אריאל רכניץ: הסיבה ליוקר המחייה, מלכודת הרגולציה והקרב על שוק החלב

אריאל רחניץ, ברוך הבא >> כיף לבוא >> לגמרי. אני רוצה שנתחיל עם למה כל כך יקר פה בישראל. >> אז יש לזה אפ הרבה סיבות. אני א לתחושתי אחת הסיבות המרכזיות זה הסיפור של הרגולציה. אה אני אגיד זה סיפור יחסית חדש. למה? כי הרבה שנים גם ב חוץ מרצות הברית ששם יש סיפור אחר בישראל ובאירופה אה הרבה דברים היו ממשלתיים ולכן לא היה צריך רגולציה כאילו אם א יש חברת בנייה אחת שסולל בו נשמ הרגולציה על בטיחות עובדים בבנייה לא צריך פשוט אתה אומר לחברה הממשלתית שלך מה לעשות או אפילו כל הרגולציה של בנייה היא עובד בצורה אחרת כשיש רק חברה אחת >> א ככל שמפריד תים יותר ויותר דברים.

אז בספרות המחקרית קוראים לזה עליי של מדינת הרגולציה. כאילו רואים כאילו מסתכלים על נתונים על כמוניות של חקיקה או נעלים או או אפילו רשויות רגולטוריות בכל העולם רואים עלייה מדהימה ב-30 40 שנה האחרונות. כאילו סיפור אה אה שקורה עכשיו ובכל העולם מנסים להתמודד איתו בכל מיני דרכים. אז אתה מצביע על העניין הרגולטורי כגורם מאוד מעקב כאן במדינה. למה? >> זהו. אז אפשר להסתכל על זה בכל מיני דרכים. אה דבר הדבר המיידי שאנחנו רואים זה למש זה עלויות ציוות, מה שנקרא. כשבן אדם צריך לעמוד בלקבל רישיון עסק כדי לפתוח עסק, זה עולה לו כסף.

הוא צריך לעשות התאמות למשל הייתי באיזה מאפייה והוא צריך לשים איזה מסנן על הערובה כדי שהוא לא יפלוט א חומרים לאוויר וזה עולה לו 200,000 שק >> אולי שנייה לפני זה בוא נסביר מה זה רגולציה בכלל >> אוקיי אז א רגולציה זה כללים שהמדינה מחילה על כל מיני פעילויות אה אז זה יכול להיות א כללים שקשורים לעוסק ק או לעסק כמו רישיון עסקים או רישיונות של יובוענים או כאלה דברים. זה יכול להיות כללים על מוצרים כמו תקנים. זה יכול להיות כללים גם על אזרחים כמו טestט לרכב כל שנה. אה זה כללים שהמדינה מחילה כדי להגן על כל מיני אינטרסים מוגנים.

א לכן כאילו בדוגמה למשל של המאפייה הזאת הוא המשרד להגנת הסביבה רוצה מגן. האינטרס המוגן שלו זה שהאויר יהיה נקי. לכן הוא א נותן התנאים שלו לרישיון עסק לעסקים כוללים שמירה על הדברים האלה דרך סינון הרובות וכאלה דברים >> זה בעצם חוקים מסוימים שהמדינה א אומרת לעסקים בתחום נגעת בתחום המאפיות תחום המאפיות 1 2 3 א אלה הקריטריונים שאתם צריכים לעמוד בהם בשביל לפתוח את העסק זה >> אה כן זה יכול להיות גם על זה יכול להיות גם על אנשים פרטיים כן גם א יכול להיות בשביל למשל להחזיק נשק בישראל אתה צריך רישיון נשק אזה כל מיני כללים שהמדינה עושה שמסדירים כל מיני פעילויות אזרחיות כאלה >> הבנתי אותך אז בעצם למה עכשיו נחזור לזה למה בעצם הרגולציה פה היא נקרא לזה גורם שמייקר לנו את החיים איך זה מפריע >> אז קודם כל יש את העלויות הישירות עלויות הציאות זה זה פשוט אומר שאם א למשל א דיברתי עם איזשהו יבואן שמיבי מתנים של סמסונג והוא יבה מחולה שלמה שלמתנים אבל המנתנים היה מדבקה שהיה כתוב עליה באנגלית ולא בעברית ואז אה הוא היה צריך להביא עובדים שיפתחו את כל חבילה של כל אריזה ואריזה של כל מתן ומתן וידביקו מדבקות אה מה שכתוב על מתנים אני לא לא יודע מה זה בכלל לנתק מהשק ב שזה לא בשימוש או משהו כזה זה עולה נגיד 3לוש ש₪ למטן א וזה עלויות ישירות אה חוץ מזה יש עלויות עקיפות עלויות העקיפות שהם בעיני יותר משמעותיות אה אני אפילו אני אשאל אותך למה אתה אם אני אגיד לך היום אתה רוצה להיות יבואן בוא תעב רגע משהו מה אתה תגיד לי >> לא >> למה לא סתם אני מביא לך >> כאב ראש כאב ראש יש לך מלא דברים להתמודד איתם >> מה אתה יודע בכלל נכון >> בדיוק אז זה הדבר וזה המשמעות היא זה חסם כניסה מאוד מאוד משמעותי לפעמים בגלל עלויות אוקיי למשל אה כדי לפתוח עסק אתה צריך ללכת לרוך דין שיעזור לך עם הרשוי עסקים או לא מומחה לרשוי עסקים שאתה שזה לשים איזשהו סכום א חד פעמי לפעמים זה עלויות משתנות כאילו שהם אה על כל מטן שאתה מביא אתה צריך עוד 3לוש ש₪ וזה עושה את הדבר הזה של כאילו זה מסובך נכון >> נכון אז כמעט כל הדברים בארץ הם ככה נכון אתה למה אתה לא פותח לך פה מאפייה איפה נכון >> כן >> כן לגמרי >> אז זה הדבר הזה כאילו >> אז בעצם הרגולציה זה חסמי הכניסה לתחום מסוים >> זה זה יוצר יש לזה רגולציה יוצרת חסמי כניסה ומגדילי עלויות שההגדלה של העלויות היא חסם כניסה בפני עצמו כאילו זה אמר שאתה צריך להיות בשיעור רוחיות מאוד גבוה מי כי אתה צריך גם לשלם את את העלויות של הרגולציה.

>> הבנתי אותך. אז שנייה לפני זה א ככה עליך א אתה בעצם מתעסק בזה בפורום כהלת בתחום הרגולציה א הייתה חייל לצוות שהיה חייל לרפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל. זה כזה התחומים שאתה עוסק בהם נכון עד עכשיו? >> כן אני אני ראש מחלקת רגולציה בפורום גורט >> נהדר. סבבה. אז בוא ניכנס טיפה לעניין הזה של חסמי כניסה. למה אנחנו צריכים להוריד פה חסמי כניסה? אה אז אני חושב שזה התשובה ברורה. זה אני אני כלכלן אז אני תמיד כאילו כשיש תחרות המחירים יורדים. א זה דבר ראשון. ודבר שני ש שאני בשנים האחרונות הוא אני יותר ויותר מתחבר אליו זה הסיפור של חופש העיסוק.

השלמשל במשק החלב, אני מניח שעוד נדבר על זה שצריך לקבל מכסת מכסה כדי לייצר חלב בישראל זה דבר שהוא בעיניי לא בסדר זה לא קשור בכלל ליוקר המחיה אני רוצה שכל בן אדם יעשה מה שהוא רוצה אלא אם כן אתה יודע א לא לא לעשות דברים מסוכנים ולא ולא לפגוע באחרים אבל מה הבעיה שמישהו יצר חלב אני אני לא מצליח להבין את זה כאילו באמת א זה נראה לי לא בסדר וחוץ מזה זה אני יש איזה השלכות ישירות על יוקר המחיה. רואים את זה מדברים על זה הרבה בשוק המזון והכימונאות כאילו הסיפור של חוסר התחרות של היבוענים הגדולים והדבר הזה אה זה נראה לי קריטי גם יוקר המחיה גם ליעילות של הממשלה כאילו זה נמצא כאילו בכל מקום ברגע שסיים את המשקפיים האלה >> כן כאילו אתה אומר זה משפיע לפעמים אנחנו לא רואים את זה כצרכנים בהכרח א איפה זה משפיע עלינו של העסק יקר אז איך זה משפיע איך כל העניין הזה של א רגולציות על עסקים א חסמים איך זה משפיע עליי >> זהו אז אני ב כשהגעתי רק לכולת אז אני המחקר שלי היה על תעשייה במיוחד מפעלים קטנים אז הסתובבתי בכל מיני מפעלים והגענו הגענו למאפיה הזאת ואמרנו לו תשמע בוא נדבר על הרגולציה שיש לך ותעשה לנו סיור במאפיה והוא אומר עזבו אתכם זה שטויות אומר לו בוא מה אכפת לך בוא תראה לנו אנחנו הולכים והוא מראה לנו אנחנו אומרים לו מה זה שם מה זה המסנן של הרובה שם למה יש לך פה מקלחת למה יש לך ואז אנחנו סופרים יצאנו מהסור ספרתי 2 מיליון שקל בסדר שהוא שם בשביל לעמוד ברגולציה עכשיו אני לא אומר שזה צריך להיות אפס כן אבל זה יכול להיות חצי מיליון במקום שני מיליון בקלות והדבר הזה מתגלגל ישירות לצרכן גם הבעל המאפייה מעלה את את המחיר של המוצרים שהוא מוכר לצחן כדי לעשות את העלויות האלה וגם בגלל הדבר הזה אז למשל זה נותן יתרון לעסקים גדולים אם אתה צריך לשים שני בשביל להקים עסק צריך שני מיליון שקל אז אם העסק שלך המחזור שלו בשנה הוא רבע מיליון שקל אז לא בטוח שאתה תקים אותו בכלל ואם המחזור שלך הוא 20 מיליון אז זה בכלל לא משנה לך שני מיליון לכן זה נותן יתרון עסקים גדולים זה כאילו מחזק את מחזק את החזקים ומחליש את החלשים א וומתגלגלצרכן גם ישירות אז מה ההיגיון פה?

למה עושים את זה? >> אה, זאת שאלה טובה. זה קשור ל זה יש לזה סיבות מוצדקות לכל רגולציה, כל רגולטור יגיד לך בדיוק למה הוא עושה את זה והוא על איזה אינטרס הוא מגן ומה ולמה בכל זאת זה חשוב? אה אז הסיפורים שיש פה הם יותר איך עושים את הרגולציה בצורה יותר נכונה. תאום בין רגולטורים א וניהול סיכונים שזה מילה זה מושג מאוד חשוב בתחום של להגיד חבר'ה יש פה סיכון מסוים של טה טה טה טהטה ויש גם את יוקר המחיה אוקיי ויש א בסדר יש עוד כאילו שיקולים עוד שיקולים אנחנו צריכים לאזן בין הסיכונים ומדיניות של אפס סיכון לא בטוח שהיא נכונה אוקיי למשל אה אה אה בוא נחשוב על דוגמה במפיות במאפייה הזאת אוקיי מה יקרה אם הוא עם עסק קטן בשנתיים הראשונות יוכל לפלוט לאוויר עשן לא מסונן הוא אם הוא קטן כן והכמות השן שהוא פולט קטנה כנראה שההשפעה של הסביבה לא תהיה גדולה בסדר או אפשר לעשות איזשהו גרייס כזה לעסקים בגודל קטן ובשנים הראשונות ולתת להם א להתחיל כאילו ואז הם אה עכשיו אם אתה ב אם אתה רוצה שיהיה אפס תיכון ואפס זיהום אז אתה אז אתה לא תעשה את זה נכון בעוד כמעט בכל דבר >> אז למה בעצם נגעת פה בהבדל הזה בין עסקים קטנים לגדולים אין נקרא לזה רגולציות או הסדרים כאלה בהתאם לגודל העסק או שזה גורף על כולם >> יש לזה התייחסות בעיניי לא מספיק א למשל בצב רישוי עסקים רואים את זה הרבה פעמים יש רישונות כאילו חובות שונות לעסקים בגדלים שונים א בעיניי זה לא מספיק עכשיו חוץ מהסיפור של קטנים וגדולים יש פה גם סתם א יש כשאתה בודק בטיחות של מוצרים אפשר לבדוק כאילו אתה יכול להחליט באיזה אופן אתה עושה את זה ובאיזה אה כמה אם אתה אם כשאין מדבקה למטן אתה עושה לריקול ווסף את הזה ונותן לו קנס של 100,000 שק או שאתה אומר לו בסדר תשחרר את זה ופעם בא תביא אוקיי ואם אתה תעשה את זה פעם הבאה אז אתה תקבל את ה בסדר אז זה יכול להיות גם עניינים של מדינות מדיניות אכיפה וגם יכול להיות זה כאילו עבודה עדינה כזאת לעשות >> כן אוקיי נראה לי הבנו טיפה את הקרקע נקרא לזה פה בארץ ברור שאפשר להיכנס לזה יותר אבל אותי יותר מעניין העשייה שלכם אה נראה לי שנ נתחיל מרפורמת מה שטוב לאירופה, טוב לישראל.

למה אנחנו צריכים אותה בכלל? >> אוקיי, אז א אני אסביר את הבעיה. בסדר? יש ישראל מדינה מאוד קטנה. א אני אתחיל אפילו עוד לפני אה ב בעולם יש רגולציה על יבואו. אה, בדרך כלל לפחות באירופה לא קוראים לזה רגולציה עליו, קוראים לזה רגולציה על מוצרים. למשל, הבקבוק הזה הוא צריך לא להיות רעיל, נכון? א וזה לא משנה אם אתה מי אותו מייצר אותו או מה אתה עושה איתו. עכשיו אם אתה כלכלה מאוד גדולה כמו האיחוד האירופי או ארצות הברית אז אתה יכול להגיד להמציא איזשהו תקן ש או זה אומר תקן זה כאילו יש לו איזשהו מפרט של מה צריך להיות בבקבוק כדי שהוא יהיה בטוח >> מבחינת תרכובת גודל סגירה כל שטו יודע >> כן עוד נדבר על ה על איך בדיוק כותבים את המפרטים האלה שזה דבר מאוד חשוב א אבל אתה יכול להחלי אם אתה כלכלה גדולה אתה יכול לעשות את הדבר הזה והצרנים בעולם >> מתיישו שרו לפי מה שאתה עושה.

למשל, תסתכל על מוצרים מסביבך בעולם וכמעט על כולם יש CE >> אה סימון של CE שזה אומר שהוא עומד ברגולציה האירופית גם מוצרים שמיוצרים בסין וגם מוצרים שמיוצרים בארצות הברית בגלל שהאיחוד האירופי הוא שוק מאוד גדול אם אתה מדינה מאוד קטנה כמו ישראל אז האנשים לא יעצרו לפי התקן שלך גם אם תכתוב את התקנים הכי טובים בעולם בסדר והכי מוצלחים >> זה לא מעניין אף אחד >> והם לא הכי מוצלחים בעולם גם א אז זה לא מעניין אף אחד והמשמעות של שכל מוצר שנכנס לישראל יהיה צריך לעשות גם התאמות היבוע יהיה צריך לעשות התמות הוא י צריך ללמוד רגולציה ולהבין מה הוא צריך לעשות אוקיי והוא צריך גם אם הבקבוק הפקק שלו באירופה מותר כזה ובישראל מותר אחר שהוא יותר טוב והפקק הישראלי הוא יותר זול בסדר אז הוא עדיין צריך להחליף זה עולה לו כסף לכן הסינכרון הוא מאוד חשוב בעיקר לשוק כמו השוק האירופי שהוא מאוד קרוב אלינו גיאוגרפית ומאוד גדול והרגולציה שלו גם מאוד טובה ומאוד מקובלת ברחבי העולם.

לכן אה זה הדבר החשוב בו. אמ עכשיו חוץ מזה בישראל יש אז ככה בישראל יש תקנים על מוצרים אה יש בערך 600 תקנים רשמיים. טקן זה דבר שמשרד מכון התקנים כותב א הוא כותב את התקן ומי שמכריז על התקן כרשמי כלומר כמחייב זה שר הכלכלה וראש הממשלה >> על כל תקן מכל ה-600 האלה >> כן >> צריך להכריז עליו כאילו בחתימה ויכולות אני חושב שעוסכל כל פעם עושים את זה יותר ויותר מסובך להכריז על זה כדי למנועצות תקנים עכשיו מכון תקנים ברחבי העולם מה שהוא עושה זה כותב תקנים אוקיי, למשל אה יש את הC באירופה ויש יש כל מיני מכונית תקנים ברחבי העולם א את הגרמני יש כל תסתכל על מוצרים ולפעמים כתוב עליהם כל מיני שעומדים כל מיני תקנים עכשיו תקן כתוב בו תקן זה מסמך מאוד מפורט אוקיי כתוב בו בדיוק מה צריך לעשות זה אומר שכתוב א איך א מה התרכובת של הזכוכית צריכה להיות ואיך בודקים ש שזה ככה וכאילו מאוד מאוד מאוד מפורט וארוך.

אה עכשיו התקנים בישראל אה הם שונים ממה שיש בעולם אה והרבה פעמים אנחנו רואים שם התערבויות א של חברות מסחריות בוועדות התקינה עושים כאילו שיתוף ציבור כזה או שיתוף תעשייה ויש שם נותנים הרבה משקל לקול של התעשיינים הגדולים או הגבונים הגדולים. בסדר? למשל אני האמת שאני לא יודע אולי זה כבר התעדקן אבל לחיתולים לתינוקות אה יש שני א יבואנים גדולים בישראל או אחד יצרן ואחד יבואן אני חושב והם דאגו לזה שבתוך התקן על זה אמור להיות תקן שקשור לבטיחות בשביל תינוקות אז יש שמה צריך להיות כושר הספיגה של החיתול אוקיי המשמעות של זה שאתה שיש שתי החברות הכי איכותיות רק הם יכולות אפשר להעביר רק חיטולים מאוד מאוד איכותיים ואי אפשר אם אני רואה צריך חטונים שלא סופגים טוב, בסדר כי יהיה בא לי לחסוך, בסדר ולא יודע מה, אז אני לא יכול.

וזה תקן שאמור לדאוג לבית איכות, בעצם א הוא תקן על האיכות, שהמטרה שלו היא להגן על ה על שני העסקים הגדולים האלה. אמ אז יש לנו אז את ה-600 תקנים האלה, חוץ מ חוץ מהתקנים הרשמיים, יש לנו עוד תקנים שחקיקה מפנה אליהם. כן? למשל חוק החשמל מפנה לכל מיני חוק החשמל מחייב לעמוד בכל מיני תקנים שהם לא רשמיים שהם וולונטריים מכון התקנים כותב גם תקנים ולונטריים יש לו עוד 600 תקנים ולונטריים אה ויש חקיקה שמפנה עליהם ויש גם תקנים רשמיים שמפנים לתקנים לא רשמיים אוקיי אנחנו היינו הראשונים במדינה שעשינו את המיפוי הזה של הגלות זה ומה שגילינו שיש זה בעצם מכניס עוד 500 תקנים פנימה >> כן יותר מ1000 תקנים >> כן יש כאילו 600 רשמים ועוד כאלה שעם מיליוני הפנ וכאלה דברים.

אה והמטרה של הרפורמה הזאת היא בעצם לעבור מהמשטר הזה הישראלי למשטר האירופי. >> אוקיי? למה איך זה עוזר לנו? >> אוקיי אז עכשיו אני רגע עוד נקוד עוד דבר אחד חשוב שיש. יש דיברנו עכשיו על התוכן של הרגולציה. א אגב באירופה הסיפור הוא לא הוא לא בתקנים במקום במקום ה600 תקנים האלה יש להם בערך 30 דירקטיבות דירקטיבה זה מסמך קצר שמדבר בשפה של עקרונות אוקיי זה אומר בקבוק זכוכית לא יהיה רעיל או כלים לאוכל לא יהיו רעילים עכשיו איך אתה עומד באירופה בדירקטיבה כזאת יש שתי דרכים או יש תקנים שמסבירים איך אפשר לעמוד בזה וא חוץ מזה אתה יכול להביא מהנדס מהנדס חומרים שיסביר איך למה הבקבוק הזה לא לא רעיל ואיך אתה עומד בזה בדרך שלך אז זה באירופה והמשמעות של זה היא גמישות הרבה יותר גבוהה במקום שהרגולטור יפרט לך בדיוק מה צריך לעשות אתה יכול להחליט בעצמך איך אתה עומד בזה אה זה באירופה אז המטרה היא להחליף את התוכן של הרגולציה בתוכן האירופי מטרה שנייה היא התהליך בישראל הרבה שנים יש א ישר יש שני סוגי אישורים בכניסה של מוצר לישראל.

יש אישור דגם ויש אישור מוצר. כן. למשל אני צריך להכניס את הבקבוק הזה לישראל אז אני מביא בקבוק אחד קודם כל א מביא אותו למכון תקנים. מכוון התקנים בודק אותו וא אומר לי שהוא עומד בתקן ואכשיו אני יכול להביא בקבוקים כאלה. עכשיו יכול להיות שגם שיש חובה גם לאישור משלוח על הבקבוק הזה. המשמעות של אישור משלוח זה שכל מחולה של בקבוקים שמגיעה פותחים אותה ובודקים אותה. אוקיי? אז זה שני סוגי אישורים. אז ה בפועל מה שהיה זה שחלק מהדברים היה צריך רק אישור דגם וחלק מהדברים היה צריך אישור דגם ואישור משלוח לפי הרמות הסיכון.

כל הדברים האלה הם קוראים בנמל. כן? כי אתה לא יכול בעצם להכניס כאילו זה הנקודה שבה זה קורה. באירופה זה לא ככה. באירופה אתה נכנס בלי שום דבר. לא שואלים אותך שום שאלה. רק את המשאלה מכסים בכניסה ואת האכיפה עושים בשווקים. אוקיי, כאילו כשזה יש בזה באמת יותר הגיון, נכון? כאילו אם הבאתי את הבקבוק והוא עמד ברגולציה בנמל ובדרך עשיתי לו איזשהו משהו ועכשיו הוא כבר לא עומד ברגולציה אז אף אחד לא יבדוק את זה יש עיגיון בלכת פשוט לסופר או למקסטוק או לא יודע איפה מכוכרים את המוצרים האלה ולבדוק שם האם המוצרים האלה עומדים ברגולציה אז יש פה סיפור של תהליך >> גם האכיפה היא שונה >> כן של תהליך של איך ואכיפה ואיך איך מייבים בסדר או מתי צריך לעמוד ברגולת צבע אה יש את זה ויש לנו גם את הסיפור של התוכן של הרגולה ציה זה שני דברים שבמקביל והרפורמה הייתה מפוצלת באמת לשני חלקים א מבחינת ההשפעה לצרכן זה זה דבר מדהים זה עלויות מטורפות באמת כאילו >> יצא לכם למדוד א משהו מדיד מוחשי של השפעה לצרכן >> קשה מאוד לימוד את זה א בזמנו היה הייתה הערכה של שזה יעלה 10,000 שק יחסוך 10,000 שק למשפחה בשנה נה אה של משרד הכלכלה.

אני לא יודע איך הם איך הם העריכו את זה. קשה קשה מאוד לבדוק את זה כי אנחנו עכשיו בדיוק מנסים לעשות אחורה כאילו לבדוק א או עכשיו זה עוד בשלבי ייסום אז לראות תוך כדי מה קורה לנסות להבין דברים כאלה אה אבל הסתם ה יש דברים שהם מידיים כאילו אתה שלא במקום שזה יחכה בנמל שלושה ימים לבדיקיו שזה עולה עשרות אלפי שקלים באמת כאילו >> להשאיר כאילו את המכולה >> כן צריך לשים אותה במחסן בנמל וזה יקר א במקום לשלם 70,000 שק על בדיקות וכאילו עלויות כאלה דמיוניות באמת שפשוט נעלמות כאילו ברגע אחד אה וחוץ מזה ההגדלה של התחרות שהיא אמורה גם להיות דרמטית >> מה מה זאת אומרת ההגדלה של התחרות כל אחד פשוט יוכל להביא מכולה ולשווק >> כן כן במקום במקום להיות יבוא כן ושיש לך רישיון ויש לך ואתה כבר יודע מה עושים אתה זה אתה פשוט יודע עכשיו אתה לוקח מוצר מסתכל כתוב עליו ceותיות ציע ואם כן הוא נכנס לישראל >> ווזהו ואתה לא בודקים אותך בנמל ולא עושים לך שום דבר אתה פשוט מביאים מכולה ו בפנים >> ל >> זה הרעיון האם זה קרה שא כאילו אנחנו בודקים את זה עכשיו עד כמה מייסמים את זה ב >> כן א שנייה גם בהמשך ניגש ביך זה נראה בפועל פה בישראל א מה שאתם מנסים לעשות שנייה לפני זה למה אנחנו לא צריכים א פיקוח טיפה יותר הדוק לוודא כי בסוף א רוצה להאמין תקן אותי אם אני טועה שכל התקנים האלה הם לא סתם א מומצאים אלא בסוף יש כאן איזה חשיבה על הצרכן או על העסק או על הסביבה יש דברים שעומדים מאחורי התקנים האלה >> כן אז כמו שאמרתי דבר ראשון הסיפור יכול להיות שהתקנים הם מצוינים בסדר אבל בהנחה שהם שהתקנים הרגולציה האירופית היא טובה לפחות כמו בארץ או או אפילו אותו דבר לא אני חושב שהיא יותר טובה בסדר ושהיא גם יותר מגנה על הפטיחות של המוצרים אבל גם אם גם אם קצת פחות בסדר אז ברגע שאנחנו בדיוק מסונכרנים איתם זה פותח המון זה פותח זה פותח לנו שוק של מיליארד אנשים ש שמייבים כל היום דברים מכל העולם ואנחנו פשוט מתחברים לתוך הדבר הזה וגם אם אנחנו אנחנו לא מוותרים על הרגולציה אנחנו עוברים למודל שקיים במדינות מערביות ומתקדמות ומה כן מה שאוכלים בצרפת ובגרמניה אפשר לאכול גם פה או המוצרים האלה אין שם יותר הרלות ממוצרים ואפילו פחות שם פחות זה ריקולים ופחות זה הם הם עושים את זה יותר טוב מאיתנו אה וחוץ מזה וגם הסנחרון אנחנו לא צריכים שתהיה לנו מערכת שנה מהם זה לא הגיוני אנחנו מדינה מאוד קטנה ואף אחד לא יעשה את מה שאנחנו נגיד לו כאילו >> בעצם הרפורמה הזאת היא בין היתר מחברת אותנו לשוק האירופאי כאילו >> מבחינת הרגולציה.

כן. >> כן, >> בדיוק. זה ה זאת המטרה שלה. >> ואז זה בעצם גם נקרא לזה העסקים כאן יכולים א לייצא לאירופה בצורה הרבה יותר קלה. א זה לא משנה כי גם בכל מקרה על מוצרים שמועדים לעיצוי יש רגולציה כאילו אם תמיד אין בעצם אין רגולציה ישראלית כי זה לא אכפת לנו נכון אכפת רק להם אז >> אז העיצוב פחות חשוב היבו הוא משמעותי >> העיקר הוא מה שנכנס >> אוקיי אז בוא ניכנס לאיך אתה אמרת שעכשיו אתם מנסים לאחוף איך זה נראה אולי שנייה לפני זה א מה עברפורמה הזאתי מה א נקרא לזה זה אה מנסים להתחיל ליישם. >> אוקיי.

אז השלב הראשון הוא המיתוג שלו היה לא עוצרים בנמל. זה היה תיקון לפקודת האבו והעצו שהמשות זה פשוט לא לעצור בנמל. >> מה שאמרנו שלא יחכה שיכולה לא תחכה שלושה ימים עכשיו בנמל אלא פשוט >> אה כן ואפילו לא תצרך אישור דגם. אוקיי, כאילו שזה פעם אחת לכל הדגם של המוצר ואז אוקיי א מה שהיה אני תגיד לי מתי אני נכנס יותר מדי לפרטים בסדר כי אני זה זר העבודה שלי אז אני >> כן כן כן ברור >> אז אה היו לנו שלוש קבוצות יבו 1 שתיים ושלוש קבוצה אחד הייתה צריכה אישור דגם ואישור משלוח זה המוצרים א בסיכון גבוה כמו דברים לתינוקות וכאלה קבוצה שתיים צריכה רק אישור דגם וקבוצה שלוש הייתה צריכה רק עצ הצרה עכשיו אה אני זוכר אני זוכר את היום שזה קרה לי פתחתי את הנועל של האיזה הצרה צריך בקבוצה שלוש ובהצרה כתוב אתה צריך להציר שיש לך אישור דגם אתה מבין מה זה אומר כאילו נכון המחוקק אמר לא צריך אישור דגם צריך הצרה שאת פשוט להציר שאתה עומד ברגולציה והברגולטור וימר בהצרה תציר שעשית בדיקה אוקיי >> כן אז בעצם אתה עדיין צריך בדיקה >> כן אז היה צריך אישור דג א אז את זה ביטלנו ב אה בשלב הראשון של הרפורמה אה דרך אגב היה שם עוד ניסיון להכניס את זה עוד פעם בסדר ו אה צריך היום להחזיק תיק מוצר שיש בו את הפרטים של המוצר ואתה בעצם ככה אם כשיש לך ביקורת על המוצר שלך אז אתה מביא את התיק מוצר ורואים מה מה עשית ומה לא עשית וממי קנית ו אה אז היה איזה ניסיון של הרגולטור להכניס בתוך צריך אתה לא צריך אישור דגם אבל אתה צריך שיהיה לך בתיק מוצר אישור דגם עוד פעם כאילו נעשה להס >> כן כן עושים את המעקפים האלה >> זהו וגם את זה תפסנו ותפסנו בזמן אה אז היום לא צריך אישור דגם לקבוצה שלוש אה שזה הרבה תקנים זה אני חושב שזה זה בערך חצי חצי מהתקנים בקבוצה שלוש אה והמשמעות היא שמוצרים נכנסים לישראל והפעם הראשונה שהם פוגשים את הרגולטור זה בשווקים אוקיי הרגולטור יש לו פקחים והוא שולח אותם ומסתובבים ולוקחים מוצרים ודוגמים אותם ובודקים שהם עומדים ברגולציה אוקיי זה השלב הראשון.

השלב השני היה להחליף את הרגולציה עצמה אה ברגולציה אירופאית. אה זה היה סיפור מאוד מסובך. אה דבר אה משפטי שהיה שם זה סיפור של איך מאמצים א חקיקה זרה. המשמעות של זה בעצם שאנחנו אם אנחנו עושים אימוץ בהפניה מה שנקרא או עד אז כשרצו לאמץ א להתאים את החקיקה שלנו חקיקה בינלאומית אז לקחו את החקיקה הבינלאומית ותרגמו אותה והכניסו אותה לתוך החקיקה הישראלית הרעיון היה להכניס את החקיקה האירופאית בהפניה לכתוב א צריך לעמוד בדירקטיבה 1 03 ואז אם הדירקטיבה מתעדקנת אז זה מתעדקן את הצר מיד ואין את הסיפורים של התרגום ואין חריגים ועכשיו זה קרה חצי בסדר זה היה אימוץ בהפניה שזה דרמה בסדר זה באמת הרבה שנים רצינו שזה יקרה וזה קרה א וזה גם עכשיו קורה בדברים אחרים כאילו פתאום במזון זה ככה ובתמםרוקים זה ככה ואנחנו רואים את זה כאילו מתפשט כזה זה באמת נחמד לראות אה עכשיו יש שם כן סיפור שכל עדכון שקורה ברגולציה אירופית צריך להכיל אותו בישראל ויש שמה עוד קצת אה חריקות ות כאלה אבל בגדול מצוות את הרגולציה אירופאית בהפניה אה זה דבר אחד א נושא שני חשוב שהיה שם זה פשוט איזה דירקטיבות מאמצים אה היו היה שמה היו הרבה מאבקים על זה בסדר מה נכנס ומה בחוץ ומתי כל דבר נכנס ואם יש חריגים או אין חריגים והגענו למצב שהוא סביר זה בערך אני חושב לפחות מה שהיה אז יכול להיות שמאז ימצאו עוד א זה בערך איזה 50 60% מהמוצרים יכולים להיכנס רק עם דירקטיבותפאיות א וזה כל הזמן מאבקים וזה חלק עוד לא נכנסו לתוקף חלק עם תחיה ויש ועדת חריגים וכאלה דברים אה ויש סיפור מאוד חשוב שהוא סיפור האכיפה שזה אני חייב להגיד שאין לי פתרון טוב לזה אה אני אסביר מה קורה באירופה באירופה האחריות היא על היצרן אוקיי שזה באמת דבר מתקבל על הדעת כן אם אני עצרתי את המוצר אז אני צריך לדעת מה יש פה בסדר או אם למדתי בו בדירקטיבה האירופית עם תקן ואז אני הבאתי מכון בדיקה שיבדוק לי את המוצר א ויש לי תעודת בדיקה אז אני שומר אותה אצלי או אם רציתי לעשות את זה לא דרך התקן דרך המהנדסים שלי אז יש לי תיק טכני שכתוב כתוב בו חסידי אתזה היבואן בעצם לא צריך לדעת מה עשיתי הוא רק יש לו איזשהו מסמך של עמוד אחד שהיצרן מעביר לו שכתוב בו באיזה רגולציות ודירקטיבות המוצר הזה עומד וזהו >> אוקיי ויש לו סימון של CE והוא צריך לדעת ממי הוא קנה את זה זה והוא וככה בהמשך שרשרת ה הערך אה ברגע שהרגול הרגולטור עושה אכיפה בשוקים הוא מוצא נניח מוצר מסוכן הוא הולך ל בגלל שכל אחד צריך לדעת בדיוק ממי הוא קנה את הכתובת שלו ואיך להגיע אליו אז הוא מצליח להגיע מהר ליצרן והוא ברגולטור האירופי הוא מאוד חזק כי יש לו יש שוק של מיליארד אנשים אז הוא בא ליצרן ווא אומר לו תשמע תסביר האם עמדת ב האם עמדת אם יש לך הוכחה אחרת שכן עמדת ברגולציה בוא נדבר כאילו תביא את המצמחים שיש לך והוא מביא גם אם הוא גר בסין הוא רוצה להמשיך למכור לאירופה לכן הוא הם מאוד משתפים פעולה א ואז הרגולטור מחליט מה לעשות עם זה אם הוא עושה ריקול לכל המוצרים אם הוא חוסם את היצרן הזה בכלל או מה הוא עושה אנחנו בישראל לא יכולים לעשות את זה כי היצרן בחיים לא יתן לנו את התיק הטכני שלו והוא כי אנחנו לא מעניינים אותו >> כן >> אה לכן כן היה מה ש היה מה ש יש פתרון אחד שהוא להגיד אנחנו בודקים לפי תקנים אירופאים במקום כאילו יש אתה צריך לעמוד בדירקטיבה ובודקים לפי התקן האירופי שמותם לדירקטיבה הזאת אוקיי שזאת רק אפשרות אחת באירופה יש תקן ויש תיק טכנין אז >> אה >> תיק טכני זה בעצם >> שה היבוען מביא מישהו א אה יצרן סליחה מביא מישהו מטעמו שבודק לו את המוצר ואומר 1 2 3 אר זה מה שקורה שם כי הוא מסביר איך לעמוד על זה.

>> כן. >> אה, רוב המוצרים באירופה מיועים אה כאילו עומדים בתקנים לא עם תיק טכני. יש גם א יש לא יודעים בדיוק כמה, אבל סביב השבעה או 10% עם א עם עם תיק טכני. אה אז מה שהיה ניסיון לעשות א בעצם להכריח לעמוד רק בתקנים האירופים. אנחנו התנגדנו את זה ומה שיש היום בחוק התקנים זה הרגולטור בודק בשווקים בודק לפי התקן הור הוא לוקח את המוצר מביא אותו למעבדת בדיקה שדרך אגב זה רק רק מכוון תקנים הוא מעבדת דקה בגלל כל מיני >> ניגע במכון תקנים גם עוד רגע >> א והוא לא שולח אותו לבדיקה ולפי התקן האירופאי במידה והמר לא עמד בתקן אז האבואן צריך להתחיל להביא להראות בדרכים אחרות עמידה ברגולציה.

אם יש לו את התיק הטכני למשל איזשהו יצרן שיש לו נציג בישראל בסדר פרוקטר אנגבל של השמפואים יש להם בישראל נציגות שהיא בעצם יבואן אבל הם יביאים את המוצרים של עצמם לכן הם יוכלו להביא תיק טכני אז לכאלה דברים זה יעבוד א בעיניי זה פתרון שהוא חצי טוב בגלל שכל ה אני מה שאני רוצה שיקרה זה שיבואן יודע שיש משהו שיש אותו באירופה אז זה צריך לדעת שהוא יכול להביא אותו לישראל בכל מקרה ולא שיגידו לו תשמע זה תקן ואם במקרה קנית מוצר שהוא לא לפי תקן אני היה לך מושג נכון מה יצרן עשה אז זה כאילו יש פה איזה בעיה של ודאות כזאת >> אז זה פותר אותה בעצם אם יש באירופה את הוודאות הזאתי >> אז אין שום סיבה שבישראל היא לא תהיה >> כן אז אנחנו אז המודל המדויק שצריך לעשות את זה אני אני מאמין באיזשהו מודל שקשור להוכחות שיווק זה דבר שהוא נעשה קצת בתחום התמרוקים ובמזון גם אה שבעצם להראות שהמוצר הזה משווק באירופה שזה בעיניי הדבר הכי טוב נכון כאילו >> אם זה שם >> כן נכון ואז וגם זה מאוד פותר אותנו מלעשות המון בדיקות יקרות גם של הרגולטור והמון בלאגן א או לדעת אם זה עומד לפי התקן או לפי התיק הטכני או כל הדבר הזה פשוט נגיד מה שמשוק באירופה כן מה שטוב לאירופה טוב לישראל >> כן אבל יש כאן א משהו שלא מסתדר לי בעניין ה נקרא לזה האכיפה על האבור בעצם אתה אמרת מוצר מגיע לישראל לדוגמה מופץ לשווקים השונים ושמה מתבצעת האכיפה אם המוצר עצמו לא עומד בתקן לדוגמה הבקבוק רעיל הוא כבר מגיע לשווקים אנשים כבר קונים אותו יש כאן איזה סכנה מסוימת >> זהו אז ה מה שעושים זה עושים מודל של ניהול סיכונים בסדר באירופה זה ככה ובישראל עכשיו גם הדברים שאפשר להכניס א בלי בדי בדיקה בנמל הם מתקנים מקבוצה שלוש הם תקנים פחות מסוכנים הדברים שיש בהם או יותר א סיכוי שיהיה בעיה במוצר או שאם תהיה בעיה במוצר פגיעה תהיה יותר חמורה כמו מוצרים תינוקות אז א כן בודקים אותם בנמל אה זה דבר אחד ודבר שני ה לפני הצפירה אז התחלנו את העניין הזה של אה יש סכנה כאן של אה ברגע שאתה לא מעכב דברים בנמה לא בודק אותם ישר כשהם מגיעים מפיץ אותם לשווקים יש סכנה לפגיעה בצרכן מסוימת אז איך מגשרם על הפער הזה >> אוקיי אז אה יש זה בעצם מודל של ניהוד סיכונים הדבר ראשון זה גם באירופה עושים את זה ובמודל של ישראל עשו את זה קצת בעיניי זעיר מדי אבל אה חלק מהדברים כן צריכים לבדוק אותם לפני שהם נכנסים לפחות להחזיק תעודת בדיקה ובודקים שיש לך את תעודת בדיקה א לפני שזה מוצרים שיש להם יותר סיכוי תיקון אצרים תינוקות וכאלה דברים א חלק והדברים שכן נכנסים עושים אכיפה בצורה חכמה אוקיי אם יש יבואן שתמיד עומד בבדיקות אז יכול להיות שיבדקו אותו פחות אם יש יבואן חדש אולי כדאי לבדוק אותו או אני לא יודע את המודל ש שם משתמשים בו אבל הם אמורים לעשות איזשהו מודל חכם של ניהוד סיכויים שלבדוק את זה בצורה חכמה ולא בצורה טיפשה שלבדוק את כל מי שנכנס אה אני כן יודע יכול להגיד לך שבאירופה אה אין יותר פגיעות מבישראל ממוצרים ואפילו פחות כן כאילו באירופה מול ישראל שלפני הרפורמ כאילו אפשר להיות רגועים מהבחינה הזאת >> אוקיי אז אין קשר בין ה א שחרור המהיר הזה לבין עלייה בפגיעה בצרכן >> נכון בעיקר כשהרבה פעמים הדברים האלה הם באמת זה כאילו לא רלוונטי בסדר אתה לבדוק אה א מתנים בסדר אם יש להם מדבקה או לא זה לא יגדיל את הפגיעה אוקיי זה אולי יכול להיות שזה חשוב לא יודע למה אולי שיהיה מדבקות בעברית לא נתנים אבל או אתה קונה דברים מחברות בסדר מקררים של סמסונג צריך לבדוק כל דגם של מקרר של סמסונג לא יודע לא לא נראה לי זה כזה >> כן >> כזה חשוב >> הבנתי אותך נגענו גם במכון התקנים מה אם עכשיו אנחנו עושים את הרפורמה בעצם מייתרים את הגוף הזה לא >> זהו א זה אה דבר ראשון א כמו שאמרתי קודם נכון מכון התקנים מכון הגוף מכון תקנים מה שהוא אמור לעשות זה לייצר תקינה מה שעושים ב בעולם זה יש גופים שמייצרים תקינה וולונטרית א ויש המדינה יכולה להחליט אם פתאום אם רוצה שזה יהיה רשמי או לא רשמי והדבר הכי חשוב שלא יכול להיות שמכון תקנים יהיו לו הכנסות מבדיקות.

מה? למה? כי אם אני מכונות קנים ואני מחליט, אני עכשיו אומר מעכשיו צריך כל בקבוק צריך לבדוק אותו בנמל ואני בודק אותו שמים לי על זה. אז כן, באירופה אסור לעשות את זה בגלל דיני גבלים מסכיים ותחרות. כאילו זה מודל שאסור לעשות אותו באירופה ובישראל זה ככה, כן? רוב רוב הבדיקות נעשות על ידי מכון התקנים והוא כותב את התקינה. אוקיי? עכשיו זה זה נראה לי באמת זה משהו באמת חמור כאילו שיש במדינה שפשוט קורה עשו רפורמות כדי להכניס מעבדות אחרות בפועל זה לא קורה אוקיי זה בגלל שצריך אישורים של מכונות תקנים וצריך אישורים של הממונה ו1000 דברים ו ובגלל כל הזמן בגלל שמכון התקנים כותב את התקינה שאותה בודקים הוא יכול להנדס את זה איך שהוא רוצה כן כאילו גם אם יש מעבדה שמוסמכת לבדוק 100 תקנים מתוך ה-600 האלה אז מכוון התקנים יכול להכניס בכל ה100 התקנים האלה הפניות לתקנים אחרים שהיא לא מוסמכת ואז כל התקנים יחזרו אליו לבדיקה.

בסדר? ובסוף ראינו שמעל 90% מהבדקות גם אחרי רפורמת המעבדות שעשו ב-2018 אני חושב אה זה לא שינה שום דבר ו יותר מ-90% מהבדיקות מה לעשות במכונות תקנים למיתב זכרוני גם נסגרה עכשיו אחת מעוד יש עוד שתי מעבדות חוץ ממכונות תקנים ולדעתי אחת נסגרה ממש בחודשים האחרונים >> זה פשוט מונופול בחסות המדינה >> זה כן והוא זה פשוט הוא כותב בעצמו את התקנים ובודק אותם זה דבר לא יאמן כאילו שחשובים עליו >> למה מאיפה הדבר הדבר הזה נובע. כאילו למה נתנו לגוף הזה את הכוח הזה? >> לא יודע. >> וואו. לא כאילו נשמע לי הזוי.

א אתה יודע שגוף אחד אה גם אומר לך מה לעשות, גם בודק אותך וגם מרוויח מזה. >> זהו. אז בגלל שזה גוף ממשלתי אז כאילו אמור להיות שזה לא משנה לו, נכון? כאילו להגדיל את הרווחים שלו. פה ההכנסות שלו בדקנו כן זה דבר טבעי שיקרה אם הוא מותר לו לבדוק ולמכונת תקנים אחרים אסור לבדוק אבל מכוון התקנים הישראלי א ההכנסות והרווחים שלו יותר גדולים מההכנסות והרווחים של מכוון התקנים האמריקאי בפיקס מחיר לא תיקנו לגודל האוכלוסיה >> וואו >> כי כי פשוט מכנות התקנים מאמריקאי לא אין לו הכנסות חוץ מהתקנים אתה יודע קונים תקן צריך לשלם 500 ש₪ כדי לראות אותו כאילו זה ההכנסות שלו א מכון תקנים עושה א באמת עשרות אלפי בדיקות גםרי בנייה והוא כאילו כאילו בכל מקום בסדר כאילו זה גם לתעשייה מקומית וגם בבנייה וגם בהכל כאילו נמצא ובהכל יש לו אנשים שעושים את הבדיקות ו כאילו זה זה מפלצת כזאת מאוד גדולה >> אז בעצם גם הגוף הזה בעקיפין משפיע עלינו כצרכנים >> ברור ו >> מעיקר לנו את ה >> עכשיו הגוף הזה אני אני אין לי משהו אישי נגדם אני פשוט אני חושב שבתור מדינה אנחנו צריכים אם אם אין לי שום בעיה שיהיה מכון תקנים ישראלי שעושה תקנים וולונטריים כל מיני דברים וויצרן שרוצה להראות או יבואן שרוצה להראות שהמוצר שלו הוא אקסטר בטוח או לא יודע מה שילך למעבדה והיא תבדוק ו תגיד לו שהוא יקבל תו תקן כזה שהוא מאוד המוצר שלו מאוד איכותי או מאוד בטוח זה נראה לי בסדר גמור אבל אני להגיד שזה חובה לאזרחים זה באמת דבר שהוא אה בעיניי ממש לא בסדר >> נגעת גם בעניין הזה של התערבות של חברות מסחריות בתקנים נגעת פה נראה לי נתת את הדוגמה עם חברות חיתולים א >> כן >> ש מכניסות לך א כמות ספיגה וזה עד כמה הדבר הזה רוח >> אה הוא רוח יש לנו יש אצלי יש לי חוקר שזה מה שהוא עשה במשך איזה כמה חודשים הוא קרא את הפרוטוקולים של ועדות התקינה שקובות את התקנים וזה פשוט נמצא בכל מקום כאילו מכניסים אותם זה בעיקרון זה הגיוני להכניס נציגתי תעשייה כדי לשמוע מה יש להתעשייה להגיד אבל א יש שם למשל א לא יודע אם שמת לב בערך שנת 22 פתאום הגיעו הרבה א קופסאות שמורים של רסק עגבניות או עגבניות מורסקות מאיטליה נכון פתאום זה קרה למה זה היה כי הרבה שנים התקן על הרסק הגבניות והחברות הישראליות של רסק עגבניות מכניסות סוכר מוסיפות סוכר >> נכון >> אלרסק הגבוניות ובאיטליה לא אז הם הכניסו לתקן שצריך להוסיף סוכר כדי לא להטות את הצרכנים כי הצרכנים רגילים לסוכר בסדר ולכן לא היה אפשר להבל פה רסק עגבניות אוקיי כי זה לא כי אין פה סוכר אתה מבין כאילו >> כן שם לא מוסיפים סוכר >> עכשיו זה כאילו מה זה מה זה הדבר הזה בסדר זה זה ברור שזה נועד להגן על על מישהו ששם סוכר נכון כאילו זה ובאמת זה באמת בוטל ב-22 אבל הרבה שנים זה מה שהיה אה ויש עוד המון דוגמאות לזה זה כאילו זה קורה הרבה >> איזה דוגמאות יש שעדיין לא תיקנו שכאילו >> אני חושב שהחיתולים אה עדיין אה >> כן זה זה כאילו כל החיתולים שעל המדף צריכים להיות מחברות מסוימות בעקיפין >> כן צריכים כאילו להיות מ כושר ספיגה או כאילו כאלה דברים >> כן אשכרה ומה עושים בשביל למגר את התופעה הזאתי אם בכלל >> אה לא עושים יש אה היו ניסיונות להפוך את התקנים לאמץ תקינה בינלאומית דרך התקנים הישראלים זאת אומרת לקחת את תקן א 562 ל ל צעצועים א ולהכניס לתוכו תקן א אירופאי פשוט לקחת אותו ולהכניס אותו בפנים או לתרגם אותו מה שקרה בפועל זה שפשוט הכניסו אותו אבל הוסיפו שלוש חריגות כל פעם ואז זהו נכון ברגע שיש לך אפילו רווח חריגה אתה צריך כבר לעשות בדיקה חדשה כי אז איך אתה יודע >> גם אם יש לך תעודת בדיקה שעשו לך בגרמניה בדקו אותו פיקס אוקיי אז זה לא עוזר כי יש לך עוד את החריגה הזאת שהכניסו והכל היה ככה הכל כאילו זה רפורמת הכסיס מה שנקרא וכאילו כמעט תמיד הכניסו החרגות ות הכניסו הפניה לעוד איזשהו תקן הוא בסדר אתה צריך לעמוד בזה אבל גם רק תעמוד בתקן הכללי לבטיחות ואז אתה הולך לתקן הכללי לבטיחות ושם אין תקן אירופאי או כאילו היה הרבה דברים כאלה אה ולכן זה לא זה רפורמה שבעצם לא לא עשתה שום דבר המון עבודה והמון עבודה גם של אנשים שעבדו עליה וגם של מכון התקנים בעצמו שהיה צריך לאמץ את את התקינה הזאת ופשוט סתם א לא יצא מזה שום דבר.

>> כן. ו עניין החקיקה פה בארץ איך א איך מחליטים בכלל על אה תקנים, רגולציות? מי אחראי על הדבר הזה? >> אוקיי. אז א יש אה הרבה דברים שהם בחקיקה ראשית שזה בעיניי א הרע במהותו. אוקיי? כאילו לא כאילו אוקיי רגולציה יכולה להיות דרך תקנים ויכול להיות גם סתם חובות רגולטוריות יכול להיות שב ב בפקודת הרוקחים כתוב שכדי להיוה תמרוק אתה צריך שהוא יעמוד בערכים שלא יהיה בו חומרים א מסוכנים מעל ערכים מסוימים >> תמרוק תרופה א דברים כאלה >> כן דטורנט >> אוקיי >> אה צריך שלא יהיה בו לא יודע מה אזו אחוז של ארסן שמותר שיהיה בו אה אה אז זה יכול להיות חובות חוקיות כאלה, יכול להיות יכול להיות גם חקיקה שמפנה לתקן, יכול להיות יש גם חקיקות משנה, שזה כמו תקנות וצבים של השרים ויש גם המון המון המון המון נעלים, שזה דברים שהפקידות עושה אה ש רוב הרגולציה נמצאת שם א >> בפקידות ולא בחקיקה.

>> כן. א בעיקר כי הרבה פעמים החקיקה מסמיכה איזשהו פקיד כאילו למלא את הרגולציה בתוכן כאילו צריך להגן על בטיחות של הציבור ולפי נועל שקווה ממונה כזה יש באמת א אלפי אלפי אלפי נעלים שמקבילים יבו מ גם זה בעוד תחום זה ארוק ויבואו אבל א א ורוב המסה נמצאת שם ויש זה ממש בעיה כאילו מאוד לפעמים קשה למצוא את הנועל הזה בכלל. אוקיי? המסרד הגנה סביבה. הערכים של ה אם אני רוצה אתה רוצה כמעסק לא כתוב אני רציתי רציתי לכתוב על זה איזשהו נייר על מה הרחובות על עסקים קטנים תעשייה א ורציתי לראות לפי מה מחליטים את הערכים של הרובות ב איזה מה מותר לך לפלטות מהרובה בכל מיני מפעלים >> הדוגמה עם המאפיה >> כן אז אז זה גם הייתי במפעל מתכת שזה היה בו וזה קורה בכל ה בהרבה מפעלים קטנים שיש כל מפעל שיש לו ארובה א ואני רואה את הנתונים על זה אני רוצה להבין ואין שום מקום שזה כתוב ואז דיברתי עם מיש כאילו לקחנו שילמנו לחברת ייעוץ שמייעיצת לעסקים ייעוץ סביבתי ואז גילינו שה הערכים של הפליטה מהרובוט נקבעים לפי תקן גרמני שקוראים לו ta לוף 2002 א במקרה תרגמו אותו לעברית אבל יכול להיות גם שלא שלא היו מתרגמים אותו וזה לא כתוב בשום מקום ולמה זה ככה כי פשוט ככה ככה הם עושים >> זה המנהג כן והמשמעות של זה שזה הלכתי למפעל זכוכית אחד ובאו אליו ואמרו לו תשמע יש לך פה תנורים א תביא תעשה תדגום את הערובות ותגיד לנו מה הערכים שיוציא לך הוא אומר לי הוא אמר תשמעו זה תנורים חשמליים אין לי הרובה אין לא יוצא ממנו עשן אומר בסדר אז מה יש לך תנור תביא תביא דגימה וכע אותו איזה כמה חודשים הספור הזה אוקיי ולמה אתה מבין והערכים שהוא צריך לעמוד בהם לא כתובים בחוק ישראלי בכלל אין אף אחד לא יודע מה הם אוקיי אז הוא יכול להמציא אוקיי ב הם יודעים את זה בעלי עסקים תדבר בעלי עסקים יודעים שב יש אזורים שהפקח של איכות הסביבה הוא בסדר אוקיי ואז אפשר קל להקים שם עסק ויש אזורים שהוא קשוח באזור ראשון יש א ככה אמרו לי א קשה יותר בסדר למה כי הם יותר קשוחים שם >> זה לא אמור להיות אחיד >> לא >> מה לא >> לא זה אמור אני חושב שכןזה זה פשוט זה לא כתוב נכון לא כתוב מה צריך לעמוד ברשע עסק.

לא, זה לא כתוב בשום מקום. אז פשוט יש בן אדם שמגיע לך ומחליט מה אתה צריך לעשות. >> אז מה כל הפיקוח על א עסקים מפעלים פה בארץ? זה פשוט שכונה והפקיד אזה מחליט. >> יש זה תלוי בדבר. אז ב-2021 עברה רפורמה ברשות עסקים שמחייבת לפרסם מפרט אחיד. זה אומר פעם ראשונה חיובו את הרגולטורים לפרסם מה הדרישות שלהם מכל העסק ולאחד את הכל למסמך אחד שכל הרגולטורים כאילו כל אחד יכתוב את החלק שלו ולאחד את זה ואז אתה רוצה להקים א בית קפה קטן אז אתה מוריד את המסמך הזה ואתה מסתכל עכשיו הרבה רגלות את ההורים קיבלו פטור ממפרת החית אוקיי ויכול להיות שהזה קורה ברשות המקומית יכול להיות שהוא נותן לך ככה והוא נותן לך ככה ויש דברים שהם נתונים לפרשנות ויש כאלה דברים אבל זה כן מאוד שיפר את המצב ובמסגרת הרפורמה הזאת גם ביטלו המון רישיונות עסק פתחו נו אפשרות להקים מעסקים קטנים ולמשל כל העגלות קפה ש שיש הם זה ממש תוצאה ישירה של זה עגלת קפה היא נחשבת בית קפה קטן שכמעט לא צריך אין עליו כמעט שום רגולציה זה אפשר נכון להקים גלת קפה אז זה כן נראה לך קל לא כמו להיות יבוא נכון נכון >> נכון כי כי באמת ביטלו המון המון רשונות עסק שהיו לדבר הזה >> מעניין אז בעצם זה אה השאיפה היא להוריד את החסמי כניסה א בתחומים שונים >> את החסמי כניסה ואת החסמים ש ואת העלויות העלויות ש השוטפות של המידה ברגולציה הם הם >> זה גם איזה חסם כניסה מסוים עלויות >> כן זה גם חסם כניסה אבל גם סתם זה מוריד בעסק שיש לו יותר עלויות שוליות על כל על כל מוצר אז הוא מעלה מחירים או שהוא קורס כן כאילו אין לו אין לו אפשרויות אחרות >> כן ו גם מעניין אותי מי אחראי על הדבר הזה מבחינה הממשלתית.

כאילו מי צריך א לסדר את הדברים האלה? מי צריך לאחוף? כאילו מי מי יכול לשנות את זה? אה זה שאלה באמת טובה. אני חושב שהזה זה מפוזר בסדר על על יבו יש א איזה 12 13 רגולטורים כן כאילו משרד החקלאות הוא הרגולטור של החקלאות והבריאות על מזון ותמרוקים ומשרד הכלכלה דרך מכונות תקנים על הרבה מוצרים ומשרד האנרגיה חשוב לו נצילות אנרגטית והרבנות עושה כשרות ובאמת כאילו טירוף כאילו מה שמשרד השיכון יכול להתעסק לך בחומרי בנייה כאילו זה כאילו הוא מאוד מפוזר. וגם אחד הדברים שאנחנו רואים זה שלמשל ברפורמת האבו במשרד הבריאות הרגולטור רגולטורית של שאחראית על המזון או שירות מזון ארצי היא רוצה לעשות את הרפורמה הזאת והיא רוצה להקל על עסקים והיא בראש שדומה לתפיסה האירופאית לעשות את זה פשוט להסתמך על ניהול סיכונים ולתת לעסקים לנהל את לעשות ניהול סיכונים בעצמם ולהסביר איך הם מנהלים את הסיכונים לרגולטור במקום לתת להם א רשימות של דרישות ולכן ה אצלה הרפורמה מתקדמת פה עוד מהר בתחומים שהיא אחראית עליהם במשרד הכלכלה אה הפקידות שם פחות רוצה לעשות את זה לכן יש שם הרבה מקלות בגלגלים ודברים זזים יותר לאט והרבה פעמים זה לא עובד בכלל >> כאילו כל משרד מחליט איך לאמץ את זה >> כל פקיד בעצם יכול לתקוע את כל הרפורמה וזה קורה כאילו עכשיו זה נמצא בהמון דברים זה כאילו כמעט כל תחום שאתה יכול לחשוב עליו יש פה רגולציה אוקיי זה יכול להיות על עסקים וזה זה יכול להיות על יובונים וזה יכול להיות על רכבים, על טestט לרכב ורישיון נהיגה.

אוקיי? כמה שיעורים צריך לעשות בשביל רישיון נהיגה? זה רגולציה, רישיון נשק זה יכול להיות, כאילו זה נמצא פשוט בכל מקום וכל אחד יש רגולטור אחר שמתעסק בזה. א מה שכן היה ניסיון להקים את רשות ההסדרה שתתכלל את הסיפור הזה. אה מה שקרה שם א הרעיון זה בעצם שתהיה רשות א ש תעקוב אחרי כל מה שקורה א וברהרבה מקורות בעולם גם יש לה סמכויות בסדר אם אם היא רואה איזשהו משהו שקורה ש למשל שלא בדקו אותו מספיק היא יכולה לעצור אותו אוקיי או יכולה לחייב אנשים להגיש אתם ישראלים להגיש לה התייחסיות כאלה דברים בישראל הקימו ראשות רגולציה שכמעט אין לה שום בעצם אין לה שום שום סמכויות חוץ מלפעמים חייבים להתייעץ איתם בסדר שזה בעצם כלום >> זה כלום >> אה וא חוץ מזה גם יש כל מיני אין ניסיונות לשפר כאילו את התהליכים שקורים שלמשל כשמוסיפים כשרוצים שתהיה רגולציה חדשה אז בעולם יש חובת ריאה זה regulation impact assessment אתה כותב איזשהו מסמך הרגולטור צריך לעשות את זה שהמסמך הוא צריך לבדוק מה קורה במדיניות אחרות בעולם הוא צריך לדבר עם שיתוף ציבור, כאילו עם התעשייה והאנשים שזה נוגע עליהם.

א לדבר עם מוכים, לכתוב כמה אפשרויות, לדרג אותם לפי פרמטרים שהוא מחליט מהם ולהסביר למה הוא בחר באפשרות שהוא בחר. אוקיי? שזה גם כולל חישוב עלויות של כל אפשרות ולהסביר למה יכול להיות שהוא בחר משהו שמטיב יותר עלות משקית או עלויות ציוות או עלויות אכיפה. אוקיי? ו אבל הוא יותר מגן על הציבור. אז צריך להסביר את השיקולים שלו. בארץ מה שקורה זה גם הדוחות האלה יחסית ברמה נמוכה בהרבה משרדים יש ש איפורים ויש עמותת רווח נקי עושה עבודה מעולה בלהעקוב אחרי הדוחות האלה א אבל הרבה פעמים בכלל שולחים את הדוחות האלה לחברת ייעוץ שהוא היא כותבת אותם במקום כאילו זה דוח שאמור להעביר את הרגולטור תהליך כן ללמד אותו איך לחשוב או כאילו לוודא שהוא באמת חשב על הדברים האלה זה באמת חשוב נכון לבדוק מה יש בעולם כאילו >> ואם אתה הרגולטור פשוט מחליט לעשות איזשהי רגולציה והוא חברת יעוצה שם לה מיליון שקל, היא כותבת לו את הדוח 100,לף שק אה תלוי בגודל של הדוח א והיא כותבת לו את הדוח שעושה את כל הדבר הזה ובסוף מסביר למה מה שהוא בחר מההתחלה זה מה שטוב אז אז לא הרווחנו מזה שום דבר >> כן >> יש פה הרבה כאילו סיפור של א של חינוך ושל תפיסות ארגוניות ושל שיטות עבודה ש שלא קיים פשוט בארץ כמעט חוץ מבאיים בודדים של אה >> מה זאת אומרת באיים בודדים >> ב לא בתוך הממשלה יש אזורים מאוד מסוימים ש שבהם זה קורה בצורה א שהיא טובה כאילו עכשיו זה לא רק קשור ל לעמדה שלי שאני חושב שיש יותר מדי רגולציה זה קשור גם לאיזה רגולציה האם הרגולציה הזאת מגשימה את המטרות שלה הכי טוב לא בטוח כאילו צריך ללמוד לעשות את התהליכים האלה בצורה נכונה ולהקים גופים קצועים ולעזור להם לעשות את התהליכים האלה בצורה נכונה וגם לחשוב על שיקולים של יוקר המחיה ותחרות כלכלית זה זה דבר חשוב אה וזה מאוד כאילו סיפור של תרבויות ארגוניות כאלה אללה שמאוד קשה לשנות.

>> כאילו הוא משרד, יש לו את התרבות הארגונית שלו ובסוף משרד עם תרבות ארגונית א שיותר מעדיפה את הסטגנציה הזאתי, את המצב הקיים, היא פחות ירצה לקדם את הרפורמות. >> כן. והוא יכול להיות גם שזה מה שהוא חושב וככה הוא עשה תמיד וככה הוא עושה. כאילו יכול להיות >> וזה לא משנה מה השר שעומד בראש המשרד הזה. >> אה זה זה צריך להיות משנה. >> בפועל. בפועל זה תלוי. זה מאוד תלוי. יש יש פקידים שהם מוכנים לעשות ליישם את ה עמדה של השר גם כשהם לא מסכימים איתה. יש פקידים ש שלא מוכנים או גם אם הם כאילו הם לא יכולים לשרף פקודה כאילו הם יכולים א למרוח את זה או להכניס או להרוס את זה בכל מיני דרכים.

זה מאוד קל כאילו אם אתה פקיד כי כי אתה בפרטים והשר לא בפרטים. אה ולכן זה מאוד קשה. זה זה מאוד קשה לשרים בישראל לעשות רפורמות. >> יש לזה פתרון או שזה פשוט זה המצב ככה אנחנו בנויים? אני חושב שזה אוקיי אז אני אגיד לך אני אחרי שהסתובבתי ברפורמות האלה זה הדבר ש שהסיק אותי מאוד השאלה בעצם השאלה שלי הייתה למה דבר ראשון מה אני עושה שם בסדר למה אני בתור א א ארגון מגזר שלישי מכון מחקר למה אני צריך לעשות את כל העבודה הזאת אוקיי עשיתי המון עבודה שחורה בסדר של היה צריך לגלות איזה חוקים מפנים לתקנים כדי כי אם אנחנו מבטלים את כל התקנים ועוברים לדירקטיבות אז אבל יש חוק פתאום חוק החשמל מפנה לתקן שביטלנו אז מה קורה אוקיי >> אז הממשלה אמרה משרדי הממשלה אמרו אוקיי זה יקח לנו שנה לעשות את זה ואני ישבתי ארבעה סטודנטים בפורום כהלת והם עברו עברנו על כל איזה 600 קלים לעבור בסדר כנסנו ועשינו רשימה והבאנו את הקסל הזה תוך יומיים לועדת הכלכלה בכנסת אוקיי בסוף הם לא יכולים להשתמש בו כי זה כי הם לא ינסו את זה כן אבל זה היה שמה איזשהיא תצוגה כזאת של ה כאילו בעצם למה למה אני עושה את זה ולא מישהו אחר?

למה זה כל כך למה זה ככה? ואני חושב שהסיפור הוא מאוד קשור באמת למינויים א ולאופן שבו המגזר הציבורי פועל. אוקיי? אז אנחנו עכשיו מתחילים על זה מחקר גדול להבין איך אפשר לשפר את ה את הדבר הזה של גם למנות לדאוג לזה שתהיה תחלופה יפה שצריך להיות תחלופה וקידום העיר של אנשים מוכשרים ולברוא מתי צריך שהשר יוכל להצניח אנשים ומתי דווקא לא ולהבין מה מה עושים עם הדבר הזה. אבל זה זה בעיה. הניהול של המגזר הציבורי כרגע זה בעיה. >> הוא זה אני חושב שזה אחד הגורמים לזה שקשה מאוד לשנות דברים בישראל.

תנסה לחשוב באמת על משהו שקראת בחדשות, על רפורמה כלכלית שבאמת אחרי זה השפיע עליך. זה לא קרה שנים, נכון? רפורמת הסלולר, נכון? טיסות >> אה ועוד פה ושם יש דברים. בסדר? אבל זה כמעט זה לא קורה כי פשוט המון פעמים הפקידות עוצרת את זה ומשמרת כאילו את המצב הקיים כל הזמן אה ו ולפעמים גם גם אם היא לא עוצרת את זה היא סתם לא עוזרת מספיק לשר או סתם לא מספיק מקצועית כדי לבנות רפורמה שבאמת יפתור את הבעיות >> כן >> א ככה באמת אה נראה לי מפה ניצלו לרפורמת החלב שזה גם משהו שמאוד רציתי א לגעת איתך כי גם אם התעסקת בזה אתה יודע איך זה נראה מבפנים למה זה לא הלך לנו למה זה לא עבד.

>> לא, הסיבה דבר ראשון שזה לא עבד היא פשוט אה אה סיבה פוליטית כזאת של החרדים והתקציב ומלחמה עם אירן. אה אני אסביר מה מה המצב היום. המצב היום זה שאסור לייצר חלב בישראל מעל איזשהיא כמות. אני לא זוכר מה היא. אה נראה לי 1000 ליטר בשנה או משהו כזה. אה א אלא אם כן יש לך א מכסה. מה זה מכסה? זה אה זה זה שקוראים ל זה נשמע ממש כמו א רוסיה הקומוניסטית אה שר האוצר ושר החקלאות מכריזים בתחילת השנה על מה כמות החלב שישראל צריכה איך הם עושים את זה יש להם פשוט זה לוקחים את הם עושים איזשהו חישוב של חלבון חלב והשומן חלה פשוט הממשלה מחליטה כמה חלב ויצרו כל שנה אה והם מעבירים את זה ל א ועדת המכסות שועדת את המכסות בפועל זה זה סניף זה נשלטת על ידי מועצת החלב מועצת החלב זה גוף א שבעצם זה התפקיד שלו והוא הוא ממליץ לועדת המכסות איך לחלק את המס איך לחלק את היצור בין היצרנים שזה הרפטנים בעצם כ הוא מחליט כמה כל רפת היצר אה הרבטנים מייצרים חלב גולמי ומכורים אותו במחיר מפוכח למחלבות שהוא נקרא היום מחיר מטרה מחיר מטרה איך קובעים אותו מועד את החלב עושה סקר עלויות בין הרפטנים דרך אגב לא חייבים לענות לסקר והם לא צריכים להסביר לפי מה הם בוחרים את הרפטנים אז הם בוחרים את הרפטנים שיש להם את העלויות גבוהות כדי אוקיי והם הוסיפים להם איזשהו רווח ומורידים להם כל שנה מורידים איזה אחוז מהמחיר בשביל התייעלות לא משנה יש שם איזשהו חשוב מחליטים מה המחיר א שבו הרפטנים מחורים את החלב הגולמי למחלבות המחלבות זה תנו השטרה הוא סטרה מחלבות הגולן גד כל אלה א במחיר מטרה עכשיו >> שנקבע מראש >> ש כן שהמדינה מחליטה אותו >> אה אגב הוא נקבע אני חושב בשנות ה-70 ומאז הוא מתעדקן לפי המדד משהו באמת קצת מוזר בסדר א ו א המחלבות לוקחות את החלב אה מערבדות אותו מוכרות את הצרכנים א כאשר הרבה ממוצרי חלב לצרכן המחיר שלהם גם מפוכח נכון כאילו חלב רגיל ניגר המחיר שלו יפוכוח על ידי ועדת המחירים הארצות ובעצם אם נגיד מסתכלים על החיב ניגר אז יש פה שוק שבעצם מפוכח לאורך כל הדרך כן מחליטים על הכמות שהרפטנים ייצרו על המחיר שהם ימקרו את זה על המחלבה ועל המחיר שמחלת תמכור את זה על הצרכן א וזה המצב היום עכשיו יש גם מוצרים שהם לא מפוכחים לצרכן כן יוגורטים וקוטג' וכאלה וזה נמכר במחיר שוק א מבחינת איך שהשוק נראה יש בערך 600 רפתיות ובערך שלוש מחלבות יש יותר משלוש מחלבות אבל הם שולטות השלוש הגדעות שולטות באיזה 80 90% משהו אה עוד דבר חשוב הוא שיש מכוני תערובת מכוני תערובת הם מייצרים את המזון של הפרות א ומה שקורה זה שיש הקיבוצים והמושבים מאוגדים בקואפרטיבים אה בערך פחות או יותר בשלושה קואפרטיבים גדולים שכל קבוצה כזאת שיש בה איזה 50 קיבוצים ומשבים א יש לה מכון תערובת מכון תערובת מוכר את המזון לפרות עכשיו אה תחשוב רגע אתה רפתן ויש לך א מכון תערובת שלך אה אתה מחליטים לך איזה כמות לייצר אתה לא יכול לשנות את זה אה מחליטים לך ב המחיר שאתה מוכר את זה הוא נקבע לפי העלויות שלך אבל אתה קונה מעצמך את המזון אוקיי אז אז מה אתה תעשה?

אתה פשוט תעלה נכון עכשיו אני חייב א דיסקליימר שאין לי אין הוכחות אין לי הוכחות לזה שזה קורה א כן שמעלים בכוונה מחירים כדי לעשות את זה אבל סתם מבחינת אני א של >> בגדר האפשרות >> במודל של מבנה שווקים של קולושן עם אינטגרציה ענכית ככה קוראים לזה זה מה ש זה מה שיקרה כאילו קוראים לזה גלגל רווחים כלפי מעלה אנחנו גם בדקנו וראינו שהמחירים של המזון לבקר בישראל הם גבוהים באיזה 50% באיחוד האירופי >> אבל אנחנו לא מייבים את הדבר הזה >> אנחנו הרי מייבים את המספור אזכה חלקים בערך 50% ממנו מיוב ו-50% מגדלים פה אה אבל אז בדקנו את החלקים במזון הפרות שהם כן מיובעים והם גבועים בערך ב-50% מהמחירים באיחוד האירופי שם מיועים משם בסדר >> א ובקיצור זה יש זה סיפור דרמטי אגב גם שם יש הרבה רגולציה על האבו הזה שלכן קשה להקים מכוני תערובת חדשים חוץ מזה אה אני כן א יכול להגיד שבגלל שמועצת החלב מחליטה איך לחלק את המכסאות אוקיי ובעצם היא מתנהגת כמו מונופול של שוק החלב שהיא מוכרת את החלב למחלבות היא אומרת לכל רפטן למי הוא מוכר א יש להם א יש להם המון כוח אוקיי ולכן אם אתה תנסה להקים מכון תערובת חדש לא יכול להיות שזה יהיה שזה יפגע בך בכל מיני דרכים אה כאילו ויש להם המון המון המון כוח שוק וזה וזה מאוד מקשה לדחות.

זה המצב שיש היום. אה מה קורה במדינות אחרות? באירופה א היה דבר דומה וביטלו אותו ועברו לתמיכות. אה אוקיי למה עושים את הדבר הזה? א ברוב המדינות, הרבה מדינות באמת יש מבנה שוק דומה של המון רפתות וקצת מחלבות וזה יוצר בעיה כי עכשיו אה ובחקלאות זה סיפור שמאוד מושפע מכל מיני תנודות או כן למשל מחירי החיטה הם תנודתיים בגלל המלחמה באוקראינה אה ואז זה מעלה את העלויות שלהם מאוד >> הרבה מהחיטה מיובת מאוקראינה ורוסיה זה שמה יהיה >> כן ואו או דברים אחרים כן כאילו השער הדולר יכול כאילו דברים כאלה או סתם א בקיץ, בחורף יש כאילו הרבה תנוות וא אז זה מאוד תנותיים.

קשה לוקח הרבה זמן אה כאילו זה לא אקורדיון, אתה לא יכול לפתוח ולסגור רפת, כן? כאילו צריך להביא את הפרות ולגדל אותם ולוקח כאילו >> זה ולכן והם מתמודדים מול מעט מחלבות שלכן המחלבות יש כוח שוק מול הרפתות ולכן יש היגיון בלת כל מיני הגנות לרבטנים. א אז בישראל עשו את זה עושים את זה דרך מכסות ודרך אה לא הזכרתי שיש איסור על יווך עליו >> נכון זה הכל כאילו גור אז א אז בישראל עושים את זה בצורה הזאת ובאירופ >> רגע זה איסור או פשוט שהעלויות גבוהות בטירוף >> איסור >> אסור לגמרי >> כן כי אין לך מכסה צריך מכסה בשביל להוה גם כאילו >> אוקיי >> אה אז אה בישראל עשו את זה דרך עושים את זה דרך מכסות את ההגנה לרבטנים שזה פיקוח מחירים שביני זה שתי שיטות אחי גרועות מה שעושים במדינות למשל באירופה אה זה נותנים תמיכות ישירות לחקלאים אני לא זוכר את הסכום דיוק אני אם אני זוכר נכון זה 800 יורו לפרה אם לא בטוח אבל א נותנים להם פשוט כסף ביד כי רוצים להשאיר כאילו את החקלאות זה חשוב בשביל כל מיני דברים כן כאילו או פתאום יש איזה משבר בעולם בחלב או כאילו היה איזה איזה שנה שהיה מחלה ענקית בכל הפרות בגרמניה היו חולות באיזשהי מחלה ואז פתאום המחירים של החלב קפצו ואז כל מדינה גם רוצה שיהיה אצלה את ה את היכולת הזאת כאילו אה אז נותנים תמיכות ישירות לפעמים הם מתערבים גם קצת באיך עושים את החוזה מול המחלבות זה דבר שעשו בבריטניה למשל בבריטניה הם אמרו שאתה צריך אם כתוב אבא חוזה עם המחלבה המחלבה יכולה להגיד לרבתן תשמע אם הדולר עולה אז א אז אני קונה מחווה פחות בסדר כי אני מוכר את לא יודע >> חוזים אישיים כאלה >> זה לא זה זה כאילו מה זה וה ובדרך כלל החוזים היו לרעת הרפטנים.

אז הכלל שעשו בבריטנו זה שהחוזה חייב להיות צדדי. זאת אומרת, אם כתוב שם שכשהדולר יורד, אז המחיר שהמחלבה משמות של לרפתן יורד, אז כשהוא עולה הוא צריך זה צריך להיות באותו דבר, כן? כאילו זה צריך להיות הדדי. א אז עושים כל מיני גנות כאלה, אבל בגדול המגמה היא לפתוח את השוק ולתת לכל מי שרוצה לייצר חלב פשוט אסור לעשות את זה בארץ א ולפתוח את האיבו ולאפשר א מה שרוצים בעצם. פשוט אם יש לך חקלאים שאתה רוצה לתמוך בהם אז תתמוך בהם, תביא להם כסף. זה אחד מההתנגדויות הציבוריות ששמענו גם שצריך לתמוך בתעשיית ה א חלב מזון בכללי הישראלית כי חשוב ציונות עבודת האדמה א ביטחון תזונתי כל הדברים האלה ששמענו אה ואז אתה אומר יכול להיות שיכולים לנצל את הרפטנים לרעה א בחוזים מהסוג הזה >> נכון לא ולכן חשוב באמת לעשות הגנות וללמוד ממדינות העולם עולם אני עשות את זה בצורה נכונה הסיפור של מה שקורה היום הוא בעיניי הכי גרוע למה כי אנחנו גם פוגעים באמת זה בחופש העיסוק ו אני יכול גם להגיד שיש פה סיפורים א לא לא פשוטים כאלה של אה למשל אה עלות של קילו מזון לבקר למושב היא גבוהה ב7% מהעלות מהעלות של אותו מזון לקיבוץ לא זה לפי הסקרים שמץ חלב >> וואו >> עכשיו אני לא יודע למה אוקיי, יש על זה גם סיבות שהם יותר קטנים א פם פהפם.

אוקיי, עכשיו אבל המבנים של השוק, מבנים כאלה שעובדים בעצם לפי פרוטקציות, שאני בשביל להקים רפת אני צריך ללכת להתחנן לראש מוצת החלב שיתן לי מכסה, אוקיי? או אם אני מחלבה שעצבנתי את מולצת החלף, אז הוא ידג שאני אני רוצה להקים מחלבה חדשה, בסדר, לא הורפת, ואני עכשיו הרבתי שמה עם מישהו, אז הוא פשוט לא ימכור לי. אוקיי? וזה והפרוטקציות האלה והמשטר הזה שחוסם את כל מי שלא בא בחבורה זה זה ממש לא בסדר >> חוץ מזה זה גם זה מעודד א זה לא זה דבר שמאוד פוגע בהתייעלות אוקיי הרבה אוהבים להגיד שבישראל לפרש את התפוקה חלב הכי גבוהה בעולם נכון אתה חושב אז אתה אומר למה מי אמר שזה הדבר האופטימלי אוקיי יכול להיות שיש לזה עלויות מאוד גבוהות אוקיי שווה להם לעלות את העלויות כי זה נכון המחיר מטר המוצמד לעלויות שלהם יש להם שי רוח גבוה אז יכול להיות שזה שזה לא הדבר האופטימלי לעשות אוקיי בישראל הרפתות הרבה יותר גדולות מבאירופה באירופה יש רפתות קטנות אני לא יודע מה יותר יעיל אבל בכל הפרמטרים משהו נראה מוזר אנחנו אף פעם לא באמצע של ההתפלגות אוקיי וזה זה קשור לזה שיש פה אתה עושה משטר שבעצם אנשים מנהלים אותו לפי האינטרסים שלהם שאתה יודע מי ראש מצת החלב אתה יודע איך קוראים לו והוא משפיע על החיים שלך מאוד והוא סתם בן אדם >> אוקיי והקואפרטיבים האלה וכאילו כל הדבר הזה וזה מאפשר המון המון דברים שהם התנהגו ות לא תחרותיות ולא >> נגעת פה בעניין הזה של מועצת החלב שאותי מאוד מרתק כל התחום הזה של מועצות כאילו בסוף זה זה משהו מקום המדינה ש צריך להבין שהמדינה פה הוקמה על שורשים א קומוניסטים כמעט אפילו קומוניסטים רציניים אז ואז אתה מסתכל על זה שזה עד היום גוף מאוד חזק שרובנו לא כזה מכירים כמו שאמרת אני לא יודע מי עומד בראש א של המועצה הזאתי לא מעניין אותי אבל עד כמה הם מנהלים את השוק שעליו הם אחראים הם הם מאוד מאוד מאוד מאוד חזקים אה גם דרך אגב הם הם כולם מתואמים ביחד כאילו מועצת את החלב ומוצת הלול ומוצת הצמחים ויש כל >> מועצת הדבש ו >> כן והבוטנים וזה כל אחד יש לו מועצה א והם מתואמים ביניהם אוקיי כאילו הם עוזרים אחד לשני כשאתה בא לעשות רפורמות החלב אז גם ראש את הצמחים יבוא אליך >> כאילו הם כולם א ביחד והם מנהלים הם שולטים בשווקים שלהם א כל אחד ממש מתכנן את את השוק שתחתיו אה וזה אומר אני לא יודע אני ישבתי בדיון בכנסת וראש מאוד תצתח עליו אמר אתם לא תגידו לנו שזה לא משנה כאילו זה היה טיון כאילו לטובתו אבל הוא אמר שאחרי שביל אוקטובר הוא הגדיל את המכסות של עוטף פזה על חשבון הרבטנים האחרים מה זה זה יכול להיות שזה דבר נחמד מאוד לצדך כן אבל זה לא שלך מה שאתה מחלק פה מה אתה מה מה זה כאילו אתה נדיב במה?

בלת להם לקחת למישהו למה? למה לעשות את זה? ולכן המודל של תמיכות ישירות הוא הרבה יותר גם יותר מוסרי וגם יותר א מאפשר לשוק לעבוד בצורה הגיונית. אוקיי? הוא למשל אם אני נותן תמיכות ישירות לרבטן יש תמריץ מאוד חזק להתייעל כי הוא רוצה להתחרות ברבטנים אחרים ולכולם יש אותה תמיכה ישירה וכולם צריכים להתחרות נכון ואז הוא יכול לקבוע מחירים אחרים ובישראל אין לו שום תמריץ ליטל כי הוא יודע מה מה מחיר מטרה והוא גם יש לו תמריץ קצת כן כדי להגדיל את הרווחים אבל זה בסוף יעשו את הסקר אעלויות ואז הופ זה יעלם חזר כן >> כן >> אה זה זה ממש כאילו ממש אירוע כאילו >> אז איך איך איזה מודל א נקרא לזה של תמיכה ברפטנים אפשר ליישם פה בישראל?

זהו אנחנו עכשיו דבר אוקיי אני אגיד שברפורמה שירדה מהפרק כרגע זה לא היה מה מה שהציאו א מה ש >> מה הציאו אולי שנייה לפני >> אוקיי אז היום יש בישראל מ20 בשנה בערך מיליארד וחצי ליטר חלב א הרעיון היה א לאפשר לכל לא ביטלו את המכסות ברפורמה הזאת קו עברו לקרוא לזה מקום מכסה ליטר מוגן ו א מה שעשו זה אמרו כל רפטן יכול לבחור האם הוא ממשיך לייצר עם הליטרים המוגנים שלו שאותם הוא ימכור במחיר הגנה הוא דומה למחיר מטרה הוא מתחיל יותר נמוך ואחרי זה הוא מתחיל כאילו ב15% פחות א ואחרי זה ועוברים לשיטת חישוב חדשה הוא יהיה מחיר מפ הוא יכול >> זה נשמע מאוד מסורבל >> כן רבטן יכול להמשיך לייצר במחיר הגנה בליטר מוגן מקום מכסה זה אותו דבר ולמכור את זה במחיר מפוכח למחלבה שקוראים לו עכשיו מחיר מוגן ולא מחיר מטרה.

זה אותו דבר אבל הוא יהיה יותר נמוך קצת. א או לקחת את המכסה שלו ולפדות אותה ולקבל בעצם פיצוי מהמדינה למכסה. אה ותהיה פתיחה לאבו. כאילו רפורם הציעה פתיחה לאבו והיא חיו את המחלבות הגדולות שזה בעצם כולם כאילו 90% משהו א לקנות את החלב המוגן. אוקיי? שזה אומר שכל אה אה כאילו בעצם הסר החקלאות מחלק עכשיו גם איזה מחלבה תקנה מאיזה רפטן אוקיי >> ממשיכים עם הפיקוח הרציני הזה על שוק חלב >> נכון רק פותחים לאבו >> אוקיי ו >> שזה המהות כאילו זה היה הדגל של הרפורמה הזאתי >> נכון אבל גם מחייבים את המחלבות הגדולות לקנות מהרפטנים שיש להם ליטרים מוגנים אוקיי אז יש פה איזשהו א משהו שבאמת קשה להבין מה היו התוצאות שלו וגם עוד דבר שמאפשרים לרבטלים חדשים להיכנס לשוק שזה גם אבל הם לא יהיו מוגנים כאילו בהגנות האלה א אני חייב להגיד שזה אני כאילו קשה מאוד לנתח מה זה יעשה א מה יקרה כאילו יכולים לקרות כל מיני דברים וזה באמת תבטל על זה אין סיבה כבר לעשות את זה >> כן >> אה עכשיו אני הגעתי נכנסתי לתפקיד שלי בכהלת בדיוק כשזה התחיל אז אה א נכנסתי ככה לאמר לעניינים ועכשיו בגלל כאילו קיבלנו אה זמן קצת אה אה כרפורמה ירדה מהפרק ואנחנו עובדים דים עכשיו על לנסות להבין בדיוק את המודלים של התמיכות הישירות ושל ההגנה הגנות האלה על אחוזים ואיך עושים יש גם סיפורים של הגבלים עסקיים כן כאילו נכון בעצם זה שיש מועצת את החלב זה דבר שהוא אסור בשום שוק אחר נכון אתה לא יכול לדבר עם כל היצרני פודקאסטים ולתיים איתם שאתם פתאום לוקחים כסף על נכון >> נכון >> אסור לך וב ובחלב זה זה מותר אוקיי כי יש בסעיף שלוש לחוק התחרות כלכלית יש פתור לכל החקלאות.

אוקיי? אז יש שאלה איך מה לעשות עם זה אוקיי? והאם גם לעשות איסור על אינטגרציה הנכית, כאילו סור איסור על להחזיק במכון תערובת בנוסף ורפת ושאלות גם משפטיות מורכבות וגם כלכליות וגם רגולטוריות. אנחנו מנסים עכשיו לנסות לבי >> לפרק את כל התחום המורכב הזה. >> כן. ולהציע מודל ש שאנחנו נוכל לעמוד מאחוריו. אה אבל הכיוון הוא באמת מחות ישירות. זה זה ה המושג שצריך להיות בראש כאילו והפרטים הם א עליהם אנחנו עובדים עכשיו >> אבל בסוף במידה א נקרא לזה איזשהיא רפורמת העבור יפתחו לאיבו הרבה אנשים יאבדו פה את המקומות עבודה בסוף א כי כמו שאמרת היום המדינה מחזיקה את התחום הזה א באיזשהו מקום המדינה תפסיק גם ל אה נקרא לזה להחזיק קרפטנים לא יעילים או א נניע חבר'ה ש היינו רוצים שהמשיכו לעבוד אבל >> אני אין לי שום בעיה עם הדבר הזה אני חושב שאם הממשלה רוצה להגן על אנשים על המקומות עבודה של אנשים מסוימים צריך לעשות את זה בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה שמתרללת את כל השוק סתם למה מחיר חלב בארץ זה גבוה ב-50% ממדינות אחרות זה בשביל להגן על אנשים העבודה שלהם תביא להם כסף אין לי שום בעיה עם זה אני חושב שזה מדיניות סבירה של ממשלה כל ממשלה יכולה לתמוך במי שהיא רוצה ולהחליט שהיא נותנת מסמסדת כמו שנותנים א עבודה מועדפת בתחנות דלק אני לא יודע למה עושים את זה אבל עושים את זה אז המדינה רוצה להתמורך בתחנות דלק אז היא עושה את זה בביתי מלון אז היא עושה את זה היא עושה פתור ממעם על תיירות נכנסת אוקיי אז תייר בישראל לא משלם העם זה הטבה מטורפת למלנות נכון כי זה תחשוב זה נותן מסבסדים להם 18% מהמחיר לא 18 זה פחות 15 אבל אה >> זה עזוב כן >> אבל אה אז נכון זה הטבה מאוד גדולה ונותנים אותה למננות למה כי המדינה רוצה לתמוך בתיירות אז זה בסדר גמור אבל לפתוח את הכיס לשים את הכסף ואנחנו הצרכנים ישמו קצת השוק יעבוד בצורה יגיע לאופטימום שלו ויהיו אנשים ש שיהיה להם עבודה לא אכפת לי כאילו מצוין אני בעד >> אז העניין פה הוא לא לתמוך אל כאילו הבעיה היא התמיכה העקיפה לתת למועצות למועצת את החלב את הכוח כוח הזה להחליט לפקח אל >> נכון כי יש לזה נזקים כאילו כפיים שקשה קשה לדמיין מה הם בכלל מרוב שהם כאילו נרחבים >> כמו >> זה לא דבר של המחירים בסדר אנחנו לא יודעים איך המחירים היו נראים זה קשור ליעילות זה קשור למשל יכול להיות שבישראל בכלל לא טוב לגדל פרות לא יודע מה יכול להיות שיש פה ענף אחר של חקלאות שהוא יותר משתלם אוקיי למה דווקא את זה נכון אנחנו רוצים שהם יהיו בגבולות אנחנו רוצים שישבו את הארץ ופה פה פה פה פה מצוין תיתן להם את הכסף הם יעשו את הדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות איתו אוקיי הם יגדילדילו את הצמיכה של המדינה הם יורידו את המחירים הם יתחרו יכול להיות שהם בכלל יעצו משהו לעולם וש אנחנו לא יודעים מה יקרה אם אתה אבל תיתן להם הם הם יודעים מה הם עושים חכמים אוקיי תן להם את הכסף תן להם כאילו את הזה כדי שהם יוכלו להתחרות במדינות בעולם או כל מיני סיבות אוקיי א או סתם תן להם את הכסף כי כי חקלאות זה קשה להחזיק אותה והם יעשו מה שהם רוצים אוקיי וימכרו את זה באיזה מחיר שהם רוצים ומי שרוצה למכור פתאום להקים רפת חדשה שיקים למה הוא צריך ללכת לאיציק שניידר ראש מצת החלב ולבקש אישור שיקים ויקבל גם עוד מחיישה מצוין >> היום אי אפשר להקים רפת סתם ככה >> לא >> למה >> כן לךמכסה אתה צריך ללכת לראש מצחל לבקש >> רק הוא מאשר >> לא לא צריך לכת לוועדת המכסות אה שזה כאילו ועדה ממשלתית שיש שבעצם צריך לב ממצע מה לעשות בעצם ללכת למטה כאילו צריך לעבור דרך מועצת החלב של לקבל את זה >> אבלזה מועצת החלב זה גוף פרטי ממשלתי מה זה >> זה זה גוף זה אני חושב שזה נחשב תאגיד סטטותטורי >> שזה >> כאילו כאילו קוראים תאגיד חק כאילו חברה שקיימת מכוח חוק כמו מכון תקנים שזה יש לו כאילו משל כן הוא יכול לקבל הוא מקבל את תקציב מהמדינה אבל יש לו גם יש לו יש לו פעולות שהוא עושה אה >> שוק האזרחי >> כן ויש הוא כזה חצי מדינה וחצי לא >> תשמע זה מרגיש לי שמרגיש לי לא נכון כל העניין הזה כאילו מילא זה היה גוף ממשלתי כאילו מדיניות מסוימת >> זה זה רשמית זה כאילו יש גוף ממשלתי שקוראים לו ועדת המכסות שהוא משתמש בהמלצות של מועד צתחלה וכאילו עושה בשביל את העבודה עבודת מטה שצריך בשביל לחלק את המחסות >> ומי מחליט מי בראש מועצת את החלב א מי האנשים שמנהלים את זה.

>> אה, אני לא זוכר את הפרטים, אני חושב שזה שר חקלאות. אה, זה משהו כזה, איזשהיא קונסטלציה כזאת. הארגוני עובדים, הארגוני מגדלים, אני חושב, או משהו כזה. >> כן, מעניין. יש עוד מדינות בעולם ששוק המזון מתנהל בדומה אלינו? >> זה היה ככה בהרבה מדינות וזה הפסיק. כאילו כמעט בכל המדינות זה הפסיק. מדינות בודדות זה נשאר בקנדה, אני חושב שזה נשאר בארצות הברית. זה מזמן כבר לא ככה. יש שם איזה מודל מסובך ובאירופה עברו לתמיכות ישירות ובבריטניה עברו לתמחות ישירות א בגדול זה זה כאילו הכיוון ובאמת זה באמת יותר טוב כאילו זה באמת הכל יהיה יותר עיל יותר זה יהיה יותר רמות של האיכות יהיה יותר כל מיני דברים כאילו ש שהשוק פשוט יעבוד בצורה טבעית ותחרותית פלוס תמיכות של המדינה שכאילו מחזיקות אותה מעל המים כל הזמן >> כן יש איזה נקרא לזה מקרה באוחן כזה נגיד אה גרמניה שעברה ממודל דומה למודל של שוק חופשי וראו את ההשפעות.

>> זהו אנחנו בודקים את הדברים האלה. עכשיו בגדול רואים ירידות מחירים. העניין שעשו את זה באמת המעברים האלה היו בתקופות שהיה כל מיני סיבוכים כאלה חיצוניים כאילו או את היה את המחלה הזאת של הפרות וה כל מיני מחלמת רוסיה אוקראינה מאוד משפיעה ו כאילו זה סיפור יותר מסובך. א אנחנו בודקים את זה לעומק עכשיו אבל רואים תוצאות חיביות. זה חד משמעית כאילו של ירידות מחירים זה של אה א גדילה בתחרות >> אוקיי גדילה בתחרות ירידת מחירים זה ה א נקרא לזה אלה היעדים שצריך לשים לרפורמות בסגנון הזה >> אני חושב שכן וכאילו כאילו חופש העיסוק א תחרות ומחירים אני חושב שזה וחוץ מזה סתם גם אם אנחנו חשוב לנו חקלאות אז גם לדאוג שהחקלאות לא תהרץ מזה אבל אה א באופן כללי זה דברים שהםצריכים להיות הבנתי אותך באמת ככה במזכרת השיחה עברנו על שני דברים שמאוד גם שזורים זה בזה תקנים וכל תחום החלב מאמין שזה נח על אותו א נקרא לזה עיקרון מסוים ובאמת עברנו עד איך זה משפיע עלינו פה למה זה מתנהל כמו שזה מתנהל מה אפשר לעשות במסגרת הזאתי של השיחה יש לדעתך משהו שהיינו צריכים לעבור עליו ולא לא עברנו.

>> אני חושב שדרך כיסינו פה יפה את שני הנושאים האלה וגם דיברנו גם בהתחלה על א על איך הרגולציה צריכה לעבוד ומה מה התמונה שיש. יש כמובן עוד חוץ שתי הדוגמאות האלה יש עוד מאות דוגמאות במדינה שלנו. ברוך השם. >> כן. משהו שאנשים צריכים לדעת כזה שילך איתם. >> אה זהו. אז אני חושב שבשני ה בשני התחומים האלה יש כאילו עיקרון אחד שהוא שהוא אה שהוא הוא המפתח של הדבר שבאבו זה א סינכרון עם אירופה ובחלב זה תמיכות ישירות משחוב שכאילו זה הדברים שאנחנו ש שכאילו צריכים להיות בראש א איך עושים את זה ומה הפרטים זה א אפשר לדבר על זה עוד שעות אבל זה שני ה >> כן העניין הוא לקדם חירות אה אה שזה משהו שמאוד חשוב גם בעשייה שלכם בכהלת כן כן כן אז זה קשור לכל מה שרנו חופש העיסוק זה זה אחת אחרויות חשובות >> א וזה ממש זה דבר שהוא שאתה שאתה פוגש את האנשים אתה שמתמודדים עם זה אתה לא מבין למה המדינה עושה להם את זה כאילו זה הייתי במפל מתכת אומר לי תשמע היה אומר לי לא אין לי כלום זה לא עולה לכלום הרגולציה מה הבעיה זה הגיוני, זה הגיוני.

ואז הוא אומר, "תשמע, רק אמרו לי להחליף את הספרינקלרים, 200,000 שק." למה? למה להחליף? כי החליפו אתה כאילו זה והבחור מפל זכוכית שאמרו לו למדוד את התנורים, אז גם אמרו לו במפעלים שיש להם חיבור למים, צריך לשים שסתום על חוזר, כן? כדי שכאילו הדברים לתוך המפעל לא יחזרו וזה המערכת. עכשיו הוא יש לו שמה, הוא עושה דבסים כאלה גם על כוסות והוא שוטף את הכוסות עם צינור בסוף הזה, אוקיי? צינור גינה. ואז אמרו לו תשים שסטום על חוזר אמר להם זה לא נוגע זה סתם אני סתם שוטף דברים כאילו ואז הוא אהב איתם יא אמרו לו תשים את השסטום וזה עולה כסף והוא צריך להחליף את כל הבלאגן ואז הוא א בסוף הסיכום היה שהוא חייב לנתק את הצינור מהברז בסוף כל יום עבודה ואז ככה הם הסכימו אוקיי אתה הדבר הזה רבק תעזבו את הבן אדם ובגלל זה לא מקימים עוד עסקים ובגלל זה כל אחד הוא מונופול ובגלל זה כל אחד הוא וכאילו מה קורה?

וזה עוד עלויות וזה והתעסקויות והוא עוד רב איתם. אם הוא לא היה רב איתם אז הוא היה סנם אתה שווס ומשלם על זה לא יודע כמה. בסוף רגולציה זה תחום שהוא לא הוא לא סקסי. הוא מאוד מורכב אה אבל חשוב להבין כמה הוא משפיע גם עלינו. >> נכון >> בעלי עסקים קטנים עליי עליך. >> וזה לא רק זה גם חוץ מה שהציבור צריך להבין את זה. גם מקבלי החלטות זה קשה להסביר את זה. קשה להסביר להם את זה וקשה מאוד להבין איך לעשות את הרפורמה הזאת בצורה נכונה אוקיי למשל רפורמת הכסיס שאמרה מה הבעיה אנחנו מאמצים את כל הסכינה הבינלאומית זה משהו מצוין אבל בסוף הם הכניסו שם את ההחרגות האלה והם בדקו אתה טטם ופשוט אפס באמת אפס תוצ וזה בסוף זה קם ונופל על דברים כאלה ו אני השליחות שלי בתפקיד הזה וה אני חושב שזה עבודה חשובה שגם נעשית בעוד מקומות חוצים ולפעמים כהלת היא היא להיכנס לפרטים המשמים האלה ולקרוא את הערכים של הזה ולהסתכל את הטבלאות לקרוא נעלים ונהלים ונהלים ונעלים ונהלים עד שאתה ולדבר עם האנשים עד שאתה מבין מה קורה באמת באמת לא רק את הקליפה מבחוץ >> לגמרי תשמע אריאל היה לי תענוג אם אנשים רוצים לראות עוד ממה שאתה והצוות עושים לאן הם יכולים ללכת >> אז ה יש לנו באתר את ה יש לנו ניירות מדיניות שאנחנו מוציאים יש גם מאמרי דעה שם אני חושב א בעיקר הניירות מדיניות שמה רואים את ה את המסה של העבודה שאנחנו עושים ומיוצאים כל כמה זמן עשינו את סדרה של ניירות על יבו ו יש גם איזה נייר על תבי חניה לנחים א ועוד ועוד דברים דומים ובאופן כללי לאפרום קולת יש עוד מחלקות שגם עושות עבודה טובה וגם אני ממליץ לקרוא את הניירות מדיניות של גם של המחלקות האחרות >> זה פשוט באתר של כהלת >> כן >> כן נהדר אריאל תודה רבה היה לי תענוג >> תודה לך >> שמחה ‏Ja.