"שלטון לא מחליפים ממטוסים!" – האמת על הדרך היחידה להפיל את איראן | ד"ר מרדכי קידר

דוקטור מרדכי קידר, ברוך הבא. ברוך הנמצא. תודה רבה. אני רוצה שנתחיל ומה ישראל וארצות הברית צריכות לעשות כדי שהמשטר האיראני יפול. מה הן צריכות זה דבר אחד, מה הן יכולות זה דבר אחר. שלטון לא מחליפים במטוסים. אתה לא יכול לצניח שלטון חדש, אתה יכול להרוג אנשי שלטון, אפילו מנהיגים, זה עדיין לא מחליף שלטון. כי שלטון לא בנוי לא על נשק גרעיני שאתה יכול להרוס, לא על טילים שאתה יכול לשרוף, לא על משגרים, לא על חיל האוויר וגם לא על חיל הים. שלטון בסופו של דבר בנוי מכוחות ביטחון, כל פנים שלטון דיקטטורי, כוחות ביטחון שהם נאמנים לשלטון ויהרגו ברחובות את כל מי שקם כנגד השלטון.

זה הסנאדה, התמיכה שעליה נשען שלטון בוודאי שלטון באיראן. לצורך העניין וכאן, אלה הן משמורות המהפכה, זה הבסיג' ועוד כוחות מתנדבים שהיום יש על הקרקע שלא מחזיקים טילים בקטבמים, אלא קלצ'ניקוב שבאמצעותו יורים והורגים את כל מי שקם כנגד השלטון. כל עוד הכוח הזה, החמוש בקלצ'ניקוב או בקליע, כל פנים נשק טקטי למרחק של 100 מטר, 200 מטר, תתך יעיל. כל עוד הגוף הזה שמחזיק בכלי הנשק הללו, הקלים, מחזיק את עצמו כארגון מתפקד, למרות שפגעת במנהיגים שלו, למרות שפגעת באמצעות תקשורת שלו, למרות שפגעת בכלי רכב שלו ואפילו הרגת חלק ממנו, כל עוד הוא נשאר מאוחד ומפנה את הנשקים שלו כנגד האוכלוסייה, השלטון שורד.

אוקיי, חברים, רגע לפני שנמשיך עם הפרק הזה, רציתי לעצור ולשתף אתכם במשהו. פתחתי את הנתונים ביוטיוב וראיתי שיותר מ-90% ממי שצופה בערוץ הזה לא מנוי אליו. אז הבקשה שלי אליכם היא מאוד פשוטה. אם אתם לא מנויים לעמוד, תעצרו רגע, תרשמו לערוץ. רק בזכותכם ובזכות התמיכה שלכם נוכל להרים רמה בהפקה, להביא לכם עורכים יותר מעניינים ולשנות את פני השיח בישראל. אז תעצרו רגע, תרשמו לעמוד ובואו נמשיך עם הפרק. בעצם נגעת פה במה אנחנו צריכים לעשות ומה אנחנו יכולים לעשות. מי שיכול להחליף כזה שלטון זה רק אנשי השלטון הצרוף.

זאת אומרת, אנשי הביטחון אם יפנו את הקנים כל אחד לחבריהם, למשל מה שקרה בצבא של קדאפי ב-2011 כשהצבא התפלג בין החלק של הצבא שתומך בקדאפי לבין החלק מהצבא שהיה שהתנגד לקדאפי וזה קרה בתוך יום, מיום פרוץ האביב הערבי מה שהיה בלוב. כאן בשלב זה, אנחנו מדברים היום ביום שלישי, ה-17 במרץ 2021, היום ה-18 למלחמה. עדיין בשורות הבסיג', המשטרה האזרחית ומשמורות המהפכה לא רואים פילוג גדול. נכון ראינו חיסולים של מנהיגים ומפקדים, נכון ראינו שישראל פגעה, ישראל וארה״ב כרגע פגעה בתחנות משטרה ותחנות בסיג' ובסיסי משמורות המהפכה, הכל.

אבל הכוח נשאר עדיין מאוחד ויש גם עריקות. אני לא ישן ואני לא מתעלם מזה. אבל עדיין לא הגיע למצב שהכוח לא מתפקד או שהוא בתוך מחלוקת פנימית כזאת שהוא בעצם מאופס בין התומכים לבין המתנגדים. לא הגענו לשם עדיין. יש תקווה שאולי זה יקרה, אבל אתה יודע, על תקוות קשה לבנות מדיניות. כן, בתכלס, מי מחזיק בנשק ששומר על השלטון? איך מערך הכוחות האלה נראה? משמורות המהפכה שמורכבים מכל מיני יחידות, שאגב משמורות המהפכה זה בעצם הצבא האמיתי של המדינה. זה הם חיל האוויר וחיל הים והתילים ובפרויקט הגרעיני זה הכל הם משמורות המהפכה.

הצבא מה שנקרא הם משהו כמו משמר הגבול אצלנו, פחות או יותר. הם אנשים שלא נבחרו בדרך כלל על בסיס נאמנות למשטר כמו משמורות המהפכה. הכוח הצבאי שלהם הוא בטח חלש והמשימות שלהם בהתאם. הצבא האמיתי, הלוחם, החזק של המשטר האיראני זה משמורות המהפכה. ככה הם נקראים. אבל זה צבא לכל דבר בעניין. אפילו צבא יותר גדול, יותר מאומן, יותר חמוש, יותר מסוכן מאשר הצבא של המדינה. אבל כאן צריך עוד דבר. זה לא רק האוכלוסייה שאין לה נשק, כל פעמים לא נשק מסודר, יחידות. אתה צריך להיות מאורגן, אתה צריך להיות לתקשורת, אתה צריך אלף ואחד ציוד כדי להפוך את האזרחים שנגיד נגד השלטון להפוך אותם לכוח לוחם.

הכוחות הלוחמים הכמעט יחידים שיש שהם אינם שייכים לשלטון זה כוחות אתניים. למשל הכורדים. קבוצות המיעוטים. קבוצות המיעוטים. כי איראן היא לא עם אחד. יש שם פרסים שהם ההגמונים למרות שהם מיעוט. יש שם אזרביג'נים דוברי טורקית בצפון המדינה שהם פחות או יותר כמו הפרסים מבחינת הגודל שלהם. יש לנו כורדים שהם כעשרה אחוז מהמדינה בצפון מערב המדינה צמודים לאזור הכורדי העיראקי ואזור הכורדי הטורקי. יש לנו בלאוצ'ים בדרום מזרח המדינה צמודים לאזור הבלאוצ'י של פקיסטן ואפגניסטן ומשם גם מקבלים נשק. ואלה בעצם שני המיעוטים הכי מסוכנים מבחינת השלטון.

הבלאוצ'ים בדרום מזרח המדינה והכורדים בצפון מערב המדינה מכיוון שהם א', סונים, הם לא שיעים. ב', הם קבוצות אתניות אחרות, הם לא פרסים. ולכן ההזדהות שלהם עם השלטון היא מוגבלת. ג', יש להם אחים מעבר לגבול שיכולים לתמוך בהם, לעזור להם, לתספק אותם, לחמש אותם, לאמן אותם ולתת גם כך או אחרת איזשהו גב צבאי, גב אזרחי, גב להשפקת אוכל, מים וכל מה שתחמושת, כל מה שצבא צריך. לכן בעצם הארגונים הכורדים והבלאוצ'ים הם האיום הכי גדול על השלטון מכיוון שהם לא רוצים את ההגמוניה הפרסית עליהם. כל פנים אלה שהם מיוצגים באמצעות הגורמים החמושים הללו.

איפה הבעיה? האג'נדה שלהם היא אג'נדה בדלנית. היא לא אג'נדה שתכליתה לשנות את השלטון בטהרן. נכון, הם מלחמים נגד השלטון, אבל לא בשביל להחליף אותו, אלא בשביל להשתחרר ממנו. ולהקים איזושהי אוטונומיה או מדינה כורדית בצפון מערב המדינה ובלאוצ'ית בדרום מזרח המדינה. זו האג'נדה שלהם. ולכן יכול להיות בהחלט מצב שבגלל החולשה של השלטון, המכות והחיסולים והכל, הם יצאו מהקופסאות שלהם, יצאו לשטח, ישתלטו על האזור הכורדי פה, הבלאוצ'י שם, יקים איזושהי ישות חמושה שתזכה כך או אחרת להכרה גם ישראלית, אמריקאית, כי זה יכול להיות גם בסיוע אמריקאי וישראלי ואו ישראלי.

אבל השלטון יישאר. שלטון המולות ששולט בטהרן יישאר. הוא לא יכיר בך הבלמים המורדים הללו. ספק רב אם מדינות ערב יכירו בחבלים הללו. ישראל ואמריקה יכירו בהם. אולי אפילו גם יספקו אותם, אולי גם אפילו יגנו עליהם מן האוויר כך או אחרת. כך שזה בהחלט יכול להיות מצב שמתחיל את ההידרדרות של איראן. זה יכול לקחת שנים. גם ברית המועצות כשהתפרקה על פי מפתח אתני זה קרה בתהליך שהיה יחסית די מהיר. אבל על חורבותיה של ברית המועצות קמו 15 מדינות אתניות. קזחסטן, אזביקיסטן, טג'יקיסטן, ארמניה וכולי. יוגוסלביה גם היא בתהליך של מלחמת אזרחים התפרקה לשבע מדינות מתפקדות.

סרביה, קרואטיה, מונטנגרו, קוסובו. צ'כוסלובקיה גם זה מה שכנראה יקרה באיראן גם כן. בתהליך זה יכול להתחיל עם הכורדים-בלוצ'ים, יום מחר אולי אפילו צהר הערבים, האזור הערבי של איראן, האזור החואז, זה האזור שנמצא מצפון וממזרח למפרץ הפרסי. כולל מצרי הורמוז. בהחלט יכול להיות שהאמריקאים בשביל לפתוח את מצרי הורמוז לא תהיה להם ברירה אלא להנחית מרינס על החוף ויכבשו את שרשרת ההרים שמשקיפה על מצרי הורמוז מצד האיראני. לדעתך העברת מרינס הזאת שאנחנו רואים קורת, אני ראיתי דיווחים על 2200 מרינס שבדרך למזרח התיכון, זה יכול להיות?

זה בדיוק. שהאמריקאים מכינים כוח יבשתי שמגיע מהים, מרינס, שיבוא לשם כדי לנטרל את הסכנה האיראנית על מצרי הורמוז. עכשיו שים לב, את המצרים הללו אפשר לסגור בכמה אמצעים. האחד זה מוקשים, אבל מוקש לא מבחין בין מכלית נחמדה למכלית לא נחמדה. מה מתברר? בימים האחרונים, וזה מה שאני מבין מהתקשורת, מכליות סיניות עוברות בלי בעיה, אפילו לא צריכות הגנה. מכליות אחרות הן בבעיה כי שולחים עליהן כל מיני כתבמים וכל מיני טילים. אז זה כנראה הסיפור. לא מוקשים שלא מבחינים בין חבר לאויב של האיראנים אלא כתבמים ודברים כאלה.

אז ככה הם סגרו את המפרץ. זאת אומרת שאם אתה מנטרל את יכולת שלהם לשלוח טילים או כתבמים אל אוניות במצרים אז פתחת את המצרים. ופעולה כזאת היא פעולה קרקעית של הנחתים יכולה לעשות. זה פעולה קרקעית בעיקר. נגעת גם בעניין הזה שאנחנו יכולים לראות איזושהי הידרדרות למלחמת אזרחים בשביל הכורדים והאזריים שהם יקומו וינסו להקים איזושהי אוטונומיה. משמרות המהפכה לא מתכוננות לתרחיש כזה. הם מתכוננים. אין שום ספק. אבל אל תשכח שבאזורים האתניים הללו, הבלוצ'ים והכורדים, המקומיים הם נגדם. וזה אזורים גדולים.

אז עכשיו, אם בתוך המסגרת הלוחמתית הזאת הם יכולים לשלוח צבא בשביל לדכא את המרידה הכורדית והבלוצ'ים, שיעשו את זה, מי יעשו את זה? הם יכולים. כל השאלה אם הם יכולים. אני לא יודע להגיד לך מכאן האם יש להם עדיין יכולת כושר צבאי כזה שמאפשר להם לשלוח יחידות שריון, יחידות חיל ממוכן, כי הם לא שלחו אותם ללחץ לרגליים, הם יקצרו אותם. ולכן אני לא יודע עד כמה נפגעו הבסיסים של השריון והתותחים והנגמשים של משמרות המהפכה שלא יאפשרו להם לצאת בכוחות קרקע כנגד הכורדים, הבלוצ'ים ואחרים. אם אכן ישראל ואמריקה אכן פוגעים להם בנשק הזה, הרקם, הרכב הקרבי המשויין, אז ייתכן מאוד שיצליחו הכורדים, הבלוצ'ים, הערבים, אזרבייג'נים, טורקמנים, כל מיני, לורים, יש לא מעט מיעוטים שאולי היו באמת נוקטים באמצעים כדי להשיג את העצמאות שלהם, אילו ידעו שאין למשמרות המהפכה את הכושר ואת היכולת להילחם כנגדם.

אנחנו רואים גם אולי, נשאל את זה ככה, ארצות הברית וישראל מנסות לחזק את המיעוטים האלה? עד עכשיו הם לא עשו את זה. אני לא יודע שעשו את זה. ותראה, אם עשו את זה, עשו את זה מאחורי הקלעים, בלי לפרסם. והיום זה לא קשה במיוחד. תראה, נגיד ישראל רוצה להעביר להם נשק, ותפסנו הרבה קלצ'ניקובים בעזה. אז אם ישראל עושה את זה באופן עצמאי, אז היא צריכה לארגן משלוח, לארגן איך שהוא להביא את זה או לחוף או מהאוויר, להצניח או לעשות העברה לחוף מאונייה. ואז צריך לחבור עם הכוחות המקומיים ולמסור להם את הנשק ולוודא שאתה מוסר את הנשק ליד הנכונה.

ולקוות שהם לא משתפים פעולה עם השלטון. היום יש גם עוד אמצעי שהוא די פשוט, שאפשר לעשות את זה מכל מקום. אתה יושב אפילו בסלון שלך עם טלפון שרשום בנגיד הונדורס או קולומביה או פנמה, ואתה מצלצל לסוחר נשק עיראקי. אתה אומר לו, תשמע, בוא תאסוף 1,000 קלצ'ניקובים ועוד 100,000 כדורים או 200,000 כדורים, ששים את זה הכל במכולה או באיזשהו ארגז ותביא את זה למקום כלשהו על הגבול בין עיראק לאיראן. יבואו חבר'ה באמצע הלילה בשעה 2 לאסוף את זה ממך. מילת קוד זה וזה. ברגע זה עובר אליהם ואנחנו משלמים לך בביטקוין.

מי ידע? אתה מדבר מטלפון רשום בהונדורס ואתה משלם בביטקוין. זה שאתה עושה את זה מישראל, לא כולם חייבים לדעת. וככה אתה מארגן משלוח נשק מהונדורס לאיראן. ומי שיעשה את זה עבורך זה סוחר נשק עיראקי שאתה לא מסכן ישראלים ואתה לא מסכן גם לא הונדורסים. והנשק עבר למקום הנכון ואינשאללה גם ישו בו שימוש. אוקיי, אז זה גם אפשרות לעשות. ואני רוצה לקוות שישראלים כמו המוסד לא מחכים לפודקאסט שלך בשביל לקבל את הרעיון איך להעביר נשק. שהם יודעים כבר איך... כן, בדיוק. אם אני יודע את זה ואני לא איש מוסד, אם אני מכיר את ה...

או חושב על הדרך הזאת, אז יש לקוות שאנשים שזה תפקידם יש להם את היצירתיות המספקת להגיע לשיטות הללו בעצמם. כן, לגמרי. נגעת פה גם בעניין חסימת מצרי הורמוז. מה המשמעויות של הפעולה הזאת מצד האיראנים? המשמעות היא קפיצה דרמטית של מחירי הנפט בפמפ, במשאבה בוויסקונסין. מה שמעלה את הסיכויים של טראמפ להיכשל בבחירות הקרובות, שהם תהיינה חלק מהקונגרס וחלק מהסנאט, ואם הוא היה איבד שם את הרוב, כתוצאה ממחירי נפט שעולים, וזה מה שמעניין את האמריקאים. אז כל תוצאות המלחמה הן בבעיה בגלל הנושא הזה, כי בסופו של דבר האמריקאי בוחר לקונגרס, לא הנשיא נבחר אלא חלק מחברי הקונגרס וחלק מחברי הסנאט.

אלה בחירות האמצע שהולכות לקרות. בחירות האמצע בנובמבר השנה, זאת אומרת משהו כמו שמונה חודשים, ומחיר גבוה של דלק במשאבה זה סגולה לכישלון של הנשיא. הסכנה שלו זה שאם הוא מאבד את הרוב בקונגרס ואו בסנאט, אז הם יכולים לנהל אותו עם הכסף. כי נכון שהוא יכול לשלוט באמצעות צווים נשיאותיים, אבל דבר אחד הוא לא יכול לעשות שמה זה הבאגט, זה התקציב. והתקציב, רק להזכיחה, באמצעות התקציב הקונגרס סגר את מלחמת וייטנאם. פשוט לא נתן כסף, לא לדלק מטוסים ולא לפצצות ולא לדברים אחרים. אז הנשיא, לא הייתה לו ברירה אלא לסגור את המלחמה.

אותו דבר כאן, יכול לקרות. אבל גרוע יותר מבחינתו של טראמפ זה האפשרות לפחות התיאורטית של הקונגרס לעשות מה שנקרא אימפיצ'מנט. זאת אומרת הדחה כנגד הנשיא על כל מיני טענות, מענות והאשמות שיכולים להמציא. יש לזה תקדים? יהיה, בוודאי שיש. בארצות הברית בחוקה יש תהליך של אימפיצ'מנט, של הדחה. האם זה תהליך שעושים כל יום? ממש לא. זה רק ברגעים של חוסר ברירה קשה. איפה הבעיה? לטראמפ יש מספיק שונאים שלא ולדרכו. בקרב הדמוקרטים או הווקמה שנקרא, תרבות הווק, בשביל שהדבר הזה אכן יתרחש. וזו סכנה אמיתית גם לטראמפ וגם לנו.

אם לוקחים את טראמפ, בונים עליו לעוד שלוש שנים כמעט. זה משפיע עלינו ישירות. לגמרי. לקבל ההצלחה. יותר לזכוחה. אם אני יודע את זה ואני לא איש מוסד, אם אני חושב על הדרך הזאת, אז יש לקוות שאנשים שזה תפקידם יש להם את היצירתיות המספקת להגיע לשיטות הללו בעצ הבעיה שיש שם מישהו נוסח קאבלה הריס או ביידן או ברני סנדרס, זה הרי אסון לא נורמלי למדינת ישראל. טוב, תראה, זו שאלה שכבר שואלים הרבה שנים, כולל אני באחד המאמרים שלי שפרסמתי לפני שנים שישראל יותר מדי סומכת ביותר מדי עניינים על המשטר האמריקני.

אז דיבר על כל מיני אלטרנטיבות שבמקום המשטר האמריקני אפשר אולי לפתח קשרים עם סין, לא שאני אומר להעביר את כל האוריינטציה הישראלית לסין, אבל לא לשים את כל הביצים בסל אחד. בדיוק, לא לשים את כל הביצים בסל אחד, זה מסוכן. בעצם גם מעבר למשמעויות על ארצות הברית, יש גם משמעויות על כל מדינות האזור, כל מדינות המפרץ בעצם, סגירת המפרץ הפרסי. כולם מחכים לראות את תוצאות המלחמה. לכן אגב לואמירויות ולא סעודיה ולא עומאן ולא קטאר ולא בחרין לא הצטרפו עד עכשיו למלחמה. למרות שהם נפגעים יומם ולילה, ואיחוד האמירויות פי 8 מישראל.

מספר הקטבים והתילים שפגעו באיחוד האמירויות ואבו דאבי, דובאי, פי 8 מאלה שפגעו בישראל מאז פרוץ המלחמה. פי 8 זה מוזר להפליא. למה? לקחת לחטוף ולפרוץ למלחמה? ואת תשכח שלהם אין חדרי ביטחון, אין ממדים, אין מקלטים, שם הכל פתוח. כנראה שגם מערכות ההגנה האווירית שלהם פחות טובות מכאן. מה שהם קנו מאיתנו יש להם מאיתנו. ועכשיו לראות איך יהיה המזרח התיכון אחר כך, הם פוחדים כולם מהישארות המשטר בעמדות הכוח. כי המשטר האיראני התנקה בהם ללא ספק על זה שהם לא היו איתו. והם הרבה יותר פגיעים מאיתנו. כל תעשיית הנפט שלהם מעל הקרקע.

אצלנו חלקים נמצאים מתחת לים או בפחות חשופים. הם הרבה יותר פגיעים מאיתנו. אין להם צבא. וודאי לא כמו שיש לנו. בקטר זו בכלל מדינת גז. חיה מבאר גז אחת גדולה שאפשר לשרוף, אפשר... אני ממליץ על זה, אבל מדינות המפרץ מאוד פגיעות. למעין מחכות, איזה סימן הן צריכות לראות כדי להצטרף למערכה הזאת? כשהמשטר האיראני קורס, רק אז הן ביחסו למערכה. אבל אז טראמפ עלול להגיד להם It's too late baby. מאוחר מדי יקיריי. וקדימה, תתנפלו. אבל הוא לא יגיד את זה כי הוא צריך אותם בשביל הכסף. Make America great again עם כל הפיתוח הכלכלי שהוא רוצה לעשות.

אבל תשכח שגם ארצות הברית הגדילה את ההכנסות שלה ב-38% בזכות כל הקשרים עם סין. מייבין זה וגם היא מיייצאת נפט. זאת אומרת, יש בהחלט איזושהי דילמה אמריקאית האם להמשיך את הקשרים שלדחוש הם מצוינים עם המדינות הללו, מדינות המפרץ או לא. ארצות הברית לא צריכה אותם. העולם צריך את הנפט שלהן, בעיקר סין. אבל ארצות הברית לא צריכה אותם. זה לא אינטרס של ארצות הברית לחסום את האנרגיה מסין? לא, כי טראמפ לא רוצה להרגיז את הסינים יותר מדי כי הם עלולים להגיד אוקיי, או שתפתח את הורמוז או תעשית מלחמה או שיש לך בעיה איתנו.

בעיה ביטחונית איתנו. נכון שהטכנולוגיה הצבאית והנוחות הצבאית האמריקאית גדולה יותר משל סין. אבל מי רוצה מלחמה? וודאי עם סין. הם לא רוצים את זה, האמריקאים. לא רוצים. זה בעצם המנופחת הזה שיש ל... מה שהם ניסו. כמו שאמרת, המחליות הסיניות עוברות. כן. בעצם, גם ניקח שנייה אחורה להבין מה קורה בתוך איראן. כמה תמיכה יש למשטר הנוכחי בקרב העם האיראני? אומרים שהוא לאחרונה חילק נשקים לכמיליון בני אדם. אזרחים. כדי שיוצאו לרחובות ויתחילו להרוג אזרחים אחרים, אלה שמפגינים נגד השלטון. אומרים שזה חצי מיליון ולא מיליון.

אני לא יודע. יש לו, ללא ספק יש לו קבוצות, והייתי מעריך את זה באופן גס, חמישה מיליוני אנשים לפחות רוצים שהשלטון יישאר. מכל אלה שלוחמים ואלה שמרוויחים מהלוחמים. זה מה שלי נראה. אבל שוב, אין מדדים אובייקטיביים, מדויקים שאתה יכול ללכת ברחוב באיראן ולהתחיל לחפף עזר שאלונים ולקוות שיינון לך כמו צריך. הם בונים אחרת. הם שומרים את זה בשקט, מה שקורה בפנים. כל ההתנהלות שלהם היא שונה. איך היא שונה? בסדר האיראני, הם שומרים את הקלפים קרוב לחזה. לא מבינים מה הם יעשו בעתיד. אבל אני בטוח ברגע שהם נשארים, הם יחדשו ומהר מאוד את תעשיית הגרעין.

הם יחדשו מהר מאוד את נושא הנשק שלהם. ישחזר אותו, אם זה טילים, אם זה כל מיני דברים, חיל האוויר, חיל הים. ישתמשו בכסף של הנפט בשביל זה, לא בשביל לקדם את חיי האוכלוסייה, אלא בשביל לקדם את עצמם. בהמשך הם ישימו את היד על נשק גרעיני. אני פחות שמח מהמנקודה הזאת. תחשיב סך הכל, אם השלטון באיראן יישאר על כנו, כך או אחרת, עם כל המדינה, לא כל, או בלי כל מיני אזורים שהצליחו נגיד להשתלט על האזור ולנפנף לשנת הביטחון, אם זה קורה אז אנשי המפרץ לא רוצים להרגיז את הדוב הפצוע הזה. לדעתך היינו צריכים לצאת למערכה הזאת מלכתחילה?

כן, כן, לא ספק. כי אילו לא היינו יוצאים אליה, היום איראן, היום היום מדבר על אמצע מרץ 2020, 24, 2026, איראן הייתה מדינה גרעינית. כזאת שאף מדינה בעולם לא רוצה להתחיל איתה. היינו עם הגב לקיר. היינו, יש כל מיני מטאפורות וכל מיני תיאורים. היינו בבעיה ענקית שמעולם לא ראינו. וזו מדינה ש... ועכשיו איך נראית הפגיעה הזאת בתוכנית הטילים הבליסטיים, תוכנית הגרעין? אני רוצה לקוות שזה מחכה למקום התוכנית. איפה הבעיה? כשמדובר בידע שנשמר לאנשים במוח, למרות שאתה מושך לגביהם כל מיני דברים, ברגע שהשלטון נשאר, הוא נשאר.

עם כסף, בלי כסף, אז ייקח לו זמן עד שהוא יחדש את פה את הגרעין, את פה את הטילים, צבא, הכל. השלטון נגיד המחודש של איראן יהיה מנותק מהתפיסות של השלטון הקודם ויאמץ לעצמו איזושהי דרך, אולי אפילו דרך חדשה להקים את המדינה מחדש, לשחזר אותה, לקיים אותה. וגם בנושא של וילאת הפקיד, זאת אומרת, השלטון ישדד, יימשך, אבל ימצאו מישהו שלא התנגד ימנו אותו כמחליף או משהו כזה. זה בהחלט יכול לקרות. זה בהחלט יכול לקרות. חושב שאנחנו הולכים לשם? כי ראינו עכשיו, נקרא לזה, נוצר ואקום שלטוני אחרי שחיסלנו את כל הבכירים ומינינו את מושטבא חמיניי שעל פניו הוא מאוד קיצוני במושג...

מושטבא הוא נכון קיצוני, אבל הוא לא נראה בקהל. ויש לך שמועות שהוא פצוע קשה והוא בכלל חי. כי לא שמים שהוא פעילות ישראלית כזאת או אחרת. ומושטבא גם, מה שאומרים זה שהוא השמיד את הצבא של אבא שלו. למה? כי שם כתוב מפורש לא למנות אותו. ויש שמועות שרצות בימים האחרונים שחמיניי לא רצה את מושטבא, בנו, בגלל נטיות המיניות הלא סטרייטיות של מושטבא. זה הסיפור שמתגלגל בימים האחרונים. כי אומנם באיראן יכולים לקבל את הנושא הזה של ההומוסקסואליות, אבל לא בשלטון. בשלטון זה יותר מדי. אז לא ברור מה הסיבה שהוא לא רצה, אבל מן המפורסמות הוא שעלי חמיניי לא רצה את מושטבא כמחליפו.

מה יעשו כדי לוודא אם זה נכון או לא נכון, אני לא יודע. אבל איך הם יאפשרו להוכיח שמושטבא חי מתפקד כמנהיג והכל או לא, כי עד עכשיו הוא לא נראה בקהל. אומרים שהוא פצוע, אומרים שהוא נכרת לו ומשוויח האיממה נסתה. בהחלט יש גם קריקטורות שמראות אותו כמו האיממה נסתה. זה כזה דעת הקהל שם שבשביל לפצות על המצב. כן, בהחלט. זה המצב. תראה, הוא כנראה גם מונה בגלל שהוא קרוב מאוד למשמרות המהפכה. זה כנראה היה הסיבה. והם עכשיו שולטים בכל דבר. אז בתכלס, בדיוק רציתי להיכנס לזה, מי לקח פיקוד על כל הבלגן שקורה באיראן אחרי שחיסלנו עשרות מהבכירים של המשטר?

בינתיים, כנראה שההשערה הכי חזקה ביותר זה עלי לריג'אני. כנראה. אבל יש כמה שמועות שהוא היום חוסל. אז או באמצעות ישראל או באמצעות גורמים אחרים. ובכלל השלטון יש לו כוח אדם שיוכל לבחור ממנו מישהו. ללא ספק. מתי שהוא זה גם יקרה. אם זה לא יהיה מוותא או לא מוותא, זו שאלה אחרת. אבל ללא ספק יש פה ניסיונות. בוא נגיד בכל עניינה, נקרא לזה מערך הפרוקסי של איראן. מה שנותר רציני זה חיזבאללה. החוטים כבר לא בתמונה? תראה, באופן אמפירי מה שרואים שבשמונה עשר הימים של המלחמה עד הרגע הם לא נכנסו. לא בכדבמים ולא בטילים.

זה יכול להיות כמה סיבות שמצטברות זו עם זו. אחת זה הנוכחות האמריקאית בסביבה. אז נכון, לא במעבר עדן אבל מספיק קרוב שמטוסים אמריקאים יוכלו לעשות להם שם גיהינום. זה כנראה הפחד הראשון של האמריקאים שנמצאים בסביבה. בניגוד לעבר יכולים לפגוע בהם בצורה קשה. והם יודעים את זה. דבר שני, יכול להיות בהחלט שגם נשק גרעיני שאולי היו רוצים שיגן עליהם איראני עדיין אין. ולכן הם חשופים. אילו לאיראן היה נשק גרעיני אז כנראה שהחוטים היו מרגישים יותר בטוח. ולכן הם מחכים, עדיף שהם מחכים. דבר שלישי שיכול לגרום לשקט מול התימנים הוא העובדה שארצות הברית תגיב על הים.

למה? כי היו כמה אניות שכל תפקידן היה להכניס נשק ותחמושת וכל מיני ציוד צבאי לתימנים. ברגע שאין לך את הסירות ואת הספינות הללו אז אתה לא מתפקד. אתה לא יכול לתפקד, אתה לא יכול לשלוח דברים. אין אוניות. התימנים לא היו מייצרים את הטילים, הם היו מרכיבים אותם. האיראנים היו שולחים להם חלקים ובשלי סיבות לוגיסטיות הם היו מרכיבים אותם, מתדלקים ומשדרים. וכאשר אין לך את האספקה, מה תעשה? אז מה החוטים, נקרא לזה, למה הם מחכים? למה הם לא נכנסים למערכה הזאת? תראה, החוטים הם שיעים. השיעה הגיעה להמתין עד אין קץ.

הם ממתינים משנת 632 לספירה לחזור לשלטון. הגיעו ב-1979. בסדר, זה אלף שנים. מבחינתם זה הרבה מאוד שנים של דיכוי סוני לתשיעים ודברים כאלה. בסדר, שלהם. ואנחנו מתייחסים לעניינים שלנו. נושא של פיתוח, אנחנו בראש שלנו. אנחנו לא בקטע של מלחמות. החוטים הם בקטע של להילחם. ולכן יש פה שתי תרבויות. תרבות של מלחמה, תרבות של השתלטות נגד הסונים ונגד כל חברי הסונים. מצד השיעה. מצד שני, עולם שמנסה להיות עולם נורמלי, לפעול על פי כללים, לפעול על פי אינטרסים ולא על פי תפיסות אלוהיות. תראה, בכלל אצל השיעה הנושא הזה של המהדי הוא מהווה מוטיבציה חזקה מאוד.

המהדי זה האימם הנעלם, המחליף. הנעלם. האימאם השלישי של השיעה. זה ממד פה החדר ליד. תפיסה השיעית, האימאם הנעלם, השיעית, ה-12 של איראן, האימאם ה-12, זאת אומרת המנהיג מספר 12 בין אחריו של השיעה נעלם. במאה העשירית, הוא עדיין חי והוא במערה והוא יחזור לאנושות או כשהעולם יהיה כולו עולם טוב וכולם יהיו שיעים וכולם יאמינו בו וכולם יהיו מאוחדים ויחיו בשלום ובשלווה אחד עם השני אז הוא יגיע. זה אפשרות אחת. אפשרות שנייה זה כשכל העולם ייפול לתוך קריסת מערכות. אין מוסר ואין חרב יש באחיו ואין כאוס טוטלי.

אז למהדי לא תהיה ברירה אלא לחזור כדי לגרול את העולם ולהפוך אותו מעולם כאוטי לעולם שאפשר לחיות בו. זה התוכנית המהדי. במעין אימות המשיח אצלנו משהו מקביל. הקיצם המהדי כבר היה חי, הוא רק נעלם. הוא יחזור יום אחד יחזור. אז זה העולם המונחים שלהם, העולם המושגים שלהם. וגם השיעים במקומות אחרים כמו לבנון, כמו תימן מאמינים בעיקרון בדבר הזה. אולי לא ה-12, אולי מישהו אחר, כמו האסמעילים ששם זה ה-7 ולא ה-12. לא משנה. אבל עדיין התפיסות הללו של צריך להחזיר את המהדי באמצעות דחיפת העולם לתוך כאוס זה מה שהם עושים.

שולחים את מצרי רומז, נלחמים נגד מדינות שלא פתחו איתם מלחמה, מנסים להסיטם את העולם, לשגע את העולם. כי ככל שהעולם יהיה קרוב יותר לשפע השיגעון ככה סביר יותר שהמהדי יגיע במהר. אז לפי העיקרון הזה החוטים, האינטרס שלהם זה לא להצטרף וליצור עוד כאוס? שוב, האינטרס שלהם הוא כן להיכנס, זה לעשות כאוס. האם הם יעשו את זה או לא, זה חשבון מקומי. אני יודע שיש לי. אוקיי, נגעת גם בעניין הזה שמערכת הפרוקסי יש את החוטים שהם עוד נשארו ככוח צבאי מאורגן ויש את חיזבאללה. ועכשיו אנחנו רואים את צה"ל יוצא למערכה נוספת בצפון.

מה המשמעות? תראה, גם כן, חיזבאללה, זה אותו דבר. אנחנו יכולים לפגוע להם בנשק האסטרטגי, טילים, קטבמים, מפעלים לדיוק טילים ולייצור קטבמים, הכל טוב. אנחנו יכולים לפגוע ובאמת לא יהיו להם טילים ולא יהיו להם קטבמים. איפה הבעיה? שלשות ברחוב, הם לא משתמשים לא בטילים ולא בקטבמים. הם משתמשים בכלי נשק, קלצ'ניקוב, 556, אפילו לא 762, כלום. 556, כדורים קטנים אבל מאוד מאוד קטלניים. ואכן, גם בביירות, כל עוד חיזבאללה ממשיך להחזיק בקלצ'ניקובים, לא בטילים ולא בקטבמים, הם לא משתמשים בטיל לפגוע בביירות.

אבל ללכת ברחובות, קבוצה של 100 חיזבלונים עם כלי נשק קל, קלצ'ניקובים, הם שולטים בשטח. אז הכל פיקס? טוב, חזרנו מהאזעקה הקצרה. בעודנו במעמד, ראינו את הדיווח של הריג'אני חוסל, בהמשך למה שדיברנו בזה. זה רק טוב. מה המשמעויות של דבר כזה? אתה אמרת שיכול להיות שהוא מנהל את כל המערכה. הוא היה כנראה הדמות המרכזית אחרי עלי חמינאי, ולא מוג'תבה. לריג'אני הוא מנוסה מאוד, אדם שמכיר, מקורב מאוד למשמרות המהפכה, אדם חזק מאוד בציבוריות שם. וזה עוד מכה. כי כל אדם כזה שמחוסל, כמו חמינאי, כמו זה, יש עוד אחד, קליבף, שגם אותו צריך לחסל.

כל אחד כזה זה מבצר כוח. זה מוקד כוח. הסיכוי שאחרי שמחסלים כאלה מרכזי כוח, הסיכוי שאחרים, עכשיו מתחילים להריב אחד עם השני, מי יירש, מי זה, הוא גדול יותר. כל עוד יש לך מוקד כוח לגיטימי שכולם מקשיבים מה שהוא אומר ועושים מה שהוא אומר להם, אז השלטון עדיין מתפקד בקו מסוים, מאוחד פחות או יותר. עכשיו, כשתמחסל את המוקדי כוח הללו, אז אחרים שיש להם פחות לגיטימיות מנסים להיכנס לנעליים הגדולות מאוד של אותם אנשים שחוסלו. וזה לא הולך, מאשר לא כל אחד שיקפוץ הוא לגיטימי בעיני אחרים. ולכן הסיכוי של המערכת להתחיל להיכנס לתוך קונפליקטים פנימיים גדול הרבה יותר כשאתה מחסל את השכבה הלגיטימית המנהיגה באופן לגיטימי.

וייתכן מאוד שלזה שואפים. תראה, אני קשור עם כל מיני איראנים שנמצאים בעיקר בגלות. ואומרים, חסלו את כל השכבה הזאת והם נתנו שמות. קליבף, לריג'ני. ברגע שאתם מחסלים אותם, הרבה יותר קל. הרג'י הוא גם כן אחד מהם, שר החוץ. ברגע שאתם מחסלים את השכבה המנהיגה, השכבה שמתחתיה קשה לה להנהיג. כי כל אחד שמתחיל לשאול למה אתה ולא אני. אז שנייה באמת לפני שנחזור לחיזבאללה שהיינו לפני העצירה הקטנה הזאת. איזה עוד דמויות יכולות להיות כל כך משמעותיות אם נכסל אותן? בעיקר השכבה הללו, הקבוצה האזרחית. כי הקבוצה הצבאית יש לה את הבעיות שלה, את המפקדים שלה.

שגם שם מחוסלו לא מעט. גם באותה הודעה הודיעו על חיסון מפקד הבסיג' שנפגע. אז מפקדי הכוחות החמושים, גם שם יש יתרון גדול לקצץ את הדבר הזה. כי האלה שמתחתיהם יתחילו עכשיו לריב מי ייקח את המקום. ומריבות כאלו זה מריבות שעלולות להיות גם מאוד מאוד אלימות. למה? כי יש בתוך המערכת השיתונית האיראנית חשד או חשדות בשיתוף פעולה עם ישראל. תראה, זה כאני. כן, ישראל כאני, מפקד כוח חוץ. מפקד כוח חוץ. יש עליו הרבה מאוד שהוא בכלל רגיל של ישראל. כי משום מה הוא ניצל מיותר מדי חיסולים, יותר מדי השם שלו הופיע עם כספים ודברים כאלו.

וגם לא רואים אותו. איפה הוא? האם הוא מסתתר בירושלים או בתל אביב או באיזשהו מקום קרוב? לך תדע, ייתכן שכן. ייתכן שהוא חוסל, אבל הוא קבור באיזשהו מקום. לא יודעים, גם אני לא יודע איפה הוא כאני. אבל זו דוגמה לאדם שהוא היה בליבה או תחת של העשייה הביטחונית האיראנית. כוח חוץ, זה לא פלוגת תותחנים בשדה. פה מדובר בכוח מרכזי מאוד, חשוב מאוד, משפיע מאוד בכל התוכנית הצבאית האיראנית לפלוש את ההגמוניה האיראנית על כל רחבי המזרח התיכון. זה הכוח. אז המפקד של הדבר הזה פתאום התברר, בכל פנים חשוד כמשתק מול ישראל.

אז אם הוא, אז מי עוד? ותראה, מסתובב סיפור במדיה החברתית הפרסית האיראנית שבימי עם כלבי היה בזמן שחמינאי אסף כמה עשרות של הקצינים והבכירים ליותר התייעצות. ובארץ הנודע ומפקד חיל האוויר הישראלי אמר, יאללה בואו נחסל את כולם ביחד, את חמינאי ואת כולם. ראש המוסד התנגד. למה? הוא אמר שהשורה הראשונה שיושבים מול עלי חמינאי הם האנשים שלנו. וואו וואו. מה זה עושה למורל האיראני? תראה, עצם הסיפור, גם אם הוא לא נכון, עצם קיומו של הסיפור הזה מראה עד כמה הם חוששים מהחדירה המודיעינית הישראלית. עכשיו תראה, מה זה חוששים?

ישראל ידעה איפה חמינאי בשמונה בבוקר בשבת כשפרצה מלחמה. נו, מה הם ידעו את זה בגלל שהם התקשרו אליי? לא. זה לישראל היה סוכן בשטח שאמר להם שחמינאי נמצא בקומפאונד של הביטחון. הוא נמצא שם. כמה עוברים ידעו על זה. בהמשך הייתה שדלפה שזה לא באמצעות אנשים אלא באמצעות מצלמות. לא משנה. אבל עצם העובדה שהיה לישראל מידע איפה נמצא עלי חמינאי עד כדי כך שהצליחו גם להוריד לו פצצה שתהרוג אותו. זה אומר שיש חדירה מודיעינית. יחידו איפה חסן נסראללה, ספי עדין, הביפרים. נכון. הסיפור של הביפרים הוא לא רק שישראל נתנה להם מכשירים שפוצצו את עצמם ופוצצו אותם.

זה רק הרגע האחרון. חודשים שלמים שהם השתמשו בביפרים, ישראל קרעה את כל האשגרים שעוברים שם. זאת אומרת את כל המסרים. שם עברו הדברים הסודיים ביותר של חיזבאללה. אתה תראה לעצמך בדיעבד כשמסתכלים על הסיפור של הביפרים, ישראל ידעה עליהם הכל. הם היו חשופים לגמרי מול עיניה של ישראל שעקבה אחרי התקשורת של הביפרים ממתי המוסד. אני באמת כל פעם שאני מסתכל אחורה על כל המבצעים המודיעיניים שעשינו, אני לא מצליח להבין איך הגענו לחדירה כל כך עמוקה לדבר. אתה מבין? עכשיו תחשוב שישראל מחסלת אחראים באיראן בזה אחר זה, כמו עכשיו לריג'אני.

נו, איך עשו את זה? במקרה הורידו פצצה במקרה יפגשה אותו? לא. יש מקור כלשהו שמספר לישראל איפה לריג'אני ואיפה ההוא ואיפה ההוא ואיפה ההם. מה הדבר הזה? הלאה, לא רק זה. בימים האחרונים היה מספר תקיפות שתקפו מחסומים של אנשי בשיג ברחובות בטהרן ולא רק בטהרן. מחסומים הללו זה לא מחסומים קבועים, זה מחסום זז. היום הוא פה, מחר הוא שם. חלקם אגב מתחת לגשרים. כדי להגיע לראות את זה מלמעלה. כדי להגיע להם. ואז התברר שמישהו מפעיל רחפנים, לא יודע אם מהפרופלורים, ארבעה פרופלורים, מתעבדים שהם מגיעים אליהם במהירות ומתעבדים עליהם וכן מתפוצצים ביחד איתם והורגים אותם.

מתוך אדמת איראן. או, הדבר הזה, הטווח שלו כמה קילומטרים? בגג. וככל שהוא כבד יותר, בגלל מטען ייעודי, אז הטווח קצר יותר. אז נכון, אתה לא צריך לחשב לחזור, שהאנרגיה תמשיך בשביל לחזור כי הוא מתפוצץ. אבל עדיין, אתה לא משגר את זה לא מישראל ולא משום מדינה אחרת. זה משהו שמשוגר מהשכונה ליד. זאת אומרת, יש כאן מישהו שמצפה על המחסום, שאומר למישהו באמצעות קשר חשאי, שנמצא על הגג או לא על הגג או בדירה או במרפסת של דירה כלשהי שנמצאת במרחק ראייה, בוא עכשיו תשלחו לרחוב זה וזה מספר זה וזה את הרחפן המתפוצץ.

והם שולחים. זאת אומרת שאנשים שלהם עובדים פה, לא שם. ראינו את זה גם בעם כלבי, אם אני לא טועה, המוסד הוציא איזו אילוסטרציה של רחפנים כאלה יוצאים ממסעיות. לגמרי. ואז גם המוסד פרסם שהיה להם שדה תעופה של קטבמים בתוך שטח איראן. זה בכלל מיינד בוגלינג. זה מטריף שהמוסד במי יודע כמה זמן מנהל שדה תעופה של קטבמים. אז נכון, הוא לא צריך מסלול של 4 קילומטר. מספיק מסלול של 200 מטר בשביל להטיס את המבבים ולקלוט אותם כשהם חוזרים. זה להביא את הקטבמים לתוך השטח של המדינה. להביא את הקטבמים, להביא את קורונה שליטה, להביא את החלפים, דלק, כל האלקטרוניקה שקשורה לנושא הזה.

מדהים. וזה המוסד מספר. אז מה הוא לא מספר? זה כמה החדרה שלנו העמוקה. זאת אומרת, ללא ספק פה, מעבר להחדרה המבצעית והיכולת המבצעית שישראל הוכיחה, הסיפור המודיעיני. ואני יודע מאחורי הקלעים שיש זעם רב על המוסד בקרב ארגונים שכנים, ארגוני ביון. כי תראה, לא סוד שיש שיתופי פעולה מודיעיניים בין המוסד הישראלי לבין ארגונים מקבילים בכמה מדינות. מן הסתם ה-CIA, הצרפתי, הבריטי וכל הדברים. והשיתוף פעולה הזה זה גם שיתוף פעולה טכני. זאת אומרת, יש לנו אמצעי בואו תראו, אולי גם תיאמצו. וגם שיתוף פעולה מודיעיני.

זאת אומרת, במידע, משתפים במידע. ומי שמביא יותר לאמבטיה, מקבל יותר מן האמבטיה. זאת אומרת, ככל שתהיה נדיב יותר עם מידע שאתה נותן, ככה יהיו נדיבים איתך יותר במידע שתקבל מאחרים. זה הכלל, ככה זה עובד במשך שנים. ישראל לא שיתפה את הארגונים החברים בסיפור של הביפרים. רק בדיעבד. ויש עליה זעם גדול. מה? אתם מנהלים כזה אירוע במשך חודשים ארוכים ולא משתפים את זה איתנו? אוקיי, זה אחד הדברים. ומלמדים היום את סיפור הביפרים בבתי ספר למודיעין. מלמדים את זה כמבצע שנוהל בצורה מדהימה, תוכנן במשך שנים, ביצוע מדהים עם כל מיני חברות בכל מיני מדינות כדי להרחיק את החשודים.

זה הרבה מעבר לזה להביא את הקטבמים לתוך השטח של המדינה. להביא את הקטבמים, להביא את קורונה שליטה, להביא את החלפים, דלק, כל האלקטרוניקה שקשורה לנושא הזה. מדהים. וזה המוסד מספר. כן, אז מה הוא לא מספר? מה הוא לא מספר? זה כמה החדירה שלנו העמוקה. זאת אומרת שללא ספק פה, מעבר לחדרה המבצעית והיכולת המבצעית שישראל הוכיחה, הסיפור המודיעיני. ואני יודע מאחורי הקלעים שיש זעם רב על המוסד בקרב ארגונים שכנים, ארגוני ביון. כי תראה, לא סוד שיש שיתוף פעולה מודיעיני בין המוסד הישראלי לבין ארגונים מקבילים בכמה מדינות.

מן הסתם ה-CIA, הצרפתי, הבריטי וכל הדברים. והשיתוף פעולה הזה זה גם שיתוף פעולה טכני. זאת אומרת, יש לנו אמצעי בואו תראו, אולי גם תיאמצו. וגם שיתוף פעולה מודיעיני. זאת אומרת, במידע, משתפים במידע. ומי שמביא יותר לאמבטיה מקבל יותר מן האמבטיה. זאת אומרת, ככל שתהיה נדיב יותר עם מידע שאתה נותן, ככה יהיו נדיבים איתך יותר במידע שתקבל מאחרים. זה הכלל, ככה זה עובד במשך שנים. ישראל לא שיתפה את הארגונים החברים בסיפור של הביטרים. רק בדיעבד. ויש עליה זעם גדול. מה? אתם מנהלים כזה אירוע במשך חודשים ארוכים ולא משתפים את זה איתנו?

אוקיי, זה אחד הדברים. ולמדים היום את סיפור הביטרים בבתי ספר למודיעין. מלמדים את זה כמבצע שנוהל בצורה מדהימה, תוכנן במשך שנים, ביצוע מדהים עם כל מיני חברות בכל מיני מדינות כדי להרחיק את החשודים. זה הרבה מעבר. זה להביא את הקטבים לתוך השטח של המדינה. להביא את הקטבים, להביא את קורונה שליטה, להביא את החלפים, דלק, כל האלקטרוניקה שקשורה לנושא הזה. מדהים. וזה המוסד מספר. כן, אז מה הוא לא מספר? מה הוא לא מספר? זה כמה החדירה שלנו העמוקה. זאת אומרת, ללא ספק פה, מעבר להחדירה המבצעית והיכולת המבצעית שישראל הוכיחה, הסיפור המודיעיני.

ואני יודע מאחורי הקלעים שיש זעם רב על המוסד בקרב ארגונים שכנים, ארגוני ביון. כי תראה, לא סוד שיש שיתוף פעולה מודיעיני בין המוסד הישראלי לבין ארגונים מקבילים בכמה מדינות. מן הסתם ה-CIA, הצרפתי, הבריטי וכל הדברים האלה. והשיתוף פעולה הזה זה גם שיתוף פעולה טכני. זאת אומרת, יש לנו אמצעי בואו תראו, אולי גם תיאמצו. וגם שיתוף פעולה מודיעיני. זאת אומרת, במידע, משתפים במידע. ומי שמביא יותר לאמבטיה מקבל יותר מן האמבטיה. זאת אומרת, ככל שתהיה נדיב יותר עם מידע שאתה נותן, ככה יהיו נדיבים איתך יותר במידע שתקבל מאחרים.

זה הכלל, ככה זה עובד במשך שנים. ישראל לא שיתפה את הארגונים החברים בסיפור של הביטרים. רק בדיעבד. ויש עליה זעם גדול. מה? אתם מנהלים כזה אירוע במשך חודשים ארוכים ולא משתפים את זה איתנו? אוקיי, זה אחד הדברים. ולמדים היום את סיפור הביטרים בבתי ספר למודיעין. מלמדים את זה כמבצע שנוהל בצורה מדהימה, תוכנן במשך שנים, ביצוע מדהים עם כל מיני חברות בכל מיני מדינות כדי להרחיק את החשודים. זה הרבה מעבר להביא את הקטבים לתוך השטח של המדינה. להביא את הקטבים, להביא את קורונה שליטה, להביא את החלפים, דלק.

כל האלקטרוניקה שקשורה לנושא הזה. זה מבצע שלומדים אותו. ולכן החדירה המודיעינית הישראלית, אגב זה לא רק הביטרים, היה גם עוד מכשיר שיום לאחר מכן פוצצו אותו. מכשירי ווקיטוקי. מכשירי קשר כאלה. מכשירי קשר שלא סלולריים, שלא תלויים ברשת סלולרית, כמו הפייג'רים, הביטרים. ישראל פה הוכיחה יכולת מודיעינית ויכולת מודיעין מבצעית ברמות שהעולם עוד לא מבין. בוודאי החדרה בתוך איראן. תראה, אל תשכח, מבצע עם כלבי ביוני, 20-25, התחיל במכה אווירית מכתבמים, לא מטוסים גדולים, מכתבמים לתוך דירות. הקומה ה-13, החדר הצפון מזרחי בבניין מסוים, ששם היה מדען גרעין ישן, או איזשהו קצין במשמרות המהפכה, או המקמים, ידעו איפה הוא גר, מה הכתובת, איזה קומה ובאיזה חדר הוא ישן ואיזה חלון של החדר שהוא ישן.

הרי זו חדירה מודיעינית שאין כדוגמתה. להביא את הפצצה, ולא גדולה, לתוך החדר שלו, שהוא יהיה שם, להשחיל את זה בחלון ולא לפגוע בבניין עצמו. בדיוק. זאת אומרת שישראל לאורך שנים, שתדבר על החיסול של אותו פכריזדה, שהיה לפני כמה שנים, ראש פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, שממש היה כוח בשטח עם כלי ירייה מוזר, עם שליטה מרחוק, זה היה מבצע לא נורמלי. גם לפנות יישובים. עכשיו איך אתה, למשל, בזמנו, באוקטובר 2023, איך שפרצה מלחמה, למה פינו את היישובים? כי פחדו שכוח רדואן שנמצא מאחורי הקווים יעלה על הטרקטורונים, ידרוס את הגדר ויתנפל על היישובים.

כדי זה לא יקרה, כי צה"ל היה עדיין בבלגן, עוד לא גייסו מילואים ועוד לא ארגנו אותם ועוד לא ידעו מי הולך לדרום ומי הולך לצפון ומה קורה בצפון. אז אמרו, מוקדם. בגלל זה זה כאוס, בוא נפנה דבר ראשון את האזרחים, כי אין להם אפשרות להתמודד. מה, אימא לילדים יכולה לעמוד ולחסום חיזבאלונים שפולשים לתוך הבית? אז מהר, כדי שלא יחזור התסריט של עוטף עזה, דבר ראשון פינו אותם וזה בסדר גמור. זה בסדר גמור. אבל ישראל הביטחונית קיבלה על עצמה לא לאפשר לעולם מצב שבו אנשי כוח רדואן או כוח חזבאללה אחר עומד לעבור את הגבולות ואנחנו לא שם.

לקבל את פניו עם נשק. ולכן עכשיו מנסים לעשות להרחיק את הסיכון כמה שיותר מהגבול. אבל אפשר שהסיכון הוא לא רק כוח רדואן, זה גם הטילים, זאת אומרת הקורנטים למיניהם, שטווח היעיל שלהם יכול להגיע גם לשמונה, תשע, עשרה קילומטר. זאת אומרת אתה צריך לנקות רצועה של כעשרה קילומטר, תלוי כמובן בתנאי השטח וכולי, כדי למנוע מצב שגם הורסים לך בתים כמו שמסרו עם הקורנטים. מעבר לזה, עדיף גם, אבל לפחות עשרה קילומטר אתה צריך לנקות, בעיקר משטחים שולטים. זה ההיגיון היום ולכן שלחו את כולם לאנשי הלחימה. עד מתי זה יהיה?

עד שנהיה בטוחים שיותר אין דבר כזה ששמו כוח רדואן או כוח טילים או כוח אחר שיכול לסכן את תושבי הצפון. זה מה שעושים היום בלבנון. כמובן, כדי להשתיק גם אזורים אחרים במדינה, כי זה לא רק האזור הצפון. הם יורים גם על חיפה והם יורים גם במקומות אחרים. גם לפה למרכז. נכנס למרכז. אתה חייב לעקור מידיהם גם את הנשק האסטרטגי, לא רק את הקורנט ואת הקלץ'. אתה צריך גם את הנשק האסטרטגי. אז זה עושים חיל האוויר, זה עושים אולי אפילו כוחות קרקע, כדי להרוס להם ולקחת להם את כל מה שיש להם, טילים, קטבמים, מפעלים, שאמורים לייצר את הדברים, לדייק אותם בוודאי.

אז זה מה שעושים כרגע מול לבנון. המגמה היא לגרום למצב שחיזבאללה כארגון לוחם לא קיים. או באמצעות ישראלים, או אם סוף סוף השלטון בלבנון יתפוס על עצמו ויתחיל לפעול. תראה, הם לאחרונה הוציאו איזושהי חוות דעת שאומרת שחיזבאללה הוא ארגון לא חוקי. איפה הבעיה? החיזבאללה בנוי על העדה השיעית. השיעית היא העדה הכי גדולה בלבנון. בערכים 40%, 50%, אבל הם הכי גדולים. זה לפי כל האינפורמציה שיש להם. למרות שלא עושים שם מבצע אוכלוסין, בגלל שזה רגיש מדי. אבל לפי כל החישובים וכל הנתונים, חיזבאללה היא העדה הכי גדולה.

ולכן לבוא ולהגיד להם, תלכו להזזל, אי אפשר, מאחר שהם בעצם העדה הכי גדולה שם. אבל אתה כן יכול ליצור מצב שהנשק שלהם יוסגר למדינה והמדינה תהיה אחראית על הביטחון. רק המדינה ולא חיזבאללה. זה לכאורה נשמע טוב, אבל הנתון שמסתובב בשטח זה שכ-3,000 מהצבא זה שיעים. נו אז מה? הוצאת את הנשק מכיס אחד והעברת אותו לכיס האחר. עכשיו יקראו לזה צבא לבנון ואיך הוא ייתפקד? אז פה יש תקווה שבגלל שיש שם הדרג אזרחי ששולט, אמור לפחות לשנות על הדרג הצבאי, אז יותר סביר שלמרות שיש בצבא הרבה מאוד שיעים, הוא ייתפקד על פי ההנחיות של המדינה.

אם המדינה תיכנס לאיזשהו מצב של שלום עם ישראל, כולל הסכמי אברהם, כפי שמדברים על זה לאחרונה, אז הנה יצא מצב שהנשק שהיה של חיזבאללה ועכשיו הוא בצבא, לפחות מתנהג על פי האג'נדה של המדינה. עד כמה זה ייקח? אני לא יודע. האם ממשלת לבנון בכלל מסוגלת למהלך הזה? אני רוצה לקוות שכן, אני חושש שלא. למה? כי לקחת את הנשק של חיזבאללה הם כבר היו צריכים מרגע שנחתמה הפסקת האש בנובמבר 2020-2024. היה להם דדליין עד סוף השנה. הם לא עמדו בו. לא עמדו. למה לא עמדו בו? יש סיבה נורא פשוטה. פה לא מדובר בטילים וקטבמים, פה מדובר בקלץ'.

אז מה? יבוא שוטר לבנוני לבית של איש חיזבאללה, לקח לו את הנשק. מה ייקבל? כדור. כדור בראש. אז הוא לא מוכן לסכן את עצמו, ישראל לא מוכנה לסכן את החיילים שלה, ולכן בגלל שתי הסיבות הללו ביחד, לחיזבאללה עדיין יש את הנשק הטקטי. ושוב, כמו באיראן, מה שנותן לחיזבאללה את יכולת השרידות זה לא הקטבמים והטילים, אלא הנשק הטקטי, הקלץ', או המקלע, או כל מה שיש לו בקטע של ניהול המלחמה שלו ברחוב. עכשיו, הם לא משתלטים על המדינה ועל המוסדות ועל הנשיאות והכל, כי הם לא רוצים להיות אחראים. הם רוצים להישאר ארגון.

כארגון הם פתורים מהדין הבינלאומי, שחל על מדינות. הוא לא חל על ארגונים. בוודאי ארגוני רזיסטנס, ארגוני התנגדות. זאת אומרת, שפה הם מנסים להחזיק בחבל משני הכיוונים. להחזיק בנשק, גם אסטרטגי אבל גם טקטי, לא להיות אחראים אבל לשלוט. מבלי לקבל אחריות, מבלי שהאחריות מוטלת עליהם על ידי הקהילה הבינלאומית. אז עכשיו, איך לדעתך אנחנו, ישראל, צריכים להתמודד עם המצב הזה? לדעתי, ישראל צריכה להגיד למדינה ששמה לבנון, חבר'ה, תתפסו לעצמכם, אחרת יש לכם בעיה איתי. כולכם. אני לא הולך לעשות תחפות החישבונות בין המרוני שאוהב אותי לבין המרוני שלא אוהב אותי, בין ההוא וההיא, לא מעניין אותי.

יורים עליי מלבנון, זכותי להגן על עצמי. לבנון זה חיזבאללה. לבנון זה לבנון. זה חיזבאללה וזה הנוצרים וזה הדרוזים והשיעים והסונים וכל הבלגן שיש שם, לא מעניין אותי. יורים עליי מלבנון, אני פוגע בלבנון. אתם רוצים לשמור את התשתיות שלכם? תתחילו לטפס על עצמכם. ואם זה לא קורה? אז תתקף. מה שאתה עושה עכשיו? מה שאתה עושה עכשיו ועוד. אתה מאיים עליהם, חבר'ה, אתם רוצים שדה תעופה? בבקשה. נא לקחת את הנשק של חיזבאללה, אחרת אני לוקח לכם את שדה התעופה. אתם רוצים חשמל? קדימה, תיקחו את הנשק, אחרת אני מוריד לכם את התחנות כוח.

למה? ככה, כי בא לי. כי לא ייתכן שאתם יורים על תחנת הכוח שלי, מאיימים עליה וגם מפוצצים בה, ואני לא פוגע לכם בתחנת הכוח שלכם. אין דבר כזה. ויש לכם בעיה עם החיזבאללה? תפתרו את הבעיה עם החיזבאללה. אני צריך לנהל לכם את היחסים בין הנוצרים לשיעים או בין הסונים לדרוזים. תסתדרו עם עצמכם, אתם ילדים גדולים. ותעשו מה שאתם חושבים. ותזהרו ממני, כולכם ביחד. מה לדעתך הגורל של נעים קסם יהיה? לא אכפת לי. שיהיה חבר פרלמנט, שיהיה שר בממשלה. אני רק לא רוצה שבן אדם יירה עליי. מגיע לי לחיות, בן אדם.

מה? נעים קסם אדם נחמד, שיהיה בריא. ושיזהר, כי אם הוא יגיז אותי, אני אפגע בו. כמו שאני יכול לפגוע גם באחרים. אתה צריך לדבר, בערבית ולא ביידיש. צריך להיות, נקרא לזה, לעמוד על שלך בעיקר פה. צריך להיות בלתי מסוכן. צריך להיות זה לא להיות בלתי מידתי. למרות שהיועץ המשפטי לא אוהב את הדבר הזה. תראה, במזרח התיכון, בכלל, שלום זמני מקבל מי שהוא חזק, מלוכד, אימתני, מסוכן, לא מידתי ובלתי מנוצח. הוא מקבל שלום זמני שיימשך כל עוד הוא חזק, אימתני וכולי. ישראל יכולה גם היא לקבל שלום זמני אם היא תהיה מלוכדת, חזקה, מסוכנת, בלתי מידתית ובלתי מנוצחת לתמיד.

תראי, צריך לעשות את ההפרדה הזאת כי אנחנו לא... זה החיבור. בין אתונה כלפי פנים, אמנות, מוזיקה, הגות, זכויות אדם, הכל טוב כלפי פנים. כלפי חוץ אתה מסוכן, בלתי מידתי ובלתי מנוצח. כדי שיפחדו ממך. לדעתך, אחרי השנתיים וחצי כמעט האחרונות, האויבים שלנו תופסים אותנו ככאלה? יותר ויותר. כי זה תלוי בנו. ככל שאנחנו כך נרגיש, כך נתנהג, כך האויבינו יבינו שזה אנחנו. כל עוד אנחנו מדברים על קומביה סביב למדורה ובוא נתנהל עם אלה ובוא נדבר עם אלה ובוא נעשה מוטן עם אלה ובוא זה... מבינים שאנחנו פה זמניים.

כדי לתת להם את התחושה שאנחנו באנו לפה בשביל להישאר פה לעולם ועד, אנחנו צריכים להתנהג בהתאם. להתנהג בהתאם, זאת אומרת, לדבר איתם בערבית במונחים שהם מבינים ולא ביידיש ולא באנגלית. אז צריך איזה שינוי תודעתי מסוים פה אצלנו. תראה, השינוי אני חושב שהוא כבר מתנהל במשך שנתיים וחצי מאז השבעה באוקטובר. התנפצו הרבה מאוד חלומות, התנפצו הרבה מאוד דמיונות והרבה מאוד הזיות. נכון, יש אצלנו עוד כמה בודדים שנותרו ורואים אותם בהפגנות, רואים אותם בכל מיני... אם זה בכפלאן ואם זה בכיכר המוזיאון בתל אביב ובכל מיני מקומות רועבים, כיכר הבימה, או דברים כאלה.

בסדר. זה תופעה רחבה? לא, תופעה קטנה שמושכים את התקשורת כי אין לתקשורת מה להראות אז מראים אותם. כי הרוב העם הוא נורמלי, מבין. בעיקר אחרי השבעה באוקטובר. בעיקר אחרי השבעה באוקטובר. ולכן אני חושב העם בבסיסו בריא, מבין עניין. ולכן הוא גם, אתה רואה אותו עוד פעם ועוד פעם במילואים. כי הוא מבין עניין. כשצריך פה, אם אתה לא נלחם, יאכלו אותך. חי. ולכן בבסיס עם ישראל פה במדינת ישראל הוא עם עם תבונה, עם שמבין את המצב, מוכן להקרבה, מוכן לאי נוחות, כי הוא יודע שבסוף הדרך יימשך לו פה חיים מסודרים.

אם אנחנו נהיה חזקים, נהיה מלוכדים ונהיה בלתי מידתיים ובלתי מנוצחים. ולכן אתה רואה שהרוב הגדול הגדול הגדול של אנשי המילואים שנקראים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועשו מי יודע כמה מאות ימים בשירות מילואים, עדיין מגיעים. המשפחות שלהם מבינות. ואני לא מתעלם מהבעיות. התלוי עם העסק והוא עם המשפחה והוא עם האישה והוא עם הילדים. אני לא מתעלם מהבעיות. אבל בגדול, העם היושב בציון מבין את המצב. פיתחנו אור של פיל. אנחנו יורדים לממד כשיש אזעקה, לוקחים את זה ברצינות. למה? כי כשנצא אנחנו נהיה מסוכנים יותר.

צריך להגן על עצמנו. כן, להגן. כי אדם מת הוא כבר לא מתפקד. צריך להישאר בחיים וצריך לתפקד. ואתה רואה את זה באלף ואחד מדדים. והכלכלה עם המלחמה. ואתה, תשמע, כשיש מלחמות, הישראלים רק רוצים לחזור. תיסות חילוץ אצלנו זה לחזור לארץ. לחזור לארץ ולא לברוח מהארץ. וכשיש פה איזשהו תייר שהוא די לחוץ, אנחנו צריכים לדאוג אליו ברחמים כי אין לו תיסה לברוח מפה. מרחמים עליו כי הוא חושב שהוא צריך לברוח. לא, כל החיים כאן ממשיכים. אנחנו מנסים לשמור על שגרה גם בזמן מלחמה מטורפת שיורים עליך טילים באשקלון.

עסקות והמסעדות פתוחות. נכון, יושבים ורוקדים שם כל החברה. לגמרי. זאת אומרת, יש פה, גם תראה, גם אנחנו יודעים שבסופו של דבר הטילים האלה זה נשק סטטיסטי. מי שנופל עליו הוא באמת, זה לא סגולה לאריכות ימים, זה ברור. אבל מי שגר בשכונות משמה הוא נלחם. ולצערי הרב יש גם הרבה אנשים שלא יורדים לממד בגלל הדבר הזה. וזה חמור מאוד. זה חמור מאוד מאוד מאוד מאוד. אנשים צריכים להיות ממושמעים. כי המשמעת פה היא בנפשנו. וההוראות לרדת למקלט נכתבו בדם. והרבה. זה הדבר הראשון שאומרים לנו בצבא. כל אלה הוראות נכתבו בדם.

לגמרי. בוודאי אלה שנפגעו בבתים שלא ירדו או שהלכו לרחוב או עלו לגג לצלם את כיפת ברזל. זה חמור מאוד. שהוא דבר על אותו מישהו שלקח הביתה ראש נפץ שלא התפוצץ. שזה בכלל מישהו שהוא צריך כנראה טיפול במוסד סגור. ולקח את הביתה ראש נפץ. זה באמת. כך שבסדר. אבל העם בבסיסו הוא עם בריא. מבין עניין. בעיקר אחרי השבעה באוקטובר 2023. ולכן אני אומר אפשר לבנות עליו. אפשר לראות בו. החומר גלם האנושי כאן הוא בריא, הוא חזק, הוא רציני. ותראה למרות כל המלחמות והכל ישראל יוצאת כל פעם במקום השני, שלישי בעולם במדד העושר.

הישראלים מדווחים. יום אחד שלח לי איזה מישהו מחוץ לארץ. מה אתם מריחים שם? במדד העושר אתם כל כך מאושרים. מה אתם שותים ומה אתם מזריקים לעצמכם? אמרתי לא שותים ולא כלום. עד רבה. השימוש בתרופות בארץ הוא מינימלי. אין פה פרסומות לתרופות כמעט. אתה לא רואה. כשהולך בארה״ב אתה מסתכל טלוויזיה אין שנייה בפרסומת לתרופות. ארה״ב היא מהשתי מדינות היחידות בעולם שמאפשרות לפרסם תרופות בטלוויזיה. התרופות שלא נרשם. תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד כל מיני דברים כאלה. זה לא תרופות נרשם. זה לא אנטיביוטיקה.

זה אסור לפרסם. וזה גם, אתה לא קונה קיבה לך. אבל כל מיני תוספים וכאלה שנועדו לסדר אחד וסדר אחר וזה. בארץ זה אסור. לא שזה אסור. לא, זה אסור על פי החוק. אין ביקוש. לא, זה אסור על פי החוק. כי התרופות פה בארץ אתה לוקח רק אם הוא חולה. אז הוא לוקח את האנטיביוטיקה כי הרופא אמר לו לקחת. לא באופן שוטף. אנשים הרבה פחות. אלכוהוליזם. הרבה פחות בארץ. סמים. הרבה פחות. זאת אומרת, החברה בישראל הרבה יותר בריאה מחברותיה הבאו-איי-סי-די. האירופיות וכולי. רואים את זה גם בשיעורי הילודה שזה בעיניי הדבר.

נשים פה רוצים להביא ילדים. זה דברותיות. אז זאת אומרת, פה אתה רואה תופעות בריאות הרבה יותר מאשר במדינות המקבילות שלנו במערב אירופה, ארה״ב וכולי. תופעות של שיגעון ציבורי. מה שאומרים עכשיו במגמה ווק. שהוא שם, זה שיגעון ציבורי. אתה רואה אותו בארץ הרבה הרבה הרבה פחות. פה הנורמליות היא הרבה יותר רצינית. אז הנה לך, כל המדדים הללו מראים שהעם הזה ביסודו עם בריא, עם רציני, עם שחי... מקדש את החיים. שהוא חי עבור משימה. מה שנקרא לבור פרפוס. במשרד הבריאות. אתה יודע, ידוע בקרב זקנים כמוני שכל אדם עובד הוא בריא.

אדם עוזב את העבודה, הולך הביתה, מתחיל מחלות. זה כלל ידוע בקרב הזקנים בגילי. תראה, אני בן 73. הרבה מאוד מבני גילי כבר בפנסיה. לא עושים כלום. חיים מהפנסיה, בסדר. הנטייה שלהם לחלות היא הרבה יותר גדולה מאשר אנשים שקמים כל בוקר לעבודה. אני לא אומר צריך לחפור, תעלות. לעבודה, משהו שנותן לך תוכן לחיים. תוכן לחיים, סיבה לקום, סיבה לאכול, סיבה לחזור הביתה, סיבה להיות עייף, סיבה ללכת לישון ולקום בבוקר מחר וללכת לעבודה. אוקיי? כי רוסיה תמיד יותר עם שגרת יום שכוללת עבודה יצרנית או עבודה שנותנת לך סיפוק ותחושת...

אתה בריא יותר. אתה נורמלי יותר. כי אתה מתרגל לעבודה, אתה עובד. ברגע שאתה הפסיק עם זה, אז אתה מתחיל מחלות. זה ברור. אותו דבר בהיבט הקולקטיבי. כשהחברה בישראל הולכת עם תחושה עמוקה שהיא חיה עבור מטרה מסוימת. והמטרה המסוימת זה חידוש הריבונות והעצמאות של עם ישראל על אדמתו. זה נותן משמעות. גם אם אנחנו לא מדברים על זה כל היום, זה מה שאנחנו עושים פה. גם אם אנחנו עובדים במכולת וגם אם אנחנו עובדים בסדנה וגם אם אנחנו באוניברסיטה וגם אם אנחנו בכל מקום. או בצבא. כל מה שאנחנו עושים זה המס קולקטיבי אחד גדול של עם ישראל שחזר לארצו, חזר לאדמתו ומחדש את חייו כקדם.

כן דת, לא דת, לא חשוב. אבל מחדש את חיי העם כקדם פה על אדמת אבותיו. זה הפרויקט הגדול ביותר של העם היהודי מאז חורבן הבית לפני 2,000 שנה, לפני שנת 70. זה הפרויקט היהודי הגדול ביותר שאנחנו עושים מאז החורבן. וכל אחד פה שחי במדינה הזאת מרגיש שהוא שותף, גם אם הוא לא מדבר על זה. הוא שותף במפעל ענק של חידוש החיים היהודיים. וזו המטרה שאנחנו חיים פה. גם אם אנחנו לא מדברים על זה כל יום. לכן אנחנו עובדים, לכן אנחנו מביאים ילדים לעולם, לכן אנחנו בונים, לכן אנחנו... כל מה שאנחנו עושים פה. מי שלא רוצה להיות שותף, חי בארה״ב, חי באירופה.

יש לצערי כמיליון ישראלים שמדברים עברית בבית, חיים בארה״ב וקנדה. כמיליון. זה כואב את הלב. אני מדי פעם מגיע לשם, להרצאות ופגישות והכול. וזה חבר'ה שהרבה מאוד מהם יגידו לך שאנחנו יושבים על המזוודות. עד הפנסיה ואני חוזר. עד הזה ואני חוזר. אבל בינתיים הילדים בקולג', והילדים מתחתנים, והילדים שם, וקבל כבר פחות על המזוודות. וזה כואב את הלב. נישואי תערובת בקרב ישראלים בארה״ב גדול יותר מאשר אצל היהודים בתושבי ארה״ב. כי מי שלא קשור לבית כנסת כזה או אחר, אפילו חבד, אפילו רפורמי, הסיכוי שהבן שלו והבת שלו יתחתנו עם יהודי או יהודייה הוא נמוך מאוד.

וזה חלק מהבעיה. כי אמריקה היא, כמו בישראל, היא בלטינג פוט. היא כור עיתוך. והישראלים שמגדילים שם, אז נכון, הישראלים ממשיכים במועדונים ישראלים, עם זה כל מיני מקומות שהם נפגשים, מזמינים אותי, בסדר. מה קורה עם הילדים? מה קורה עם הנכדים? כל שעה הדורות עוברים. עד כמה הם מרגישים ישראלים? עד כמה הם מרגישים יהודיים? וזה לצערי מה שקורה אצל אנשים שנקעה נפשם בגלל אלף סיבות. האו מהמילואים, האו בגלל מסכנסה, האו בגלל הרמאות, האו בגלל שהשק שלו נפל, האו בגלל שאמרו לו משהו או בגלל שעשו לו משהו.

לא חשוב. ברגע שאדם עוזב את המס הציוני פה, הסיכוי שבניו ונכדיו ימשיכו עם זה פוחט. נכון שיש הרבה מאוד ישראלים שהם חיים שם והילדים שלהם חוזרים לפה כחיילים בודדים. יש הרבה מאוד כאלה. זה בעיקר קורה כשהישראלי מגיע לשם עם ילדים מעל גיל 10. ילדים מעל גיל 10 פחות נקלטים. אז יגיעו לגיל 18, יסיימו תיכון, יחזרו לארץ לסבא לסבתא להורים, לדודים ולדודות. או לדירה שעדיין מחזיקים בארץ כאיזשהו רשת ביטחון. זה מה שקורה. בסדר, אז על זה אפשר לדבר גם כן על הישראלים שבחול. עד כמה הם קשורים לארץ. אגב, אתה רואה אל-על, הטיסות של אל-על בנויות בחלקן על הקבוצה הזאת של המיליון ישראלים שחיים שם.

שחיים על הציר הזה. חיים על הציר. אגב, חלקם באים פה למילואים. עובדים בסן פרנסיסקו או בלוס גאטוס או בפאלו אלטו בפייסבוק או בגוגל או לא יודע איפה בהייטק. אבל הם כל חצי שנה על מטוס. פעם זה היה יונייטד שהייתה להם קו מסן פרנסיסקו לישראל. היום נוסעים ללוס אנג'לס שעה ומשם חוזרים לארץ בטיסה של אל-על. לשרת במילואים על חשבונם הם באים. וחוזרים לשם אחרי שבועיים. אחרי שהשבוע היו במילואים או שבועיים ועוד שבוע עם המשפחה חוזרת לשם כי הם במושבו לוקיישן. מה לדעתך אנחנו צריכים, איך אנחנו צריכים להתנהל עם האוכלוסייה הזאתי?

כי בסוף אם היא מגיעה לכאן זה חתיכת מקפצה למדינה. לגמרי. הם אחים שלנו. חלקם אחים ממש. כן. אח ממש שנמצא שם. וגם אם הוא לא אח משהו, אח עדיין. שלנו. אין להם בעיות קליטה. מדברים עברית, מבינים את הקצב, מבינים את המנטליות, מבינים מה קורה בארץ. נכון, לא אוהבים זה ולא אוהבים משהו אחר. בסדר. מה, אני אוהב הכל? מה שקורה פה, לא את הכל אני אוהב, אבל אין לי אופציה אחרת. אני לא חושב אחרת. וזה הסיפור. ישראל היא הגשמת חלום. חלום של 2,000 שנה של עם ישראל לחזור לארצו, לחדש את הריבונות, לחדש את העצמאות, לחדש את עצם קיומו כעם.

ועם ישראל כל עוד הוא ירצה לעשות את זה, הוא יחיה פה לעולם. כל עוד יהיה לו המש mission הזה, המשימה הזאת של לחדש את ימינו כקדם. לכן הציונות לא הסתיימה כשהמדינה קמה. הציונות היא בעצם הדם שזורם בעורקיו של עם ישראל. ציונות דתית, לא דתית, כל אחד מגדיר לעצמו איך שהוא רוצה. אבל הרצון לחדש את ימינו כקדם, פה על אדמת אבותינו, זה בעצם שמח חיים של מדינת ישראל. מה שנותן לה את הכוח, מה שנותן לה את היכולת לעמוד בפני האויב. וצריך לסדר כל מיני דברים פה. מערכת המשפט צריך לסדר אותה. את מערכות הכלכלה צריך לשפר.

יש 1,001 דברים לשפר, ללא ספק. אבל עצם הקיום פה של העם היהודי אסור שיהיה בספק. הוא זה שמאפשר לנו לחיות פה לעולמי עד ולנצח נצחים. וואו. באמת ככה לקראת סיום רציתי שניגע בקצרה גם במה שקורה פה בחצר האחורית בעזה. מה לדעתך, לאן אנחנו הולכים בבוץ העזתי הזה? עזה, אנחנו רואים מול עינינו היום את חמאס משתקמים. בין אם זה בסיוע מצרי, בין אם זה בסיוע קטארי, בין אם זה בסיוע מתוך מדינת ישראל. כל מיני דברים שמעבירים להם שהם שימושים כפולים, וכל מיני דברים כאלה. לדעתי, ישראל צריכה להיות עם העין על הכדור.

לרגע לא לזוז ממנו. לא לאפשר לחמאס לשקם את עצמו. לא לאפשר להכניס כלום שיכול לשקם את עצמו. ואחר סיבוב הסיפורים מאיראן, להתכונן לסיבוב נוסף, כי לדעתי זה רק עניין של זמן. סיבוב נוסף בעזה, כאשר המטרה צריכה להיות אחת ולתמיד. לחסל את זה. כמו שהיום עובדים מול חיזבאללה בלבנון. לא ייתכן לאפשר לגוף טרוריסטי לחיות על ידנו, כי החיים שלו על ידנו נועדו לדבר אחד, להשמיד אותנו. וצריך להיות נחוש בנושא הזה עד הסוף. איך אנחנו צריכים להתנהל מול כל הכוח הבינלאומי הזה שק את הגף שלך יכולה לגרד רק הציפורים שלך.

זאת אומרת, אם אין אני מי לי. אם אנחנו לא נעשה את העבודה עם חמאס, אף אחד אחר לא יעשה לנו את זה. אם השלטון באיראן קורס והחבר שלו בלבנון קורסים, חזבאללה, או זה גם מחליש את העמדה של חמאס. בייחוד אם קטר תישאר מחוץ לתמונה. והיא חייבת להישאר מחוץ לתמונה. מה הסכנה בזה שקטר תיכנס? כסף. כסף לחמאס. השפעה. קטר פה היא מדינת אויב. תשמע, אני ב-2013, לפני 13 שנים, פרסמתי מאמר באנגלית, Know thine enemy, דע את אויבך. על קטר. על קטר. צריך להתייחס אליה כמדינת אויב בכל דבר ועניין. כל עוד מי ששולט שם זה אל-תאני, זה המשפחה הזאת, פחד הפאניקה.

שמממנת טרור, מממנת את התנועה המוסלמים, מממנת את כל הפרופגנדה שלהם. וערוץ אל ג'זירה עושה את זה בתקשורת. את הג'יהאד התקשורתי שלו. ביום שאני אראה את אל ג'זירה מקבלת את ישראל כישות לגיטימית אני אתחיל לחשוב להכניס את קטר חזרה פה למשוואה. כשאני אהיה משוכנע שזה אמיתי ולא עלי תהנה כדי לאפשר להם לעבוד פה. מה הסכנה בזה שטורקיה מנסה גם לקבל דריסת רגל? ארדואן רוצה לחדש את האימפריה העות'ומנית. אל תשכח שפה הם שלטו 400 שנה. בלבנון, בסוריה, בערב ירדן, כולל מכה ומדינה, מצרים. תקופה מסוימת גם כן.

זאת אומרת, להם יש להם... זה ברור. מה? תראה, יום אחד ארדואן לפני כמה שנים דיבר ככה בנוסטלגיה על האימפריה העות'ומנית. ולזה קצת היה מוזר. מה הבן אדם? מה? הוא רוצה לחדש? צלצלתי אז לעמית, אקדמאי טורקי, לא יהודי, ואמרתי לו, תגיד, מה, ארדואן מתכוון לחדש את האימפריה העות'ומנית? אז הוא צוחק ואומר, תגיד, ככה אומר לי, אתם היהודים, חלמתם 2,000 שנה לחזור לארץ שלכם. חזרתם, הקמתם מדינה. לנו אסור לחלום אותו דבר על שטחים שהפסדנו רק לפני 100 שנה במלחמת העולם הראשונה. זה אותו דבר. אם לכם מותר לחלום ולבצע שיבה למה לנו אחרי 2,000 שנה?

למה אנחנו לא יכולים לחלום ולבצע שיבה אל שטחים שלנו רק לפני 100 שנה בלבד? זה הראש של ארדואן. אם העולם קיבל כלגיטימי את התביעה היהודית לחזור לארץ שהייתה פעם תחת שלטון יהודי ולחדש את הריבונות היהודית על ארץ ישראל והעולם מכיר בזה, כי מדינות מכירות בישראל. מדינות לא מכירות. אז למה להם אסור לפנטז על אותו דבר אחרי 100 שנה בלבד? זה הראש של ארדואן. ועכשיו לך תלחם בו. או לך תשכנע אותו שהוא לא צודק. מה אנחנו יכולים לעשות עם זה? איך משכנעים בן אדם שחולם כך? תגיד לו נורא פשוט. אתה רוצה לקחת את סוריה?

תפדל. אתה רוצה לקחת את לבנון? בסדר, אולי תעשה בסדר. אתה רוצה את ירדן? באמת מגיע לך. אה, ארץ ישראל? תיזהר. כי פה סיפור אחר. זה שלנו. ככה צריך להגיד לו. אי אפשר בטורקית. דבר בשפה שלו. ומאיתנו תיזהר. אתה רוצה מאחרים? ואם הם מוכנים? ותראה, הערבים גם לא רוצים. גם הערבים לא רוצים את הטורקים. כי ערבים זוכרים איך הטורקים התייחסו אליהם. באיזה אכזריות ובאיזה בוז. הטורקים, תראה, התייחסו לציבור הערבי במזרח התיכון באחד משלושה אמצעים. האחד קוראים לו קורבג'. השני קוראים לו מהשנקה. והשלישי קוראים לו חזוק.

הקורבג' זה שוט. מה הם היו עושים? היו הולכים בשלשות ברחוב, תופסים מישהו שלא מצא חן בעיניהם. משקיעים אותו לאדמה. שניים מחזיקים לו את הרגליים למעלה. והשלישי מצליף לו בקפות הרגליים ומוריד לו את העור. כואב מאוד, מתרפה לאט מאוד. הבן אדם מכורכר למשך מי יודע כמה חודשים. ככה היה העונש למי שלא מצא חן בעיניהם. העונש הקל. העונש היותר חמור היה מהשנקה. מהשנקה זה טריפוד, משולש כזה, חצובה בגובה של שני מטר. בן אדם תלוי מהאמצע, מהצוואר. ועל החזה יש לו לוח שכתוב שמה למה הוא נטלה עד מותו. גנב או עשה מה שעשה.

זה ברחוב למען יראו וייראו. השלישי היה החזוק. החזוק זה היה חנית תקועה באדמה עם השפיץ למעלה. והיו תופסים מישהו שרוצים לחקור אותו, היו מושיבים אותו. אם הוא זימר ואמר את מה שרצו אז הורידו אותו, פצוע, לא פצוע. ואם הוא לא שתף פעולה אז משכו אותו כלפי מטה. השפלה והתעללות בצורה הכי... השפלה והתעללות עם חנית שאוכלת אותו מבפנים. והאדם מתייסורים נוראים ואיומים. זה החזוק. ככה הם היו עושים לערבים. אגב, למה שנקרא היו עוד גרסה ואתה רואה את זה עד היום בשער הדרום מזרחי של עכו. העיר העתיקה בעכו.

שם שער, וכשאתה מסתכל למעלה בשער יש קורט עץ תלויה בשער, בחלל של השער. ואתה רואה חלק כהה, חלק כהה ובאמצע חלק בהיר. מה הקטע? בחלק הבהיר היה החבל. היה משתלשל מהקורה הזאת. וכל יום היה שם, היה תקופה שכל יום היה אדם תלוי בשער. כי בשער כולם נכנסים ויוצאים. למען יראו וייראו. למען יראו וייראו. ככה הטורקים התייחסו לציבור הערבי במזרח התיכון. והמעניין שיש עוד כאלה שמתגעגעים לטורקים. 400 שנה פה הם היו בלי מרידות. למה? בגלל זה. עכשיו אתה מבין למה. באמת ככה לקראת סיום. עברנו פה על הרבה נושאים שצריך לדבר עליהם.

החל מאיראן, מה קורה? איך זה נראה עכשיו בפועל 18 ימים לתוך המערכה הזאתי. עברנו לחיזבאללה שבדיוק עכשיו אנחנו מתחילים את המבצע הקרקעי שם. סיימנו בעזה. יש משהו לדעתך שהיה צריך להיאמר ולא נאמר? יש בקוראן פסוק שאומר, אלאללה מעשהה בעירים, אלאסברו. אלאל הוא עם בעלי יכולת הסבל אם הם מתנהגים באופן שהם שורדים למרות הסבל. הפועל סבר בערבית הוא משמש את שם פעולה סבר. סבל בדרך כלל מתורגם כסבלנות, אבל זה לא נכון. סבלנות זה עניין של זמן. יש לי סבלנות להיכנס לפני הרופא כי יש לי זמן. סבר בערבית זה יכולת לסבול לאורך זמן.

כושר סבל של בן אדם שמיכול למשוך את זה לאורך זמן ארוך. זה סבר בערבית. על פי הפסוק, אלאללה מעשהה בעירים, אלאל הוא עם בעלי יכולת הסבל לאורך זמן אם הם אכן מחזיקים לאורך זמן את הסבל. אלא איתם. זה הפסוק שעומד בבסיס של החשיבה המזרח-תיכונית. זה שאני סובל, לא נורא, עוד, תמשוך, עוד, שוך שפתיים, תמשיך לסבול, כי בסופו של דבר אלא איתך. ואלא יציל אותך ואלא ייתן לך את הניצחון. מי שאין לו את היכולת סבל לאורך זמן, רוצה הכל אינסטנט, סופר את השעות, סופר את הדקות, למה עדיין לא ולמה עדיין פה ולמה עדיין לא קיבלתי ועדיין לא קרה מה שקרה, הוא בדרך כלל מחפש מקום אחר.

באירופה, באמריקה, במקומות אחרים. אנשים שיש להם את היכולת סבל לאורך הזמן נשארים במזרח התיכון. זה מקום לגיבורים. זה לא מקום לעייפי נפש. אז איך זה מתקשר למצב עכשיו? מה רזיליינס יש פה, איזה עמידות יש בעם הזה. 18 ימים נלחמים ועכשיו יש גיוס מילואים מי יודע מה ללבנון ומי יודע מה עוד יהיה בעזה. בשנתיים וחצי המדינה כבר במלחמה. ואת נכון, המחיר הוא נורא, אבל החוסן חזק יותר מהמחיר ולכן אני אופטימי חסר תקנה. איזה יופי. באמת נראה לי נסיים עם המסר האופטימי הזה. אם אנשים רוצים למצוא עוד ממה שאתה עושה, לקרוא מאמרים שלך, לאן הם יכולים ללכת?

תעשו גוגל. גוגל. מרדכי כדאר, ימצאו הרבה חומר. נהדר. בעיקר ביוטיוב. הערוצים שלי, יש לי ערוץ בעברית, ערוץ אחר באנגלית, ערוץ אחר בערבית. ואני מעלה דברים גם בעיקר בעברית, אבל גם באנגלית. ערבית קצת פחות, אבל אם יהיה ביקוש אני אעלה עוד. נהדר. באמת היה לי תענוג. תודה רבה נתן. בשיחה תודה רבה. בשמחה. ברכותיי, הגעתם לסוף הפרק. כנראה שהמוח שלכם לא כזה נשרף מהטיקטוק ומהאינסטגרם. זה ממש לא מובן בתקופה הזאת. אז אם אהבתם את הפרק הזה, האלגוריתם של היוטיוב, שכל כך מכיר אתכם, בחר לכם את הסרטון הזה.

תלחצו עליו. קדימה.