הפרשן הגיאופוליטי בהצהרה מדאיגה: הכלכלה העולמית בדרך להשתנות! | זיו רפפורט

זיווה פפורט, ברוך הבא. ברוכים הנמצאים. תודה רבה. רוצה שנתחיל עם מה הדבר המרכזי שהישראלים לא מבינים בנוגע למסחר הימי? אוקיי, אז אולי בישראל אנחנו נוטים לייחס חשיבות מופרזת לכל האירוע הזה של מסחר ימי. אנשים אולי התרגלו היום שהם מזמינים משהו באינטרנט מסין ותוך שבוע וחצי הוא אצלם בבית. זה באמת קורה דרך מטוסים, אבל רוב המסחר הימי וכשאני אומר רוב, זה רוב מוחלט של אזור התשעים אחוז, סליחה, לא מסחר ימי, התשעים אחוז מהסחר העולמי מבחינת ערך עובר דרך הים. שזה כמובן אחוזים מטורפים ובאמת המסחר הזה עובר בים דרך נקודות מאוד מאוד מסוימות שנקרא להן בגאו-פוליטיקה צ'וק-פוינטס, נקודות חנק, שזכינו לראות את החשיבות של אחת מהן במלחמה האחרונה, ביצר הורמוז.

יש עוד כמה כאלה והסחר הימי באמת מהווה כמות אדירה של ערך שעובר דרכם. כן, לגמרי. שנייה לפני זה, מי שלא מכיר, לך יש בעצם אתר גאו-פוליטיקה ביוטיוב שאתה סוקר אירועים גאו-פוליטיים מהמבט העולמי ומלא מלא דברים נהדרים. ממליץ לכולם ללכת להסתכל. נגעת פה בעניין הזה של הווליום המסחר המסיבי שעובר דרך הים. למה זה קורה? למה... אוקיי, אז באמת איך שהמסחר בים מתנהל היום, וזה גם משהו שאני חושב שאנשים קצת לא מודעים להבדלים האלה כשמדברים למשל על מיזרונות יבשתיים, יש פה את הדיבור ממש חזק על מיזרון IMX.

החידו הערבי. כן, בדיוק. מיזרון רגבטי נקרא לזה, מאזור המפרץ, כנראה האמירויות, דרך סעודיה, ירדן והמטרה של האנשים להביא אותו כמובן לישראל. כשמדברים על מסחר ימי, המסחר הימי היום נעשה באמצעות ספינות ענק של קונטיינרים. כשאני אומר ספינות ענק, זה ספינות באורך של בערך 400 מטר על רוחב של 70 מטר, משהו כזה. ספינה כזאת, הגדולות שבהן יכולות לקחת יותר מ-24 אלף קונטיינרים בבת אחת, כן? קונטיינר של 40 רגל. כן. שזה פסיכי, כן? הכמות הזאת בטח ובטח כשהמשווים את זה לרכבת. אם אתה עשית את החישוב הזה לא מזמן, אם אתה תנסה להשוות קונטיינר כזה לרכבת, אז הרכבת הזאת גם אם תשים עליה שתי קומות של קונטיינרים, כמו שעושים בחלק מהמקומות בעולם, וכל קונטיינר זה 40 רגל כמו שאמרנו, אז ניקח גם קצת הפרש בין הקונטיינרים בין הקורונות, 50 רגל נקרא לזה.

בקיצור, אם רכבת כזאת שמנסה להחליף ספינה של 24 אלף קונטיינרים תגיע לנמל חיפה, הסוף שלה יהיה איפשהו עמוק עמוק, איזה 60 קילומטר בתוך ירדן. וואו. כן. וזה לספינה אחת. ספינה אחת. ספינות האלה מגיעות ועוגנות בנמל חיפה. שקוף כמעט לרוב מוחלט של האנשים בארץ, לא רואים את זה קורה. וזה בעצם הכוח האדיר של המסחר הימי. כי ככל שיגדילו יותר ויותר את האוניות קונטיינרים האלה, כמובן שהנקרא לזה העלות יורדת. זאת אומרת צוות של נקרא לזה 20 אנשים בערך, משהו כזה, יכול לתפעל ספינת קונטיינרים שלוקחת 200 אלף קונטיינרים, אבל גם יכול לתפעל ספינה שלוקחת 24 אלף קונטיינרים, כן, לא צריך יותר אנשים.

היא נסתם צורכת יותר דלק, אבל שוב, זה כבר... מזערי. כמובן כן, ההבדלים הם בדיוק מזערים. בטח ובטח לעומת הערך הנוסף שהספינה הזאת לוקחת עם הקונטיינרים הנוספים. לכן בוא נקרא לזה ככה, קשה לנצח את זה. זה באמת הים נשאר המלך הבלתי מעורער של נתיבי הסחר. הרבה יותר זול, הרבה יותר יעיל. אנחנו מאדם מצליחים להגדיל עוד ועוד את הספינות שלוקחות את הקונטיינרים האלה. ובאמת אין לזה תחרות כרגע, לא קרוב אפילו. וואו. זה מאוד מעניין, כי משחר ההיסטוריה תמיד הדרך הכי טובה להתנייד הייתה דרך המים, ים. וזה מעניין שלא משנה כמה התקדמנו, עדיין זה נשאר הלב ליבה של המסחר העולמי.

שזה מאוד מעניין. נגעת גם בעניין הזה של נקודות החנק. שאנחנו מקליטים בהפסקת האש עם איראן לא יודעים מה יהיה מחר, כן? והיה דיבור מאוד מאוד רציני על מצרי הורמוז. שזו נקודת חנק אחת ממשלל נקודות חנק לאורך המסחר הימי. מה החשיבות של הנקודות האלה? אוקיי, אז נכון, הורמוז למשל, הכוח שלה, נקרא לזה או החשיבות שלה נובעת באמת מהנושא הזה של כמו שאני מניח הרבה אנשים שמעו, 20% מכלל הנפט העולמי שסחר ומוזז עובר דרך הורמוז כל יום. הנפט הזה מיועד דרך אגב בעיקר למדינות מזרח אסיה, סין, יפן, דרום קוריאה, הנפגעות העיקריות מהאירוע הזה.

אבל יש באמת כמו שאמרת עוד נקודות כאלה, למשל מיצר מלאקה, שסינגפור יושבת עליו, ככה מהווה גם אפילו נקרא לזה מגיע לאזור ה-30% מהסחר הימי עובר דרך שם. זאת אומרת שליש, כן? כן, שליש. כל מה שיוצא ממזרח אסיה, שזה סין, יפן, דרום קוריאה וגם עוד מדינות נוספות שם בדרך, כמו הפיליפינים למשל. טאיוואן. טאיוואן, נכון, גם. בעצם רוצה לצאת לאזור האמריקות, רוצה לצאת לאזור הודו, אפריקה, המזרח התיכון, אירופה. הם יעברו דרך שם, זה המסלול הכי יעיל שלהם. 30% מהסחר העולמי זה מיצר קטן, אפילו יותר צר לדעתי מהורמוז בחלק הצר שלו.

וואו. כן, מאוד מאוד צר. שם האירועים קצת יותר רגועים, נקרא לזה רוב המדינות, אין שם איזה כוח מערער כמו המשטר היתול באיראן. אבל יש אותו, יש את באבלמנדה, שפגשנו אותו קצת עם החותים, שזה באמת גם כשהחותים השתלטו על תימן בגיבוי איראני, אנשים פה לא שמו לב כל כך לאירוע הזה. שגם חבורה של נקרא לזה אולי איזה ארגון טרור ככה, באמת זה מה שהם יושבים על מיצר שגם מעביר חלקים מהם עוד גדולים בסוף, אם אנחנו מדברים על מסחר גם מהמזרח התיכון, מה שבסוף מגיע לאירופה שזה היום הגז המונזל שיוצא בעיקר מקטר ומגיע לאירופה כי אחרי שהאירופאים נקרא לזה חתכו באופן מאוד חד את הסחרים הרוסים, הוא עדיין קיים, אבל מחתכו אותו, אז הם צריכים ליעביר גז מאיפה שהוא.

וגז שמגיע דרך אוניות, כי אין להן צינורות כרגע ממקור גז חלופי אחר באופן שיכול לספק לכולם, אז הם מגיע מקטר, גם מנורווגיה ומארה״ב, אבל קטר יש לה חלק מאוד גדול מזה, אז באבלמנדה שם כמובן שכל המסחר שמגיע בקונטיינרים, זה הנקודות האלה, יש גם את תעלת פנאמה שהיא גם הייתה מקור לנקרא לזה סכסוך אבל אולי יותר קר ודיפלומטי, ארה״ב, סין, הממשלה הפנאמית, היה שם גם אירועים בשנים האחרונות. הדברים האלה באמת ממשיכים להוות נקרא לזה איזשהו נקודות חיכוך בין מדינות בין גושים בגלל החשיבות שלהם, בגלל העובדה הזאת שהזכרנו שכל כך הרבה מהסחר העולמי תלוי בנקודות האלה וזה לא זז לשום מקום.

אין לזה מתחרה. זה בעצם העורקים של המסחר העולמי. ממש, ממש העורקים למי שהעורקים שלו אולי הסתיידו בחלק מהמקומות, עכשיו ממש צלרים באזורים האלה. זה מטורף. ולמה אין לנו דרך לעקוף אותם? כאילו למה הם עושים כל כך הרבה בעיות? ואז בעצם כמו שכולנו בסופו של דבר, אנחנו גם צרכנים, ואצל רוב האנשים המחיר הוא המלך מה שנקרא בהחלטות בסופו של דבר כשאתה מגיע לקנות משהו. אז אולי יש שווקים נקרא לזה אולי בקצה העליון של שווקים מסוימים שאנשים שיהיו אולי מוכנים לשלם איזשהו פרימ עקב בגלל שאנחנו כשאנחנו מדברים על דברים שהם לא חבילה מעלי אקספרס או משהו כזה, אנחנו מדברים על דברים גדולים, דברים בתפזורת כמו כל מיני חיטה למשל או דלקים, גז שמגיע בוונטוק, חייב בעצם לעבור בנפחים גדולים כדי להיות קוסט אפקטיבי כדי שיהיה באמת משתלם לשנע אותו ממקום למקום ואז גם יהיה אפשר למכור אותו במחירים הגיוניים.

כן, למשל הגז הוא מוזל, בעצם נקורר למינוס 170 מעלות צלזיוס משהו כזה, לפני שמטעינים אותו לאוניות כי אז אתה יכול לדחוס בערך פי 400 מהכמות של גז כשהוא עובר בצינור. כשזה עובר בצינור זה זורם שם כל הזמן. אבל כשאתה מטעין אותו על אונייה ושולח אותה לאורך של 12,000 קילומטר, אתה צריך שבאמת תהיה הצדקה כלכלית לעשות את זה. חברים, רגע לפני שנמשיך עם הפרק הזה, אני רוצה לעצור רגע ולבקש מכם להירשם לערוץ, להשאיר לייק, להפעיל את הפעמון. בזכות זה נמשיך להביא לכם את האורחים הכי מעניינים שיש ולהפיק לכם תוכן כל שבוע.

אז תרשמו לערוץ, שימו לייק ובואו נמשיך עם הפרק. כן, אבל מבחינת ה... אין דרך לעקוף אותם גם במסחר הימי את המצרים האלה? אז בעצם פה גם עלו הנקודות של כל מיני מסדרונות יבשתיים שהסברנו את המורכבות שלהם. זאת אומרת, אולי זה יכול לסייע באמת בנושא של גז ונפט. למשל, כמו שסעודיה במהלך המלחמה השמישה את הצינור מזרח-מערב שלה. יש לה צינור שבעצם לוקח את הנפט ממזרח המדינה שקרוב יותר למיצר הורמוז, שמה גם מתקני ההפקה, ומשנה את הנפט הזה למערב המדינה לנמל ינבור על הים האדום. הם הצליחו לשנע בו באמת משהו כמו 7 מיליון חביות ביום כשההפקה שלהם הכללית לפני זה הייתה באזור 12 מיליון.

זאת אומרת, חלק נכבד, רוב, הם הצליחו להעביר דרך שם. אז לדברים האלה זה טוב, אבל באמת לסחורות שעוברות בקונטיינרים, אנחנו רואים שכמו שאמרנו, הים הוא המלך. אתה יכול לנסות להתחיל לחפור תעלות, אבל למשל גם תעלת פנמה שההיסטוריה שלה מאוד מורכבת. ההיסטוריה שלה מורכבת והיא באמת חוסכת אלפי מיילים ימיים של שיט, אבל בסופו של דבר היום הספינות הגדולות באמת לא יכולות לעבור בה. למשל, אנשים לא יודעים שיש שם עניין של צריך לגשר על פערים של גובה. הספינות נכנסות ל... זה בשלבים. בדיוק. זה ממש בנוי כמו מדרגות כאלה שמשחקים עם הנפח של המים בשביל להעלות את האוניות העצומות האלה.

בדיוק. אז אונייה נכנסת, סוגרים מאחורי הדלסות כאלה, צורת צחר, ממלאים מים, האונייה עולה ממש כמו המדרגות כמו שתיארת במוגבלות בגודל והאוניות הגדולות באמת כבר לא עוברות שם. זאת אומרת, נוצר גם שם איזושהי... נקרא לזה מגבלה. תעלת סואץ ראינו מה קרה עם האונייה אברגרין בדיוק שפשוט שניות של חוסר תשומת לב שגרמו שם לתאונה הזאת ויש לך באמת חסימה של עורק מאוד מאוד מרכזי. הדברים האלה באמת נתונים לבעיות האלה ואתה צריך למצוא את המקום שבאמת אפשר לעשות את זה. זאת אומרת, אם אתה רוצה לעקוף את הורמוז בדרך ימית קצת בעיה.

תחפור תעלה דרך לא יודע מה, 12,000 קילומטר זה אתגר הנדסי לא פיזבילי באמת כרגע. במיצר מלאקה יש דיבורים על תעלה עוקפת באמת, שמה יש מקומות שזה טיפה יותר הגיוני. אבל באמת תודה, גם שם אם ישאו אותה אז בסדר, אז יהיו שני מקומות וגם בסביבה יכול להיווצר חיכוך. זה עדיין לא ים פתוח ששמה באמת המצב הרבה יותר רגוע. כן, בעצם נקרא לזה מעצמות או גורמים שרוצים כוח והשפעה ומנופי לחץ נמשכים למקומות האלה. מנסים להשיג שליטה על האזורים האלה במערג הגיאופוליטי. לגמרי, לגמרי. למשל, כמו שהזכרנו, תעלת פנמה בכלל בעצם הרעיון והחזון לחפור אותה הושפע מבחור שנחשב חלוץ הגיאופוליטיקה בארה״ב.

קראו לו מאין לדעתי, אלפרד מאין אני חושב. הוא בעצם מאוד השפיע על הממשל שם ללכת על הכיוון הזה וליזום את האירוע הזה של חפירת התעלה. ובאמת, כן, מעצמות נמשכות לזה. אנחנו אפשר לראות למשל את האזור של באבל מנדיב. יש שם בסיסים בג'יבוטי האמת. מדינה שם שמערכת בסיסים של... עשר מדינות. משהו כזה, כן. משהו הזוי. יש שם גם בסיס סיני וגם בסיס אמריקאי במרחק של קילומטרים בודדים אחד מהשני. גם האירופאים שם בנוכחות יחסית גדולה, צרפתים, גרמנים. אז כן, באמת זה מושך את המעצמות אליהם. בדרך כלל כדי לוודא שהשיט יהיה חופשי לשמר והאינטרסים שלהם כמובן גם נשמרים.

אבל לפעמים זה מושך כוחות שליליים שמשתמשים בזה בשביל קלף מיקוח. כמובן שפעולה כזאת של חסימת מים בינלאומיים זה נחשבת פעולת טרור. זה לא פעולה לגיטימית של מדינה. ומשום מה כשאיראן עושה את זה כל מיני אנשים שחושבים על החוק הבינלאומי, אירופאים בעיקר, פתאום זה לא כל כך מדאיג אותם וזה לא העניין שלהם. אבל כן, אין ספק שזה מושך אליו הקרנת כוח של כל המעצמות. למה כל כך חשוב למעצמות לשמור את הסחר הימי פתוח? יפה, אז כך למשל את סין. סין היא מדינה שהכלכלה שלה היא מאוד תלויה, נקרא לזה שני צדדים של אותו מטבע, של הסחר הימי.

מצד אחד, אין לה כמעט אנרגיה משלה, בטח שלא בכמויות שמספקות את הצרכים שלה. סין באמת בונה עכשיו המון קורים גרעיניים כדי להוריד קצת את התלות שלה בנפט, אבל היא מייבאת משהו כמו לדעתי 11 מיליון חביות ביום. זה הנתונים האחרונים, חצי מהם מאזור מפרץ הפרסי. היא מאוד מאוד תלויה בייבוא אנרגיה כדי שהכלכלה שלה תמשיך לנוע מהצד האחד. מהצד השני, היא מיוצאת, סין היא עדיין כלכלת ייצור, היא לא כלכלת שירותים כמו רוב הכלכלות המערביות. מיוצאת תוצרים פיזיים, החל מצעצועים בשקל, בקטלים במכוניות, וטורבינות רוח להפקת חשמל ודברים עצומים.

הסין מאוד מאוד תלויה בסחר הימי. למשל המצב שלה שאנחנו רואים, נקרא לזה במשחק הגיאופוליטי, זה שגם והרבה אנשים לא מודעים, נראה לי שארה״ב יצרה איזשהו מאזן אימה בסביבה. זאת אומרת, כי אם אתה מסתכל על סין כשהיא רוצה לצאת למים הפתוחים הבינלאומיים באוקיינוסים, אז יש לה ממזרח את יפן, ששרשרת האיים של יפן נמשכת מצפון מרוסיה היבשתית, דרומה עד אזור טאיוואן, שמה יש לך את הטאיוואן ודרומה יש לך את הפיליפינים, וכולם, נקרא לזה בתים USA, כולם חברת ארה״ב, מן הסתם התוקפנות של סין בים סין הדרומי כלפי סירות שמנהלות קידוחים גיאולוגיים שמה כדי למצוא גז למשל במים, ודרך ספינות מסחר והקמת בסיסים עליים במים בינלאומיים.

כל האירועים האלה שסין עשתה דחיקה לידיים של ארה״ב המון מדינות שם באזור, וארה״ב יצרה מעין נקרא לזה מצור בפוטנציאל על סין. גם דרך מצרי מלאכה שהודו יושבת קרוב לכניסה שלהם עם אנדמן שיש לה קבוצתיים שם באוקיינוס ההודי, והיא גם נקרא לזה בצד של ארה״ב באירוע הזה. יש לארה״ב את היכולת הפוטנציאלית לחסום שם את הנתיבים האלה. סין יודעת את זה והיא צריכה להתנהל בהתאם. גם דיברת פה לא מזמן באחד הפרקים האחרונים עם איזה בחור על ה-Belt and Road Initiative. קרין יומן, כן. קרין יומן, כן. יוזמת החגורה והדרך.

בפקיסטן ואז ברכבות וכבישים שמתחברים בין הנמלים האלה לבין הפרובינציות המערביות של סין. זאת אומרת ליצור נתיבים שבהם שלא צריך לעבור דרכם בנקודות חנק האלה כדי לייצא דברים ולייבא. כמובן שכן הדבר הזה יכול להוות אולי איזושהי תוכנית חירום זה לא יכול להחליף את הנמלים העצומים שהם בנו על חופי הים שלהם, של חיאי של זן דברים באמת עצומים הגדולים בעולם והיעילים בעולם. אבל זה בעצם המשחק שסין מנסה לעשות שוב ההצלחה של דבר כזה היא באמת יכולה להיות חלקית מאוד כי היחס באמת למה שהים מציע ולזרימה הזאת כמו שדיברנו קודם היא באמת ממש ממש מזערית.

ופה באמת אנחנו רואים שיש אמירה שאומרת שהגיאוגרפיה היא גורל יש אמירה שגם אומרת את זה על דמוגרפיה אני חושב ששניהם נכונות. הגיאוגרפיה היא גורל כן גם היום עם כל ההתקדמות שלנו בתחומים הנדסיים, הגיאוגרפיה כמו שהיא כשקיבלנו אותה היא עדיין גורם מאוד מאוד משמעותי ביחסים בין מדינות בהתנהלות הכלכלית שלהם ובהתנהלות נקרא לזה דיפלומטית או צבאית במקרים האלה לפעמים. אני מאוד אוהב את המשפט הזה גיאוגרפיה היא גורל. יצא לך לקרוא את הספר רובים חיידקים ופלדה של גורם פודג'רד דאיימונד. לא קראתי אותו עדיין אבל יצא לי לשמוע עליו.

אז בגדול זה התזה המרכזית שם בדיוק גיאוגרפיה היא הגורל אם לסכם את הספר הזה. אבל בעידן המודרני זה מתחיל טיפה להשתנות וגם ישראל פה הגיאוגרפיה שלנו על הפנים אבל איך שהוא אנחנו מעצמה אזורית. אז יש כאן גם איזושהי סתירה מעניינת שהעידן המודרני מביא שמעניין לראות. אני חושב שדייקת פה ממש כי באמת אני חושב שאני רואה את זה למשל למה נוצרו הפערים בין מדינות העולם למשל זאת אומרת שמסתכלים על אפריקה ורואים אותה מאוד מאוד נכשלת, ואז את אירופה או את המערב שהתקדמו והתפתחו הרבה יותר מהר אז אנשים מביאים לך את התשובה השיטחית של קולוניאליזם וזה אבל יבוא בן אדם עם קצת שכל וישאל רגע וגם לפני תחילת הקולוניאליזם האירופאים הגיעו לשם עם ספינות ורובים ומשם עדו להם זה אנשים עם חצבה קשת במקרה הטוב.

אז למה זה קרה הפער הזה באמת אז באמת הגיאוגרפיה של אפריקה היא נוראית. נכון. קו חוף ממש ממש קצר בטח ביחס לגודל שלה אין כמעט נהרות בטח לא נהרות שאפשר בדיוק לנהל בהם מסחר האטנילוס לגמרי לא מאוד רצינית. הגידולים שהם בחרו לגדל במשך ההיסטוריה היו יותר שורשים ולא דגנים. כי זה מה שהגיאוגרפיה אפשרה. נכון זה מה שהגיאוגרפיה אפשר ולא מה שהיה להם שם לדעתי ובעצם כשאתה מגדל שורשים הזמן מדף שלו נקרא לזה מאוד מאוד קצר. פשוט נרכב אתה אוקיי גדלת אותו הוצאת אותו מהאדמה יש לך כמה שבועות אחרי שהוא באמת כאילו נרכב ודגנים אתה יכול לשמור.

חיטה דגנים. שנים קדימה אז אפשר באמצעות זה לגבות מס בצורה מאוד יעילה. גידלת ככה וככה דגנים תביא לי איקס אחוז מזה מס וכשאתה יכול לגבות מיסים אתה גם יכול להקים שלטון מרכזי ואף אחד מאיתנו לא אוהב מיסים כמובן. אבל מה לעשות שבאמת יש יתרונות לשלטון מרכזי שאין לך שאתה בודד לעצמך משפחה או שבט אפילו אתה יכול לנהל את ההגנה שלך אתה יכול ליצור איזשהו סדר חוק וסדר. אתה יכול לנהל מסחר למרחקים ארוכים להביא סחורה שאין לך באזור הזה למקום אחר לקבל עליה את התשלום. גם באפריקה עניין המסחר הוא הרבה יותר בעייתי.

איך שאפריקה בנויה בנויה מצפון לדרום בשונה מאירואסיה ממזרח למערב. שזה משאיר אותם באותו אקלים ולכן הרבה יותר נוח להתקדם. נכון זה עוד פקטור שם אז באמת באפריקה כמעט לא מצאו שלטונות מרכזיים כתוצאה מכך גם או כאילו כסיבה לכך בעצם יש שם המון המון קבוצות אתניות. בגלל שאין תקשורת ואין מסחר ואין ערבוב בין הקבוצות שהיו שם באזור ולכן היבשת עוד נשארה מפורדת מאוד. התקשה להתפתח לא פיתחה מסחר אנשים לא נחשפו לרעיונות אחד מהשני ואירופה כן. וכמו שאמרת ארץ ישראל למשל הגיאוגרפיה שלנו היא באמת באמת לרעתנו כל ההיסטוריה מאז תחילת ההיסטוריה של נקרא לזה שבני אדם התחילו לפתח תרבויות תרבות הראשונה שהתפתחה כנראה באזור מישורי מסופוטמיה בעיראק ארץ בין הנהרות מה שנקרא בין הפרת לחידקל התרבויות העתיקות בבל אשור השומרים לפני זה ומהעבר השני יש לך את הנילוס של מצרים העתיקה שהתפתחה שם אז בעצם ארץ ישראל כמעט תמיד הייתה איזשהו buffer zone בין שני מוקדי הכוח האלה אנחנו רואים איזה הדים בסיפורי התנ״ך של התקופות שארץ ישראל הייתה תחת השפעה מצרית חזקה ואז הכוחות במזרח אשור וזה מסעות מלחמה מגיעים לפה כובשים הבבלים מחרבים את ירושלים רומאים זה בדיוק ככה לאורך כל ההיסטוריה.

נכון כשאירופה התחילה אז גם הגיעו לפה הכוחות מאירופה הגיאוגרפיה של ארץ ישראל היא לא כל כך טובה עכשיו היא גם לא כל כך נוראית מצד שני כן אפשר לגדל פה עלה אפשר לגדל פה מגוון של מוצרים יש חופים שאפשר לנהל דרכם מסחר אבל היא לא הייתה מספיק טובה בשביל לפתח פה איזשהו בסיס כוח נקרא לזה אזורי. ישות עצמאית. כן ישות עצמאית או כן רוב הזמן הישויות האלה היו סמי עצמאיות הן היו וסליות של איזשהו כוח גדול יותר. אבל כמו שאמרת הנקרא לזה העידן החדש באמת אולי השלבים המתקדמים של המהפכה התעשייתית כשהתחלנו לדבר על מהפכת הידע.

אז באמת גיאוגרפיה היום מתחילה להיות פחות גורל ובאמצעות ידע ומומחיות בתחומים מסוימים אפשר לשנות את הגורל שלך. ישראל היא באמת דוגמה מאלפת לכך כי אתה 48 אם היית נותן לאיזה בן אדם ככה אנליסט. לנחש מה יקרה. כן הוא לא היה שם את הכסף שלו על ישראל אוקיי בוא נגיד את האמת הנתונים האלה לרעתנו בינינו יש מדינות הרבה יותר חזקות הרבה יותר גדולות מאוד עוינות לנו ואיך שהוא זה לא רק ששרדנו זה שהפכנו בהיפר למדינה הכי מפותחת באזור. יש לך כמה זכויות נפט במפרץ שיש שם קצת באמת אולי יש להם איזה יתרון שאין לנו במובן הזה אבל מבחינה של משקל כלכלי בתוך האזור הזה של כלכלת הידע של ההייטק והדברים האלה תעשיות נשק ישראל היא באמת כאילו הביסה פה את כל החוקים האלה הישנים של גיאוגרפיה היא גורל וזה באמת מדהים אנחנו נכנסים תקופה חדשה בהיסטוריה לדעתי שבאמת לא היה כמוה כי כמו שראינו שיש עדיין את הדברים שנשארים עם הסחר והדברים הפיזיים היום ידע הוא חלק מאוד מאוד גדול ומהותי בכלכלה והוא עובר אתה יודע ביטים לא צריכים לעבור דרך מיצרים כדי להגיע למקום למקום וידע וזה ככה נקרא לזה הסיקרט סוס של ישראל שבאמת נותן לנו איזשהו leverage גם על מדינות האזור וגם בכלל בעולם.

זה מאוד מעניין שאתה אומר את העניין הזה של הידע וההתפתחות לא מזמן יצא מדד השימוש בקלוד per capita בישראל הייתה מקום ראשון בעולם. וזה מטורף לחשוב על זה. נכון. קלוד זה משהו שמשתמשים בו בשביל לפתח דברים בשביל חדשנות. חדשנות טכנולוגית בקצב מאוד גבוה שזה מאוד מדהים לראות את זה שאנחנו מובילים את זה. ובנוגע למשפט השני שאמרת דמוגרפיה היא גורל אני חושב שכאן אנחנו בישראל רואים את זה בצורה מעולה. אנחנו המדינה היחידה במערב שגדלה. נכון. שזה גם מאוד מעניין לראות. נגעת פה בעניין הסחר דרום קוריאה יפן הם כבר אם אני לא טועה עברו את נקודת האל חזור.

נכון יש את העולם הזה של דמוגרפיה יש את מה שקורים לו שיעור ההחלפה נקרא לזה ברמת הפריון שזה 2.1 ילדים לאישה בממוצע 2.1 ולא 2.2 בגלל שחלק לא מגיעים לבגרות וכולי ויש את מה שנקרא נקודת האל חזור שזה באזור ה-1, 1.1 שנוהג גם דרום קוריאה שהיא חלוצה עולמית בתחום, אזורה לדעתי כבר נגע ב-0.7-0.8 משהו כזה. פעם אחרונה שראיתי. יש שם איזה באונס קטן עכשיו, אבל כנראה שזה בגלל שהיה שם איזה דור קצת יותר גדול שעכשיו נכנס לשנים האלה שמביא ילדים, אז כנראה משהו זמני. יפן גם היא המדינה, נדמה לי הראשונה שכבר היא לדעתי 18 שנים שהאוכלוסייה שלה מצטמקת.

וואו. לא בגלל הגירה החוצה או דברים כאלה, יש לך את זה למשל במדינות מזרח אירופה, אלא בגלל יותר אנשים מתים מאשר אנשים נולדים, וזה יותר את הפער. אין אצלה גם כמעט הגירה פנימה בשנים האחרונות, מנסים שם נישואים בנושא, וכנראה שהם ירגעו בזמן הקרוב. סין גם. סין בנתונים האחרונים שלה נגעה באזור ה-1, ילד אחד בממוצע לאישה. היא כבר לא המדינה עם הכי הרבה תושבים. נכון. הודו עברה אותה, וזה אם אתה לוקח את הנתונים של המשטר הקומוניסטי. כן. שיש שם גם איתיםויים בכל מיני נושאים, יש המון חוקרים שטוענים שהם הגזימו בנושא הזה, בגלל שיש שם אינטרס לפרובינציות המקומיות לנפח את המספרים, כי הכל שם מאוד מרכזי, מקבלים יותר תקציבים, יותר דברים כאלה.

יש לה אינטרס, האינטרס קיים, לא ברור כמה, ניפחו, אבל כנראה שיש שם איזשהו ניפוח. נכון, סין ירדה ממגודלתה מהנושא הזה, עכשיו זה הודו. ובאמת, אבל כמו שאמרת, אם מסתכלים על המדינות המערביות, על הכלכלות המפותחות, ישראל היחידה שמעל שיעור התחלופה בכלל, מעל 2.1. וזה שאנחנו הרבה מעליו, באזור ה-3. פעם אחרונה שראיתי. אם אני לא טועה, גם אמריקה באזורים האלה. אמריקה כן, היא יותר קרובה מאחרות, היא לדעתי על 1.7, משהו כזה, כאילו היא באזורים מאוד הריון, אירופה הרבה מהם כבר 1.3, 1.1, והכיוון הזה לא הולך למקום טוב.

ברוב המדינות אני חושב שגם אם אתה בעצם מסתכל רק על המקומיים, ולא על כל מיני אנשים, נקרא לזה על האירופאים החדשים. כן, אני לא יודע, אתה יודע, הרבה מהם זה בעיקר אול על המערכת שלהם ולא בדיוק תרומה. אם אתה מסתכל רק על המקומיים, המצב אפילו פחות טוב. כן, בדיוק. וכשאנחנו מסתכלים רק על אפילו נחוציא את האוכלוסייה החרדית והדתית שמטיבה מביאה יותר ילדים, גם אישה חילונית בישראל מביאה יותר ילדים. נכון. בממוצע 2.5. נכון, גם. אבל גם מעל שיעור ההחלפה, שזה מרשים מאוד. אני חושב שזה באמת... זה מעיד פה על משהו אפילו, אני חושב, לא אקרא לזה מומחה בתחום הנפש, אבל באמת על איזושהי אמונה, תקווה, אמונה בטוב, אמונה שהעולם הולך למקום יותר טוב, ואני רוצה להביא ילדים.

אתה מדבר עם אירופאים, אז יש איזה משהו מאוד מנלכולי כזה בהסתכלות שלהם על העולם. זאת אומרת, כזה, למה להביא ילדים לעולם כזה? והמצב הכלכלי באמת לא משהו שם, וזה נכון. וזה גם מגיע מתחומים של מימוש עצמי ודברים כאלה. אבל באמת, אני חושב שזה מעיד על משהו מאוד מאוד בריא. יש אנשים שיגידו אולי שזה מדהים בגלל כל המלחמות, זה כל מיני דברים שקרה. גם ראית את מדד העושר שהתפרסם יחסית לאחרונה. נכון. איך שאנחנו עוד פעם בעשירייה הפותחת. בעשירייה הפותחת ומאשר יפהבו שזה מדד סובייקטיבי. ובעצם כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה.

תגיד לי כמה אתה מאושר? יש אצלנו אולי איזה משהו כזה, גם איזה תפיסה שאנשים מנסים לחפש את עצמם אולי הודו, המזרח, שם ימצאו תשובות, שם יהיו מאושרים. ודווקא פה הישראלים עונים את התשובות האלה. ברור שזה תלוי תרבות וכו'. אבל כמה שמוד בריא ואולי גם באמת המלחמות שהן חשובות שאולי יורידו פה את הרוח וכמובן שמלוות להם הרבה כאב ומשפחות שנרסות. אבל גם יש איזה, אני מרגיש שיש איזושהי צמיחה של התחדשות רעיונית בארץ ואנשים שעוברים את הפרדיגמות הישנות ואומרים בואו נתרכז רגע בעיקר, בואו נתרכז במה שחשוב.

כן, זה די מדהים לראות את זה למרות כל הנתונים האלה שהזכרנו. כן, לגמרי. אני שמעתי, לא זוכר, איזשהו אנליסט גיאופוליטי שאומר, שלום היה ארוך של אירופה הסתיים. זה מה שאנחנו רואים אותו קורה מול העיניים שלנו. כן. שזה מאוד מעניין. בוא נחזור שנייה לעניין הזה של ארצות הברית וסין. נגענו בזה שסין מנסה לבנות מסדרונות סחר בשביל לעקוף את המצור הפוטנציאלי של ארצות הברית עליה. ועולה לי, בעצם ארצות הברית מקנה את זכות הקיום לסין אם היא שולטת בסחר הימי וסין, אמרת, היא כלכלת ייצוא. אז בעצם היא תלויה בארצות הברית, בצי של ארצות הברית, שישאיר את המים פתוחים.

במובנים מסוימים הייתי אומר אפילו, הייתי לוקח את מה שאתה אומר והייתי מעלה את זה רמה אחת למעלה שסין אפילו חייבת לארצות הברית את הקידמה הטכנולוגית שלה במובנים מסוימים. ארצות הברית הייתה זאת שהתחילה לסחור עם סין, לקיים תוכניות של החלפת סטודנטים ואפילו למכור לה נשק וטכנולוגיות נשק. זה היה בשנות ה-70, כן, כשהיא רצתה ליצור איזשהו איזון לברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה. ומשום מה היה נראה שמגיוני בממשל לבחור במדינה קומוניסטית אחרת. ואז אולי הגיוני קצת לכח על רוסיה גם במזרח כשהתחילו היחסים ביניהם להידרדר בלי קשר לאירוע הזה.

אבל גם אחר כך, שנות ה-90, ארצות הברית מכניסה את סין לארגון הסחר העולמי, פותחת לפניה הדלתות שהם לא יכלו לחלום עליהן לפני זה. רואים את זה ממש בגרף של ה-GDP שלהם. זה מטורף. מדהים. כן, הסינים יש לומר באמת אולי כל החסרונות שיש לשלטון כל כך ריכוזי וכל כך מתוכנן, זה הברייט סייד של האירוע הזה באמת שהם יכלו לקחת את הכלכלה ואת ההזדמנויות שהם קיבלו ובשתי הידיים להעיף אותה קדימה עם מה שהם קוראים לו האלופים הלאומיים, ה-national champions, החברות הגדולות לדחוף אותם בכל הכוח, לסבסד איפה שצריך, הרבה פעמים אסטרטגיות של תמכור תורפני שהממשלה מסבסדת מאוד פעילות של חברה מסוימת בתחום מסוים.

החברה הזאת מציפה את העולם, כולל העולם המערבי, עכשיו שהם בארגון הסחר העולמי, במוצר הזה הם גומרים את כל המתחרים שהיו להם במערב. ואז הם השתלטו על התחום הזה, כן? זה לא איזה קונספירציה. זה מה שקורה עם, כן, הממשלה הסינית לא מסתירה את ההתערבות המאוד מאוד חזקה שלה בהמון המון שווקים. דוגמה חזקה, באמת עכשיו מה שאמרת שבאיזשהו מובן סין חייבת לארה״ב כאילו את כל היכולות האלה, הגולם קם על יוצרו, במובנים מסוימים. אם מסתכלים למשל על התחום של ה-rare earth elements, האלמנטים הנדירים, סין בעצם נכנסה למשחק כשהמערב, ארה"ב בעצם שלטו בו אירוע לחלוטין, הם גם מצאו מרבצים מאוד מאוד גדולים של החומרים האלה, אבל גם לאט לאט הם התחילו באמת להשתלט על כל שרשרת הערך של האירוע הזה, שמעבר לקריעה של החומרים האלה, יש לך גם את הטיפול בהם, את כל התהליכים של, נקרא לזה, הפרדה בין החומרים וכל התהליך הזה שהוא תהליך מאוד, נקרא לזה, כימי, תעשייה כבדה.

הסינים, תפסו אותו מאוד חזק, לקחו אותו בשתי ידיים. במקביל במערב התחיל לך איזשהו טרנד של איכות סביבה, שמירה על איכות סביבה וכולי. שזה כמובן לאו דווקא רע, אבל צריך להיות מודעים לזה שזה באמת הרג את התחום הזה של טיפול בכל האלמנטים הנדירים במערב. והיום סין, אם זה התחום של הקריעה, אז סין בעצם חולשת על 60% מהמחראות של החומרים האלה בעולם, אבל אם אנחנו מדברים כבר על התחום של העיבוד והייצור של כל מיני רכיבים ספציפיים מהחומרים האלה, אנחנו כבר מדברים על אזור ה-90-90 ומשהו אחוז. חלקם זה דומיננטיות כמעט מוחלטת.

וראינו את זה נכנס לפעולה כשטראמפ התחיל את מלחמת המכסים והטיל מכסים גבוהים מאוד על סין, התשובה של סין הייתה בעצם איסור ייצוא של האלמנטים הנדירים האלה לארה"ב והתעשיות שם באמת מצאו את עצמן מול שוקת שבורה. זה חומרים שמשתמשים בהם גם כמגנטיים, יש להם תכונות מאוד מאוד מיוחדות כמגנטיים וגם עמידות לחום מאוד גבוהה. הולכה חשמל. הולכה, בדיוק, הולכה ביחד עם עמידות לחום, שזה נותן להם תכונות מאוד חשובות, בעיקר למשל בתחום התעופה, הנשק, כל התחום של הדיפנס. אז בעצם האמריקאים באותו רגע היו צריכים להתארגן מהר מאוד מחדש על חלופות ועל דברים שבעצם ייכנסו במקום הסינים.

יש איזה סיפור מטורף על אחד החומרים האלה שתעשיית ה... מדבר על חברות ענקיות ששוות עשרות ומאות מיליארדי דולרים בתחום הנשק בארה"ב שמצאו את עצמן מחפשות בכל העולם המערבי איזושהי באמת חלופה לאחד החומרים האלה, מצאו איזה כמה מאות קילוגרמים של משהו כזה, איזה מפעל בצרפת, איזה סטוק שהיה שם עשרות שנים, אף אחד לא שם לב אליו עד שפתאום קרה את האירוע הזה של חסימת הייצוא של האלמנטים האלה מסין, ואז הם התחילו, הם ניסו להביא מישהו בריטי שידע איך להתעסק עם זה, כי במערב באמת הפסיקו. וכשאתה מפסיק, זה לא עכשיו מעלים מחדש והנה הכל קורה.

אין את הידע. אין את הידע. אין את ה... כאילו המפעלים, כל התשתית הפיזית שצריך עכשיו התחיל להשקיע בה מחדש. כן. זה לא פשוט. זה להתניע פה את האירוע הזה מחדש, כי אנשים עכשיו התחילו להבין שסין יושבת פה על שיבר מאוד מאוד חשוב. כן. כל האירוע הזה של האלמנטים הנדירים מקשה מאוד על המערב. כן, כמו שאמרת, סין אולי באיזשהו חסד של ארה״ב, אבל יש פה, יש להם גם גרפים חזקים מאוד שארה״ב גם צריכה אותם. כל השרשראות היום הן מאוד מאוד גלובליות. אנחנו ראינו מה קרה למשל בקורונה כשסין החליטו על מדיניות סגרים מאוד מאוד קשוחה.

פתאום גם אי אפשר להרכיב רכבים אמריקאים כי יש איזה שהוא צ'יפ שמגיע מסין או כל מיני דברים כאלה. כן, לגמרי. גם יש את העניין הזה של, נקרא לזה... יודע מה, אני אשמור את זה להמשך כשממש ניכנס ליסודות הנדירים לעומק, אבל ראינו אנשים לא הבינו למה טראמפ כל כך חם על גרינלנד, כאילו ממש תקיף בעניין הזה. ואני חושב שזה גם מתקשר לעניין גם לנתיבי הסחר וגם לחומרים הנדירים. נכון. אז בוא נפרק את זה שנייה לשניים. מה קורה עם הנתיבי סחר בגרינלנד הרי זה? היא קרח עצום. נכון. גרינלנד, השם שלה קצת מטעה. היא לא ירוקה.

לא כל כך ירוקה, כן. זה אי שכמעט כולו מכוסה קרחוני יד. 96%. משהו כזה, כן. ממש מאות דחופים זה אי ענק, שני מיליון קילומטר רבוע. וגרים בו 30 אלף איש. הוא יותר קטן מגדרה, משהו כזה. יותר קטן מיהוד. כן, זה נכון. מהבחינה הזאת לכאורה מאוד מאוד זניח, כן? וככה הוא היה במשך רוב ההיסטוריה, כן? הדנים נחו שם, השתלטו עליו לפני 500 שנה. זה נשאר ככה עד היום, כאילו, אוקיי, לאף אחד לא כל כך אכפת. מה שקורה היום באמת, ככל שהאקלים הולך ומתחמם בשנים האחרונות, רואים פחות ופחות קרח בקטבים הצפוניים. במהלך כל השנה, חודשים הקיץ, אנחנו כבר מדברים על מצב שבו באמצעות סבורות קרח או אפילו, אני כבר חושב שהיו מקרים שגם כבר לא באמצעות סבורות קרח, אלא באמצעות אוניות רגילות, פשוט אפשר לעבור, להעלות צפונה, להגיע לקטב הצפוני ופשוט ממשיך הלאה עם אונייה, כי יש שם מים, אין שם יבשה.

בקטב הדרומי יש יבשה, אנטארקטיקה היא יבשה בסופו של דבר, אבל בקטב הצפוני לא. ואז זה פותח בעצם נתיב סחר חדש לחלוטין שלא היה זמין במשך לפחות ההיסטוריה הידועה של בני האדם, שזה להגיע ממזרח אסיה לחוף המזרחי של ארה״ב הרבה יותר מהר, הרבה פחות מרחק. ויש פה באמת אירוע, שוב, אני לא יודע מתי דבר כזה קרה, אולי אפשר להקביל אותו להקפת אפריקה בפעם הראשונה באמצעות הים, שאני חושב שעשו את זה הפורטוגזים. שהגיעו ליפן, לכל... נכון, ולכל אזור מזרח אסיה, שזה היה באמת וואו גדול וכנראה הביא פה לשינויים טקטוניים במזרח התיכון.

יש כאלה שתולים את החלק מהסיבות של נפילת האימפריה העות'מנית בירידה של החשיבות שלה בגלל ירידת החשיבות של נתיבי הסחר היבשתיים בה. יש פה אירוע בסדר גודל הזה. וטראמפ, כמו שאנחנו רואים, הוא ממשיך את מה שנקרא לו "דוקטרינת מונרו", שבחצי הכדור המערבי אין אף כוח זר שנמצא בו ומתערב יותר מדי. אנחנו ראינו את זה עם ונצואלה, ראינו את זה עם המצור עכשיו על קובה, שבעצם מבחינתו הולך חזק. הם די לא שמעו על זה פה בארץ, לא דיברו על זה. נכון, מדברים על זה, יש מצור אקטיבי על קובה. אין כניסה של אנרגיה, קובה בגדול, הכלכלה שם די עצרה, אין חשמל.

כן, זה האירוע, היא פתאום התחילה לנהל מסע ומתן כשזה קורה, וגרינלנד לא שונה מזה. אבל פה אנחנו נכנסים קצת לאירוע יותר בעייתי, כי גרינלנד היא לא ונצואלה ולא קובה, גרינלנד היא חלק מדנמרק כרגע לפחות, ודנמרק היא חברה בנאט"ו כמו ארה"ב, הם אמורות להיות בעלות ברית ולהגן אחת על השנייה. אז יש פה באמת אירוע טיפה מורכב יותר, נקרא לזה. יכול להיות באמת שארה"ב תקבל את מה שהיא רוצה מגרינלנד, כי יש פה באמת את הנושא הזה של הגנן לתיב סחר, אבל מה שאתה הזכרת שיש בגרינלנד מרבצים אדירים ככל הנראה של האלמנטים הנדירים.

רוב האי עדיין לא נחקר, זה באמת קצת קשה להגיע אליהם, אבל ככל שהאקלים, כמו שאמרנו האקלים מתחמם, יותר אזורים מופשרים שם וזה פותח את האפשרויות האלה. וכמובן שסין גם לא פספסה לקוחות באזור הזה, וזה משהו שארצות הברית של טראמפ לפחות לא יכולה לחיות איתו. ראינו את ה-טונים ואת האזורים שהוא לקח אליהם את הוויכוח הזה מול נאט"ו, וזה כשסין עדיין לא נמצאת שם. כמובן שגם רוסיה בוחשת באזור הזה, יש לה ציארקטי לא קטן. בדיוק, רציתי שניכנס לעניין הזה עם רוסיה, כי בסוף היא יושבת על חלק מרכזי מהנתיבים החדשים האלה.

נכון. נכון. יש כאן איזשהו פוטנציאל לחיכוך מאוד גבוה. כן, כן, אי אפשר להתעלם מזה. רוסיה עושה שרירים עם הציארקטי שלה שיושב ככה לדעתי במורמונסק, בקצה הצפוני שלה, ומשעת לו שם בים הצפוני, היא לפעמים אפילו מרחיקה לכת ומגיעה עד לאזורים שהם מול אירלנד, עושה שם תרגילים יומיים. היא לא סתם בוחרת את האזור הזה, כי שם יוצאים כל הכבלים התת-ימיים. מאירופה לקו, לאמריקה. כבלים של דאטה, של אינטרנט, וזה. והיא בוחרת לעשות את התרגילים בדיוק מעליהם, סתם במקרה. ראינו כבר מתודות כאלה של חיתוך כבלים, אנחנו רואים אותם כל הזמן באזור הים הבלטי.

אז יש פה איתות רוסי, אל תשכחו שגם אנחנו פה באירוע, הרוסים מפתחים המון נמלים שם עכשיו והמון תשתיות באזור הצפוני, כי מבינים שהאירוע הזה באמת הולך לשם. זה ייתן לרוסים הזדמנויות. יש את האזור שבסופו של דבר יהיה צריך לעבור דרכו, שהיום הוא אזור שוחרחל, מיצר ברינג בין אלסקה לרוסיה. יש שם איים קטנים גם, זה באמת מיצר. יכול להיות שאנחנו נראה שם איזשהו בעתיד, כן, איזשהו סטנדוף בין הרוסים לאמריקאים, אבל אני מניח שכרגע באמת שניהם גדולות מדי בשביל שמישהו באמת ייקח את האירוע הזה להסלמה, אתה יודע, שהופכת למלחמה חמה.

אבל כן, לרוסים יש שם שאיפה מאוד גדול, לאמריקאים גם. זה שוב, כמו שאמרנו, הגיאוגרפיה הגורל, הסינים יצטרכו לשחק לפי הכללים שלהם, בגלל המעבר החיובי במיצר הזה. כן, זה יתפתח לדעתי גם לאזור הזה ככל שאנחנו ממשיכים עם הקייצים החמים האלה. כן, אני בדיוק בודק את האפקט, כאילו עד כמה באמת חשוב הנתיבי סחר האלה מבחינת אחוזים, וזה מדהים לראות, כאילו זה מקצר את השייט בין אירופה ליפן לדוגמה ב-40%, נכון. לעומת תעלת סואץ, שזה מטורף. נכון. זה חתך אירועה, כאילו 50% פחות כמעט. יפה, זה גם חותך באמת את האירוע הזה של מעבר פה דרך סואץ, וגם מקצר להם, כי רוב הנמלים המרכזיים באירופה ממילא ממוקמים בצפון.

בדיוק, רוטרדם, המבורג זה האזורים האלה שבאמת יותר קצר להם. כן, זה הזדמנות אדירה, זו הזדמנות גם כלכלית אדירה לסחר, אתה יודע, שבסופו של דבר מוצרים בקצה באירופה יעלו אולי קצת פחות בגלל העלויות השינוי הנמוכות יותר. כן, זה פוטנציאל גדול והקלפים נטרפים, מה שנקרא. כן, לגמרי. נראה לי מפה ניכנס לעניין הזה של היסודות הנדירים, שזה אחד מהדברים שאנשים לא מבינים בנוגע לכלכלה העולמית החדשה. כמה אנחנו תלויים בדברים כאלה? כמה מאות קילוגרמים מחומר מסוים יכול לעשות כאן בלאגן מאוד גדול בעולם? אז מי השחקנים המרכזיים?

נגעת פה שסין מאוד שולטת בעניין הזה. איזה עוד שחקנים יש, אם בכלל? אז סין באמת שולטת, כמו שאמרנו, ברוב שרשרת הערך. החל מהכרייה, דרך העיבוד, דרך הייצור של המוצרים הסופיים, כל מיני מגנטים ודברים כאלה. ארצות הברית גם באירוע הזה, יש לומר, היא לא לגמרי יצאה ממנו אף פעם, והיא חוזרת אליו. יש שם מרבץ חדש די גדול שנמצא בתוך ארצות הברית, אני חושב שביוטה. ובעצם טראמפ עושה באמת שינוי פרדיגמה. השלטון שלו בעצם שינה את המדיניות של שלטון ביידן ושלפניו גם, אתה יודע, אובמה, שהיו הרבה יותר בעניין של שמירה על הסביבה ונקרא לזה ויתור הכרחי מבחינתם על כל התעשיות האלה.

וטראמפ עם האמירה שלו, דריל, בייבי דריל, אתה יודע, הולך, נקרא לזה פול פאוור לכיוון הזה. כי אני חושב שיש פה איזושהי קצת יקיצה, איזשהו חלום או דמיון שאפשר להתקדם הלאה מהדברים האלה ונשאיר לעולם השלישי לעשות את הדברים המזעימים האלה. ובסופו של דבר אתה מוצא את עצמך כשיש למדינות לא כל כך נחמדות לברדג' עליך. אז ארצות הברית חוזרת לזה בגדול. יש כל הזמן עוד חיפושים בכל מיני מדינות בעולם של החומרים האלה, אבל בסופו של דבר, כמו שאמרנו, ייקח זמן. ייקח זמן עד שיניעו מחדש את האירוע הזה. זה המון השקעה.

יש עכשיו איזו יוזמה משותפת בין האמריקאים לאוסטרלים שגם לאוסטרליה יש לא מעט מרבצים כאלה. אנחנו נראה בעתיד, לדעתי, כמו שזה נראה, את ארצות הברית חוזרת לזה חזק. האירופאים כמו תמיד מסתרכים מאחור. אין להם מדיניות ברורה בנושא הזה. ולכן זה בגדול סין מול ארצות הברית. כן, יש לומר. ארצות הברית כרגע בעמדת נחיתות. מה החשיבות של היסודות האלה? על איזה תעשיות הן חולשות ואיפה... כמו שיש צ'וקפוינטס במסחר הימי, יש גם צ'וקפוינטס מבחינת היסודות האלה, אני מאמין. נכון. אז באמת היסודות האלה נכנסים לכל דבר שיש בו, שקשור למגנטים, החל ממנועים של רכבים חשמליים, שזה בעצם מגנטים מאוד גדולים וחזקים שסביבהם יש סלילים שמוזרם בהם אזרם חשמלי בפאזות, וזה גורם למגנטים להסתובב.

זה האירוע של מנוע חשמלי. מאוד פשוט, פתרון מדהים. הרבה יותר אלגנטי ממנוע בעירה פנימית מהבחינה ההנדסית. זה האירוע הזה, למשל. וכשהמערב ישן ואולי היה קצת בבעיה באירוע של מנועים היברידיים בעיקר אצל היפניות באירופה ובארצות הברית בקושי אפשר לדבר על זה. באמצע הסוף הקודם הסינים, אולי חוץ מטסלה כמובן, שיש פה יוזמה. חלוצה בתחום. חלוצה, כן, זה אילון מאסק. הוא מסתכל קדימה כל הזמן. הסינים באמצע הסוף הקודם כבר הכניסו רכבים חשמליים, אתה יודע, לשוק הצרכני, אוטובוסים. הם עשו מהפך מאוד גדול גם בערים שלהם שסבלו מזיהום אוויר בגלל זה.

אז החשיבות... אני חושב שהיום כולם מבינים שבסופו של דבר העולם של הרכב ילך לכיוון של חשמלי. יש היום את כל הפתרונות ביניים של היברידי נטען וכולי, כי זה חרדות וח. ועד שטוענים. בסדר, הסוללות בהתחלה התחילו תמיד ככה מאוד מאוד קטנות עם זמן מאוד קצר. זה פתרונות... זה כל שבוע אתה רואה חדשים בתחום. כבר הרכבים, התווחים שלהם נהיים הרבה יותר גדולים, הרבה יותר רציניים, שאפשר להשוות אותם למנועי בעירה פנימית. גם הזמני טעינה מתקצרים, העלויות כבר כמעט נמצאות באותו אזור. כמעט רכבים חשמליים לרכב רגיל.

אז באמת האירוע הזה של מנועים חשמליים מאוד מאוד מרכזי האלמנטים האלה גם בתחומי התעופה והנשק והחלל, בגלל הרכיבים האלה שיש להם גם מעבר התחומים של ההולכה שלהם. יש להם גם עמידות מאוד מאוד גבוהה בחום, אז מכניסים אותם שם להמון סקסוגות. מה זה סקסוגות? זאת אומרת שאתה מערבב כמה חומרים. אם אתה רוצה ליצור חומר, נקרא לזה שיש לו גם עמידות לחום וגם עוד תכונות מסוימות, אז אתה מוסיף לו את החומרים האלה. מעין תמיל של יסודות כאלה. בדיוק, תמיל של כמה חומרים. וכשאתה רוצה שמשהו גם יוליך חשמל וגם יהיה עמיד בחום, אז יש לך מגוון די קטן של חומרים שעושים את זה, שזה נראה לי זה נקרא שם ויד וטרסן, האזור הזה.

חצי מהזהב בהיסטוריה האנושית נכרה שם. מטורף. כן, מדהים. אז זה באמת כאילו יש לך מקום כזה שבו יש באמת כדאיות כלכלית לכרות, וזה מה שמחפשים בעולם הזה של האלמנטים הנדירים וקשה למצוא אותו, אבל כשמוצאים אותו באקלים הנוכחי, אתה זכית בג'קפוט מה שנקרא. ואתה מקבל, מעבר להזדמנות הכלכלית, יש פה באמת יכולת למנף אותה לתודעה לברג' ככה גיאופוליטי חזק בעולם. לגמרי. יש ספר שאני מאוד אוהב, דרר מטלסוורט, אם שמעת של איזה עיתונאי צרפתי הוא פה על המדף, ליד נקסוס של נוח הררי, שבעצם חלק מהתזה שלו שם זה שהמערב החליף את התלות במזרח התיכון לאנרגיה לתלות בסין למתכות נדירות.

וגם כמו שהצגת פה. מה ההשלכות של תלות כזאת? כאילו מה, איזה מנופי לחץ זה נותן לסין? יפה. אז למשל כמו שהזכרנו במלחמת המכסים שראינו, טראמפ הבין שיש פה באמת איזשהו, נקרא לזה שימוש אולי באמת לא הוגן שעשינו מסו בגישה שלהם לשווקים ובמתודות שלהם. אני מאמין שהוא קצת יותר חכם מאשר כאילו, זאת אומרת הוא לא מטיל את המכס בשביל להחזיר את משוואלי ייצור לבגדים לארה״ב, דברים כאלה. אלא באמת בשביל ליצור הסכמי סחר טובים יותר לארה״ב, אבל באמת כשמגיע לאירוע הזה שארה״ב משתמשת בכוח שלה, הכוח הכי גדול שלה זה השוק שלה.

שוק של 350 מיליון איש, כנראה בתור מדינה העשירה ביותר בעולם. כמות הכסף שיש שם. וזה כוח אדיר של קנייה שארה״ב יכולה, בגדול לקפל כל מדינה כמעט בתחום הכלכלי שהיא, כולם רוצים גישה לשוק האמריקאי, כן? סנקציות אמריקאיות עליך זה מאוד כואב. וזה גם מכסים. סין מצליחה באמת כאילו לעמוד מול ארה״ב ולא להתקפל, וזה לא משהו קטן. זאת אומרת אם אנחנו לוקחים 20 שנה אחורה, האירוע הזה בכלל לא נראה ככה. ואנחנו רואים את המוסיפור הזה שהזכרתי קודם עם החיפושים, אתה יודע, במפעלים. לחושש מפעלים מאה שנים. לרמה הזו, תעשיית הדיפנס של ארה״ב מוצאת את עצמה עם בתל מאוד מאוד רציני בייצור של טילים, בייצור של דברים כאלה, בגלל שבסין החליטו לא לייצא משהו.

עכשיו זה קשה אולי לראות את הכוח הזה, כן? זה לא כוח צבאי, זה לא איזה מלחמה בין מדינות, אבל אני חושב שהיום בבית הלבן, כשהם מעצבים את המדיניות שלהם מול סין, הם צריכים להכניס את המשתנה הזה, את הפרמטר הזה, לכל החלטה. לכל החלטה, כמו שאמרת, מצור אמיתי זה הדדי. כן. אתם עושים לנו מצור, אבל אנחנו לא מוכרים לכם המון המון דברים שאתם צריכים. בארה״ב אני לא יודע כמה למשל יכלה להמשיך להילחם באיראן, בלי שהיה לה, אתה יודע, מילים מספק של המון המון מעטילי שיהות האלה שהם השתמשו בהם ומפצצות מסוימות, ודברים כאלה.

יש פה באמת איזשהו, נקרא לזה, התחיל להתפתח איזשהו מאזן אימה. סין היא כבר לא רק בית החרושת של העולם, שזה אוקיי, נחמד, אתם מייצרים לנו דברים בזול, מצוין, בואו ניתן לכם גישה לכל עולם נהנה גם מוצרים זולים. זה כבר לא רק זה. סין, דרך אגב, ספר מאוד יפה שאני ממליץ עליו כדי להבין את ההתנהגות הסינית, מרתון 100 שנים, אני מציע לך לקרוא, הוא גם תורגם לעברית. מי שכתב אותו הוא אנליסט לשעבר ב-CIA, שדווקא היה במשך עשרות שנים מהמקדמים של מדיניות יותר פתוחה ויותר מקרבת כלפי סין, הוא שינה את דעתו לגמרי והוא מצביע מאוד על הסכנה שנשקפת מסין, כי באמת התכנון שלה לא עוצר ולהישאר בית החרושת של העולם, הוא פשוט לגדול ולצמוח ולהיות מדינה שנהנית מהרווחה כלכלית לאזרחים שלה.

זה מגיע הרבה מעבר לשם. הראייה שלהם היא ראייה של אנחנו מרכז העולם, אנחנו צריכים באמת להיות הגמון. יש גם את האירוע של 100 שנות האשפלה שהם חווו, החל מהכיבושים הבריטיים סביב מלחמת האופיום. עוד מעצמות זרות שככה בחשו שם גם. האזרחים שהייתה שם. נכון, מלחמת האזרחים, רעב המוני, סבל, באמת. אין ספק שהם סבלו, וסין מגיעה חזרה עם סוג של איזשהו, הייתי אומר, אפילו אולי, לא יודע, זעם או משהו כזה. רעב לנקמה. רעב לנקמה, כן. אפשר להסתכל על זה ככה. כן, זה הולך להיות קשוח מולם. כן, לגמרי. כשאתה, הרי בעידן הגלובליזציה נקרא לזה, ארה״ב הייתה חייבת לשחרר תחומים מסוימים בשביל לגרום לכלכלה שלה, כלכלת העולם לצמוח.

ראינו את זה בתחום השבבים לדוגמה. פעם ארה״ב הייתה יצרנית השבבים הכי גדולה עד שהם התחילו לעשות אאוטסורס, נקרא לזה, אאוטסורס למדינות אסיה. אין פה איזשהו קונפליקט מסוים? כי בסוף בעידן הגלובליזציה כל מדינה עושה מה שהיא מתמחה בו. אם סין מפיקה יסודות מאוד מאוד טוב, אז שהיא תעשה את זה. וזה בעצם מייעל את כל שרשרת האספקה העולמית המורכבת הזאת שיצרנו פה. מה ההשלכות של חזרה של ארה״ב לקריאה והפקה של יסודות כאלה? כן, אז באמת מה שאתה מתאר זה היה, נקרא לזה, אלך הרוח התפיסה המקובלת שכולנו גדלנו אליה, אנחנו והדור של ההורים שלנו, אחרי מלחמת העולם השנייה בעיקר.

מה שאנשים נוהגים לקרוא לו הפאקס אמריקנה, השלום האמריקאי, כפרפרזה על הפאקס רומנה. התפיסה הייתה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, מסגרת ההסכמים של ברטון וודס, מה שנקרא, שבאמת היה בה היגיון מאוד מאוד גדול. זאת אומרת, למשל יפן היא דוגמה לדעתי ממש חזקה למדינה שבאמת יצאה למלחמה כדי להקים אימפריה, לא כי היא שעממה, אלא כי היא הייתה צריכה משאבים. אין לה אנרגיה. והיא הייתה צריכה משאבים כדי לגדול ולצמוח למה שהם רצו, להפוך עליו לאימפריה. בגרמניה, אנחנו גם מהתקופה הגרמנית, נקרא לזה של הגיאופוליטיקה פרידריך, לדעתי, זה שהגה את המושג בכלל את המונח מרחב המחיה.

וואו, אשכרה. כן, זה הגיע ממנו, הוא טבע אותו. אני חושב שרודולף פס למד את אחד התלמידים שלו. זאת אומרת, יש פה באמת היה האירוע הזה של תפיסה של גיאוגרפיה ומשאבים, התפשטות, לדאוג לעצמך, לייצר לעצמך מה שאתה צריך. ממש. זה שרד בכיפה מתחילת המאה ה-20. זה במובן מסוים גם כנראה גרם לחלק מהגורמים אולי של המלחמות, מלחמת העולם השנייה גם בעיקר. בארצות הברית באמת בהסתכלות מאוד הגיונית אחרי זה, חברה, רגע, בואו נסגור את הסיפור הזה. מתכנסים 44 מדינות בברטון וודס בארצות הברית, אומרים, יאללה, הסכם.

עכשיו כולם סוחרים עם כולם. אז אם אין לך אנרגיה, תקנה אנרגיה ממנו. לא צריך ללכת לכבוש את כל מיני איים. לא צריך להכבוש אותו. כן, בדיוק. ואם הוא עושה משהו יותר טוב, אז בבקשה, אתם תסחרו, תמכרו אחד לשני. כולנו נהנה, כולנו נחיה מצוין. איזה שירות מצוין את ארצות הברית שפיתחה בסיס ייצור מאוד מאוד חזק בתקופת המלחמות. אבל זה שירות מעולה את כולם. זאת אומרת, אירופה גם בגלל העזרה של ארצות הברית, אבל רואים, תוך עשור לא היה זכר בכלל לזה שהיה פה מלחמה הרסנית במשך שש שנים. רמת החיים חזרה להיות מדהימה.

באירופה היא עלתה שם. עלתה מעבר למה שהיא הייתה לפני המלח את השלטון לא מסיימים טוב. נעלמים. כן, וגם אם אתה אחד האנשים הכי חזקים, כמו שהיה שם לג'ק מה. נכון, המנכ"ל של אליבאבא. כן, כי הוא נעלם לכמה זמן אחרי שהוא היה קצת ביקורתי כלפי מערכת הבנקאות. לא תגיד עכשיו זה ביקורת, אתה יודע. כלפי אישי עצמו. כן, מערכת הבנקאות, נעלם, חזר הרבה יותר שקט, אחרי כמה חודשים. לא יודע מה קרה שם באמצע. מספיק לזכור זה סין לא מגיעה לשחק את המשחק הזה. להיות חלק מהפקס האמריקנה ולסחור פה עם כולם. אז בעצם, כמו שאמרת, זה באמת מבחינה כלכלית זה הדבר הכי יעיל שיכול להיות.

למדינה יש יתרון כלשהו, יש לה מרבצים מסוימים של חומרים מסוימים, יש לה ידע ויתרון לא יודע, בגלל אנרגיה זולה, למשל לא יודע, איסלנד, למשל עופרות אלומיניום שמפיקים באוסטרליה, משיטים עד איסלנד, כי באיסלנד יש אנרגיה גיאותרמית. הרבה יותר נוח להשתמש בה. כן, אז משתמשים שם כי זה תהליך מאוד מאוד עתיר חשמל, אתה צריך לעשות. אז מפיקים שם בעצם מפיקים את האלומיניום עצמו ואת חומר הגלם, ואז משיטים את זה לסין. אתם רואים את זה מעולה בטייוואן, הידע האנושי שיש להם להפקת שבבים. נכון. זה משהו שאין שני לו בעולם.

נכון, זה נטו ידע, כי זה טרופי, עתיר לחץ, וזה לחץ זה הורג את הווייפרים שאתה מייצר של הצ'יפים, זה נורא, ושם זה אזור מאוד לח, רעידות אדמה. במקום שאתה צריך בו דיוק ננומטרי. זה על פניו אחד המקומות האחרונים בעולם אולי שהיית בוחר בהם לייצר שבבים, אבל הידע הזה שלהם בעצם יצר להם את היתרון. שהם מייצרים שבבים בהצלחה הרבה יותר גדולה דרך אגב, גם אינטל וגם סמסונג, כן. לא תחרות. יש המון, יש גם במקומות אחרים שמייצרים שבבים, שבבים ב-high high-end של ה... שני ננומטר זה הפיק הנוכחי שיש לנו. בדיוק.

וכל החברות עושות אאוצורס ל-TSMC שמייצרות את זה שם. נכון. אפל כאילו קונים את הקפסיטי של הייצור כל פעם מחדש, וכל זה שמור... רואים באמת השבבים המדויקים באמת שמפעילים את המכשירים שהם באמת בקצה העליון של התחום, זה האירוע הזה של טייוואן, של קומפלקס מאוד מאוד מוגדר שם שמייצר את זה. אבל באמת ככה אנחנו יוצרים את המערכת הכלכלית הכי יעילה. עכשיו שאנחנו רואים איזושהי נסיגה מהתוצאה הזאת של הגלובליזציה בגלל השימוש לרעה שעשו בה כל מיני שחקנים, אני מניח שאנחנו נראה באמת דברים בשווקים. מוצרים יהפכו כנראה לפחות ברי השגה, לפחות נקרא לזה זמינים לכולם.

אנחנו נראה יותר הפרעות אולי של שרשראות ייצור ודברים כאלה בגלל זה שמדינות נסוגות אחורה מהאירוע הזה. אבל בסופו של דבר אנחנו יכולים להשוות את הדברים לעבר, אבל העבר הוא לא קיים יותר. זאת אומרת העולם משתנה ומה שהיה פעם באמת אנחנו רגילים להסתכל על ההיסטוריה כמשהו דטרמיניסטי. לי יותר טוב ממה שהיה להורים שלי ולהורים שלי יותר טוב ממה שהיה לסבא וסבתא שלי. ובגלל זה כי העולם מתקדם. אנחנו חיים יותר טוב מהמלכים של פעם. בדיוק כן זה דוגמה נהדרת. כן ללואי ה-14 לא היה לו אנטיביוטיקה ולא היה לו מזגן.

מקלחת חמה זה משהו שלא היה אף פעם. הוא לא אהב כל כך את מקלחת. תיעוד שם של השגריר הרוסי של צרפת, הוא אומר את תלוי מריחים לפני שרואים. אבל כן באמת אנחנו חיים פה, באמת אנחנו התקדמנו באמת השנים האחרונות, אבל זה לא תמיד היה ככה. היו תקופות הנפילה של תקופות הברונזה, של תרבויות נמחקו. היה נסיגות אחורה. אנשים לאורך אלף שנה בערך מנפילת האימפריה הרומית באזורים שהיו תחת האימפריה הרומית בעבר, חיו פחות טוב מאשר אנשים שחיו בה מאות שנים לספירה. אלף ומשהו שנים לפניהם. כי אנחנו באמת רואים נסיגה בשלטון מרכזי, אין דרכי מסחר, הכל נהיה הרבה יותר יקר, הרבה פחות מצוי גם.

אז הכיוון הזה הוא מאוד אפשרי, צריך לזכור אותו. מה שראינו שכל שנה יותר טוב ויש עלייה בתוצר וכולם מרוויחים יותר לכאורה חוץ ממשברים פה ושם נקודתיים, זה לא חייב להימשך. העולם הזה שאתה מגיע לסופר ויש שם, בישראל אולי זה קצת פחות מצוי, אבל אתה מגיע לסופרים נגיד באירופה ויש לך שם בננות מקוסטה ריקה והכל כאילו זמין במחירים מצחיקים, זה מאוד מאוד תלוי, נקרא לזה בשרשרת מאוד מאוד שבירית. בדיוק שבירית זאת המילה. שלא לדבר על מוצרים כמו מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים שמרכיבים פי אלף מפירות וירקות.

שאנחנו רואים את זה אגב, עכשיו ברגע שטיפה עלה הביקוש יש הפרעה לא הגיונית לשרשרת הייצור של שבבים מסוימים, שבבים מאוד מתקדמים, אין להשיג כמעט, או איחסון מאוד מתקדם. אנחנו רואים את זה ממש. לפני לא מזמן ניסיתי להביא איזה חלק מסוים ואני אומר, שמע, כמעט בלתי אפשרי. כן, זיכרונות רם עכשיו, לא זה משהו מטורף. רם עולה עכשיו מחירים מטורפים. מן הסתם, כן, זה קורה נגיד בגלל שהדאטה סנטרים דורפים את האירוע הזה. אבל כן, חשוב לזכור שאנחנו נמצאים באמת בעולם מאוד שברירי. הדברים שאנחנו מתייחסים אליהם כמובן מאליהם, שנמצאים פה במכולת מתחת לבית או בחנות הקרובה אליי שאני יכול להזמין בכלל לבית את הדגם האחרון של האייפון או את המקבוק האחרון שיצא.

זה לא מובן מאליו וזה במחירים כאילו שזה לא זול, אבל זה נגיש, נקרא לזה. אוקיי, אנשים פה מסתובבים עם אייפונים ילדים קטנים, אתה רואה את זה? זה אפשרי, זה נגיש. זה לא הדיפולט, זה ממש לא הדיפולט. כן. ואני מקווה שיהיה איזושהי מספיק, נקרא לזה תבונה אולי, לא יודע אם לקרוא לזה תבונה, אבל באמת איזשהו רצון לשמר את זה משני הצדדים, שזה יבוא לפני הרצון של הנקרא לזה הסינים האלה להגמוניה חדשה. אבל אני אומר שאי אפשר לקחת את זה כמובן מאליו ולא בטוח שזה יימשך. לפחות לא באותה צורה שזה היה עד היום.

כן, לגמרי. עכשיו כשאני חושב על זה, זה ממש לא מובן מאליו שיש פה אייפד על השולחן. יכול להיות שזה מחר יהיה הפרעה רצינית בייצור, באספקה. לגמרי. זה מורכב, כמו שאמרת, משבבים שלייצר אותם זה דיוק ננומטרי ואחר כך גם להרכיב הכל ולשנע את זה מסביב לעולם והשיווק. זה לא מובן מאליו. אחד הדוגמאות הכי טובות שאני שמעתי שממש ממחישות את השברירות של השרשרת האספקה הזאת זה היה בספר מלחמת השבבים. אם שמעת על הספר הזה. בעצם מתאר את כל תחום השבבים ויש חברה ASML היא נקראת שהיא מייצרת את המכונות שמייצרות את השבבים הכי מתקדמים.

ליתוגרפיה, כן. בדיוק. מכשור ליתוגרפי מאוד מתקדם וכל מערכת כזאת מורכבת כמעט מחצי מיליון חלקים שמיוצרים אצל 300 אלף יצרנים שונים ברחבי העולם. שזה הרמת גלובליזציה שהגענו אליה שהיא מטורפת בעיניי ומספיק אחוז שבריר יתרן אחד שלא מספק כל המערכת הזאתי. ואז המכונה האדירה הזאת של ASML שהיא מוכרת את המכונה הזאת בדרך אגב ל-TSMC וליצרנים האלה. אינטל, TSMC, סמסונג. כן, הם בסופו של דבר תלויים בה. היא היחידה בעולם שמייצרת את המכשירים הליתוגרפיים ברמה הזאת. ברמה הזאת, נכון. כן, לא נעים בזה. דרך אגב, אני חושב שגם בארה״ב ערים לזה יש את האילוזמה של ה-Paxilica עכשיו ממש לא מזמן בחודשים האחרונים ליצור איזושהי מסגרת על-מדינתית כזאת בין מדינות שנקרא לזה רואות כקריטיות לאירוע הזה של אספקת שבבים.

כי זה באמת אירוע, בוא נקרא לזה ככה, אם איזו מדינה שקניתה ממנה מוצרים קשר שקושר את כל התחומים האלה ביחד בעידן הזה. מה החשיבות של אנרגיה חדשה לעידן הזה? יפה, אז באמת אנחנו רואים את השינוי הזה גם שאנשים באו אליו מכמה גישות. יש את הגישות של הנושא של איכות הסביבה וזה יותר נקרא לזה האירופאים הגיעו לשם בגלל הסיבות האלה. אבל הם התמקדו כן בייצור ניסיונות לייצר חשמל משמש ורוח. השקעות אדירות שלא הוכיחו את עצמם החשמל באירופה התייקר, זה מצריק. הם עדיין תלויים בגז הרוסי. כן, בגז, בגרמניה יש מישהו מחדש תחנות כוח פחמיות אחרי שהם הרסו לפני עשור או קצת פחות.

קוראים גרעיניים תקינים לחלוטין, נהדרים כי אני לא יודע, באמת שאני לא יודע מה הסיבה. אני לפעמים מה שהבנתי יש איזשהו טאביל במילד עצמה גרעין. בדיוק, אנשים נרתעים מזה, הציבור נרתע מזה. כן, צ'רנוביל, פוקושימה, למרות שבאמת צ'רנוביל זה היה פשוט הפקרה סובייטית, זה היה אירוע שם. מי שלא ראה אולי את הסדרה הנהדרת של HBO ממש מומלץ להבין מה הלך שם. פוקושימה לא הרגו אנשים. יש איזה משפט שהתנהל על האנשים. אבל זה די הרשלנות והתנהלות לא נכונה. כן, כנראה והתאמה של חדר גנרטורים מפני מים שאחר הייתה אדמה בכמעט לא יודע מה זה היה, שמונה נקודה משהו בסולם אשכרה מאוד רציני.

וגלי צונאמי אז החדר של הגנרטורים מוצף כי הוא לא נעטם טוב ואז באמת אבל באמת אנחנו רואים רנסנס חדש בתחום של הגרעין. קורים גרעיניים מדורות חדשים שבעצם מחבים את עצמם כשאין אספקת כוח וגם האירופאים ממש אפשר לשמוע לפני שבועיים לדעתי ממש את אורסולה פונדרליין נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי מודה בטעות הזאת של סגירת הקורים הגרעיניים. היא דרך אגב השתתפה בהצבעה הזאת בתור חברת בונדסטאג גרמנית לפני עשור היא הייתה בעד. אז רואים את השינוי פרדיגמה איזה. רואים את השינוי אפילו האירופאים מבינים את זה אחרי המיליארדים הרבים שהם שפכו על תחנות של שפשפות רוח כאלה בים.

באולוד של הבריטים בשביל עשרות מיליארדים על הדבר הזה שלא מצליח את עצמו. גיגה וואט שעה אחד עלה להם לדעתי בפרויקטים האחרונים שלהם שלוש מיליארד פאונד. מדברים על 12 מיליארד שקל בשביל ספק שהוא קטן יותר למשל מתחנת הכוח של אורות רבין. אתה יכול לבנות תחנת כוח כזאת במאות מיליונים עדבודדים. זה הסדר גודל ההשקעות מטורפות בלי באמת כאילו אם אתה מסתכל על מספרים אין בהם שום היגיון. והיום כמו שאמרת גם הכניסה של AI ומהפכת הבינה המלאכותית אנחנו רואים את הדאטה סנטרים שיצצים באמת כפטריות אחרי הגשם.

וזוללים אנרגיה בכמויות מטורפות. ההייפרסקיילרים האלה הכי גדולים הם באמת כמו עיר קטנה מבחינת צריכת האנרגיה. אני חושב שבארה״ב באמת בתחילת העשור 2021-2022 הצריכה של דאטה סנטרים הייתה עם 2% מכלל הצריכה בארה״ב. היום היא כבר עומדת על 7%. Wow. בסוף ה-2026-7. כן כן לא עברה חצי עשור. כן פי 3 וחצי והדיבור הוא כמובן אנחנו לפרוץ נורא מהר את האזור של הדו ספרתי לקראת סוף העשור הזה. סמולטמן אמר בעצמו באחד מה... אני לא זוכר איפה זה היה. והוא אמר שבסופו של דבר עלות המחשוב תתכנס לעלות האנרגיה. זאת אומרת שאנחנו מוגבלים בכמות האנרגיה, כאילו כמות המחשוב שאנחנו יכולים להוציא מוגבלת בכמות האנרגיה שאנחנו יכולים להביא.

זה כאילו ה-Backbone. כן. אתה יכול להרים באמת דאטה סנטר אולי באמת בצורה, כן, זה לא גדול בסופו של דבר. פיזית. הרבה למי שלא ראה איך נראה חוות שרתים כזאת זה פשוט שורות על שורות על שורות של כרטיסי מסך או זיכרון ודברים כאלה. בדיוק. שהם עובדים ביחד בין אם מאמנים אותם, מאמנים כל מיני מודלי שפה, בין אם זה כשאתה מבקש מהGPT לעשות יד חבר שלך בצורה מגוחכת ואיזו תמונה כזאת. הכל הולך לשם. כן, הכל הולך לשם. כן, זה מגיע משם. צריכת חשמל היא אסטרונומית ובאמת כמו שאמרת זה ה-Backbone. איך אני מספק חשמל לכל הדברים האלה?

ומה שאנחנו רואים בארצות הברית זה קורה בארצות הברית בגלל זה, בשאר העולם זה קורה בגלל באמת אולי סיבות אחרות, אבל זה רנסנס גרעיני. כן. אפשר לראות את כל הענקיות התיק כמו שאמרת, OpenAI, גוגל, אמזון, כן, כולם כולם משקיעים באנרגיה גרעינית. אם זה קנייה והפעלה מחדש של תחנת כוח גרעינית באי 13 המיילים שהייתה בתמונה. כן כן, ממש ברמה הזאת. השקעה וחוזים עם חברות שמספקות חשמל גרעיני בארצות הברית שזה קיים שם. והשקעה כמו שאנחנו רואים בסטארטאפים כאלה שבעצם מנסים להביא את מהפכת הקורים הגרעיניים המודולריים.

התחילו על זה על קור גרעיני קטן נכנס במחולה, אפשר לשנע אותו ככה ממקום למקום. זה הקיר גרעיני, זאת אומרת יש לך מוטות של דלק גרעיני שמעורניום מועשר לרמה של 3-4% עם משהו כזה. אתה מכניס אותם לתוך הקור, יש לך חשמל, אתה לא צריך להיות מחובר לשום דבר חיצוני. אם אתה מצליח לדחוס קור כזה לתוך קונטיינר משהו כזה וזה מה שהחברות האלה מנסות לעשות. ואתה יכול לחבר גם כמה כאלה ביחד. אתה יכול להקים בעצם דאטה סנטרים באזורים נדחים שהם עד היום חסרי חשיבות, מדבריות, כל מיני דברים כאלה זה. לחבר אותם לרשת החשמל בצורה הזאת כדי לספק להם דאטה.

סליחה, לספק להם את האנרגיה. כן, ובעצם רק לחבר אותם כדי לשאוב מהם את הדאטה שמאמנים עליו שם. זה בעצם עושה מהפכה ענקית, יש לך את כל מיני חברות כמו Opelov ו-TerraPower שבה לדעתי משקיע ביל גייטס ועוד כמה שחקניות באזור שבאמת רוצות לעשות שינוי אדיר בתחום הזה. כי את האנרגיה הגרעינית הרבה פעמים אנשים מסתכלים ואומרים רגע תסתכל מה עלה. גם מסוכן נכון, יש את התחום הזה. וגם כשמדברים איתם על זה, בוא אם תסתכל באמת על כמות האנשים שנפגעו מזה לעומת כמות האנרגיה שהפקו מזה אנחנו מקבלים את אחת השיטות הכי בטוחות, הכי פחות מזהמות.

גם הפסולת שנוצרת מדבר כזה היא באמת, אני ראיתי פעם תמונה של כמות הפסולת שלדעתי הקורים הגרעיניים בשוויץ ייצרו בכל ההיסטוריה שלהם. זה משהו שנכנס בחדר כאילו של מחסן. אשכרה. כן. וואו. הכמות שאתה מייצר היא בהחלט לא גדולה, אתה יכול לשים את זה, תודה במחסנים תת-קרקעיים, קצת בטון, קצת איזה. הכל בסדר, זה ממש נשלט האירוע הזה. כמו שאמרנו יש מהפכה בבטיחות, קורים גרעיניים חדשים שתוכננו הרבה יותר בטוחים, מחבים את עצמם במקרה של הפסקה בזרימת הכוח. ומעבר לזה גם אנשים מצביעים הרבה פעמים על נושא העלות.

האם קורים גרעיניים במערב, העלויות שלהם גם כאלה שהקימו ולא מקימו הרבה בשנים האחרונות, התנפחו לעלויות של עשרות מיליארדי דולרים. אבל זה קורה בגלל רגולציה. רגולציה במערב בגלל כל הנקרא לזה הסנטימנט האנטי גרעיני הזה, הוחמרה והוחמרה והוחמרה מעבר לכל פרופורציה ולכן זה מאוד מעכב את זה. והמטרה היא באמת של החברות שמתעסקות במהפכה הזאת של הקורים הגרעיניים המודולריים, ה-SMRs, Small Modular Reactors. כן, ליצור מצב שאני יוצר מוצר מדף. Once פעם אחת קיבלתי רישוי לדבר הזה, אני מייצר אותו באופן סדרתי וזהו.

ופשוט אחר כך אני רק מציב אותו איפה שהוא מקבל אישור להציב אותו באזור הזה ורצים קדימה. זה בארצות הברית וזה מגיע בגלל הצורך הנורא שנקרא לזה בח מעוצה אין לך אנרגיה כי אין שמש ולמשל, למשל את גרמניה שניסתה להסתמך הרבה על אנרגיית שמש. הייתי שם באוגוסט האחרון שבוע היה יום אחד שהיה אולי קצת שמש ירד גשם בגדול ירד גשם היה מעונן באוגוסט בהצלחה עם לתמוך בכלכלה התעשייתית עם קולטי שמש שם אז זה בהחלט לא מתאים לכל מקום אז זה הזמינות שרגע אני אתעונה עליה העלות בסופו של דבר יש את העלות של ההקמה הראשונית אבל אחר כך הן כמעט לא יועצות אתה לא קונה כמו אתה יודע אין תעלויות תפעול של הקור אתה לא קונה גז או משהו כזה שעכשיו אנחנו רואים את זה גם איך שזה נתון לשינויים של מחירים כשקורים כל מיני אירועים גיאו-פוליטיים וגם מבחינה בטיחותית זה היה פה כאילו הדאון-סייד שלו מבחינת הרבה מדינות בעולם ובאמת היום הסנטימנט הזה מתחיל להתחלף אנחנו רואים גם סביבנו אמירויות כבר משתמשות בקרים גרעיניים יש לה לדעתי ארבעה קרים גרעיניים שמפיקים 6 גיגההאץ' משהו כזה זה כמובן לא מבוטלות בכלל.

צרים עכשיו אני חושב שכבר ממש התחילו שם לדעתי לבנות טורקיה גם בשלבי סיום של שניים ראשונים. אנחנו רואים את האירוע הזה ממש ממש מתקדם הודו סגרה חוזה ענק עם חברה אמריקאית שקורה מתעסקת בקריאה בשביל לייצר לעצמה את ההספקה הזאת סין בכלל בונה עכשיו לדעתי במקביל מעל 30 קרים גרעיניים. וואו במקביל תורף. כן אני חושב שבאמת זה אחד התחומים שקיבלו יחס באמת לדעתי לא רציונלי בעשרות שנים האחרונות זה מתחיל להשתנות וזה יביא ברכה לכל מי שיאמץ את האפשרות הזאת אנרגיה זמינה בזולה מי שיעשה את זה בצורה כמובן בטוחה ואחראית כן אבל תודה כמו בכל דבר אתה יכול רכב יכול להיות גם תודה מכונת מוות חלילה ויכול גם להיות דבר מדהים שנותן לך עצמאות.

כל דבר יש סיכנות. כן. עניין של ניהול סיכונים פה לגמרי. עד מה נקרא לזה איזה צברי בקבוק יכולים להיווצר בתחום האנרגיה הגרעינית. אוקיי אז יש כמובן את המושא של קרייה כשמדברים כמובן על אנרגיה גרעינית אנחנו צריכים לכרות אורניום יש בגדול נקרא לזה אולי שניים שלוש שחקניות מרכזיות בתחום. יש לנו את אוסטרליה שבה באמת גם רגולציה סביבתית תוקעת את הנושא הזה וגם באמת העלות נקרא לזה הכדאיות הכלכלית האורניום שם לא תמיד נמצא במקומות נגישים לפעמים בעומקים יחסית גבוהים אז שמה יש קצת אתגר מבחינת העלות מי שבאמת שולטות היום בתחום הזה זה קנדה שבה מפיקים המון מערב מסתמך עליה באופן די רציני ומדינה שגם עלתה קצת בזמן האחרון שהייתם מדברים עליה זה קזחסטן העלות הפקה בקזחסטן מאוד נמוכה כמות המרבצים שלהם העלויות שלהם מאוד גבוהות.

ואנחנו רואים איך קזחסטן מתחילה להיות אזור כזה פיבוט פתאום ארצות הברית מודיעה משום מקום שמצטרפים איתם להסכמי אברהם ואז כולםרים גם אבורים מה אתם רוצים יש להם כאילו יחסים עם ישראל 30 שנה חשבנו שהאירוע והסכמי אברהם סביב ישראל וזה אז לא כנראה שלא ארצות הברית יודעת שהיא צריכה להבטיח לעצמה עוד נקרא לזה ספקים של אורניום במיוחד כשהיא רוצה להיכנס עכשיו חזק למהפכה הזאת של האנרגיה הגרעינית. יש עוד מדינות באפריקה למשל כמו ניגר צרפת צרפת היא אולי יש בה דבר טוב אחד שאפשר לומר עליה שהיא באמת מאמצת את האנרגיה הגרעינית עדיין היא לא נפלה על האירוע הזה כמו גרמניה אני חושב שרוב החשמל ב-70% מתוך זה זה אנרגיה גרעינית אז זה גם לדעתי החשמל הכי זול במערב אירופה.

בגלל זה וגם דרך אגב היא המדינה שמזהמת הכי פחות ביצור החשמל שלה כן גרמניה כל הניסיונות שלה היום מזהמת יותר מאשר פעם בטח כן סופו של דבר בטח בבריטניה אפילו שורפים עצים שמייבים בקנדה מייבים לוחות עץ מקנדה שורפים אותם וזה נחשב אנרגיה ירוקה. אשכרה כי זה מתחדש עצים צומחים מחדש אז כן יש את ההזיה הזאת אז באמת אנחנו רואים את ה... היה להם את אחד המדינות שהיו הספקיות הלא הכי גדולה אבל הספקיות הראשיות שלהם שזה ניגר. שזה מדינה באפריקה שהייתה קולוניה לשעבר שלהם היה שם הפיכות היה שם באמת עכשיו יש שם חונטה צבאית ששינתה כיוון לחלוטין עכשיו היא מצדדת ברוסיה.

וואו לגמרי אפשר למצוא שם בתערוכות כזה ובובות של פוטין ורפרים שם שרים שירים לכבוד פוטין ודברים כאלה כן מהפך רציני מאוד. צרפת איבדה השפעה על ההשפעה במרכז אפריקה של אזור הסייל ניגר, מאלי, צ'אד, בורקינה פאסו כולם קולונות לשעבר שלה היא איבדה שם באמת את כל הנקרא לזה נכסים שלה הצבא שלה גם גורש משם אחרי שהוא פעל שם כדי להילחם בארגונים הג'יהאדיסטים שיש שם. אנחנו רואים שם עיריות של האזור הזה לכיוון סין ורוסיה שנכנסות אז זה צבר בקבוק מאוד משמעותי והדבר השני הוא באנרגיה גרעינית באמת זה רגולציה.

יש סביב התחום הזה רגולציה כבדה במיוחד כמובן במערב שאני יכול להבין אנשים שגדלו על אסון צ'רנוביל וכולי אני יכול להבין את הדבר הזה גם קרינה זה דבר שאתה לא רואה אתה לא מרגיש זה יוצר המון המון פחד זה משהו שאתה לא יכול כאילו אתה יודע לראות ולעמוד אותו. כן ברוך שהוא קיים אתה לא יכול לזה זה משהו שיוצר אפקט פסיכולוגי מאוד חזק אבל אם אירופה תדע לשנות את זה היא יכולה באמת לעזור לעצמה לחזור לעצמאות אנרגטית. בסופו של דבר זה אירוע מתגלגל החשמל שלך מתייקר מדינות אירופה בסופו של דבר גרמניה היא כלכלה שהיא סיקרה הרבה בייצור אוקיי תעשיית רכב אדירה יש שם גם תעשיות נשק יש שם המון תעשיות תעשיות ייצור.

צריך לזה המון המון חשמל זה לא עכשיו איזה משרד אייטק שכולם מחברים את הלפטופ שלהם וכאילו סבבה. תעשיות תעשייתיות שמצריכות. כן בדיוק תעשיות זה צוללות וספנות והמון המון המון אנרגיה וכשהחשמל מתייקר זה עצומות של החברות האלה עולות בצורה מאוד מאוד משמעותית מה שמקטין את הכדאיות. תודה. כן נסגור שם חוזים אם פתאום מחיר של לא יודע מה צוללת גרמנית קופץ ויש מדינות שמאוד מעוניינות לקנות את הצוללות של טיסן קרופ אבל עכשיו הן הרבה יותר יקרות מ... אני לא יודע החלופה האחרת של לא יודע מה מדינות אחרות שבונות את זה ולא ייקרו ככה את החשמל אצלם יכול להיות שאני עדיף תודה.

וזה יהיה דיל ברייקר. כן. ובאמת אני ראיתי עכשיו לא מזמן שהחוזר של גרמניה מתוך כלל התוצר העולמי הגיע לשפל לדעתי של לא רק כמו מאז השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה אשכרה 4.2% הם היו בשנות ה-90 באזור 8% זאת אומרת. כן לא רק שהם לא גדלו מבחינת אוכלוסייה הם הצליחו להישאר בערך מאוזנים בגלל קליטה של הרבה הגירה אבל גם היה להם את היתרון תחשוב עליהם יתרון מאוד מאוד גדול בעולמות הייצור בתחומים מסוימים ועדיין הם נחתכו בחצי מבחינת התוצר שלהם ביחס לשאר העולם. באיזשהו מקום גרמניה נשארת מאחור ובכלל מערב אירופה נשאר מאחור הם פשוט קבלו את עצמם באינספור רגולציות ואינספור מדיניות ושיטות ניהול שהושפעו אתה יודע אידיאולוגיה קודם אחר כך נסתדר עם המציאות.

הדברים לא מתחברים ועכשיו מתחילים להרגיש את זה יותר ויותר הצמיחה שם יחסית היא בכלל קיימת בשנים האחרונות גם שם גם בבריטניה וזה מאוד כואב להם אז אני חושב שאצלם לפחות זה הנושא של הרגולציה הוא המסוכה הגבוהה באמת שצריך לעבור אם רוצים לחזור לאירוע הזה של גרעין. כן אני בדיוק מסתכל על הצברי. מוקבוק הראשון על עניין מי מפיק את האורניום בכלל ויש פה שש מדינות. אחראיות על יותר מזה כמעט 90%. נגעת פה גם בעניין הרגולציה שפה זה מתחבר אוסטרליה מחזיקה בעתודות הכי גדולות בעולם, אבל היא המפיקה הרביעית בעולם בגלל כל העניין הרגולטורי.

האם לדעתך אנחנו יכולים לראות את השינוי הרגולטורי כאילו זה מה שהמציאות מחייב את המדינות האלה לעשות? זה מעניין כי באמת באירופה כמו שאמרנו קודם עכשיו מתבטאות גם הקאנצלר של גרמניה מרץ התבטא בנושא ואמר שזה הייתה טעות. באירופה אנחנו רואים הכרה בזה אבל אירופה אין אורניום ובאמת אוסטרליה פה אנחנו נכנסים לפוליטיקה ובאוסטרליה כרגע זה לא נראה שיש שם ממשלה שמאוד אתה יודע באזור הסוציאל ליברלית מה שנקרא שם הם לא בדיוק חובבים של התחום הזה של הפקה של אתה יודע כריה וכל התחומים האלה. האמת שגם לקנדה היה אתגרים בנושא הזה המון שנים שממשל של ממשל של טרודו למשל הטיל מסים מאוד מאוד גבוהים על כל התחומים האלה ועל כל הפרובינציות שמתעסקות בכריה.

כן כמובן מתוך מדיניות סביבתית של זיהום וכו'. אבל בקנדה התעשייה הזאת שרדה את האירוע הזה. לא סתם גם האירועים באמת ככה שינויים טקטוניים אולי ככה מתחת לפני השטח של למשל הפרובינציה של אלברטה עכשיו שהיא הפרובינציה שמפיקה הכי הרבה נפט בקנדה כנראה יש שם תנועה מאוד חזקה שמתארגנת לפרישה מקנדה. וואו. כן. כמו שאמרנו ההפקה של אורניום שארצות הברית מנסה למשוך לכיוון שלה גם את קזחסטן, חצר אחורית של רוסיה מדינה שהייתה חלק מברית המועצות לשעבר הייתה נחשבת באמת אזור השפעה רוסי מאוד חזק, קצת הסינים נכסו בשנים האחרונות באירוע הזה ועכשיו האמריקאים מאוד מנסים להיכנס לשם וזה בגלל האורניום.

כן וואו מעניין מאוד באמת במהלך השיחה נגענו פה במגראלים שניים שלושה נושאים מאוד מרכזיים וככה צללנו לתוכם החל מהנתיבי סחר הימיים, מהכלכלה העולמית איך כל הדבר הזה נראה נקודות חנק, נגענו פה בעניין הזה של אי יסודות נדירים ועניין האנרגיה שגם הם הולכים יד ביד. מי מפיק, מה צברי בקבוק שם, איך זה נראה לכלכלה העולמית במסגרת הזאתי של השיחה כמובן שיש עוד המון נושאים קשורים שלא הספקנו לגעת כי שעתיים זה אתה יודע אין מספיק זמן אבל במסגרת הזאתי של השיחה יש לדעתך משהו שפספסנו או מה שהיה צריך לאמר?

אני חושב שאולי אם אנחנו ככה בסיום של האירוע אני חושב שצריך באמת להסתכל על העולם, לשכוח קצת מהפרדיגמות הישנות שהיו סביבנו, דיברנו על הגלובליזציה שבאמת אני לא רוצה לומר שהיא אתה יודע אנשים יוצאים מהחגות. סוף עידן הגלובליזציה. כן סוף עידן מטה וזה לא לא הייתי נמהר ככה להספיד את האירוע הזה במיוחד בגלל שהוא משחק לטובת כל השחקנים אבל המון המון דברים משתנים אנחנו רואים באמת במלחמה האחרונה עכשיו עם איראן ראינו את החוסר התוחלת של נאטו למשל זה פרדיגמה ביטחונית שבאמת החזיקה פה את העולם במשך 80 שנים האחרונות.

פתאום כבר ממש לא ברור לאנשים שיש צורך בגוף הזה אולי יש צורך בגוף אחר, ארצות הברית ושרה הגנה של ארצות הברית מדברים פתאום על ישראל כבעל ברית מרכזי. אני זוכר לפני 20 שנה במלחמה שלהם בעיראק אף אחד בכלל כאילו לא. זה לא עניין אותו. כן אפילו דחו את ישראל שהיא הציעה הצעות לעזרה. אנחנו רואים המון המון פרדיגמות משתנות מול העיניים שלנו. אני לא יודע לפחות לי זה מרגיש שבשנים האחרונות כאילו שמו הכל על אתה יודע על קצב שקט זה פי 2 כמו שאתה מריץ איזה סרט תהליכים קורים פה. באמת תהליכים דברים שאורגנל להסתכל עליהם כיציבים וקבועים תהליכים קורים נורא מהר הכל זז נורא מהר באמת כנראה זה קשור גם לטכנולוגיה גם ליכולת של אנשים לזוז ממקום למקום גם למעבר של ידע תהליכים קורים נורא מהר.

יש המון הזדמנויות למי שעיר אליהן וזה מדהים לחיות בתקופה כזאת. ובאמת אולי אם הייתי יכול להסתכל פה דווקא יותר אולי בכיוון שלנו של ישראל להגיד שדווקא מתוך זה הפרדיגמות הישנות שהיו לנו והמכות הכואבות מאוד מאוד שקיבלנו אנחנו מתעוררים היום למציאות חדשה שבה לישראל יש המון המון נקודות חוזקה שיהיה אפשר למנף אותם להשפעה חזקה באזור השפעה אולי עולמית בתחומים מסוימים. ובסופו של דבר חשוב לזכור שיש משחק נקרא לזה יותר גדול מאיתנו מעבר לטענות שגם הושמעו פה על החלק של המלחמה שפרצה פה בשביעי באוקטובר בגלל נושאים גיאופוליטיים כל המזרחון ההינדו ערבי שדיברנו עליו.

יש משחק מאוד גדול ורוב המדינות הן חיילים נקרא לזה קטנים על הלוח שחמט הזה. חשוב להסתכל על זה גם בצורה הזאת לא על הכל אפשר להשפיע לא הכל אפשר להשיג. הגיאוגרפיה מאוד משפיעה מאוד חורצת גורלות מצד אחד מצד השני כמו שאתה הזכרת בתחילת השיחה המחד המידע וכל האירוע החדש הזה יוצר באמת המון אפשרויות לצאת מהמי שנקרא לזה כולהל בכללת הגיאוגרפיה הלא טובה במשך ההיסטוריה. להתקדם קדימה זהו אני זה התחום שלי שאני מאוד נהנה לעסוק בו הגיאופוליטיקה אני מקווה שיעניין פה עוד אנשים ויפתח צוהר לעולם הזה השיחה הזאת לעוד אנשים זהו.

וואו מדהים באמת היה לי תענוג בשיחה הזאת אם אנשים רוצים למצוא עוד ממש מה שאתה עושה ומה שאתה חוקר לאן הם יכולים ללכת? ערוץ גיאופוליטיקה גם ביוטיוב גם בספוטיפיי אני מעלה לשם את התכנים שלי. גיאופוליטיקה בעברית או גיאופוליטיקס 972 באנגלית זהו תודה רבה על ההזמנה לפה כבוד גדול אני ראיתי את התכנים שלך ובאמת רמה גבוהה וזהו נהנתי מאוד גם. איזה כיף זהב תודה רבה ברכותיי הגעתם לסוף הפרק כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיקטוק ומהאינסטגרם זה ממש לא מובן בתקופה הזאתי אז אם אהבתם את הפרק הזה האלגוריתם של היוטיוב שכל כך מכיר אתכם בחר לכם את הסרטון הזה.

תלחצו עליו קדימה.