"מדינה שמחפשת צומי" – כך הפכה קטר למדינה הכי מניפולטיבית על הגלובוס | ד״ר אריאל אדמוני

דוקטור אריאל עדמוני, ברוך הבא. בוקר טוב, מה נשמע? בוקר אור. הרבה בזמן האחרון, בטח במלחמה אנחנו שומעים על קטאר, קטאר, קטאר, מעורבות, שולחת ידיים לכל מקום, ואני חושב שאנחנו לא מבינים מספיק מי זאת המדינה הזאת, מה היא רוצה. מי זאת קטאר? וואי, התחלת בשאלה הגדולה, כי שאלת זהות זה עניין משמעותי. בגדול, אנחנו מדברים על מדינה, אם אני ארדד את זה לרמת משפט, מחפשת תשומי. זו מדינה שבנרטיב שלה במשך עשרות שנים נזרקה מכל המדרגות, לקחו אותה כמובן מאליה, סתם כדי לסבר את האוזן, חלק אולי זוכרים את חרם הנפט ב-1973, במלחמת יום כיפור, קטאר שם פשוט אף אחד לא זוכר אותה, כי ערב הסעודית לקחה את ההובלה, וזה מאוד אופייני שבדרך כלל ראו אותה בתור א מה שלצערי עדיין אני שומע, האחות הקטנה של ערב הסעודית, שאין כינוי יותר שגוי לגבי קטאר, ובגדול היא רוצה להיות נותנת הטון, והנרטיב הזה של אני פה ואני באה לקבוע סדר יום, הוא לא באגו פיצ'ר אצל קטאר, וכחלק מזה שאנחנו מנסים לבחון מעשים, בין אם זה ביחס לישראל, בין אם זה ביחס לטרור, אנחנו צריכים לזכור את זה בראש.

חברים, רגע לפני שנמשיך עם השיחה הזאת, הסתכלתי על הנתונים ביוטיוב, וראיתי שתשעים אחוז מהחבר'ה שצופים בנו עכשיו לא מנויים לערוץ. המטרה שלנו השנה זה להוריד את המספר הזה בלפחות חצי. אז אם אתם נהנים מהפרקים ומהתוכן שבערוץ, לחיצה על כפתור המנוי זו התרומה הכי משמעותית שתוכלו לעשות לערוץ הזה. בזכות זה נוכל להביא אורחים הרבה יותר מעניינים, להרים את רמת ההפקה כאן, וליצור עבורכם תוכן הרבה יותר טוב. אז שנייה לפני שנתחיל, קחו את הזמן, תרשמו לערוץ ובואו נמשיך עם הפרק. אנחנו צריכים גם להבין מה האינטרסים, האידיאולוגיה, איך היא נראית בהקשר הזה של קטאר, בשביל להבין לאן היא שולחת את הזרועות שלה, כי יש קשר ישיר.

ולפני זה אני אגיד, אתה חוקר במכון ירושלים לביטחון לאומי. לאסטרטגיה לביטחון לאומי. לאסטרטגיה לביטחון לאומי. לא לא אין לאומי, רק אומר. אה אין לאומי? אין לאומי. אה נכון, זה תל אביב. כן כן, זה עדיין אסס. בדיוק, כן, זה טלבל. ובגדול אתה מתמקד, יש הרבה חוקרי מפרץ, אתה מתמקד בקטאר שזה התחום התמחות שלך, ונמשיך מכאן. מה קו האידיאולוגיה הזה של קטאר שעל פיו אפשר להסתכל על המעשים שלהם ולחפש איזה הקשר מסוים? אוקיי, אז בגדול שאלת פה שתי שאלות. שאלת אחת מאיפה מה היא ושאלת אידיאולוגיה. אז טיפה גיאוגרפיה בשביל זה.

בגדול אנחנו מדברים על אזור המפרץ הערבי. רק על המילה מפרץ פרצים מפרץ ערבי היו כבר משברים בממשל טראמפ. ובמפרץ הערבי יש לנו אגודל קטנטן, מה שנקרא על החוף. האזור הזה שנקרא בעצם חצי האי הקטארי, הוא לא חצי אי קלאסי, הוא מחובר בעצם. אבל החצי אי הזה הוא קודם כל נראה כלא חשוב. נראה כלא חשוב גם אם נהיה כנים, שאנחנו מדברים על האזור של המפרץ, שושלת המלוכה, או ליתר דיוק זו לא מלוכה, זו אמירות, נסיכות, צריך גם לזהותיים. שושלת אל-סאני שם יחסית צעירה במפרץ, היא רק מאמצע המאה ה-19, השם הפעם הראשונה שהיא מוזכרת במסמכים הבריטיים זה 1847.

לצורך העניין אל-סבאח בכווית או אל-סעוד בערב הסעודית נמצאים שם מעל 100 שנה לפני כן. וכחלק מזה אנחנו מדברים על אזור שהוא חור. אזור שהוא חור בין אם זה הנציג הבריטי שמגיע לשם בזמן שהם היו תחת חסות בריטית מ-1916 עד 1971. הנציג הבריטי שממורמר למה הוא שם כי אין מה לעשות פה. או לחילופין בתחילת שנות ה-2000 שקטאר סוגרת את הדיל עם ארצות הברית לארח את הבסיס. העיתונים האמריקאים שמדווחים על זה מדווחים על מה זה החור הזה ולמה פתאום כל העולם הולך לשמוע עליו. והם צודקים ברגע שמגיע לשם הבסיס האמריקאי אז זה לא אנחנו בעמים אלו במתיחות נוספת בין ארצות הברית לאיראן.

והעיניים לקטאר כי זה המקום שדברים יקרו כי זה הבסיס האמריקאי בקטאר הוא אחד המוקדים המשמעותיים. גם הבסיס הכי גדול במזרח התיכון. בדיוק וקטאר שילמה טוב על העניין הזה. מפקד סנטקום הקודם הגנרל קורילה אומר בסנאט אנחנו חייבים תודה לקטאר על 300 מיליון דולר אם אני נותן את זה לסכום שונה קו שנתי שהם משלמים כי בסוף עלויות התפעול של הבסיס על דוחה, לא על וושינגטון וזה משמעותי מן הסתם. אין בהחלטה של ביידן לחדש את הבסיס ואין בהחלטה של טראמפ להודיע על הרחבתו והשקעות נוספות בו. שני דברים אפשר להגיד אגב ביידן וטראמפ לא מסכימים על מדיניות חוץ כמעט על כלום בנושא קטאר אי אפשר למצוא בסיכה את ההבדלים ביניהם בין אם זה בהצהרות פומביות או בין אם זה בהסתמכות פחות פומבית.

וכחלק מהגישה הזו שאנחנו מדברים על האזור הזה זה אזור קטן שרוצה לשים את עצמו במרכז ורוצה להיות קובע מדיניות כי יותר מדי זמן הוא היה כחלק מהחבר'ה. ושאנחנו מנסים לחפש את השאלה המילה הנוספת שהכנסת לשיח אידיאולוגיה פה אנחנו בבעיה כי אנחנו רואים איך הם רשמית יש שהגדירו אותם וואהאבים מה שנקרא סקירה קצרצרה הדת השלטת בערב הסעודית היא אסלאמית סונית אבל היא לפי מה שנקרא הזרם הוואהבי איש דת בשם מוחמד בין עבדול וואהב שבמאה ה-18 בעזרת השליט הסעודי המקומי בית המוחמדים הופך את ערב הסעודית לכוח עולה ולמעשה למדינה תחת קנאות דתית מאוד מובהקת מונוטאיזם רדיקלי ברמה שכופרים כמו נוצרים ושיעים מחוץ לתמונה הרס בתקוות מונוטאיזם רדיקלי והאידיאולוגיה הזו עד היום מאפיינת את ערב הסעודית אבל ערב הסעודית גם עברה אינספור גלגולים בהקשר הזה כי כחלק מהגישה הזאת אנחנו מאמינים שהאסלאם צריך להיות אורח חיים צריכים להתקיים כפי שהם היו במאה השביעית תחילת האסלאם כל מי שהיה במפרץ לאחרונה רואה שזה לא בדיוק מאה שביעית יותר בנייני ענק וקניית ספורט במיליארדים אבל כשלוקחים את האידיאולוגיה הזאת עם כל השינויים שבה חווים לערב הסעודית החורים שב-2011 מקימים מסגד על שם איש הדת הזה לכאורה הנה לנו דוגמה היא וואהבית ואז חוקרים מסוימים של קטאר יבואו ויגידו הנה היא אסלאמיסטית ואז נשאל אותם רגע איך זה עובד עם העובדה שבאותה שנה הוקמה כנסייה על אדמת קטאר שלא מסתדרת עם וואהבית ואז נתחיל לשמוע תירוצים והסברים וכחלק מכך אנחנו נשמע שמי שטוען שהיא אסלאמיסטית יגיד עוד מילה שהיא מדינה איחואנית מדינה של החס האחים המוסלמים אידיאולוגיה שהתחילה במצרים ב-1928 תחת חסן אלבנה ובעצם מאמינה באסלאם שמשתמש במוסדות דמוקרטיים במירכאות כפולות כדי לעודד פנייה אל העם כדי לפנות לתנועות העממיות ולצמוח דרכן מי שמכיר האחים המוסלמים הסניף המקומי שלהם בארץ יש כמה המוכר ביותר הוא חמאס שב-1987 אחמד יסין וכו' מקימים באזור בעצם יהודה ושומרון ובאזור עזה.

מעולה. נשאיר שנייה את ה... אני רק אסיים במשפט אחד העניין הוא ששחווים אידיאולוגיה שמתי לב שלא נתתי לך תשובה סופית כי אמרתי לך שלושה דברים סותרים כי להכיר ויש לו מספיק איכרויות גם בשנים האחרונות על כך שזה לא אותו דבר. עכשיו, כשאנחנו מנסים לפרק את השלוש מאות, החמש מאות אלף, על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים בגדול על משפחה שלטת, משפחת אסאני, אבל לא מעט משפחות חזקות נוספות שלא שמים לב אליהן כמו משפחת אלקוורי בעיקר באזור מתחומי הפנים של המדינה, משפחת אלתיאח שקצת ירדה מגדולתה לאחרונה, משפחת אלמסנד שגם קשורה בקשרי נישואין עמוקים כמו לא מעט אחרות מהמשפחות.

משפחת אלפרדן, משפחה שיית בכלל שבסקי היהלומים וכחלק מכך שאנחנו באים לחברה הזאת, אנחנו מדברים על משטר טוטליטרי, מדברים על דיקטטורה דה פקטו, אבל על משטר של לחלוטין נשען כחלק מהעם זאת אומרת השבטית-תרבותית של האזור על מבנה היררכי משפחתי-שבטי. ונגעת פה שיש חלוקה של כמה משפחות חזקות, בראש ובראשונה משפחת אסאני שהיא בעצם השולטת בקטר. אז אולי ניתן שנייה רקע על המשפחה הזאת, נבין מאיפה היא באה, כי יש את האימא של האמיר שהיא אישה חזקה, כל האחים הם בעצם יש שם איזה משחק משפחתי בניהול של המדינה, איך זה נראה?

אוקיי, אז בגדול, מאיפה היא באה? מדברים על משפחה שבאה מנג'ד, אזור ערב הסעודית, מגיעה ופחות או יותר עולה לגובה באמצעות תמטעול עד היום תוך הסתמכות על גורמים אחרים. ב-1851 זה היה סעודים, ב-1871 הם עוברים לאוטמנים, אז הם משחקים משחק של אוטמנים-בריטים, אז הם עוברים. כאילו חסות חיצונית. בדיוק, סוג של כוח חיצוני שמעלה אותי לגובה, תוך מצב אבסורדי שאנחנו נראה איך המשפחה מרשה לעצמה בעת ובעונה אחת לקחת שני כוחות מעצמתיים ולשחק בהם. זאת אומרת מצב של, עכשיו משפחה קטנה וחסרת חשיבות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

ובכל זאת אנחנו נראה סוג של חוסר מחויבות, בעת ובעונה אחת לככה גם עם הבריטים וגם עם העות'מנים. אם מישהו חושב שזה נגמר וזה מובן מסוים מה שמתסכל חוקרי מדיניות שאנחנו מדברים על קטר, חוסר הנאמנות הזאת ימשיך עד היום. סתם בשביל לסבר את האוזן, בביקור האחרון של טראמפ בדוחה במאי 2025, השקעות במיליארדים, בואינג, כחלק מזה בזמן שהאמיר תמים אסאני מארח את טראמפ, ראש ממשלת קטר ייצא ל-CNN שיש להם מטה בדוחה ויגיד התוכנית האמריקאית לא טובה. הסוג של חוסר המחויבות הזו זה מאפיין של קטר. עכשיו כשאנחנו מדברים על פוליטיקה פנים משפחתית, א', כדיסקליימר, אני חייב להגיד משפט שהוא לא שלי, משפט של חוקר מפרץ אחר דווקא על ערב הסעודית, אלו שיודעים אינם מדברים ואלו שמדברים אינם יודעים, כי זה המון פוליטיקה מקומית.

על אף שהרגע אמרתי את זה, אני אנסה להגיד כמה דברים ולדבר בתקווה שאני אהיה מהירדים וזה נגמר. ואנחנו מדברים על שושלת שמעבירה מאב לבן, אבל בפועל יש לנו מקרים שאנחנו קופצים בן דוד, קופצים בן דוד כאשר או אנחנו מדברים על גורם שלטוני לא מספיק חזק, צורך העניין משנות ה-50 זה היה עלי, שנות ה-60 זה היה אחמד ואז בן דוד שלהם, חליפה, בא ואומר לתפיסתי המדינה לא זזה על המקום הנכון ואז הוא עושה הפיכה. מאז יש לנו את שושלת חאמידים שזה בעצם חליפה ואז בא האמיר חאמיד ואז בא האמיר תמים הנוכחי. כחלק מזה כפי שציינתי יש לנו נישואי קרובים וזה קרובים, נישואים של צורך העניין, אמא של האמיר הנוכחי, מוזה אל-מסנד עם משפחת אל-מסנד, אל-מסנד הייתה מתנגדת שלטון וכחלק מנישואים פוליטיים אנחנו מקרבים אותה פנימה.

עכשיו צריך לזכור, גם אצל חאמיד וגם אצל תמים הנוכחי אין אישה אחת, יש ארבע. יש ארבע נשים וכחלק מזה יש מן הסתם את האישה שיותר זוכה לדומיננטיות, אצל חאמיד נגיד זה הייתה מוזה, אצל תמים זה תלוי באיזה מקרה, לצורך העניין כשהוא מבקר בבריטניה אז הוא ייקח את שייח ג'והר שהיא כאילו הבחירה מבין כל הנשים, אבל כשצריך, אתה יודע, לזרוק איזה עצם לשבט שלא יכעס, אז אני אביא דווקא את האישה הרלוונטית. וכחלק מהמשחק הזה של מה שנקרא במדינה קופטציה, שאני מקרב אליי גורמים שאולי לא מתים עליי או אולי מומרים על השלטון שלי, יש פה את המקל והגזר, אתה מצד אחד צריך את המדינה למימון, מצד שני יש לנו כמה דמויות באספרני שיש עליהן שמועות, מה שנקרא מה קרה להן שיזול להתנגד לאמיר, זה לא ערב הסעודית, הם לא הולכים כמו הרסח של חשוק ג'ירצוח, הם ידאגו להעלים את האיש, מה שנקרא בצורה כזו שזה סיפור הרי חשוב כסיפור כחיסול הרי הוא סיפור שכל העולם עקב אחריו, בקטר לעומת זאת דיווחים על התנגדות למשטר תמצא בעמוד 7 איפשהו קבורים כי סביר להניח קטר שלמעלה אותו גוף תקשורת שימחק את זה.

כן, צריך להבין, נגעת פה שהיא מדינה טוטליטרית וצריך להבין איך, כשאני חושב על דיברת פה על הרבה משפחות, שבטים, חמולות שהם שחקנים מרכזיים בקטר, אני מסתכל על זה כאיזה שהוא מודל אמירויות שיש, אתה יודע, אנשים חזקים, משפחות חזקות, שסך הכל יש להן שלטון משותף, מסכימים על השלטון, זה דומה לזה בקטר? זה דומה לזה, אבל בסוף אין חלוקה פדרלית, זאת אומרת מבחינת איחוד האמירויות, רשמית לפחות, אל מקטום והנאהן שתי המשפחות החזקות, אחת מתוך שבע, בעצם זה סוג של מבנה של פדרציה. פה אין פדרציה, יש לנו שלטון מאוד ריכוזי שבאיקרון, סתם אני אתן לך דוגמה מאתמול, הפיננס'ל טיימס עושה כתבה, עושה כתבה די מעדיבה עם שייח המייסה אסאני.

שייח המייסה אסאני היא אחותו של האמירה. אחותו של האמירה שאחראית על תחום האומנות. עכשיו הנה דוגמה לשיח שפחות דובר במקומות אחרים, אבל מה שנקרא הוא מאוד מאוד משמעותי, כי אומנות והגישה האסלאמיסטית לא עובדים במאה אחוז על מלא. ואז היו לנו מקרים שבהם נגיד מעמידים על טיילת הקורניש בדוחה פסל איפשהו ב-2007-2006 של בזינאדין זידאן. הנגיחה שלו במשחק עם אלג'ריה ואני גרוע בכדורגל אז אני לא הולך להגיד יותר מזה. תודה על התיקון, תודה, באמת תודה. כחלק מזה יש פה בעייתיות כי זה סוג של פסל וזה לא מתאים להציב פסל במדינה אסלאמית.

ושייח המייסה באה ואומרת בפיינל של טיימס בכותרת, אנחנו מדינה שמרנית. כי בסוף לא מעט מהתלונות שיגיעו לא יכוונו מן הסתם למשפחת אסאני, חייך היקרים לך, אבל אתה תראה תלונות על משרד העירייה, איך הם העיזו להזמין אומן כמו טראוויס גוט לקטר ולתת לו להופיע דווקא ביום שישי. או נגיד כמו שאמרתי עם האומנות, או נגיד איך שמענו שמועות שבקטר אירווייז מגישים אלכוהול. או בקלאיזם האחרון קטר אירווייז מקושטות, התוסים שלה עם אורות קריסטמס. וכחלק מזה אנחנו נשמע תלונות אבל הן לא יכוונו לשלטון. אם יכוונו כביכול לדרגי הביניים, לא כך מדינה אסלאמית.

אבל שוב, אנחנו לא נראה אופוזיציה מובהקת, אנחנו נראה שיש ביטוי יפה שקריסטופרדדיווידסון השתמש דווקא על חיות האמירויות, אבדל אל קיבורד, גיבורי מקלדת, בעיקר מגיבים ברשת, הפגנות פחות. כן, לא נראה עכשיו את הקטרים יוצאים לרחובות. לא, לא, לא. ואם נראה זה כנראה מתואם. כן, הבנתי. באישור שלטון. כן, כן. עם כל המסרים שם. אגב, לא רק הקטרים, זאת אומרת גם שחמאס או עובדים זרים בנגלים יצאו לרחובות, זה חייב לעבור תיאום. אנחנו לא נותנים כקטר לאבד שליטה ברחובות. כן, אין את החופש הזה. לא. גם אמרת פה על זה שהעם כביכול מאוד שמרן, אסלאם דבק בזהות האסלאמית שלו, אבל השלטון יש איזשהו פער, לפעמים הוא יכול להתגמש ולא לפעול תמיד לפי האסלאם אם זה לא לפי האינטרסים שלו.

היה קטעים בהיסטוריה של קטאר של מתיחות גבוהה בין העם לשלטון, משהו שאומרים אתם לוקחים אותנו למקום לא טוב, מקום שאנחנו לא רוצים, אתם יותר מדי ליברליים, לא שמרנים מספיק. כן, היו פשוט זה לא הגיע לכדי נקודת רתיחה, זה הגיע לכדי ממרמור בתוך משפחת השלטון, זה הגיע לכדי כתבות קצת בעיתונות של מה שנקרא כתבת או כתב שמספיק שהגיעו לקטאר היום הם מספיק רגישים להבדלים, אבל להגיע לכדי נקודת רתיחה לא, כי בסוף כחלק מהאיזון הזה, ואנחנו יכולים לראות דוגמאות בין אם זה בתרבות פנאי, אגב גם אם זה בטרור, במובן מסוים המימון הטרור על ידי קטאר היה גם דרך להראות הנה איך אנחנו אסלאמיסטים מספיק בשבילכם, תראו במי אנחנו תומכים.

גם הקלאפ הפלסטיני היה סוג של מלבין מבחינת קטאר, הנה תראו כמה אנחנו מה שנקרא אותנטיים במירכאות, אבל זה משחק עדין של שימור שברוב המקרים קטאר יודעת לקרוא את האוכלוסייה שלה, שלטון הקטאר ידע לקרוא את האוכלוסייה שלו הרבה יותר טוב, לדעת מה יהיה מוגזם, מה צריך אולי לשחרר שסתום, איפה צריך לשמר את האיזון הזה וזה משחק בלתי פוסק. והשלטון, משפחת הסאני עושה את זה בצורה טובה את האיזון הזה? גם כן, עושים את זה בצורה מאוד חכמה, סתם הזכרת על צורך העניין, ב-2022 יש לנו שמונה קצינים הודים בחיל הים הקטארי שהואשמו בהשמת ריגול נגד ישראל, עונש מוות הוטל עליהם, מודי, ראש ממשלת הודו, הייתה צריך להתערב כדי להמתיק את עונשם ושבעה מתוכם חזרו להודו.

איפה השמינים מישהו שואל, הוא עכשיו נעצר פעם נוספת בקטאר הפעם על האשמות של מילה בכספים. עכשיו כחלק מזה אנחנו צריכים לזכור יש לנו חיילים תימנים, בנגלים, הודים שנטיגים ישראלים שהיו שם, אני מדבר עוד כשהיו יחסים רשמיים ב-1996-2009, נטיגים ישראלים אומרים בגלוי, החייל התימני יודע, שונא אותי ודם, הוא לא סובל אותי, אבל הוא יודע שלקבל את הבוס מהצ'ק בסוף החודש הוא עכשיו יעשה את העבודה, הוא ישמור על בניין הנציגות הישראלית, what ever that be, רק שהוא יקבל אור ירוק הוא ייעז לעשות משהו. אגב בהקשר הזה אנחנו ראינו סוג של הסלמה מבחינת קטאר שהמשחק הזה הגיע למצב שבו בחירי חמאס ששוהים בדוחה פתאום הצליחו לגייס מתוך המכללה הצבאית פועל פלסטיני והמחבל בגוש הציון שהיה לפני כחצי שנה זיכרוני אלומתני היה בעצם שוטר פלסטיני בקטאר שחמאס ניגשים אליו.

עכשיו חמאס עשו את הגיוס הזה על אדמת דוחה, מהלך כזה לא קורה בלי אישור, זה לא יקרה. וכחלק מכך אנחנו רואים סוג של נכונות קטארית כי אותו שר הגנה הוא אחד שהתפרסם איך ב-2014 ממש מצייצת ברשתות החברתיות הוא יחמס, הוא לא מסתיר את זה. אבל עכשיו הוא לא יבליט את זה מן הסתם כי בסוף הצבא הקטארי הוא כוח, אם צריך להגיד יש פה שני דברים, יש את כוח השידור הקטארי והצבא הקטארי בתכלס זה אח אחד וזה בן דוד אחר אבל כחלק מהגישה הזו אנחנו נראה איך אלף יש לנו שטאפים בכמויות אדירות, בין אם זה שר ההגנה הקטארי בבריטניה ומפעל משותף עם טורקיה וטייסת בריטית קטארית ושחודשיים אחרי השבעה באוקטובר פיקוד החלל הקטארי ו-what ever that mean ופיקוד החלל האמריקאי חותמים על הסכם שיתוף פעולה חודשיים אחרי שהיו קולות מיד אחרי השבעה באוקטובר שאמרו חבר'ה השמו בדוחה.

כחלק מכך אנחנו מדברים על לא כוח צבאי, כוח צבאי דיפלומטי, הוא כרגע לפחות לא כוחות, אבל העובדה שהוא היה ממש כלי בידי קטאר להגיע לחדרים ולהיות מעורב בסכסאות בינלאומיות. נראה לי מכאן נלך לכוח הכלכלי העצום הזה שיש לקטאר. מאיפה הדבר הזה נובע? כי עד לפני שלושים, ארבעים שנה, עד לפני גילוי הגז היא הייתה שום דבר במפרץ, טיפה נפט. אוקיי, אז בגדול זו מדינה שתמיד נשענה על משאב חיצוני. לצורך העניין בשנות העשרים נגיד, 1920 בערך, יש שם מצוק הפנימים, מצוק שהיום הוא בעיקר בשביל החובבים וכו'. ב-1930 היפנים נכנסים ועושים מלאכותי ולכן זה מקריס את השוק.

שנות ה-40 זה שנים מאוד מאוד קשות בקטאר מבחינה כלכלית ואז מגיע משאב הנפט. עכשיו כמו שאתה אומר, משאב הנפט בקטאר הוא פחות משמעותי ממה שיש לאמירויות או לסעודים מן הסתם ולכן הקטרים בשלב מאוד מוקדם, אחרי בוא נהיה כנים, 20 שנים שקצת מרשים לעצמם בזבוזים ועוד, הקטרים מבינים רגע, אנחנו צריכים להשתמש במשאב הזה שלטובתנו גם לעבוד חכם. להשקיע נגיד בכלכלות זרות ודיבורים על השקעות קטאריות בצרפת אנחנו נראה עוד משנות ה-70. זה מחמיא. זהו ומתגבר משנות התשעים. ישנו בעצם שנות השבעים שמונים מתגלה שדה גז ביחד עם איראן, בדאגות מהאיראנים שייכרו למסיבה.

הקטרים מתחילים להפיק מהר מאוד ומבינים שהריגל שהתחלנו של ההשקעות חייבת לקבל מינוף הרבה יותר משמעותי כחלק ממדיניות ההשקעות הזאת. אנחנו נראה גם תהליך של מיתוג, איך קטר תקפיד להגיד זה לא נפט, זה גז, זה לא מזהם. פורבס ב-2018. היבר ירוק. רק בפורום דוח האחרון. מפורום דוח האחרון אנחנו נראה איך ביל גייטס מדבר על עזרה קטארית של קטר בקיימות. זאת אומרת המיתוג הזה של קטר כקיימות זה משהו שאנחנו נראה בפורומים בינלאומיים שלום שלום. עכשיו זה לא רק פייק איטנטיליומיקיט. בסוף דוח עלתה במדד חופש העיתונות לפני חצי שנה.

והיא לא שיפרה כלום במדד חופש העיתונות שלה. הנימוק של השופטים למה הם עלו היה הם הרחיקו כנסים בינלאומיים על עיתונות חופשית. עכשיו אתה שם לב, ברגע הזה קטר הפכה להיות מדינה דמוקרטית יותר במירכאות כפולות כי היא רק דיברה על זה. אז המיתוג הזה הוא משמעותי בתהליך, הם יודעים שזה משמעותי והם גם יודעים לראות מתי זה לא משמעותי. לממשל ביידן היה מאוד חשוב, הירוקים מה שנקרא הוא פונה לקהל הפרוגרסיבי. מממשל טראמפ פחות קריטי לו ולכן כשהאיחוד האירופי אומר לקטר אנחנו לא מסכימים להביא מכם גז עד שאתם לא עונים לסטנדרטים מבחינת קיימות, קטר מאיימת מאיימת אנחנו נפסיק את הזרמת הגז שכבר יש לגרמניה ועוד.

אבל בואו נהיה כנים אתה מאיים עם אקדחים וכדורים. אז הם פונים לממשל טראמפ וממשל טראמפ מצטרף לקטר בדרישה מהאיחוד האירופי. תשחררו, מה זה הדרישות המוגזמות האלה מקטר? ולפני שבוע האיחוד האירופי אומר אנחנו מעוניינים שוב מקטר לקחת גז. כי בסוף קטר יודעת שמיתוג הוא לא רק קצב על פני הגלים, הוא משמעותי גם במדיניות. נגעת פה במדינות אירופה אחרי המלחמה עם רוסיה שהיה משבר אנרגיה בכל האיחוד האירופי, אז איפה קטר התברגה אחרי זה? איך היא נכנסה לוואקום הזה? היא ניסתה והיא לחלוטין הצליחה נגיד בגרמניה.

היו לנו תלונות אחרי השבעה באוקטובר. אמר אחד מחברי הפרלמנט הגרמנים למה אנחנו בעצם באותו יום האמיר תמים הגיע לדבר גז. אמר רגע מה אנחנו שבויים של מדינה מממנת טרור? בבילד הגרמני ביקורו של האמיר הדמים ובמובן מסוים כן, העובדה הזו שבסוף קטר מאוד התהדרה בזה שמחלית אחת שלה מאירה שכונות שלמות באירופה. ובחורף קר זה משמעותי וכחלק מכך אנחנו נראה לא מעט מדינות, גרמניה, איטליה, אנחנו נראה את זה אגב לא רק באירופה. כן אנחנו נראה גם עסק עם סין ועוד אבל בגדול כחלק מכך מרכיב הגז באירופה היה מרכיב מאוד מאוד משמעותי.

זה נתן לקטר מינוף די רציני. לאיזה מדינות אם אתה יודע ספציפית קשרי האנרגיה התחזקו בשנים האלה? גרמניה זה היה בעניין רוסיה. איטליה זה היה אחרי, קצת אחרי כביכול לא קשור. אני מנסה לחשוב אם הייתה עוד מדינה בהקשר הרוסי-אוקראיני. לא עולה לי כרגע זה לא אומר שאין, זה אומר שלי כרגע לא עולה. אבל מה שהיה חכם בקטר זה שהיא הבינה שיש פה משבר עם פוטנציאל. זאת אומרת סתם ניקח דוגמה את חברת הנפט הרוסית רוסנפט. המנכל שלה כרגע הוא קטארי וכחלק מכך כשבעצם הוטלו סנקציות על חברות רוסיות, הקטרים סוג של הלבינו את הנפט הרוסי שכביכול לא רוסיה מכרה, קטר מכרה.

פוטין אומר תודה, המדינות אומרות תודה. הסינים מצאו סוג של מסלול עוקף. מסלול עוקף שאפשר לראות איך קטר אמרה אוקיי אז בואו נרחיב את העסק הזה. כשממשל טראמפ חוטף את מדורו ומתחיל למכור את הנפט של ונצואלה, הכסף ממכירת הנפט של ונצואלה עובר לחשבונות בקטאר בשבועיים שלושה האחרונים. חברי קונגרס דמוקרטיים אומרים מה זה? כאילו איפה ה-accountability? איפה המפקחים על הכסף שנכנס? בואו נהיה כנים, קטר הייתה המלבין הלאומי. אתה שם שם את הכסף וזה לא שטראמפ יכול לבוא ולהגיד זה רק אנחנו. ממשל ביידן עושה אותו דבר כשלפני המלחמה הוא ישישקה מול איראן לשחרר עיתונאים על אותו אמריקאי תמורת כספים שהממשל האמריקאי עצר והקפיא של איראן.

הבנקים הקטרים יהיו הבנקים ששם הוא שם את זה. וכחלק מכך קטר הבינה אוקיי איפה אני יכולה להיכנס בתוך הסכסוך הזה? בגרמניה אני יכולה גז יופי. לרוסיה אני יכולה להיות יעילה מבחינת הלבנה, נהדר. האם זה רלוונטי לעוד מדינות אחרות בסכסוך? כן, האוקראינים והרוסים חייבים להודות כי אני תיווכתי בהחזרת ילדים. כחלק מכך זו מדינה של לחלוטין יודעת לראות משברים ולמנף אותם. אגב כחלק מזה היא אפשר להחריף אותם נהדר. עד לפוינט בוא נעבוד חכם. באמת קטר היא מהשחקנים הדיפלומטיים המרשימים בעולם מהבחינה הזאת. ראינו בעיקר בשנתיים האחרונות שזה תהליך שהתחלתי להיחשף לכל התופעה הזאת שנקראת קטר.

זה ששמענו גינויים ממדינות אירופה לדוגמה, אם אני לא טועה ראש ממשלת בריטניה הקודם, סומק. בדיוק סומק בעצם גינה את קטר על התמיכה שלה בחמאס. פעם אחת מתוך 30 אבל גינוי הקטר לחמאס על הפרת הפסקת אש. כביכול ממשל טראמפ בא ואומר לישראל תראו זה לא שהם בחרו לחמאס אלא הם משרתים אותנו. כבעניין עזה שכל העולם העיניים שלו על האזור הזה, קטר יודעת שחייבת להתנהל יותר בזהירות. אז איך היא תתמוך בחמאס? לא בצורה כל כך מובהקת לצורך העניין אחת הסיסמאות ששמענו הרבה זה חיילים קטרים בעזה. הם לא רוצים חיילים קטרים בעזה בעיקר כי הם לא חיילים קטרים זה הם בנגלים והודים.

אבל כחלק מכך אנחנו נראה איך התמיכה בחמאס תהיה בשיקום אוניברסיטה אסלאמית בעזה, כבניית בתי חולים שאנחנו ראינו רק לפני חודשיים איך בתי חולים קטרים היו מקומות שבהם החמאס חיפשו גופות כי שם הם הטמינו אותם. זאת אומרת אנחנו נבנה את הכוח ללונגרן בצביעה של עצמנו קיומנטריים כעסקיים אבל זה בסוף משחק מאוד מאוד עדין לשמר כי בסוף אני לא רוצה תמיד נוח לי שכל אחת מהמדינות יודעת שאני זו קטר אני מדבר בתור הקווירגלידליי. זאת שמרשה לעצמה אבל ברגע האמת היא תהיה איתי וזה הנרטיב שחשוב לה למכור כמעט לכל מדינה שברגע האמת בחדר הסגור הם יהיו איתי.

איך אומר טראמפ שמתהפך מ-2017 ו-2018 פתאום רואה באדם ששואלים אותו הוא עכשיו הרי מאוד פוקרטרי וששואלים אותו על המטוס על האייר פורס וואן בדרך לישראל. איך אתה מסביר כאילו בפברואר 2017 אתה קורא להם מממנת הטרור בין הגדולים בעולם ועכשיו אתה קורא להם בחברים הכי טובים? התשובה שלו למדתי להכיר אותם. זו התשובה. זאת אומרת אני רוצה לשכנע את האיש בחדר של אני איתו ברגע האמת. וזה השני שאני משקר. באמת קטר היא מהשחקנים הדיפלומטיים המרשימים בעולם מהבחינה הזאת. ראינו בעיקר בשנתיים האחרונות שזה תהליך שהתחלתי להיחשף לכל התופעה הזאת שהיא נקראת קטר.

זה ששמענו גינויים ממדינות אירופה לדוגמה אם אני לא טועה ראש ממשלת בריטניה הקודם. סומק. בדיוק סומק חמאס במהלך המלחמה וראינו אותו חוזר בו אחרי שבועיים בדיוק, תקופה מאוד מאוד קצרה. איך בעצם קטאר מצליחה להתברג לתפקיד הזה? כי בסוף מדינה מאוד קטנה עם מנוףי לחץ עצומים. מה המנופי הלחץ של המדינות המערב? קודם כל כלכלי. כשאתה מביא דוגמה את בריטניה, בדצמבר 24 בא האמיר ללונדון, ממש גלים קטריים ובריטיים מתנפנפים בסדרות. המלך צ'רלס שעליו אגב היו שמועות לגבי עסקי כסף קטריים. המלך צ'רלס שובר שיניים בניסיון להגיד סלאם עליכם, ויומיים אחרי זה האמיר מובהל במירכאות ללונדון, לדווקא לפרבר לונדון, לא המרכז, לפגישה עם מה זה פגישה, סוג של גאלה לכבודו, שבהם הוא מתארח ומזמינים אותו לגבי הרחבת העסקים הקטריים.

וקטאר רק לפני שבועיים התגאתה שיש 600 חברות בריטיות בקטאר וכוכחה לאיכות הקשרים הכלכליים בין השניים. עכשיו שוב, אנחנו יודעים מי המממן בסיפור ומי הממומן בסיפור, וכחלק מזה אחת מהעובדות שזה הרשו הישראלים לגלות לפני שלושה-ארבעה חודשים, העובדה שבלונדון עצמה כמות הנכסים בבעלות משפחת הסאני יותר גדולה מבעלות משפחת ארמון בקינגהאם מה שנקרא, לא משפחת, וכחלק מכך ההבנה הזאת של אל תספ... אתה יכול לשפוך כסף על פוליטיקאים מושחתים, ואלוהים יודע שיש, אבל זה לא הדרך הכי טובה. הדרך הכי טובה זה להיות בחברה האזרחית בצורה כזו, שאוקיי, סבבה, גם שזה יתחיל להיות בעייתי, אז לך תוציא, לך תנקה רוות עכשיו.

בעצם הם משתמשים בכוח הכלכלי שלהם, לא בשביל בהכרח, למרות שהם כן עושים את זה, לשחד פוליטיקאים, אלא גם בעיקר למנופי לחץ בתחום הכלכלי הפנימי. זאת אומרת, אני עכשיו אבוא ואני אקנה נדל"ן כאן כדי שאני אגיד לכם, אני משפיע על מחירי הנדל"ן פה אצלכם במדינה, או שיש לי פה את מפעל המים הזה, אני מוציא את הכספים שלי, אם אתם לא פועלים על פי הנקודות שאני... אתה נתת את בריטניה, יש שכונות בלונדון שנקראות דוחה קטנה. לפני, זה היה אחת מהפגישות הזויות לפני חודש, שפתאום אחד מקרן ההשקעות הקטריות מגיע לארמון האליזה.

ואז אתה אומר, מה? כאילו, הוא לא הלך למקור, הוא הלך למנכ"ל הארמון, מה שנקרא, מי שמנהל את האופרציה. ואז פתאום אתה מגלה ש-20% בארמון האליזה מכסף קטרי. ואז אתה אומר, רגע, פה זה כבר לא רק רכישה של נדל"ן, זה כבר רכישה עם אמירה. זה רכישה עם אמירה שבהם רגע, למה בדיוק כספים קטריים שם? ואז אתה רואה שפתאום קטר הקפידה לא רק להיות בזה, אלא להיות בטור דה פראנס האחרון ובאולימפיאדה האחרונה בפריז. יש לנו ממש ג'יפים קטרים ליד מגדל אייפל, כי קטר השתתפה בהבטחה. היא קטרי מומחית ביטחון, כי עובדה, תראו איזה יופי על ה-2022.

לא היו התפרעויות בכלל. ברור, אתה עושה אלכוהול, לא היו התפרעויות. עכשיו, כחלק מכך, אנחנו רואים איך זה עכשיו, עכשיו בימים אלו זה קורה באולימפיאדה במילאנו, אולימפיאדת החורף במילאנו, יש ממש שוטרים קטרים ברחובות רומא, וזה מדהים לראות ששוטרים קטרים עוצרים ליד ילדים איטלקים, נותנים להם טיליונים של כוח השיטור הקטרי. ילד איטלקי מסתובב יום מגניב, קיבלתי משוטר. עכשיו, זה ג'יפים חדשים, זה נראה טוב, זה נראה יופי של... וכחלק מכך אתה אומר, רגע, עם כל הכבוד, אתם מדינה של מטר ושיבה, איזה בדיוק הבטחה קטרית אתם נותנים פה?

שאל אותי אחד המפיקים ואחד התוכניות, זה פרוטקשן, נכון? זה מה שקורה פה, נכון? אנחנו לא רוצים שארגון טרור אסלאמיסטי יעשה לי משהו. בואו, בואו, בואו נדבר, אתם תקבלו פולו צלפים קטרים על הגגות. וואו. אנחנו יכולים להבין, עכשיו בואו, זה הולך לקרות גם בגביע העולם, גם בקנדה וגם בארה״ב. יהיו כוחות שיטור קטרים, שוב, אנחנו צריכים להבין, אחד הדברים המדהימים לגלות, איך בסוף קשר כזה, ואז מפקד משטרת דאלאס בארה״ב מגיע לקטאר להכשרה. באים אחרי איזה הכשרה. הקטרים ב-22 הסתמכו עליכם, וחמש שנים אחרי זה שכחתם הכל והגעת שוב.

נו באמת, אבל אנחנו יכולים להבין, ואז מצאו תלונות מהימין האמריקאי, חלקו, אבל זה סיפור אחר. אומר, רגע, מפקד משטרת דאלאס מגיע, מה שנקרא, is he on the take? האם גם הוא מקבל משהו? ושוב, בהרבה מקרים זה לא יהיה כזה מוחצן ומוקצן. קשר עסקי, קשר אישי, קשר ביטחוני, ואנחנו, סליחה לצרפתית, נערך את מעל החרא, רוב הזמן. כן, עוד אפיק בתחום הכלכלי זה התחום האקדמי, שקטר מאוד מאוד חזקה בו. השקעות באוניברסיטאות בכל העולם. איך זה נראה? איך זה משמש כמנוף לחץ על המדינות? פה זה מעניין, כי כשאנחנו מנסים לראות, זה מופיע לראשונה איפשהו בשנות ה-80, דווקא באנגליה הבריטית, אם זיכרוני אינו מטעי, וכחלק מכך אנחנו נראה איך, אני חושב שזה התחיל דווקא בשביל דוחה עצמה.

בסוף, אם אני רוצה להפוך את דוחה למרכז העולם, אז אני צריך למשוך קמפוסים אליי, מתוך מטרה שאלו שיוכשרו אצלי גם, צוחקן קטרית גאתה לפני כמה חודשים, שבקרינגים אלון עושה את הסניף הקטרי, לא מעט מהעובדים נכנסים פנימה לתוך המגזר הממשלתי. וכביכול המטרה הייתה להפוך את קטר למרכז, תודדים זרים יגיעו מכל העולם, יוכשרו אצלי, אבל מה שאנחנו ראינו זה איך קטר אמרה, רגע, יש לי פוטנציאל מינוף מאוד מאוד טוב גם בבית שם. כחלק מזה אנחנו נראה איך ג'ורג'טאון מכבדת את האמיר, אנחנו נראה איך פתאום קטר קיבלה, נחשף ממש לאחרונה, אפילו זכות וטו על מינויים מסוימים, מקצים.

עכשיו פה יש איזושהי משהו שאנחנו עדיין... לא קיבלנו את האקדח המעשן. למה אני מתכוון? ברוב המקרים הציגו את זה בתור, בדו"ח לחצו על כפתור, אז בקמפוסים בארצות הברית התחילו להפגין. זה לא סיבה ותוצאה לתפיסתי. זה יותר, אם ניקח מונח מתחום הנאציזם, לכוון לדעת הפירר, אז זה יותר נהיה סוג של לכוון לדעת הברון. באוניברסיטה מקבלת את הכסף הקטרי, מתעלמת ממה שנקרא ערכים פרוגרסיביים, איסלאמיסטיים שמוחנסים פנימה. הדור הצעיר שבאו, דור שטוף מוח, וכחלק מכך אנחנו נראה ש הקוריקולום, מה שנקרא תחום הלימודים, הוא קר פורה.

קורסים על מיעוטים יורדו. אגב, בדו"ח עצמו אנחנו נראה מצבים שבו, אתה יודע, לא תלמד במדינה אסלאמית בתולדות האומנות בקורנל, אתה לא תלמד הרום. אתה תציג גרסה מעודנת. איך זה אתה, המרצה כבר יסנזן את עצמו. מבין את הראש. גם ברור, הוא צריך את הג'וב הבא והוא יודע שלאט לאט, זה נושא רגיש, אז תראו איך עובדים עליהם. וכחלק מכך אלג'זירה הייתה תורמת לעידוד. זאת אומרת הקטרים בסוף לקחו זרמים פרוגרסיביים, מה שמוכר בתור התנועה האדומה הירוקה, לקחו זרמים פרוגרסיביים ואמרו, רגע, אנחנו נציג את עצמנו בתור מלחמת המדוכאים.

לצורך העניין, קטר, בעל הברית של ארצות הברית, מציגה את עצמה בתור מי שנלחמת למען מדינות עולם שלישי. וכחלק מכך אנחנו נראה גם כנסים של מה שנקרא the global south. ואנחנו נראה איך קטר מדברת את השיח הזה של מלחמות המדוכאים. וכחלק מכך, סתם לשם הדוגמה, אנחנו נראה שמשתנת מנצ'סטר עושה פשיטות על שכונות מהגרים, אז המידליסטה הקטרי יציג את זה בתור איסלאמופוביה, כי אתם פוגעים באסלאמים. זאת אומרת, ההבנה הזו שאני צריך לקחת את הכסף מהאוניברסיטאות, לממן איזה מטיף, לממן איזה מרצה, לממן גם את ראש הפקולטה, ולאט לאט אנשים יבינו, אקדמאים יבינו ששם נמצא הכסף הגדול.

זה לא יקרה בצורה פומבית. יש, סתם לשם הדוגמה, בן אדם פרסם מאמר. הוא יודע בסוף שהוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיז איזה גרנט או להרגיז איזשהו מכון. אז בוא נפרסם על מדינה אחרת. בוא נדבר על כל טוב. אני צריך את הקידום. האנשים האחרים ילכו למלחמה. וכחלק מכך אנחנו נראה אקדמאים שדף המסרים שלהם כמעט זהה לזה הקטרי. אגב, לא רק בפרו-קטרי, אלא לפעמים קטר רוצה שיותר ידברו על כמה אמירויות מתערבות בסודן, אז פתאום יראה מלא מחקר על זה. עכשיו מה זה מלא מחקר? בסוף המחקר עצמו יכול להיות אותנטי, אבל המימון שלו, הדקויות, הניואנסים, ההתעלמות מההיבט הקטרי שם, וכחלק מכך אנחנו נראה איך יש לנו כוונון של השיח שלעיתים קטר עצמה תקפיד, לא, זה רק אל-ג'זירה, לא, זה רק המימון, אנחנו לא חלק מזה.

הם בעצם מעבירים את הזרקור לאן שהם רוצים. הם משחקים עם מה יהיה בפרונט ומה יישאר בצד מבחינה מהפן האקדמי. ונגעת פה באל-ג'זירה שזה גם אחת מהזרועות מינוף הכי גדולות של קטר, וככה צריך לגעת בזה די בקצרה, כי אנחנו טיפה לקראת סיום, אבל מה המשקל של אל-ג'זירה בין אם זה בעולם הערבי או בעולם? תראה, בשנות התשעים כשהיא מוקמת על ידי אמיר חאמד, אל-ג'זירה בערבית זה אומר חצייהי ואנחנו מתכוונים כמובן לחצייהי הקטרי ולא לחצייהי הערבי. הסעודים כמובן מקימים את אל-ערביה. כמו אל-ג'זירה כי אתם חצייהי משמעותיים, אנחנו ערבים משמעותיים.

וכחלק מכך אנחנו נראה איך אל-ג'זירה עשתה כמה דברים. אחד, היא הייתה נושכת ומרתקת. זאת אומרת, פיקחה אומרת לאריאל, production values של ג'זירה מדהימים, בלי שאלה. וכחלק מכך בעיתונות תקשורתית ערבית שבלעקנים משנות התשעים זה יותר הסתבך ולא זה החרדיה. וואו, מרתק, יש שר הזה נפגש עם השר הזה. פתאום יש פה עיתונות צהובה שלא מפחדת ונושכת ואפילו חוצפנית. אתה יודע מה היה הסיפור מיד אחרי שבא אמיר תמים, בא אמיר תמים, לד ללונדון בדצמבר 24, מסיים חוזר ארצה, חוזר כאילו לדוחה, ואז אל-ג'זירה עושים קליפ, הפסל החדש שנחנך בבריטניה הוא גוף של חרא.

מה יש לכם כאילו, אתם גוף תקשורת שהעולם כולו משחרר לפתחו, אתם עושים את זה? אבל זה בדיוק העניין, החוצפנות הזאת, התעוזה הזאת, הדחיצה של בריטניה, כי נראינו יותר מדי עם הבריטים, בבית לא יראו את זה, אז תראו איך עובדים עליהם תוך כדי. וכחלק מכך אל-ג'זירה הייתה נועזת יותר, יכולה יותר, ופתאום ראינו איך אל-ג'זירה גם מאפשרת, אתה יודע, כשפותחים בקפריסין טלוויזיה, הנה מקור המידע האמין, שאפרופו שמרנים... מועד קצת יותר כלפי חוץ. כן, ברור. בגדול יש מעט מאוד סיכוי של אל-ג'זירה על מה שקורה בקטר, אלא אם כן ממש אין ברירה, ואנחנו רואים שמדובר על סיכור שבהפגנות באיראן, עד שזה הגיע לאל-ג'זירה לקח מלא זמן וזה היה מאוד מאוד ארוך, ויותר דברים משטר, ותמונות של כבישים רצים כדי להראות הנהכים בתהרן ממשיכים, אתם רוצים.

כחלק מכך אנחנו נראה איך אל-ג'זירה הייתה כלי יעיל גם לקבע נרטיב, צורך העניין בקפריסין הזה, וגם לפני חודש פורסם איך משלחת מגוגל הגיע, ואנחנו ממש רואים לפני כחודש מוקם מנוע בינלאם מלאכותית קור, של גוגל, שהולך להישען בין היתר על ידיעות באל-ג'זירה. וכחלק מכך אתה בונה את הנרטיב, אתה מייצג תודעה, כי קטאר הבינה שאל-ג'זירה משמעותי, כי הוא לא רק שופר, הוא כבר קביעת מדיניות. בסוף יש פוליטיקאים שעולים מאל-ג'זירה, יש... כל העולם יודע אם זה עלה באלג'אזירה זו בעיה, זה יכול ליצור לי בלאגן בבית, דוגמת האביב הערבי ועוד מה שנקרא, כחלק מכך זהו כלב תקיפה קטארי מאוד מאוד משמעותי, שכביכול שאגב שואלים את קטאר מדי פעם, מה זה הטענה היא חופש הביטוי, תגובה איטלקית תקשורת עצמאית, היה על רקע מדורו, אלג'אזירה יצאה והציגה את טראמפ בתוך חוטף ואז אני ציינתי על זה משהו ואז מגיבה ישראלית אמרה לי, אריאל למה לקן 11 אסור להגיב?

אמרתי לה נחמד, רק יש בעיה אחת מאוד פשוטה, משפחת השלטון זה בן דוד שלו והוא זה שנמצא שם, אגב ממש לפני כמה חודשים, זה היה משהו שהיינו מצפים לראות, קטאר שינתה את הניהול של אלג'אזירה וממש היה שיח בעולם הערבי על זה שלחבר'ה זה הולך לקרות, כי עכשיו זה בבעלות משפחת המלוכה, הם ירסנו את עצמם, כי עד עכשיו זה היה בבעלות איזה מפיק סורי, לא זה מה שעמדין לראות, קטאר אמרה רגע, היה איזה סטיפה סיכור בלעדי וחמאס, חמאס קצת כעס על אלג'אזירה, אבל זהו, אלג'אזירה אמרה רגע, אני יכולה להסתכל על הביטוי, אני יכולה מהמקפצה, אז למה לא?

וממש אני אפרסום לעצמי על האוהב את זה, אבל המאמר שפרסמתי באחד בעברית אחד מגלית באותו יום היה, האור הירוק של טראמפ לאלג'אזירה, כי זה ממש היה ככה, אם טראמפ היה מתייחס לאלג'אזירה בתור חבר'ה זו בעיה אצלי, לפעמים לא היו מעיזים, בסוף יש להם ניהול סיכונים חכם, אבל אלג'אזירה ואגב נוטים להתמקד בה, מידליסטיים, מידליסט מוניטור, על ערבי אלג'דיד, זו תקשורת שהיו יותר מרוסנים כשהיה נוח לקטארים, פשוט יותר ויותר, הקטארים מרגישים של מה יקרה, אני יכול להרשות לעצמי להסיט, מישהו הולך לקרוא לי לסדר, לא.

כמה הדעות של קטאר העמדות שלהם והמסרים של אלג'אזירה מאושרים? רוב הזמן, אבל לא בהכרח. זאת אומרת, יש גם מקרים, אחד מהמנכ"לים שמקושר היה לפי חלק מהדיווחים לחמאס, הוא עדחנפר אפילו ציווה בחלק מהמקרים להוריד, ב-2011 להוריד דיווחים אנטי-אמריקאים, זה too much, מחלקת המדינה האמריקאית אומרת לקטאר לא, זה מוגזם, תורידו. זאת אומרת, בסוף יש פה ניהול סיכונים, אבל אלג'אזירה אמור גם לקרוץ לא-לקבוצות הקצה, וב', גם לאסלאמיסטים. זאת אומרת, אני צריך, אני אהיה מה שנקרא, באלג'אזירה היו שובו לעצמם יותר, דף המסרים של קטאר הרשמית יהיה יותר מעומל, רוב הזמן.

זאת אומרת, הם אישרו את דף המסרים הזה, פשוט הוא לא יהיה זהה בתכנים. גם פה יש את המשחק הזה של לאכול את העוגה ולהשאיר את השלמה, ללכת על הגבול הדק הזה שמלווה אותנו לאורך כל השיחה פה. ובאמת בשיחה נגענו גם במי זאת קטאר, הרקע שלה, כוח צבאי, כוח כלכלי, מנופי לחץ על מדינות המערב. לדעתך יש משהו שהפספסנו שלא נגענו בתחומים האלה? אני חושב שבסוף יש נטייה להגיד, חבר'ה זה תמנון כל יכול, ולכן מה מצפים שנעשה? ובעובד מסוים אני בעד השיח הזה, שאלו אותי לרדיו אחרי ההתנצלות של נתניהו לטראמפ, להתנצלות של נתניהו לטראמפ, לגברת קטאר.

ברור שזה, חבר'ה, אפשר לבוא ולהתעלם מהעולם, אבל זה גורם מאוד מאוד חזק. מצד שני, ההתנצלות הייתה הרבה פחות בעייתית, כמו העובדה שמיד אחרי ההתקפה בדוחה, ישראל סוג של הבליגה, חברה המוסד לא היה מעורב, כאילו בוא נשמור את ראש הגשר לשם. זה הרבה יותר משמעותי, כי בסוף בקטאר המנוף הוא בגיעה בדברים הקטנים. הפגיעה, כמו שאמרנו בלקוח הקצה, אתה רוצה להראות משמעות? אתה צריך לא ללכת לדברים הגדולים. אתה לא משנה את הגישה של ממשל ארה״ב עכשיו, זה לא ריאלי. אבל חברה ספציפית, עכשיו, שלא רוצה פדיחות, כי היא עשתה עסקים עם קרן שמקושרת לריצול אנשים, או לפגיעה בנשים, או לפגיעה בזכויות להט"ב, זה כבר הרבה יותר ריאלי.

אז חבר'ה, יש מה לעשות. האם צריך לעבוד חכם ולא מהבטן? ברור, זו מדינה שכבר משקיעה מעל 30 שנה לחדור למערב. אנחנו לא נפתור אותה בזבנג וגמרנו. אבל יש מה לעשות. התשובה היא לא, פנייה מצד אחד, וגם לא רק רטוריקה מתלהמת. בוא נעבוד חכם. מה זה לעבוד חכם הזה? לעבוד חכם זה צורך העניין. אם ניקח, אנחנו מעוניינים עכשיו לטרגט מפעל ספציפי של קטאר. היו מקרים שבהם ישראל הצליחה, סתם יש שם דוגמה, היה מהלך יפה של, לא זוכר, ממשלת ישראל, נראה לי בגת, שבה וקטאר רצתה לקבל איזשהו פורום של נשיאות מועצת היהלומים, לא זוכר מה בדיוק הפרטים.

גוף לאומי כלשהו. קטאר היו אומרים, תקבל אותו. ישראל היה לה זכות הצבעה, היא אמרה, לא, לא, אנחנו רוצים את הודו. זאת אומרת, לעבוד בדברים הקטנים. לנו זה נראה לא משמעותי. בהמון מקרים דברים שלא משמעותיים לנו, קטארים השתוללו על ההחלטה עכשיו לאחרונה, קטארים גילו את יוטיוב על כך שהם שיתפו פעולה עם ממשלת ישראל על חסימת אלג'אזירה ביוטיוב. עכשיו, מה שנקרא, כל העולם עדיין רואה אתכם, הכל טוב. לא, זה משמעותי. כי ברגע הזה אתם פגעתם כאילו בדבר קטן. בישראל לא סוכר. מה אמרו ביוטיוב על ההחלטה של ממשלת ישראל?

אבל הקטרים זה הציק, לקטרים זה הפריע. פעולות קטנות. פגיעה קצת פה, קצת בחברות הקסיקיות, קצת בדיפלומטיה פה, פה, פה. לחסם ביכולות. לחסם. מדהים. אריאל אלי, תענוג. אם אנשים רוצים למצוא אותך ברשת, לקרוא עוד ממה שאתה עושה, לאן הם יכולים ללכת? יש לי עמוד טוויטר די פעיל שאני יודע שעוקבים אחריו משני הצדדים דרך אגב. היו כבר מקרים שבין אם זה שרים ממשלת ישראל ובין אם זה שפיתום הגיב לי, אותו חמד אל מופתח הגיב לי ולא תייגתי אותו. אני אגב לא רציתי את הזה, אז עשיתי רק סקרינשוט. והוא טרח לבוא לעמוד ולהגיב.

עכשיו מישהו כנראה עדכן אותו. אז אני יודע שעוקבים אחרי זה. אז הצטרפו. חלק מזה אני גם במכון ירושלים מפרסם מאמרים. יש שניים שמה שנקרא עכשיו in the works. וחלק מהדברים אני אשמור על דום שתיקה כי מי שצריך לדעת יודע. אני גם צריך קישור לטוויטר, זה אחלה מקור. אריאל תודה רבה על התענוג.