסף מדבר משום שעבורם הרעיון האידיאולוגיה היא הרבה הרבה הרבה יותר רבת משקל יותר חשובה מאשר כל בוננזה פיננסית או בונזה דיפלומטית את הפער הזה בחשיבות שמעניקים להכסף מדבר במתב הכרתי לא נשיא טראמפ הוא ודאי לא חתו חתנו עדיין לא יקלו אבל אנחנו מדברים על נשיא שהזגזוג הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו ולכן אני לא הייתי ממהר ומספיד את גורל המהלך הנוכחי את גורל היחסים בינו לבין ראש הממשלה ארצות הברית לבין ישראל ייתכן מאוד שזה לא הזגזוג האחרון ואחרי הזיג הזה עוד יבוא עוד זג ומוקדם מדי כדאי להכריע >> כן בדיוק נגעת פה בהרבה דברים שאני אשמח שניכנס לכמה שיותר מהם החל מהמדיניות לרוח השנים של ארצות הברית ככה אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה על איך הם מתנהלים א ועד א נגעת פה בזה שמחלקת המדינה לא באמת משחקת תפקיד כל כך משמעותי אלא וידקוף וקושנר א משחקים תפקיד יותר רציני אז ניגע בכל הדברים האלה שנייה לפני זה עליך אתה היית בעצם שגריר ישראל בארצות הברית שהיה אחראי על >> או הייתי שגריר שאחראי הקונגרס לא הייתי הג >> כן כן היית אחד מהמערך שבסוף הקשר עם הקונגרס זה מאוד חשוב אנחנו רואים את זה א בעיקר בשנים האחרונות כל מה שקורה שם א לא ניגע במדיניות פנים אבל זה גם נושא חשוב בעיקרו נגעת פה במשהו שאני חושב שחשוב להבין זה שארצות הברית לאורך השנים לא הבינה את המרחב הגאופוליטי במזרח התיכון א ונגעת פה אוכל ממדיניות קרטר עד ל סדם חוסיין בעיראק קדפי בלוב אשף רואים את זה ממש לאורך השנים למה הם לא לומדים מהטעויות האלה יש תשובה קלה למה לנו כינלין על האמריקאים איך זה הם לא לומדים לזכותם במרחאות הם כ6000 מייל מעבר לאוקיינוס אבל מה לנו כנאלין מה לא חסרים בישראל אנשים בכירים מאוד גם במערכת הביטחון, גם במערכת האקדמית, גם התקשורתית, גם הפוליטית, שעדיין מוליכים עצמם שולל ומאמינים שאפשר לבחון את המזרח התיכון במשקפיים מערביות, שעדיין משוכנעים שדו קיום בשלום הוא העדיפות עליונה של רוב שכנינו ולא לא מוכנים לקבל שאנחנו חיים באזור שבו אין עדיין מזה 1400 שנים דו קיום בשלום בין מוסלמי בין ערבי והאם זה לא מנותק קצת מהמציאות להניח שזה שהם לא מעניקים איש לראהו כנראה שהם לא יעניקו באמת במרכאות לכופר היהודי הלוואי ואני טועה אבל ראינו תוצאות של הלח הרוח המערבי שמתרש גם אצלנו בהסכמי אוסלו הרי אין ספק שהמניע להסכמי אוסלו היה חיובי ביותר הארכיטקטים באמת האמינו וחלקם מאמינים עד היום שזה היה מהלך שמסוגל לשים סוף לסכסוך בין ישראל לבין שכנינו הערבים וגם גלי הטרור שחסרי תקדים בהשוואה למה שהיה לפני אוסלו גם גלי הטרור האלה עדיין לא משכנעים רבים מאיתנו שמה לעשות אנחנו עומדים פה מול גוף אשף לא עזוב את חמס אשף שהוא מחוייב דבר דבר ראשון להמנה של הפתח שזה הגוף הגדול באשב ממתי האמנה 1959 59 שמונה שנים לפני שחזרנו לירושלים כולה וליהודה ושמרון ואחר כך המנה של אשף 1964 שלוש שנים לפני על מה מדברות האמנות האלה שהן מחייבות את מי שחתום עליהם ומאמין בהם לשחרר את כל פלסטין.

מה שהם קוראים כיבושי 1948. הבעיה היא שלעתים קשה מאוד להקל מצב שכזה שאומר אולי שהשלום הוא לא מעבר לפינה, שהשלום הוא ב מאחורי הרבה הרבה הרבה עיכולים בדרך עליות ומורדות וכאשר המציאות מתסכלת וגם מדממת וגם דורשת באמת דם יזה ודמעות יש הרבה אנשים שמתמקרים למציאות חלופית שאין בה דם יז ודמעות שהיא לא דורשת הרבה זמן היא בסך הכל דורשת ויטור מאוד מהותי שלנו מתוך תקווה הייתי אומר מתוך ספקולציה שהויטור הזה הוא ישים סוף לפסוק הרי לנו יש מדינה להם הם אין עדיין מדינה. מה לא ברור שאם נעניק להם מדינה הם יעריכו את זה ויעניקו לנו דו קיום בשלום.

הלוואי וזה היה כך. אבל זו לא המציאות והגב. אחד השמלים של העייוון המערבי ושוב וגם חלקנו לגבי המזרח התיכון זה המונח שעד היום הואפה ושמה מופיע האביב הערבי כן האביב הערבי הגיע משהו כמו סוף 2010 עם התחילה התחלת הפגנות מהומות מלחמות פנימיות וכולי ברחוב הערבי מיד הזדרזו במערב וחלק לא קטן בארץ הכרה אחרי אותם גופים במערב וגם בארצות הברית בעיקר מחלקת המדינה וכמובן הניו יורק טיימס והוושטון פוסט והבירי הטלוויזיה האמריקאית והחתירו את זה כאביב ערבי ה אה הגעתו של השלום והפגנות של הצעירים והפגנות של פייסבוק וכולי ולא הסכינו עם העובדה שלא היה פה שום סממן אבי זה היה ונשאר צונמי ערבי אבל אם אתה מסכים שזה צונמי ערבי מה לגבי התקוות שהמאומות במצרים יביאו חופש למצרים ודמוקרטיה למצרים ושההפגנות בתיימן ובסוריה ובלבנון ובלו ובטוניס וכולי כולם מביאים את האזור הזה להתמערבות דמוקרטית ודו קיום בשלום א לעתים המפגש עם המציאות הוא קשה מאוד לאנשים שמתמקרים למציאות חלופית אנחנו יודעים שיש הרבה אנשים מאוד מאוד משכילים מאוד מאוד מצליחים שמתמקרים לסמים קשים.

יש גם סמים שהם לא קשים כמו סמים אידיאולוגיים. והתמכרות למציאות חלופית היא לדעתי התמקרות לסם מסוג אחר. אין כל רע. אין כל רע. להפך יש הרבה טוב לשאוף לדו קיום ושלום ולשאוף לדמוקרטיה ולשאוף לשלום ולשאוף לאביו ערבי וישראלי וכולי אבל השאיפות האלה חייבות להיות מונחות על ידי מציאות כל מי שמתבסס על מציאות חלופית בשלב זה או אחר מביא עליו אסונות גדולים מאוד כמו ההסכם הנוכחי עם איראן שאם אכן כל המדווח הוא מבוסס ואני לא בטוח בכך ואם אכן הכיוון הנוכחי יתמיד אנחנו מדברים פה על מכה קשה בראש הראשונה לאינטרסים אמריקאים >> אז בוא שנייה ניכנס לכל הדברים האלה שנייה לפני זה באמת ציירת את זה שכמו שאנחנו לפני השביעי באוקטובר חלמנו על שלום חלמנו על הדו קיום הזה וזה התפוצץ לנו בפנים פשוט האמריקאים עדיין לא אה התאשטו מהשליה הזאתי בנוגע למזרח התיכון אז זה ככה מה לפני ובוא ניכנס באמת להסכם מה הנקודות העיקריות בו מה אנחנו צריכים להבין מהפרסומים כמובן הכל לקחת בערבון מוגבל אבל מה ה א העיקרים של ההסכם הזה >> הדבר העיקרי הוא אה שעצם ניהול המסע ומתן מלכתחילה היה ניצחון גדול למשטר היתולה ותבוסה קשה לצד האמריקאי.

עצם ניהול המסע המתן. פרטים של ההסכם שאגב הם לא סופים. יש לכאורה כאילו 60 יום לפחות לניהול מסע ומתן על אותה המסגרת. ולכן מה שחשוב זה באופן עקרוני. כאשר אתה מנהל מסע ומתן במזרח התיכון, מה לעשות? אתה מקרין הססנות, אתה מקרין חוסר ביטחון, אתה מקרין חולשה. במיוחד אם אתה הצד החזק. צד חזק במזרח התיכון לא יוזם מסר ומתן. צד חזק במזרח התיכון מכריע באופן צבאי. כן? דבר משול לקרב אגרוף. אחד המדגרפים מתנדד כבר והוא לא יכול לשמור על כושר עמידה בקרב. מישהו מעלה על דעתו שהמתגרף שנוכל הישג אחרי הסג בוא נעצור עכשיו אני רוצה שירבי שמאבד את שיווי משקלו ירגע קצת ויתאש ואז נחזור למסע או מתן ואולי להילחם אולי לא להילחם.

זה לא מזרח תיכוני. כלומר, ברגע שארצות הברית הציעה למשטר היתולה לנהל מסע ומתן, כבר משטר האייתולה ניצח. והשאלה מרגע הזה הייתה באיזה הפרש הוא ינצח. אבל מה שחמור פה יותר ולדעתי בארץ ממעטים לתת את הדעת על כך שהנושאים והנותנים בארצות מארצות הברית לא מפנימים עדיין שארצות הברית פה לא נלחמת עבור בעלות בריתה הערביות וישראל. ארצות הברית נלחמת מול אויב שמאז פברואר 1979 לא מפסיק להילחם בה ולא רק במפרץ הפרסי או במזרח התיכון ולא רק בקרן אפריקה או בצפון אפריקה או במהרה אפריקה אלא גם ביבשת אמריקה עובדתית עובדתית משטר היתולה שתפס את השלטון בפברואר 1979, כבר מ-190 התחיל להקים בסיסים ברחבי אמריקה הלטינית, דרום אמריקה ומרכז אמריקה מדרום צ'ילה ועד גבול ארצות הברית מקסיקו.

לא רק זה, אלא קשרים מאוד מאוד הדוקים עם ברוני סמים במקסיקו וקולומביה ובוליביה וברזיל. מדוע? משום ש מרכז או עדיפות עליונה באידאולוגיה של משטר הייתולה זו הכראת השטן האמריקאי הגדול. הם בצדק מזהים את אמריקה הלטינית כבטן הרכה של ארצות הברית, החצר האחורית של ארצות הברית. ולכן מקימים למשל בגבול המשולש של ארגנטינה, פרגואי וברזיל ובגבול המשולש של צ'ילה ובוליביה ופירו בסיסי אימון לטרוריסטים ומוקדים של הברכות סמים והלבנות עון שמסתכמים פחות או יותר בכישלושה מיליארד דולר רווחים לשנה ואגב כל זה בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם חיסבלה >> רגע זה משמרות המהפכה אלה שמתבססות שם כי אנחנו יודעים לפחות מי שטיפה בקיא בעניין שחזבלה מאוד מתבסס שם ומאוד חזק בעניין ההברכות הסמים אבל לא ידעתי שאיראן באופן ישיר מתבסת >> אירן איראן מפקחת על כל הנושא הזה איראן מספקת לברוני הסמים ציוד להקמת מנהרות ממקסיקו לקליפורניה ואריזונה וניו מקסיקו ותקסס מספקים לברוני הסמים גם כן מטוסים מטוסים קטלניים זעירים ללא טייס כמו שהם מספקים גם כן את המזלטים לחוטים בתימן ולפוטין במלחמה מול אוקראינה הם הקימו בוונצואלה עד הפעולה לפני כמה חודשים הנכונה של טראמפ בוונצואלה.

היו להם בוונצואלה אזורים לנישואים בליסטיים, לשדרוג היכולות הבלייסטיות שלהם. ושוב כל זה בשיתוף פעולה עם חסבלה. ואופן ברור חזבלה ממנף או מינף מזה הרבה מאוד שנים את הנוכחות המאוד כבדה של מהגרים שים מלבנון חלק לא מבוטל מהם הצליחו מאוד בעולם הפיננסים חלק מוכנים או א כפו עליהם שיתופי פעולה עם חיסבלה ואיראן אבל זה לא כל שיתוף הפעולה הרי אנחנו רואים שיש פעילות טרור נגד ארצות הברית מאוגנת על ידי איראן וחסבלה מכוניות הטופת שהרסו השמידו את שגירות ארצות הברית בבהירות ואחר כך בטנזניה ובקניה מכוניות טופת שהשמידו את מפקדת המרינז בבהירות פעילות טרור שגבדה חייהם של אלפי חיילים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון בעיקר במפץ הפרסי אבל גם בסוריה ובעיראק וכמובן תחילת הדרך נובמבר 1979 השתלטות על השגרות האמריקאית בתהרן והחזקת כ-50 אמריקאים למשך 444 ימים כבני ערובה כלומר 47 שנים שמשטר הייתולה מקיים מלחמת חורמה בסטן האמריקאי הגדול, אבל זה לא מפריע לנשיא האמריקאי לקיים מסע ומתן עם הגוף הזה ולהעניק לו על פי המדווח, אם זה נכון, מתנות שאפילו המשטר היתולה לא א לא חלם עליהם, לא לא ציפה עליהם.

אבל שוב פה בהקשר הזה חשוב שניתן את הדעת על עוד פעם על הלבת שגם הוא לא מקבל ביטוי פה אצלנו בארץ לא רק בקרב הציבור אלא גם בקרב מעצבי מדיניות ובקרב חברי הכנסת והתקשורת והאקדמיה. ארצות הברית יש לה שיטת ממשל ייחודית בעולם, שונה לצערי מאוד מאוד מהמקובל בישראל וגם באירופה. כלומר, שיטת ממשל שבא בה הרשות המחוקקת היא שבט עוצמה. זה לא ביטוי שלי, זה ביטוי מהחוקה האמריקאית ואנספור תקדימים. שבט עוצמה לראשות המבצעת, לראשות המחוקקת, יש כוח שמאפשר לה אם היא רוצה, בדרך כלל היא לא מעוניינת בזה, אבל אם היא רוצה, היא יכולה לקצץ כנפיים של נשיא.

היא יכולה לשים את הקץ על מדיניות של נשיא. היא יכולה ליזום מדיניות חוץ ביטחון שלה ולכפוט את זה על הנשיא ושוב דוגמאות אנספור מלחמת וייטנם הסתיימה כי הראשות המחוקקת לא רצתה אותה למרות הנשיא ניקסון שרצה עוד להמשיך את המלחמה הראשות המחוקקת שמה קץ למעורבות הצבאית של ארצות הברית באנגולה ובניקרגוה על הפה ועל חמתו של הנשיא ריגן וגם לגבי ישראל בתקופה האחורה מאוד אחורה מאוד ביחסים בין הנשיא בוש ומזכיר המדינה שלו ג'ים בייקר לבין ראש הממשלה יצחק שמיר זו תקופה שיום יום היו הכפשות ושקריות כמעט כולם אני אומר את זה הייתי אז בשגרות בוושינגטון וחוויתי את אותה מציאות אחורה אבל באותם שנים של מציאות אחורה יחסים אחורים בין שני המנהיגים הרחבה חסרת תקדים של שיתופי הפעולה הביטחוניים כתוצאה מיוזמות של הרשות המחוקקת וכמעט כל היוזמות היו בניגוד לרצון של הנשיא.

הנשיא ניסה לכפות על המחוקקים, להוריד את את השינויים, את ה את ה את היוזמות להרחבת הקשרים מסדר היום. אבל המחוקקים לא נהיתרו ועמדו על כך שלפי המציאות הפוליטית האמריקאית הם מפקחים על הרשות המבצעת. הראשות המבצעת לא מפקחת עליהם. עכשיו הדבר הדברים האלה הם מאוד קריטיים לימים אלו משום שאפשר לומר מדי שעה מצטרפים עוד ועוד מחוקקים רפובליקנים המביעים את ספקנותם או התנגדותם להסכם כפי שהוא נראה עכשיו. עכשיו לא מדובר פה באיזה א זותרים בקרב המחוקקים. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנט אומר עד שלא נקבל את כל הסעיפים כפי שהם לא נוכל לדון על זה יושב ראש ועדת החוץ בסנט מתנגד יושב ראש ועדת הכוחות המזוינים בסנט מתנגד >> אז בעצם יכול להיות שהקונגרס והסנט יכולים הרשות המחוקקת בארצות הברית יכולה לכפוט על טראמפ לשגת מהמסע ומתן הזה זה >> אם היא רוצה והסיבה שאני אומר אם היא רוצה יש 100 סנטורים 435 צירי בית נבחרים אף אחד מהם אבל אף אחד מהם לא נבחר עקב עמדותיו בנושאי חוץ או ביטחון כולם 100% מהם נבחרים עקב עמדותיהם בנושאים של פנימיים של אזור הבחירה בבית הנבחרים או נושאים פנימיים של מדינות בסנט.

אבל כאשר הם מרגישים שהנשיא פה גורם נזק לאינטרסים אמריקאים, כמו שלעניות דעתי ההסכם הנוכי כפי שהוא נראה א עלול לגרום או כאשר כמו שקורה עכשיו כאשר הם חשים שההסכם כמו שמצטער עכשיו דן את הרפובליקנים לתבוסה בבחירות אמצע הכהונה הם בהחלט יכולים לכפוט על הנשיא. עכשיו, לא רק לכפות. הנשיא טראמפ מאוד מאוד ממוקד במורשת שלו. כדי שההסכם הזה יהיה אשר יהיה יהיה חלק מהמורשת שלו, ואני מניח שזה מה שהוא רוצה, הוא חייב לקבל את אישרור הסנט. שרור הסנט שמשמעותו 67 מתוך 100 סנטורים. אין לו סיכוי בעולם שהוא יקבל את הרוב הזה להסכם כפי שהוא נראה היום.

הוא יכול גם להגיד טוב אני לא אקבל אישרור אני אקבל רק אישור רוב רגיל. ההבדל הוא שאם אין לך אישרור של חוזה חוזר לחוזה של אובמה. אובמה השיג חוזה ב-2015. בא טראמפ, לקח את החוזה הזה, זרק אותו לפח ההשפה של ההיסטוריה. >> ועל פניו ההסכם הנוכחי א גרוע יותר מההסכם. בלי להיכנס לפרטים מה שאני אומר הוא שמכיוון שאובמה לא הצליח לגייס רוב של שני שליש בסנט, לכן ההסכם שהוא חתם עליו לא חייב אף נשיא שבא בעקבותיו. זו היא החוקה האמריקאית. אפשר בעולם להסתגל להגיד מה פתאום אם ככה לא נחתום על חוזי מהאמריקאים?

בבקשה. אבל זו החוקה האמריקאית. מה שאני אומר הוא שאם אובמה הצליח להשיג נדמה לי רוב של איזה חמישה סנטורים לאישור לאישרור של החוזה מה שלא מנע את זריקתו לפח ההשפעה של ההיסטוריה במצב הנוכחי במצב הנוכחי כנראה אני לא בטוח יהיה קשה לטראמפ לגייס אפילו רוב רגיל המאזן בין הרוב הדמוקרטי למיעותט ה הרוב רוב הרפובליקני למיעוט הדמוקרטי הוא פער של מספר קולות, פעל של ארבעה חמישה קולות. יש בקרב רפובליקנים כבר היום סנטורים רפובליקנים שבשום פנים ואופן לא תמכו בשום יוזמה של טראמפ. שניים מהם עומדים לסיים את הקריירה שלהם בנובמבר הבא.

מדוע? כי טראמפ התנגד להם בבחירות המוקדמות. תמך ביריבים רפובליקנים שהדיחו את אותם שני סנטורים שמכאנים עד ינואר 2027. שני אלה ודאי שיצביעו נגד. יש יושבת ראש ועדת ההקצבות סוזן קולינס שעוד מהכהונה הראשונה ועד היום בינה לבין טראמפ אין הרבה סימפתיה וזה בלשון המעטה ויש כאלה נוספים בנוסף למספר הולך וגדל של מחוקקים שמביעים בשעות אלה את ההסתייגות את ההתנגדות אני יכול לומר מניסיון שלי אני מבקר בגבעת הקפיטול שלוש ארבע פעמים בשנה לשבוע של תדרוכים. אין ספק שרוב שואף ל100% של המחוקקים הרפובליקנים מבינים שרק שינוי משטר יקדם אינטרס אמריקאים והם לא מאמינים באופציה דיפלומטית מסע ומתן עם משטר היתולה.

יש גם את המציאות של מזכיר המדינה מרקו רוביו שלפי שעה ולדעתי זה לא צריך להפטיע אף אחד הוא לא מתבטא בהקשר ההסכם הזה הערכה שלי לאור השירות שלו כציר בית נבחרים ואחר כך כסנטור אלה היו תקופות שהוא היה מעורב מאוד מאוד בוועדות העוסקות בנושאי חוץ ביטחון ומודיעין העמדה שלו היא מאוד ברורה. הוא לא מאמין שהסכם ממש משטר היתולה שווה אפילו את הנייר עליו הוא נכתב. לפי ה הערכות גם מזכיר המלחמה או מזכיר ההגנה האמריקאי הקסט גם הוא שותף לאותה הערכה. ראש הFBI ראש הFBI רטליף כבר הביע את דעתו שאיראן לא מתכוונת למה שנאמר לטראמפ ואי אפשר לסמוך שהיא תדבק במילה הרשומה בחוז כלומר המסלול לל להביא את ההסכם אם אכן אם לא בטוח שיחתם יביא אותו לאישור על ידי המחוקקים הוא מסלול מלא מסוכות שאני לא חושב שיהיה אפשר לעבור אותן בצורה בצורה קלה.

אבל החשוב מכל שוב א מדובר פה על זגזוג מסורתי ויתכן מאוד שאחרי הזיג סיבוב הפרסה של העניים האחרונים יבוא גם הזג היותר חיובי. >> לגמרי אתה ממש מצייר כאן איזשהו מלקוד שטראמפ נמצא בו. בסוף הוא הולך ומאבד את הרוב הרפובליקני שלו בתמיכה להסכם הזה. אתה אומר שבכל שעה יוצאים עוד ועוד ומתנגנים לאירוע הזה. אז מה אולי שנייה ניכנס לממשל כי אתה גם ציירת פה שאגסט ורוביו לא מתבטים כי אנחנו מהתבטויות עבר יכולים להניח שהם יתנגדו לדבר הזה. אז יש גם קרע מסוים בתוך הממשל. איך טראמפ מסתכל על זה? האם הוא מביע בכלל את עמדתו בנושא?

אני לא טוען שאני מכיר את טראמפ. הכרתי אנשים במעגל הפנימי שלו בכהונה הראשונה. לא מכיר אף אחד בכהונה הזאת, אבל הערכה שלי ששום דבר לא ישכנע את טראמפ שהוא לא יודע הכל הכי טוב מכולם לזכותו. לזכותו. אבל יש לומר שיש שינוי גדול מאוד בין טראמפ כהונה ראשונה לטראמפ הכהונה הנוכחית לפחות עד לפני מספר ימים כי בכהונה הראשונה של הנסטרפ הוא סרב אפילו לקיים דיונים בדבר שינוי משטר באיראן הוא שרב לקיים דיונים בדבר אופציה צבאית מול המשטר הטול באיראן והנה לפני שנה ביוני הוא הצטרף למתקפה הצבאית הישראלית על משטר הטולה בשנה פברואר מרץ אפריל היה שותף למלחמה יחד עם ישראל נגד משטר האיטולה הוא עשה קברת דרך מטראמפ של הכהונה הראשונה בימים האחרונים הוא עשה סיוב פרסה וחזר לתפיסת העולם של הכהונה הראשונה הערכה שלי וזו הערכה בלבד לא על סמך ידיעת מידע מוצק כזה או אחר שמה שהביא אותו לכך בנוסף לתפיסת העולם העסקית המסורתית שלו בעיקר ההשפעה של חתנו ג'רד קושנר שהוא אה אה ביקר כמעט בכל בירה ערבית או אולי אפילו בכל הבירות הערביות במזרח התיכון, אבל הוא לא מכיר.

הוא לא מכיר. הוא מנותק מהמציאות האידיאולוגית והאתנית והתרבותית והצבאית של המזרח התיכון. כל מי שרוצה לדעת עד כמה הפשטנות של ג'רש קושנר היא חמורה, יכול לצפות בראיון שלו של כשעה. נדמה לי זה היה לפני ארבעה חמישה חודשים בתוכנית האמריקאית היוקרטית 6 מט 60 דקות שם מריינת אותו מריינת מאוד יוקרטית לסלי סטול שגם תפיסת העולם שלה לגבי המזרח התיכון היא די פשטנית אבל אפילו היא שהיא שמ את התשובות של ג'רד קושנר פערה זוג עיניים ואמרה לו אתה באמת באמת מתכוון לכך ואיך למה היא הגיבה כך על מה היא הגיבה כך לדוגמה וזה ציטות של ג'רד קושנר בעיות המזרח התיכון פשוטות לפתרון הבעיה היא האנשים במזרח התיכון ואחר כך הבחנה נוספת מבית המדרש של ג'רד קושנר שרוב האנשים במזרח התיכון מעדיפים פשרה על פני הכראה רוצים לחיות בשלום, רוצים להיות לההנות מחופש הדת וחופש הביטוי וחופש התנועה.

הלוואי שזה המזרח התיכון. >> חוסר הבנה עמוקה של המציאות במזרח התיכון. >> חוסר הבנה מוחלט, אבל לכפי שידוע יש לו השפעה מאוד גדולה על חותנו. ויתכן ייתכן שזו זה מה שהכריע את הכף והביא לסיבוב הפרסה של הנשיא טראמפ >> כן שנייה לפני שנעבור על המה זה אומר על ישראל מה ההשלכות איך אנחנו נפעל הלאה משהו שעוד לא סגור מבחינת ה נקרא לזה המדיניות האמריקאית אנחנו רואים כבר עכשיו א נקרא לזה גורמים משמעותיים במפלגה הרפובליקנית מובילי דעת קהל בן שפירו לדוגמה שממש יוצאים נגד א ההסכם הזה אז איך הממשל מגיב לזה אם הוא מגיב לזה בכלל לשינוי דעת קהל הזאתי מבית א שוב לא לא פשוט להשפיע על הנשיא טראמפ עקב האגו הדי די ידוע א שלו א אבל חוץ מזה יש הרבה גורמים שמשפיעים אז יש את בן שפירו מפה אבל יש גם את אגף הבדלנים בקרב הרפובליקנים.

בין הבדלנים גם אחד מבניו, דונלד טראמפ ג'וניור, הוא לפי הידוע הוא אחד הפעילים של הבדלנים, המנהל את המשרד שלו, שהוא מאוד מאוד סומך עליה. גם היא אחת מהבדלניות וחלק מתורמים בעלי כיס עמוק מאוד מאוד. גם הם בדלנים במיוחד משפחת קוץ' שמדובר פה על מאות מיליוני דולרים שהם השקיעו ומתעתדים להשקיע במרוצים של מועמדים רפובליקנים. ולמרות שהנשיא טראמפ לא יתמודד יותר, הוא רוצה להנות מרוב רפובליקני בשנתיים הבאות. אם הוא יפסיד את הרוב הרפובליקני או בית הנבחרים או בסנט, הוא עלול להפוך למה שנקרא בהגה האמריקאית ברוז צולע.

לא רק בארז צולע שהמחוקקים יוכלו לשים בדרכו מכשולים שיהיה קשה מאוד לעבור אותם, אלא מדובר פה על מציאות שאם יהיה רוב למשל וזה אפשרי מאוד בנתונים של היום רוב לדמוקרטים בבית הנבחרים שלא לדבר אם גם בסנט הוא צפוי יהיה לעמוד בפני משפטי הדכה אחד אחר השני, משפט הדחה אחד אולי לא יקבל את החתימה של הסנט, אז יתחילו משפט הדחה השני וימצאו תמיד הדמוקרטים סיבה להאשים את הנשיא טראמפ בהפרת אמונים וכולי וכולי. הנשיא טראמפ לא רוצה את זה ולכן הוא חייב לגייס תמיכה שתבטיח את ניצחונו בין היתר תמיכה כספית אבל >> עד כמה בחירות האמצע באמת גורליות מבחינת טראמפ >> אגב לא רק מבחינת טראמפ גם מבחינתה של ישראל כי מבחינת טראפ אמרתי ההבדל הוא להיות נשיא כמו שהוא היום שהוא נשיא חזק מאוד לבין ברז צולע אבל מבחינתה של ישראל גם פה תהיה תהיה ההשלכות היום במציאות של בית הנבחרים והסנט לפי השיטה האמריקאית המנצח זוכה בכלומר כל ראשי הוועדות הם מהרוב שהוא היום רפובליקני כל ראשי תתי הוועדות הם נציגי רוב רפובליקנים במציאות של ישראל זה אומר שהיום כל יושבי ראש הוועדות ותתי הוועדות הם אוהדי ישראל חלקם אוהדי ישראל יותר מאשר רבים מישראל אוהדים את את ישראל שילוב של היסטוריה ודת ואסטרטגיה שמבינים את החיוניות של ישראל למען האינטרס האמריקאי לעומת זה, אם יהיו פה חילופי שלטון והרוב יעבור לדמוקרטים, במקרה הטוב, במקרה הטוב אנחנו נראה יושבי ראש ועדות שהם בעלי תפיסת עולם של מחלקת המדינה שלא רצתה אותנו ב-1948 ומאז 48 ועד היום לא מפסיקה לחבות בנו.

במקרה הרע אנחנו גם נראה ראשי ועדות ותתי ועדות שהם לא רק ביקורתיים אלא ממש עוינים את ישראל וזה הבדל כמעט של בין יום לבין לילה וזו אני מניח אחת הסיבות שראש הממשלה מנסה לגבש הסכם אמריקאי ישראלי לגבי עתיד סי החוץ ל10 השנים הבאות מ-2028 ש 10 שנים קדימה לא להמתין ל-2028 אלא כבר היום מדוע כי היום יש רוב רפובליקני שיקל על אישור הסכם שהוא חיובי מאוד לגבי ישראל מה שכנראה אי אפשר יהיה אם אכן אם אכן התרחיש השלילי של רוב דמוקרטי התממש. >> מעניין. אז באמת זה מסביר למה באמת דוחפים להסכמי הסיוע האלה עכשיו כי יכול להיות שזה החלון הזדמנויות האחרון שיהיה לנו לפחות בשנתיים הקרובות.

אה >> זה לא יהיה האחרון אבל בהחלט בהחלט וגם פה גם פה אני הייתי מסייג את זה במידה מסוימת. אין ספק הרבה הרבה יותר נוח עם יושבי ראש ועדות אוהדות מאשר ביקורתיים אוינים ושוב זה מעצם עוצמתם או עוצמתה של הרשות המחוקקת לפי החוקה האמריקאית ולפי ההתנהלות היומיומית הראשות המחוקקת ולא הנשיא בעלת הבית על כל אלמנט כספי כל נושא התקציב כולל סיוע חוץ לישראל, כולל מימון שיתופי פעולה עם ישראל, כולל מימון מלחמות. כל הנושאים האלה הם בסמכות הרשות המחוקקת להחליט. הנשיא יכול להציע, הוא יכול לדחוף ולהשפיע, אבל ההחלטה הסופית בעד או נגד היא בידי המחוקקים כולל הסכם חדש.

שיהיה עם עם ישראל. אבל שוב, לא צריכים לחשוב במונחים שזו ההזדמנות האחרונה, כי גם גופים שהם ביקורתיים כלפי ישראל לא קל להם להתעלם מהתמורה הייחודית שאין לה אך ורע בעולם או בהיסטוריה האמריקאית שישראל מעניקה לארצות הברית. הנשיא אובמה. הנשיא אובמה בלשון המטא לא נמנע היה על חובבי ציון, אבל בתקופת כהונתו האלו את סיוע החוץ השנתי מ3 3.2 מיליארד דולרים ל3.8. הוא לא עשה את זה עקב אהדתו לישראל. הוא עשה את זה משום שזרועות המודיעין וזרועות הצבא ואנשי התעשיות הביטחוניות והאויריות הבהירו לו. אין לך בעלת ברית שהיא מכפלן דולרי ומכפלן עוצמה טוב יותר מישראל.

ומדובר פה על הרבה הרבה הרבה מיליארדי דולרים שאנחנו ישראל מזרימים לקופה האמריקאית. הייתי אומר פי חמה וחמה מאותם 3.8 8 מיליארד דולר שבטעות מוגדרים כסיו החוץ. הם מוגדרים עליו כסיו החוץ עקב צורך אמריקאי. אנחנו מקבלים סי החוץ באופן רשמי ומי שמסתכל על המועדון של הנהנים מסיוע החוץ >> חברות אמריקאיות. >> סליחה >> זה חברות אמריקאיות. בסוף הכסף הזה חוזר ליצרני נשק ו >> כן אבל מעבר לכך אנח אנחנו המדינה היחידה במועדון הלא מכובד של מקבלי סיו החוץ אמריקאי המדינה היחידה שמהוה מכפלן דולרים מכפלן עוצמה עבור אמריקאים כל המדינות האחרות מדינות עולם שלישי שהם באמת פושטות יד והם זקוקות לסיו האמריקאי כדי שהראש יישאר מעל מעל המים.

ישראל לעומת זה היא מעניקה לארצות הברית הרבה מעבר למה שמדינות נטו מעניקות לה. הרבה מעבר למה שקנדה ואוסטרליה ודרום קוריאה ויפן מעניקות. ראית את זה במלחמה הנוכחית עם איראן. זאת אומרת גם התבטויות של טראמפ בעצמו שהוא ממש מאוד ניצי כלפי מדינות נטו ומראה את הקשרים האדוקים עם מדינת ישראל. חושב שזה >> בהחלט בהחלט אני אתן פה דוגמה אישית אני חזרתי לפני שלושה שבועות מסיור של חודש סיור הרצאות דרוכים בארצות הברית ובמגדת הסי נפגשתי עם אדם שהוא שרת כטייס קרב סגן אלוף בחיל האוויר האמריקאי הוא היה ושהוא שמע שאני מישראל התגובה שלה הייתה או ישראל נבטים זה הבית השני שלי.

שאלתי אותו, איך אתה גר בדרום קרולינה? מה פתאום אתה ונבותי? מה זאת אומרת? אני טייס קרב שהשתתף באנספור תמרונים משתפים עם חיל האוויר הישראלי ובמשך רבע שעה, חצי שעה, לא הפסיק להפליג בשבוחי התרומה של חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר האמריקאי. אגב, זו תורמה מאוד מאוד ברורה. המציאות מחייבת את חיל האוויר הישראלי להיות הרבה הרבה הרבה יותר מנוסה מחיל האוויר האמריקאי שלעתים נדירות עומד בפני משימות של להיות או לא להיות. טייס קרב אמריקאי כמעט ולא חווה א תרחישים של קרב לעומת טיאס ישראלי שכל הזמן חווה תרחישי קרב.

>> ראינו את ההבדל בניסיון הזה במלחמה הנוכחית. ראינו אנחנו יצאנו בלי פגע למרות שעשינו 60% מההפצות לא רק זה לא רק זה הרי אם הולכים ליוני 2025 ישראל פתחה במתקפה אווירית על איראן תוך שבוע שיתקנו לחלוטין את ההגנה האווירית האיראנית ואת חיל האוויר האמריקאי ואז שלח טראמפ שלושה מפציצי בי שניים כדי להרוס את שלושה מרכזי הגרעין האיר איראנים עכשיו צריכים להודות על האמת לנו לא היו אז ואין גם היום את היכולות להפציץ מרכזי גרעין בעומק האדמה כמו אותם מרכזים גרניים לאמריקאים יש את המפציסים ואת הפצצות הקשרות לכך אבל עובדתית אותם מפציצים הגיעו לזירה ביצו את המשימה חזרו ולא שום הפרעה של ההגנה האווירית אוכל לאוויר העיר אני >> וזה עבודה שלנו העבודה שלנו.

אף בעלת ברית בעולם של אמריקאים לא יכולה להעניק להם שירות הזה. אבל זה לא הכל. אומר לי אותו טייס שפגשתי כפי שהתייחסתי אליו שכל איש א חיל האוויר האמריקאי יודע שיצרניות מטוסי קרב אמריקאיות יש להם שלושה פסי יצור. פס ייצור אחד נועד לחל האוויר האמריקאי. פס יצור שני נועד ליצול העולם ופס יצור שלישי שהוא המתוחקם ביותר אמר אותו סמקראי זה פס היצור שנועד לישראל מדוע כי ישראל יום יום מעבירה ליצרניות מידע שמשדרג את היכולות של המטוסים והמידע הזה הוא תוצאה של ישראל שהיא למעשה מעבדה בתנאי קרב של התסי סייה הביטחונית והתעשייה האווירית.

יש כאלה שלא אוהבים לשמוע את שם התואר הזה מעבדה בתנאי קרב, למרות שאני מאוד גאה בזה ואני מעדיף את זה על נצרכת שמקבלת סיו החוץ. אבל אפשר להגיד אנחנו למעשה מרכז המחקר והפיתוח הגדול ביותר בעולם העומד לרשות התעשייה הביטחונית והאוירית האמריקאית. אנחנו גם מרכז החדשנות הגדול ביותר בעולם העומד לרשות כוחות הצבא האמריקאי. כל זרועות הצבא האמריקאי לומדות את ה תורות הקרב של ישראל. אני שמעתי מי שהיה מפקד כוחות המרינז האמריקאיות האמריקאי לשעבר הגנרל צ'ק קרוק שסיפר לי שהוא בילה שלוש שנים בבסיס אמריקאי שנקראפורט לוור זה במדינת קנזס אמריקז נקרא לזה החדשני האינטלקטואלי של הצבא האמריקאי שם מגבשים תורות לחימה ואמר לי אותו מפקד קד מריז לשעבר איך אתה חושב אנחנו מגבשים תורות לחימה בארצות הברית אם לא לפי התקדימים של ישראל אומר לי אנחנו לומדים כל מלחמה שלכם בטרור וכל מלחמה שלכם בצבעות סדירים וכך אנחנו מגבשים תורות לחימה פגשתי רב סרן בשירות פעיל שהוא מתמחה בלוחמה בשטח בנוי והוא הוא סיפר לי שבסיס שלו מתאמנים על מודל, על מתקן שהוא קם על ידי מומחים ישראלים בלוחמה בשטח בנוי.

ופעם בשנה הוא ועוד 50 מומחים ללוחמה בשטח בנוי תשים לישראל לקבל את העדכון הטרי מהחוויות שלוחמה בשטח בנוי בלבנון בשומרון בודה ברצועת עזה אין אף בעלת ברית שמעניקה להם שירותים כאלה שלא לדבר על כך אנחנו חלון הרעבה של הF35 וF16 ו-15 שנה שנה שעברה היצרנית של F35, חברת בלאקיד מרטין דיוחה על 40 מיליארד דולר יצו. עכשיו זה לא רק היקף מרשים של יצו אבל ב-2018 שישראל קיבלה את המטוס הזה הראשונים בעולם לצרכים מבצעים, מומחים אמריקאים מובילים וגם חלק המומחים הישראלי אמרו אל תעשו את זה. המטוס הזה נידון לכישלון, אבל אחרי שנה ישראל יחד עם היצרנית התגברנו על המכשולים המכניים והטכניים ועובדתית מה-2019 ועד היום לפי נתוני חברת לאקיד מרטין היצו מזנק לשמיים ויש באותה תקופה רק משתמש אחד שיום יום עושה שימוש ויום יום מפגין לעולם.

מה הוא מטוס הכי טוב בעולם? היצרניות מסין ורסיה וצרפת ובריטניה ושוודיה ואיטליה הן מעודדות רכישה של המטוסים שלהם על ידי חוברות מהודרות ומחשבים ניידים עם משחקי סימולציה. יצרני הF35 או 16 או 15 לא זקוקים לחברות לחוברות לא זקוקים >> הם לא עושים שיווק בכלל. הם עושים שיווק אבל הם מראים את התוצאות כפי שהופגנו בזמן אמת. לא בסימולציה בזמן אמת. זה נכס שאין לו אך ורע והוא אחראי לעשרות אם לא למאות מיליארדי דולר. לא רק יסור אלא אני שמעתי מאחד המנהלים של המפעל שמייצר את הF35 וF16. אנחנו חוסכים לאמריקאים בלקחים שלנו עשרות או מאות שעות של מחקר ופיתוח.

מחקר ופיתוח זה הרבה מיליארדים של דולרים. מרכב ופיתוח F35 הגיע ל-55 מיליארד דולר. אם אתה חוסך שמה בין 10 ל-20 שנה, אתה מדבר על הרבה מיליארדי דולרים וזה רק אחד מטרייסרי מערכות לחימה שאנחנו מקבלים מהאמריקאים בהוכרה עמוקה. אין ספק, אבל זה לא כביש חד סתרי. אנחנו מקבלים את זה ומיד מכניסים את זה לשימוש מבצעי כמרכז המרכב הפיתוח המוביל של התעשייה הביטחונית וחלון הרעבה. שמביא ליצור ואגב, אם אתה מביא להגברת היצור ולהגברת היצור אתה גם מרחיב את התעסוקה לאמריקאים ואתה מזרים יותר מס הכנסה לאוצר האמריקאי.

חברת לאקיד מרטין דיוחה ב-2025 פעילות כלכלית הקשורה רק לF35 72 מיליארד דולר ב-2025. על זה הם שילמו מס הכנסה. עכשיו אני לא אומר ישראל אחראית על כל ה-72 מיליארד דולר, >> אבל זה שותפות ולא סיוע כמו שאנחנו חושבים לגמרי. חשוב מאוד להבין את זה, אני חושב וככה באמת לקראת סיום ב א נגיד מסר מרכזי שאנחנו בישראל צריכים להבין על ההסכם הנוכחי כי אנחנו שומעים א תחזיות אפוקליפטיות מההסכם הזה. מה אנחנו צריכים להבין בין אם זה בפעילות שלנו, במעגל הראשון שלנו בלבנון, בעזה, אם זה קובל לנו את הידיים, הדברים המרכזיים.

>> דבר ראשון לגבי כבילת ידיים והטיפה של לחץ אמריקאי, חשוב להישאן על תקדימי העבר. אין דבר שעולה במשקלו על תקדימי עבר. כל מי שלא מתבסס תקדימי עבר הוא פועל לפי ספקולציות שזה מסוכן מאוד לגבי אדם בודד או לגבי עם עם שלם. התקדימים מוכיחים מבן גוריון ב-1948 ועד היום. כל פעם שישראל הדפה לחץ אמריקאי, זה הביא אמנם לאווירה אחורה למספר חודשים, אבל מיד היחסים לא רק חזרו למסלולם, אלא שודרגו באופן דרמטי. והסיבה היא ברורה. אמריקאי לא טיפש. הוא אמנם רוצה שישראל תנהג לפי שיקול דעתו והוא אמנם כועס ומתרגז ומאיים ומעניש עם מעיזים להמרות את פיו.

אבל הטווח הארוך הוא אומר לעצמו, רגע, ביום סגריר אני יכול לסמוך על מישהו שלא מסוגל לעמוד בלחץ? או אולי אותו, סליחה על הביטוי ב נקודה, ז' נקודה שדחף לי אצבע לעין אולי אחד כזה, זה השותף שאני רוצה ביום סגריר. בן גוריון אמר לנשיא טרומן, בזמן מלחמת השחרור, אני לא אפסיק את מה שאתה קורא, כיבושי מערב ירושלים ומערב הגליל ושפלת החוף וחלקים נרחבים בנגב, אני לא אותר אפילו על אינץ' מרובע אחד. ותרומן רתח ומזכיר המדינה שלו שלא היה סתם מזכיר מדינה גיבור מלחמת העולם השנייה גנרל ג'ורג' מרשלא רצה אותנו בכלל הם הבינו וואלה יש פה בעל ברית בפוטנציה תראו את המנהיג הזה גובה מטר וחצי אבל איזה עמוד שדרה א אותו דבר עם לוי אשקול ב-67 לינדון ג'ונסן אמר לו בצורה מפורשת כאשר לוי אשקו הביא לו את ממצאי המודין שמצרים וסוריה מתכננות מתקפת פתע ישראל בשאל שמחה מתקפת פתע מגבולות 67 איך אפשר להתאושש >> וצבעות סדירים זה >> וצבעות סדירים ואמר לו לימדון ג'ונסון אם אתה תפעל לבד תישאר לבד ויש כל פעל לבד וזכה לתהילת עולם ומ-67 בגלל שיש כל הדף את הלחץ.

ישראל למעשה הפכה מאותו רגע מנטל על האמריקאים לנכס בראייתם. א ראש הממשלה בגין שהמרה את פיו של הנשיא ריגן והפציץ את הקור הגרני בעיראק. ועל כך אנחנו לא קיבלנו מטוסי קרב תקופה מסוימת מספר חודשים והושעו הסכמים שיתוף פעולה ביטחוני. אבל אחרי מספר חודשים נפל להם מהסימון וואלה בן ברית בעל ברית כזה אפשר לסמוך עליו וגם כן ב-2015 כאשר הממשלה נתניהו מגיע לקונגרס האמריקאי נושא נאום בפני שני בתי המחוקקים בניגוד לרצונו של הנשיא אובמה בניגוד לעמדתם של הדמוקרטים שאכן מאז גם כן ציננו מאוד מאוד את יחסם לישראל.

אבל לי אין ספק שחלק גדול אם לא המכריע בהתגייסות של יורש היצר הסעודי כמנוע המרכזי מאחורי הצטרפות איחוד האמירויות בחרין ומרוקו להסכמי אברהם. הייתה אותה היה אותו אירוע כאשר הוא ראה ראש ממשלה הישראלי מאז לבוא לגובה עריות בניגוד לרצון בעל הברית הכי חשוב שלו. למה? כי זה חשוב לביטחון הלאומי. אז דובר על ההסכם הגרעין עם איראן. אם ישראל מוכנה לקרוא תיגר על בעל הברית העיקרי שלה, אני יורש היצר הסעודי יכול לסמוך עליה מול הארב המשותף משטר היתולה והאחים המוסלמים. ואכן עד היום אין לנו הסכם שלום עם הרב הסעודית, אבל יחסי ביטחון, יחסים בתחום הביטחון, כלכלה, חקלאות, טכנולוגיה מאוד מאוד מאוד חיוביים.

דעתי אילו לא היינו מפגינים כוח הרתאה, לא היה לו שום עניין לקיים איתנו את אותם היחסים. מדינה שרוצה להתקיים במזרח התיכון, מדינה שרוצה לשדרג את מעמדה במזרח התיכון, אולי אפילו בעולם כולו. חשוב מאוד שתדע לומר לא, כל עוד ברור, הלא הזה הוא מונחה על ידי עקרונות מאוד ברורים, היסטוריים, ביטחוניים. אני יכול לומר שוב ניסיון שלי בארצות הברית בתקופת הנשיא בוש ושמיר רפובליקנים ששאלתי אותם רפובליקנים בסנט בבית הנבחרים תסבעו לי למה אין שאלתי אותם דו שיחבי בין הנשיא בוש הרפובליקני לבין שמיר ותשובה של אחד שהיה אז הבולט ביותר בין הרפובליקנים הייתה איך אתה יכול לצפ פות לדו שיחיו בין נשיא שגדל עם כפית זהב בפה וראש מדינה שמוכן להקריב את חייו למען המדינה שלו.

היה ברור את מי הוא מעריך יותר ואת מי הוא מעריך פחות. >> כן. זה דווקא מהסיטואציה הזאתי אנחנו יכולים למנף את זה למשהו הרבה יותר טוב ולחזק את המעמד שלנו. >> בהחלט. בהחלט. כתוב, בנוסף לזה, שוב, לדעתי יש מקום לשידרוג מאוד משמעותי בנוכחותנו בגבעת הקפיטול, בית הנבחרים ובסנט, ולהרחיב את מה שאני קורא, מערכת החינוך שלנו בקרב המחוקקים. יש להם את העוצמה, יש לרובם, לא לכולם, הרבה רצון טוב וחשוב לטפח את הקשר עם המחוקקים. >> מדהים, באמת. הגענו ככה לקצה. יורם תודה רבה היה לי תענוג >> תודה רבה לך >> ברכותיי הגעתם לסוף הפרק כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיק טוק ומהאינסטגרם זה ממש לא מובן בתקופה הזאתי אז אם אהבתם את הפרק הזה האלגוריתם של היוטיוב שכל כך מכיר אותכם בחר לכם את הסרטון הזה תלחצו עליו קדימה ‏Ja.